ושךפיתוחים חדשים יכולים להיות חסרונות, אבל לא בטוחה שמה שמניע בררנות (וספציפית במגזרינו) זה דווקא היכולת הטכנולוגית הזו.

בנוסף,

אני מאמינה שאם הקב"ה יצר בטבע שנברא את האפשרות הזאת, ושהמדע גילה שזה אפשרי, זה לא אומר שזה סטייה מהסדר הרגיל, כי זה עכשיו הסדר הרגיל.

שאלה צדדית, האם יש דיון הלכתי בעניין? האם יש מי שאוסר לעשות שימור פוריות? אני מכירה את מה שמכון פוע"ה אומרים, שאין עם זה שום בעייה הלכתית, גם לא אצל פוסקים חרדים. מקור: /news/457009 

חשוב לי לכתוב את זה, כי אני יודעת שמדובר בנושא רגיש, ואתה מציב כאן סימן שאלה שאני לא בטוחה שקיים בכלל.

בבלבול שהוא מאוד חושש ממנה ואעתיק את דבריו גם כשזה מושגח לגמרי שזה מהאיש והאשה. דבריו הם בחלק טו, מה:

"כל עוד שיש תקוה שהזוג יוכל להבנות כדרך כל הארץ אין למהר להתיר זאת, ויש לחזר לעשות כל טצדקי בדרכי ההלכה והרפואה לקיום ההזרעה בדרך הטבעית טרם שיגיעו למסקנא להוראות היתר על הזרעה מלאכותית...

משא"כ בהפרייה מלאכותית בתוך מבחנה הא משנים בזה סדרי בראשית, את זרע הבעל מזריעים לא אל רחם האשה אלא אל תוך מבחנה, ומצד האשה אין גם כן הזרעה, אלא באמצעים כירוגיים (על ידי ביצוע ניתוח קל) מוציאים ביצית משחלה ומניחים אותה גם כן במבחנה, ומחוץ לגוף האשה, שם במבחנה במקום שאין בו ענין כלל של התייחסות, הוא שמתרחש תהליך ההפרייה, והביצית המופראת מתחלקת שם מספר פעמים, ורק לאחר מספר חלוקות (כעבור מספר ימים או שבוע ויותר) כאשר ההפרייה מובטחת כבר, רק אז היא מושתלת ברחם האשה, ויוצא שאין כאן הזרעה כדרכה לא מצד האיש ולא מצד האשה, דשניהם נזרעים על ידי צד שלישי אל תוך מבחנה, וגם ביצוע ההפרייה המביאה לידי הריון ולידה שעי"ז מקיימים המצוה נעשה גם כן שלא כדרכו, וכח שלישי היא המבחנה (שאיננה אפילו יצור) היא גורמת לזה, ושיתהוה הדבר בתוכיותה היא (בהתאם להתכשרותה לכך), מקום שאין בו ענין של התייחסות, ואם כן בכל כגון דא יש שפיר מקום נרחב לומר שכולם יודו שלא מקיימים כלל על ידי כן מצות פריה ורביה כמצווה עלינו בתוה"ק, ונלמד זאת גם מק"ו ממה שמצינו בכל מצוות התורה שלא יוצאים ידי חובת קיומם כאשר עושים אותם שלא כדרכם ושלא כדרך הנאתן. ולא רק מצות פו"ר לא מקיימים על ידי כן, אלא גם מצות הלשבת יצרה שמדברי קבלה יש לומר שגם כן לא מקיימים בזה בהיות והביצוע הוא שלא כדרך כל העולם ובצורה לא נורמלית כזאת, כנז'.

ויש אפילו מקום לומר, ובמיוחד בקשר לביצית האשה (ובמיוחד דמיוחד בנוגע לתינוק - דבמחנה היכא שכל ההריון נעשה גם מחוץ לגוף האשה, עיין לקמן), דמכיון שדרכה הטבעית של הביצית להיות מחוברת לגוף האשה ולפרות שם, אם כן ברגע שתולשים אותה מגופה ומנתקים אותה ממקום גידולה מתבטל הקשר היחסי בינה לבין האשה והרי זה בדומה למה שמצינו ברמב"ם במ"נ ח"א פרק ע"ב שכותב וז"ל: אי אפשר שימצאו אברי אדם בפני עצמם והם אברי אדם באמת ר"ל שיהיה הכבד בפני עצמו או הלב בפני עצמו או בשר בפני עצמו עיי"ש, וא"כ הוא הדין יש לומר בכזאת גם לגבי ביצית האשה כנז'...

