אני אתחיל במה אני רוצה שישתפו

היום עלה לי איזה דיבור לחבר שלי שצריך להתחיל להמתיק את החסדים

כי הרי כל מה שקורה לנו במלחמה הזאת ובכללי בחיים זה ברור שזה חסד של ה' ואין דבר רע יורד מן השמיים

אז מה שצריך זה להמתיק לנו את החסד הזה גם אם הוא קצת כואב לנו כי ברור שזה חסד

וישר זה שלח אותי לנושא שלנו אז בא לי שתשתפו מה ממתיק לכם את הדרך ואיך אתם ממתיקים אותה בעצמיכם?

לא שוקולד וזה

בקטע אמוני יותר ובלב ובשכל

אני את שלי אכתוב בעז''ה מאוחר יותר או מחר אבל באמת אשמח לשמוע איך אתם שמחים ומה מחזק אתכם באמונה סתם כי זה עושה טוב על הלב לשמוע את זה

והעשה טוב זה להשתדל עוד יותר חזק לדון לכף זכות כל יהודי

יש כל כך הרבה סיפורי חסד בימים האלה גם מהאנשים שהכי לא היינו מצפים המון סיפורים על אחדות ואחווה.

צריך להפיץ אור כמה שאפשר ואם אפשר בצורה מעשית אז לפחות בצורה מחשבתית. זה גם פועל המון

אבל התכוונתי בעיקר לענייני הלנ''ו

מה בדרך הזאת מחזק אותך

שהאחריות על האושר שלי, היא שלי בלבד.

ולעשות את כל ההשתדלות שהאושר שלי לא יהיה תלוי בגורמים שאין לי שליטה מלאה עליהם.

כגון, לתלות את זה שאני לא מאושר בגלל שטרם התחתנתי או בגלל התנהגויות של אחרים וכד'.

כמו השיר מסע של ביני לנדאו

שנזכה להתחזק בזה תמיד

זה נשמע אולי מדכא אם חושבים על זה בצורה שיטחית אך לעומק זה ממש דבר משמח.

אין כזה דבר ירידה לצורך ירידה!!! אין כזה!!!

כל ירידה יש לה עלייה.

אך זה כמו לתפוס גל בים.

אחי, עלית על הגל היום? ניצלת את ההזדמנות לקבל את חסד ה' היום?

האמת שהדיבור שדיברתי עם החבר שלי על המתקץ החסדים הוא יותר מזה

שאין ירידה בכלל אלא עליה לצורך עליה

כמו הדיבור הזה מהבעל שם טוב שכשיצאה בת קול ואמרה בת פלוני לפלוני, הבת קול אמרה גם עם כמה בנות פלוני יצא עד שיתחתן, ואז יוצא שכל אחת שיצאתי איתה היא חלק בלתי נפרד מהדרך אז זה רק עליה

יאללה אחי שנזכה

כל יהודי הוא אור גדול, גם אם זה לא נראה ככה, 

אין כזה דבר 'דייט מיותר'

יש כזה דבר מפגש עם נשמה גדולה..

גם אם בפועל לא תמיד מרגישים את זה חשוב לזכור את זה

ולפעמים כן מרגישים את זה אם זוכים לחסד ה' יתברך

וגן לקבל אהבה בלי יסורים

אבל אם כבר יסורים אז לקבל אותם באהבה בעזרת ה' יתברך

"והנה יש להתבונן, הרי בשנה האחרונה כבר לא נשתעבדו בני ישראל בשעבוד ממש למצרים, כמו שאמרו חז"ל: "בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים" (ראש השנה יא), והגיעו, איפוא, להשלמת מדריגתם באמונה ונעשו ראויים לגאולה, ומה הטעם שהשהה הקדוש ברוך הוא אותם במצרים חדשים אלו? והלא רואים אנו שכשיצאו ממצרים יצאו בחפזון גדול, כמו שנצטוו (שמות יב) "וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים וגו׳ ואכלתם אותו בחפזון וגו׳", כדי שלא תתעכב יציאתם מארץ מצרים אף רגע, ומהו הדבר שהניח אותם הקדוש ברוך הוא להיות במצרים במשך כל השנה של נחיתות המכות על המצרים זו אחר זו? והלא דיה היתה גם מכה אחת להכריח את פרעה שיעזבם לנפשם ולהוציאם? אכן הטעם מפורש בתורה: "בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ" (שם ט). וכן כתוב: "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה׳" (שם י). הרי מבואר שכל השתהותם של אבותינו במצרים במשך השנה הזאת היתה "למען תספר וכו׳ וידעתם כי אני ה׳".

