כלומר במבט היסטורי רחב, אסונות גדולים מובילים לצמיחה ושגשוג.  

הניסיון האנושי מלמד שתמיד מתוך שפל, גם העמוק ביותר, מתרומים לעתיד טוב יותר.  

תוקף מדעי ליכולת האנושית לשרוד משברים קשים ולצמוח מהם התקבל בשנת 1995

בשנה זו צמד חוקרי הפסיכולוגיה האמריקאים ריצ'ארד טדשי ולורנס קלהון טבע לראשונה את המושג "צמיחה פוסט־טראומתית", המתארת שינוי עמוק וחיובי שאדם עושה בעקבות טראומה או אסון. לאחר סקירה נרחבת של מחקרים וראיונות שערכו עם "שורדי אסונות", גילו השניים כי חלק מהאנשים שעברו אירוע קשה הצליחו לחוות תוצאה חיובית בלתי צפויה לאחר האסון.

לפי טדשי וקלהון, צמיחה פוסט־טראומתית באה לידי ביטוי בהיבטים הבאים:

הערכה רבה יותר של החיים. אחרי טראומה אנשים נוטים לשקול מחדש את סדרי העדיפויות שלהם ולהכיר בכך שהחיים יקרי ערך.

שינוי ביחסים עם אחרים. השינוי מתבטא במתן משמעות רחבה ועמוקה יותר לקשרים הבינאישיים ולשיפור ביחסים האינטימיים, וכולל יותר פתיחות וחמלה כלפי אחרים.

הכרה באפשרויות חדשות. צמיחה אחרי אסון יכולה להביא אנשים לזהות הזדמנויות חדשות ולהבין שחיים רק פעם אחת, וכך ליצור לעצמם הזדמנות לקחת דרך חדשה ושונה בחייהם.

מתן משמעות רחבה ועמוקה יותר לחוסן האישי. אנשים אחרי אירוע טראומתי לומדים להכיר בפגיעוּת האישית שלהם ובאותה נשימה תופסים את עצמם כחזקים יותר. זוהי ידיעה ברורה על כך שדברים רעים יכולים לקרות, ואכן קורים, אבל "אם התמודדתי עם זה, אוכל להתמודד גם עם כל דבר אחר".

הנפגעים הישירים, אנשים שאיבדו את היקרים ביותר - בני משפחה בקרבה ראשונה - ישאו את כאבם ואובדנם לכל חייהם.  

אך אנחנו, כחברה, כאומה, כמדינה - אי״ה נזכה לראות שעם סיום המלחמה, תהיה תנופת התפתחות והתחדשות, בתקוה ובשאיפה לניהול סדרי עדיפות נכונים יותר מצד המנהיגים שלנו.  

ברור שגם רבים מהצמרת יפרשו ומנהיגים חדשים יעלו וייכנסו לתפקידים משמעותיים בצמרת המדינה, הצבא…

אם בדורות קודמים, היה צריך 'להאמין' בזה, אנחנו רואים בעיננו שעם ישראל קם מהאפר בגלות, חזר לארץ, בנה והפריח אותה והארץ, אחרי אלף שמונה מאות שנות שממה, נענתה לבניה שחזרו אליה.

כן, זה לא פשוט, יש ייסורים בדרך, אבל הגאולה הולכת ומתקדמת.

לעשות דברים בשביל עמ"י.

לסבול צער הציבור ולהזדעזע להרגיש רגש נקם כדי להכות את האויב בכל העוצמה ולקרוא לתיקון פנימי.

(כל מיני קריאות נבובות של מעצבי אידיאולוגיה לקפוץ על השלב הזה הם סמים לחולה שמתעלמות משורש הבעיה)

2. כדי להתעודד צריך לקרוא נבואות נחמה בתנ"ך ששייכים לימינו ממש ולעתיד, כמו מפרק מ בישעיהו עד הסוף.

כמה אמון ואמונה בטוב.

רק אני נחלשת בזה?

יותר ספורט .  יותר תחביבים .. יותר קניות (לא עכשיו בגדים אבל בושם טוב אפילו קניות בסופר משמחות אוכל טעים)

ומקבלים את זה שזו תקופה מורכבת וזה בסדר שקשה יותר ואנחנו קרציות יותר 

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.