לקראת לידה שניה ב"ה, מחשבות על אפידורל..^כיסופים^

מתחילה ככה לחשוב על הלידה ומרגישה מבולבלת יותר מהלידה הראשונה.

הלידה הראשונה שלי היתה יחסית ממש מהירה, הגעתי בפתיחה גדולה פשוט כי התקדם מהר

אחרי שעתיים מההגעה לבי"ח לקחתי אפידורל, פקעו לי את המים ומשם זה די רץ ממש מהר

היתה לי לידה מדהימה, מעצימה וטובה ויצאתי ממנה באורות!

האפידורל נתן לי לנוח (לא הצלחתי לישון מרוב התרגשות, אבל נחתי ולא התמודדתי עם צירים בזמן הזה)

וקיבלתי את הבת שלי בצורה מהממת!


העניין הוא אחרי הלידה- כאבי גב מטורפים כמה חודשים אחרי, הייתי ממש מושבתת בגלל זה וזה גם הפריע לי לטפל בבת שלי מרוב שלא יכולתי לזוז.

(ואם מישהי זיהתה אותי אשמח שתגיד🫣)


ועכשיו אני מתחילה לחשוב על לידה בלי אפידורל. מלחיץ אותי.

מצד שני אולי גם הפעם תהיה לידה קצרה (ואולי אפילו הרבה יותר קצרה כי זו לידה חוזרת)

התחלתי קורס הכנה ללידה (הנוסחה ללידה אוהבת אם מישהי מכירה) אבל אין לי סבלנות לשמוע אותו. יודעת שצריכה ושזה עובד על התת מודע, פשוט צריכה סבלנות בשביל זה

אני מתלבטת אם אמא שלי, שתמיד לקחה אפידורל על השניה הראשונה, תדע להתמודד עם זה. הרגשתי שהיא ממש מרחמת עליי בלידה הקודמת עד שלקחתי את האפידורל. ואני לא רוצה להכביד

ובעלי בכלל מפחד מזה ורוצה להעלם אם לא אקח אפידורל.

מצד שני אני לא רוצה דולה. מרגיש לי חדירה לפרטיות


ואולי בכלל לידת מים?

בלידה הקודמת הייתי בבית במקלחת עד שנסענו לבי"ח וזה ממש עזר לי!

בבי"ח הייתי צריכה להיות רק במיטה מחוברת למוניטןר כי היה עומס ולא היה להם מספיק מוניטור אל חוטי ולא הסכימו לי להכנס למקלחת

בע"ה בונה על ללדת במקום אחר הפעם

אבל מפחדת שארגיש חשופה מדי בלידת מים


ויש לי חלום שאני זאת שתוציא את התינוק, שאני אחזיק אותי בפעם הראשונה כשיצא בע"ה

זה אפשרי בלי אפידורל? איך אפשר להיות במיטה עם צירים מטורפים?

ובכלל, מה עושים אם צריך לחתוך/ לתפור? איך אפשר תוך כדי צירים כאלו? ונותנים זריקת הרדמה, נכון? היא משמעותית?


סליחה על האורך, פרקתי כאן את כל הבילבולים שלי

תודה אם קראת עד לכאן❤️

אנימחושבת שזה חיוני להיות עם מלווה שתומכת בלידהבתי 123

טבעית ושלא תרגישי שלא נעים לך מאמא שלך או מבעלך.

בלידה הקודמת עשו לך חתך יזום? זה הרבה קשור לסוג העור תפרים שמים הרדמה מקומית.

בכשר ללידה בשכיבה אם את בלי אפידורל אפשר להיות חופשיה עד צירי הלחץ  ואז לעלות על המיטה או ללדת בתנוחה אחרת אם זורמים איתך.

תודה רבה!^כיסופים^

בלידה הקודמת התלבטו אם אני צריכה חתך ובסוף כן חתכו

אבל המיילדת אמרה שלדעתה הלידות הבאות לא אצטרך (הלוואי!!)

אבל אני לא בונה על זה, ומתכוננת נפשית גם למקרה שיהיו תפרים

אז בעצם לברר על דולה^כיסופים^

גם כשאני לא בטוחה שארצה לידה טבעית?

ויכול להיות שאתחרט באמצע ואקח אפידורל?

דולה בכלל לא קשורה בהכרח ללידה עם או בלי אפידורלאמא לאוצר❤
דולה או מלווה מהמשפחה אבל מישהי שתוכל לעזורבתי 123
לך. אם את לוקחת דולה תקחי מישהי בגישה פתוחה גם טבעי וגם אפידורל
מי שלקחה דולה-^כיסופים^

זה לא הרגיש לה מוזר שמישהי זרה נמצאת איתך בסיטואציה כל כך אישית?

זה שונה ממיילדת


ואיפה אני יכולה לחפש? לא מתמצא בכלל

חשבתי שזה יהיה מוזראחת כמוני

למעשה, עשיתי איתה פגישה מקדימה וגם שיחת טלפון ארוכה ממש. והרגשתי שאנחנו מכירות.

ובזמן הלידה היה לנו חיבור טוב והיא היתה לי משמעותית הרבה יותר מהמיילדת.


אני ממליצה אם את מוצאת מישהי בראש שלך שאת מרגישה איתה נח וחיבור בסיסי בשיחה ואו בפגישה מקדימה.


את יכולה לשאול ולקבל המלצות דרך חברות/ קבוצות וואטצאפ/ לכתוב פה אזור..


בהצלחה

לי באמת הרגיש מוזרטל..

היא תרמה המון לזה שהיתה לידה טבעית, והרגיעה ותווכה מול הצוות

אבל יצאתי עם חוויה לא טובה מהנוכחות שלה

כותבת את זה כדי שתדעי שזה גם דבר שיכול לקרות 

ושצריך לדעת לומר בזמן אמת אם לא מתאים לך הנוכחות שלה

מה היה לך לא טוב?באורות
אשמח לשמוע אם מתאים לך לשתף...
אממ...טל..

הרגיש לי חדירה לפרטיות, מילא המיילדת חייב, אבל עוד מישהי לא קשורה?

 ולא רציתי שאדם זר יגע בי

מצד שני, הייתי עם אפידורל אז הייתי יותר מפוקסת

אבל בעצם-גם לפניו לא ככ שיתפתי איתה פעולה

(יכולה לפרט יותר באישי)

ממש לאממשיכה לחלום

מבחינתי היא יותר משמעותית מהמילדת

אני מרגישה שהיא עוזרת לי ללדת כפשוטו,

היא עושה איתי תרגילים ונמצאת איתי בנוכחות ובהבנה של מה שאני צריכה כדי ללדת.

לא יודעת איך יולדים בלי דולה😅


עשינו מפגשי הכנה לפני זה


קראתי ומזדהה ועוקבתשאלוש

אצלי זה קצת שונה, הייתה לי חוויה מעולה עם האפידורל

אבל בלידה אחרי הוא לא ממש עזר

ואני גם מתלבטת. לא יודעת איך יתפתח הפעם אבל לפני זה היה ילוד יזום

כבר לקראת הלידה ועוד לא יודעת מה לעשות 

בלידה אחת אני זאת שהוצאתיעדיין טרייה

את התינוק זה באמת מדהים.

ילדתי את כולם בלי אפידורל אז אין לי למה להשוות  גם אצלי הלידות קצרות לדעתי זה היה לי משמעותי בללדת בלי אפידורל.

אני הייתי עושה הכנה טובה לפני וזורמת בהתאם למצב. ממש ממליצה על לידת מים בעיקר אם אין לך מלווה פעיל זה עוזר להתמודד עם הצירים בלי עזרה חיצונית (של לחיצות וכו).

תודה רבה!^כיסופים^

אשמח לשאול אם זה בסדר (תרגישי חופשי לא לענות אם לא מתאים לך)

הוצאת את התינוק בלידת מים?

אם לא- אז באיזו תנוחה זה אפשרי?

לא, הוצאתי אותועדיין טרייה
בתנוחה של שכיבה על הצד עם רגל אחת למעלה. מניחה שזה אפשרי בעוד תנוחות...
מה זאת אומרת?אורות המלחמה

איך עשית את זה?

לא הייתה איתך מיילדת?

אמאלה

מה הקשר?אמא לאוצר❤
גם אם יש מיילדת את יכולה להיות זאת שמוציאה את התינוק שלך לאוויר העולם והראשונה שמחזיקה אותו.
נכון לי הציעוהמקורית
המילדת הציעה ליעדיין טרייה
היא רק הסתכלה אני קיבלתי אותו לידיים שלי תאמת מאוד מרגש. 
וואואורות המלחמה
לא מצליחה לדמיין את זה.. תמיד בשלב הזה אני צורחת מכאבים
ילדת בתוך המים?באורות
כן בלידה האחרונה שליעדיין טרייה
(לא זאת שהמיילדת נתנה לי להוציא אותו בעצמי)
איך הייתה החוויה?באורות
אצליאורות המלחמה

בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל, בלידה השניה רציתי אבל היא הייתה כ"כ מהירה שלא הספיקו... ולמפרע, ממש שמחתי, כי ההתאוששות הייתה הרבה יותר קלה. בלידה השלישית רציתי בלי, אבל סבלתי כ"כ הרבה שעות שבסוף החלטתי שכן....

המסקנה שלי, לבוא פתוחה לאפשרויות. יכול להיות שהלידה תתארך ותצטרכי אפידורל, ויכול להיות שלא... 

עונההמקורית

אני ילדתי פעמיים בלי אפידורל, ונחתכתי/ נקרעתי. החתך לא מורגש במהלך הציר

אחרי זה תופרים עם הרדמה מקומית

בעיניי אמא שלך היא לא שיקול, מחילה

אמא שלי סבלה בלידה הראשונה שלי ונלחצה/ הלחיצה אז בלידה השנייה לא קראתי לה שתבוא במהלך הלידה. זה לא שיקול ללקיחת אפידורל בעיניי במיוחד אם סבלת מכאבים ותופעות..

מציעה ללכת בראש פתוח. יתאים בלי אחלה

לא יתאים תקחי

אבל שהשיקול יהיה את בלבד. בעלי היה איתי בביהח האמת אבל לא נכח ממש בחדר בלידה.

חמתי ליוותה אותי ב2 הלידות והיה מעולה, אבל לא מתאים לכל אחת כמובן 😅

וואי תודה! היה לי חשוב לקרוא את זה^כיסופים^
וחידשת לי שלא מרגישים חתך בזמן ציר
רק לגבי בעלךשלומית.

וזה שאת כותבת שהוא מפחד שלא תקחי אפידורל

אני חושבת שמה שהוא חושב על הנושא מאוד תלוי בך.

בהנחה והוא לא מיילד/ רופא נשים הוא לא באמת יודע מה זה לידות, ואיך נראות לידות בלי אפידורל לעומת עם.

הוא פשוט מכיר את הסיפור שלך (ואולי של עוד כמה נשים)

אבל את יכולה לבחור איזה סיפור לספר. (וכמובן קודם כל צריך שאת בעצמך תאמיני בו)

אני ילדתי בלי אפידורל את 2 הלידות שלי ובכללי אני מאוד מחוברת לנושא של לידה טבעית, ובלי לומר יותר מדי אני שומעת את בעלי ממליץ לחברים שלו כמה כדאי ללדת בלי אפידורל ושזה הכי טוב ומוצלח וכו וכו (:

 

חחח גם אצלי הוא ממליץ וכואמא יקרה לי*

אני אומרת קודם נסה טיפול שיניים בלי הרדמה ונדבר

תודה רבה!^כיסופים^

הוא פשוט זוכר איך הייתי לפני האפידורל ואיך אחרי 😉

ולא מבין למה לסבול סתם

למרות שמבין את השיקול של כאבי הגב אח''כ. חושבת שפשוט לא מתאר לעצמו עד כמה זה כאב לי אח''כ 

איך הייתן ממליצות להתכונן ללידה^כיסופים^
בהנחה שאין לי מושג אם אקח אפידורל או לא?
לדעתי זה יותר מנטלי תודעתיהמקורית
ותלוי בהתפתחות של הלידה ובאיך תרגישי
יש את הספר לידה פעילהעדיין טרייה

מבחינת הכנה פיזית הוא די מספיק. מבחינת הכנה ריגשית יש את הספר היפנובירטינג תראי אם את מתחברת.

כמה נקודות שלי היו משמעותיות

1. להשתדל לא לעלות למיטה בכלל עד הלידה עצמה כי הכאב הרבה יותר חזק בשכיבה וקשה אחר כך להרים את עצמך לתנועה גם מוניטור אפשר לבקש לעשות בישיבה על כדור פיזו (יש גם נייד אבל גם הלא נייד אפשר לשבת ליידו) לפעמים מבקשים שהמוניטור הראשון בקבלה יהיה בשכיבה אבל זה פחות נורא כי זה בדרך כלל שלב מוקדם שהצירים עוד לא מורגשים מאוד אם את מרגישה שאת במצב שאת לא יכולה לשכב אפשר להתעקש גם על זה.

2. לא לחשוב מה יהיה בהמשך הרבה מהרצון לאפידורל זה מה יהיה בהמשך אם עכשיו קשה מה יהיה הלאה זה ממש לא מחייב שבהמשך יכאב יותר במיוחד אם הלידות שלך קצרות יכול להיות שבלי שתשימי לב תגיעי לשלב הלחיצות  להיות מרוכזת בציר הספציפי לדעת שהוא נמשך כך וכך נשימות ואחר כך יש הפסקה שבין הצירים.

3. להבין שאת לא צריכה שום עזרה מבחוץ את בעצמך מסוגלת להקל על הכאב שלך הגוף שלך יודע ללדת בעצמו. אני זוכרת שבלידה הראשונה הרגשתי הרבה חוסר אונים כי בתחושה שלי כל הזמן חיכיתי שמשהו אחר יעזור לי שיכניסו אותי לחדר לידה כבר שהמיילדת תגיע כבר וכו.. בלידה השניה כל כך נהנתי מזה שאני ובעלי העברנו את הצירים בעצמנו בלי לחכות לשום דבר ממש לא עניין אותי שאני במסדרון ואף אחד עדיין לא ניגש לבדוק אותי פשוט שיחררתי (ואפילו הצלחנו לצחוק בין הצירים והייתי בפתיחה 7)

וואו תודה רבה! חשוב^כיסופים^
להיות בלידה עד כמה שאפשראחינועמית

בתודעה של כאן ועכשיו, כלומר - לא לחשוב מה יהיה, והיה גרוע ממש, ואיזה מפחיד וכו' אלא - האם אני יכולה להתמודד עם מה שיש לי עכשיו? אם כן, מצוין. זהו.

כשבטעות חשבתי על כמה יכאב לי יותר בעוד דקה, הרגשתי ממש שאני לא מצליחה לנשום.


ואם התשובה לשאלה - האם אני יכולה להתמודד עם זה היא לא - אז אפשר אפידורל... או דרך אחרת שיכולה להקל על הכאב, כמו מים או מגע או גז צחוק.

בלידות שלי (אם כי היו נחשבות קלות יחסית) הגעתי לשלב הבלתי נסבל רק ממש בצירי הלחץ.

ולפני כן התרכזתי ברגע הזה ממש. בעכשיו.

בכאב שפותח את הרחם והתינוק שיורד בתעלה ואני מסוגלת להתמודד איתו...

בצירי הלחץ הקשים הצלחתי לדמיין את התינוק תכף יוצא וזה עזר לי להתמודד.


זה כנראה פחות מתאים למי שהלידות שלה ארוכות ממש והכאבים בלתי נסבלים אבל אצלי זה עבד, כמה לידות בלי אפידורל ב"ה.

מדהים! אימצתי. תודה על השיתוף!^כיסופים^אחרונה
מצחיקים הגברים שלנואורות המלחמה
ממליצים לחברים... חחח כאילו הם יודעים מה זה
אני חושבת שתגיעי עם ראש פתוחSeven

ולפי איך שיתפתח תגיבי  ...

אני יולדת בלי אפידורל וכל לידה מחדש שואלים אותי את תקחי אפידורל ואני תמיד עונה לא יודעת נראה מה יהיה..

מי יודע איך תיהיה הלידה??

בלי קשר לידה 2 בדכ יותר קלה מ1 ולכן אם את אומרת שהייתה לך אחלה לידה 1  ומהירה אז יכול מאוד להיות שלללדת בלי אפידורל יתאים לך

אני לא לוקחת אפידול מה שעוזר זה להיות בתנועתיות בציר ממש להשען ולסובב תאגן מקלחת עם מים חמים

וצירי לחץ כבר על המיטה בתנוחה שמתאימה לך כריעה על הצד עם רגל מורמת או על הגב


לידה אחרונה ילדתי בקבלה ככה שלא היה מקלחת אז עברתי תצירים בתנועתיות והיה עדיין בסדר

בקיצר טיפ שלי תגיעי בראש פתוח הולך טוב מתקדם טוב מצויין

מרגיש לך שגדול עליך תמיד יש אופציה הכי חשוב בבריאות לך ולולד

תודה! התחברתי לגישה😃^כיסופים^
מספרת על החוויה שלירוני_רון

כשהייתי לפני לידה ראשונה, וסיפרתי לאמא שלי שאני רוצה ללכת על גישה טבעית, בלי אפידורל -

היא אמרה לי שהיא לא מלווה אותי ללידה בלי דולה. כי יש לה כלים לתמוך בי רגשית, אבל אין לה מספיק ידע וכלים לעזור לי בלידה עצמה. והיא אפילו שילמה על הדולה.

 

בפועל, שתיהן עזרו לי מאוד.

הדולה שלי היתה מאוד רגישה וטקטית, עזבה מיד כשהתינוקי נולד, היתה מקצועית ויעילה, ולא ניסתה לתפוס מקום רגשי בתהליך.

 

לגבי המוניטור, לא חייבים להיות מחוברים כל הזמן במצב תקין. גם אם אין מוניטור אלחוטי.

אני הייתי עד פתיחה מלאה במקלחת, בלי מוניטור, הוציאו אותי פעם אחת לתת לי אנטיביוטיקה (GBS חיובי) וזה היה 5 דק קשות ממש.

המים היו לי הצלה.

 

ממליצה לך ולבעל לקרוא את הספר לראות את הנולד של רחל ברונכר. ספר יפייפה! בגישה טבעית, משלב ידע מעשי וטכני, סיפורים ועוד..

 

חשוב מאוד ללכת לקורס ולהגיע עם ידע איך להתמודד עם הצירים, ובזה הדולה גם מאוד מאוד עוזרת. היא ממש נשמה יחד איתי

 

אני ג"כ לקראת לידה שניה בעז"ה (יש עוד זמן..) ומתחברת מאוד לחלום שלך להוציא את התינוק מתוכך בעצמך.

אני מאוד רוצה ללכת על לידה מים. מרגיש לי שזה דרך כ"כ נכונה בשבילי ללדת.

 

בהצלחה רבה רבה!!

תודה רבה!^כיסופים^
אפשר לשאול איפה ילדת?
בהדסה הר הצופיםרוני_רון

כל הצוות היה מדהים.

היה לי המון זמן של לחיצות, והמילדות עשו הכל כדי למנוע חתך.

הן ממש התחננו לרופאה לתת לי עוד זמן.

וילדתי בלי תפרים בכלל ב"ה!

 

מדהים!^כיסופים^

זהו באמת שמעתי שהם יותר בגישה טבעית שם

אני ילדתי בשערי צדק ולא הסכימו לי להכנס למקלחת אפילו

היה לי משו אחד לא נעים שםרוני_רון

הייתי בקבלה, עוד מחוברת למוניטור, והאחות שאלה אותי אם אני רוצה אפידורל.

עניתי לה שאני רוצה לנסות בלי, והתשובה שלה, בלי היסוס היתה: "איזה טעות!"

זה היה ממש חוצפה בעיני.

שערי צדק באמת לא תמיד בקטע בכלל.אמא לאוצר❤
ממש ממש ממליצה על ההדסות, במיוחד עין כרם אבל גם הר הצופים מעולה!
מוסיפה על מה שכתבו לךבת 30

יש הרבה טכניקות, טכניות ורגשיות להתמודד עם הכאבים של הלידה.

בלעדיהן אני לא יודעת אם אפשר בלי אפידורל..כי סתם לשכב במיטה של בי"ח בזמן צירים זה נשמע לי סיוט. 

אם את רוצה ללדת בלי אפידורל אז כדאי מאוד שתתכונני ותגיעי מוכנה, פיזית ונפשית, ותדעי מה לעשות כשהציר מגיע, ואיך לזהות כל שלב. ממליצה מאוד על החוברת של תמרה אשד, כבר לא זוכרת איך קוראים לה. אבל לפני הלידה השלישית שלי קראתי את החוברת ובזכותה היתה לי לידה מדהימה ללא אפידורל. ממש חוויה רוחנית של קרבת ה', למרות שכמובן שהיה כואב..

ולגבי חתך וכד'- בדר"כ בלידה טבעית ללא אפידורל אז תלדי בתנוחה שהיא לרוב חוסכת קרעים. ואם יש קרע- לי בלידה השלישית הזו כן היה לי קרע קטן במקום שבו בלידה הראשונה היו תפרים- אז אפשר גם לבקש גז צחוק ולא זריקת הרדמה. כך המליצה לי המיילדת וכך עשיתי. היו לי 2-3 תפרים. 

בכל אופן, לא בכל בי"ח יאפשרו לך ויזרמו איתך לגמרי, אז צריך ללכת לבי"י שבו המיילדות בגישה מתאימה.

לגבי בעלך- דווקא בלידה ללא אפידורל יכול להיות לו תפקיד חשוב. אני זוכרת שבעלי היה מולי ועזר לי מאוד בזמן צירים, בעיקר בכך שבמקום לעצום את העיניים בזמן הציר אז הסתכלתי לו בעיניים וזה עזר להתמודד עם הכאב. באיזשהו שלב המיילדת ביקשה ממנו להצחיק אותי, כדי ליצור לחץ עדין בזמן צירי לחץ. ובסוף, נתנה לו לחתוך את חבל טבור וזה היה לו מפתיע אבל חוויה!

וואו מרגש!!! נשמעת חוויה ממש עוצמתית^כיסופים^
לדעתי בלידה קצרה עדיף בלי אפידורלרינת 24
אם הלידה הראשונה שלך היתה קצרה, יש סיכוי גבוה שגם הבאה תהיה קצרה (ואם לא- אז תבקשי אפידורל. חשוב לבוא בראש פתוח).


אצלי היו שתי לידות מהירות שלא הספקתי אפידורל אפילו שמאד מאד רציתי ותכננתי מראש לקחת. בלידה השלישית הספקתי לקבל אפידורל (כי זה היה זירוז והפחדתי את האחות במחלקת נשים שאני אלד במעלית…חחח) והאמת שזו היתה הלידה הכי קשה שלי, ארוכה יותר מהקודמות ועם האטות בדופק.

עונה לךחיים חדשים🍃

אני אחרי לידה שניה טבעית ושמחה ב״ה, עם הנוסחה

התפרים אחרי הלידה כאבו לי יותר מהלידה (הייתה זריקת הרדמה אבל.. לא יודעת אם אובייקטיבית זה יותר כאב, אבל מה שבטוח יותר פחדתי מזה מאשר מהלידה... פחד-לחץ-כאב)

לדעתי עם הכנה נפשית טובה לגמרי אפשר לעבור את הצירים בטוב

בלידת מים לא חייב להיות חשופים, אני הייתי עם חלוק של הבית חולים

תדאגי לליווי תומך, תבררי אם אמא שלך באמת תתן את התמיכה שאת צריכה, ואם היא תהיה המלווה אז תדאגי שתתן את התמיכה הרצויה, ממש תדברו על זה...

לגבי אפידורל - אני הייתי בראש פתוח אבל לכיוון הבלי... הפתעתי את עצמי בסוף שהתמודדתי לגמרי טוב בלעדיו

 

לידה טובה!

 

 

אני ילדתי לידה ראשונה עםכתבתנו

והשאר בלי. בלידה הראשונה הגעתי עייפה וכאובה, וההתקדמות עד שלב מסוים היתה ככ איטית, שרק רציתי לישון קצת אז ביקשתי אפידורל. חסדי ה', בפועל בבדיקה שאחרי הזריקה הייתי בפתיחה מלאה, כלומר עשיתי את כל הדרך בלי... וגם אצלי הלידה הראשונה היתה יחסית מהירה במושגים של לידה ראשונה, וחויה מעולה.

ללידה הבאה עשיתי שוב קורס הכנה (למעשה מפגש עם דולה לרענן קצת את הזיכרון על התהליך, מה היא מכירה וממליצה, באיזה נקודות ומצבים אפשר לקדם, תנוחות). עצה טובה שהיא נתנה לי ואני מיישמת מאז, להגיד בקבלה שאני מעדיפה לידה טבעית בתנוחות, וככה המיילדת שיצמידו לי תהיה כזו שבעניין.

בתכלס הצירים בלידה השניה היו פחות ארוכים ועוצמת הכאב פחות גבוהה בשיא ביחס ללידה הראשונה.

היו לי חוויות טובות סהכ בכל הלידות, אהבתי ממש שלא הייתי צריכה לחכות עם להסתובב (הגזמתי, לקום מהמיטה ולהרגיש את הרגליים) אחרי הלידה בגלל ההרדמה. אהבתי שלא הייתי צריכה את התנוחה שבאופן אישי לי היתה מאוד לא נעימה- של המיטה.

וכמו שכתבו לך, לא צריך להתחשב באמא או בבעל, כרגע הם אלה שצריכים להתחשב בך. אם את חוששת שיהיה לאמא קשה לראות אותך ככה, אז זה בסדר להגיד לה שאת מנסה הפעם לבד. לא חייבים דולה, לא חייבים עוד אנשים, אני תמיד הגעתי עם בעלי בלבד ולא היה לו מידי מה לעשות תכלס. אם את אחת שצריכה לפרוק את הכאב בצעקות (טבעי ומקל באמת) אז תכיני את בעלך. זה משהו שקשה לגבר לראות, אשתו סובלת והוא חסר אונים, לפחות שלא יבוא לו בהפתעה. ותגידי לו שהכי יעזור לך כשאת ככה שהוא יהיה מפוקס כדי לעשות מה שתבקשי ממנו מיד, נגיד לקרוא למיילדת או להביא לך לשתות או לצעוק איתך תהילים פסוק פסוק- מה שתצטרכי ממנו. ותמיד לבוא עם ראש פתוח ולא להיות נעולה, כי לפעמים ברגע האמת מבינים שלא הבנתי כלום כשננעלתי על אופציה x. ואם הכאב של הצירים ממש גרוע, ואת כבר חושבת לקחת אפידורל, שוה לבקש בדיקה לפתיחה שאם את כבר קרובה ללחיצות ואת יודעת שבעוד נגיד שעה את אחרי בע"ה, אז האם שוה לך הכאב של אפידורל וכו' לעומת עוד שעה צירים. זה לא מדע מדויק, לא מובטח כלום, אבל שזה יהיה בשיקולים ברגע ההחלטה.

שיהיה בקלות, בבריאות, בידיים מלאות

תודה! טיפים מעולים, כתבתי לעצמי^כיסופים^
עונה על חלק~מרמלדה

ילדתי 2 לידות בלי אפידורל. אבל ידעתי מראש שאסור לי, ככה שלא היתה התלבטות..

שתיהן היו מהירות יחסית, ובשתיהן עשו לי חתך.

בלידה הראשונה המיילדת נתנה זריקת הרדמה מקומית לפני שחתכה, ככה שלא הרגשתי את החיתוך בכלל.

בלידה השניה היה קצת לחץ שהתינוקת תצא, לכן המיילדת חתכה בלי להרדים (ביקשה ממני רשות קודם כמובן) ונתנו לי זריקה מקומית רק לפני התפירה. זה נשמע די נורא, אבל כמו שהמקורית כתבה - בתוך מהלך הלידה זה לא מורגש. כלומר הרגשתי לשניה את הכאב של החיתוך, אבל זה כ"כ זניח לעומת הצירים ובכללי ההתרגשות של הלידה. כמו שאמרה הרופאה שתפרה אותי אח"כ - בלידה הגוף כ"כ מוצף באנדרופינים שדברים שבמצב רגיל היו כואבים ממש, פשוט לא מורגשים בלידה.

שתי הלידות היו מדהימות, ויצאתי עם חוויה ממש טובה ב"ה.


בקשר להתמודדות, זה מאוד משתנה בין אחת לשניה. אני אישית לא אוהבת את כל המסאג'/מקלחת/תנועה. מעדיפה לשכב בנחת במיטה, וברגע שמגיע ציר פשוט לעשות נשימות עמוקות.


שיהיו החלטות טובות!

ובכל מקרה בשמחה ובידיים מלאות♥️

וואו! תודה, ממש עושה לי טוב לשמוע מגוון חוויות^כיסופים^
עונה לך מהחוויה שליירושלמית במקור

לידה אחת חוויתי, בלי אפידורל או משככים אחרים ובלי קרעים או חתכים, כמו שרציתי. אחרי לילה של צירים, שאני עובדת איתם מרגע שהתחילו - הגעתי בתשע בבוקר לביתחולים, נבדקתי בשעה 11 ונמצאתי בפתיחה 5, ככה שהוכנסנו לחדר לידה ומשם תוך איזה 4-5 שעות ילדתי. ביום שלפני כן כמעט לא חוויתי צירים.

כל זה קרה בעזרת השם כמובן וברחמיו, אבל מעשית כי לקחנו דולה *שאיתה עשינו שנינו כמה פגישות* וזה ממש שינה - המון טכניקות שלימדה, המון שאלות במהלך התקופה כי היתה לה זמינות שיא, המלצה שלה על בית חולים בגישה טבעית, ניסיון פרקטי שלה מה עושים מהרגע שהגענו לבית החולים, ממש הובלה של האירוע - והנס של לידה מהממת קרה. היינו רק אני, האיש שלי והדולה.

כמובן שלא חשתי חדירה לפרטיות כי אחרי כל הפגישות והשאלות הכרנו מצוין אבל זה אולי עניין של אופי ואם את מובכת בקלות שווה מאד מאד להשקיע בשתיים-שלוש פגישות. חודש או או אפילו חודשיים לפני, בשביל לתרגל טכניקות מספיק זמן.

אפידורל לא עושה כאבי גבYaelL
זה מיתוס, והוכח מחקרית שזה לא נכון. מה כן עושה כאבי גב- הריונות ולידות. זה מעמיס מאוד על הגב. אז אם בא לך אפידורל אל תימנעי מהחשש הזה..
באה הרופאהרוני_רון

ופוצצה את כל השירשור😂😂

כיף שיש אותך פה!

אני יודעת שרופאים אומרים שזה מיתוסאמא לאוצר❤

ואני עדיין חושבת שזה כן קשור ושמעתי על המון נשים שהרגישו הבדלים משמעותיים מאדדד בכאבי גב בלידות עם אפידורל ובלי אפידורל

🤷

ובכללי לרוב ההתאוששות בלי אפידורל קלה יותר אבל זה גם תלוי במהלך הלידה... וברור שלאפידורל יש גם את היתרונות שלו..

זה קצת מוזר לי האמת שאת אומרת את זהבאורות

יש לי כמה חברות שיש להם כאבים נקודתיים ממש איפה שהייתה הזריקה. ולצורך העניין יש לי חברה שילדה כמה לידות וזה היה לה רק בלידה שבה לקחה אפידורל...

גם לי זה היה ממש נקודתי איפה שהיה האפידורל^כיסופים^

ושמעתי מעוד חברות על זה

ועל הבדלים משמעותיים בין לידות עם ובלי אפידורל לעניין כאבי הגב

בחיים לא שמעתי שזה מיתוס

נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

שולחת לך חיבוק🩷ניק חדש2

לא פשוט בכלל להגיע לכזו הבנה.

מקווה שתמצאו איזו דרך אמצע.

אני לא חושבת שיש סיבה לסמוךאיזמרגד1

אם הוא לא מוכיח שיש סיבה לסמוך עליו, שהוא מבין שעשה טעות ומוכן לעבוד כדי לתקן אותה. וכן, ללכת לטיפול זה חלק מלתקן.

ואם הוא לא מוכן ללכת לטיפול, כדאי לך ללכת לטיפול אישי. שתוכלי להבין מה את עושה הלאה.

אם הוא פגע כל כך והוא לא מבין שהוא צריך להתאמץעל הנס

בעצמו לצאת מתוך עצמו ולהוכיח נאמנות בצןרה הכי ברורה שיש,גם בדברים הקטנים והוא לא מרגיש אפילו צורך להתנצל,סליחה שאני בוטה כל כך לא בטוח לי שהוא הבין את הפגיעה או לא מוכן לקחת אחריות על זה,

וסליחה שאני נחרצת לא בטוח לי שטיפול יעזור כאן,ומה שצריך להיות לו ברור שאת מכתיבה את הכלים וחובת ההוכחה היא עליו.

ומגיע לך הרבה יותר טוב מזה.

ותתעקשי על שלך

שולחת לך המון המון כוחות🌹

כן מציינת שאני כבר חודש+ אחרי שגיליתיאלסה

גילתי בעצמי מהפלאפון שלו, הוא התנצל, ענה על שאלות שלי

ומאז לא מוכן לפתוח את הנושא, אומר שמתבייש במה שעשה..

מבחינתו הקושי באמון הוא בעיה שלי. הוא רוצה להשאיר את הדברים מאחור ולשכוח מהם. ואני מציפה לו את זה כל פעם מחדש.

הוא לא מעוניין בטיפול. אני הבעייתית שלא משחררת מבחינתו.

לא מסוגלת להסתכל עליו.

הדברים לא עוזבים אותי.

ועוד יותר כועסת שהוא אשכרה מציק לי בבית ומעצבן אותי סתם.

אבל מפחדת כל כך להתגרש אבל יודעת שזה לא מגיע לי. פשוט לא מגיע לי

לא ציינת מה גילית שםעל הנס

אבל אם זה נשאר בראש באיזה מקום ולא משהו שהוא מעבר לפנטזיה,צפייה או משהו כזה,

הייתי הולכת לטיפול.

זו התמודדות שיש אותה להרבה מאד גברים והיא דיי נורמלית.

אם זה יותר מכך הייתי מתייעצת אם זה שווה בכלל טיפול,כי אם זה הרבה יותר חמור מזה מגיע לך גם הרבה יותר בתמורה לזה.

חמור מאוד. לא צפייה. על זה הייתי מצליחה לסלוח.אלסה

קשה לי לפרט כי זה באמת הזוי.

הוא מתמודד עם הימורים כבר כמה שנים. וחשבתי שזהו הוא היה בטיפול ועברנו את זה.

מסתדר שהוא מצא דרך להמר בלי שאדע. דרך מזעזעת.

כן בגידה רצינית באמון שלי. ובגידה בזוגיות ובהיותו בן אדם דתי. כן זה כלל מגע גם.

האמת במקרה כזהשלומית.

הייתי מציבה אולטימטום.

או טיפול אישי דחוף ( וכדאי גם טיפול זוגי וטיפול אישי בשבילך)

או גירושין.

לא חושבת שנכון להמרח עם זה ולהכנס לתסביכים מעבר למה שכבר קיים

הימורים ומגע?הבוקר יעלה

לא כ"כ הבנתי למה התכוונת

יש לי חברה שבעלה התמודד עם הימורים והם הצליחו להתגבר על כך עם הרבה עבודה קשה.

אני לא רוצה לפרט כל כךאלסה

אבל השורה התחתונה היא שהוא היה במגע פיזי מיני.

אני ממש מצטערת בשבילךהבוקר יעלה

באופן אישי לא הייתי מצליחה לסלוח על כזה דבר.

מאחלת לך החלטות טובות ושה' ינחה אותך לדרך הנכונה

ובע"ה תעברי את התקופה הזאת

לא יודעת מה גילית. אבל נראה לי שנכוןאורוש3

להתייעץ בעצמך עם איש מקצוע אם הוא לא מוכן. חיבוק גדול!!

נשמע כמו מנגנון הדחקה שלוהמקורית

ועל הדרך גזלייטינג

זו לא את שלא בסדר, שיהיה ברור.

מציעה לך לדבוק בזה שילך לטיפול. ברמת האולטימטום

ותדאגי להפרדת רכוש לדעתי

אפשר היום גם לעשות הסכם שלום בית חלף גירושין (משו כזה)

תתייעצי!

וחיבוק♥️

אתן צודקות כל כך. אבלאלסה

כל כך מפחדת לעשות צעד של גירושים. הוא לא ילך לטיפול. מבחינתו הוא לא רוצה לפתוח את זה עם אף אחד הוא מתבייש. אבל גם איתי הוא לא פותח את הדברים.

ואני הבעייתית עם האמון מבחינתו, אני צריכה לשחרר. כן היה חודש קשוח בבית בלי הרבה שיח. אבל גם אז הוא לא ניסה לפייס אותי. פשוט נתן לי להתהלך בבית בשקט ועצובה. אמר שרצה לתת לי מקום ולא ידע איך לגשת. מפחדת לפרק אבל באמת שאין לי מה לעשות פה בלי שיטפל בעצמו.

הוא הבטיח שיעשה כמה צעדים כדי להתמודד, התחיל והפסיק, דברים שיעזרו לי לתת אמון בו. (גם את זה שהוא הפסיק גיליתי לבד)

איך מתחילים בכלל בפירוק בית..? פשוט עצובה.

מציעה לערב את ההורים שלךהמקורית

אל תישארי עם זה לבד♥️

הורים לא לערב. יש מספיק אנשים אחרים שאפשר לשתףאונמר

הורים זה עם נגיעה אישית. זה לא מידע אמיתי שיתנו לה.

מטפלת טובה שמבינה בנושא תתן מידע אמין ורלוונטי בלי להיות נגועה בדבר.

דעתךהמקוריתאחרונה

אישה שבעלה בגד בה, ומהמר, לדעתי חייבת לערב את ההורים שלה.

זה לא שהוא רוצה לטפל בעצמו ואז חבל על הסטיגמה שתיווצר בעיניהם. היא צריכה חבל הצלה ותמיכה רגשית. לדעתי.

אני חושבת שזה מה שהיא צריכה לעשות, אבל זה טוב שיש עוד דעות

חיבוק! נשמע לא פשוטדיאן ד.

יש פה באתר פורום של גרושים גרושות

אולי כדאי לך להתייעץ שם עם בעלי ניסיון

לפחות לגבי השלבים הראשונים מה עושים ולמי פונים.

חיבוק ושיהיו החלטות טובות!

תודה לכולן על העזרה והחיבוקאלסה

אז החלטתי לדבר איתו היום, והעלתי את השאלה האם הוא מוכן לעבוד על עצמו, ללכת לטיפול, לשבת ולשוחח איתי על איזה צעדים עושים בזוגיות, איך משתפרים איך מתקנים את המצב.

אז לצערי כמובן שהוא התבאס שהנושא עלה שוב

אמרתי לו שכל עוד לא נטפל בזה, זה לא יעלם.

ביקשתי ממנו שיחשוב עד מחר בבוקר האם הוא מוכן להילחם על הזוגיות ולתקן את מה שנהרס.

במידה וכן הוא מתחיל לפעול. במידה ולא, אני אורזת ונוסעת להורים ליומיים כמובן עם תירוץ סתמי למה הגעתי ולא את הסיבה האמיתית

הוא ישאר בבית יומיים ויחליט אם הוא רוצה שזה יהיה הסוף. ברגע שאני אורזת ונוסעת מבחינתי זה הסוף. והכדור במגרש שלו.

הייתי חייבת להוציא את זה ממני. נראה מה יהיה.

קצת עצובה שבמקום להילחם הוא שתק ואמר לי טוב, לילה טוב.

עצובה אבל שלמה בתוכי.מגיע לי זוגיות טובה יותר. נמאס לי להילחם לבד.

אמן שיהיה טוב. תודה לכן.

כן מציינת שאם המשפחות שלנו לא היו חברות הייתי ממזמן עוזבת. רק הפחד מכל מה שיקרה מהפרידה משתק אותי

קודם כל, חיבוק! זו תחושה כואבת לגלות דבר כזהטוענת רבנית

והאמון שנשבר הוא הכי מובן שבעולם.

כל הכבוד לך שהעלית שוב את הנושא ולא וויתרת עליך ועל מה שחשוב לך.

עצם זה שאת לוקחת את השליטה לידיים שלך זו כבר אמירה והתחלה טובה..

רק אומרת בזהירות, מכיוון שזה נושא סופר רגיש ויש לו השלכות לגביך ולמעגלים נוספים, צריך לחשוב טוב טוב איך לנהוג הלאה..

מזמינה אותך להתייעץ לגבי הצעדים הבאים.

עם כל הכבוד לחברות בין המשפחותהמקורית

אני די בטוחה שברגע שתפתחי את זה מול ההורים שלך ותסםרי להם מה את עוברת, הם ישימו את החברות בצד ועדאגו לאינטרסים שלך.

זה לא מה שאמור למנוע ממך לפעול לטובתך

וואו. את גיבורה!שוקולד פרה.

וכל הכבוד לך שאת מוכנה ככה לפעול באומץ ולזעזע את המערכת.

כי זה אומר שאת שמת גבול חזק מאוד, ושאת לא מוכנה לחיות בחוסר כבוד כזה.

מחזקת אותך.

וחושבת יחד איתך, מה התוצאות שאת רוצה לראות בסוף?

שהוא לא מתקרב להימורים?

שהוא הולך למכון גמילה?.שהוא מפצה אותך בענק על המגע המיני?

נראה לי שכדאי שתנסחילעצמך מה העתיד הטוב שאת רואה, כדי שגם הוא יידע מה הציפיות...

חיבוק גדול.

כל זה לא פשוט בכלל.

כל הכבוד!שלומית.

אני חושבת, שאת צריכה לחזק בתוכך את העניין שגירושים זה לא סוף העולם, ובסיטואציה שלך, יכול להיות שזה אפילו עדיף.

כי ברגע שהוא רואה שאת מאוד מפחדת מגירושין, ומוכנה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה, אז אין לו עניין להתאמץ.

תשקיעי בעצמך, להתחזק שאת שווה ומגיע לך יותר, ותבואי מולו בעמדת כח עם אולטימטום ברור.

ומצטרפת ל@שוקולד פרה שחשוב שתגדירי לעצמך יעד, מה זה בשבילך להיות במקום טוב.

ואלופה שעשית את הצעד הראשון!

ובבקשה ממך, אל תחשבי לרגע שאת הבעייתיות פה

שולחת לך כוחות המון כוחות.על הנס

ממליצה בלי קשר להפרדת רכוש,ועכשיו.

אין סיבה שהוא יגרור אותך לבור שיפיל את כל המשפחה אחריו.

ואת ממש צודקת,אם אין נכונות לעבודה וחובת ההוכחה היא עליו ועליו בלבד,אין לך הרבה מה לעשות עם זה.

אני לא חןשבת שלקחת בחשבון את המשפחות המורחבות זה נכון אף אחד מהם לא חי עם זה באותו בית.

טוב שאת שלמה עם עצמך כי ככה בעצם שמת גבול ממש ברור,שיתבאס כמה שבא לו מובן שהוא מבואס אבל הןא צריך להיות אחראי על תוצאות המעשים שלו.

כן ממליצה לך להתייעץ עם אנשי מקצוע מהתחום ולשתף את ההורים או את מי שייתן לך כוח ותמיכה

שיהיה לך המון בהצלחה🌹🙏

תודה לכן.אלסה

כן קשוח מאוד, ומקווה שיהיה בסדר.

בקשר למשפחות הקשר הוא מאוד מאוד קרוב, מכירים מילדות, וזה מפחיד אותי הבאלגן שיהיה מסביב..

תודה, אני משתדלת לחזק את עצמי שאני שווה יותר, ובאמת הזוגיות כמו שהיא עכשיו לא שווה את המאמצים שלי, לבקש ממני לשכוח בלי צעדים ועבודה שלו לא יתקנו כלום. כמה שניסיתי זה צף אין ברירה.

פרידה מפחידה אותי אבל יהיה טוב. זו בחירה שלו עכשיו, אני סיימתי להילחם לבד.

ומבחינתי תיקון זה אומר שיושבים וחושבים איך משפרים את הקשר איך הוא יהיה גלוי כלפיי, איך לא אצטרך לחשוש ובנוסף לזה טיפול זוגי.

כמובן לא הכל ביחד אבל כן צעדים.

בסוף ההתנהלות פה שלו לא תקינה בכלל לצערי.

תודה רבה לכן על התמיכה מקווה לעדכן בבשורות טובות.

כן אגיד שלצערי ההתמכרות להימורים גורמת לו לעשות דברים שהוא עצמו לא דמיין בחיים. וזו מחלה קשה..

בהצלחהנעומית

אין לי מילים, בטוחה שזה משבר גדול

מאחלת שיהיה לך טוב

ממה שאני מכירה לגבי הימוריםגלסגולכהה

ממליצים לספר להורים שלו.

בעיני כדאי גם להתייעץ עם רטורנו או משהו בסגנון

התמכרות להימורים זו ההתמכרות הכי קשהזמינה

אם הוא ילך על טיפול זה מצריך טיפול מאדם שמבין בתחום (יש אפשרות לבדוק ביחידת ההתמכרויות במחלקת הרווחה העירונית שלכם)

ומצטרפת לעצה שתדאגי לעצמך גם בתחום הכלכלי אם הוא רימה אותך פעם אחר פעם כשהייתם ביחד אז אם תחליטי להפרד הוא מסוגל לשכלל את פעולותיו

שולחת כוחות

חיבוק גדול והרבה כוח! יש ילדים בתמונה?קנקן שבור

אם אין ילדים בתמונהוהרי החדשה

אני חושבת שאת לא צריכה לחכות למה שיחליטו אלא עכשיו לנסוע להורים שלך. לספר להם הכול ולספר גם להורים שלו.

אחר כך תלכו לאיש מקצוע ושיעזור לך לקבל החלטות שתהיי שלמה איתן.

וכמובן לפני הכול - למנוע הריון.

נשמע ממש כואב וקשה ולא הוגן כלפייך שאת בסיטואציה הקשה הזאת. חיבוק גדול ושה' ייתן לך כוחות

אני יודעת שקשה לקרוא מה שאני אומרת אבל לפעמים כדאי פיצוץ אחד גדול ואפילו גירושין כדי לצאת לדרך חדשה וטובה יותר. במקום לחיות את כל החיים בהסתרה ריחוק וכאב...

שולחת לך כוחות וריפוי

מצטרפת ומוסיפההשם גדולל

שהייתי נמנעת מכל מגע מיני, כי לכי תדעי אם הוא נחשף למחלות מין כאלה ואחרות...

מקווה שתשימי את עצמך בעדיפות ראשונה גם אם זה במחיר של ריחוק המשפחות..

כי תחשבי על זה שאם להבדיל היו 2 משפחות שמכירות שנים עוד כשהילדים היו קטנים ומישהו מהמשפחה אחת היה פוגע מינית באחד או כמה מהילדים מהמשפחה השניה, גם הייתי חושבת על החברות בין המשפחות, כשהיא באה על חשבון נפש של ילד?

בכל אופן מקווה שתצליחי להחזיק ראש בכל המצב הזה, לשמור על עצמך, ולהרחיק את מה שלא עושה לך טוב!

חיבוק!

מאמיבאתי מפעם
עבר עריכה על ידי באתי מפעם בתאריך י' באב תשפ"ו 13:16

לא מגיעה לאף אישה נשואה ששומרת על עצמה לבעלה שיתנהגו אליה ככה!

אל תהיי טובה ומתחשבת מידי, החברים, במשפחה, בסוף זה החיים שלך.

הוא עבר את הקו הכי אדום שאדם יכול לעבור בנישואין.

תקחי את עצמך, תדאגי לעצמך, כי אף אחד בעולם לא ידאג לך חוץ ממך.

תשתפי את ההורים, תתיעצו עם אנשי מקצוע איך לעבור את זה עם כמה שפחות נזק.

את עוד תעברי את זה ובע"ה שבעתיד תזכי לזוגיות טובה אוהבת ומכבדת.

שולחת לך ים כוחות! תדברי עם ה' כל הזמן, זה תמיד עוזר❤️

ועכשיו עברתי על הודעות קודמות שלך, זה קצת נשמע שיש לו נטיות הפוכות או איזה סטיה מינית . תראי, הוא אפילו לא מראה טיפת נכונות להתקדם הלאה ולחזןר בתשובה, לא הייתי נותנת אמון עוד דקה.

תודה רבה לכןאלסה

כן, בהודעות הקודמות כתבתי על מה שהוא עשה בעבר, לצערי זה גם קשור להימורים. אין לו נטיות הפוכות.

לצערי הוא מעניש אותי עכשיו בשתיקה בבית בדיבור חסר סבלנות ובפרצופים אבל יהיה בסדר.

מקסימום אלך בלי לחכות לתגובה שלו

אני לא רוצה עוד לספר להורים שלנו למקרה שיש סיכוי לתיקון.. יש לנו 2 ילדים קטנים

אני הגעתי למצב שאני מבינה באמת שמגיע לי יותר. שמגיע לי טוב יותר

תודה לכן על החיזוקים

אני חושבת שדווקא בגלל שהמשפחות חברות, כדאי לגייסאמהלה

אותם לעניין.

הדבר שהכי עוזר בהתמכרויות זה תמיכה משפחתית.

אם את מעוניינת להמשיך לחיות איתו על אף מה שהוא עשה,

את חייבת לשתף אותם.

מבינה את הקושי בשיתוף, אבל הוא יצטרך לעמוד מול המשפחה שלו.....ושלך

לדעתי זה הכלי היחיד שיכול לסייע לך להביא אותו לכדי טיפול.

וכמובן-לפנות בהקדם האפשרי לרטורנו.

חיבוק ענק ואוהב

מעריצה אותך ששיתפת אותנו

הלוואי שנוכל לתת לך כח

אני מקווה שאת שמה דד ליין להתעוררות שלוהמקורית

הי כתבו הרבה דברים נכוניםרק רגע קט

מצרפת קישור לפודקאסט עם מישהו שהיה מכור להימורים, נגמל והיום הוא מטפל במכורים.

מקווה שזה יעזור.

חיבוק.

לצאת משעבוד, לנצח את ההתמכרות | עם יעקב ישראל אשר

מעבד מזוןאפרסקה

היי בנות,

למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-

סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100

סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480

למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?

אשמח לתובנות 🙏

אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

אני גםאפרסקה

תודה על הזווית ראיה

לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

אז זהו שהמחיריםאפרסקה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק

לא יודעת לגבי הדגם

לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

תודה!אפרסקה

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

פה באתר שלהםDoughnut

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

תודה רבה לךאפרסקהאחרונה

עזרת לי מאוד

הילד המתוק שנעלם באשקלוןשושנושי

מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.

אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!

מאוד עצוב. אבל לא צריך להסיק מידפרח חדש

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

באמת עצוב ומלחיץקופצת רגע

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

את עושה אץ ההיערכות הנדרשתאמאשוני

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם רכב חלק מהזמןשושנושי

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ממש מלחיץהבוקר יעלה

ומעניין באמת איך זה קרה.

זה באמת פחד אלוהיםכורסא ירוקה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

אני רוצה שעון אבל לא מצאתי אחד שמתחבר לשיאומישושנושי

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

אולי תשאילי נייד לטיסה?אמאשוני

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

שמעתם שמצאו אותו חי ושלם? ב"ה!קופצת רגע

כן הרגע ראיתיאפרסקה

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

נמצא ב''ה. והאמת שזה סיפור מאוד מאוד לא ברוראורוש3

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

הוא נמצא בשיחיםoo

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

אבל איך הגיע את ה7 ק"מ עד אליהם?מרגול

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ראיתי צילום אוירי שמראה שזה 3.5 קמ מרחקפרח חדשאחרונה

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימיאחרונה

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

חלומות על ילד נוסףshiran30005

כולם מסביבי יולדים, לנו יש 4 ילדים 2 גדולים 14-15 ו 2 קטנים 3 וחצי- שנתיים וחצי, מבחינתי אני סיימתי. ילדים פגים שדורשים המון השקעה , בדיקות אני בעצמי חלשלושית כזאת וחסרת כוחות, הריונות בסיכון גבוה מאוד לא פשוט

אבל ממש בוער בי להביא עוד ילד,להיות בהריון עם כל המשתמע מכך, אשפוזים ארוכים, דימומים, צירים מוקדמים, עובר קטן ומלא מלא מעקבים ועדיין ממש ממש בא לי לחוות את זה שוב

עבורי זה די לא מומלץ מבחינת הרפואה אז חושבת שסיימתי, אבל איך מתנתקים מהמחשבה? חולמת מלא מלא שאני שוב שוב בהריון, רק אתמול חלמתי שילדתי שוב וככ נהנהתי מהחלום

איך מצליחים לעשות קאט ולהבין שזהו?

אני בת 36 ועם ההסטוריה שלי כל שנה פה משחקת לרעתי...

אם יש סכנהניק חדש2

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

תחפשי חלומות אחריםoo

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

מאוד מובן הרצון והחלומותפרח חדש

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

מסכימההמקורית

אני רק אומרת שאת מדהימהמתואמת

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

אני גם עם ארבעהאמאשוני

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

רק אתם תחליטו אבל לי זה נשמעאורוש3אחרונה

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

מעתיקה גם לשרשור חדש למענה רחב יותרהריון ולידה

לילה אחרי צום בהנקה שנשבר בערב

שעתיים וחצי שינה

בוקר סיוטי

מצאתי מטרנה פגת תוקף לפני חודש

ובעיקר- בעלי בלתי נסבל

לא מכיל , מנסה רק להאשים אותי שלא ישנתי כי "הראש שלך היה תקוע בטלפון"

בן אדם מנותק לחלוטין. גם כשביקשתי ממנו עזרה הוא ישן או נדנד בכוח את העגלה עד שלקחתי ממנו. או כשישן הוא לא היה מודע שביקשתי ממנו ושכ"כ הרבה פעמים אני ויתרתי על לנסות לישון בצרחות של התינוק בשביל לקום ולנסות להרדים אותו בלעדיו כי פשוט אין עם מי לדבר.

בא לי לזרוק את בעלי מהבית. הוא לא שווה אותי!!

ודבר אחרון אני יודעת שזה מעייפות שלו ושבלילה הוא קצת בן אדם אחר

אבל אני לא מסוגלת. אני גם בן אדם ומרגישה לפעמים שאני עם בן אדם משוגע

ומה לעשות עם זה שבשביל שיחזור חלב אני צריכה גם לישון?? במיוחד כשיש לי פטריה בשד וכואב לי להניק לנצח.

ושהשינה שלי קלה מידי???

השם תציל אותי כבר

תודה מראש קוראת כל אחת

חוזרת לניק

אוף ממש מתסכל לפעמים רמת ההבנה שלהםעל הנס

שינה היא יותר בסיסית מאוכל,אדם יכול לא לאכול כמה ימים והכל יהיה בסדר אבל אם הוא לא יישן יומיים ברצף יתחילו לו שיבושים במח.

זה יותר חשוב אפילו משתיה.

וכשעייפים בטח שרואים הכל שחור פי עשר.

הייתי מדברת איתו בצורה אחרת,אומרת לו אני זקוקה לכך וכך כדי להיות בכלל,אני לא אצא מהמצב בלי לישון ובלי העזרה שלך,מציבה בתור עובדה.

שולחת לך חיבוק כמה קשה להיות בתוך ענן עייפות הזה.

חיבוקפילה

אולי תזמיני בייביסיטר שתעשה סיבוב עם עגלה ותוכלי לישון קצת.

עכשיו בעל לא יכול לתת לך קצת לישון ?

ישנתי חצי שעההריון ולידה

ואז הוא יצא לשחרית למרות שביקשתי שלא

הוא לא מסוגל לא להתפלל במניין

אבל כבר לא אחזור לישון

תודה 🙏🏼

ומה אם עכשיו תבקשי ממנו לישון?איזמרגד1

תגידי לו שבקושי ישנת, תבקשי שישמור על התינוק ותיכנסי לישון לשעתיים. זה כבר יעשה הבדל משמעותי...

כאילו אם הוא בלילה בנאדם אחר, תנצלי את היום פשוט...

לקח את הילדים והשאיר את התינוק אז לא ישנההריון ולידהאחרונה

אז נכון שרק 9 עכשיוהריון ולידה

אבל בעלי כלכךעצבני שקמתי עם מגרנה ולא נתתי לו להתפלל במניין

הראש פטישים איומים, לקחתי כדור בלי מים והוא לא השפיע.

מפחדת על הגוף שלי כי אני כבר תקופה לוקחת כל יום כדור לכאב ראש

בלילה קמתי המון לילדים, לפעמים הערתי אותו אבל זה לא ממש פשוט כשהוא לא מתעורר וכשאסור לגעת בו בשביל זה.

בא לפה לכעוס עלי שאני כפוית טובה (כי לא בקלות אמרתילו שאני מנתרת מהמיטה כדי להיות איתם שיתפלל פה וכי הוא איתם כבר משעה מוקדמת) וש"אז מה כל יום את עם מגרנה" (הטענה הכי הזויה שלו) כל זה כשהם באו לטפס עלי ולצרוח בחדר שלי

אה וגם יש לי פטריה בשד משלשום וכואב להניק

קודם כל חיבוקשמ"פ

כמה זמן יש לך מיגרנה ?

היה לי כמה ימים ברצף ואז התחיל לי כאב ראש וגרון חזק וזה היה דלקת בגרון אז מניחה את זה פה.

גם אם את ממש סובלת את נראה לי בגדר של חולה שאין בו סכנה ולא בהכרח את צריכה לצום - אני לא פוסקת אבל כדאי תשאלי רב

תודה אהובההריון ולידה

זה כבר שבועיים כזה לפחות. החמיר יותר ביומיים שלושה האחרונים

מרגישה שהמערכת חיסונית שלי נוראית לאחרונה אבל לא גרון עכשיו, היה לפני כחודש תחושה כזו שעברה בלי אנטיביוטיקהכי כנראה היה ויראלי

אוי קשוחשמ"פ

סתם ככה שתדעי שאני מכירה מישהי שהיה לה התקף מיגרנה כמה ימים לפני הצום והרב אמר לה לא לצום בכלל

אז לא הייתי מתמהמהת מלשאול ...

חוץ מזה אם זה באמת משהו שקורה הרבה אולי כן שווה להתיעץ עם נוירולוג. חמותי סובלת הרבה והיא אמרה שיש דברים שמותר בהנקה ( היא בדיוק לוחצת עלי ללכת חחח )

כי יש תקופות שיש לי כמה ימים ברצף אבל נשמע שפחות חמור משלך

בהצלחה ותרגישי טוב

הנוירולוג אמר לי שזה מבוי סתום לפני כמה שניםהריון ולידה

מעניין תודה!

ואיך יעזור לא לצום? הלוואי שזה היה פותר את המיגרנה

שואלת גם אותך

@קנקן שבור

חיבוק גדול קודם כלקנקן שבור

מהר למצוא רב שזמין לשאלה, אני כמעט בטוחה שתחזרי לספר פה שפסק לך שאת לא צריכה לצום (מכירה מקרוב לאחותי שפסקו ככה, בתקופהשהיתה סובלת המון ממיגרנות)

ואז נשימה עמוקה, לנסות להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי בעלך

לזכור את היום הזה שאנחנו נמצאים בו, ושהשטן מנסה יותר מהרגיל

(יש אצלכם אולי נערות שעושות קייטנות תשעה באב לילדים? אולי שווה לשקול לשלוח, אפילו חלק, את אלה הדורשים יותר)

מיגרנותיהושבעט7

למיגרנות יש טיפולים טובים.

גם לטיפול בזמן התקף וגם למניעה.

נוירולוג/נוירולוגית עם תת התמחות בכאבים ראש.

יתן מענה מיטבי.

הרבה בריאות.

תודה אשמח שרק נשים יענוהריון ולידה

ואם היית אישה היית יודע שזה לא רלוונטי בהריונות והנקות

מיגרנותיהושבעט7

קודם כל אומר שאני אישה.

יש תרופות אחרות ייעודיות למיגרנות.

רופא משפחה הוא הכתובת/לטיפול מונע נוירולוג.

חבל לסבול.

מחילההריון ולידה

דבר שני כבר הגענו למיצוי הטיפולים כמובן גם מול רופא משפחה ואז מול הנוירולוג

תודה! המיגרנות לא מהצוםהריון ולידה

ולא יודעת איך יעזור לי לא לצום כי המגרנה חזקה בזה

זה שאוכל /אשתה לא יפתור אותה

נראה כשיתמעט החלב אמשיך לרב אולי

כן הבנתי את זה ממה שכתבתקנקן שבור

כשאחותי שאלה רב זה היה לפני הצום

אחרי כמה ימים שהיה לה התקפי מיגרנות חזקות

שווה לשאול לדעתי

רוצה שאעלה את הפסק של הרב שלנו לגבי זה?פרח חדש

רב פוסק ידוע בציבור החרדי.

אם כן תגידי לי ואשים פה

ונראה לי תביני מה את צריכה לעשות

אשמח תודה רבההריון ולידה

מציינת שעכשיו עם.ינון מלא של אקמול ונורופן אני מרגישה שיפור. עדיין יש כאב ראש אבל עמום

הנהפרח חדש

זה חלק מחוברת פסקי הלכות של הרב עמרם פריד

תסתכלי איפה שכתוב 'חולים הפטורים מהצום'

ממה שאני מבינה זה לא מחייב שעם תאכלי ותשתי תרגישי יותר טוב

אבל עצם המצב הזה פוטר מהצום

תודה יקרה. אני ברגע זה לא צריכה להיות במיטההריון ולידה

הייתי בה עד לפני חצי שעה ומאז קצת יותר טוב וכבר לא במיטה

אם את מרגישה שזה בסדר אז תמשיכיפרח חדש

הלוואי שזה יהיה צום 9 באב האחרון שלנו

ששנה הבאה נאכל בזמן הזה בשרים יינות ומעדנים

באמת הלוואי. עכשיו כבר מסוחררתהריון ולידה

אז תקראי שם שוב 😉פרח חדש

יש שם גם התייחסות לסחרחורת

לא יודעת מה ההגדרה של חזקות. לא רואה שחור עדייןהריון ולידה

חזקות שצריך רק לשכבפרח חדש

ככה אני מבינה מהכתוב

לדעתי אם הגעת לסחרחורת את יכולת לשבור ממזמןשמ"פ

גם לי זה היה ממש קשה לשבור

אני עם סטרפ ורק בחצות שברתי ויש לי ממש מצפון אפילו שהרב אמר שבתשעה באב מקבילים

וואי ממש מתלבטתהריון ולידה

תודה

לגבי המגרנותרק טוב!

יש מאכלים שגורמים לזה.

הבת שלי שנים סבלה מכאבי ראש. עד שנירולוג אמרה לה להימנע מרשימת מאכלים: קקאו כולל חמאת קקאו, גבינה צהובה, סויה, משקאות מוגזים ואולי עוד דברים. הקפידה על זה ומאז אין כאבי ראש אלא אם אכלה את הדברים הבעיתיים לה.

תודה שמעתי על זההריון ולידה

מעדכנתהריון ולידהאחרונה

בדקתי בערב והרב אמר שבוודאי שאני חייבת לשבור

אז אמנם שברתי כמעט בסוף הצום אבל טוב ששברתי

שרשור תעסוקות למחר לקטניםאמאשוני

איך מעבירים את היום עם הקטנים מחר?

בעדיפות לפעילויות בתוך הבית במזגן וללא מים.

רעיונות שלי:

להשמיע סיפורים מתוך פודקאסט ברמקול שמחובר בבלוטוס לנייד של ההורה.

הרמקול ליד הילדים, הפלאפון ליד ההורה.

פודקאסטים מומלצים:

סיפורי אגדה של אמיתי המספר

זמן סיפור של משפחה

מן הסתם יהיה פה גם זמן מסך.

מי שמציעה יצירות, אשמח לרעיונות ספציפיים.

ואשמח גם לחידוד מה מותר ומה אסור לעשות עם הילדים מבחינת אבלות, יש לי בלקאאוט.

נגיד לבשל, לנקות, לעסוק בנושאים של ביהמ"ק וכו', מניחה שיש מנהגים ובכל זאת אשמח לחידוד.

רעיון יפה פודקאסט.ממתקית

ואצלנו החל מחצות היום מבשלים, כל הקטנים ואני במטבח

ומאמינים ומקווים שעוד רגע נארוז כל מה שהכנו בצידנית גדולה ונעלה לבית המקדש.

לי אישית ממש מעביר את הזמן...

ונהוג אצלנו ב 9 באב לבנות אוהלים בסלון יחד עם המזרונים מהלילה(כי הבנים ובעלי ישנים בסלון במזרונים בערב 9 באב בגלל דיני אבלות) ולילדים שלי זה ממש כיף...הם מאוד יצירתיים עם זה בבוקר, ואחר כך משחקים כאילו זה הבית שלהם...ואני נחה לי על הספה.

רעיון מעולהאמאשוני

יש לך סטוק או חנות שקל ליד הבית?כורסא ירוקה.

יש כאלה ערכות כמו של הדפי מדבקה ששופכים חולות צבעוניים אבל כזה עם דפים צבעוניים במקום חול. הרבה יותר נקי וממש כיף.

יש גם ערכות של מדבקות שמדביקים על ציור ויוצרים תמונה. זה כאילו מדבקות שגזורות ספציפית לציור. ההסבר הכי גרוע אבר אבל אם מענין אותך אחפש תמונה.

אפשר לבקש מהצאט לייצר כרטיסים למשחק זיכרון או רביעיות, לתת לילדים לצבוע לגזור להדביק על בריסטולים, זה בעצמו תופס כמה שעות ואז משחקים בזה עוד זמן זה נחמד.

משחקי דף ועט כמו איקס עיגול, או משחקי קלפים בסגנון דאבל. כל משחק שאין לך תבקשי מהצאט לייצר לך..

אפשר להכין כרטיסי שנה טובה לשלוח לפני ראש השנה, או קישוט לסוכה.

אם הם גדולים ואחראיים מספיק או שלך יש כוח אז אחהצ אפשר להכין עוגה בחושה לסוף הצום או כדורי שוקולד לשבת.

רעיונות טוביםאמאשוני

ושאלה:

בשבת אנחנו חוגגים יומולדת במשפחה,

שייך להעסיק אותם בקשר לזהאו פחות מתאים?

כדורי שוקולד יהיה מעולה לסוף הצום.

סוםרים פתוחים מחר, נכון?

כי אין לי כלום בבית..

הסופרים פתוחים בדכ בט באבכורסא ירוקה.

אני הייתי כן נותנת להכין דברים לשבת, אבל תלוי מה. דברים שפשוט יקלו עלייך כמו נגיד להכין משהו טעים נראה לי סבבה. להכין משחק על השנה של ילד יום ההולדת שזה ממש פעילות כיפית נראה לי טיפה פחות. אבל אם יש משהו יותר פרווה כמו הכנת משחק בכללי נראה לי יותר הגיוני.

יותר ענין של תחושה לדעתי, וגם כמה הם מתאמצים במחשבה על הדבר או יותר עושים את החלק הטכני (הדפסת כרטיסים, גזירה, צביעה)

חשבתי על ציורים וברכות..אמאשוני

אה נשמע הכי מתאיםכורסא ירוקה.

פעילות שקטה ורגועה סהכ.. מה עדיתם בסוף?

בסוף שמרתי את זה ליום שישיאמאשוניאחרונה

הם עכשיו נחים צהריים, כשיקומו יכינו את הציורים וינפחו כבר בלונים.

תכלס גם שישי ארוך וצריל להלהיב אותם על משהו..

זה גם דירבן אותם לעזור לנקות היום.

חשבתי להזמין להן חברות לפההשקט הזה

שיעסיקו את עצמן ואני תוהה לעצמי אם זה חכם או מטופש😅

מעבר לזה נראה לי ברבצק, דפים צבעים ומדבקות ושיחשבו לבד מה ליצור

וזהו, בגדול מתכננת יום של רביצה וכאוס של הבית בסיום היום🙊

נכון ברבצק גם אצלי אוהביםאמאשוני

צריכה לבדוק אם נשאר משהו בבית או להכין להם במיקסר.

אצלימאוהבת בילדי

הם מחכים לבנות את בית המקדש ממגנטים

אז יהיה מגנטים וקפלה ובובות וחיות... (לא הכל ביחד)

יש פלסטלינה וקליי

ביקשתי מבת ה9 וחצי שלי שתהיה מדריכה בקיטנה לאחים שלה- היא כבר הכינה להם הצגה...

מקווה שיקומו מאוחר

מנסה לחשוב מה אני יכולה להכין להם לאכול בלי הרבה התעסקות, בלי לחם ובלי מתוק. אולי סיר פסטה ושימזגו לעצמם

וירקות ופירות הם יודעים לחתוך לעצמם.

בעיקר אני חושבת איך לא להתעצבן עליהם, כי היום כבר מיציתי את החופש... שיהיו בריאים בקשות ותלונות בלי סוף.

לדעתי מחר בעלי לא יהיה מאד נוכח ועוד נצטרך לשמור בשבילו על השקט

אני גם חוששת שהחלב יגמר לי סופית, גם ככה התמעט לי לאחרונה.

יצא קצת פריקה... סליחה על הנצלוש

טוסטים לבוקר. שניצל צירס ופסטה לצהרייםאמאשוני

למה בלי לחם?

מבחינת מתוק, קטשופ נגיד נשמע לי בסדר.

בהצלחה רבה לך!

כי הם לא אוהבים לחם...מאוהבת בילדי

וגם לא שניצל תירס

הכנתי עכשיו פסטה- נחמם מחר ואולי נוסיף מלוואח עם ביצה קשה

אני אמרתי לבת השבע וחצי שלי להכין קייטנה לקטנותמתואמת

היא הכינה ארבעה רעיונות ליצירות וגם משחק אחד. (ב"ה היא ילדה יצירתית מאוד כשהיא במצב רוח טוב)

בכל אופן, דפי צביעה בהמוניהם זו התעסוקה הכי קלה להכנה. אפשר גם לבקש מהבינה המלאכותית ליצור דפים שקשורים לתשעה באב.

ויש לי גם קובץ סיפורים לילדים שכתבתי פעם לתשעה באב, אז אם יהיה לי כוח אקריא להם, אם לא אז אבקש מהקוראים הצעירים להקריא.

ויש גם סרטונים שממחישים את חורבן בית המקדש, של מכון מגלי"ם ושל ענפים לילדים. רק צריך לשים לב שזה לא מפחיד מדי...

היו שנים שהילדים הגדולים הפעילו קיר של מעשים טובים - בכל פעם שילד עשה מעשה טוב, כתבו אותו על "לבנה" מנייר והדביקו על הקיר במסקינגטייפ מאחור. בסוף הצום היה יפה לראות כמה מעשים טובים הם השתדלו לעשות.

בכל אופן, אני מאוד מקווה שנצלח את תשעה באב השנה, עם שתי קטנות שובבות ודביקיות ועם עוד ילדים שעלולים ליפול לעצבים בתוך שניות...

למזלנו יש לנו ילדה שהיא רגע לפני הגיל שהיא כבר צריכה לצום, ואני מקווה שהיא תהיה במצב רוח טוב מספיק בשביל להיות אחראית על הקטנים ממנה...

אצלנו הילדים עוד קטנים, הגדולה 6.5בוקר אור

קניתי חוברות צביעה ויש לה ספרי ספריה חדשים

הבעה תהיה עם הקטן הזוחל😅

מתכננת להעלות למעלה את כל המשחקים עפ יותר מידי חלקים ולהוציא לו כמה משחקים שכבר מזמן לא הוצאנו

אני מתוכננת בעיקר בהקשר לאוכל🤣יש פירות חתוכים לבוקר, אח"כ יאכלו בעשר קורנפלקס

לצהרים לחם עם ממרחים ירקות חתוכים וביצה קשה שכבר מחכים במקרר

לערב טונה מקופסא, צ'יפס בתנור ופסטה לבנה (למי שלא אוהב צ'יפס ) שכבר מוכנים

לא יודעת עם מה אנחנו נשבור את הצום🤣אבל זה כבר פחות קריטי

מישהי מכירה סרטון מתאים לילדים?מכחול

רוצה משהו שקשור לתשעה באב, לגילאי 8-10, ובלי מוזיקה!

ממש מפריע לי שהרבה סרטונים בנושא תשעה באב הם עם מוזיקת רקע!

מצורף סרטוןDoughnut

לא יודעת אבל לגבי מוזיקה

גם לי זה ממש מפריע...לכן לא מראים סרטונים כאלהמתואמת

בעיקרון, חוץ מלילד שעלול להשתגע אם לא...

(לקטנות אנחנו מראים בימים אלה סרטים בלי קול.הן זורמות ב"ה...)

תודה!מכחול

וואלה בעיניי עם מחבר לאווירת היום או למקדששיפור

אז המוזיקה היא חלק מהחיבור ולא רואה בזה בעיה.

אולי יעניין אותך