1. ברור שיש אחריות רבה על נתניהו, אבל זה ממש לא נכון שתריעו לו שזה עומד לקרות, ההפך הוא הנכון.
2. לגבי הליכה לבחירות: רוב העם בישראל לא רוצה עכשיו ללכת לבחירות, וזה הדבר היחיד שרלוונטי.
חרף התרעות חמות...
ולא אמור לדעת שהם נופשים באילת במקום לטפל באוייב בטרם יחצה את גדר המערכת.
זה כמו להאשים את השר לבטחון לאומי באחריות לרצח של בעל את אשתו.
לגבי בחירות, קודם צריך לסיים את המלחמה- בדרום ובצפון, אחר כך ועדת חקירה לאירועי שמחת תורה, לפרטי פרטים, ואחר כך בחירות לאור ממצאי הועדה.
בזהירות רבה יאמר שהממצאים יוגשו, לכל המוקדם, כחצי שנה לפני המועד החוקי לבחירות, כך שבפועל הן תערכנה במועדן.
ואין סיכוי שהבחירות יהיו במועדן, הרבה ח"כים בליכוד לא יעמדו בלחץ הציבורי שהולך להיות
..... הם ימתגו את כל מי שרוצה להקדים את הבחירות כשמאלן בוגד שרוצה להקים מדינה פלסטינית. אל תשכח שהמגזר הציוני דתי יתמוך בכל מצב בליכוד למרות שהם יודעים מי אחראי להאכלת המפלצת. תאוות המשרות והתקציבים קודמת ליושר הציבורי.
כל גורמי הבטחון, כווווולם, התייצבו כאיש אחד נגד הכוונה לטפל בחמאס בדרך צבאית.
וכמאמר הקלישאה: אם כולם אומרים שאתה שיכור, אז לך לישון, הם מן הסתם צודקים.
בנסיבות האמורות נתניהו קיבל את עמדתם, ובצדק.
יותר מזה, אם למרות מעשי הזוועה של חמאס בשמחת תורה, העולם כולו נגדו, מה היה קורה אילו ישראל היתה יוצאת בהתקפה יזומה.
אכן הגיע הזמן שהמטכ"ל יהיה מגוון בתפיסות שונות, אבל לא כאן המקום להרחיב.
אתה לא יכול למנות אנשים עם תפיסה מסויימת ואז להאשים אותם כשקורה משהו בלי לקחת אחריות.
ולא היה חייב לצאת למתקפה יזומה, היה צריך לנצל את המבצעים שהיו בעזה כדי לפגוע בהם יותר חזק.
ואם הוא בעצמו כן חשש ממתקפה של חמאס ולא פעל רק בגלל לחץ מהעולם, הוא היה צריך לפחות להורות לצבא להגן טוב טוב על הגבולות.
נתניהו לא ממנה רמטכ"לים.
שרי בטחון ממליצים על רמטכ"לים, ומביאים לאישור פורמלי בפני שרי הממשלה.
אחריות ראש הממשלה היא קולקטיבית וקונסטרוקטיבית, כמו של כל שר אחר.
עוד משהו, הממשלה לא יכולה לאשר לתפקיד זה, לא מנתחי לב, ולא רופאי שיניים, ולא מהנדסי בניין. בכל מקרה הוא יבוא מתוך המערכת, וכולנו יודעים מי מגיעים לישורת האחרונה.
שר הבטחון צריך להגיע להסכמה עם ראש הממשלה, אחרת המינוי לא עולה להצבעה בממשלה.
וגם בתוך המערכת של צהל לא כולם באותו ראש (יצחק בריק לדוג').
אבל בסופו של יום הממשלה מאשרת את ההמלצה של שר הבטחון.
כך היה עם הלוי.
כך היה עם כוכבי.
כך היה עם אייזנקוט.
וכך היה עם גנץ.
זה לא שהוא מנחית עליו מועמד
הוא עוד יגרור את המלחמה עד מועד המתוכנן של הבחירות. אני מתרשם שהליכוד וביבי מנסים לצערי בהצלחה לשמר את שלטונם כאן על ידי חלוקת משרות,חוזים לפתיחת מזנונים במשרדי ממשלה ועוד כל מיני הטבות לאנשי שלומם. השיטה המפאימיניקית הידועה. הם יבחרו בביבי בכל מצב כמוכה.
צום נעים לכולם.
...מתעלם כי אתה יודע שהטענות צודקות. אתה שוב מטיל את האשמה על פקידים כאשר המנטרה של הממשלה הזאת היא משילות וקבלת החלטות באופן עצמאי ללא תלות בפקידים. אי אפשר להחזיק את המקל משתי הקצוות. אנשים אנטיליגנטים לא צריכים ועדות חקירה כאן. היתה מדיניות במשך הרבה זמן להאכיל את המפלצת. רובו ככולו היה זמן שלטונו של ביבי. אם הייתי לוחם היום בעזה ונוכח לדעת שקשיי הקרב ברובם ככולם הם מנהרות החמס שנבנו בבטון ובכספים של מדיניות זאת, הייתי מפנה את אצבע האשמה רק על ביבי וחבר מלקקיו מהליכוד.
כשלחמנו ב1982 בלבנון וראינו שאנחנו מתקדמים צפונה אמרנו בצחוק ששרון רוצה להגיע למקור של הקטיושה לרוסיה. עכשיו להבדיל העיכוב והדישדוש בעזה גורם לי לחשוב שלביבי אין רצון למגר את החמס.
הוא שכנע את הממשלה להכנס ללבנון והממשלה השתכנעה כולל העומד בראשה- מנחם בגין.
ככה היה בכל הסבבים מול חמאס בעזה. שר הבטחון מוביל את הקו, וכולם אחריו.
נקסט.
ביבי והליכוד הם אסון למדינה......
.....מלענות עליה היא האם בגלל ארועי השביעי באוקטובר בפרט וסתם תפקוד שלומיאלי בכלל צריך מתי שהוא לאחר ״מיגור החמס״ לבצע בחירות ולא לחכות לוועדת חקירה או לא. במקור השרשור מביא מספר טענות לטובת הבחירות אם אתה וחבריך יכולים לסטור טענות אילו אז בבקשה ואם לא עדיף שלא תגיבו בכלל.
שבת שלום
כמו שלא יוצאים לנסיעה ברכב ללא דלק.
פשוט.
מדמיין -
מה שחשוב כרגע לדעת ולהחזיק איתו, זה שהכנו את האירנים שוק על ירח. צה"ל (וגם צבא ארה"ב) פעל בשמי אירן, כבמגרש הבית. הגענו למרחקים הרבה יותר גדולים ממה שהגענו ב'עם כלביא' מהים הכספי ועד האוקינוס ההודי. אירן איבדה את כמעט כל ההנהגה הרוחנית, הפוליטית והצבאית ואלפים מכוחותיה. חטפה מכות קריטיות לתשתיות, לתעשיה שמיועדת ליצור טילים ובכלל - לכלכלה שלה.
את כל זה עשינו בלי אף נפגע מכחות האוויר והקרקע שפעלו באירן ו(כל אחד עולם מלא ובכל זאת )מעט מאוד נפגעים בעורף.
לגבי ההמשך יש כמה אפשריות, מיידית -
*קריסה של הפסקת האש, מה שאומר שנמשיך לכתוש אותם
*האירנים מבינים כמה הם איבדו ושומרים על הפסקת האש באדיקות ואנחנו פנויים לטפל בלבנון ועזה.
לטווח יותר ארוך, האפשרויות -
*שרידי השלטון הנוכחי (אלו שטראמפ הכריז עליהם כ'מתונים שהשארנו בכוונה') מחזיקים מעמד וכדי לשמור על ראשם מחובר לגופם, מתחילים לשתף פעולה במידה זו או אחרת. (בדומה לוונצואלה כיום)
*הם מנסים להשתקם צבאית ואז בעוד שעתיים/יומיים/שנתיים נעשה עוד סבב כמו שהיה.
