ישראל חייבת להבהיר לעולם שהיא נאבקת בארגון טרור ובמי שמשתייך אליו בפועל, ולא נאבקת באוכלוסייה אזרחית של 2 מיליון איש.

להגיד "אבל הם בחרו בחמאס" זה לא רלוונטי. אף אחד לא העמיד לדין אזרחים גרמנים בעוון הצבעה למפלגה הנאצית, והעובדה שתושבי עזה בחרו את חמאס לא צריכה לגזור את דינם למוות.

ביום שארצות הברית למשל תחשוב שישראל עושה מאמצים להילחם בכל העזתים, לא רק שהסיוע ייגמר אלא הוא אף יופנה חלילה נגדנו.

בגלל שישראל ממשיכה לשתף פעולה עם השקר, כביכול יש חמאס ויש עזה, היא נאלצת להילחם עם ידיים קשורות.

לפי כל דין בין לאומי, עזה כולה אמורה להיות מוגדרת 'יעד צבאי' וממילא, כל מי שלא נכנע שם הוא אויב. זה לא רק שבבחירות דמוקרטיות, הם העלו את החמאס לשלטון. חיילים רבים מעידים, שבכל בית מצאו נשק בין המיטות, בחדר הילדים. פתחים של פירים בתוך בתי ספר ובתוך בתי חולים.

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.inn.co.il/news/619781&ved=2ahUKEwjFu9XQ7ZSEAxXlbGwGHWrcAnkQFnoECAgQAQ&usg=AOvVaw0EePpSCOUeb7UAuGu6ruiv

עזה היא כולה יעד צבאי?

מילא.

פיר בבית ספר הופך את בית הספר למטרה לגיטימית?

ברור שכן, צה''ל טוען את זה, המדינה טוענת את זה, לא ראיתי מישהו שמתווכח על זה. אבל מה הקשר לדיון?

מותר לירות בכוונה בקשישה בת 90?

לא.

מותר להכניס תינוק בין הכוונות?

לא.

אני כמובן לא מדבר על מצב שבו מחבל מסתתר מאחוריהם וכיוצ''ב.

מה זה אומר?

שלא כולם חמאס, לא את כולם ישראל רוצה להרוג.

לא פעם אזרחים שמסתובבים לא חמושים, התגלו כמרגלים לגלות את כחות צה"ל או למשוך אותם למארבים. כולנו זוכרים את התמונה של הזקן על הקביים, שהגיע לבזוז בישובי העוטף.

העובדה שמדינת ישראל מסכימה לבידול בין הציבור לבין הכוחות החמושים של אותו ציבור וההנהגה שהוא העלה בבחירות דמוקרטיות - הזויה ומזמינה דרישות בין-לאומיות, לרחם על האכזרים.

לא אמרתי להעמיד שורה של זקנות בנות תשעים לקיר מול כיתת יורים. אבל כן, הסיוע ההזוי באוכל, תרופות ודלק לאוייב, הוא הסיבה היחידה שחמאס עדיין מסוגל להלחם. מעולם מדינה לא העבירה סיוע לאויב שלה תוך כדי לחימה.

במלחמת יום כיפור, היה על גולדה לחץ בן לאומי מטורף, לאפשר העברת מזון לארמיה השלישית. היא הסכימה (אחרי הפסקת האש!) רק בתנאי שיבוצעו חילופי שבויים וכך הוחזרו לא רק שבויי מלחמת יוה"כ, אלא גם הטייסים השבויים ממלחמת ההתשה, שלפני כן סדאת נשבע שימותו בשבי.

שאין לנו מספיק תחמושת.

ככה נהיינו תלויים בדרישות של האמריקאים.

סגירת תע"ש הביאה אותנו לתלות

השמיד את הסייבר.

פירק את חיל היבשה.

טינף את הפוליטיקה.

36 מנדטים בסקרים.

הפכנו למדינה וואסלית של האמריקאים, וזה לא ישתנה בזמן הקרוב.

אני ואפסי עוד.

אבל כן הפציצו אותם בדרזדן ובהמבורג וערים נוספות בלי הרבה סנטימנטים.

