רוצה למות (טריגר: אלימות במשפחה, תאורים)עצובה1
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ט בשבט תשפ"ד 14:08

היי, לא יכולה לפרט יותר מידי מידע.

בעלי הערב הרביץ לילד שלנו בעיטות חזקות.

לאחר המכות פוצץ לו עם סכין את הבלון שקיבל במתנה בגינה. הילד כולו הלך לישון לאחר שרעד בכה והיה מפוחד.

כל זאת כי הילד הרביץ לאחיו הקטן ״במכוון״ למרות אזהרותיו.

(זה לא פעם ראשונה שמרביץ לו, זה דפוס התנהגות של השנה האחרונה, אולי יותר, דיברנו על הנושא הזה עשרות פעמים אך ללא הועיל למצב)

אני יודעת שהאופציה היחידה היא משטרה, אך אם אזמין משטרה בוודאות זה יוביל לגירושין ב100%. בלי טיפת ספק ולא יכולה לפרט למה. לכן לא פזיזה לעשות זאת.

אני בצער עצום

בוכה מותשת עייפה

עם תינוקת קטנה שזקוקה לי ואני נאבקת לא להדרדר לאבדון רק בשבילה. 

מוסיפהעצובה1

מוסיפה שמלבד ההתפרצויות האלימות הללו אליו הוא מתנהג לילד כאילו הוא כל עולמיו, משתדל לתת לו הרבה אהבה חום ומגע...

בבקשה תתיעתצי עם איש מקצועמקרמה

אולי פורום מיכל סלע.


מגיע לילד שלך לגדול בסביבה בטוחה.

זו האחריות שלך כהורה

**לא אשת מקצוע** את מתארת במאפיינים של גבר אליםאני10
גם פה וגם בתגובות האחרות. לפעמים אלים לפעמים "מחזר" (אם אחרייך ואם אחרי הילדים), מפעיל מנפולציות, גורם לך להרגיש אחראית ואשמה..


יקרה את חייבת לפנות לאיש מקצוע ויפה שעה אחת קודם

ממי שאתכנרת_כנרת

את במצב בלתי אפשרי.שולחת חיבוק גדול


או טיפול (יש לך בכל רשות מקומית בחינם )אתמול ,דחוף בהול

או משטרה כולל לשאת בתוצאות של זה.

ליווי דחוף כי זה לא דברים שעושים לבד,

הוא יכול להתפרץ גם עלייך גם אם כרגע זה לא נראה לך.

בבקשה תפני לסיוע

הנשמה הרכה של הילד שלך תלויה בך את אחראית בשבילו למקום מוגן ובטוח

זה שהוא אוהב מחבק ובמגע ,זה נפלא אבל זה לא מחפה על כלום

בבקשה.בבקשה תעשי את זה בשביל הילד המתוק וחסר הישע שלך.

מגיבהעצובה1

כשאנחנו דיברנו על זה בעבר

אמר לי ״תתביישי לך שאת בכלל חושבת על לסבך אותי,

מה עדיף שהילד יגדל בלי אבא שלו? הוא לא יסלח לך על זה בחיים.

את יודעת שאני מחטיף לו מכה פה מכה שם(זה הרבה הרבה יותר גרוע ויש לי המון תיעודים למזלי) רק כשהוא מרביץ גם וכשאין ברירה״

״בעבר היו מכים את הילדים על התנהגות לא נאותה והם יצאו מאוד מחונכים, את מעדיפה להפריד את הילדים מאבא שלהם?״

עצוב לי ככ

שהוא לא מבין איך הוא הורס את הילד

נכון שהילד מאוד שובב, ״מציק״ ואלים כלפיי אחיו הקטן, אבל זה כי הוא עובר המון דברים שאני לא יכולה לפרט,

מזל שיש לו אותי אני עוטפת אותו בככ הרבה חום ואהבה אינסופיים,

והכי עצוב, שלמרות הכל הילד תמיד אומר שמעדיף את אבא מאשר אמא.. לא מבינה איך זה יתכן..

(למרות שכל דבר קטן רע שקורה לו הוא רץ ישר אליי בבכי לחיבוק ואהבה)

קודם כל תעני לעצמךמקרמה

יש פה דפוס של  הפעלת מניפולציה,

חשוב שתדעי, את לא מסבכת אותו, הוא מסבך את עצמו. הוא אחראי על המעשים שלו, לא את.


 

כן יש מקרים שעדיף שילד יגדל בלי אבא מאשר עם אבא אלים, האם זה המקרה? לא יודעת,

אבל הוא אחראי על עתיד הקשר שלו עם ילדיו ואיך הוא יראה. לא את.


 

במידה ויש פה צורך בניתוק מהאבא- הילד לא יסלח לך בחיים אם לא תגני עליו.

זו אחריות שלך להגן עליו!

 

מעלה כיוון שהילד שובב, מציק ואלים כלפי אחיםףו הקטן כי זה דפוס ההתנהגות שהוא לומד מאבא שלו...

אי אפשר לחנך לא חהרביץ ע"ינתינת מכות

זה אוקסימורון 


 

הילד מעדיף את אבא שלו כי הוא משווה לאהבה ויחס טוב ממנו

אצלך הוא מרגיש בטוח ולא צריך לקנות אותך בחנופה ומילים טובות

זה מנגנון הגנה

ועדין כשמשהו רע קורה לו הוא יודע לאן לפנות ומי יעטוף אותו.


 

בבקשה בבקשה בבקשה

תמצאי את הכוחות להגן עליך ועל הילדים

אל תפלי למניפולציות

מגיבהעצובה1

רשמת מילה במילה את מה שהנשמה שלי זועקת ורוצה לומר אך לא מצאה את המילים הנכונות.

האם לחייב אותו לטיפול בנושא הזה במיידיי זה גם נחשב צעד להגנת הילד או שחייב לערב גורם יותר סמכותי?

כי אני יודעת שאם אערב גורם מסוים בנושא הוא לא יאמין שעשיתי לו את זה ויעדיף פשוט לעזוב ולפרק הכל..הוא לא אדם שחושב באופן נורמלי.. 

רק לגבי הלחייב אותואופק המדבר

לטפל בעצמו, קודם תפני לגורם מקצועי כמו המרכז למניעת אלימות במשפחה

מכיוון שהוא אלים, אני חוששת שיתפרץ ויסכן אתכם,לכן צריך לדאוג קודם לבטיחות שלכם.

חיבוק ענק ענק!

לחיות בזוגיות עם מניפולציות זה נראה בלתי אפשרי לצאת מזה, אבל לכי עם ההרגשה שלך,והאחריות שלך כלפי הילדים.

אני מקווה ממש שתמצאי פתרון ועזרה בקרוב🩷

נשמה שאת,כנרת_כנרת

וודאי שהילד יתנהג באלימות,הוא סכה כמו כל ילד נורמלי מגיב לאחרים כפי  שמגיבים אליו

זה מה שהוא מכיר.

וכן,תאמיני לי,מנסיון

עדיף להרגיש בטוח ואהוב ללא אב או עם קשר ברמה מסויימת שמתקיים במרחב בטוח עבורו מאשר עם אבא בבית כשאתה לא יודע מתי הוא יתהפך עלייך.

את מנסה מחוסר אונים ושלא באשמתך לייפות את התמונה,או לנסות לתקן אותה או להקטין את המעשים שלו או להצדיק אותם ולנסות למצוא איזה הגיון

אין שום הגיון

אף ילד 'רע' ככל שיהיה לא ראוי לחינוך ע"י מכות

בבקשה תפני לעזרה אם לא למענך אז למען ילדייך

הוא כבר התפרץ גם עליי..עצובה1

אמנם לא באלימות פיזית

אך באיומים לאלימות, הנפת אגרוף באוויר ואני נושאת זאת בעצב גדול.. 

את לא אמורה לשאת את זה!! שמעת?? את לא!הילושש
קשה לקרוא אותך אני כולי דמעותשירלי1234

חיבוק גדול אהובה!

בבקשה תתייעצי עם איש מקצוע

הנפש של הילד שלך לא תשכח את הדברים האלו.