*החלשנו את השלטון כל כך, שהתהליך הפנימי יביא להחלפתו. כמעט קרה לפני שלושה חודשים, רק שעדיין היה להם כח לטבוח באזרחים.
נ.ב.
למי שכבר מתכנן ליום העצמאות להשלים את כל מה שלא עשה בפורים/פסח, רק מציין שזה בדיוק המועד הרשמי של סיום הפסקת האש...
איראן פשוט נכנסה לסבבים
ותכלס
חיזבאללה חי ובועט
כנ"ל איראן
(כן פגעו בהם
מסתבר שהם עדיין חיים כרגיל)
מקווה ששומרים טוב שחמאס לא יחזרו לחיים
ואנחנו נמשיך לחיות על החרב
כי לעצום עיניים זו כבר לא אופציה
הם אמנם עדיין מצליחים לבעוט, אבל חלשים מאי-פעם.
כמה הפחידו שנים מאיך תראה המלחמה עם חיזבאלה (זוכרים את הבהלה לגנרטורים?) ושלא לדבר על כמה שבועות מתחת לאדמה. אז פעלנו חופשי בשמי אירן מצפון לדרום וממזרח למערב וכל כחותינו שבו בשלום מהאוויר וכן, גם מהקרקע. הישג עצום שאיש לא חזה.
אז כן, הדרך לגאולה השלמה מורכבת וארוכה. בניגוד לאיך שהדברים מצטיירים ממרחק של שנים - אף מלחמה לא הסתיימה בניצחון מוחלט. יתכן שכעת כשההנהגה האירנית חלשה מאוד - השלטון שם ישתנה בתהליך פנימי ויתכן שאכן נצטרך עוד סבב. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. מסבב לסבב אנחנו חזקים יותר והם מצליחים פחות ופחות. אם לפני ארבע שנים חיסול של בכיר אחד בעזה, הריץ את גוש דן לשבוע במקלטים, היום חיסלנו את כמעט כל ההנהגה הדתית, הפוליטית והצבאית של אירן והחיים המשיכו קרוב לכרגיל.
צה"ל יושב היום על כל קו הנ.ט. בלבנון, והולך ומחליש את חיזבאלה. גם מול חמאס, עדיין הנצחון לא מוחלט - אבל צה"ל חוצץ בין הישובים לבינם ממשיך לחסל בהם והם לא מגיבים.
בעז"ה עוד לא נאמרה המילה האחרונה.
כדי לתקוע את תושבי הצפון מעל חודש בממד/ כדי לשתק מדינה שלמה כנ"ל
מנטרות של גאולה שלמה לא יעזרו לתושבי הצפון במערכה הבאה כפי שלא עזרו להם במערכה הזו או בקודמות
תושבי מטולה, נאחזו בקרקע במציאויות קשות מאלו ובזכותם יש לנו מדינה וצבא ואנחנו יכולים לשבת כאן ולדון בזה...
(רק נזכיר, הריצה לקנות גנרטורים מחשש מחיזאלה, היתה בתל אביב, לא במעלות).
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
קטע מהספר "בעל שם טוב", פרשת ראה אות ו:
אמרו חכמינו ז"ל: "ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר כו' תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". שמעתי [בשם ר"י בעש"ט ע"ה זצוק"ל] ... פירוש, אדם שאינו הגון נקרא בבל - כי עומדים בשטותים והבלי עולם, ואדם הצדיק נקרא ארץ ישראל. וזהו פירוש הגמרא: עומדת בבבל, פירוש בשטותים, ורואה על אדם כשר נבלה, והיינו נבלה בארץ ישראל באדם כשר.
בבחירות בגלל המבצע. אז הם מתחילים ללכלך עליו שהביא הפסד מביש.
אפשר לחלוק על ההחלטה להפסקת אש. אבל:
א. מה הם היו עושים במקום?
ב.הם יודעים עוד מה התכנון בעתיד?
ג. איך הם היו המתמודדים עם טראמפ?
ד. אין ספק שזה הישג מרשים שהחליש מאוד את איראן במחיר מינימלי מאיתנו. גם אם לא מה שציפינו לו
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'