יצאתי עם הבן שלי לשבת על דשא ציבורי ליד הבית שלנו כי סופסוף אפשר והייתי צריכה גם לצאת מהבית ולהרגע ולנשום אוויר נעים.
פרסמתי שמיכה, משחקים והבאתי אוכל וספר
והגיעע גבר (ערבי) נעמד לידנו מסתכל מסביב הולך 2-3 מטר ונשכב על הדשא.
מיותר לציין כמה הסיטואציה גרמה לי לחוסר נוחות.
אני דתייה, מתלבשת הצניעות (לא על הסנטימטר אבל צנוע) והוא פשוט בהה בנו. בהיתי בו בחזרה כדי להבהיר לו נקודה שהוא כנראה לא הבין, או שהבין אבל זה רק שעשע אותו.
הבן שלי גם התלהב עליו וזחל לכיוון שלו מה שעוד יותר גרם לי לרצות ללכת משם.
דיברתי עם בעלי בטלפון כל המזון והחלטתי ללכת לדשא אחר ליד המניין מנחה של בעלי ואמרנו שנחשב כמה דק' אנחנו.
הלכתי אליו והתארגנו וכל הזמן הרגשתי את בעלי מסתכל עליי עם מבט ביקורתי של (אמרתי לך שאת שהבגדים שאת לובשת היום מחמיאים לך וממש יפים לך מה את רוצה.) ואני רק מרגישה - מה חטאתי שאני אישה?? למה זה מגיע לי להרגיש דברים כאלה ושיגרמו לי לתחושות כאלה מגעילות.
ואז בעלי ברוב חכמתו אומר - אם הוא ראה אותך ככה מתקופפת כנראה ממש עשית לו את זה. רציתי להקיא.
אחרי שהבין מה הוא אמר נוא התנצל אבל זה לא מחזיר את זה אחורה ואני נפגעתי ממש נשארתי עם תחושות מגעילות, התעצבנתי עליו, הוא נפגע והפך להיות מרכז הסיטואציה ואני הולכת ברחוב ורק מסתכלת אחורה כל הזמן לוודא שהגבר הזה לא מאחוריי