ובפרט דכאשר אנו קוראים כבר, דסופו של תהליך זה של הפרייה מלאכותית במבחנה להביא בכנפיו, במוקדם או במאוחר, גם לידי יצירת ילד במבחנה זאת אומרת: שכל ההריון יעשה ויגמר גם כן מחוץ לגוף האשה אלא במבחנה עצמה תוך יצירת תנאי - רחם בו, ולאחר מיכן במחשבה להביא גם לידי מבצע מדהים הנקרא בשם תכפול - האדם ללא זיווגם של שני תאי - מין אלא על ידי נטילת גרעין של תא בגוף האדם והחדרתו לתוך תא של ביצית אשר גרעינה סולק, ואז מנגנון התכפול של התא הרגיל יפעל והתא יתחלק עוד ועוד ויתפתח עובר, וזה שמו שיקרא לו יצירה ביולוגית מלאה של יצור אנושי לפי תכנית מוכנה מראש, המוציאה לפועל תכונות נדרשות ורצויות על ידי היוצרים, ואם כן הלזה יקרא ילודים שהתייחסות מלאה להם אחרי מולידיהם ושרוצים לייחסם אחריהם? וזאת מלבד מה שסילוף יצירתם והבאתם לעולם בצורה כזאת הוא דבר אשר יגרום הרס ואבדון לדמות היצירה האנושית ואנדרלמוסיה תשרור בכל בעית הילודה שתתהפך למעבדה חסר גוון אנושי, כאשר כבר התעוררו להתריע על כך גם מקרב אנשי המדע והביעו חרדתם העמוקה לקראת הצפוי בבאות, הרי יקום דור אשר כל רואיו יפטיר עליו ויאמר: חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו לראות מין יצורים כאלה כמעט חסרי בחירה וגולמי - אדם, וכחסרי יחוס - אבות, והדבר יגרום בעקיפין גם לידי החדרת כפירה בקרב ההמונים הפשוטים בשטחים שונים רח"ל שאין ברצוני לפורטן כאן, ואחריתה מי ישורנו. 

 ואם כן מה בצע בנתינת דרך ליצירת יצורים כאלה [לרבות הפראה - במבחנה נשוא דיוננו] שיוצריהם ומולידיהם אינם מקיימים על ידי כן את חק היצירה כמצווה עלינו מפי יוצרה בתוה"ק, והיוצרים על ידי כן רק בעיות מסובכות ומרקיעות שחקים, והעלולים בהתדרדרותם ושינוים להחזיר את גלגל האנושיות אלף מעלות אחרונית /אחורנית/ ועוד יותר מזה...

ועל כן גם מכח זה אין להורות כל היתר בזה, ולא לתת למחיצת הכרם של אחינו בית ישראל שתתפרץ ותשאר כעיר פרוצה אשר אין לה חומה, אלא מן החובה על הגדולים ועל המנהיגים לגדור את הכרם בכל מידי דאפשר, ולהזהיר ולהתריע דרך כל השופרות הנתונים בידיהם על הסכנה הרוחנית העצומה האורבת והצפויה אם העלם יעלימו עין מזה [וכל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה, ב"ר פכ"ו אות ה']. 

 (ו) לאור כל האמור בדברינו עד כה נלענ"ד להלכה דאין להתיר בשום פנים את ההפרייה המלאכותית במבחנה. והנני בכובד רב ובברכת גמח"ט אליעזר יהודה וולדינברג."

ולגבי מצוות הפו"ר, אני מניח שבכל מקרה מי שעושה את זה לא יכול להביא ילדים בדרך הרגילה. אז זה כבר לא משנה.

ולמה אין בכך קיום מצוות פו"ר? אם נוקטים כצד שהמצווה היא להוליד ילדים ומעשה הביאה הוא רק הכשר מצווה, מאי נפק"מ אם ההכשר נעשה בצורה הרגילה או בצורה אחרת? 

התשובה פנים. הבאתי חלקים ממנו.

הוא מעלה עוד בעיות.

לגבי פו"ר בפשטות המעשה של המצווה זה הביאה והקיום שיהיה ילדים. אם אין מעשה ביאה, אז לא עשית מעשה מצוה.