בין להגיד שבמלחמה כמו מלחמה יש הרוגים,

וצה''ל צריך לפוצץ פירים ולפתוח צירים ולמחוק בתים שקרובים לגבול וכו' ולכן יש ערבים זקנים או תינוקות שנהרגים,

לבין להגדיר מראש שאותם זקנים או תינוקות הם הם המטרה שלשמה המטוס הפציץ את אותו הבית וכו'.

אכן יש ביקורת על זה, ומה בדיוק דעתי אני לא בטוחה. בכל מקרה האחריות על גורל האזרחים הגרמנים התמימים והטרגדיות שהיו שם היא לאין ערוך יותר על ראש היטלר מעל ראש ארתור האריס שרצה לסיים את המלחמה מהר ככל האפשר.

ואני כמובן לא חושבת שצריכה להיות לנו מטרה להרוג זקנים ותינוקות, והמלחמה גורמת טרגדיות ודברים איומים. אבל השאלה היא עד כמה אנחנו חושבים על האוכלוסיה האזרחית ועד כמה זה מסכן את חיילינו או אף מעכב את המטרות שלנו. והרושם והעדויות הן שזה יותר מדי, וזה מכעיס. כי כל הטרגדיות שעלולות לקרות הן לא האחריות שלנו, אלא של חמאס בלבד. וזו הסיבה שהגבתי לצד הזה.

אני מדבר על העיקרון - לא כל העזתים הם מטרות, וזה דבר פשוט שישראל מודעת אליו ולכן זה גם המסר שהיא מעבירה.

אלא מתוך מטרה לסיים את המלחמה, בתקופה שבה דיני המלחמה עוד לא בדיוק היו בשלים.

לא סתם לא כתבתי קודם ''לא הרגו אזרחים גרמנים'' אלא כתבתי שלא העמידו אותם למשפט.

ב- 1949

אין להביא ראיה משם.

מצד שני היא מחייבת בין מדינות לוחמות זו בזו, ולא מול ארגוני טרור. נזכיר שהטיעון הזה עלה בהאג, ולא זכה לקשב.

מי כן או לא 'פושעים'. השאלה היא מי כן או לא אויב!

תושבי עזה מקטנם ועד גדולם הם אויב, אויב שרוצה לסיים את מה שהיטלר לא הספיק.

המטרה בהפצצות לא היתה 'לסיים את המלחמה'. בוודאי שתי פצצות האטום על יפן היו כשכבר היה ברור שהמלחמה תסתיים ובניצחון של בנות הברית (הפצצות על יפן, היו כשגרמניה ואטליה כבר נכנעו, כל הקשב הצבאי היה שם). גורמים יפניים כבר דיברו על איזה סידור של סיום המלחמה.

המטרה היתה שהאוייב יכנע ללא תנאי. כשנלחמים ברוע צרוף - חייבים להשמיד אותו לחלוטין.

בכל אי קטנטן שבו חיילים אמריקאים נלחמו ביפנים, הם גילו שהיפנים לא מוכנים להיכנע גם כשהמצב אבוד מבחינתם, אלא הם נלחמים עד טיפת הדם האחרונה. זה גרם כמובן לאבידות גדולות אצל שני הצדדים.

האמריקאים הבינו שפלישה ליפן תוביל להרג של המוני חיילים אמריקאים, שיצטרכו להילחם נגד עַם שפשוט לא יודע מה זה להיכנע.

זאת הסיבה שהם בחרו להפציץ את יפן, כלומר ממש לא היה להם ברור שהמלחמה תסתיים בניצחון שלהם ולא היה להם ברור כמה חיילים ימותו בשביל הניצחון הזה.

נ.ב.

הכניעה של גרמניה לא קשורה ליפן, יפן נלחמה בשביל האינטרסים של יפן ולא בשביל האינטרסים של גרמניה.

הידע שלי נובע בעיקר מכמה עשרות שעות האזנה ליובל מלחי בהסכת שלו על מלחמת העולם השנייה, ואלה הדברים שהוא אמר שם.

