זמן הדלקת הנרות הוא מפלג המנחה, ועד שקיעת החמה. אסור להדליק מוקדם יותר מפלג המנחה משום כבוד שבת, כי אי אפשר לקבל את קדושת השבת (כולל איסורי שבת) לפני כן, וראוי שההדלקה תציין את קבלת השבת, שיהיה ניכר שהנר הוא לכבוד השבת.

בגמרא מסופר על אשתו של רב יוסף, שממנה לומדים על זמן הדלקת הנרות הראוי, שלא יהיה לפני פלג המנחה, אבל שגם לא יהיה סמוך מידי לשקיעת החמה כדי שתהיה תוספת שבת.

הדלקת נרות השבת רומזת להגעת הגאולה - מדרגת עולם הבא. וכשרב יוסף לימד את אשתו שאפשר להדליק לפני כניסת השבת, הוא לימד אותה שעמ"י יכולים להקדים את הגעת הגאולה על ידי מעשיהם.

אבל אליהו הנביא לימד אותה את סוד 'אני ה' בעיתה אחישנה' - אפשר להחיש את הגאולה רק כשמגיע עילה, מעט קודם כניסת השבת, ולא בעוד היום גדול (וזה מתקשר גם לתחילת הפסוק - 'אני' זו פעולת עמ"י, וה' זה החלק של הקב"ה).

העולם הזה קצוב בכל מקרה לששת אלפי שנה, ובאלף השביעי תגיע השבת. אך לקראת האלף השביעי, כשהשבת מתקרבת, אפשר להחיש אותה על ידי מעשינו. ודווקא אליהו הנביא היה צריך ללמד את זה, כי הוא יהיה מבשר הגאולה "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה'...". 'לפני' - בסמוך.

נשים קשורות לעניין זה של הקדמת הגאולה, ולכן היו שותפות בכל הגאולות. הכוח שמחבר את הנשים לגאולה הוא החיבור שלהן לנקודת השלמות הפנימית, שהמבטאת בעצם את האור העתידי. העתיד גנוז בצורה פוטנציאלית בעומק הטבע שלנו, ששואף לשלמות, והנשים מחוברות לכוח הזה ולא מתייאשות מקשיי ההווה.

גם בדורנו הנשים צריכות להכיר בכוחן, להתחבר לעומק הנשמה הקדושה, להרים את ביתן ומשפחתן ולחזק את חיי הקודש, ובכך לקרב את הגאולה.

בעז"ה שנזכה…

ההקבלה בין הקדמת שבת להקדמת הגאולה.

מיוחד כל כך ועם הרבה משמעויות!!!

תודה רבה על זה.

אמן! שנזכה להשתמש בכוחו בבנין הבית הפרטי והכללי

בפרשה שלנו עם ישראל אומר לקב"ה 'נעשה ונשמע' כשהוא מקדים את ה'נעשה' ל'נשמע'. יש עוד שתי פעמים בהן עמ"י אומר רק 'נעשה', אפילו בלי ה'נשמע'.

איך יכול להיות שעם ישראל מוכן לקבל את התורה - התחייבות כל כך משמעותית, בלי לראות למה הוא מתחייב? עמ"י כורת ברית עם הקב"ה ומקבל עליו את הברית, בלי לראות מה החלק שלו? איך זה יכול להיות?

התשובה שמביא הרב ראובן ששון בשיעור שלו, היא שהחלק של ה'נשמע' זה החלק השכלי, החלק בו לומדים ומבינים מה צריך לעשות.

עם ישראל הוא עם שנותן הרבה מקום לשכל, יש לנו הרבה ספרים ועיונים ולימוד שכלי מעמיק בכל תחומי החיים.

אבל את התורה לא קיבלנו מתוך המקום של השכל. החיבור שלנו לתורה הוא חיבור שהוא מעבר לשכל, הוא חיבור נשמתי.

לפעמים בעולם שלנו קשה להבין ולתפוס שיש דברים שהם מעבר לשכל. אנחנו רגילים לבחון כל דבר בעיניים שכליות והגיוניות, ומרגישים שהשכל הוא מעל הכל, הוא מנתח את כל המידע שיש לנו, ומה שלא מובן על ידי השכל כנראה לא נכון.

אבל למעשה יש הרבה דברים שהם מעבר לשכל. אנחנו תופסים את הקיום שלנו לא דרך השכל אלא דרך ההרגשה הפשוטה שלנו שאנחנו קיימים. אנחנו אוהבים אחרים לא דרך השכל, בוחרים להתחתן לא רק דרך השכל, נהנים ממוסיקה או מנוף יפה בלי שהשכל יכול להסביר את היופי, וכו'.

וגם החיבור שלנו עם התורה לא עובר דרך השכל. אנחנו לומדים את התורה דרך השכל, ויש הרבה מה להעמיק בה. אבל החיבור היסודי שלנו לתורה הוא מעבר לשכל, הוא ההרגשה הפשוטה שהתורה שייכת לנו.

שנזכה להרגיש את ההרגשה הזו בחיים שלנו, לשמוח בתורה שקיבלנו, ולהרגיש את החיבור הנשמתי שלנו אליה ואל המצוות.

(זה סיכום רק של חלק מהשיעור השבועי של הרב ראובן ששון, מקווה שדייקתי, יכול להיות שגם הוספתי חלק ממקורות אחרים ששמעתי אותו והשלימו לי את ההסבר, ואולי גם קצת משלי…).

יש בפרשה שלנו ג"ן מצוות.

על כל מצווה יש כל כך הרבה מה ללמוד,

ובנוסף יש הרבה "דרושים" על הפסוקים.

על הפסוק הזה

מְלֵאָתְךָ֥ וְדִמְעֲךָ֖ לֹ֣א תְאַחֵ֑ר בְּכ֥וֹר בָּנֶ֖יךָ תִּתֶּן־לִֽי:

שבפשט מדבר על מצווה להביא בזמן ביכורים ומעשרות ופדיון בהמה.

ראיתי שני דרושים נחמדים.

השל"ה לומד מהפסוק הזה

ששערי דמעות לא ננעלו,התפילה בדמעות מגיעה עד כסא הכבוד.

לכן כשאדם מתפלל לה' בדמעות אז לא תתאחר להתמלא הבקשה שלו.

ראיתי דרוש נוסף של "נעם מגדים"

שהימים שנראים לנו פחות מוצלחים - מלאים בקושי ובדמעות, דווקא הם נחשבים ימים מלאים, ומובחרים ("בכור") לעומת שאר הימים.

(על פי שיעור קצרצר ששמעתי, כבר לא זוכרת את שם הרב לצערי)

בפרשת יתרו יש את עשרת הדיברות - רעיונות מרוממים כל כך, שכוללים הכול.

לכאורה - למה צריך גם את פרשת משפטים? הרי העיקר נמצא בפרשת יתרו.

אבל למעשה - לא מספיק לדבר רק גבוהה-גבוהה על התורה, צריך גם לפרט אותה למעשים ולדיוקים, כדי שנדע בדיוק מה לדאוג בכל מקרה, גם אם איננו רוצים שיקרה.

אולי אפשר לקשר את זה לחודש אדר -

הרעיון של חודש אדר הוא השמחה, רעיון גדול ונשגב.

אבל לא מספיק לדבר רק על הרעיון הנשגב, צריך גם לפרט אותו לפרטים, ואולי בשביל זה באות ההלכות שיש בחג הפורים, כדי לתת לשמחה כלים להתקיים.

שנזכה לקיים בשמחה את מצוות התורה, על כל פרטיה ודקדוקיה!

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