ובמשך הרבה שנים הם בקושי עבדו, אם בכלל.

מסתדרים איכשהו.

בדרך כלל זה כרוך בזה שחיים קצת בצמצום בהתחלה. 

בדרך כלל חלק מהכסף מביאה האשה ש"התחילה את החיים קודם", ושמעריכה את הלימודים של בעלה בישיבה (גם אם זה לימודים לשעבר) ושמחה בזה.

העניין הוא שלרוב השכר עולה כפונקציה של ידע ונסיון, או במילים אחרות, אנשים ישלמו לך טוב ככל שתתן מענה טוב לבעיות שלהם שעולות להם הרבה כסף.

ככל שתהיה "פותר בעיות" יותר טוב, תתוגמל בהתאם (כמובן ככל שתכיר בערכך ותדרוש יותר, יעלה הסיכוי שגם תקבל יותר).

לכן הייתי מציע למצוא תחומים בהם התועלת שאתה יכול לתת כיום מהמקום הנוכחי שלך היא גדולה מספיק כדי לדרוש שכר גבוה במשרה חלקית, תוך כדי שאתה משלים את התואר.

לדוגמה: אולי אתה ממש טוב בלהסביר, ולכן יכול להיות שתהיה ממש תותח בשיעורים פרטיים בנושאים מסוימים ותוכל לדרוש שכר גבוה לשעה בהתאם. ואם לא מיד אז אחרי כמה שבועות שיש לך "קבלות" להציג.

דוגמה נוספת: אולי אתה ממש טוב בתחום הטכנולוגי ויכול לעזור לאנשים למשל בתחזוקת אתר אינטרנט. עם בטחון עצמי וקצת משא ומתן, אפשר למשל ליצור חוזה תמיכה חודשי שבו אתה מתוגמל בסכום קבוע מדי חודש ואתה "בכוננות" אבל משלמים לך בין אם לא עשית כלום ובין אם עבדת הרבה "שעות נוספות".

ואם חשקה נפשך להיות דווקא שכיר במשרה חלקית, אולי שווה לשקול להאט את הקצב של הלימודים קצת, ובשעות היום לעבוד במשרת סטודנט שבה אתה צובר נסיון רלוונטי. למשל אם אתה לומד משפטים או כלכלה ועובד במשרד עו"ד או רו"ח או ביטוח או בנק וכד', זה גם מקדם אותך מקצועית תוך כדי הלימודים. ואותו הדבר גם במשרות טכנולוגיה, תוך כדי הלימודים אם אתה עובד ומכיר את השוק, זה יתרון גדול כשתסיים את התואר, תוכל להציג נסיון מעשי ותהיה לך יותר יכולת "לפתור בעיות" שזה תכלס מה שמעסיקים מחפשים.

סטודנטים הם לא עשירים לרוב גם אין פתרון קסם. זאת צפרדע שצריך לבלוע אם רוצים לסיים את התואר. אחותי עשתה הסבה מקצועית ממש ארוכה והייתה צריכה למלצר המון ולחיות יחסית בצמצום עד שסיימה, אחרי שמצאה עבודה במקצוע החדש הכסף התחיל לזרום.

לשמחתך יש לך קצת מזומנים + הכסף מהפיקדון (אולי היה יכול להיות רעיון טוב לטחון קצת עבודה לפני תחילת התואר אבל מה שהיה היה)

בע"ה אחרי שתסיים תוכל לעבוד במקצוע גם יש כל־מיני משרות סטודנטים ממשלתיות שיכולות לתת כסף / ניסיון וכיו"ב

אל תרגיש שאתה מתחיל מאוחר, כל אחד והקצב שלו ב"ה תוחלת החיים בארץ 80+

+ כמה לדעתך אנשים מסיימים את התואר בגיל 24 / 25 ועדיין מתחרבשים ומחפשים את עצמם או נכנסים למינוס מפזיזות? בקיצור מצבך סבבה

מקסימום תתחתן ברבנות ותגור בדירת חדר וחצי בהתחלה.

מה קרה? אסון?

אחד האחי שלי התחתן ברבנות (פרק ב אמנם) היה דווקא ממש נחמד חסך לכולם את כאב הראש ומהצד

השני אח אחר התחתן לפני פחות משנה בחתונה מושקעת.. וכל פעם שרואים את סרט החתונה אומר לאישתו שהיא כבר לא נראית אותו דבר..

רואה? שווה להתחתן ברבנות ולחסוך את ההוצאות.

ואתה גם תצטרך לצאת לפנסיה הרבה יותר מאוחר ואת כל זה לא מספרים לך בישיבה.

צריך לספר את זה לנערים בישיבה התיכונית, גם לבנות באולפנה צריך להבהיר שבשנים הראשונות הן יהיו עיקר הפרנסה בבית או שיתחתנו מאוחר או עם מבוגר.

זה עיוות קשה בציונות הדתית.

א' לא יודע מה קשור יציאה לפנסיה בסוף כולם יוצאים באותו גיל, או שממשיכים לעבוד בגלל כסף או שעמום (מכיר אנשים שחזרו מהפנסיה), או אם יש ערימה של כסף יוצאים מוקדם

אם המטרה זה לפרוש מוקדם אפשר גם לעבוד במשטרה ולצאת בגיל 57 או בכל ארגון דומה

אבל לומר שהכל תלוי רק בזה שבמקום לסיים תואר בגיל 25 (הלא ממילא חיילים משוחררים ברגיל יוצאים לעבוד / טיול בחו"ל) מסיימים ב־27 וזהו כל גורלם נחרץ – אתמהה

מכיר מישהו עם תואר ראשון וניסיון מקצועי ויותר מבוגר ממני שעבד באותו תפקיד כמוני (ואני בקושי עם קצת לימודי תעודה) והרווחתי יותר ממנו, בהרבה תפקידים זאת שאלה של יכולות אישיות וכיו"ב

תואר זה רק חלק קטן ולא בהכרח משמעותי מסך הכסף שאדם עושה בחיים

חלק גדול מהתארים לא נותנים ערימה של כסף וגם אלו שכן זה תלוי מאוד מה האינדיבידואל עושה איתם ואפשר גם לעשות הרבה כסף בלי תואר, תלוי ברצון במזל וביכולות

וכמובן לא לדבר על הוצאות לא צפויות או "עובדות החיים" AKA בריאות / גירושים ל"ע...

גם כמו שהזכרתי את אחותי, היא עשתה הכל "לפי הספר" והתחילה תואר מוקדם כו' בסוף כמה שלא עבדה בו לא הצליחה להרוויח כסף, עשתה חישוב מסלול מחדש בגיל 28 כולל שנה בהודו ומה לא ועכשיו אפשר לומר שהיא טחונה

אני באמת לא מבין מה אתה מציע או איזו בעיה אתה רואה, זה די מובן מאליו שאי־אפשר ללמוד תואר עד שמסיימים הסדר = מסיימים תואר בערך בזה הגיל, אין בזה שום חידוש

וגם בעיה מיוחדת אין בזה ב"ה שוק העבודה הישראלי לא כזה ריגידי־דטרמיניסטי

חילוני את ה3 שנים אחרי השמינית מבלה בצהל. שנה לאחר מכן מטיל וחוסך כסף.

בתחילת השנה החמישית נרשם ללימודים.

הסדרניק  אם עשה מסלול קלאסי של חמש שנים..

לרוב מתחיל לימודים בתחילת השנה השישית אחרי יב או השביעית אם למד עוד קצת..  גם אתה וגם פותח השרשור נסחפתם..

אם הם עשו 3 שנים שירות חובה ואחרי שנת עבודה/טיול התחילו ללמוד מה "סתום" בזה?

איזו עוד ברירה יש להם? 

היום יש עניין של הארכת חיים בכלים רפואיים.  לאט לאט נהיה גם לחץ בכיוון ההפוך של מי שבריאותו לא שפירה פשוט לסיים את זה. אנחנו כיהודים נגד אבל זה גם קצת יעזור להם. ואפשרות שניה כמובן זה שהם יפלו על הציבור ואז כולנו נשלם את זה כמיסים.

בעולם החרדי אגב - טכנית הם יכולים יותר לעזור להורים כי הם יותר ילדים אבל כלכלית שם יהיה עוד יותר קשוח.

בתקופת הקורונה היה התפרצות קורונה בבית אבות של ההסתדרות בב"ש. המחשבה היחידה שלי הייתה שמדינת ישראל חסכה מליונים על פנסיה תקציבית.  מעניין איך זה נראה בגרפים תמותת הזקנים בקורונה מול הפנסיה התקציבית.

יש שוק וחוקי כלכלה וצריך להתחשב בהם.

