כמה כמה שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב
ההודעה שלך נכנסה לי, לכולנו, כ"כ כ"כ עמוק ללב.
באמת שהדבר הראשון הוא שאין מילים לנוכח כל העוצמות כאן.
גם העוצמות והתעצומות של הגבורה שלך ושל בעלך
וגם העוצמות של הכאב וההתמודדות והקושי שחולשים על *כל כך* הרבה תחומים ורבדים בחיים, ובעומקים כ"כ כ"כ גדולים!!!
ואת כותבת וממש מרגישים את הכאב הגדול שלך
את הבכי שלך
את ההרגשה שאין למי לבכות אותו בכלל
ואת כל הדמעות האלה
שכבר חצי שנה שלמה (!!!) זולגות וזולגות
כואבות וכואבות ש*האיש הזה שלך* בחזית, במלחמה, בסכנת חיים יומיומית
כואבות את ההחזקה הבלתי נתפסת הזו שלך יום יום, שעה שעה
להחזיק את הפחד לשלומו
להחזיק את הדמיונות הכי מפחידים
להחזיק את כל הבית ואת כל הילדים
להחזיק את העבודה האינטנסיבית בנוסף
להחזיק את כל השבתות, את כל ההתארגנויות, את כל השהות לבד.
להחזיק ולכאוב את זה שגם כשהוא כן מתקשר לך כבר נגמר הכוח לדבר ולו אין פניות לשמוע
להחזיק ולכאוב ולפחד גם מעצם זה שיש כורח להסתדר לבד
להחזיק ולפחד מכל התהיות הקיומיות שעולות על מהות הזוגיות והביחד (ורוצה רק להניח ולכתוב רגע שזה כ"כ כ"כ טבעי!!! וזוגות רבים נאלצים בנוסף להתמודדות הבלתי נתפסת הזו להתמודד גם עם התהיות הקיומיות הללו על זוגיות.
אז רק להרגיע לרגע ולכתוב שלא רק שזה טבעי ואנושי, אלא שהדברים מתבררים לאט לאט ורואים עד כמה אותה זוגיות ואותו ביחד ואותה מהות כן נמצאים! וחזקים! ושרירים וקיימים!
יודעת שזה ממש על קצה המזלג אבל רק היה חשוב לי להעביר את זה)
להחזיק ולכאוב את כל הכובד הזה על הנפש
ולהחזיק ולכאוב שאין מתי ואין איך לשתף
והרגשת הלבד הזו ☹
כל כך כל כך הרבה לבד
לקבל מחזור לבד
וללכת למקווה לבד
ולהיות בריחוק מהאיש בתנודות הגוף לבד
ולגלות שאת בהריון לבד!
ולעבור בחילות לבד!
ולפחד בלילות לבד!
ולהירדם מתוך הכי לבד!
ולרוץ למקלט עם הילדים לבד!
ולהיות עם הילדים גם במצבי קצה, וגם בכל כל קשת הרגשות והחוויות – לבד!!!
וכמה שהלבד הזה חונק את הגרון ואת הלב
כמה שהלבד הזה נוכח יום יום ברגש
כמה שהלבד הזה נוכח יום יום ברוח
כמה שהלבד הזה נוכח יום יום בשכל
כמה שהלבד הזה נוכח יום יום בנפש
כמה שהלבד הזה נוכח יום יום בגוף
וכמה שהלבד הזה נוכח יום יום גם בפן הביולוגי – בתוך הריון שבתוך תוכך נרקמים עוד חיים חדשים במציאות כה מורכבת שכזו.
והרצון הפנימי בסיסי שלך, אישה ואם ואדם – קודם כל להגנה. להישרדות. ליציבות. לביטחון.
גם עבורך, גם עבור הילדים-הצאצאים שלך וגם עבור העובר שממש עכשיו מתפתח בקרבך.
והצורך הכל כך טבעי ואנושי ביציבות וביטחון פשוט נלקח לך.
נלקח לכל העם שלך.
בבת אחת.
ככה פתאום ובצורה כה שחורה, חזקה, אכזרית, נוראה.
כל הקרקע היציבה נשמטה.
כל האמונות, התפיסות, המחשבות על ביטחון התאדו עם הרוח והעשן של ההרס.
זה ממש מזכיר לי את מזמור כ"ב בתהילים שמיוחס לאסתר המלכה ממש רגע לפני שפנתה לאחשוורוש בעוד שלא הייתה קרויה למלך:
"לַ֭מְנַצֵּחַ עַל-אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: אֵלִ֣י אֵ֭לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי רָח֥וֹק מִֽ֝ישׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַׁאֲגָתִֽי:"
שהכי הכי חשוך, לפני עלות השחר, ורק מרגישים את השגאה הפנימית הזו שאנו רחוקים-רחוקים כל כך מהישועה ושחס ושלום ה' עזב אותנו,
שאנחנו צועקים וזועקים "זעקה גדולה ומרה" כמו מרדכי היהודי,
שאנחנו מרגישים בחוש שאנו תלויים על בלימה ותהום ענקית פעורה תחתינו ואין עוזר ח"ו
ואת, יחד עם כל העם, מבקשת: קצת רוגע. קצת יציבות.