לצד באחרונים שעיברה באמבטיה קיים פו"ר, זה כי היה מעשה של הוצאת שכבת זרע והאשה קיבלה בתוכה את הזרע. היה גם מעשה הנאה ממנו אליה כי שכבת הזרע רק יכול לגרום לעיבור טבעי כשהוא חם, אז הזרע עצמו מחממת את נרתיקה, ואז יש כאן ה'נפשות העושות' שזה בהנאה כדברי הגמרא בכמה מקומות.

כמו שהציץ אליעזר מסביר כאן יש שלבים באמצע שמנתקים בין המעשה שלו לשלה והוא לא גורם לה חימום שזה תנאי ב'נפשות ה'עושות'.

זה תהליך שהוא חוץ לגוף של שניהם עם גורם שלישי באמצע.

המעשה לא מתייחס אליו, אז למה שיזקף אליו המצווה.

יש מצוות שאפשר לעשות על ידי שליח, אבל לא מצאנו את זה בפריה ורביה.

פשטות פריה ורביה שאתה צריך ליצור את התינוק על ידי המעשה שלך.

מי שלא מקיים פריה ורביה מבטל עשה דאורייתא, והר"ן בקידושין כותב שאשה צריכה לסייע בזה.

צריכין.

אני כן מבין שיש דברים שלא מתאימים להידבר בכל פורום, וצריכין להילמד בצניעות רבה.

אבל אזהרה? חמורה?

אין בדברים משהו שאינו בסדר חלילה. מחילה מכבודו, איני מבין את הניסוח,

כלומר אין הלך רחוק מידי עם הדייגים ששם?

אבל בכללי אני מבין שאתה מתבסס על כך שמעשה ביאה זה חלק מהמצווה ולא רק הכשר מצווה (דלא כמנ"ח). יש הוכחה מוחלטת לומר כך?

אם נאמר שהמעשה הוא רק הכשר מצווה, אין הכרח להגדיר מעשה כמו לגבי כרת.

אגב, באמבטי אין בכלל כוונה למצווה פו"ר או כוונה כללית להוליד ילדים, ולקחת את היסוד של ההנאה שבמעשה ובגללו להחשיב את זה כמעשה כשאין אפילו כוונה למצווה- נשמע לי חידוש גדול. פשוט יותר לומר שזה פו"ר כי היה מעשה כלשהו (=הכשר מצווה) שממנו נוצרו ילדים, וזה בעצם גם המקרה כאן.

לא הגיוני להגדיר שרק זה שיש לאדם ילדים זוהי המצווה, כי המצווה היא ליצור אותו.

אם לא יצרת, אז למה שיתייחס אליך המצווה.

גם באמבטי וגם כאן תהליך היצירה הוא אותו תהליך (מבלי לפרט). פה גם יש כוונה ליצור, אז זה אפילו טוב יותר.

פה אני לא יכול להבין את זה כמעשה כלל.

סה"כ הסברא שהוא כותב היא ללא מקור ודי סברת עצמו בזה.

ואם קבלה היא ...

אין מקור מפורש לבעייתיות בדבר. וברפואה של היום הרבה דברים נעשים ככה על בסיס יום יומי, לאו דווקא ילודה.

אין איזה רמז במצוות פרו ורבו שצריך בדרך מסויימת, אבל באמבטי לא טוב. ואף גוי שיתגייר ילדיו ייחשבו לפרו ורבו לפי המנ"ח  (לא מוסכם).

גם שמעון ודינה הם אחים רק מהאב ולא מהאם! ולכאורה זה הרבה יותר לא דרך הטבע ולא הרגיל. אז מה? יש איזה בעייה אצל האבות בזה?

בנימין שהוא הבן של לאה יהיה בזה בעייתיות?

וגם מסנ' סט:, ומכתובות יג. כמדומני ומעוד מקומות מוכח לא כדבריו.

לגבי השולחן ערוך אבן העזר א, ז שקיים פריה ורביה אם התגייר והיו לו בנים. כבר תוספות כותב מובא בבית שמואל שיש קיום פריה ורביה גם כשהוא גוי מכיוון שזה נאמר גם לבני נח, ולכן זה נקרא שעשה מעשה פריה ורביה והקיום בא כשמתגייר.

מה שאין כן כאן שלא עשה מעשה כלל.