ולבני תורה עדיף ללמוד כמה שנים טובות כדי להתחיל את החיים עם בסיס תורני בסיסי לפחות

מי שמעניין אותו רק כסף מוזמן לעשות כרצונו אם הוא חושב שזה מה שיביא לו כסף

ומה לגבי מי שמעניין אותו לפרוש בכבוד? אז בוא אספר לך מה האנשים שמזלזלים בכסף לא מספרים לך, בגלל העיקרון של ריבית דריבית בפנסיה צוברת 45 אחוז מהפנסיה שלך תהיה מה שצברת בעשור של בין 20 ל30, אבל אתה לא תלמד על עיקרון ריבית דריבית בפנסיה צוברת ואם תלמד על ריבית זה בדרך כלל יהיה משהו שלילי.

מה שאומר שאם לא תרצה פנסיה שהיא חצי תצטרך לעבוד כנגד השנים שישבת בישיבה, מה שעוד לא מספרים לך שבשנים הללו אתה צפוי לבלות הרבה בקופת חולים )במקרה הטוב( כי בשנים הללו הגוף מתפרק.

יכול להיות גם שאת השמשכנתא שלך תצטרך למרוח אל תוך הפנסיה שלך.

אם תהיה לך משכנתא.

ואני שואל-בצרפת היינו לומדים תורה כל כך הרבה שנים? בטוניס היינו? בארה"ב היינו? לא.

אז למה לאמץ דווקא את המודל הליטאי? תראו כמה ליטא מפוארת עכשיו, ממש בא לי לפגוש את קבצני ליטא, זה בגלל שאנחנו אנדרדוג של ליטאים, אנחנו גם אנדרדוג של חסידים, שסניקים, וחילונים, תמיד היינו אנדרדוג וזה למה הציבור שלנו נראה כמו שהוא נראה.

התשובה שלך מציגה הכל רק במונחים של כסף. לפרוש בכבוד = עם יותר כסף.

הצלחה, בתגובה שלך, נמדדת בכסף. הכל נמדד בכסף. "תראו כמה ליטא מפוארת עכשיו, ממש בא לי לפגוש את קבצני ליטא".

השוואה לצרפת וטוניס לא רלוונטית. אני לא יודע מה היה המצב שם ואם המצב שם היה טוב. אנחנו מכירים סיפורים ואנקדוטות אבל אין לנו מידע כולל והערכה לגבי הסיטואציה השלמה.

בנוסף, האדם המודרני משקיע יותר ביצירת כסף מאשר האדם לפני מאות שנים, כאשר במקביל, לימוד התורה נעשה יותר ויותר מורכב בגלל התפתחות של דעות (בדיוק כמו שהרפואה נעשתה יותר מורכבת, פסיכולוגיה, פילוסופיה, משפט, אומנות, בערך כל תחום ידע).

אני לא אומר שיש לי פתרון, אבל אני כן אומר שמותר לכבד את מי שסולם הערכים שלו מדרג לימוד תורה גבוה הרבה יותר מהצלחה כלכלית

אני פשוט לא חושב שלימוד תורה חייב להתבצע דווקא מתוך שתיית כוסות קפה שנים על חשבון משלם המיסים מכספים קואליציונים זה הכל, ללמוד תורה גם אני חושב שחשוב, אז אני לומד בבית כמו שעשו בכמעט כל הגלויות כולל העניות )טוניס( וכולל העשירות )ארהב(.

ואני לא מסתכל על ליטא במונחים של כסף, פשוט איפה כל עולם התורה המפואר של ליטא עכשיו? נמחק, נמוג, מת.

נשארה מדינה עלובה שחוה אלברשטיין כותבת על קבצניה, זה מה שנשאר ממנה.

וגם ככה עולם הישיבות לא מצליח להפוך את תלמידיו להשאר דתיים, כמה אחוזי דתלשיות יש? 50 אחוז? אז מה עשיתם בזה?

אני קורא לכל מי שרוצה ללכת לישיבה לענות לעצמו על השאלה למה הוא רוצה את זה והאם הוא מודע למחיר, בדרך כלל הוא לא מודע והרוב הולכים מכח האינרציה או כי זה מה שמצופה מהם מהרב בישיבה התיכונית או משלל סיבות אידיוטיות )כי יש אחלה חבר'ה( )כי שידוך( )כי צריך לעשות כושר לפני הסיירת( שצריך לעמוד על ההחלטה הכלכלית הזאת גם כן.

כמה באו כדי להיות תלמידי חכמים וכמה באו כדי להצתופף בכנפי הרב, להערכתי מעט מאוד.

מי שמתחיל לעבוד 4-5 שנים יותר מאוחר אכן תהיה לו פנסיה יותר נמוכה, אבל ממש לא חצי.

גם מי שיעבוד "רק" 40 שנה יוכל לצבור פנסיה מאוד יפה.

מי שיתחיל לעבוד בגיל 18 יצבור הרבה יותר ממי שיתחיל  בגיל 22, זה אומר שצריך לנסות לקבל פטור מצהל בגלל זה?

ואני לא מבין למה להסתכל רחוק על צרפת או ליטה.. תראה מה הרמה התורנית של מי שהתגייס מייד אחרי התיכון לעומת מי שלמד בישיבה כמה שנים (כמובן שיש יוצאים מן הכלל)

תבדוק מחשבון ריבית דריבית בגוגל.

לגבי הפטור מצהל זה נידון רבות בממשלה, בינתיים ירד מהפרק בגלל הטבח אבל בגדול התשובה היתה חיובית לקיצור השירות בצהל.

לגבי אלה שהתגייסו וכו, הנני להודיעך שמה שלא עשה צהל עשתה האקדמיה, הביינישים חוזרים בשאלה באיחור פשוט הישיבות לא מספקות את הסחורה בעניין זה כלל, להפך.

בהנחת ריבית של 7%

מי שמפריש 2,500 כל חודש למשך 45 שנים יצבור עם הריבית 8,844,000

מי שמפריש 40 שנים יצבור 6,179,000 

ואם הוא ימרח עד גיל 30?

ואפשר לחיות מצוין עם פנסיה של 6 מיליון (כמובן שיש גם דמי ניהול, אבל מצד שני גם ההפרשות שלו יעלו עם השנים).

ומה הקשר ימרח? גם חילונים יכולים להמרח, זה לא הנושא.

ד"א חישבתי הפרש של 5 שנים, אבל מי שבישיבת הסדר ולא "מאריך" ההפרש הוא שנתיים וקצת.

גם חילונים יכולים להמרח בהחלט אבל אצלינו יש נורמה כאילו בלי עוררין שחייבים לדחות שירות ואם זו ישיבה גבוהה אז לפעמים הרבה יותר וכמו הפותח יש גם אלה שבוחרים בלימודי תואר ולאו דווקא אחד מתגמל כדברי משה, ואנשים לא מודעים לעומק הנזק.

פנסיה צוברת זה הנזק המרכזי אבל הוא לא היחיד.

כמה כבר נשארים בישיבה עד גיל 32 (10 שנים אחרי שחילוני מסיים צבא)? וברוב גדול של המקרים מדובר בכאלה שעשו תואר בהוראה תוך כדי הישיבה או שעושים דיינות.

זה תרבות מערבית שהדוסים רק עם וריאציה קטנה שלה.  הבעיה העמוקה קיימת גם במגזר החילוני וגם הם הולכים לחטוף על זה בגדול. 3 שנים צבא חצי שנת טיול 3-4 שנות תואר שלא תמיד הוא מועיל למשהו.

וכו'.

ויש חוסר ידע עצום של לומדי תורה שחבל עליו (לא משווה בכלל לחילונים שמנסיוני מורחים את הזמן הרבה יותר! זוג צעיר דוס בשנות ה25 חושב על קניית דירה, לומד את העולם הכלכלי שלו, וגם אם הבעל אברך- אם יש להם את הידע הם מתחילים כבר לייצב עולם כלכלי והריבית דריבית תעבוד בשבילם לעומת וחילוני ממוצע שבגיל 25 רק מתחיל תואר)

לדעתי יש ערך עצום בלימוד התורה, וכדאי ליידע את לומדי התורה ובכללי ללמד תיכוניסטים בארץ קצת על כלכלה....

אם ביינישים ידעו את הפוטנציאל של ריבית דריבית לחיוב הם יוכלו להתאמץ לחסוך מעט בחודש ולהנות ממנו בעתיד.. או לפתוח לעצמם קרן פנסיה כדי להתחיל להפריש מיום העבודה הראשון... וכו' וכו'...

איך להשקיע ולחסוך כסף פנוי, דמי ניהול ותשואות בהשקעות, פתיחת קרן פנסיה - כדי להגיע למשרה הראשונה כשכיר עם קרן פנסיה קיימת ואז המעסיק חייב להפקיד מייד ולא רק לאחר חצי שנה, כאשר לעובד החדש לא היתה קרן פנסיה לפני כן.  

תעבור אותו

תקופות של קושי כלכלי כל אחד עובר בשלב כלשהו. זה לא פשוט, אבל נושמים עמוק, ולומדים לחיות עם זה.

להחזיק משפחה.

ואל תדאג, זה יבוא

הייתי במצב דומה לך ואני חושב שהיה לי סכום מכובד כבר אחרי פחות משנה של עבודה אחר כך.

אתה מעלה נקודות נכונות

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים