לא יודעת לומר לך לגבי כאבים אחרי התקנה של מירנה.

אני התקנתי ג'ניפיקס והיו כאבים, אבל לא נשמע לי שברמה כזו.

לגבי היטהרות - בדקת שבטוח נאסרתם מההתקנה? יש בזה שתי דעות.

כמובן בהנחה שהספקת להיטהר קודם. אם חא, אז לא רלוונטי..

וגם יכול להיות שלא ייקח המון זמן

אם ממשיך לכאוב גם מחר הייתי חוזרת לרופא/ה

לגבי טהרה - הספקת להיטהר לפני שהתקנת?

צריך לברר אם לפי הפסיקה שלכם ההתקנה אוסרת

🙁

אחרי ההתקנה של המירנה. ממש כאב לי ברחם בכל פסיעה או תזוזה. יותר כאב כמו צירים או כאילו משהו פוצע את הרחם מבפנים.

כבר למחרת הכאב פחת מאוד עד שנעלם.

כשהתקינו ללי, אמרו שזה עלול ליכאוב כמה ימים, אז לקחת משכחי כאבים, ושאם יש כאבים מלווים בחום, אז ללכת להיבדק.

ולגבי הטהרה אי אפשר לדעת כמה זמן זה יקח.

מקווה בשבילך שיהיה כמה שיותר מהר.

לא נעים כל כך בזמן שלוקחים אבל מהר מאוד עובר

זה גם מצוואר הרחם ולא מהרחם

תרגישי טוב ❤️

הדימום של יום ההתקנה הוא הדימום של ההתקנה עצמה- הרבה פוסקים מחשיבים את זה כפצע

תוסיפי לזה שככל הנראה גם שמו יוד (חום כהה)

לגבי הכאב- אם אין שיפור משמעותי עד מחר- זה נשמע חריג והייתי מתקשרת לרופאה

נחכה ונראה..

שהגוף עוד לא הספיק לפתח דימום הורמונלי תוך כמה שעות?

לכן רוב הסיכויים שהדימום זה מההתקנה

אבל ראיתי שגם כתבת שעוד חא הספקת להיטהר אז אולי זה במילא לא כל כך משנה...

ספרדים מחכים 4 ימים

אשכנזים 5

פיספסתי משהו?

היא שמה התקן אחרי לידה/וסת

בלי שהספיקה להיטהר לפני כן

לכן הספירה מתחילה מתחילת הדימום של המחזור/אחרי לידה

וכבר עברו מעל 5 ימים...

לא חושבת שצריך להתחיל לספור מחדש

מדי פעם כואב

אבל הרבה פחות מאתמול

אמנם לא הורמונלי, נובה טי, אז אני כבר די מכירה:

אצלי רוב התחתונים שחורות בגלל זה. פותר אותי ממלא בעיות.

לא להסתכל!

- איך בעלי אומר לי- כשיגיע המחזור את תדעי.

אל תחפשי אותו! (הבעיה שאני תמיד סקרנית אם מתחיל או לא)

ודיני כתמים הידועים (עשיתי קורס הדרכת כלות אז אני יודעת את התנאים..)

בדיקות: הפסק, בלי מוך, בדיקות ראשון, שלישי, שביעי.

בעלי רב אז כל הזמן מגיעים לפתחינו שאלות של דני כתמים בעדי בדיקה של נשים עם התקנים..

(ואיך אני יודעת? כי הוא לפעמים שואל אותי אם הוא לא בטוח על הגוון..)

מי שרוצה יש 5 גוונים שמטמאים ואפשר ומומלץ לדעת:

מטמא:

1. אדום

2. שחור

3. צבע אדמת חמרה

4. כיין המהול

5. קקאו..

הפרשות צהובות

או הפרשות חומות בגוון של נס קפה- (חום בהיר)

זה גוון שמותר.

כמובן גודל גריס בעייתי- המטבע של 2 שקל..

וכמובן על משהו מטמא-(כלי מקבל טומאה) משהו חדפ לא מטמא..

ותחתונים צבעוניות- (שחור הכי טוב לטעמי)

זה בקיצור😆

ושמחה לחזור תמיד על החומר😉

ופונה לבעלי בכל מצב לפסק הלכתי אם יש שאלה..

אז מקווה ומתפללת שנצליח!!!!

שאלה לי- מתי כדאי להתחיל 7 נקיים אחריי התקנת ההתקן...?

בכל מקרה, לא יודעת לתת לך המלצה לגבי מתי להתחיל

בהצלחה

תודה על ההתעניינות!!

ב"ה יותר הקלה!!!

עדיין מדי פעם כאב, אבל יותר טוב מאתמול!!!

ב"ה!!

מה שכן- כשאני נחה יותר טוב.

כשאני הולכת- מרגיש לי כאיחו אני במחזור.. כאבי שרירים ברגלים... נראה לי אקח שוב נורופן😏

אפשר התבאסות חדשה בבקשה?

אני בפיג'מה

ומניקה

ורעבה,אז אוכלת

ואני קולטת ש

שום בגד לא עולה עליי

ועליתי אשכרה 20 קילו מתחילת ההריון עד היום.

וזוכרים שירדתי 20 קילו??

אז הנה הם בחזרה.

ואני עדיין רעבה

ועדיין צריכה לאכול

ועדיין מניקה (ב"ה)

אז מה, נגיע לממדי הר??

ואשכרה

אין

לי

משהו

שנראה עליי טוב!!!!!!

מה עכשיו 😭

לא יכולה להתחיל עם ההרגלי תזונה הקודמים. לא כרגע.. (שונאת את המילה דיאטה, אז "הרגלי אכילה")

בגדי ההריון שעולים עליי הם חורפיים בלבד.

אמאלה  יש לי בטן

לא רוצה להוציא את פניי מהבית.

אחריי שכולם ראו את הירידה המופלאה שלי (ממש כאילו את ב20 שנה. צעירה יותר") עכשיו הם יסתמו כי עליתי הכל בחזרה....

מה עושים

וואי

למה אני לא מאלה שיורדות בהנקה????????

..

וסליחה שאני מתלוננת.

סליחה.

בהתחלה אין שניה להתארגן על עצמך

זה באמת הגיוני

תנסי שיהיה בבית דברים בריאים במקפיא

נגיד דגים וירקות

שאפשר לשים בתבנית כמו שהם קפואים

להכניס לתנור עם תבלינים ובי

להוציא מהבית את המתוקים שאת הכי אוהבת ש

שפשוט לא יהיו

אבל בגדול בשלב כזה הייתי משחררת

עוד חודש חודשיים

תחזרי לזה

כמו שכבר הצלחת לעשות את זה

את תצליחי שוב

וחיבוק יקרה!!

חיבוק גדול!!!!! 

גמני לא יורדת בהנקה, ההפך..

בור ללא תחתית

צריך לחיות בעולם של מניקות שמנות לתקופה

כדי להרגיש נורמלית....

😜💓💓

ממש חיבוק

לא הייתי עושה משהו קיצוני בשלב שלך אבל כן ממליצה לך לבקש מהילדים לחתוך לך סלט. למלא את המקפיא בלחמניות בריאות, פיתות כוסמין. כדי שיהיה בשלוף. להכין דייסת קוואקר עם פרי וקצת חלב או חלב סויה במיקרו. לקנות גבינה טעימה כזו שמנת חמש אחוז שיהיה לך למרוח על פריחית אורז או קרקר לחמית מתי שאת חייבת. יוגורטים בריאים עם תוספת חלבון, לאכול עם פרי ואגוזים.

תנסי לחשוב על דברים קלים. רק קלים. אבל בריאים. לגבי חלבון יותר משביע בצהריים אם את כבר מבשלת לשבת תקפיאי לך מנות לאמצע השבוע ורק לחמם ולאכול עם פחממה מלאה ליד ואפילו מלפפון שלם אם אין כוחות לסלט או לחתוך.

ותשתי הרבה.

תנסי לאזן את זה כמה שאת מסוגלת. לא בשביל לרדת עכשיו אלא כדי לעצור את העליה ולשמור על הבריאות.

ותוציאי אוייבים ושוקולדים מטווח ההשגה.

ותכף יתחמם עוד קצת ותצאי לסיבוב עם העגלה ותחזרי לזוז קצת.

לאט לאט ממוש. ילדת! את לא בת עשרים. אף אחד לא מצפה שתוך חודש תסתובבי כאילו לא היית בהריון. הכל טוב. שחררי את הסביבה. תדאגי לעצמך! 

אה ותזמיני לך בגדים. יאללה משיין. מותר לך להתלבש ולא משנה באיזו מידה. שחררי את הבטן. ייקח לה זמן. 

סבלנות. חיבוק. 

האמת מה שכתבת אני אוכלת... לא שוקולדים, כן דייסת קוואקר- עם סוכר..

הרבה אוכל.

המון.

זה מה שמשמין אותי.

שוקולד עצמו אוכל אחד ל..

אבל 2 טוסטים פיתה כוסמין- משמין

דייסת קוואקר עם סוכר- משמין

בכללי הרבה אוכל, זה משמין...

🤷‍♀️

זה גוף זר ברחם, הגיוני שיהיה לא נעים..

זה יעבור בסוף!! אל תדאגי.

ועכשיו גם דימום.

שוקלת אם להחליף לנובה טי וזהו

התקנתי מירנה לפני חצי שנה

(היה לי לפני נובה טי אבל הדימומים היו מטורפים.. אנמיה... בהמלצה רפואית עברתי למירנה)

הייתי- היינו  במוכנות לדימומי הסתגלות ארוכים

אז כך: אחרי 4-5 ימים הכאבים נחלשו הצלחתי לעשות הפסק וטהרה ב"ה

מה כן?

כאבי ראש מתמשכים ברמה ששלחו אותי למעקב לחץ דם, בדיקה שזה לא לחץ תוך מוחי ועוד...

השמנתי

אבל מבחינת טהרה היו עוד 2 מחזורים קצת חלשים מהרגיל ואז ב"ה טהרה ברצף

מתפללת שימשיך כך

וגם לך שתהיי בצד הטוב של הסטטיסטיקה וישפיע עלייך רק בצורה טובה

הכאבי ראש עברו?

לי אישית החוויה עם הנובה טי היתה מצוינת- לא כאבים אחכ,  

והכי הכי:

מחזורים רגילים בלי כתמים באמצע ויכולתי להטהר ציק צק. מה שכן היתה באסה: זה שהמחזורים היו בול 25 יום בלי לזוז. יענו הייתי טהורה מקסימום שבועיים בול וזהו. וזה לא זז, ואי אפשר לשחק עם זה..

אז למה לא שמתי שוב נובה טי?

כי הפעם אני רוצה לסגור סופית.. עוד רגע בת 40. והאחוזים של המניעה יותר גדולים עם המירנה..

את הכאבי ראש אני מכירה כי השתמשתי בנובה רינג עד שנהיו לי כאבי ראש פסיכים וביום שהוצאתי הפסיקו..

אז כנראה שזה ההורמונים..

האמת כאבים כבר לא מרגישה ברחם

אבל כאבי ראש היה לי בערב שבת משהו פסיכייייי

וגם עם הדימום שהתחיל-

אני במגמה להחליף לנובה טי וזהו.

אין לי כח לצרות האלו!!!!

מיציתי כאביםםםם

ובאמת קשה

ומלחיץ

כי לא ברור אם זה רק מהמירנה...

אבל

במכון פועה הגדירו לי את מירנה ריצה למרחקים ארוכים...

נשמתי עמוק..

וב"ה זה עבר לגמרי

גם אני באיזור גיל ה40 אז זה לא לזמן קצר. 

אני רוצה שיוציאו לי את הפסיכיות הזו!!!!

אוווףףףף מתחרטת ששמתי😭😭😭

לגבי כאבי ראש אני לא מבינה

אבל אם עדיין יש כאבי בטן, בבקשה תלכי לבדוק

נמאס לייי

רוצה את זה בחוץץץץץ

😭

ויש לי תור רק שבוע הבא🙁

למה?

ואיך היה ..?

את ההתקן הזה

מתחילה לפחד

ואני מאוד רגישה באופן כללי ובאזור הרחם במיוחד..

אבל כל כך רציתי מניעה בלי וסת כל חודש (אני מקבלת מחזור חודשיים אחרי לידה עם הנקה מלאה מלאה 😒)

זה מה שיגידו לך.

אני אומרת

פוי הורמונים😒

תתני לזה עוד יום-יומיים ותשתי המון המון...

תני לגוף קצת זמן להתרגל.

לא שאני אומרת שיש לך דלקת. אבל להיות עירנית.

פעם הגישה היתה לקחת אנטיביוטיקה כל פעם ששמו התקן, היום כבר לא.

כל הכבוד שזה מה שאת אוכלת..!!

אני גם אוכלת בהנקה המון

אין ברירה..

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.

ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה

בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה

רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.

לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.

ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.

בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.

נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

זה לא בהכרח קצת.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי

זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.

אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

ופחות תוכלי לעשות אחרי הלידה. ואם אפשר עם הבעל אז בכלל נחמד. ערב זוגי כל יום.

וגם מכינים דברים שיעזרו לך אחרי הלידה. הזמנה אינטרנטית של קניות סופר ובכלל. מאכלים שאפשר להקפיא. כביסות לתינוק וכו. 

מה שהכי עוזר, תגידי לעצמך אני יולדת ב42.

זהו, תשחררי מ- אולי זה יקרה היום? אולי עכשיו? אולי מחר?

פשוט להתכוונן ל42, רק זה מה שעזר לי לא להשתגע 

והולכים יחפים על החול

שומעים מוזיקה שמרגשת אותך

נחיםםם

מדברים עם חברה

רואים סרט מעניין

מסתכלים על תמונות מרגשות של המשפחה

ומנסים להשתגע עם חיוך....

מה עוד את מסוגלת לעשות שאת אוהבת?

סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.

לדעתי

אפילו פרטי אם יש אופציה 

חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש

אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב

הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת

רפואה שלמה!

ממה שאני מכירה

לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת

זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..

ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט

נראה לי שכל קופה אמורה לספק תורים מהרגע להרגע לעזרה ראשונה ברפואת שיניים

זה לא חייב להיות מקרה חירום

אם יש כאבים כלשהם לא צריך לחכות לתור מסודר אלא נותנים תור לאותו יום או מקסימום יום למחרת

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?

אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה

למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה

שאת שוכבת ושמים את התינוק עליך ליד השד והוא 'מאכיל' את עצמו לבד ואז הוא שולט בזרם. 

ואז השד מקביל אלין ולא מעליו

והזרם פחות

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים

והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

לק"י

ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...

(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.

או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.

בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?

זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.

סוודר שווה

פיג'מה חורפית

סטנדר