למרות מצבם הנואש באביב 1945, רוח הלחימה של היפנים לא נשברה. בקרבות על האי איוו ג'ימה ועל האי אוקינאווה, ספגו הכוחות האמריקאים אבדות כבדות כאשר הכוחות היפנים, למרות נחיתותם המספרית הניכרת, סירבו להיכנע ונלחמו עד נפילתו של החייל האחרון. בתקופה זו החלו היפנים לעשות שימוש נרחב גם בטקטיקת הקמיקזה[ד] שגרמה לאבדות כבדות בקרב כוחות הצי האמריקאי.

ערב הטלת פצצת האטום, העריך המודיעין האמריקאי כי לרשות היפנים עומדים עדיין אלפי מטוסים (רובם מדגמים מיושנים), שניתן להסב בקלות יחסית לתקיפות קמיקזה. בנוסף לכך, עמדו לרשות היפנים כשני מיליון חיילים שהיו מוצבים באיים הראשיים של יפן, ושהיו צפויים להפגין נחישות דומה לנחישות שגילו החיילים שלחמו באיוו ג'ימה ובאוקינאווה.

במסגרת התוכנית היפנית להתגוננות מול פלישה אמריקאית לאיי יפן, מבצע קטסו-גו (מבצע החלטה), הקימו היפנים מיליציה אזרחית חמושה, שכללה כ-28 מיליון איש, ונועדה לסייע לכוחות הצבא הסדירים בהגנה על החופים.[17]

טרומן ואנשי ממשלו שאפו לסיים את המלחמה במהירות האפשרית בכמות אבדות מינימלית לכוחות ארצות הברית, ושקלו דרכי פעולה שונות על מנת להשיג מטרה זו. הלחץ על ממשלו של טרומן לסיים את המלחמה במהירות האפשרית גבר לאחר ניצחונן של בעלות הברית על גרמניה הנאצית בזירה האירופית. הניצחון באירופה הביא ללחץ גדול בדעת הקהל של הציבור האמריקאי להביא לסיום מהיר של המלחמה נגד יפן על מנת להחזיר הביתה גם את החיילים שלחמו בזירת האוקיינוס השקט.[15] לפני הניסוי המוצלח בפצצת האטום, האמינו מרבית אנשי הממשל האמריקאי כי לא יהיה מנוס מפלישה לאיים הראשיים של יפן.

עד כאן.

במילים אחרות:

אף אחד לא חשב שכניעת גרמניה תגרום ליפן להיכנע, אלא בדיוק כמו שכתבתי האמריקאים חששו מהתרבות היפנית שלא מכירה בכניעה.

בערך על כניעת האימפריה היפנית

"במסגרת הצהרת פוטסדאם שפורסמה ב-26 ביולי 1945, דרשו ארצות הברית, בריטניה והרפובליקה הסינית מיפן להיכנע ללא תנאי, ואיימו עליה ב"הרס מהיר ומוחלט" אם היא תסרב. יפן דחתה את תנאי הצהרת פוטסדאם, אך החל מאביב 1945 ניהלה ההנהגה היפנית מגעים חשאיים עם ברית המועצות הנייטרלית, בניסיון לשכנע אותה לשמש כמתווכת בינה לבין בעלות הברית. תקוותם של היפנים הייתה כי תיווך סובייטי יאפשר להם להגיע להסכם נוח עם בעלות הברית. אולם מאמצי היפנים היו לשווא. ללא ידיעתם, במקביל למגעים שניהלה ברית המועצות איתם, נערך הצבא הסובייטי לתקוף את יפן, ולהפר בכך את הסכם הנייטרליות הסובייטי-יפני שנחתם ב-1941."

הוויכוח, כמו שלמדתי מכמה הסטוריונים שאיני זוכר את שמם, היה בין 'כניעה ללא תנאי', ל'תנאי כניעה נוחים'.

אז האמריקאים כלל לא ידעו שהיפנים רוצים לפתוח במשא ומתן עם ברית המועצות, לכן לא יכול להיות שהם הטילו את הפצצות ''למרות שהיה משא ומתן'' שהרי הם כלל לא ידעו על זה.

מבחינתם, כמו שכתבתי קודם, היפנים נלחמים עד טיפת הדם האחרונה ולא יודעים להיכנע.

ברור שכל תושבי עזה הם אויב.

אבל גם אתה מודה שלא נעמיד כיתת יורים מול תינוקות וקשישים, כלומר יש אויב ויש אויב.

לזה בדיוק ישראל מתכוונת באומרה שהיא נלחמת בחמאס ולא באזרחים.

תנוח דעתך, לפי עשרות אלפי ההרוגים הפלסטינים, אף אחד כאן בצמרת לא מרחם על אזרחים והם בהחלט נהרגים בהמוניהם כאשר זה משרת את מטרות המלחמה.

כל ההבדל הוא שההרג שלהם לכשעצמו אינו מטרה, בניגוד להרג של מחבלים.

א. ברוך ה' המקרים האלה מעטים, בוודאי ביחס לעבר

ב. אף אחד כאן לא רוצה להעביר דלק, אבל זה תנאי שקיבלנו מהדוד סם בשביל שנקבל מהם כסף, נשק ותמיכה.

כלומר זה לא מועבר מתוך רחמים או רצון לסייע לעזתים.

אפשר להתווכח ולהגיד שאנחנו יכולים להסתדר בלי האמריקאים, או שצריך להשקיע יותר מאמצים בלשכנע אותם שזה הזוי לתת דלק למי שמשתמש בו נגדנו, אבל בין כך ובין כך כאמור הדלק לא מועבר מתוך מחשבה שהעזתים מסכנים וכו'.

אם מדינת ישראל היתה מכריזה בשמחת תורה - "עזה, בנעריה ובזקניה (עם קביים!), בבניה ובבנותיה הכריזה עלינו מלחמה. זה מה שהיא ביקשה - זה מה שהיא תקבל!", העולם, שבתוך ההלם תמך בנו, היה מקבל גם הפצצות בלתי מובחנות עד כניעת החמאס.

כשהגורמים הרשמיים של מדינת ישראל בעצמם מתעקשים להחזיק בקונספציה, כאילו יש חמאס ויש 'תושבים בלתי מעורבים' בעזה, אי אפשר לצפות מהעולם למשהו אחר.

רוב העם היה שמח שעזה היתה מושמדת עד היסוד.

אבל זה היה כנראה משליך על ישראל מחיר כלכלי-מדיני שלא בטוח שאנחנו כמדינה קטנה היינו מצליחים להתמודד עם זה.

וגם אם היינו מצליחים להתמודד.

הכלכלה לא היתה אותו הדבר מה שבעוד כמה שנים היה גורם לכך  שלא היינו מצליחים להחזיק צבא בגדולו ואיכותו כמו כרגע = סיכוי סביר שאוייבנו היו מצליחים לפגוע בנו קשה יותר.

הסדק בין שמאל לימין בישראל הולך ומתרחב, ולתוך המרווח הזה נכנס הממשל האמריקאי ומרחיב אותו עוד יותר.

בניגוד לאויבנו שמגייסים תחמושת מכל מקום, אנחנו תלויים אבסולוטית באמריקה, גם מדינית, גם כלכלית, וגם צבאית. זה האירוע.

במלחמה בין ארמניה לאזרבייג'ן אף אחד לא התעניין, ולא הביא אותה לא להאג ולא למועצת הבטחון.

ואנחנו עם לבדד ישכון לכל דבר ולכל עניין, ואין לנו זכות וטו במועצת הבטחון.

ואחרי כל זה אם מישהו חושב שיש לנו כלים לאיים ולשחק אותה מוישה גרויס, אז התשובה היא- לא.

בניגוד למה שרבין טען כבר כשהצדיק את איוולת אוסלו, ש'היום אין ציבור אידיאליסטי כמו במלחמת השחרור', מסתבר שכשרק קוראים לציבור - הוא מגיע בהמוניו ומוכן בהחלט לדם, יזע, ודמעות בשביל העם.

הציבור יספוג גם ירידה ברמת החיים בשלום.

הבעיה היא בהנהגה, חסרת עמוד שדרה. בבכירים שלא מתביישים לטעון ש"בן גביר יקלקל להם את הביקורים בחו"ל".

זה לא ירידה ברמת החיים שלא תוכל לקנות מילקי.

זאת ירידה ברמת החיים שתצטרך להחליט האם להשקיע בבריאות או בביטחון. כי לא יהיה מספיק כסף לשניהם (כבר עכשיו שניהם לא מקבלים את כל התקציב הנדרש, לא רוצה לחשוב מה יהיה אחרת)

נצליח לשרוד? כמובן.

אבל ברמת חיים נמוכה מדי שיכול להיות שתגרור את ישראל כמה עשורים אחורה.

הממשלה חיה בקונספציה?

יכול להיות.

אני חושב שהיא חיה את המציאות.

זאת אחת הממשלות הימניות שהיו בשנים האחרות, ואני מאמין שהם בהחלט נמצאים במצב לא פשוט.

ולא הייתי רוצה להיות בין הפטיש לסדן במקומם.

אחרת, הרצון 'לא לרדת ברמת החיים' כעת, הוא בדיוק כמו אצל משפחה שלא רוצה לרדת ברמת החיים כשיש תקופה מאתגרת. את האוברדרפט ישלמו אחר כך בריבית דריבית - שתגרום שיצטרכו לרדת הרבה יותר.

ההתחשבות שלנו בעולם בסבבים קודמים - הביאה אותנו עד הלום. ההחלטה פעם אחר פעם, לא לנצח באמת כי אמריקה, כי האג, כי טיולים באירופה - הביאה לכך שהדרך היחידה לא לאפשר הקמת מדינה פלסטינית בכל יש"ע, שאין ספק שמהר מאוד היתה הופכת את כפר סבא לכפר עזה ואת נתב"ג לשדרות, היתה לאפשר מדינת חמאס בעזה, את התוצאות קיבלנו במכות קטנות כל השנים ובמכה נוראית כעת.

להבנתי דווקא עכשיו אנחנו פחות נצרכים.

אם בשנות ה60-70 בשיאה של המלחמה הקרה ישראל היתה נקודה מערבית במזרח תיכון סובייטי.

כרגע כחצי מהמזרח התיכון הוא בהסכמים עם האמריקאים (ירדן. סעודיה. מצרים וכו')

ודווקא ישראל לא נאמנה ב100% לאינטרס האמריקאי (מאפשרת שליטה סינית בחברות, לא נקטה צד ברור במלחמה באוקראינה וכו')

ואם אז חלק מהאינטרנס האמריקאי היה בהפגנת כוחו של הציוד הצבאי שלה, עכשיו הם גילו שהאוקראינים עושים גם עבודה נפלאה.

לכן מראייתי. דווקא עכשיו האינטרנס האמריקאי בישראל קטן.

לא שהוא לא קיים. הוא עדיין קיים. אבל פחות מאשר לפני 30-40 שנים.

וצריך גם להגיד את זה.

בלי הסיוע האמריקאי סביר להניח שמלחמת יום כיפור ושלום הגליל היו מסתיימות שונה לגמרי.

ובלי הטילים האמריקאים. גם המלחמה הנוכחית היתה הרבה פחות עצימה.

פעם הדמוקרטים והרפובליקנים היו בתחרות פנימית על המקום הראשון באהדה לישראל, והיום כבר לא, בשל המחלוקת הפנימית אצלנו.

מה שמביא אותם לשקול "עניינית", ואצל הדמוקרטים זה מתבטא בקו אנטי שמרני ואנטי ימני.

בלי להאריך, החלשת הימין עוברת דרך סיוע לחמאס.

לא עמדתו של מאן דהוא מבני ברק, תל אביב או בית אל.

הממשלה מוסמכת לחתום על הסכמים עם מדינות אחרות, לנהל משא ומתן, להכריז מלחמה וכו'.

מן הסתם היא זו שצריכה להציג את עמדתה לשאר העולם.

לעצם העניין, הממשלה מוסמכת לקבל החלטות, ולנהל משאים ומתנים, ולחתום, תחת עינו הפקוחה של בג"ץ...

ויש את האח הגדול באמריקה שאומר בכל רגע נתון: תחליטו מה שבא לכם, אבל אם לא מתאים לי אתם תבטלו. כך למשל, הממשלה מנעה אספקה לעזה והתקפלה אחר שמטוסי המטען האמריקאים עוכבו על מסלולי ההמראה .

כמובן שרוב העזאתים שונאים אותנו. אבל בכך אין להאשים אותם. זה מובן והגיוני, אני מרשה לאנשים לשנוא אותי.

כמובן שחלק נכבד עסק והיה קשור לטרור, אבל לא כל מי שעסק בטרור דינו מוות.

הנקודה היא, יש אכלוסייה שם , כמות עצומה של אזרחים שהמאבק בישראל הוא לא בראש מעיינהים, יש להם חיים וגם אם הם שונאים את ישראל לא מגיע להם למות.

אנחנו לא באים להילחם באוכלוסייה אזרחית. גם אם שונאים אותנו. בנוסף הבעיה היא שכאן החמאס לא מייצג את העם, לא דואג לו ולא מעניין אותו, זה קצת שונה מאוד מכל מלחמה נורמלית במדינה. כאן מדובר בטרוריסטים שמסתתרים בין אזרחים. האזרחים אולי שונאים אותך כולם וחלקם אף סייעו לטרור , אבל לא מגיע להם לסבול בצורה כזאת או למות.

לכן אנחנו משתדלים לפגוע בטרור ולא באזרחים. אם אין ברירה אז אין ברירה, אבל נעשה מאמץ. וכן, אם החלטנו בסיטואציה מסוימת לוותר על תקיפה לטובת חייהם של בלתי מעורבים , נרים את הראש בגאווה ונאמר "אנחנו מדינה שנלחמת במוסריות, אולי הראשונה אי פעם".

העובדה שמדינות אחרות תקפו בצורה כזאת או אחרת לא באמת מהווה טענה. המצב שונה (מהסיבות לעיל, החמאס לא גוף של האזרחים, ורוב האזרחים לא מעוניינים במלחמה , שוב, גם אם כן שונאים אותך) , וגם אם לא מדינות אחרות הם לא מודל לחיקוי, אני שמח שאנחנו מדינה מוסרית שמתחשבת באזרחי אויב ומפעילה שיקול דעת.

נ.ב. כמובן להרבה מאוד אזרחים מגיע עונש כזה או אחר על סיוע, וככל שהאדם מעורב ההתחשבות שלנו בו וערך החיים צריכים להיות פחותים. בכל זאת תינוקות וילדים כמובן לא אמורים להיות מואשמים בדבר, ויש עוד כמות נרחבת של אזרחים לא מעורבים.

תנסה את זה:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://m.youtube.com/watch%3Fv%3DJxX2fFbpdhw&ved=2ahUKEwikm-7XuqKEAxWN_bsIHZD7B2wQwqsBegQICBAG&usg=AOvVaw33z7LP-jwgDoNWVERd2Maz

בגדול, בישראל ובמערב בכלל, מנסים לדמיין את הערבים כ"בסה"כ בני אדם כמונו, שרוצים להתפרנס ולהסתובב בחופשיות".

האמת היא שבכל בית בעזה - מצאו נשק, בד"כ בחדרי הילדים, שלא לדבר על זה שבל בית תלויה מפת ארץ ישראל כולה - בלי זכר לאף ישוב יהודי. כל גני הילדים ובתי הספר - הם פתחים של מנהרות טרור. עשרות אלפים צהלו ברחובות תוך כדי התעללות בחטופות, זקנים על קביים השתתפו בביזה ובכלל - הילדים שריחמנו עליהם בצוק איתן ובעופרת יצוקה - הם מחבלי הנוכבה של היום!

צריך לצאת מהראש של משטרה שמחפשת את הפושעים. במלחמה נלחמים באוייב עד כניעתו. מדינות הברית במלחמת העולם, לא נלחמו נגד 'המפלגה הנאצית' או נגד הגסטפו. הם נלחמו נגד גרמניה ובעלות בריתה - עד כניעתן. רק אחרי כניעה מוחלטת והנחת הנשק, יכולה להיות התייחסות שהענישה תלויה במידת האשמה.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי