*אומרת בתור בוגרת חוץ רחמי מivf וכך הסבירו לי... 

נראה לי שהפותחת יכולה לשמוח בהריון ללא חשש. ב"ה שהושג הריון.

את אומרת שזה נדיר..? הרופאים הסבירו לי בזה אחר זה שלמטופלות פוריות יש יותר סיכוי מאשה שנקלטה טבעי...

ולגבי הפותחת, ב"ה שהושג הריון, בוודאי! אבל לצערנו לא כל הריון מתפתח תקין ואכן הבטא שיצא לה לא מכריעה לשום כיוון כרגע... כי בטא תקינה מאוד היתה מכפילה עצמה יותר היום (מעל 300...)

להפך בIVF הסיכון מוגבר. ברור לי שאת מנסה לעודד את הפותחת, אבל זה לא נכון לעשות את זה במחיר של הטעייה. בהחלט יתכן חוץ רחמי ולא העיקר הושג הריון אלא צריך שיהיה תקין, יש כאן עלייה לא תקינה. זה יכול להיות חוץ רחמי, הריון תוך רחמי לא תקין, או הריון תקין בכל זאת. צריך להמשיך לעקוב אחרי הבטא.

אם הייתה גם בטא גבולית וגם כאבים אז כן היה מקום לדאוג. אבל כאן קפצה מישהי עם חוויה טראומטית ועדיין סופר נדירה בהשוואה לכל הריונות ivf שמסתיימים בידיים מלאות.

מיותר להפחיד את הפותחת.

והבטא לא חייבת לדייק כמו שעון.

את רופאה? שמעת על טעות מעבדה? היא בסדר גודל של 10%.

ממש אין מקום לכל הפסימיות השחורה 

לפותחת כי בטא שלא מכפילה את עצמה בד"כ מנבאת על הריון לא תקין.

הלוואי ונתבדה, אבל לצערי זה סיכוי גבוה....

רופאה אמורה לדעת שסטיה של 10% לא אומרת כלום. ממש כלום.

לפותחת: אני מברכת אותך מכל הלב בהריון תקין וידיים מלאות מפתח לידה הוא בידי ה' בלבד, אמן שתזכי לחבוק אוצרך בעוד 9 חודשים❤❤❤

במקום לפתח תקוות קלושות.

הלוואי הלוואי ונתבדה, אבל כאמור זה סיכוי לא גבוה.

ותפילות זה הבסיס והעוגן.

ומאחלת לפותחת בקרוב ממש זש"ק שיגיע בקלות, בבריאות וללא עוגמות נפש.

וסתם ד"א מהכרות שלי בפורום את @YaelL היא רופאה מקצועית ומסורה, שמוסיפה לנו המון בפורום

ונותנת ידע אמין, כנה ומקצועי.

והיא אף פעם לא תתנגח ותענה כשמתנצחים איתה.

את אוצר פה...

תודה רבה!

היא סופר נדירה כשיעל הרופאה כתבה שזה לא נדיר? מה זה אם לא התנצחות...? 

לגבי בדיקות מעבדה יש תורה שלמה שלומדים אותה מי שצריך לדעת. 

יותר טוב בשלב הזה להנמיך ציפיות

מאשר להיפך

ותוצאת בטא היא די מדוייקת

בדיקת דם לגילוי היריון (בדיקת בטא, HCG) | שירותי בריאות כללית

ש"אין לה בטא" כל ההריון. יש לה שינוי מולקולרי שגורם לבדיקה לfalse negative  והיא יודעת על הריון רק כשהמחזור הבא לא מופיע...

היא הפתיעה אפילו את רופא הנשים שלה

כאשר הבטא כבר היתה באלפים..

ממספר מסויים, הבטא לא צריכה להכפיל כבר.

בשלב מוקדם, כשהבטא נמצאת בעשרות/ מאות

היא חייבת להכפיל לכל הפחות ב1.5 (שזה גבולי אבל עדיין אפשרי)

1.5 כפול 163 זה 244.

שנית. לא קראת שב15% מההריונות, הבט לא עולה תקין, וההריון כן תקין...

ג. 10% טעות מעבדה זה אומר, שאם הערך האחרון הוא 241, הוא יכול באותה מידה להיות 265.  תסכימי איתי, שזאת תוצאה שהייתן מרגיעות אותה?

ודווקא את ענית את התשובה הכי פשוטה והכי נכונה.

