סדנת פרוזה ב'שומרוני
עבר עריכה על ידי שומרוני בתאריך ל' אב תשס"ו 10:59

כן, אנו פותחים עכשיו את  כל הסדנאות בו זמנית.

למה? כי אריה הולך לישיבה תיכונית, ואני ויעקב הולכים להסדר/גבוהה. ומשה מגוייס.

יעקב ישוב הנה אחרי יו"כ, ואני אקפוץ מתישהו באמצע.

אי לכך, אנו פותחים סדנאות לטווח ארוך.

סדנת צילום, סדנאות שירה, וסדנת פרוזה.

 

סדנת כתיבה פרוזה.

בנושא: דילמה והתלבטות.

הנחיות כלליות:

את הסיפורים יש לשרשר כתגובה להודעה הראשית.

הסיפור ממש לא חייב לכלול כמה מערכות. אפשר לכתוב סיפור ברצף.

מטרת הסיפור היא הצגת הדילמה.

לכן תתארו כמה שיותר את ההתלבטויות של גיבור הסיפור, את רחשי לבבו ואת מה שמתנהל בתוככי מוחו.

בהצלחה.

עוזיה.

 

 

יש לי סיפור אבל אין לי סוף בשבילו.שירה חדשה

בס"ד.

היה לי רעיון ממזמן וכתבתי את הסיפור ממזמן.

אבל אין לי סוף.

אז להעלות לפה וותנו לי רעיון?

בשמחה!שומרוני
בלי נדר מחר אני אעלה אותו.שירה חדשה

בס"ד.

אבל הרמה שלו ממש גרועה, אז אני ישמח להערות...

טוב, אז הנה הוא.שירה חדשה

בס"ד

הוא חסר פרופורציות ואין קשר לזמנים והמקומות...

אני חושבת שהוא טוב מבחינת הרעיון, אבל הכתיבה מגרדת את האפס מלמטה...

-------------------------------------------------------------------------------

ללכת או לא?

כל היום היא מתלבטת.

הכל התחיל בבוקר, בהפסקה.

היא ראתה את חנה רצה במסדרון, תרה במבטה אחר משהו או אולי מישהו.

ואז היא ראתה אותה, את רחל.

היא רצה אליה ואמרה לה בדרמטיות: "עוד יומיים יש פינוי בחוות גלעד!"

היה שקט.

חנה הרימה אליה מבט שואל. רחל התחמקה ואמרה שתחזיר לה תשובה בהזדמנות.

מאז-

היא לא מפסיקה לחשוב.

ללכת, לא ללכת.

מצד אחד- היא רוצה. צד שני- כיבוד הורים.

ועוד משהו, קצת יותר רציני- ארץ ישראל או צניעות וכיבוד בנות ישראל.

 

רחל התיישבה בלאות על מיטתה.

ישבה ולא שמה לב לזמן החומק מבין ידיה...

צילצול פלאפון, היא הסתכלה בצג. חנה.

- אז מה העניינים? את באה?

- לא יודעת.

- מה??? למה???

- אבא ואמא.

- הם גם לא רוצים שתלכי כבר לפינויים? גם לי יש את הקטע הזה עכשיו...

- נו? ומה את עושה?

- אני ישאל אותם, לא יסכימו אני אלך בלי רשות.

- אני לא מסוגלת לעשות את זה להורים שלי. אני ישאל אותם... נראה מה הם יגידו.

                                        * * * * *

שעת בוקר מוקדמת. המטבח בבית משפחת כהן.

- אמא.

- כן, רחל.

- אה... יש, אה... יש פינוי בחוות גלעד.

- אווו, לא שוב!

- אה אמא, זה מחר...

- נו?

-אז את מסכימה שאני אלך?

- תעשי מה שאת חושבת, את יודעת מה אני ואבא אומרים.

- כן... טוב אני יראה...

------------------------------------------------------------------------

אז זהו. אין לי רעיון איך להמשיך את הדילמה השניה שלה...

וזה גרוע! אז אם מישהו רוצה את הרעיון...

תמסר"שי אלי..שומרוני

אני אענה בערך אחרי יו"כ.

מה שבטוח - עדיף לתאר יותר את הלבטים במוח שלה מאשר בשיחות עם חברות.

אבל זה קצת בעייתי.שירה חדשה

בס"ד.

ברור שאני צריכה להוסיף יותר תחושות שלה, אבל היא חייבת לדבר עם חנה ואמא שלה.

מצד שני- זה באמת נראה כמו פרוטקול של שיחת טלפון.

נכון.שומרוני

אבל אפשר להוסיף מחשבות שלה, ואפשר להוסיף בשיחה עוד התלבטויות, ולהאריך את הדברים שהיא אומרת. כדאי לעשות אותה קצת מגמגמת כזאת. נניח כך:

"כאילו.. לא יודעת.. מצד אחד, את יודעת, זה כזה חשוב... ומצד שני.. זה לא שאני מפחדת או משהו כזה, אבל.. הבנת אותי, נכון?"

גמגומים כאלה...

סבבה. ותודה!שירה חדשה
דעתי בעניין-רחלי ברק
אמנם אני לא באה להתחרות בדעתו של עוזיה, שהוא כידוע הרבה יותר מוכשר ומוסמך לדברים האלה ממני, אבל אני לא חושבת שהגמגומים יעילים פה..

אם היא מתווכחת עם עצמה היא צריכה להעלות את הטיעונים שלמים וברורים כי לה עצמה הם ברורים. זה לא שהיא לא יודעת מה לחשוב. היא לא יודעת מה להחליט בין שתי דעות מוצקות. זה משהו אחר בשבעייני לא גימגום בה לתאר אוותו.

בעייני גימגומים מראים ומביעים מבוכה, לא לבטים..

בהצלחה.
גמגמגמגמגמגם.....שומרוני
נכון שגמגומים מביעים מבוכה, אך הם גם מצביעים על חוסר החלטיות.
אהמ...רחלי ברק
קלטתי פה איזה עקיצה נסתרת או שזה הראש הקרימינאלי שלי? ;)

טוב, אז הנה... אנחנו לא מסכימים על זה.
יכול להיות שהם מראים גם חוסר החלטיות אבל לא ברמה שזה מה שמאפיין חוסר החלטיות, אבל במובן מסויים גימגום הוא כן מאפיין של מבוכה.
יש הרבה מקרים שיודעים בבירור מה רוצים להגיד אבל בגלל שזה מביך אז מגמגמים..
שוב את מערבבת.שומרוני

כשאני מדבר אם מישו אחר, גמגום נחשב למבוכה.

כשאני מגמגם ביני לבין עצמי, זה מראה על חוסר החלטיות. (או לחילופין, על סכיזופרניה.)

אבל זו לא הסיטואציה במקרה הזה!רחלי ברק

היא לא 'לא יודעת מה לחשוב' בעניין.

היא יודעת טוב מאוד, פשוט קשה לה להחליט.

זה הכל תלוי בבנאדם,ארגמן

יש כאלה שמגמגמים בגלל חוסר החלטיות, יש כאלה שבגלל מבוכה, יש כאלה שבגלל לחץ...

אם כי לא הבנת נכון, רחלי ברק, את התופעה של גמגום בגלל חוסר-החלטיות. היא יודעת מה היא חושבת, אבל [באופן ציורי ביותר] המחשבות שלה רצות מכאן לכאן במהירות, בוחרת בזה, מתחרטת, מאד מבולבלת.
היא [מן הסתם] קצת לחוצה, מדברת מהר, רוצה לדבר על הצד הזה וגם על הצד השני, ומרוב לחץ ומהירות יוצא לה גמגום, לא ככה? דמייני את זה...

יכול להיותרחלי ברק

אבל אני יודעת על עצמי שכשאני מתלבטת בין שני דברים אני יודעת להגיד אותם טוב מאוד, לעומק ומכל הכיוונים (כי עובדה שאני מתלבטת ביניהם..) .

מה שכן יכול להיות, זה שאם אני אנסה להסביר למישהו אחר אולי אני אגמגם אבל כאן היא מסבירה את זה לעצמה ולכן אני לא רואה סיבה שהיא תגמגם..

ודרך אגב, קוראים לי רחלי.

כמו שאמרתי- זה כבר תלוי בך,ארגמן

לכל אחד יש את ההתנהגות שלו, רק הסברתי לך שזה הגיוני שהתלבטות כזו תוביל לגמגום.

והבנתי שקוראים לך רחלי.

כבודו שכח פה משהו..פלפלתי

תיאורים..

חסר פה נפח. הרבה. זה נראה כמו שיחת מפקדים. קיצור נמרץ שבנמרץ.

והמקרה מעניין ויכול לחיות בכיף. יש גם תיאורים שיכולים להחיות את המצב והענין ואז יגיעו המחשבות במקביל או לא.

זה לא כ"כ פשוט המצב שאת מתארת.. תחשבי מה עובר לך בראש ואיפה את עומדת ומה את עושה, מה אמא שלך היתה אומרת או מאיימת או עושה לך, מחשבות שרצות על אפשרויות שונות שיכולות להביא אותך למצבים שונים.. איפה את עומדת, מה את עושה, לאן את הולכת.. מה את שומעת ברדיו או בטלפון..

מרוב שזה קצר קשה מאוד לעקוב אחרי מה שהולך כאן.. צריך הרבה ריכוז בשביל זה..

 ולא. הדברים שנכתבו כאן לא באו לגרד את מה שעוזיה יודע, פשוט הוא שכח משהו. אז הזכרתי. או אמרתי.

כבודי לא שכח.שומרוני

אני שכחתי. ותודה שהזכרת לי.

ונא לא לערב את הכבוד שלי בעסקים מפוקפקים.

טווווב. סליחה.פלפלתי

אבל אם הכבוד שלך בעסקים מפוקפקים ואנחנו אחריך - אז באמת חבל"ז..

 

אז שמישהו יקח את הרעיון שלי ויעשה איתו משהו!שירה חדשה

בס"ד.

כי לי אין כישרון!!!!

מה אין לך?שומרוני
אה, כישרון. לכי תעבדי על מישהו אחר.
ואת זה לא אני אמרתי!!פלפלתי
אני רק חיזקתי.
תגיד לי מתי לצחוק.בסדר?שירה חדשהאחרונה
נשמע שהיה שווה פה פעםאני הנני כאינני

עם המפגשים בארגון @פסיפס 

מי יכול לספר?

מי יקום ויעלה את הדברים באוב?

אולי אנחנו דור אחר?

CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

האמת.אנונימי (פותח)

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם

ובאמת מעורר השראה

תודה על זה

...אנונימי (פותח)אחרונה

היא התחתנה לפני שבועיים. מזל טוב.

היושעלמת חן

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
לאעלמת חן
היה פורום שנקרא שירים, אני כמעט בטוחה בזה
יש את זה:כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך י"א בשבט תשפ"ד 08:17

פורום שירים

הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה

עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)

ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...

תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה

בס"ד

 

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

...אילת השחראחרונה

כמה עוצמות יש בך.

נגעת בי ממש.

ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.

🤍

טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

 

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

 

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

 

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

 

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

 

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

 

תם, ועוד אשלים עם זה.

מה זה לדעתכם יוצר טוב?yaeli1989

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

 

אולי יעניין אותך