איך אתם מתמודדים עם לב שבור, יאוש, בדידות, ריקנות, ותחושה שפשוט אין כוח להתחיל הכל מחדש כי כבר חשבתי שמצאתי את האחד?
ברור שהזמן עושה את שלו. אבל הכאב כרגע עצום. והייאוש מתחיל לעלות, ובאמת שכרגע אין כוח...
איך אתם מתמודדים עם לב שבור, יאוש, בדידות, ריקנות, ותחושה שפשוט אין כוח להתחיל הכל מחדש כי כבר חשבתי שמצאתי את האחד?
ברור שהזמן עושה את שלו. אבל הכאב כרגע עצום. והייאוש מתחיל לעלות, ובאמת שכרגע אין כוח...
זה נכנס לאתר שבע ברכות
או למקום אחר מושקע שאת מתחברת גם בטבע ..
תעשי סעודת הודיה ה' אוהב אותך, תחזקי את האמונה
קרה לי גם ...
אם את ממש לא מבינה מה קרה זה כל-כך משמיים.. וגם רב אמר לי את זה ברגע שאת לא מבינה כלום
תדעי שזה מושגח מאוד.. עוד יותר
ברגע שנגמר ההגיון שם האמונה נכנסת
אל תשאלי למה הוא הלך תגידי תודה שהלך ויותר מהר יבוא האחד שמדויק לך, בלי לבזבז חיים..
תשהי ברגע, בכאב, באכזבה בלב השבור.
אל תחשבי מה יהיה הלאה. תהיי קשובה לעצמך, תהיי רכה עם עצמך, תחבקי את עצמך.
לא רוצה להוסיף עוד קלישאות..
איתך בכאב.
זה ממש קשה, במיוחד כשהשני בנה כבר חיים אחרי כל מה שבנית בראש..אבל אין מה לעשות כל כך.
להתקדם..ולנסות לשכוח, אבל מצד שני לא להתעלם מהכאב ולהדחיק, להיות בו לתת לו מקום, זה בסדר גמור. אני יכול להגיד לך הזמן מרפא וכו' אבל כרגע זה לא עוזר לך כל כך.
את כל הצער שיש לך עכשיו, וכל התסכול תוציאי לבורא עולם בהתבודדות, תשפכי הכל, תבכי לו תצעקי לו תתחנני, הוא שומע אותך.
יש פירוש ממש יפה ששמעתי על הפסוק
"אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך"
אם אסק שמים שם אתה - כשאני בעליה ועובד אותך הכי טוב שלי בלי מעידות, ואני כל כולי דבוק בך ורק עולה מעלה(היינו שמים) אז "שם" אתה, לא פה איתי, אלא שם. אתה כאילו רחוק ממני, איפה ? "שם אתה"
אבללל, כש-"אציע שאול"??? כשאני בתחתית כשאני למטה של הלמטה, ומרגיש רחוק ממך שנות אור, אז איפה אתה? "הנך" אתה פה. ממש פה. לא "שם" כמו שאני בעליה אז אתה "שם אתה" אלא בירידה אתה פה "הנך"
רובד אחד - תעשי רק מה שאת אוהבת.. כמו שאמרו לך יפה מקודם
רובד שני - סביר להניח שיש הרבה מאוד תחושות שמעורבות באירוע הזה. אכזבה, יאוש, בדידות וכדאי שתדעי להבחין בניהם, ולחשוב על כל אחת בניהם בנפרד.
החשיבה על יאוש היא שונה מאשר החשיבה על בדידות וכן על זה הדרך. קיצר, להפריד בין התחושות השונות
מה קשור תעשי רק מה שאת אוהבת?
כאילו יש לה פה איזו אופציה לבחור בין x ל- y
היא אוהבת לשוט בספינה..איך קשור דווקא עכשיו תעשי רק מה שאת אוהבת? כאילו אם היא עדיין הייתה בקשר עם הבחור אז אל תעשי רק מה שאת אוהבת?
הסיטואציה הזאת של פרידה אחרי קשר משמעותי היא מחלישה ושואבת כוחות, ומכניסה לאיזשהו חוסר.
משערת ש'תעשי מה שאת אוהבת' בקטע של תחפשי מה ייטיב איתך כרגע ומה ימלא אותך בכוחות מחד, ומה לא יישאב ממך כוחות מאידך..
קרה לי דבר דומה שיצאתי עם מישהי וככל שהקשר התקדם הבנתי שזהו מצאתי את אישתי ובלי הכנה היא החליטה להפרד
זה שבר אותי ממש.. אין עצות מדוייקות לזה כי כל אחד עובר את זה שונה
אבל באמת תנסי לתת לעצמך מקום וזמן..
מהנסיון שלי בסיפור שכתבתי בהתחלה (סיפור של שנה שלימה..) האמונה זה מה שהכי החזיק אותי והכי נתן לי כח
אפילו שהיו התבודדויות ודיבורים עם ה' אפילו עם נימה קטנה של כעס תמיד אמרתי ריבונו של עולם תודה שהשארת לי אותך ואת האמונה בך
המשפט האחרון זה המשפט שהכי צריך להתפלל עליו
שגם בחוסר הבנה מוחלט ישאר לנו אמונה
לוודאות שאת לא מתחמקת מהכאב, תהיי שם. תחווי את הכאב תמצי אותו עד תום. ורק אז הוא יוכל להתפוגג ותפתחי בע"ה דף חדש ונקי, הלב יהיה נקי להתחלה חדשה
שולח המון כוחות
יש בי מין מנגנון הגנה שמפחד לתת לכל הכאב לעלות, כי אני אפחד שיהיה לי קשה לצאת מזה אחרי זה...
ובכללי ניראלי קשה לי נורא לעכל את זה שנגמר, ואני לא יודעת מה קורה לי, ולמה אני לא מצליחה לכאוב כמו שצריך, כמו שהייתי מצפה מעצמי לכאוב אחרי פרידה כזאת...
הרבה כוחות!
השיר התחבר לי לדברים שלך
תקראי את הרקע לשיר.
מקווה שאכן תתחברי, תרפי עם השיר ושהוא יעשה לך טוב.
בעיקרון צריך להתמסר לכאב . לתת לו לזרום בעורקים. לא לזוז צעד אחד אחורה, לתת לו לעבור דרכך ככה תראי ותעכלי אותו ואחרי זמן מה זה פשוט יעבור כמו כל דבר בחיים..
איך עושים את זה תכלס? זה כבר נראלי מאד פנימי וכל אחד אמור להיות בקשב לעצמו, לדעת.
קחי שיר
האמת, שאני בעצמי נמצאת בסיטואציה מורכבת זו.. אז לצערי אין לי כוח איך 'לנחם אותך'..
אבל אולי מהצד, ואני אומרת את זה קודם כל לעצמי - שאולי אנחנו חושבות שאותו אחד התאים מאוד.. אבל בעצם בורא עולם יודע שלא.
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות
אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה
אם מצד תיקון ביזוי המועדות
כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
אשמח לרעיונות למקומות לדייטים
שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..
בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)
אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,
עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..
תודה
יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש
החג של הגאולה
של יציאה מעבדות לחירות
של ניסי ניסים
ושל קריעת ים סוף
ו"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"
מאחלת לכל אחד ולכל אחת כאן את קריעת ים סוף הפרטית שלו במהרה ובמתיקות אין קץ
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהקב"ה שבידו הכל יראה לכם נפלאות גדולות, ניסים עצומים, וגאולה שלמה ואמיתית בטוב גלוי במהרה ממש 🙏💪
חג כשר ושמח ❤️
לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...
גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.
רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך
כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב
זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
יעל מהדרוםאחרונהשלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)