ולכאורה הרי כבר הכירו את ה׳ והיו מאמינים בני מאמינים, כדברי הכתוב: "ויאמן העם" (שמות ד)? אלא שעדיין לא הושלמה מדריגתם באמונה ולא תוקן לגמרי הפגם "במה אדע", עד שלמדו בשנה הזאת את היסוד הגדול של השגחה פרטית וחידוש הבריאה לכל יחיד, ובכל מכה ומכה שהוריד הקדוש ברוך הוא על המצרים הושרש בתוך לבות בני ישראל עיקר האמונה כי ה׳ יתברך בורא ומחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית בשביל כל יחיד ויחיד. הנה במכת דם אמרו חז"ל שהיו מצרי וישראלי שותין בכלי אחד וזה היה שותה דם וזה מים (ראה שמות רבה ט). והרי לנו בריאת מעשה בראשית בשביל כל יחיד, שאותם המים בספל הקטן נתחלקו ונתהוו לזה מים ולזה דם. וכן במכת חשך, שהיו ישראלי ומצרי יושבים יחד במרתף אחד ולזה נעשה חשך כעובי דינר ולישראלי אור גדול, כלומר, שלישראל פעלה שמש ומרפא בכנפיה, ולמצרי היה חשך ואפילה. וכן יש לראות בכל המכות כולן. וזהו "וידעתם כי אני ה׳", שה׳ יתברך מנהיג כל בריה בעולם ומשגיח עליו בפרטי פרטות, ובורא את כל העולמות בשביל כל אחד במיוחד. חידוש זה למדו אבותינו במצרים בשנה הזאת, כדי להגיע למדרגה השלמה בהכרתם ולהיגאל לגמרי מפגם עבדותם הרוחנית, ורק אז נעשו ראויים לקבלת התורה.

לא את בני ישראל לבד רצה הקדוש ברוך הוא להביא לידי אמונה שלימה זו, על ידי המכות במצרים, כי אם גם את פרעה והמצרים. כמו שמפורש במקראות: "וידעו מצרים כי אני ה׳ בנטותי ידי על מצרים" (שם ז): "בזאת תדע כי אני ה׳ (שם); "למען תדע כי אין כה׳ אלהינו" (שם ח). ועוד כמה מקראות ובמשך שנים עשר חדש אלו לימד הקדוש ברוך הוא לפרעה ולמצרים את דרכי ההשגחה. ואמנם הועילו המכות, ואותו פרעה שאמר מתחלה: "מי ה׳ אשר אשמע בקולו וגו׳ לא ידעתי את ה׳" (שם ה), הוא עצמו בא להכרה גדולה בה׳ יתברך ואמר: "ה׳ הצדיק ואני ועמי הרשעים" (שם ט), והם גם הם אמרו: "אנוסה מפני בני ישראל כי ה׳ נלחם להם במצרים" (שם יד).

למדים אנו מכאן כמה גדול ערכה של האמונה בה׳, שהרי כדאי היה לישראל לשהות שנים עשר חדשים נוספים במצרים, וגם נוח היה למצרים לסבול כל כובד המכות, שכל אחת היתה, קשה מחברתה, ובלבד שיבואו להכרה וידיעה שלימה בהשגחת ה׳ יתברך.

וכשנעמיק בדבר יותר, נראה שהיסורים האלה אם הם מביאים לידי אמונה והכרה שהן תכליתה של הבריאה אינם יסורים כלל כי אם תענוגות, באשר רואים בהם שלוחיו של מקום. וכבר אמרו חז"ל (חולין ז): אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, הרי שבכל נקיפת אצבע יש לראות רמז מלמעלה. וכמה יש לאדם לשמוח על דבר זה שמלמדים אותו מן השמים שדרכו לא טובה ושעליו להיטיב את מעשיו.

והנה פרעה הרגיש בדבר הזה ושמח מאוד על המכות והיסורים שבאו עליו. איתא במדרש: "ויהי בשלח פרעה" כששלח פרעה את העם מי צווח ווי? פרעה. משל למלך שהיה בנו הולך למדינה אחת. הלך ושדרו אצל עשיר אחד. וקבל העשיר בנו של מלך בעין טובה. כיון ששמע המלך מי קבל בנו ובאיזו מדינה הוא, היה משלח איגרת אצל אותו האיש ואומר לו: שלח את בני. פעם אחת וב׳ וג׳. היה משלח בכל זמן ובכל שעה ושעה עד שהלך והוציא לבנו בעצמו. התחיל אותו האיש צועק על שיצא בנו של מלך מתוך ביתו. אמרו לו שכניו: למה אתה צועק? אמר להם: כבוד היה לי כשהיה בנו של מלך אצלי, שהיה המלך כותב אגרת לי והיה זקוק לי והייתי ספון בפניו. עכשיו שנמשך בנו של מלך מאצלי, אינו נזקק לי בדבר. לכך אני צועק. כך אמר פרעה: כשהיו ישראל אצלי היה הקדוש ברוך הוא זקוק לי והייתי ספון בפניו והיה משלח לי אגרת בכל שעה ואומר: "כה אמר ה׳ אלהי העברים שלח עמי" (שמות ט). והיה פרעה שומע מפי משה: שלח את בני, ולא היה מבקש לשלחם. כשירד הקדוש ברוך הוא למצרים והוציא את ישראל, שנאמר: "וארד להצילו מיד מצרים" (שם ג) התחיל פרעה צועק: ווי ששלחתי את ישראל. לכך נאמר: "ויהי בשלח פרעה" (שמות רבה כ)

הרי מפורש כי כל אותן המכות הקשות והעלבונות והיסורים שבאו על פרעה במצרים ראה בהם כבוד גדול לעצמו וראה בהם אושר ותענוגות שיש לו קשר עם הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, וכי הוא לבדו מטפל בו, לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף. ונמצאים הדברים הפוכים, שבזמן שהיה מושל בכפה במצרים ושליט גדול בעולם והפעיל כל חכמת הכשפים בארמונו ובמדינתו וחשב את עצמו לאלוה, לא היה אלא נחות דרגה, עבד עבדים, כי עבד למזל טלה. והרי זו חשכת השכל ופחיתות במדריגה והיה רחוק מאד מתכליתו ומטרתו. אבל לאחר שבאו עליו המכות והיסורים, שנהרס שלטונו וכולם שחקו על משבתו, ונאלץ להכיר בה׳. שאמר: "ה׳ הצדיק ואני ועמי הרשעים". דוקא אז השתחרר מפחיתות מדריגתו והרגיש בשמחה ובתענוגות החיים האמתיים עד שלא רצה להפרד מזה וצעק: ווי ששלחתי את ישראל, ווי שהפסדתי את הגילוי הזה שהתגלה לפני ה׳ במכות וביסורים שהביא עלי, כלומר: בתוך אותו גיהנם הרגיש טעם של גן עדן.

עד היכן הדברים מגיעים! געוואלד געוואלד.

מכל מיני סוגים ועניינים

אבל יש אחת שהלכה איתי הרבה זמן ועכשיו קיבלה יתר תוקף

פעם נסעתי נסיעה ארוכה עם אחי האהוב הי''ד ושיתפתי אותו במשבר קשה שהיה לי עם איזה מישהי, משבר שאני מגדיר אותו כהמשבר הכי קשה בחיים שלי מבחינה נפשית כי באמת עברנו דרך יחסית קשה ביחד

ובסופו של דבר הוא אמר לי ''שמע אני לא עברתי כל כך דברים מסובכים בדרך הזאת וברוך ה' היה לי יחסית קל אז אין לי עצה חכמה מנסיון להגיד לך, חוץ מדבר אחד שאני בטוח בו במאה אחוז, בסוף אתה תתחתן וכל זה יראה לך כמו משו קטן לעומת הגודל של החתונה''

ומאז כל פעם שהיה לי קשה היה עולה לי לראש הדיבור הזה

ועכשיו שהוא נהרג זה כמו הפך להבטחה מרגיעה ומנחמת.

אח שלי הבטיח לי שאני אתחתן ואני סומך עליו

הקב''ה הבטיח שנתחתן ואני סומך עליו

ומיוחד ממש!

מחבב את אח שלך הי"ד 🙂

אמירה כ"כ נכונה ורגישה וקולעת

שה' ישלח לכם הרבה נחמה 🙏

בעז"ה בקרוב חצילים!

מזכיר את הדיבור ש''איזה הוא עשיר השמח בחלקו'' זה לא שהוא יעני מכיל את החלק שהוא נתקע איתו אלא מי שמבין שזה ה-חלק שלו ושמח בזה

וגם הדיבור שהקב''ה הוא לא שלם ולא חצי אלא הוא אחד וחצי

כלומר הוא גם שלם וגם תמיד מתקדם

וההתקדמות לא מפריעה לו להיות שלם והשלמות לא מפריעה לו להתקדם

שנזכה בעזרת ה'

אשריך!

ואמן אצל כולנו בעז''ה

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש