אחרי הרבה התלבטויות, החלטתי לכתוב את נס הלידה שלי, וגם את נס ההנקה.
ושלום לכל מי שזיהתה.
כמה אזהרות טריגרים:
* לידה דרמטית בניתוח חירום
* סיפור הצלחה של הנקה למרות הכל
ועוד משהו- יש בהריון בדיקות עם סיכון, ואני נפלתי על הצד הפחות טוב של הסטטיסטיקה.
אני לא רוצה שהסיפור שלי ימנע מנשים לבצע בדיקות במקרה הצורך, למרות שיש בהן איזשהו סיכון.
אצלי היו כמה דברים שהגדילו את הסיכון.
ועכשיו לסיפור-
כל הילדים שלי נולדו קטנים, והייתי במעקבים במהלך ההריון.
בהריון הזה העובר היה עוד יותר קטן וכל סוף ההריון עשיתי מעקבים, חלק בקופה וחלק בבית חולים.
כחלק מכל הבדיקות, המליצו לי לעשות בדיקת מי שפיר.
הבדיקה קצת התעכבה בגלל כל מיני עניינים בירוקרטיים, מה שהיה בסוף לטובתינו.
בשבוע 34 הגעתי לבית החולים לעשות את הבדיקה, ובאותו יום הייתי צריכה לעשות גם את המעקב הרגיל של אולטראסאונד ומוניטור.
תכננתי לעשות קודם את המעקב במיון, ואחר כך ללכת לבדיקת מי שפיר.
כשהגעתי למיון, אמרו לי שתהיה לי בעיה לעשות את המי שפיר אם אני פותחת תיק במיון, ולכן אמרו לי להגיע אחרי הבדיקה.
בעלי הגיע להיות איתי במי שפיר, חיכינו שם הרבה זמן בתור אבל בסוף עשינו את הבדיקה.
אחרי הבדיקה הלכתי למיון למעקב הרגיל.
עשיתי מוניטור והכל היה תקין. בעלי חזר הביתה לאסוף את הילדים.
אחר כך המשכתי לאולטראסונד, הצוות שם תהו למה לא בדקו את הזרימות כשעשו את המי שפיר, ובגלל זה עכשיו אני צריכה לעשות שוב אולטראסאונד.
מסתבר שזה היה הנס הגדול שלנו.
באולטראסאונד ראו בשידור חי הפרדות שילייה.
הטכנאית במיון ראתה משהו לא בסדר, ושלחה אותי למכון אולטראסאונד.
הטכנאית שם קראה לרופא ופשוט ראו איך זה קורה בשידור חי.
נהיה קריש דם, התחילו ירידות בדופק.
תוך כמה דקות הטיסו אותי לניתוח.
לא הספקתי להודיע שום דבר לאף אחד. רק אחרי הלידה הודיעו לבעלי.
ב"ה הניתוח עבר בהצלחה וההתאוששות היתה קלה.
נולד תינוק קטן שהיה אחר כך עוד תקופה בפגייה.
ב"ה הוא גדל ומתפתח.
היה לנו נס שתפסו את זה בזמן והצליחו להציל את התינוק.
הסיפור השני- סיפור הצלחה של הנקה
כאמור, ילדתי פג ובהתחלה הוא לא יכל לינוק.
התחלתי לשאוב לו והוא קיבל את החלב דרך זונדה.
בהמשך הוא התחיל בהדרגה לשתות גם מבקבוק.
הגיע הזמן לנסות להתחיל להניק.
היה נסיון אחד כשהוא היה בן שבועיים, והוא ינק די יפה, אבל אחר כך לא הסתדר לנסות עוד.
אחרי כמה ימים הוא הפסיק לקבל חלב שאוב ועבר לתמ"ל בגלל רגישות לחלב.
במשך תקופה הוא קיבל רק תמ"ל לאלרגיים.
במשך כל הזמן הזה המשכתי לשאוב כדי לשמור על החלב, כדי שאולי אוכל לנסות להניק בהמשך.
כשהוא היה בן חודשיים עשינו שוב ניסיון לתת לו חלב שאוב, אחרי שהפסקתי לאכול חלבי.
ביום הראשון נתתי לו בקבוק של חלב שאוב ועבר בסדר.
ביום השני ניסיתי להניק, ולהפתעתי הוא ינק!
ציפיתי שזה יהיה תהליך ללמד אותו לינוק בגיל חודשיים, ויכול להיות שהוא בכלל לא יצליח לינוק.
אבל הוא עלה על כל הציפיות וממש ינק יפה.
כרגע הוא יונק הנקה מלאה.
אני עדיין לא אוכלת חלבי, אבל זה עדיף לי מאשר להתעסק כל היום עם בקבוקים.
וכמובן שבשבילו זה הכי טוב.