גם בזוגיות.
ה' תחזיר לי את בעלי לשלום!
ה' תיתן לנו את הקירבה המחודשת בזוגיות!
ה' שמע קול זעקתי!
אני באמת כותבת לך עם דמעות כי הזעקה שלך – היא זעקתן של הנשים הגיבורות במערכה הזו והיא זעקתם של כל העם שלנו.
ועל ידי אותה זעקה שלך, שלכן, ואותה הקרבה וגבורה שלך, שלכם – אתם מאפשרים חיים פשוטו כמשמעו לעם שלם.
ודווקא בראש חודש ניסן בעת כתיבת הודעתך זו,
זה כל כך מפעים איך כמו נשות ישראל הצדקניות שבזכותן נגאלו ישראל ממצרים - ובזכותן עתידים ישראל להיגאל גם עכשיו ב"ה
אותן נשים, כמוך מדהימה שאת - שלא התייאשו
שנכון שהיו *בריחוק* כה גדול מהבעלים שלהם, שפרשו מהן (!) מרוב יאוש מגזירת פרעה והעבודה הקשה,
והן לקחו את כל *הלבד* ו*הריחוק* הזה – והמשיכו להאמין
ודווקא דווקא דרך *הגוף* שדיבר, בשפת אם כמו שתיארת כל כך מצמרר וחזק –
הן לקחו את המראות הצובאות והחלו להתקרב לאיש שלהן,
ואותה קיבה גופנית עוצמתית, אותו חיבור קדוש שהוא-הוא זה שנמצא בקודש הקודשים שלנו – בדמות הכרובים – איש ואשתו המעורים זה בזה על ארון הברית במקום הכי קדוש שיש –
היא זו שהביאה את הגאולה!!!
היא זו שלמרות שפרש גם עמרם מיוכבד אשתו – בזכות מרים, בזכות יוכבד, שפעלו *לקרב*, ודווקא *בגוף, בחיבור בין איש לאשתו* - נולד משה רבנו עבד ה' הקדוש שהיה השליח לישועת וגאולת ישראל השלמה!!!
והיא זו שבזכותה ששה בכרס אחת – קיום והמשכת עם ישראל עצמו!!!
ואת יקרה,
ואתם יקרים,
גם אתם ממשיכים ממש בפועל את עם ישראל בהבאת עוד נשמה של נצח ישראל לעולם
וגם מתחברים ומחברים בצורה ההכי גדולה שיש בין הקב"ה לכנסת ישראל בזכות הקירבה והחיבור הנשמתי-נצחי ועוצמתי ביניכם!
וכל כך ריגשת שכתבת את "שפת האם" הזו, זה ממש שפה מאימותינו הקדושות שבזכותן נגאלו ישראל ממצרים שעברה אליכם ישירות.
וכמה כמה יקרה הגוף זוכר את האמת הפנימית הזו כל כך חזק.
כמה הגוף הזה חכם ומדבר עוד לפני השכל והרגש
כמה הגוף בעצם מראה לכם - שזו המהות של הקירבה בינכם שמזדקקת שם לתמצית הטוב, הביחד והקירבה שלכם!
שם שם רואים עד כמה ה*קירבה* ביניכם ו*האהבה* ביניכם חזקה!
גם בזמנים מאתגרים כל כך כגון אלה!
וכמו שכתוב:
"על כן יעזוב איש את אביו ואמו
ודבק באשתו
והיו לבשר אחד"
יש שלבים.
הקירבה דורשת זמן.
קודם כל עזיבת בית ההורים – כעזיבת המצב ההישרדותי של המלחמה, חזרה לחיים של ביטחון לאחר הניצחון ב"ה. זה לוקח זמן. אבל זה תהליך והוא קורה ב"ה.
אח"כ "ודבק באשתו" – להרגיש לאט לאט את הדבקות חוזרת
ורק אז – "והיו לבשר אחד" – הקירבה המחודשת הכי עוצמתית דווקא מתוך הדרך והתהליך שהיה.
והקירבה העוצמתית הזו מתוארת שוב, דווקא *בגוף*, דווקא בעוד הבאת נשמות לעולם.
ממש כמוכם, שגם מחוברים הכי חזק שיש וגם מביאים עוד אחדות ודבקות ונשמה חדשה לעולם!
והזמן הזה,
והדרך הזו
לא פשוטים.
אנחנו ממש יכולים לראות לאורך כל התורה שלנו איך דווקא מהמקומות הכי חשוכים – הגיעה הישועה.
שכבר אמר שלמה המלך החכם מכל אדם: לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים
עת להרוג (את כל האויבים אמן!)
ואת *לרפוא*
עת לפרוץ
ועת לבנות
עת לבכות
ועת לשחוק
עת *לחבוק*
ועת *לרחוק מחבק*
עת מלחמה
ועת שלום
ו"*עת*
צרה היא ליעקב *וממנה* יוושע*"!
גם דוד המלך שנולד אחרי *ריחוק* גדול של הוריו – ואז הקירבה המחודשת שהביא ללידתו של מלך ישראל!
יהודה שנולד דרך קירבה מחודשת של הוריו, הסיפור שמלמדנו גם עם תמר ויהודה, עם רות ובועז
וכמובן משה רבינו, שכל לידתו היא נס גדול שהרי היה המרחק הכי גדול בין הוריו לפני לידתו –
ובזכות קירבתם *המחודשת*, לאחר אותו מרחק – נולד מושיען של ישראל!
והוא נולד 3 חודשים לפני הזמן,
ואמו מצפינה אותו 3 חודשים
וגם לתינוק הקטן והטהור הזה נראה שהוא לבד לבד לבד
לבד בתיבה עוד מלידתו
אבל הוא לא לבד!!!
אחותו שומרת עליו כל רגע
הקב"ה שומר עליו כל רגע
בת פרעה מושה אותו מן המים וזרועה מתארכת-מתארכת, ללמדנו שגם זרוע ה' יתברך ארוכה ארוכה להושיע אותנו בכל רגע! ישועת ה' כהרף עין!
המיניקת זו אמו שלו
המלאך מזיז ידו במבחן שעשה לו פרעה כדי להצילו
הוא כבד פה וכבד לשון
אבל אחרי הכל - הוא הוא המושיע!
וכך היא הישועה
וכך היא גאולתו של ישראל
קמעה קמעה
וככל שהיא הולכת היא רבה הולכת
כמו איילת השחר
הכי חשוך לפני עלות השחר
ולכן בתוך כל הלבד הנורא הזה
נתחזק ונזכור
שאותו לבד הזה הוא רק *חלק*
חלק ממך, חלק מהמציאות העכשווית שלכם
והלבד הזה הוא גם *זמני*
ולאחריו עוד תגיע הקירבה המחודשת ב"ה!
והלבד הזה שהוא כ"כ טבעי ונורמלי במציאות שהיא היא הלא נורמלית,
הלבד הזה שהוא גם *הישרדותי* ורק רוצה יציבות וביטחון עבור החיים עצמם שלך ושל כל אהובייך.
והלבד הזה יש בו גם הרבה הרבה *ביחד*
כמו זה שכתבת שהוא מהמם וקשוב אלייך
כמו שפת האם שלכם בחיבור הכי גדול
כמו יצירת החיים החדשים של שניכם – פרי אהבתכם – דווקא בעת מלחמה!
וכמו עוד הרבה הרבה ביחד – שקיים! ושילך ויגדל עוד ועוד ב"ה!
ואותה ה"עת" הזו
אותו הזמן הזה
שכרגע קשה מנשוא
וכרגע הוא מורגש כזמן שהרחיק –
תהיה גם עת חדשה של לרפוא, של לבנות, של לחבוק, של לשחוק, של שלום.
יהיה גם זמן שיקרב שוב
צעד אחר צעד
אתם צועדים שם,
בתמונה הרחבה הזו אחד לכיוון השנייה
ובינתיים אוספים בדרך גם הרבה מאוד מתנות יקרות ערך
והקירבה תגיע מחדש
עוצמתית יותר
קרובה יותר
נוכחת
חיה
וקיימת.
שולחת לך חיבוק הכי הכי גדול שיש
הערכה כנה ותודה עצומה לך ולבעלך על כל שנייה ושנייה מהחצי שנה הזו
רוצה לשים לכם שוב ושוב כתר זהב לראשכם 👑🏆🎖
אתם בצורה הכי עמוקה של זה מוסרים נפשכם
למען כל העם שלנו
הגביע הוא שלכם, לגמרי
מה ששלנו - שלכם הוא
חיינו, אושרנו, רווחתנו, המשך ההתנהלותנו היומיומית מסורים לכם ובידיכם
איך הקמתם מדינה שלמה, עם שלם מאפר
איך הרמת את הראש לכל כך הרבה אנשים
איך גרמתם לפיסות של רוגע אור ושלווה לצוץ ולהיות שולטים עוד ועוד במקום אזעקה אחר אזעקה, פחד אחר פחד
איך גרמתם לילדים לישון ברוגע בשנתם, ללא הרטבה במיטה סיוטים ופחדים
איך החזרתם לכולם את השגרה בעוד אתם נאבקים דקה אחר דקה בקושי עצום נטול שיגרה
איך החזרתם לעם שלם אוויר לנשימה
איך החזרתם לעם שלם את החיים!
תודה לכם
תודה עליכם
תודה ❤
אתם אלופים שאין דברים כאלה!!!
גיבורי וגיבורות על
המלאכים שלנו ששומרים
שהקב"ה יברך אתכם בכל הברכות הקיימות ויחזיר לכם שבעתיים באושר, בריאות, שמחה, הצלחה, נחת אהבה וכל הטוב שרק קיים!!!
והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי 
(אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)