🌷

אישית בכזה מצב היה לי יותר טוב כשאמרו את התרחיש שכנראה הכי יש סיכוי..

ומה העדפותיה האישיות.

מול מבול הנבואות השחורות של הריון חוץ רחמי, שהוא ממש, אבל ממש, לא מבוסס על כלום, בשלב זה,

העמדתי כמה עובדות שיעזרו לפותחת להחליט אם היא אישית רוצה לקוות או לא.

לא ידוע שה' רוצה שנתייאש מלהתפלל וכאן לא מדובר טל תפילה שתשנה את הטבע, כי היא עומדת מלכתחילה בדרישה להכפלה פי 1.5 עוד לפני שקלול טעות המעבדה.

אגב.

טעות המעבדה יכולה להיות לשני כיוונים ולכן יכול להיות שבבדיקה קודמת הבטא נמוכה מהתוצאה..

אתן מתייחסות לבטא ביראת כבוד אבל מי שמחליט זה רק בורא עולם ובטח ובטח שאסור לייאש בתחילת הריון עם בטא שעולה במכפלה של 1.5 לפחות. כנדרש....

רק שהסיכון להיון חוץ רחמי הוא נמוך ביותר. 1.5%.

אם הבטא לא תקינה כי יש בעיה בהריון, think beign, אז ההריון פשוט לא מתפתח. כימי.

אבל לקחת את ההילה שיש לך כרופאה ולהשתמש בה כדי להלחיץ מטופלת פוריות שהיא בדרך להריון חוץ רחמי? למה?

ניתנה לרופא רשות לרפאת.

אם היית מטופלת פוריות, חס וחלילה, והיו אומרים לך  אולי לצערינו ההריון נופל מוקדם, נכון שזה היה פחות מלחיץ מאשר להגיד לך שזה לא נדיר בכלל הריון חוץ רחמי?

שאז היית רצה לקרוא על זה ובוכה מלחץ.

אז קודם כל, אכן טעיתי ובהריון טבעי הסיכון חצי.

אני לא מפחדת להודות בטעויות שלי.

בית. אני מבינה שנעלבת. אני מצטערת מאד על כך ומבקשת את סליחתך.

ג. הנושאים של מהימנות בדיקה,  חיובי כוזב, שלילי כוזב, שיטות להעלאת מהימנות צריכים להיות מובהרים היטב אם את לוקחת על עצמך לענות בשרשור כל כך רגיש עבור אשה שציפתה בכתה והתפללה הרבה על ההריון הזה.

ממש לא  נעלבתי, ממה הייתי אמורה להעלב? אם כתבת משהו מעליב אז פספסתי...

זה כן לא יפה שאת טוענת שאני "משתמשת בהילה שלי כרופאה", הגבתי כמו שכל אחת מגיבה, נכון שאני נוטה להגיב בשרשורים בהם יש לי יותר מה לתרום, מה הבעיה בזה?

עוד דבר, מניין לך שאני לא מטופלת פוריות?? זה שאני במקרה רופאה לא פותר אותי מצרות כאלה או אחרות. אז הנה לידיעתך ולידיעת כולן אני אכן מטופלת פוריות ועברתי מספר דו ספרתי של סבבי ivf בחיי ואני יודעת בדיוק איך זה מרגיש לקבל תוצאת בטא לא תקינה.

לגבי הסיכון להריון חוץ רחמי, אני לא נכנסת לסטטיסטיקה, אבל חושבת שצריך לתת תשובה אמיתית וכנה כמובן בצורה רגישה אבל לא לתת אשליה שהכל בסדר כשלא בהכרח. אף אחת לא אמרה שבטוח מדובר בהריון חוץ רחמי גם לא אני.

את התגובות שלך. 

ואת התגובה הזו במיוחד

ב"נ אתפלל עליך ועל המצפות. אם את מסכימה

אני מבינה עכשיו מנין הפסימיות בשרשור, ובכל זאת לדעתי צריך  להזהר מלייאש חולה להתפלל על עצמו.

מקווה שאת סולחת.

אני עוזבת את הפורום מקווה שירווח לכולכן

מעריכה את זה אבל ב"ה אני כבר לא מצפה, יש לי כמה ילדים. 

את מדברת בצורה ממש תוקפנית כלפי נשים שענו בצורה מאוד רגועה ומתונה..

את יוצאת מנקודות הנחה לא נכונות ששמות אותה בפינה ממש לא נעימה...