לגבי בעלי התוספות על התורה שדינה לא נחשבת בת לאה מכיוון שהתחלפה עם יוסף מרחל, מה הקשר לפה ברור שיעקב עשה את הזריעה בדרך טבעית באשה. לא משנה עם ברחל או בלאה.

לא הבנתי מה הבאת מהגמרות. תפרש

זה ממש טבעי שיעקב יבעל אישה ואישה אחרת תלד אותו??

במיוחד שיש איסור מהתורה לפי הרמב"ן או האב"ע  (לא זוכר מי מהם, רק שזה נמצא לגבי החדר של רחל), לבעול אישה כאשר האישה האחרת נמצאת באותו חדר.

וגם בן סירא נולד באמבטי.

על התורה, שיש על זה קשיים יותר חזקים.

כי מהגמרא בברכות משמע שפשוט העובר נהפך מזכר לנקבה בלאה.

לגבי בעלי התוספות שיוסף התחלף עם דינה, ולכן רחל היא אם דינה. זה תמוה בפסוקים כי כתוב שדינה הייתה בת לאה ויוסף הבן של רחל. אם נידחק בפסוקים, זה עדיין קשה מאוד מחז"ל שבכמה וכמה מקומות מדגישים את החשיבות של יוסף הבן של רחל לנושאים הלכתיים ואגדתיים.

אם לא הייתי ירא הייתי אומר שתלמיד טועה כתב את זה.

על כל פנים, גם אם נקבל את הדעה הזאת. ה' החליף זה לא הבועל או הנבעלת.

הסיפור עם בן-סירא מופיע לראשונה במדרש מאוחר כנראה למאה העשירית אלפא ביתא דבן סירא והרבה פקפקו במדרש עצמו וגם בסיפור. על כל פנים גם בסיפור עצמו וגם בראשונים כתוב שזה היה בושה ולא לכתחילה.

אהה זה גם יונתן בן עוזיאל כותב שהוחלפו העוברים. ובעבר ראיתי בתשובה של הרב עובדיה והרב עמאר עוד כ 20 ראשונים שכתבו ככה (רובם באמת מבעלי התוס' למיניהם), ואני זוכר שפתחתי כמה לראות.

למה שתהיה בעיה לומר שיוסף הבן של לאה? לא ממש הבנתי הבעיה בזה. במיוחד שרואים שאכן שמעון נשא את דינה לפי המדרש.

מה שהתכוונתי למקרה של התעברה באמבטי, פחות קריטי הספציפי בן סירא.

מאוחר שמיוחס ליונתן בן עוזיאל.

חז"ל כותבים בכמה מקומות שהבכורה ניתנה ליוסף שיירש שני חלקים בארץ כי היה הבן של רחל וזה משמע בתחילת פרשת ויחי.

זה מלבד הפסוקים המפורשים והמדרשים שאומרים שהיה הבן של רחל.

הציץ אליעזר דן לגבי IVF ככלל, ולא בשימור פוריות לרווקות.

ממה שאני מבינה תהליך של שימור פוריות נכנס לישראל כמה שנים אחרי פטירתו.

כמובן שלי אין דרך לדעת מה הרב היה פוסק, אבל זה מה שמצאתי באתר של מכון פוע"ה לגבי IVF:

"אמנם יש לציין, שהרב מנחם בורשטיין שליט"א ראש מכון פוע"ה, שוחח עם הרב ולדנברג, מחבר שו"ת ציץ אליעזר, מספר פעמים על כך, ונימוקו העיקרי לאסור היה חששו מטעויות והחלפות בתהליך. כאשר שמע הרב ולדנברג שבתי החולים מסכימים להכניס את הפיקוח ההלכתי של מכון פוע"ה, התקשה להאמין בכך, אך אמר שאם זו המציאות עליו לחשוב מחדש בנושא."

(ובהמשך אותו ציטוט מדובר על הרב שטרנבוך ששינה את פסיקתו בנושא).

אליעזר' מאשר עדותו של ר' מנחם בורשטיין מכמה סיבות שלא אפרט.

חוץ מזה שהסברות שלו חזקות ומתיישבות על דעתי.

אני לא אומר בהחלטיות שזה אסור (אם כי אני חושש לבעיות חמורות), אבל אני כן חושב שאדם לא מקיים בזה מצוות פרו ורבו.

לכן ברור שעדיף לא להיכנס למצב הזה מלכתחילה כלל.

אני לא חושבת שיש מישהי שנכנסת למצב הזה מלכתחילה. ויותר מזה - אני מניחה שאם נשאל רווקות בראשית שנות ה-30 שלהן, לא אופתע כלל אם הרוב בכלל לא מתעניינות בזה - בגלל הקושי שבדבר מכל מיני רמות, ומעדיפות לדחות את העניין ולמצוא בן זוג...

בפרו ורבו.

אני לא יודע באיזה גיל זה עולה ועד כמה בתודעה.

אני כן יודע שזה כן נמצא בתודעה של כמות מסויימת של בנות וברור שזה נותן להן יותר אפשרויות.

זה כמו כל דבר בטבע שמאלץ אותנו לעשות דברים הרבה פעמים חיוביים, ואם משחקים עם הטבע זה יכול להביא לדברים שליליים.

לא נראה לי שמי שפיתח את פנטניל חשב שזה יהיה אחד מגורמי המוות העיקריים בארצות הברית כעת.

כבני-אדם אנחנו צריכים להיזהר מאוד בפיתוחים ובהמצאות שלנו ולהשתמש בהם בצורה מאוד נבונה.

אני לא אומר שצריך לבוא בגישה של פסחים קיג ע"א: "בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה".

ברור שבדורנו יש בררנות שהיא טובה, אבל צריך להתחשב במבנה הטבעי של האדם והאילוצים והמסגרות שהוא תוחם אותנו.

אולי צריך לתת לאנשים למות, כי בדרך הטבע לא ניתן לטפל במחלות, וזה הדרך של הטבע להימנע מפיצוץ אוכלוסין?

ברור שכל דבר יכול לשמש לטוב ולרע. לא צריך להרחיק לכת לפנטניל, אפשר לדבר על סכין.

המבנה הטבעי של האדם היום כולל את הקידמה - איננו האמיש, וחשמל נמצא ברוב מוחץ של הבתים - ו-IVF נמצא בשימוש שגרתי בעולם הרפואי.

בכנות,

אם היו מכריחים אותי לחיות באי בודד עם אחד האנשים שיצאתי איתם בעבר ושאני החלטתי לסיים את הקשר, אני בטוחה שיכולתי לנהל חיים טובים (מבחינה זוגית) עם כמה מהם. האם החלטתי להיפרד מהם כי אני בררנית? לא. עובדה שיצאתי איתם...

אני חושבת שבעבר כן היה יותר את התפיסה הזאת של האי הבודד. שחיו בקהילות קטנות וההיצע היה קטן.

ומעבר לעניין הטכני, אין ספק שגם מבחינה נפשית אנחנו נמצאים במקום שונה מאשר סבינו - וזה קשור גם לחיי הרווחה שאנחנו ב"ה זוכים להם.

והלוואי שאף אחת לא תצטרך לעבור את התהליך הזה, לא בגלל רווקות ולא בגלל מחלות ל"ע.

גם בדור של הורי אני רואה שיש להם חברים וחברות שנותרו ברווקותם, וזה לפני שהטכנולוגיה הזאת היתה נגישה לציבור.

האם יש עכשיו יותר רווקות מפעם מבחינת אחוזים? ייתכן.

האם זה בגלל האפשרות של שימור פוריות? לא בטוחה.

ואולי מישהו עשה על זה מחקר וראיין נשים בגילאים הרלוונטים.

אם האפשרות לא הייתה קיימת- בנות היו מתחתנות עם אדם לא מתאים וחיות בבאסה/סובלות/מתגרשות, בגלל הפחד שעד שתמצא מישהו מתאים יפחתו מאוד הסיכויים שתוכל להביא ילדים בקלות.

קשה לי להאמין שהתהליך הלא נעים הזה הוא זה שגורם שבנות לא יתפשרו.

אני חושב שהעניין הקשה של הרווקות (של שני המינים) בדור הזה נועד בין היתר כדי שנעלה עוד קומה בנפש שלנו ביחס לזוגיות ואהבה. חלק מזה זה הגעה לרצון עמוק יותר בתוכנו להתחתן, רצון שינצח את התת מודע הבעייתי שיצרו שנות הרווקות הרבות.

ולפעמים זה הפוך- צריך לתקן את תת המודע כדי להגיע לרצון הזה. ולפעמים זה ממש מדהים לראות איך הבנה בלבד של משהו בתת מודע משחררת חסימה.

ורצון צדיק גמור לא עומד במדרגת הרצון בעל התשובה הזה..

לענ"ד החיים בבאסה והסבל הם הרבה יותר תוצאה של גישה שגויה לחיים ובמיוחד לזוגיות, מאשר החתונה עם אדם לא מתאים.

הפחד שאתה מזכיר נקרא fobo = פחד מאפשרויות טובות יותר. והוא מאוד מאפיין את עולם האפשרויות הבלתי מוגבלות.

יש צורך מהותי להתגבר על הפחד כדי להתחתן, אחרת הוא בקלות נמשך גם אחרי החתונה, ויכול להיות יסוד ממשי לחיים בחיות ענייה, כמו שאתה מתאר בתחילת התגובה.

השאלה- איזו רמה של התאמה אני מחפש (בלי קשר לfobo) היא שאלה מהותית

יש הרבה שימליצו בזה. אני חושב שאף מכון פועה.

לא מבין למה זה סטיה מהסדר וכזה, זה נראה לי דווקא דבר טוב.

הבררנות אם באמת באה ממה שכתבת אז זה בעיה. אבל אפשר להביא עוד סברות לדבר.

קח ספר פועה, יש להם על זה באריכות. אם אין לך הספר אוכל לצלם לך..

קבע שהקרבה בין איש לאשתו יהיה כשמתאחדים בפועל גוף בגוף באהבה וחיבה מולידים בצלמם כדמותם מתוך אותה אהבה וחיבה.

ברמת ההשפעה הפסיכולוגית על הילד, שברור שילד הוא ירגיש הרבה יותר טוב לדעת שנולד בצורה רגילה ולא במבחנה וכדומה.

ברמה של הסוד של איגרת הקודש לאחד הראשונים ועוד סודות בזוהר וכדומה.

שחייב לצאת דווקא בטבעית??

קצת קשה לכתוב במקום כזה, אבל מה שהגמרא ביבמות נה: שואלת

אז גם בזה זה טבעי??

ולהלכה בהרבה מהעניינים מספיק בזה, למרות שתכלס אין משהו טבעי בזה כ"כ. מה זה משנה אם יש מבחנה באמצע או אויר?

1. אתה מניח שכדאי שיהיה סבל כדי לגרום לאנשים לעשות את מה שהם צריכים.

א. מי אמר שזה יעזור?

הרי אשה גם היתה מעדיפה להיות עם בן זוג. אלא מה, היא לא מצאה מישהו שאיתו הצליחה להתחתן - נניח בגלל בררנות. אז יכול להיות שהיא גם תיקח סיכון ותמשוך עוד שנה ועוד שנה בלי להתחתן כדי למצוא מישהו יותר טוב. הסיכון שלא ללדת הוא לא בהכרח גדול יותר מהסיכון לא למצוא זוגיות, ובכל זאת נשים לוקחות את הסיכון לא למצוא זוגיות שוב ושוב. רק לסבר את האוזן - זה לא שהיא תוכל ללדת בגיל 90, נכון? זה נותן לה עוד כמה שנים בסך הכל. בדרך כלל השנים שעברו מגיל 18 עד עכשיו הן בדרך כלל פחות מהשנים שיעברו עד שהגוף באמת לא יכול לסבול הריון בצורה בריאה.

ב. גם אם זה יעזור, זאת גישה אכזרית ולא נכונה

אני מאמין שלעזור לאנשים צריך בדרך שהיא נעימה להם. לעזור לאנשים בדרך שהם לא מעוניינים בה, או שגובה מהם מחיר - זה סיכון גדול, כי מי אמר שהתועלת שתביא להם גדולה מהנזק? מישהו פעם רצה "לעזור לי להתחתן". ההשפלה שספגתי ממנו במסגרת העזרה הזאת נשארה חרותה אצלי לעוד שנים אחר כך.

2. אתה מעלה שאלות של הסדר הטבעי, ונקודות רגשיות נוספות.

החלטה על אנשים אחרים לפי רגש שלך היא דבר מסוכן ממש. גם החלטה על עצמך לפי רגש שלך היא מסוכנת אבל לפחות לא גרמת נזק לאחרים. אבל לבנות עולם תפיסתי שלם שלא מוכן לקבל אותנטיות של ילד בגלל שהוא לא "נוצר בדרך טבעית"? האמת היא שאני שותף לאינטאיציה הזאת אבל אני חושב שזאת חולשה שלי ואם אני חושב שהאנשים האלה הם בני אדם כמוני אז אני מחויב להתייחס אליהם בלי שום הבדל.

אם אני מתחיל עם רגשות ו"הסדר הראוי" זה מהר מאד גולש לתפיסות מסוכנות שבמסוכנות, שמעדיפות את הסדר הראוי ואת the greater good על פני טובתו של האדם הפרטי. במקום שהתורה מצווה זה לא תלוי בי, אבל להוסיף על זה זה מדרוון חלקלק מאד.

לא להיות בררן ולהתחתן מוקדם וזה באמת יביא הנאה וסיפוק, ולא בררנות היתר. הטבע פשוט נותן לזה גושפנקא.

חטאתי, עויתי ופשעתי שלא התחתנתי מוקדם יותר ואת ילדיי אנסה לעודד להתחתן עד גיל עשרים, כי שם האושר והסיפוק לא בבררנות.

לא אמרתי בשום אופן לשלול לגיטימיות של ילד כזה. הוא יכול להיות ילד נפלא השאר הילדים ואף יותר. רק אמרתי שעדיף לילד שהוא יוולד בצורה טבעית.

העקשנות לא לעזור לאנשים למרות שאפשר, היא האכזרית.

חולי נפש שרוצים להחליף מין, נממן להם את הניתוחים כי זה אכזרי לא לעזור להם אם אפשר, די כבר עם הדעות העקומות האלו.

יש לנו תורה וגדולי ישראל ואנחנו הולכים לאורם, זה שלא נוח לך שאישה בגיל x כבר לא יכולה ללדת לך תתלונן לבורא עולם. ושנית, אם כל כך עצוב לך תתרום כל חודש מהמשכורת שלך לטיפולים לנשים כאלו, הרי לשיטתך זה אכזרי אם אתה לא עוזר, אז בבקשה הוראת קבע כל חודש.

מה הקשר??

לא אמרתי לעשות שום דבר שאסור. הגבתי בסך הכל לטענה של "חסדי הים", שרוצה להלחיץ נשים שאם הן יעברו גיל מסוים הן לא יוכלו ללדת.

אם אתה רוצה לעודד אותן להתחתן - תעשה את זה בדרכים אחרות. 

למה צריך בשביל זה למנוע מהן את האפשרות ללדת במקרה שבו הן לא ימצאו מישהו שטוב בעיניהן?

בכלל, יש איזושהי מצווה לנשים להתחתן מוקדם?

אלא אם כן אתה מאלה שחושבים שהבעיה שיש לנו עם להט"ב זה שזה נגד הטבע.

כי מבחינתי - זה ממש לא הבעיה המרכזית. הבעיה היא שזה נגד התורה.

אם הבעיה היחידה היתה שזה נגד הטבע - אז אין הכי נמי יש הרבה צדדים לפתוח להם (אולי לא כל דבר, אבל בהחלט הרבה).

לפי איך שנשמע מדבריך, אז עוד מעט תגיד ככמו שאמר הקיסר לר' עקיבא - שלא צריך לעזור לעניים כי הקב"ה החליט שהם יהיו עניים, אז מי אנחנו שנעזור להם

נ.ב. אתה גם נמנע מלהשתמש במקרר או בחומרים משמרים לאוכל שלך, בגלל שאם הקב"ה רצה שהאוכל יתקלקל תוך כמה ימים אז מי אנחנו שנחליט אחרת?

להקפיא וכו' גם אם זה נוגד את ההלכה. טעות שלי מבקש סליחה שוב.

ולא, לא בגלל שזה נגד הטבע, חושב בדיוק כמוך, שזה נגד התורה ונגד בורא עולם ולכן אסור לתמוך בהם.

להצטרף אל הטבע, ולחסל מישהו שלא אכל שבוע, זאת אכזריות. זה מה שמכונה "המתת חסד", כי ברגע שאתה מחליט שאתה יכול לבחור מה טוב לאנשים, אתה יכול גם לעזור לברירה הטבעית לבחור את החזק שישרוד וד"ל.

להגיד "חטאתי עויתי פשעתי שלא התחתנתי בגיל 18" זה שטויות וחוצפה אם אתה לא מתחתן תוך חמישה חודשים מהיום.