אפשר לטפל מבטיחה לך

מה שבטוח תני חום ואהבה לילד 

הלוואי ותבשרי אותנו בשורות טובות

תודהעצובה1
תודה על החיבוק (והייעוץ) היתי צריכה את זה ככ..
אני לא אשת מקצועSeven

אבל חושבת שאת חייבת להסביר לבעלך שאין אופציה של רמת מכות כאלה לילד.

הוא חייב ללכת לטיפול זה לא עוזר רק דיבורים ואסור שהתנהגות כזו תישנה שוב

חיבוק ענק!

 

קשה מאודמחי

תתייעצי בהקדם עם איש מקצוע, הפורום הוא לא המקום המתאים, את צריכה ייעוץ מקצועי.

תבדקי פה אם את מוצאת ארגון מתאים:

קישורים ומספרים לפניה בנושא של אלימות במשפחה - הריון ולידה


האמת שגם אני לא הייתי פונה ישר למשטרה. יש אפשרות לשכנע אותו ללכת לטיפול? אם דיברתם על זה כבר פעם והוא לא מסכים, תנסי להתייעץ עם אחד מהארגונים האלה שיתנו לך ליווי ותמיכה מקצועית איך להתנהל בחכמה במקרה הזה.

היי הקישור לא נפתח ליעצובה1
יש דרך אחרת למצוא את המספרים האלו?
מעתיקה לך את הטקסט והקישוריםאני10

שאלון אנונימי לזיהוי מצבי סיכון
 

שאלון אבחון עצמי

 

 

אתר משרד הרווחה

 

https://www.gov.il/he/departments/topics/molsa-violence-and-delinquency-domestic-violence/govil-landing-page

 

לא לאלימות

 

לא לאלימות נגד נשים

 

 

הקו החם של נעמ"ת

 

*9201


 

אתר מקום לעזרה עצמית

 

אתר מקום

 

 

עמותת בת מלך
 

עמותת בת מלך - סיוע לנשים דתיות וחרדיות הסובלות מהתעללות על ידי בעליהן.

 

 

תמרורי אזהרה בזוגיות פורום מיכל סלה

 

https://www.michalsela.org.il/warning-signs

ממליצה להתקשר למוקד של הרווחה 118מתגעגעתמאד

בבקשה רק לא להיות עם זה לבד, יש באמת כלים שיכולים לחלץ את המשפחה מהמשבר

 

הלוואי שתמצאו את הדרך.

 

קרה לנו במשפחה מקרה דומה, ומאז הצלחנו לצמוח ולהתרומם לרמות של אושר ושמחה שאני מאחלת לכל אחד, רק לא להישאר עם זה לבד, זה בלתי אפשרי לחיות ככה.

 

בטוחה שגם הוא אומלל ומחכה ליד מכוונת, והביטחון האישי שלך הוא לא פחות חשוב..

אני רוצה לספר לך משהו שקרה עם בעלי הראשוןדיאט ספרייט

מקווה שזה לא אאוטינג...

הוא היכה את הילד בבעיטות.

חוץ מזה הוא היה אב מקסים, והוא מעולם לא היכה אותי.

לא פחדתי ממנו, פחדתי על הילד.

ביקשתי שילך לטיפול והוא סירב.

איימתי שאלך לרב שלו והוא נעלב נורא.

עשיתי את הדבר היחיד שאישה יהודיה יכולה לעשות

(אני לא אומרת שזה דבר טוב, רק משתפת שזה מה שעשיתי) הפסקתי לטבול.

אמרתי לו שאני נשארת רק בגלל הילד ואני אישית לא רוצה לנהל זוגיות עם גבר מכה ולכן אני לא טובלת יותר.

הלך לטיפול, חזר אדם אחר.

התגרשנו זמן קצר אחרי.

אז זה לא באמת סיפור הצלחה.

למה אני מספרת לך את זה? לא יודעת.

אבל נדדה שנתי.

קראתי, אז כבר שיתפתי.

בהצלחה.

יש בבעיטה משהו נוראי יותר ממכהשוקולד פרה.
לא מבינה את זה. למה לא לתת מכה קלה ביד? מטורף בעיניי שאבא חושב שאשכרה לבעוט בבן שלו זה משהו הגיוני.
ממש. זה ככ משפילדבורית
חיבוק גם לךדבורית

גיבורה אלופה

כואב לי לשמוע את הצער שלךשני אלבז

כמה שזה קשה ויש פער לבין האהבה שלו לילד לעומת המצב של המכות.

יש פה בעיה.. הוא כועס על הילד שהרביץ והתנהג באלימות לאח שלו הקטן .. ומחזירה לו באלימות

אך זה יגמר?

הילד רואה את אבא שלו מתנהג בצורה כזו ..

ההצעה שלי היא למצוא זמן שהוא בטוב ולדבר איתו כל העניין

לא לאיים עליו בתלונה למשטרה לא

"אני יודעת שאתה אבא טוב ואתה לא בוחר באלימות הזו מרצון הוא נעשה שינוי ביחד , יש כל-כך הרבה מטפלים היום וזה שווה כל שקל ..

את לא יכולה לחיות בפחד כי יום יבוא ואת תיהיה הקורבן הבא..

שולחת לך חיבוק ענק

מלא תפילה לפני ותלכי לדבר איתו 

להציב טיפול כתנאי להמשךהבוקר יעלה

אני האמת במקומך הייתי עוזבת, לפחות זמנית, שיבין שזה מעשה חמור. וגם כי הייתי חוששת על עצמי.

זה קו מאוד חמור שהוא חצה.. כואב לי כ"כ על הילד שלך.

את מכירה אותו, תשאלי את עצמך אם את רואה אותו משתנה... 

תודה לכן נשים יקרותעצובה1

לקחתי לתשומת ליבי כל תגובה

כלכך קשה לי, אני רוצה לעזוב באופן זמני כדי שיבין שהוא חצה קו חמור ביותר אבל אין לי לאן..

שכחתי לציין פרט חשוב

שהילד מרגיש שהוא עושה הפליות בינו לבין אחיו הקטן

ובכל פעם שהוא מרגיש את זה הוא מרביץ לאבא שלו,

הוא הרביץ לו ביד ונתן לו בעיטה,

ואחרכך הרביץ לאחיו הקטן

בעלי האשים אותי שאני רואה את זה ולא מתערבת..

ואז ישר בעט בו בעיטות מאוד אכזריות וכואבות...

אוף הנושא ככ מורכב,

לא מאמינה שאצטרך היום לחיות ולראות אותו כרגיל..(אנחנו גרים בדירה צפופה כולנו בתחת של השני)

אין לי אופציה ללכת לשום מקום..

והוא איים עליי בעהר שאם אני ילך לאחד מהמשפחות הוא ישקר שאני זאת שמרביצה ועושה ככה וככה.. 

את מתארת אלימות לכל דבר.. גם כלפייךשני אלבז

קל לדבר במקלדת אני בטוחה במליון שקשה לך לקום וללכת .

אבל את חיה תחת איום

וגם אם את אוהבת את בעלך ולא רוצה לפגוע בנישואים שלכם

את לא אשמה .. את לא עושה שום דבר לא בסדר ..

ההבטחות והמילים שאת מספרת הם צועקות מצוקה

הוא חייב טיפול .

להורים שלו יש השפעה עליו?

אולי לנסות לבקש מהם עזרה ?

לא ללכת ולהלשין עליו אבל לבקש עזרה .

בכנות? שום דבר ממה שאת כותבת לא מפתיעמקרמה

זה דפוס אלים ומניפולטיבי דיי נפוץ.

אני בכוונה עונה לך על כל משפט כי חשוב להכיר במציאות ולדעת בעצמך את האמת ולהגיד אותה בקול- גם כשהיא די ברורה


כתבת שהילד מרגיש שהוא עושה הפליות בינו לבין אחיו הקטן

ובכל פעם שהוא מרגיש את זה הוא מרביץ לאבא שלו,


הילד מחפש את האהבה מאבא שלו, הוא זועק לה.

והוא ישיג ממנו יחס גם במחיר של יחס שלילי
 

אין לו את השיקול דעת ואת הכח לשים סוף למעגל השלילי הזה וזה גם לא תפקידו

 

זה תפקיד ההורים

אהל בעלך בתוך הלופ ונמצא באיבוד שליטה


 

זה לא מורכב

זו אלימות
 

לשים כותרת של מורכב על אלימות זה לתת לה מקום והסבר


 

אין לזה מקום או הסבר

זה קו אדום!


 

הפחד שלו שתספרי על זה למישהו

הוא פחד מאיבוד שליטה


 

ה'סוד' הזה שזה רק בניכם ואפחד לא יודע על זה - זה בדיוק הסיטואציה שמאפשרת לזה לקרות


 

לכי לאיש מקצוע

תשתפי!

וביחד הוא ינחה אותך איך לדבר איתו ולאוורר את הסוד הזה


 

ותתעדי

תנהלי יומן

תכתבי לעצמך תאריכים

אולי אפילו הקלטה

אולי יום אחד תצטרכי את זה


 

את חזקה הרבה יותר ממה שנדמה לך!

 

תודה רבה לךעצובה1

כל מילה שלך נכונה וחכמה..

יש לי אינסוף תיעודים וסרטונים והקלטות מהשנה האחרונה איך מכה אותו..עצוב ככ..

והוא יודע שאני מתעדת הכל וטוען שבמחינתו אין לנו באמת זוגיות והוא מרוחק ממני כי אם אני מסוגלת להפיל אותו אז עדיף כבר לא להיות ביחד ושזה מה שיוביל לגירושין סופית

כל מילה!דבורית
גם מה שכתבת למעלה
מה זה הוא ישקר? את צריכה להקליט אותודיאט ספרייט
מוסיפה פרטעצובה1

מציינת שבנוסף להכל הוא אומר(ובאמת מתנהג) שהוא בדכאון קשה כי הוא רוצה ומתחנן לעוד ילד במיידיי ואני לא מעוניינת...

(ילדתי לא מזמן,... עוד לא עברה שנה אפילו..)

הוא אומר שזה משפיע עליו קשות ועל הרצון שלו להשתפר,

אמר שאם היתי מסכימה להביא לו עוד ילד היתי מקבלת את הבעל הכי מושלם שיכולתי לדמיין.... (לא שמאמינה לזה)

ועכשיו כל המצב הזה בגלל שאני מסרבת..

הוא מסרב ללכת לטיפול לדכאון... 

יקרה את חייבת חייבת עזרהאני10

מתייגת את @נגמרו לי השמות שאולי תדע להכווין יותר אבל ממליצה מאד לפנות לפורום מיכל סלע באופן דיסקרטי.

ההתנהגות הזאת היא לא נורמטיבית ולא לגיטימית. שום רצון לילד לא יכול להצדיק אלימות והפעלת מניפולציות ואי אפשר להכריח אישה, גם לא אחרי לידה, להכנס להריון. וזה לא מצדיק שום התנהגות.

מה זה "משפיע על המוטיבציה שלו"? זה לא כיתה א הוא בן אדם בוגר. זו פשוט מניפולציה שהוא מפעיל עלייך

יש לך תמיכה מהמשפחה? חברות?אני10
מישהו בעולם שאת יכולה לספר לו ויאמין לך? 
כן. יש מישהי מהמשפחה שלו.עצובה1

היא שאלה איך היא יכולה לעזור לי. אם אני רוצה שהיא תפנה למשטרה או לרווחה עבורי אבל עצרתי אותה כי אני יודעת שזה יוביל בוודאות לגירושין.

אני חושבת שאפנה קודם למרכז למניעת אלימות במשפחה אצלנו בעיר. אבקש טיפולים עבורו. 

זה רעיון ממש ממש טובכמו🐌תמס
ב"הצלחה
יקרה שאתדבורית

עוד מניפולציה

האחריות על הרגשות שלו היא עליו

רק עליו

את לא אחראית על שמחת החיים שלו

הילדים לא אחראים לתת לו משמעות לקיום

הקיום שלו לא מותנה באף ילד שיוולד או שנולד

הוא . אחראי . על . עצמו .

נקודה.

וההבטחות האלו מגוחכות.

הוא מוזמן להיות הגבר המדהים כבר עכשיו, אבל קל לתלות את זה בסיבות חיצוניות שקשורות אלייך או לילדים.


כמובן שהדבר האחרון שאת צריכה עכשיו זה עוד ילד.

ואת גם לא חייבת לומר לו שאת מונעת

את לא חייבת לו כלום

לכתוב את המציאות זה הצעד הראשון בדרך להתפכחותהמקורית

נשמה

את חיה עם גבר במערכת יחסים לא נורמטיבית ואלימה. מניפולטיבית ומכבה


לא רק שהוא מאמלל את הילד שלך ונוהג בו באלימות בוטה, הוא גם עושה עלייך מניפולציות רגשיות.

היום את יכולה עוד להתנגד, אבל קשר זה יכול מאוד מאוד להחליש כי הוא תולה בך את בריאותו הנפשית, ואת כמובן מאוד רוצה לעזור..

אני חושבת שעם כל הצער שבדבר, גם אם הוא מאיים לעזוב ולפרק, גם אם אין לך לאן ללכת כביכול, את צריכה לקום ולעשות מעשה

תתחילי בלפנות לפורום מיכל סלה. יתנו לך הכוונה ויפנו אותך למקורות עזרה.

מה גם שאמרת שיש לך תיעוד, הוא יכול לאיים עד מחר שהוא יעשה לך מה שהוא רוצה אבל זה חלק מהאלימות שלו.

אל תפחדי ממנו, ומצד שני אל תתגרי בו. צעשי דברים בשקט ותקבלי הכוונה לכל צעד. לא לעשות דברים לבד שחלילה לא תהיה הסלמה! אבל לא להישאר עם זה ככה

ובינינו, ילד נוסף והריון זה הדבר האחרון שאת צריכה עכשיו. לדעתי זה חלק מהמניפולציה שלו כדי לקשור אותך אליו עוד יותר. תלות כלכלית ונפשית. שלא יהיה לך לאן לברוח, רק אליו. מעגל קסמים של טירוף.

תפני לעזרה מיד!

הוא גבר בוגר, המכות שלו בטוח כואבות מאוד. ומשפילות. מתכווץ לי הלב מהמחשבה על הסיטואציה

ויש בזה גם משום לא תעמוד על דם רעך. מגיע לכם, גם לך, יותר טוב. גם אם זה בנפרד, גם אם זה כואב, גם אם זה קשה.

הלוואי שיסכים לטיפול, אבל ככה בכל אופן זה לא חיים

חיבוק ❤️


עצובה ככ (טריגר - תיאורי אלימות)עצובה1
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך י"ט בשבט תשפ"ד 13:24

הילד מאוד מאוד חכם לגילו

הוא בעט בו כשהילד היה על הרצפה

אמר לו ״בוא נראה אותך מכה אותו(=את אחיו הקטן), בוא נראה אם יש לך אומץ.״

אז בתגובה הילד הכה את אחיו הקטן בפנים.

ואז בעט בו חזק מאוד כשהוא על הרצפה.

ושוב חזר על אותו רוטינה

״בוא נראה אותך שוב מעז.״

ושוב הילד העז..

שוב קיבל בעיטות כואבות בעודו ברצפה וממלמל בבכי ״כן עוד..עוד.. תרביץ לי.. אני אוהב מכות..״ (כמובן שאמר את זה והתכוון למובן ההפוך של המשפט כי היה ברמת פגיעה שאין לתאר..)

הכי כואב שהיום הוא יחזור מעבודה

ויגיד לו כמה שאבא אוהב אותו הכי הרבה שבעולם וששום דבר לא יפריד בינהם

ויחבק וינשק אותו... עד ההתפרצות הבאה...😢

מציינת שבעלי היה ילד שקיבל מכות בילדות מההורים שלו, והיום הם בקשר מצוין חם ואוהב, לכן הוא בטוח שמכות ״חינוך״ לא באמת פוגעות בילד.... 😢

האמת שהתיאורים הגרפיים שלך מאוד קשיםהמקורית

לקריאה

אז מתקשה להמשיך להגיב פה

אני בכל זאת שוב מחזקת המסר: אתם חווים אלימות. גם אם הוא גדל ככה, זה לא אומר שצריך להעביר קלקול מדור לדור

ואת צריכה לעצור את זה. באותו רגע ממש, ובאופן כללי גם.

רק טוב אהובה ❤️

תודה רבהעצובה1

סליחה על התיאורים ועל שלא רשמתי הערת אזהרה, כנראה שלכתוב את זה גרם לי לפרוק ממה שעברתי זה ככ קשה,

כמובן שתוך כדי המעשה הגנתי עליו צרחתי עליו שיתרחק ממנו ועטפתי אותו אצלי,

רציתי לפתוח לו את הדלת מהבית שיצא מהבית אבל בפעם קודמת שעשיתי את זה הוא פשוט צעק את השם שלי עם מילים משפילות ושקריות עליי בכל הבניין...

הוא טוען שאני נותנת יד לאלימות(כלפי אחיו הקטן) רק שהוא לא מבין שבגלל שהוא ישר מכה אותו אני לא מספיקה אפילו להעמיד את הילד במקומו ואז יוצא שבמקום שאחנך אותו ואפריד בינהם אני צריכה לנחם אותו בחיבוקים ואהבה מהמכות של אבא. 

תברחי לשכנים בפעם הבאה. אדרבהשוקולד פרה.
השכנים שלנועצובה1
הם 2 גברים.. אחד גרוש שלא יודע עברית והשני רווק שעושה מסיבות וחפלות כל כמה ימים.. לא נעים בכלל.. 
אז אולי שכנים ממול?שוקולד פרה.

מישהו שאת בקשר אתו?


אחר כך ה"אבא" הזה מתנצל? מבקש סליחה? מחבק? משהו?

כי מה שתיארת זה נורא מאוד.

ואם זה דפוס זה נורא בריבוע.


נשמה, תפני בבקשה ממך לסיוע.

ותביני שאת המבוגר האחראי בסיפור.

אם הןא לא עוזב את הבית, הייתי יוצאת משם אתמול.


את חוששת לחייך? את חוששת מאיבוד שליטה טוטלי שלו, אם תקומי ותעזבי?

אין לי לאן לעזוב.. הלוואי והיהעצובה1
רוב הגברים שחוו אלימות הופכים לתוקפיםאני10

אז אם עבר אלימות זה לא מפתיע.

 


 

מצד שני יכול להיות שחווה באמת מכות מינימליות שהיו נורמטיביות באותה תקופה והוא משתמש בזה כתירוץ, אבל ההתנהגות שלו לו נורמטיבית ולא חינוכית. זו התנהגות מתעללת

מאוד קשה לקרואמקרמה

האמת?

אם בהתחלה חשבתי שאולי יש מקום לכבד אותו ולאפשר לו ללכת לטיפול בדיסקרטיות

מה שאת מתארת זה נורא!

ממש נורא


הייתי קמה והולכת

היום.

הילד שלך חייב את ההגנה שלך.

הוא חייב לדעת שאמא שלו לצידו

שהוא לא לבד


אם לא תקומי ועשי משהו

יש סיכוי מאוד גדול שיום יבוא והנכדים שלך גם יסבלו מאלימות


את חייבת לשבור את המעגל הזה

וואו זה נוראשוקולד פרה.

 

 

ילד קטן למען ה'!!!

התחלחתי עד עומק הנשמה

 

הילד יגדל להיות אלים בעצמו אם המצב הזה ממשיךים...

מעבר למכות עצמם, שהוא יכול לגרום לנזק רציני לילד

הוא מפעיל מניפולציות שפוגעות בו רגשית ונפשית

תפסיקי את בעלך גם במחיר גירושין! בטח ובטח אם יש לך עזרה מהמשפחה, אל תשארי במצב כזה, קודם כל בשביל הילדים.

אני יודעת שזה קשה וקל לדבר מבחוץ. אבל תחשבי על טובת הילדים קודם כל

היתי תוספת משהו ומביאה לו בראשאהבתחינם

ואומרת לו

תעז לגעת בו.

ואם יגע מביאה שוב

ושוב

שירגיש את הכאב! וההשפלה! והחוצפה!!!!!!! להרים יד בצורה כזאת על יד.

חזק על קטנים. אם זה היה בעלי חס ושלום הוא היה מסכן.

סליחה אבל ממש בכיתי מהתיאור הבן שלך חסר אונים.

כוחות יקירה! תעשי משהו!

מהאבא הוא חוטף מכות, אבל אם את תדעי ולא תעשי כלום זה יכאב יותר.

אם היתי עושה זאתעצובה1
היתי חוטפת מכות בעצמי.. פעם הגנתי על הילד ברמה שהרבצתי לו בחזרה(=לבעלי) וחטפתי ממנו מכות בתמורה... 
הוא עובד במקום ככ מכובדעצובה1

כל הזמן מכבדים אותו.. מקודם בעבודה.. רציני..

ומחזיקים ממנו איש טוב ומסור..

ונראה חלום של אבא ובעל.. ושל בנאדם..

והאמת ככ כואבת... 

ככל שאת מתארת יותראופק המדבר

זה מראה יותר קווים של אישיות מניפולטיבית והפרעת אישיות

זה לא סותר שהוא נחמד בחוץ וכו וכו

בתכלס הכל משמש אותו כדי לשמור עליך לצידו

את לא צריכה להתלבט בכלל, אני מדגישה את זה כי זה הדבר הראשון שאנשים כאלו עושים, זורעים ספקות ביכולת שלךלהבין את המציאות, תחושות אשמה ועוד.

כבר כתבו לך מספיק כאן.

בבקשה תרימי טלפון

לגמרישוקולד פרה.

אבל הפותחת במצב של פחד וזהירות, ומפחדת להסלים את המצב. מבינה אותה ממש.

נשמע שאם היא תתן לו נבוט זה רק יהיה תמריץ בשבילו להוציא את כל האלימות בלי גבולות. לכן צריך להיזהר מאוד.

אהובה ויקרהטארקו
כתבו לך המון דברים טובים ונכונים. הלוואי שתמצאי את הדרך להיעזר בחיים האמיתיים ולהיעזר.


מזכירה שרוב חברי וחברות הפורום עם כוונות טובות ורגישות, אבל צריך להיזהר מאוד מפניות באישי כי יש גם ניקים חורשי רעה שהמטרה שלהם היא למשוך דווקא נשים שבמצוקה..


בתפילה שאף אחת לא תיתקל בהם ולבשורות טובות🙏

תודה רבה על התזכרותעצובה1
חשוב מאוד.. תודה❤️
כשהוא מאיים עליך תקליטיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדולדבורית

אני נסערת מלקרוא אותך

כואב לי איתך ממש ממש

אני רוצה רק רק לחזק אותך

כי כבר כתבו לך הרבה דברים חכמים

אני רוצה רק להגיד לך שאת מדהימה

שאת נמצאת בסיטואציה אלימה

את רוצה להגן על הילד שלך, עלייך ועל הנישואים שלכם

הרצון שלך טהור טהור ויקר מפז!!!

את לא לבד!!

בורא עולם שם אותך במצב הזה תפני אליו שיעזור לך!!!

את מדהימה שצעקת עליו כשהכה את הילד!!!

והרצון שלך לפתוח את הדלת הוא הנכון!

לפתוח את הדלת זה לא רק כדי שהוא יברח החוצה

לפתוח את הדלת זה לגלות לעולם את הסוד הזה

שרק ממשיך ונותן לו קיום

זה לפתוח כדי לקרוא לעזרה כי אסור שזה יימשך!

תדעי לך שהילד שלך יזכור שאמא צעקה, שאמא ניסתה להגן עליו, זה נחקק בנפש. גם אם לא הצלחת למנוע ממנו מכות, הצלחת לתת לו את ההרגשה שמישהו נלחם עבורו וניסה להפסיק את הסיטואציה!! וזה הרבה!!!

המניפולציה הזו שבעלך משתמש כדי לא לקחת אחריות על מעשיו, שאם תדווחי הילד יגדל בלי אבא:

קודם כל זה לא נכון

לא מיד מוציאים ילד מהבית

קודם כל מציעים טיפול

וזו המטרה שלך

גם אם זה ייעלה במחיר הזוגיות שלכם

הוא חייב לקבל עזרה וכלים ואחריות על ההרס שלו

והתפקיד שלך הוא לשים לו גבול ולא לאפשר לזה להמשיך

כי כשילד ממשיך לגדול בתנאים כאלו הוא מעביר את הטראומה הזו לדור הבא שגדל גם באלימות

תעצרי את זה. זה בכוחך

באופן חכם ועם ליווי מקצועי, לא לבד.