לא סותר את העובדה שנראה לי שלפותחת השרשור יש עדיין סיכוי להריון תקין, מחזיקה אצבעות בשבילך @Talyatalya 

לק"י

אנחנו לא רוצות לנעול את השרשור כי לא מגיע לפותחת עונש בגלל כותבות לא נעימות.

אנחנו נטפל בתגובות בנפרד.
 

ואם תמשיכו להגיב בצורה צינית כלפי נשים אחרות/ בזלזול/ בתוקפנות/ בקשיחות, אנחנו נחסום אתכן מהפורום.

אנחנו דורשות מכולן לשמור על אווירה נעימה בפורום!!

ואם יש בעיה- דווחו לנו, ואנחנו נטפל.

ומעריכה מאוד מאוד את עבודת המנהלות שמתאמצות מאוד שיהיה כיף ונעים בפורום! 

מקוממת.

לתשומת ליבך כמנהלת.

מקווה שבעתיד תהיו יותר רגישות לנשים שעוברות שבעת מדורי גהינום כי זה תפקידכן כמנהלות. בהצלחה בתפקידך

כל מי שנתנה פה תשובה לא מאוד אופטימית, התנסחה בעדינות וברגישות.

עברתי בעיות בכניסה להריון, ונשים פה תמכו ועודדו

וגם שמחות בלב שלם עכשיו בשמחתי.

דווקא את, כשאת מתחילה להיכנס לדקויות של מהימנות הבדיקות מעבדה,

זה הכי לא רגיש עבור אישה בטיפולי פוריות

שכל מה שיש לה בידיים עכשיו, אחרי זריקות ומעקבים

זה מספרי בטא שמופיעים בצג במחשב.

מאשר הכאב שבאכזבה

אולי אצלך זה שונה אבל רוב הנשים יעדיפו שלא לפתח ציפיות כדי להימנע מהאכזבה שיכולה להיות.

נכון שיש תקווה ואולי זה כן יהיה הריון תקין, אבל מראש עדיף שלא לפתח ציפיות ושתהיה הפתעה טובה אחר כך

בסופו של דבר, צריך לחכות לראות. וזה ככה בהרבה דברים בחיים ובטח עם כניסה להריון ולמטופלות פוריות בכלל.

זה מכלול של רגשות שיכולה להיות כמו רכבת הרים. 

צריך לתת לה תמונה מלאה של מה יכול להיות, לטוב ולרע.

ולא עשיתי סקר

מה מעדיפות לשמוע נשים שהריונן יקר. את עשית? אפשר לקבל הפניה למאמר? 

שענו כאן היו או כעת בטיפולי פוריות ועברו הריונות מורכבים ויקרים מאד. (כל הריון הוא יקר מאד כמובן)

וכולן השתדלו לענות בכנות ובחיבוק כלפי הפותחת.

בעיקר כי יצאת פה בצורה חסרת פורפורציות לטעמי על חלק מהנשים כאן... ואת כותבת בביקורת, וזה לא פעם ראשונה שאת מגיבה בצורה כזו בשרשורים עד לרמה של מחיקת התוכן.

גם לך יצא להגיב תגובות לא ממש רגישות. שנשים נפגעו מהן. וזה הגיוני וקורה- את בן אדם. קשה להיכנס לנעליים של אחר ולהבין מה הרגישות שלו, ורואה שנופלים בזה. אבל אני חושבת שזה מאוד לא הוגן ככה לצאת על נשים פה , וזה קרה הרבה מאוד לאחרונה , כשזה קורה לך בעצמך.

ברור לי שהכוונה שלך טובה.

את צריכה להבין שהכוונה של כולן פה טובה. אף אחת פה לא רוצה להזיק בכוונה. להיפך, כולן פה עונות פה מתוך רצון לעזור ולשתף. אז חבל, באמת. זה סתם מכניס אווירה רעה. גם גרם להקצנה של שרשור. 

הלכתי לבדוק איך עונים על השאלה הזאת באתר חילוני.

ומצאתי שרשור אמפטי שאני חושבת שאפשר ללמוד ממנו. גם בשרשור הזה מוזכרת האפשרות הלא טובה אבל תראו באיזו עדינות ובאיזה ניסוח.

עליית בטא איטית- מצטערת על פתיחת הודעה חדשה

מה שבמיוחד אהבתי בשרשור שהעתקתי,  זה שכולן, בלי יוצא מן הכלל, החזיקו לפותחת אצבעות. 

לפתח ציפיות ואולי לגרום לאכזבה?

וזה לא שפה כתבו בצורה לא אמפטית.

כולן מקוות בשביל הפותחת שההריון יתפתח בצורה תקינה אבל חשוב לדעת את המצב לאשורו.

שימי לב שהיא לא ביקשה שרשור עידוד ותקווה או אפילו פריקה. הפותחת מנסה להבין מה המצב כרגע.

אפשר עוד לחשוב כאילו מישהי פה לא החזיקה אצבעות.

עיקר החלק בו נעשה דיון שאולי לא נשמע אמפתי זה בחלק בו נעשה ויכוח, שבכלל לא היה קשור לתגובות להודעה המקורית. אז אני מסכימה שאולי בדיונים על נושאים כאלה רגישים, עדיף שנשים "מחוץ" לדיון לא יפתחו ויכוח על הנושא.

אני לא רואה האמת שום הבדל בין התגובות שם לפה. גם שם מישהי מציינת על הריון חוץ רחמי. ושם גם הפותחת נותנת עוד נתונים שקצת נותנים תמונה רחבה יותר. 

מה ככ רע פה. (עזבי שלא הבנתי מה רע בכלל..)

אבל באמת שאם זה עושה לך רע, עדיף לא להיות כאן. וזה נשמע ככה.

זאת בחירה שלך (האמת של בעלך..) להפסיק לקבל פה את הדברים המדהימים שיש פה בפורום

בעיני הדבר הכי הזוי ופוגע, זה להגיד למישהי שכותבת לפותחת ברגישות דברים מנסיונה ובתור מטופלת פוריות

כשבעצם גם זאת היתה שאלת הפותחת!!

בהצלחה בכל דרכיך

ומאחלת לך שה' יאיר את עינייך לראות את הדברים באור טוב

ובטח על נשים שכותבות כאן נטו בשביל לעזור. ללא שום תמורה ועניין.

בטח בתקופה הזאת. שכולן על הקצה.

חבל שאת עוזבת אבל ברור שאם עושה לך רע להיות פה, אז אל תשארי. כמו שכתבתי, המטרה של המקום הזה היא טוב, לא לעשות רע. לפעמים לצערנו יוצא רע, אני מצטערת אם יצא שאת נפגעת ממני, מבקשת סליחה בכל מקרה (למרות שבכלל לא כתבתי אליך, אז לא ככ הבנתי למה נפגעת מזה ככ. בבכלל לא שמתי לב לתגובות שכתבת בשרשור). גם לי יצא לקחת מפה הפסקות כשראיתי שלא עושה לי טוב לקרוא דברים מסוימים. לפעמים תגובה של מישהי תתפוס אותנו על הקצה ונצא עליה בלי שבכלל היא תבין מה הקשר אליה. וגם אנחנו בדיעבד נבין שהיה פה משהו מעבר וכשזה היה קשור ל מצבנו האישי באותה תקופה. ואולי לא הגבנו נכון... לא סתם שרשורים פה ננעלים לפעמים. כי דברים גולשים בעיקר בנושאים רגישים.

בכל מקרה סליחה. ומקווה שתמצאי מקומות שעושים לך רק טוב. 

שאני מבלה פה.

שלום בנות👋

כל אחת יש לה את ה'תחביבים' שלה

ואם לאישה עושה טוב מידי פעם לקרוא ולכתוב בפורום

לא הייתי קוראת לזה 'חבל על הזמן'

אבל כנראה הוא רואה שאת לוקחת את הדברים מידי אישי וללב, או משהו כאן בפורום שלא עושה לך טוב

ורוצה שתעזבי את זה

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

וואוו...

חיבוק לך.

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

הרבה

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.

אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.

ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.

ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...

ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.

רק מילה לגבי המתבגרת

זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3

לכן ההתנהגות הקיצונית

לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל

אני לא אומרת לך מה לעשות

רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי

כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"

ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך

אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה

ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.

איך הוא אוכל?

יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה

בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

הילד פשוט קטן

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

קודם כל - ברכות על ההיריון!!

ב"ה יש הריון!

וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.

בתכל'ס :

דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.

מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.

לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...

ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה

וגם אני דאגתי מה יהיה...

המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!

ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.

שורה תחתונה

את הכי חשובה!

מעולה שטיפלת בעצמך!

וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.

מזל טוב!

המשך הריון רגוע ובריא.

מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.

ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים