ואז לראות את זה ככה מול הפרצוף. המוח מבין למה אבל הלב.... הלב לא.
"והימים עוברים והדמעות זולגות" מעניין מי כתב את השיר הזה שככה זה יושב לי כמו קופסא קטנה ללב שלי. ממש כמו קייס של גיטרה אז גם לי יש קייס ללב ואת המשפט הזה הדבקתי במדבקה גדולה ויפה על הקייס, שכל מי שיראה יגיד וואו וימשיך ללכת.
שאני אלך ברחוב והלב שלי יהיה שמור, הוא יקר לי יותר מידי וכמו הקייס של הלב גם הלב עצמו הוא קייס לרגשות שלי ששמורות לי בפנים כי הם הדבר הכי יקר בעולם.
כמה כיף למלא את הזמן ולקום מוקדם בבוקר, פתאום לא מוצאים זמן למחשבות, אבל אז כשיש רגע אחד פנוי כמו עכשיו אז הכל עולה ופתאום לישון מאוחר ולהיות עייף אחרי זה כל היום אבל זה שווה את זה, שניה אחת של מחשבה שעולה לי שווה לי אלף שעות של דממה, ואף אחד לא יבין את זה אבל אני שמח, כי זה משהו ביני לבין השם יתברך.
הט ליבי אל עדוותיך
ותן לי לב טהור לעובדך באמת
תזכרו את המשפטים האלה, הם נצר בתוכי!!!