שולחת לך הרבה כוח ואהבה

את גיבורה!!!

קראתי עם דמעות בעיניים..עצובה1

תודה רבה על המילים האלו...

אני מפחדת לדווח כי הוא הבטיח שאם אני יספר למישהו הוא ישקר שאני זאת שעושה ככה וככה ומפחדת שעוד יאמינו לו..

כשאני בעצם רק נותנת את חיי ונשמתי וכל החום ואהבה עבורם.. 

קוראים לזה גזלייטינג!!זוית חדשה

הוא מתמרן אותך כדי שלא תספרי.

אמרת שיש לך הוכחות מצולמות אז אל תדאגי.

ובנוסף - אם את פונה לארגון שמתמחה באלימות במשפ' שיעזרו לך הם אמורים לדעת לומר לך איך להצליח גם בזה.

אהובהדבורית

קשה מאוד להפוך את היוצרות

מי שעובד בתחום יודע לזהות דפוסים וסימנים גם לא רק ממה שתספרי

וכל דבר שאת עשית את יכולה לומר, ובצדק, שעשית כדי להגן על עצמך או כי היית במצוקה מהסיטואציות שנקלעת אליהן.

סליחה שאומרת, אתם גם במגדר הנכון, לרוב מאמינים לאשה יותר בימינו.

ובכל אופן הצעד הראשון שלך לדעתי הוא לקבל תמיכה ממרכז שמתמחה באלימות

אל תדווחי בלי תמיכה

חשוב לעשות את זה נכון כדי להגיע לתוצאות שאת חפצה וכמה שפחות סבל שלך או של הילדים בדרך

מה שבטוח, חייב לשתף מישהו חיצוני

בהתנהגות כזו אלימה ומניפולטיבית חייב גבול מאוד ברור וחיצוני כדי להתחיל להוביל לשינוי

בטעות נשלח פעמייםדבורית
הוא לא הגבר הראשון שישקר בנושאאני10
הכל בסדר ברור שאנשי מקצוע ידעו לזהות את זה.. 
אתן צודקות בכל הייעוץעצובה1

ובכל מילה..

אבל אני ככ מפחדת כי אני יודעת שמבחינתו ברגע ששיתפתי גורם חיצוני שעלול לסבך אותו=גירושין ב100%.

וכואב לי לפרק יותר מעשור יחד.. עם ילדים.. כי מלבד ההתפרצויות האלימות האלו(שהן חמורות כמובן) הוא באמת משתדל.. וחם ואוהב..

ואולי באמת זה גם בגללי?

אני ככ מבולבלת

וחוששת לפנות לעזרה..

מה גם שהוא אלים כלכלית והכל בשליטתו ובבעלותו.. לי אין שום מעורבות בנושא...אני גם כמעט ולא מכניסה שכר מעט בגלל שרוב הזמן עם הילדים.. חולים.. הם עוד קטנים רובם..

הוא מרגיש שהוא היחידי שבזכותו יש לנו כסף ודירה.. 

הוספתי שאולי זה בגלליעצובה1

כי לפעמים הילד מכה את האבא ואני לא אומרת כלום ולא מתערבת כי יש בי ככ כעס על זה שהוא זה שלימד אותו את זה..

ולפעמים לא תמיד מספיקה או בכוחותיי להפריד בין הילדים שרבים ויוצא שהוא מרגיש צורך להפריד ולהעמיד במקום אותו..(חבל שזה דרך אלימות..)

ולפעמים אני אומרת בקול ליד הילדים שיפסיק לעשות הפליות ויתייחס גם לגדול.. ואז זה מלהיט את הגדול עליו לאלימות עוד יותר...

מרגישה שיש לי צד בסיפור הזה ואולי אם אני אשתפר הוא אוטומטי ישתנה?

לא בגללך נקודה.דבורית

לכל אשה יש זמנים שהיא עייפה יותר

אין לה כח להתערב

מעדיפה שהילדים יסתדרו

לא יודעת איך להגיב נכון

מתערבת לפעמים כשלא כדאי

אין אף אחת מושלמת

אז זה אומר שכולן צריכות לקבל מכות? יחס משפיל? איומים? 

לא בגללך. לא בגללך. לא בגללך. בכלל בכלל בכללשיפור
הוא בן אדם בוגר שמתנהג באלימות ואין לזה שום תירוץ 
יש מישהו שיכול לתמוך בך כלכלית?שוקולד פרה.

נשמע שאת באמת במצב קשה, שבו כל הכרעה קשה

ולכן את עוד לא מכריעה.

הנשים פה הכריעו בשבילך (וגם אני), אבל את זו שצריכה להכריע.

לאן את הולכת?

מה הקו השחור שממנו אין דרך חזרה?

האם יש קו שחור כזה?


אם הוא לא מוכן לטפל, ולא מוכן שאחרים ידעו, ולא מוכן חשנות את המצב,

אז למה?


תאמיני לי שגבר שמצמידים לו לרקה את אקדח הגירושין,

ובפרט כשיש לך הוכחות על אלימות כלפי הילדים,

הוא מתחיל לחשוב פעמיים, עד כמה משתלם לו להישאר גבוה על העץ.


אבל את צריכה להבין קודם כל בראש ואחר כך בלב ש:

א. את לא אשמה

ב. הוא אחראי במאה אחוז לתגובות שלו

ג. הוא הרסני לילדים

ד. בגירושין הוא כנראה יפסיד הרבה יותר ממך

ה. לחיות בשקט נפשי שווה הרבה יותר מכסף

ו. לצאת לעבוד אולי נראה לך מסובך, בפועל זה מסתדר


אוהבת אותך ושולחת לך חיבוק גדול מאחוק

הכסף והדירה שייכים חוקית גם לכםכמו🐌תמס

וברגע שתקבלי עזרה,

גם הבעיה הכלכלית תיפתר


 

 

הוא רוצח את נפש הילד, אל תעמדי מנגד.

תשתפי אפילו באנונימי

9201* זה קו אנונימי של נעמת.

בנעמת יש יצוג משפטי לנשים חינם - ככה שאת לא צריכה להוציא כסף שאין לך.

יש עזרה ביעוץ ובהכוונה, נשים טובות שרוצות לעזור לך.


 

אם את מעדיפה את בת מלך תתקשרי אליהם.

רק אל תתני לזה להימשך.

אין משמעות למה שהוא יגיד עליך,

ברגע שידובבו את הילד כל האמת תצא

והם מאד עדינים עם ילדים.

 

ואם אין לך כוח לזה,כמו🐌תמס

פשוט תיקחי את הילד לרופא הילדים/ משפחה / אחות קופ"ח

והם יעשו  את ה"עבודה השחורה".

זה מפחיד שאין דברים כאלהאופק המדבר

באמת,במיוחד שכתבת שאין לך תמיכה מהסביבה.

זה צעד חסר וודאות ממש, אבל נחוץ וחייב.

קודם כל, לא בטוח שיפרק,למרות האיומים שלו.

גם אם כן , אין פה ספק שהמצב לא יכול ל המשיך כך.

את לא כ"כ חסרת אונים כמו שהוא גורם לך להרגיש. נקודה.

שימי לב שוב, הוא עושה הכל כדי שתרגישי שחייך תלויים בו...

למעשה הוא זקוק לך...

מתחננת אלייך שלא תשאירי את זה ככה!הילושש

אני פשוט מרגישה עכשיו עצבים בכל הגוף שלי, וממש עם דמעות בעיניים. 

זה נשמע שאת מתארת משהו שלא קרה רק בפעם הראשונה. 

בבקשה אל תתרגלי למציאות הזו. 

בבקשה. 

אל תתני לבן שלך להתרגל למציאות הזו. 

תעשי משהו! 

יש לך כוח! 

את האמא של הילד הזה. 

זו אחריות שלך!! 

זה התפקיד שלך להגן עליו! 

הפנו אותך פה לכמה אנשי מקצוע, בבקשה תפני, אל תדחי את זה. 

בבקשה. 

 

זה ל א תקין!!! 

זה דפוס כואב כבר יותר משנה..עצובה1

מתביישת לספר שגם עליי הוא הרים יד.. ליד הילדים.. וכמובן שמקלל ומשפיל אותי לידם..

מכחישה את זה עם עצמי..

הוא חוזר מעבודה ופתאום חם ואוהב לכולנו, מתנהג כאילו לא קרה כלום....

לילד שהוא כביכול מגן עליו מהגדול הוא לעולם לא הרביץ, עוטף אותו בצמר גפן..(האמת שהילד הזה באמת ילד מותק וצייתן ברמה שאין לתאר וקשה מאוד לכעוס עליו)

בבקשה, עכשיו תפני לאחד הארגונים שכתבו לך פהזוית חדשה

לא מחר, לא עוד מעט

עכשיו!

^^^ לא כדאי לעשות שום צעד לבד במצב כזה!מיקי מאוס

בבקשה יש כמה וכמה ארגונים שיודעים לעזור

בת מלך

פורום מיכל סלע

קו חם לאלימות במשפחה


צעד לא נכון עלול לדרדר את המצב...

בהצלחה!!!!

את יודעתדבורית

אני דואגת לילד הצייתן יותר מלילד שמורד וחוטף

כי הוא מפנים שכדי לזכות ביחס מכבד והולם ואנושי הוא צריך לא להיות. לרצות (מלשון ריצוי לא רצון)

וזה הרסני.

האמתעצובה1
האמת שזה האופי שלו מאז ומתמיד.. גם כשהוא רק איתי הוא כזה..גם כשהוא רק עם הסבא והסבתא.. באמת ילד זהב שאין לתאר..בגלל זה האבא משתגע כשהגדול מכה אותו..
ברור שזה האופי שלודבורית

יש ילדים שמטבעם הם יוצר צייתנים וקונפוקמיסטים.

אבל יום אחד הוא יגיע גם לסיטואציות שבהן הוא יצטרך לעמוד על שלו ולהתנגד.

ילד שגדל בסביבה בריאה ורואה שבמערכת יחסים מותר גם לעמוד על שלך, להתנגד, להציב גבול, להיות שונה, לחשוב אחרת- אז הוא מפנים את זה גם דרך מערכות יחסים אחרות שהוא רואה סביבו (בין ההורים, בין ההורים לאחים אחרים). אבל אם הוא רואה שלהתנגד, או לחשוב אחרת יש תוצאות מסוכנות, הוא מפנים שזה סכנה. שעדיף תמיד תמיד לרצות. שעדיף להיות הילד הכי טוב בעולם וככה לקבל אהבה.

הוא מפנים שכשאח שלו מתנגד ולא הולך לפי הכללים אז הוא חוטף.

שכשאמא חושבת אחרת אז היא מושפלת.

וזו בעיה.

זה לא שהוא הפך לצייתן בגלל האהבה, הוא נולד מטבעו כזה. אבל במקום שהוא יחזק גם צדדים אחרים, שחשובים לחיים, הוא מפנים שזה סכנת מוות. 

אני מקווה מאוד שכבר פנית לעזרה מקצועיתעוד אחת!

המצב עלול רק להחמיר יותר.

הילד שלך סובל. אם לא תפעלי במיידית הנזק רק יגדל. הנפש שלו נהרסת

דבר ראשון תתייעצי עם גורם מקצועי. לפנות אפילו לעובדת סוציאלית באיזורך.

הייתי מדברת עם הבעל שילך דחוף לעזרה מקצועית ולשקף לו את ההתנהגות שלו


ברור שילד יתנהג ככה אם הוא רואה את אבא שלו מתנהג ככה. זה המודל עליו הוא גדל..


תחשבי כרגע על הילד. מה נכון לו..  וגם עלייך.. את חווה אלימות מילולית שעלולה להגיע מהר מאוד לאלימות פיזית.


אם יש לך משפחה תומכת הייתי מערבת אותם בצורה דיסקרטית כרגע שיתמכו בך שלא תיהיי לבד. זו תקופה קשה

והלוואי שהוא יעזור לעצמו ויטפל בשחיטה על הכעסים

אל תאשימי את עצמך על ההתנהגות שלו. זה שלו בלבד


בהצלחה יקרה!! 

נשמה יקרהשובי...
יקרהכמו🐌תמס

כשאת כותבת: זה בהכרח יוביל לגירושין, מה הפחד הראשון שעולה בך?

איום על החיים שלך? של הילד? (חס וחלילה)

פחד / קושי מלשרוד לבד?

בושה?

המצב מחייב התערבות. ואם חס וחלילה תישבר לילד צלע או חמור מכך? אתם תגיע לבית חולים ושם תתחיל חקירה של הרשויות, ואז העניינים יתגלגלו בקצב שלהם.

לכן אנא תעשי את הצעד הראשון.

תתקשרי לפורום מיכל סלע. בעילום שם. תסבירי להם בדיוק מה הפחדים שלך - לפי הסדר. ותבקשי מהם עצה.

יש היום מודעות גדולה ולצערינו הרב הרבה נשים טובות נמצאות שלא באשמתן במערכת יחסים מתעללת. אבל אמא כיא אמא לביאה, ואת תצליחי להגן על האפרוחים שלך. שולחת לך חיבוק ואהבה מכל הלב. 

עולה ליעצובה1

הפחד מגירושין בגלל שגמעט 15 נתתי לו את חיי וליבי ואני באמת אוהבת אותו אהבת נפש.. כואב לי שהכל יתפרק.. מרגישה שזאת היתה אהבה של פעם בחיים... זה שובר לי את הנפש..

לא מפחדת שיפגע בנו יודעת בוודאות שהוא לא יעז לעולם

אבל הוא כבר עכשיו פוגע בכםהמקורית
זה שאת מאיימת בגירושין, לא אומר שבוודאותשוקולד פרה.

זה יקרה.

זה אומר שאת לא מוכנה יותר לחיות ככה.


הבעיה היא שפה *הוא* מאיים בגירושין.

לכן את מפחדת מאוד. כי אם את תפני לגורם חיצוני, הוא עוד עלול להתגרש...


לכן המצוקה שלך היא כפליים, יקרה.

את רוצה שהוא ישתנה, את רוצה להרתיע אותו מלהמשיך ככה,

אבל הוא אומר לך חד וחלק שהוא "רק נותן מכה"

וש"אם את תפני לגורם מקצועי את תהרסי לילד את החיים"

וגם ש"אם תפני לגורם מקצועי הוא יתגרש".


אז אם נסכם את כל הנתונים האלו,

הוא יוצא בסדר.

בסך הכל נותם מכה פה ושם. מה את כבר רוצה ממנו?


ואת?

את תהרסי לילד את החיים כי תקחי לו את האבא

ואת תהרסי את הנישואין כי פנית למישהו למרות שאמר לך לא.


כלומר- הוא לא צריך להשתנות, ואת צריכה לשתוק.


אני לא חושבת שנפל לך האסימון שיש לך מנופי לחץ עליו.

נראה לך שהוא רוצה ככה להתגרש? בואי. עם כל התיעודים שלך ספק גדול אם יתנו לו משמורת כלשהי.

מה שתיארת היה חמור ביותר!!! ברמה ש*אני* מפחדת *לדמיין* את זה.

זה נורא נורא נורא!!


וברגע שהוא גם לא יקבל את הילדים

וגם פערי השכר ביניכם ככ לטובתו-

הןא יצטרך גם לשלם מזונות גבוהים!

וגם לחלוק איתך את הדירה.

בעסה לו...


אז תביני שגם לך יש מנופי לחץ, לא רק לו.


וברור ברור ברור לי שאת מעדיפה לשכוח.

לראות את הטוב שכן יש.

להסתכל על זה שהוא אבא חם וטוב רוב הזמן.


ויכול להיות מאוד שלא תצטרכו להגיע לגירושין.


אבל.

הוא חייב להשתנות.

יש רעל ביחסים ביניכם, כי הוא לא באמת מכבד את עמדתך, ואפילו מאיים עליך בהזדמנויות שונות

ויש רעל נוראי

הרסני

ומעוות

ביחס שלו לילדים.


וזו האמת יקירה.

