עבר עריכה על ידי אדר ב' בתאריך ג' באדר ב׳ תשפ"ד 12:20

עבר עריכה על ידי אדר ב' בתאריך ג' באדר ב׳ תשפ"ד 12:17

אז פתחתי ניק חדש מחשש לאאוטינג.

יש אצלי המון דברים כל כך ברורים שממש עדיף ניק חדש.

עד עכשיו לא העזתי אפילו בפורום לכתוב על החששות שלי "האם יש לי בעיות קשב וריכוז".

יודעת שיש פה מדי פעם דיבורים בעניין, עד עכשיו התחמקתי מלקרוא אותם וחבל,,,,, פשוט הכחשה.

מנסה בתקופה זו של שינויים אצלי, בעבודה ובעוד תחומים לראות מה אפשר לעשות ולתקן.

אז מה בעצם הבעיות של בעלי קשב וריכוז.

האם יש טיפול בגיל גדול.

איך מתמודדים

מה בעצם עושים בטיפול בעניין

האם עוזר טיפול

אכתוב מעט על עצמי, אבל ממש מעט כדי שלא תגלו אותי..

לא מסתדרת עם השעון (בני הבית יוצאים מאורגנים ובזמן, לא מפספסים הסעות או הגעה בזמן לבית הספר.

האוכל, בגדים, מערכת וכל מה שהם צריכים מוכן שעה מראש.

אני קופצת מדבר לדבר, לאחרונה מנסה להכריח את עצמי לסיים משימה בלי לעבור לאחרת.

מגהצת, פתאום נזכרת ממשהו וקופצת למטבח לשים סירים על האש.

מתחילה לקפל כביסה ופתאום נזכרת שהארון מדי עמוס ולא יהיה מקום לכביסה שאקפל אז רצה לחדר לפנות מקום ולמיין ביגוד בלתי נצרך ולהוציא אותו מהארון.

אני גם חושבת שאספיק הכל ביום אחד ולא כל כך מודעת לשעון שהוא רץ רץ בלי לעצור

מוצאת עצמי כל יום בארוחת ערב מאוכזבת שלא הספקתי כלום, בבית חושבת על מה שלא סיימתי בעבודה ולהיפך.

יש לי הרגשה שאני לא מבינהה דברים וכמו שאחרים מבינים כמו כתבה בעיתון או מלל בסרט, לפעמים צריכה לקרוא שוב ושוב או להאיץ קדימה/אחורה לוודא שקראתי/שמעתי נכון.(הרבה פעמים עוזבת בי להבין כי אין לי סבלנות לאורך של הטקסט. בעקרון, לא מסוגלת לקרוא הרבה חומר.

מה אומרות, זה שגרתי או יש פה בעיה ?

יש עוד מה לפרט אבל אעצור פה

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...

אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?