אם זה היה תלוי בי הייתי מתחתן בגיל 22. אבל זה לא תלוי בי. ואני לא חייב להתחתן עם אותה אחת מתוך עשר, בדיוק אותה אחת שלא רציתי, גם אם היא רוצה אותי. ואז השאלה איפה עובר הגבול. מתי זאת בררנות יתר.

אם תהיה בחורה שתרצה אותי באמת, אז אתחתן תוך 5 חודשים.

יש מי שנפשה כמהה למיסוד ולכל האהבה, ואתה בשביל סידורי קייטרינג תענה אותה חמישה חודשים.

בעוד שהטענה שלך היא להתיר לאישה לשמר ביציות כי "מסכנה" או כדי להקל עליה כי אתה מרגיש רחמים וכו' אז קצת סותר את עצמך.

ולגבי הילד מבחנה(כן ככה זה נקרא קצת לא נעים), אתה צדיק וקדוש. אבל מה לעשות ילדים זה עם קצת אכזר לפעמים, וזה שאתה תתייחס לילד כילד רגיל לכל דבר ועניין, לא אומר שילדים אחרים יעשו כמוך(או אפילו אנשים) ואם אתה חושב שכן, אז צר לי לבשר לך, העולם לא כל כך וורוד ויפה.

זה על אותו משקל כמו ילד לזוג להט"ב ה' ירחם, תכף תגיד שגם שם מותר, אני לא נכנס שם על עניין זה שאסור בכלל לתת להם יד, נגיד וקיבלו יד מאיזה עשיר ובאמת הצליחו להביא ככה ילד, מה יהיה על הילד הזה? מי אתה שתחליט בשבילו שטוב לו לגדול עם 2 אבות חס ושלום או 2 אימהות ה' ירחם? אותו עניין פה, מי אתה שתחליט שטוב יהיה לו לגדול עם אמא בלי אבא בתור ילד מבחנה?

זה שבורא עולם הביא את זה לעולם לא אומר שבהכרח זה ראוי ונכון, אני לא מכיר את הסוגיה לעומק אבל שמעתי מכמה גדולים שלא פשוט בכלל להתיר דבר כזה..

מסכים מאוד מאוד עם מה ש@חסדי הים כתב בהתחלה, בורא עולם ברא פה טבע מסוים שאישה בגיל x לא תוכל ללדת, למה? כי ככה הוא ראה בחכמתו יתברך בגלל בררנות בגלל גאווה, אין לי מושג. לבוא ולקרוא לזה טבע חדש שהבורא רוצה בו? קצת דחוק.

מחילה טעיתי, חשבתי שאמרת לעזור להן - לקראת נישואין וזוגיות

כנראה אתה טועה לפעמים. כדאי שתבדוק אם לא טעית גם כאן.

אתה ממציא טענות בשמי ואז תוקף אותן. לא דיברתי גבוהה גבוהה, לא אמרתי לפסוק לפי הרגש (להיפך). כן אמרתי שלהתקיף אותה בשם הרגש זאת אכזריות.

זה נורא מעניין התגובות המוזרות שהדיון הזה מוציא מאנשים.

אין לי מחקר מדעי ונכון שזה משהו שהולך ומתפתח אבל אני חושבת שרוב הנשים שיוצאות לדייטים לא חושבות לעצמן "אני רוצה את הבחור הזה, אבל בגלל שאני יכולה להקפיא ביציות אני לא אתחתן איתו עכשיו".

תהליך הקפאת ביציות הוא לא נעים בלשון המעטה וגם סיכויי ההצלחה להריון מזה הם לא בשמיים. אני חושבת שבדור שלנו יש בררנות בגלל שרוצים קשר רגשי עמוק; וחתונה, שלא כמו בעבר, זה לא רק סטטוס וסידור כלכלי אלא זה אמור להיות קשר עמוק, הדדי ורגשי בין שני בני הזוג דבר שיותר קשה למצוא ומצריך יותר בשלות משני הצדדים.

אתה מכיר בחורות שאמרו לך דברים בכיוון?

כי שימור ביציות זה לא דבר שנראה לי הכי מתלהבים ממנו ועדיין העיכוב בגיל יכול לפגוע בסיכוי לילדים ובריאים. רק שזה פחות

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)