לעשות בדיקת דור ישרים.

לא אומרים מי הנשא ומי לא. רק "יש התאמה" אם אף אחד לא נשא/ רק אחד נשא, או "אין התאמה" אם שניכם נשאים ובאמת יהיה סיכוי לילדים חולים (גם אז, עם הרפואה המודרנית יש מה לעשות כדי לנסות למנוע את זה גם אם ממשיכים בקשר)

מה שלא אהבתי ברטוריקה של דור ישרים זה שהם מלחיצים שאם תדעו מי הנשא ומי לא, יהיה לנשא כתם לכל החיים ולא ירצו לצאת איתו, ורק השיטה שלהם מונעת את זה. אני תמיד חשבתי שקצת הבנה בגנטיקה תגרום לאנשים להבין שאין שום בעיה אם הצד השני לא נשא. זאת גישה מאוד חרדית של "צריך לשמור על השם הטוב" גם בנושאים שהשם הרע הנורא נוצר רק מבורות של החברה בנושאים האלו.

אבל במקרה שלך, נראה שהנורא מכל שהם ניבאו לך כבר קרה. אז כדאי שתעשו שניכם את הבדיקה, לא תדעו מי הנשא ומי לא, ותהיי רגועה שאין סכנה, והוא לא ידע שאת נשאית. זאת גם בדיקה מאוד מקובלת בציבור הדתי והחרדי, זה ככל הנראה לא ישמע לו מוזר. יש מצב שהוא כבר עשה בדיקת דם שלהם דרך הישיבה. רק תבדקי שהסל שלהם כולל בדיקה לאותה מחלה ספציפית.

רק למה באמת נבדקת בלי קשר לקשר זוגי? נראה שזה באמת סתם מלחיץ אותך.

יש הבדל בין לא לדעת איזה מחלה אני נושא, לבין לדעת ולהסתיר זאת מבן הזוג.

לדעתי מי שכבר עשה חייב לספר לבן הזוג בשלב זה או אחר.

בנוסף, דור ישרים מסרבים לעשות בדיקות למי שכבר עשה בדיקות רגילות (או כך לפחות היה לפני מספר שנים).

הרציונל שלהם הוא בדיוק מה שכתבתי למעלה: הם לא רוצים לעזור לאנשים להסתיר את מה שהם כבר יודעים, אלא רק לעזור להם לא לדעת את מה שהם ממילא לא יודעים.

אם לצד השני אין את הגן הזה, אז זה חסר משמעות. אני מלכתחילה בעד פשוט להסביר את זה לכולם ולעשות בדיקות רגילות במידת הצורך, אבל במקרה הזה כשנוצר עניין של מתח נפשי ואפילו סכנה לעצם הקשר בגלל עניין שרוב הסיכויים לא יוביל לשום דבר פרקטי, כנראה עדיף להם לא לדעת מי "אשם".

ברור שצריך להיבדק, ואם האופציה הזאת של דור ישרים לא הייתה קיימת, בהחלט הייתי מציעה לה להתגבר על הרגשות האלו עם כל החוסר נעימות. אבל אם נוצרה בדיקה, בדיוק בשביל מצב שכזה, שגם מתייחס לעניין הרגשי וגם לעניין הרפואי האובייקטיבי- למה לא להשתמש בה?

אני חושבת שהתגובה שלך עם כל האופציות לגבי בדיקות גנטיות של עוברים גם כן לא מועילה למצב שלה. מדובר בבחורה שיוצאת לדייטים ויש לה חשש מסוים. אתה קופץ איתה קדימה כאילו זאת גזרת גורל ששניהם נשאים ויצטרכו לעבור את כל הבדיקות הרפואיות המסובכות האלו, כולל הפלות יזומות ועוד החלטות הרות גורל שכאלו. סיכוי מאוד גדול שהיא לא תצטרך לעבור שום דבר מזה, ולהלחיץ אותה ככה יכול לגרום לה לסיים את הקשר ו/או לחשוב שהיא כזאת חולה ומוכתמת שלא תוכל להביא ילדים בצורה טבעית ופשוטה.

זה לא עניין של להסתיר מידע, אלא להציג אותו מתי שרלוונטי מתוך מודעות למצב הרגשי של האדם.

זאת לא הסתרה, אם זה נושא חסר משמעות רלוונטית. כמו שאין חובה לספר לאדם ששונא ג'ינג'ים שיש לה גנים של ג'ינג'יות מכמה קרובי משפחה, אם במשפחה שלו מעולם לא היו ג'ינג'ים. ברור שמחלות גנטיות זה נושא הרבה יותר חמור, אבל כשאין סכנה שזה יתבטא בפועל, ומדובר על אנשים שקשה להם לא לקחת את זה באופן אישי, הגילוי בהחלט יכול לעשות יותר נזק מתועלת. (כמובן שאני מעדיפה שלא ייקחו את זה באופן אישי וילמדו שאין להם סיבה לחשוש)

"אם לצד השני אין את הגן הזה, אז זה חסר משמעות." - גם אם זה נכון, איך אפשר לדעת אם לצד השני יש או אין את זה? רק אם מספרים לו שלי יש את זה ולכן חשוב שהוא בעצמו ייבדק...

לגבי דור ישרים - גם אני בעד דור ישרים וזה מה שעשיתי בעצמי. אני פשוט לא חושב שזה רלוונטי למי שכבר נבדקה בדרך אחרת. לכן השאלה "למה לא להשתמש בה" לא רלוונטית בעייני למקרה הזה.

התגובה שלי באמת עלולה להלחיץ, אבל למעשה המטרה שלי הייתה הפוכה. גם כתבתי בהתחלה שהסיכויים ששני בני הזוג יהיו נשאים הם קלושים, וגם כתבתי שבעצם בזכות הרפואה היום אז גם אם אותם סיכויים קלושים אכן יתממשו - עדיין אפשר להתחתן וללדת ילדים בריאים. 

אני מצטער שלא הדגשתי את זה קודם עוד יותר, ולכן אעשה זאת עכשיו: הפסקה הארוכה שכתבתי על הטיפולים נדרשת רק במצב המאוד מאוד נדיר ששני בני הזוג נשאים לאותו גן בעייתי.

מטרתה הייתה להרגיע שיש פתרונות גם לאותו מצב נדיר, ולא להלחיץ.

לדעתי זאת כן הסתרה, מעצם זה שזה משהו שהיא תרצה לספר לו כנראה אבל "תעצור את עצמה" מהחשש מתגובתו, מסטיגמה או לא יודע ממה.

כל דבר שאני לא רוצה לספר בגלל פחד מהתגובה של הצד השני, הוא הסתרה. לפעמים ההסתרה מוצדקת (אין שום סיבה בעולם לספר לצד השני שאתמול שלשלתי כל הבוקר), ולפעמים פחות. אולי הדרך הטובה לבחון מתי זה בסדר ומתי זה לא - היא לדמיין מה תהיה תגובת בן הזוג אם יגלה זאת בעתיד. האם יכעס שהסתרתי ממנו, או שגם הוא יחשוב שזה היה מטופש מצידי לספר?

לדעתי בעזרת המבחן הזה אפשר להבין ש"אתמול שלשלתי" זה בסדר להסתיר כי זה באמת מידע לא רלוונטי, לעומת הסתרה של פגם גנטי.

ובעצם ליצור מגבלה על הילדים

למה שארצה ליצור כזה דבר?

"ליצור דבר כזה" מדובר בילד שלך זה לא סתם "דבר"

חוץ מזה נשאות זה לא סוף העולם רוב המקרים זה סתם רדום ולא קורה כלום . מה גם שיש לך חיוב להביא לילדים מבלי עכשיו להתחיל לעשות חישובים כמו המלך חזקיהו

כי הנכנסת לשם את המשמעות שהיתה בראש שלך..

התכוונתי ליצור מציאות כזו.

כמובן לא ליצור ילד 😵‍💫

אני לא יודע אם שאר התגובה רלוונטית..

כל מה שניסיתי להגיד זה שבסוף כן יש לזה השלכות (גם אם הן ברות תיקון) אז נראלי יותר מובן למה רוצים שזה ישאר לא ידוע.

אבל רק כדאי לזכור שההבדל ביני לבין כל השאר שלא טורחים לבדוק זה שטרחתי לבדוק..

אבל ככה העולם

לפעמים זה קצת בבחינת מוסיף דעת מוסיף מכאוב 😉

ובאמת, כשזה יהיה הנכון, תוכלו לדבר על זה והוא יהיה בסדר עם זה. דווקא המודעות שלך לעניין וההבנה בנושא, מעודדת.

ולזכור תמיד, שבסוף הכל זה סייעתא דשמיא!!

להתפלל תמיד על בריאות 🙏

לוקחים את זה הרבה יותר קשה ממני חח.

זה שמישהי בדקה והיא נשאית למחלה שנפוצה מספיק אצל אשכנזים כדי שיממנו את הבדיקה שלה, לא אומר שהנשאות שלה בעייתית יותר מאשר כל נשאות אחרת שכל אחד מאיתנו נשא אליה (של מחלות כנראה נדירות יותר שלא בהכרח בודקים. או שאולי אנחנו נשאים גם למחלות כן יותר שכיחות רק שאנחנו לא יודעים כי נבדקנו בדור ישרים, או שלא נבדקו בכלל).

נשואות היא לא מגבלה בשום מובן. הסיבה היחידה לדעת על נשאות היא כדי למנוע מצב שבו שני ההורים נשאים לאותה מחלה. ואם זה לא קיים, אז לנשיאות אין שום משמעות. לראות את זה כמגבלה זה עצוב מאוד בעיני.

זה עניין של תחושה וידיעה

וזאת בכלל המחלה שלכם בד"כ,לא אמורה להיות שלי.

הנשאות לא הופכת אותי למוקצה מחמת מיאוס, הבנת?

אני יכולה להיות מכאן ולהבא קצת יותר גזענית ולא להתעסק עם אשכנזים וכמעט נגמר הסיפור מבחינתי.

אשכרה יש לי עכשיו תיק שיושב עלי,משהו שאני צריכה לספר אותו לכל אחד שאפגוש.באסה.

מבאס ממש 😔

אבל אני באמת חושב, וכתבתי למעלה, שכשיגיע הבחור המתאים, הוא לא ירתע, הוא יגש לזה בשפיות, הוא יראה את המכלול המדהים שיש לך והוא אוהב אותו, ולא תהיה לזה שום השפעה מלבד לוודא שהוא לא נשא 🙂
 

בעז"ה בהצלחה! 🙏
 

ותמיד תמיד להתפלל

להתפלל לבריאות

להתפלל לבהירות

להתפלל להצלחה

זה אף פעם לא מפריע 😉

[ורק הערה: כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע כמובן.. אני לא יודע בת כמה את ומה עברת במסע הזה של השידוכים, אבל החשבון הזה שמקסימום הרפואה תוכל לטפל בזה הוא חשבון מאוד מאוד דיעבדי. יש לזה כ"כ הרבה השלכות, יחד עם הרפואה, שבכלל לא פשוט שכדאי ללכת על מסלול כזה. שוב, אני לא מכיר אותך, אבל בהחלט כדאי להתמקד באופציה של בדיקת נשאות.]

תמיד כדאי להתפלל

גם לילדים

בגללכם יצא לי יותר דרמטי ממה שתפסתי את זה לבד..

ולא הזיז לו את קצה הציפורן

רק שאל מה הוא יכול לעשות וזהו

ושלחתי אותו לבדיקה.

מהיום כל מי שישלח לבדיקות גנטיות בשלבי דיטיים ראשוניים ידע שאני זאת אני

מעולה!

בהצלחה!!

ותודה על העדכון 🙂

שתעשי דור ישרים עכשיו, זה יעלה לך כמה מאות (או שתבקשי מהם שיבדקו רק את הגן הזה ספציפית)

ותתנהלי כרגיל עם החלפת מספרי דור ישרים מכאן ולהבא. 

א. דור ישרים מסרבים (או לפחות סירבו בעבר) לבדוק את מי שכבר עשה בדיקה רגילה. הם לא רוצים להיות מפלטם של האנשים עם הבעיות הגנטיות, ולא רוצים לעזור לאנשים להסתיר.

ב. כל הרעיון של דור ישרים זה "עדיף לא לדעת", כדי שלא יהיה מה לספר וממה להתבייש וכו'.

אם אני יודע שהשילוב ביני לבין בת זוגתי לא יוביל לילדים עם מחלות איומות - זה מספיק טוב בשבילי. אני לא רוצה לדעת יותר מזה.

אבל מי שכבר יודע מה יש לו, אני לא רואה איך אפשר לא לספר זאת מבחינת הוגנות עם בן הזוג ומבחינת ואהבת לרעך כמוך. 

כתבת שאת מרוקאית ואת נשאית.

באותה מידה יכול להיות מרוקאי שנשא...

נכון שיש סטטיסטיקה, ואת זה בטח הגורמים הרפואיים אמרו לך, אבל בסופו של דבר אנחנו לא מתחתנים עם סטטיסטיקה אלא עם אדם אחד מסוים.

שהיא מרוקאית..

נכון,נכון

מבינה שצריך לספר.

אז אין פה 'מגבלה' בעצם הנשאות.

המגבלה היחידה היא כשלשני בני הזוג יש נשאות לאותה מחלה.

אם מישהו לא רוצה להתחתן עם אדם בגלל שהוא נשא למחלה מסויימת, מחשש שיעביר את הנשאות לדור הבא, כי הוא רואה בעצם הנשאות מגבלה, אז זה מאוד עצוב בעיני. וגם מנותק מהמציאות, כי מן הסתם גם הוא נשא למחלות אחרות...

כמה נקודות:

א. גם מחלות שמאפיינות אשכנזים, יכולות לדור בתוך גופם של מזרחים וגם של גוים. מספיק שסבא של סבא של סבא של סבא שלך, היה במקור מגרמניה למשל ואז היגר לקהילה ספרדית ונטמע שם, בשביל שהגן יתפשט גם בקרב יהודי המזרח. במילים אחרות - זה לא הרמטי, ובכל עדה יכולים להיות גנים שמאפיינים עדות אחרות.

ב. הגנים האלה בדרך כלל נדירים (מי פחות ומי יותר), ואם את לא אשכנזיה ומדובר בגן אשכנזי, וכל הדורות לפנייך התחתנו רק בתוך העדה (כלומר לא התחתנו עם אשכנזים), זה מסביר היטב למה אף אחד במשפחתך מעולם לא חלה. צריך שניים לטנגו, וגם בשביל לחלות במחלות האלה. אז סיכוי נדיר כפול סיכוי נדיר עוד יותר = סיכוי מאוד מאוד קלוש.

ג. תמליצי בחום לכל האחים ובני הדודים שלך להיבדק גם כן לגן הזה, את לא יודעת כמה נפשות את יכולה להציל בזה ומי יודע אם לעת כזאת הגעת לבדיקות.

ד. לפני שתחליטי להביא ילד לעולם, וזה לא משנה עם מי תתחתני, מאוד מאוד מאוד מומלץ שבן הזוג יעשה בדיקות גנטיות וישלול הימצאותו של הגן הזה. בגלל שבחרת בבדיקות רגילות ולא דור ישרים, זה מה שבן זוגך יצטרך לעשות.

ה. למעשה, אפשר להביא ילדים בריאים לעולם גם אם שני בני הזוג נשאים של הגן. 

שיטה אחת היא PGD (שואבים מהאמא ביציות, מפרים אותן במעבדה עם הזרע של בן הזוג, ולאחר מספר ימים בודקים במעבדה איזה מהעוברים נושא את המחלה הגנטית. אלה שנושאים את המחלה מושמדים, העוברים הבריאים מוחזרים לגוף האמא (אם יש כמה עוברים בריאים אז מחזירים אחד ואת השאר מקפיאים להריונות הבאים)).

שיטה נוספת היא פשוט להיכנס להריון ובתחילת ההריון לעשות בדיקת סיסי שילייה וכך לדעת אם העובר נדבק, ואז במקרה הצורך חלילה והוא נדבק אפשר להפסיק את ההריון.

לכל שיטה יתרונות וחסרונות*, גם הלכתיים וגם פסיכולוגיים וגם רפואיים. אם שני בני הזוג נשאים של אותו הגן מומלץ להתייעץ עם מי שמומחה בכל 3 הסוגיות הנ"ל.

ו. עכשיו שאת יודעת מה האפשרויות במקרה ושני בני הזוג נשאים של הגן, תחליטי כמה זה קריטי לך לוודא שלבעלך לא יהיה את הגן הזה.

אם את אומרת שזה לא מאוד מפריע לך לעבור PGD, אז שבן זוגך יבדוק את הגן הזה רק בשביל לדעת האם אתם צריכים את כל הבלגן או שאפשר פשוט להביא ילד לעולם בדרך הטבע.

אם מבחינתך זה קריטי לא לעבור את התהליך הזה כי את רוצה להביא ילדים בדרך הרגילה ובלי חשש, אז כדאי שבן הזוג יבדוק את הגן הזה עוד בתחילת הקשר, כדי שלא תמצאי את עצמך קשורה בעבותות לאדם שבסוף יסתבר שנושא אף הוא את הגן.

*פירוט קצר של היתרונות והחסרונות של כל שיטה:

PDG:

יתרונות: העוברים שיחזרו לגוף האם לא יהיו עם הגן הזה.

חסרונות: תהליך מורכב, ארוך, הכולל הזרקת הורמונים ושאיבת ביציות, ומתן זרע לתוך כלי. בנוסף, צריך למנוע הריון כל החיים כדי לא להיכנס להריון ספונטני, ובתקופות שלפני הטיפולים אי אפשר לקיים יחסים מלאים בשביל שלא יהיה הריון ספונטני. 

בדיקות גנטיות במהלך ההריון:

יתרונות: אפשר להיכנס להריון בדרך הטבע, לא חייבים למנוע כל החיים, לא צריך לעבור טיפולים הורמונליים.

חסרונות: לחץ וחרדה לפני הבדיקות, אם התוצאה חיובית אז צריך לקבל החלטה מאוד מאוד כואבת וקשה בנוגע להמשך ההריון.

אומר בענווה שיש לי ידע רב בנושא הזה, ואת מוזמנת בשמחה לפנות גם בשיחה אישית אם משהו לא ברור ואת לא מעוניינת לשאול על גבי הפורום.

לא מדוייק. דור ישרים מצהירים שהם לא מגלים את תוצאות הבדיקות. אבל יש החרגות.

אנחנו הצלחנו די בקלות להסביר להם את ההגיון מאחרי הבקשה שלנו לקבל את תוצאות הבדיקות של שנינו וקיבלנו תוך שבוע בערך. 

בדיקות גנטיות - כל מה שחובה לדעת לפני הבדיקה | דור ישרים

דור ישרים מיועד למי שלא רוצה לדעת מה יש לו. היא כבר נבדקה בדרך אחרת ויודעת מה יש לה.

הם לא נותנים ייעוץ וכו', רק אומרים "כן" או "לא".

כנראה שלא משנה מה העדה של הבחור, כי הוא יכול להיות תימני אבל אולי גם לו יש?

אם את נשאית למשהו, כדאי לבדוק גם אצלו.

אבל

ממה שאני הבנתי זה לא כזה קריטי ללפני. הרפואה היום ב"ה מאוד מתקדמת ויש המון פתרונות ואפשרויות שייצאו ילדים בריאים אם תחליטו בעז"ה שזה זה.

אני ובעלי שנינו אשכנזים, ובדקנו אחרי החתונה והכול טוב,

עד שמצאתי את בעלי אני לא התכוונתי להוריד את זה על משהו שאפשר לפתור. פשוט צריכים להיות מודעים לעניין וכן לעשות בדיקות

אולי לא חייבים ממש במפגש הראשון אבל כן כשרואים שהקשר מתפתח.

כתבו לך יםה שיש פתרונות רפואיים גם אם שניכם נשאים

אבל..

הם לא פתרונות פשוטים

לא פתרונות זולים

ולא פתרונות קלים מבחינת המחיר הגופני והנפשי שמשלמים עם הריונות שכולים יצטרכו להיות ivf ביחד עם pgt..

לכן- הרבה יותר הגיוני להחליט שזה תריך להיות אחד הקריטריונים שלך לחתונה. הגיוני שרוב מוחלט של הבחורים אינם נשאים של הגן הזה...

אם את בתוך קשר משמעותי לקראת אירוסין וחתונה - אולי כן כדאי לשקול את המחיר לשני הכיוונים..

לכתחילה ברור שלא..

וכן, כמו שיש אנשים ששמים מגבלה גופנית אחרת על בחור/ה שנפגשים איתו (מרמת צבע שיער/עיניים/עור/גובה/משקל/יופי  ועד בעיות בריאות או מוגבלויות שונות..( אז כאן יש מגבלה הרבה יותר מוצדקת בעיני...

נפשית, פיזית, כלכלית (אין סבסוד מעל 2)

אל תעשי את זה לעצמך.

נכון שיש יותר סיכוי כי הוא אשכנזי, אבל רוב האשכנזים אינם נשאים.

גם לפי מה שכתבת, את לא אשכנזיה - אז אולי גם מישהו מהעדה שלך הוא נשא למחלה ג"כ?

אני מניחה שרופא\יועץ גנטי יוכל לתת סטטיסטיקה מדוייקת (אפשר לפנות נגיד למכון בשע"צ).

לדעתי, יש לך 3 אפשרויות לגבי בדיקה של בן הזוג:

1. לבקש לברר מראש, ולצאת רק אם לא נשאים.

2. לצאת עם מישהו, ואחרי פגישה 3 לבקש לברר נשאות.

3. לצאת עם מישהו, ואחרי 3 פגישות לספר לו שאת נשאית - ולהסביר לו שאם הוא לא נשא אין בעיה, אבל אם גם הוא נשא, הרפואה היום מאפשרת ללדת ילדים בריאים, אך זה דורש התערבות (בהנחה שזה אפשרי בנשאות המדוברת) - ושיחליט אם הוא רוצה לברר נשאות או לקחת על עצמו את הסיכוי שאם זה ילך טוב והוא נשא, תצטרכו התערבות רפואית בהבאת ילדים בריאים לעולם.

ממליצה לך להתייעץ עם איש מקצוע, שמבין במחלה המדוברת. ואולי גם עם מכון פוע"ה.

שהצד השני לא נושא את הגן הזה. ואם הוא נושא לעשות את הדברים שהחכמים כאן רשמו למעלה.

זאת מחלה שנחשבת מאוד מאוד נדירה בעולם ובכלל אבל יחסית מאוד מצוייה ספציפית אצל יהודים אשכנזים,זה אומר שמסתובבים בינינו הרבה נשאים אבל  לא מאובחנים. איך זה הגיע אלי? ה' יודע,אין לנו כולל במשפחה המורחבת בכלל מחלות גנטיות ולא משהו שמישהו זוכר שהיה.

יש פתרונות..

לא בגלל זה הייתי מוותר על קשר ששניכם רוצים בו..

אין צורך לפסול אשכנזים ככלל. או לספר בהתחלה לכל מי שאת יוצאת איתו.

לפעמים נפרדים בלי קשר אחרי פגישה או שתיים או 4.

חכי לקשר שיתחיל להיות רציני, ואז תעדכני את הבחור.

ותראו איך מתקדמים מפה.

ובאופן כללי זה חשוב הבדיקות האלה. וטוב לעשות אותם לפני ההריונות. ואם במקרה וכן יש קשר שהוא בעייתי ולא רוצים לנתק את הקשר, יש היום לרפואה פתרונות גם לזה. רק צריך לדעת מראש למה נכנסים וללכת לזה מרצון של שני בני הזוג. 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