כאילו השארתי את הכל מאחוריי... זה לא עבר.
רע לי עכשיו. למה ראיתי את הסרטונים... הכל נראה מושלם. הכל נהרס שם.
איך דבר טוב הופך להרסני ורע?
מרגישה פגומה. מוצר עם פגם בייצור.
לא עשיתי שום דבר! רציתי להיות ילדה טובה! אבל לא הסתדרתי ונפלטתי החוצה בלי שלמישהו משם יהיה אכפת.
מילא אם הייתי נפלטת החוצה מהמוסד. נפלטתי מהחיים כמעט.
כגודל האמון שהיה לי כך גודל השבר שקרה.
חלקים חלקים. זה מה שנשאר מהחיים שלי מהאישיות שלי ומכל העולם.
באמת שרציתי אבל יצאתי פגומה.
ואני לא רוצה לנסות שוב עכשיו.
אני אעשה מה שבאלי.
אני לא רוצה להיות ילדה טובה של אף אחד.
אבל מפחדת באותו הזמן.
אני יכולה לשחק אותה שלא נפגעתי מאף אחד.
לא מאלוקים, לא מהעולם...
יכולה לשחק אותה קולית וסבבה וחזקה
אבל אני לא רוצה.
אני עצובה.
לא רוצה לעשות שום דבר.
לא רוצה להמשיך כאילו כלום לא קרה.
תסביר איך הכל היה מאהבה...
מה עשיתי שככה כעסת עליי וגרשת אותי מעל פניך
תבטיח שאתה רוצה אותי בחזרה
שאתה מוכן להסתכל עליי
אולי אף פעם לא היה אכפת לך?
נמאס לי לרצות ולהתאמץ
לדפוק על דלת נעולה
לא שזאת שאלה שאני אמשיך לעבוד אותך
אבל אולי הלב שלי יתיאש מלהיות שם
מהבנים הקרובים אליך
רציתי שתהיה גאה בי...
אולי אני הייתי גאה
זה לא סיבה ללמד אותי ככה בצורה כזו קשה
איפה הרחמנות שלך
אני כבר לא יודעת מה אני רוצה
מה טוב ומה רע
מה לעשות ומה המטרה
אולי לא תעזור לי שוב כשאני אקרא?
יש על מה לסמוך? זה לא הדרך להשען עליך?
למה הסכמת שתשבר לי האמונה?
זה כאילו עשית את זה בכוונה
אני רוצה לעבוד אותך בשמחה ובמתיקות
לא בצער וספקות מה רצונך
אני רוצה להרגיש אותך
לבטוח בך שאתה רק טוב ותמיד תגן עליי