בן אדם שמסוגל לבעוט בבן שלו שוב ושוב ושוב,

תוך כדי משחק תפקידים חולני

(ואת עוד אומרת שעובד בעבודה מכובדת ומכבדים אותו. הזוי)

זו לא מציאות שאפשר "לישון" לידה ולהתמקד בטוב.


את מבינה?


ולכן שימי לך את נושא הגירושין בראש,

לא כמשהו שאת צריכה לפחד ממנו,

אלא כמשהו שיכול להרתיע אותו (כמובן בליווי של אנשי מקצוע ולא לבד!! גם אם את אומרת שלא יפגע בכם, הןא אלים. ונשמע שמסתתרת בתוכו אלימות הרבה יותר קשה)


תביני שלא כל הקלפים אצלו והוא ישחק בהם איך שנוח לו.

תביני שלהפסיד אותך ואת הילדים- זה להפסיד את החיים!!!

איך הוא יראה את הפרצוף שלו בעבודה?

זה לאבד את הכבוד העצמי, הערך העצמי, הכסף, המשמעות, הילדים, הבית, האישה!

דברים שאת נותנת אותם בעצם קיומך ובעצם העובדה שאת הבית שלו.


אבל גם בית נשבר כשמכים בו ככה.

ואת גם בעלת הבית. אל תשכחי זאת אף פעם.

לפני שמפנה זמן להגיבעצובה1

קראתי בשקיקה כל מילה

כמה חכמה.. כמה כוח נתת לי.. התגובות שלכן זה מצווה בפני עצמה..

תודה רבה רבה אני מעריכה את זה כל כך❤️

אגיב בהרחבה יותר מאוחר

באהבה גדולה ובהערכה אמיתיתשוקולד פרה.

כי ברור לי שאת גם מסתכלת על טובת הילדים בסוף.

ושאת אמא אחראית. ושאכפת לך.

ושבסוף זו הכרעה בלתי אפשרית בין סבל כזה או אחר. כי גם גירושין זה סבל.


מחזקת את ידייך בחום.

את נושאת על גבך ובתוך ליבך כל כך הרבה.

והצער שלך הוא צער עמוק, אינסופי ונוקב. צער השכינה.


ואת רואה את ילדייך תמיד. לכל מקום שאליו את הולכת.

הם בליבך, לעיניי רוחך, עמוק בנשמתך.

ואת רוצה את הטוב בעבורם, אין לי ספק.


ומה שתיארת.... שבר אותי לרסיסים.

ואני רק קוראת אותך פה, כשאת אנונימית. כביכול מה לי ולך.

אז אני לא רוצה לחשוב מה עובר עלייך יום יום. כשאת עדה לזה. לילד שלך. לדעת שזה הבעל שלך. לראות אותו מרסק את הבן הזה, היונה הפצועה הזאת, ואז מלטף ומחבק כמו כלום. מבלבל ומסחרר את נפשו לגמרי.


ליבי איתך אהובה ויקרה.

בבקשה ממך תפני לאחד ממרכזי התמיכה הקרובים.

אל תפחדי, זה הדבר הנכון והאחראי לעשות.

חזקי ואמצי.

אני קוראת ובוכה..עצובה1

תודה.. כל מילה עוצמתית..

היום התקשרתי למרכז לאלימות במשפחה אצלנו בעיר, היא אמרה לי שאם זה לא מצב מסוכן אז להתקשר מחר..

בעלי חזר מהעבודה הערב ואמרתי לו שעד שהוא לא יפנה לקבל טיפול באלימות שלא יחזור יותר לדירה שלנו, או שיחזור רק אחרי שהילדים יושנים, שאני מסתדרת בלעדיו בהכל ב״ה.

אמר לי ״השתגעת הגנים שלי פה(=גנים בסגול)״

אמרתי לו ״הגנים שלך מפחדים לחטוף ממך מכה״

אמר לי ״הם מפחדים לחטוף ממך מכה״

אמרתי לו - אתה לא מותיר לי ברירה אלא לדווח עלייך.

אמר לי ״ועל המכות שאת מביאה להם את מדווחת?

אמרתי לו מגוחך שכל מה שרשום לך על המצח אתה אומר שזאת אני, אני לעומתך מוכנה להחקר בפוליגרף ואל דאגה טיפוסים כמוך יש אלפים.. יודעים כבר לטפל היטב באנשים כמוך..

מוסיפהעצובה1

הקלטתי היום את הילד אומר לו

״אל תתקרב אליי״ (הילד)

״למה, מלאך?״ (האבא)

״כי אתה מרביץ לי״ (הילד)

״ומי אמר לך להגיד את זה?״(האבא)

״אמא״(הילד)

ואז האבא נקרע מצחוק והילד צחק גם.

מקווה מאוד שמי שמבינה בנפש של ילדים תדע שילד לא סתם יגיד את זה, אני ממש לא אמרתי לו להגיד כלום, אמרתי לו רק שכל עוד אבא בבית עדיף שניהיה רחוקים מאבא כדי שלא יפגע בו.

ממילא חוץ מזה יש לי תיעוד של סימנים אדומים על הגוף שלו, דם, סרטון של הילד בוכה צרחות ממנו ועוד


חשבתיעצובה1

חשבתי לפני שאני פונה לאחד מהמרכזים לאלימות במשפחה,

לתת עוד כמה ימים,

שבהם הוא יבין שכל עוד הוא לא ניגש לטיפול אנחנו לא ניהיה בסביבתו(אדאג לצאת מהבית עם הילדים כשהוא בבית)

ולנסות לדבר איתו בצורה יפה- מה שנקרא לגעת לו בלב,

ולבקש שילך לטיפול בנוסף להדרכת הורים.

אם יסכים, זכיתי..

אם לא . אז אגש לעזרה חיצונית..(למרות שזה יסכן את הזוגיות, אין ברירה)

מה שיש עכשו זאת לא זוגיותאולי בקרוב

כתבו לך פה חכמות ומנוסות ממני, אז מציעה לקראת את העצות שלהם.

את כותבת גם במחיר פירוק הזוגיות, אבל מה שיש לך עכשו זה לא זוגיות. זוגיות זה שאת יכולה לדבר על הכל בלי פחד שאת או הילד תקבלו מכות, זוגיות זה לא של אשמה בכל. זה שאתם משמחים אחד את השני אבל האושר שלכם לא תלוי בשני (או בהתרחבות המשפחה)

בבקשה תתייעצי עם מרכז אלימות לפני צעד כזהטארקו

הציעו לך את פורום מיכל סלה, הם כתובת טובה

אפשר להתייעץ טלפונית מאנונימי.


זה צעד שעלול להיות מסוכן אם לא עושים אותו נכון.

וואו את גיבורה!!!norya

מעריכה אותך מאוד מאוד.

איך ענית לו. וואו.

לדעתי כן כדאי לפנות למרכז לאלימות במשפחה גם עם האולטימטום שהצבת. שילוו אותך גם בלי שהוא ידע.

בהצלחה ענקית, מדהימה. כל כך קשה לצאת ממצב כזה (מכירה מקרוב).

את לא נותנת לדבר כזה לקרות!טוב להודות..

זה יהיה באיום שאין אלימות פה בבית, נקודה!!!

אתה כועס צא מהבית, צא לעשן, אל תיגע באף אחד,

זה באמת נשמע קשה מאוד מאודבארץ אהבתי

המון נשים כבר כתבו לך פה שבמצב כזה הדבר הכי חשוב הוא לפנות לעזרה.

יש סיבה שעדיין לא עשית את זה?

אני מבינה את הפחד, והחשש, אבל נראה לי שצריך להיות ברור שהכתיבה בפורום היא ממש לא מספיקה. זה מעולה כצעד ראשון, ואני שמחה שהצלחת לפתוח את זה בפנינו ולא להשאיר את זה רק אצלך. אבל מכאן את חייבת להתקדם לשלב הבא - פניה לעזרה אמיתית ומקצועית.

שלחו לך פה הרבה שמות וטלפונים שאפשר לפנות אליהם. בבקשה תמצאי את האומץ והכוח לעבור לשלב הבא שבאמת יעזור לך - להרים טלפון לאחד מהטלפונים שהציעו פה.

חשוב לי מאוד מאוד לכתוב שלושה דברים:נגמרו לי השמות

1. המקום *היחידי* בוא צריך לנהל את המצב הוא בעולם האמיתי ו***אך ורק מול אנשי מקצוע המתמחים בתחום האלימות במשפחה***

כל דבר אחר - פשוט לא שייך.

לא שייך כי יכול לא להועיל

ולא שייך כי יכול חלילה לפגוע.

 

זו לא שאלה לפורום, זו נורת אזהרה מהבהבת שמצריכה פנייה לאיש מקצוע המתמחה בכך עוד *עכשיו*.

 

אף אחד מאיתנו לא יכולה לעשות זאת במקומך

רק בידך הדבר

לפנות עכשיו

למרכז לאלימות במשפחה

לפורום מיכל סלע

לבת מלך

או כל גורם אחר מקצועי המתמחה בדיוק בדיוק בזה

 

ושוב - *כל* דבר אחר - פשוט לא.

 

2. נדרשת כאן זהירות יתרה משני הצדדים

גם עבור הפותחת שיכולה לקבל פניות בפרטי, ולצערנו גם מניקים/ניקיות שכוונותיהם ממש לא טובות,

גם אם במסווה של כן, גם אם במסווה של אישה רגישה, זה עלול חלילה להידרדר מהר מאוד

לכן להיזהר שבעתיים

לא ליצור קשר בפרטי

 

3. נדרשת גם זהירות יתרה מאיתנו כל המגיבות וכל הניקיות שהלב ממש נשבר ויוצא אל מול המקרה המתואר כאן

הקב"ה נתן לכן לב טהור ויקר ואוהב ורגיש

שמרו עליו

לא לפנות בפרטי

וגם על גבי הפורום - זהירות

לקחת הכל עד הגבול שאתן יכולות

גם אם הכל אמת לאמיתה (ואני ממש לא אומרת שלא, אבל כן חשוב להניח את הדברים על השולחן ולכתוב שצריך להיזהר בכל מקרה) -

שימו גבול לכמה יכולות להכיל וכמובן שלא ניתן לעזור כמו שצריך כי אנחנו לא אנשי מקצוע מתחום האלימות במשפחה וכל פנייה בפרטי לא יכולה לתת אף מענה הולם לפותחת.

(ולזכור שיכולים להיות מקרים שסיפור המוצג על גבי הפורום אינו כפי שהוא מוצג במקרה הטוב ויותר מכך במקרה הפחות טוב.

ואני שבה ומדגישה - אני *לא* טוענת שזה המקרה אבל אני כן רוצה להזהיר ולשים לב כי החיים והלב של כולנו חשובים).

 

ולך הפותחת היקרה - שולחת חיבוק גדול ובבקשה. בבקשה ממך. אך ורק בידך הדבר. אנא פני עכשיו למקום המתמקצע באלימות במשפחה וקבלי הכוונה מדויקת צעד אחר צעד מה לעשות.

לא להיות עם זה לבד אפילו לא רגע אחד ואפילו לא צעד אחד. לא לעשות לבד, אלא אך ורק בהכוונה.

 

בבקשה שימרו על עצמכן

ושיהיו רק בשורות טובות ב"ה

 

ותודה רבה @אני10 יקרה על התיוג 🙏

בהמשך להודעה של נגמרו לי השמותטארקואחרונה

@עצובה1 יקרה

למען בטחונך ובטחון ילדייך

השרשור כרגע ננעל.


מחכות לשמוע ממך(אם תרצי לשתף) שפנית לדמויות אמיתיות במציאות שיכוונו אותך לדרך הטובה.

הפורום יכול לתת כיוון כמו שנעשה פה, אבל הוא לא הכתובת כבר ואת חייבת לפנות למישהו במציאות.


דואגות לך, בהצלחה ובשורות טובות!

אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית


יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה


לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.


ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוoo

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....


 

 

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

 

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

 

 

מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.


מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).


רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.

וברצינות


אנחנו לא במרוץ


לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם


ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.



הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.


הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!


שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.


תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון


אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת


אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

 

תודה לכולן!אנונימית בהו"ל

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אחותיייהשקט הזה

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא


תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה


שייערב להן. אני לא שם

חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.

בס"ד


זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.


וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.


היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).


והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.


עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל


אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!


מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.


עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️


בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.


(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).


חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

חיבוק גדול, את אלופה!!!גלויה

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

אגיד לך מה עוזר לישוקולד פרה.

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.


הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.


אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.


אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

מהממת הרשתות זה מכהאורוש3

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

חיים לא כל מה שמציגים לך באינסטגרםעם ישראל חי🇮🇱

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

תרימי לעצמךואז את תראיאחרונה

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים


ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

 

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

 

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

את מדברתנעמי28

על מקרה שונה מאוד מזה של הפותחת ואין מה להשוות.

גרירה ונעילה של דלת לעומת פיתרון מוסכם מראש על שניכם.

שגם עליו אפשר לחלוק אבל כל אמא והדרך שלה.

בשונה מהמקרה של הפותחת שזה קו אדום לכל הדעות.

לא נראה לי ששום גישה טיפולית תומכת בהפעלת כוח וגרירה של ילד ונעילה בחדר.

מה השלב שבו החלטתם שאתם צריכות לקחתאנונימית בהו"ל

משהו נגד בחילות בהריון?


מרגיש לי שזה רק למקרים ממש קיצוניים

אצלי, כשהרגשתי שבא לי להעלם מרוב הרגשה רעהפרח חדש
אני ביום הזה שקמתי בבוקרשושנושי
והקאתי את נשמתי בלי אפשרות לעצור, זה הרגע שבו הבנתי שלא מוכנה יותר. 
נראה לי שאחרי שמנסים את כל האפשרויות האחרותגלי מטר

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

למה להגיע למקרה קיצון?כבת שבעים

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

הרב שלנו אמר לאבא שלי פעם-Doughnut

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

יש דברים טבעיים או בלי מרשםיעל מהדרום

לק"י


לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).


אחרי שכבר לקחתי בעבר והבנתי שלא צריך לסבולעדיין טרייה
ברגע שהתחלתי להקיא התחלתי לקחת
ולגבי זה שזה למקרים קיצוניים דווקא במקרים קיצונייםעדיין טרייה
זה לא תמיד עוזר. למקרים רגילים כמו שהיה לי: הקאה פעם ביום +בחילות כל היום זה ממש פותר את המצב.
למה לסבול?הבוקר יעלה

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

טוב שכנעתםאנונימית בהו"ל
עכשיו מה עושים עד שיש לי מרשם?
תנסי מה שהמלצתי. לאכול דברים יבשים, מים קריםיעל מהדרום
לא עוזר כל כךאנונימית בהו"ל
וניסית כדורים שכתבתי עליהם?יעל מהדרום
ומה עם פרמין, מותר בהריון?אנונימית בהו"ל
יותר קל להשיג את זה 
בגדול כן. היום פחות נותנים את זה.מוריה

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

את יכולה להשיג מרשם די מהרעדיין טרייה

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

כשהרגשתי שאני לא יכולה לתפקדרק טוב!
שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי. שאני לא יכולה ללכת לעבודה. 
אני אישיתעם ישראל חי🇮🇱

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

כשהתבאסתי שהגיע הבוקר וצריך להמשיך לחיות עם בחילותשירה_11אחרונה
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אבל גם ככהמותקקק
אנשים שמנים לרוב נשארים כאלה אז לפחות שיאהבו את איך שהם נראים
לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
האמת לא שמתי לב בכלל, רק חמי שם לב ודאג שאולי יש לו תסמונת דאון. 
ובדקת את זה?דינהלהאחרונה
הלכתי עם תינוק בן 4 חודשים למוזיאון בירושלים. זהפלפלונת
מלחיץ אותי בגלל החצבת. מוצדק?
כבר הלכת?שמעונה
יאללה נגמר...

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

חשבתי שלא יבואו ככ, אתן הייתן הולכות במצבי?פלפלונת

ותודה על העידוד 

בכנות, לא הייתי חושבת על זה בכללאפונה

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

כנ''ל..ובכללל לא היה עולה בדעתי לחשושפה משתמש/ת

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

תודה לכן! על העידוד.פלפלונתאחרונה
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוני
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
טוב זה כנראה תלויהמקוריתאחרונה

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

אולי יעניין אותך