שולחת לך חיבוק ענק❤️

הלב שלי יוצא אליך

מהעומק של מה שביטאת פה בכזה אומץ!!

חיבוק גדול יקרה

השני בחזרה.

מתייגת את @נגמרו לי השמות האלופה

אולי לה לא יגמרו המילים אחרי כזה שיתוף

חיבוק גדול!❤️ והרבה כוחות

רשמת ככ ככ מרגש

גיבורה

גיבורה

גיבורה

נגעת בי בטירוף

והכי מה שהעלה בי דמעות זה שכתבת שהשפה של הגוף זה השפת אם שלכם.. יואו אמאל'ה

אחותי חיבוק

חיבוק גדול מאד מאד....

ה' איתך

מותר לך לכאוב

גיבורה ואמיצה אחת.

בסוף זה ייגמר

כמה שזה נראה רחוק

בעז'ה בסוף זה ייגמר

אני כל כך מזדהה איתך

עם השלב הראשוני של אמאל'ה איך לבד

ואז השלב של ההשלמה כן, לבד, ואני מסוגלת

ואז האמאלה הזה של אם לבד אז למה הביחד...

מבינה אותך כל כךךךךךךךך

וחשוב לי להזכיר לעצמנו שאנחנו במנגנון הגנה מטורף של הנפש

והמעברים בין הלבד לבין הביחד הם כל כל מטלטלים והקושי שמה יעזור עכשיו הביחד, מפחדת להתרגל הוא תכף הולך שוב אז עזוב...

אוף זה באמת כל כך קשה וככ הישרדותי

אחותי היפה והמתוקה

זה יעבור

זה ייגמר

הוא יחזור

ואתם (ואנחנוווו אמאל'ה אני פשוט כותבת את כל זה לעצמי שיהיה ברור) נגלה קומה חדשה ועומק חדש וייוולד פה טוב גדול

אחותי חיבוק

אני בכלל לא יודעת אם זה עוזר מה שכתבתי פה

רק להגיד שאני אוהבת אותך ומחזקת אותך

ומבינה אותך כל כךךךךך

את גיבורה ומדהימה

שבעה ילדים והריון  וחיים

(אוף המילים שלך על הגוף שקורה.. ועל החיים שקורים בינתיים.. דמעות)

את מדהימה

ואני פשוט משתחווה לרגליים בשם כל עם ישראל ובשם כל המלאכים שבשמיים ובשם השם יתברך בעצמו

ואומרת לך

אנונימיתוש אהובה

אנונימיתוש צדיקה

אנונימיתוש גיבורה

תודה!

תודה

תודה

תודה!

תודה שאת מוסרת גוף ונפש על קדושת ישראל

תודה שאת מוסרת גוף ונפש על קדושת השם

תודה שאת חלק מגאולת ישראל

תודה על המחיר שאת משלמת בגופך ממש את המלחמה הזאת על מלחמת המצווה הזאת על מלחמת הקודש

להושיע ישראל מיד צר

לשחרר את אחינו אהובינו משבי הרשעים

לגאול את עם ישראל מהאויבים הקמים עליו

כי ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד (הייתי הולכת לגוגל לחפש את הפסוק המקורי אבל מפחדת שהתגובה תימחק לי.. חח סליחה)

תודה אנונימיתוש הצדיקה האהובה והגיבורה....

תודה ענקית מכולנו

באמת באמת באמת באמת באמת

וריגשת אותי מאוד

חיבוק גדול גדול גם לך ותודה ענקית לכם 🙏❤️

אם בא לך יש קבוצת פייסבוק שנקראת "נלחמות על הבית- פורום נשות המילואמניקים"

וחיבוק גדול והלוואי ויקרה נס בקרוב ממש.

מרגישים את הכאב שלך.

אחרי המלחמה על המדינה, יגיע תורה של המלחמה על הבית הפרטי, וגם על זה כולנו נצטרך למסור את הנפש.

כמו שיש לכם כוחות עכשיו שלא חלמת ולא תיארת, יוולדו לכם כוחות אחכ. שקשה עכשיו לדמיין.

אולי זה כמו הריון. שאת יודעת שכל הקושי הוא זמני, ואחר כך, אחרי שהתינוק יוולד, את תחזרי לעצמך. לא בדיוק לאותו גוף, לא בדיוק לאותה נפש, כי בכל זאת עברת הריון ולידה. אבל התקופה הסוערת לא תמשך לנצח, ואתם תלמדו מחדש את הדרך אחד לשנייה.

בע"ה זה דבר להתפלל עליו.

עבורך, עבור כל המילואימניקים.

תחשבי שכשאנחנו מתפללים על החיילים שיחזרו הביתה בשלום / לשלום, גם על העניין הזה אנחנו מכוונים.

לא רק את מתפללת על הבית הפרטי שלך, כל עם ישראל מתפלל עליכם. 

כתבת כל כך מהלב, והלב איתך.

מה אפשר לעשות חוץ מלהצטרף לתפילתך שהלבבות שלכם יתרפאו?

אין לי מושג איך את מצליחה עם 7 ילדים לבד ובהריון ס"ה. את ממש וואו

הרגשתי כמוך

לבדדדדדדדדד

שזועק מכל פינה

שזועק עד לב השמיים.שאוכלתלי את הלב

כל רגע

תוך כדי שאני מבשלת מדברת מכבסת משחקת עם הילדים קונה בסופר

כל רגע

ל-ב-דדד

בלילות זה בכלל היה צף

נשמתי את הלבד אכלתי אותו

ואת עוד ממשיכה וממשיכה ככה עד עכשיו ועוד בהריון שמיני..

זה בעיני ממש מעל הטבע

וזה לא מובן מאליו בכללל

גם אם העולם התרגל למציאות ההזויה הזאת

גם אם את כביכול למדת להסתדר

הזוגיות שתיארת היא האיתות שזה

לא לא לא מצב נורמלי לחיות ככה

לא הגיוני לחיות במקביל מציאויות שונות כל כך תהומיות כל כך

ולא מבחירה מושכלת אלא ככורח המציאות

ועכשיו היא פשוט מגלה לך מזכירה לך

שיש פה מרחב

שצריך הלחמה מחדש

ויכולה להגיד שמהחוויה שלי- זה תהליך

לא תמיד קל

אנחנו גם עברנו..ולא פשוט היה..ובהתחלה כשחזר הרגשתי שקבלתי מישהו אחר

ושיש ביננו מן תהום בחוויה

ו..דיברנו

וזה עוד לאצקרה

ודיברנו

ועוד.והלכנוצשנינו בנפרד לטיפול

והתקדמנו

ודיברנו שוב

ובסוף לאט לאט התקרבנו אחד לשני

ואז גם גיליתי את הטוב שנולד בו ובי ובחלומות שלנו

דווקא מתוך המציאות הזאת

דברים שלא העזנו לחלום

שינויים שלא העזנו לעשות בעצמינו בפנים ובחוץ..

וגם עכשיו יש עוד נק' פתוחות ..לא חושבת שהגל נסגר ונאסף

אבל ב''ה יש בסיס בריא יותר

ומברכת אותך

שתזכו יחד עם כולנו לחוזר לחיים פשוטים טובים בעולם מתוקן יותר

ושכשישתחרר בעז''ה בקרוב..תצליחו לבא עם פנים אחד לשני וסבלנות לתהליך למידה מחדש שלכם יחד..

ואל תבהלי

ואל תתיאשי

לאט לאט תחזרו אחד לשני

ומאמינה שבגירסה עמוקה ומושדרגת יותר

ממליצה מממש. מממש ללכת לטיפול- לא כי יש בעיה

אפילו את לבד..פשוט לשתף לפרוק להוציא מהלב

לגלות מה בעצם היית רוצה מה שלומך בכלל...

אחרי שהיית כל כך בשביל כולם

ואז לבחור איך ןכמה ומה נכון להציף מולו

ואיך לנהל את השיח בינכם מחדש

אין מילים

שולחת חיבוק

ומצדיעה לך 🫡

תודה על הכנות

תודה על השיתוף

מבינה אותך כל כך

ולא מבינה בכלל

כי מה שאני חוויתי זה כאין וכאפס...

תודה רבה רבה רבה לכולכן

אני קוראת שוב ושוב,כל מילה

אתן מחזקות אותי ומעודדות אותי מאד!!!

ופשוט באלי לתת לך להדליק משואה

ולחבק אותך

ולומר לך תודה שבזכותך אני יכולה לחיות בארץ  

בזכות ההקרבה, המסירות והנתינה שלך שבעלך יצא וילחם. תודה.

אני מקנאה בזכויות שלך!

אני מאמינה שבעז"ה אחרי המלחמה הזאת, עם קצת עבודה תחזרו למה שהייתם ואף יותר.

את נשמעת אישה מדהימה ועמוקה והכי חשוב את כל כך רוצה... ואם הוא החצי שלך אז כנראה גם הוא רוצה.

מאחלת לך שיום אחד תסתכלו אחורה על התקופה הזאת ותצליחו לחייך, לצחוק, לטפוח לעצמכם על השכם ולהודות לה' על החיים היפים שלכם. 

כתבת את עצמך מדהים וכן ופנימי כל כך. מתפללת שבקרוב תוכלי לכתוב את סיומו הטוב של מה שכתבת... ❤️

את מדהימה ממש, ואני כל כך מעריכה אותך ומודה לך על מה שאת מקריבה בשבילנו...

מתפללת שהזכות העצומה הזאת שלך תעמוד לכם - שבעלך ישוב בשלום, שתמשיכי להתמודד עד אז, ובעיקר - שתצליחו לשקם את הקשר ביניכם, שאני מאמינה שהערעור שלו עכשיו הוא רק זמני (והגיוני כל כך), ובעומק הוא מבוסס וטוב וקרוב... ❤️❤️❤️

רק אומרת שאת מדהימה ובזכותך וכמוך אנחנו פה

רק שכולם יחזרו בשלום 

קראתי ובכיתי..

איזה אישה גיבורה

איזה זוג מדהים אתם

אתם מוסרים את הנפש בשביל עם ישראל כפשוטו

גם את.

רק רוצה להגיד לך תודה!

תודה שבזכותך יש מי ששומר עלינו

תודה שאת נושאת את המשא הזה על הכתפיים

תודה שאת עושה את זה בשבילנו

עמ"י חייב לך כ"כ ואפילו לא יודע את זה.

מצדיעה!

ברמה מסויימת אני מאוד מזדהה איתך. בעלי היה מגוייס כמעט 3 חודשים, והרגשתי מאוד כמוך. עם הרבה עזרה הסתדרתי בצד הטכני, אבל הרגשתי ככל שהזמן עובר את הריחוק הזה שאת מדברת עליו.

הרגשתי שכדי להגן על עצמי עטפתי את הלב שלי במין חומה להגן עליו, וגם כשהיה בבית לא יכולתי לשחרר עד הסוף, כי ידעתי שזה זמני והוא יחזור לצבא.

ב"ה הוא השתחרר, ולאט לאט דברים חזרו לקדמותם. הוא השתלב בבית בחזרה, צברנו חוויות משותפות חדשות אבל הפעם עם פניות רגשית שלא הייתה בחופשים, וגם אני הצלחתי לשחרר ולהתקרב שוב.

אז יש תקווה!! את כבר חצי שנה ככה, וזה ממש נצח, אבל בע"ה כשישתחרר זה יהיה אחרת! אוחי תצטרכו עוד זמן, אולי טיפול זוגי, אבל הדברים בהחלט יכולים להשתפר ואפילו לעלות קומה לעומת העבר!!

אל תתיאשי!

רק מלקרוא מה שכתבת מאבדים את הנשימה, אז את שחיה את זה ביום יום- ממש אלופה!!!

וכמה מתאים מה שכתבת ליום הזה- ראש חדש ניסן -בזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכות נשים צדקניות עתידין להיגאל.

חשבתי קצת על מה שכתבת-

"מחפשת למצוא איזה משו שמישהי כתבה ולהגיד.

וואי זה זה"

וזה הזכיר לי את מה שכתב  הרמב"ם-

ומאחר שיכנס אדם בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה ולא יירא ולא יפחד ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו, אלא ימחה זכרם מלבו.

וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר "אל ירך לבבכם וכו'", ולא עוד, אלא שכל דמי ישראל תלויים בצווארו...וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד מובטח לו של א ימצא נזק ולא תגיעו רעה ויבנה ל ו בית נכון בישראל". (הלכות מלכים, ז', ט"ו)

זה קצת מרגיע, לזכור שזה טבע הלוחם הישראלי,וזה לא שהוא לא שואל עליכם, אלא כך הוא מתחזק ונלחם יותר טוב ,

ומה שאתם בונים הזוגיות ואחר כך שוב ושוב,הזכיר לי את חיילי דוד המלך שהיו כותבים גט כשהיו יוצאים למלחמה,וכשהיו חוזרים להפוגה בבית היו קורעים אותו וכשחזרו להילחם כתבו גט חדש!

זה ממש טלטלה זוגית גדולה ,בדיוק מה שאת מתמודדת בגבורה כבר חצי שנה.

זה מרגיע ההבטחה שכותב הרמב"ם- ויבנה לו בית נכון בישראל!

בעז"ה שגם יחזור בלי נזק וגם תזכו לזוגיות טובה.

על הנייר זה קל לקרוא ולכתוב, אבל בחיים האמיתיים זה קשה!!!!וקורע וגם כואב🙁

את שמיישמת את זה- את אישה גדולה!!!עם כוחות על אנושיים.❤️❤️❤️

ובזכותך אנחנו ניגאל בעז"ה.

תודה רבה לך אישה יקרה וגדולה❣️

בס״ד

ומצטרפת רק

לחיבוק

לתפילה

ולאמונה

ששוב יהיה לכם טוב מאד בע״ה.

לא רק ששעב נהיה לכח טוב, אלא שזה בע״ה יהיה

בעוד יותר גדול,

עוד יותר חזק,

עוד יותר מבורר,

עוד יותר עמוק,

עוד יותר קרוב

ועוד יותר שמח ומאושר ❤️

ופשוט מודה לך, לו ולכם

מעומק הלב ממש

על הגבורה שאין מילים הזאת

על מסירות הנפש העצומה

ועל כך שאתם נלחמים עבור כולנו.

כל אחד בישראל חב לכם תודה. פשוט ככה.

כמה אתם גדולים ומדהימים.

כמה זכויות ענקיות יש לכם.

אני לא מרגישה שאני מצליחה להעביר את כל הערכה ואת כל הכרת הטוב שבי אבל באמת שמכל הלב אני שולחת את הדברים האלה.

בע״ה שאישך היקר יחזור לשלום בקרוב ושיהיה לכם, לכולכם, לך, לו ולילדים, רק טוב. בגוף ובלב. בפשטות, בגלוי, במתיקות וברכות. יחד עם כל עמ״י. ושוב תודה תודה תודה.

🤍🤍🤍🤍🤍🤍🤍

העלית לי דמעות.

למרות שקצת מורכב לי להיות פה לאחרונה ולהכיל הודעות של קושי, כי הן נוגעות לי במדי הרבה פצעים..., היה לי חשוב לכתוב לך.

ממש הרגשתי את העוצמה של הכאב שלך,

שבלתי אפשרי לשאת,

וכמה את אשה מופלאה.  

קטונתי מלדעת מה לומר ואיך לחזק,

אבל אני כל כך רוצה בשבילך טוב

ולשלוח לך חיבוק עצום.

מאחלת לך מעומק הלב שתצליחו לרפא ולגשר את התהום הזאת שנפערה. ותזכו לביחד משמח ומתוק כל כך, שיכסה על כל מה שהיה עם ריבית...

גם לשקם זוגיות ברמה כזאת

שולחת לך חיבוק , 

ואת מהממת!!! כמה עוצמות יש בך! 

ה איתך

אין את חייבת חברה טובה איתה לעבור חלק מהלבד שיהיה ביחד. עוד מישהי שבעלה מגויס ואתן תומכות אחת בשניה!!

שתיים- את חייבת לצאת, להתאוורר, לקנות דברים מפנקים, לראות סרטים יפים: כי כרגע המטרה היא: לשמוח!!!!!! בלי מצפון!!

שלוש: וזה סוד כמוס.. כשבעלי גויס, 4 חוד, מצאנו משהו מטריף שבחיים לא עשינו שבהתחלה הביך אח"כ זרם ומצאנו משהו חדש למיניות שלנו שכמעט נעלמה:

צ'ט 

שולחת חיבוק ענק!!!

את מהממת ואלופה מחכת עולם!!!

מעריכים!!!

אתן פשוט נשים צדיקות

אני קוראת כל תגובה כל מילה

אתן כל כך מעודדות אותי!!!

כל אחת מהזוית שלה נותנת לי מלא כח

באמת

התגובות שלכן גורמות לי להרגיש לא לבד עם הכאב הזה

תודה על המילים הטובות

והכרת הטוב

והעצות הטובות.

לא מגיבה לכל אחת אבל תדעו שכל תגובה פה ריפאה אותי

מרגישים את הכאב בפנים, והוא באמת באמת קשה.

הם נלחמים בנו גם כדי לפרק את הרוח.

אני מצדיעה לך, ולכל הנשים שמחזיקות את הכל לבד.

ומתפללת שה' יתן לכם הרבה כח, לעבור את התקופה הזאת בקלות.

כי זה באמת באמת לא פשוט, כ"כ הרבה זמן לבד ולנהל את הכל על כל המשתמע מזה..

שולחת חיבוק גדול, ומברכת אותך שהזכות הזו תעמוד לכם לבניין הבית הפרטי שלכם, ותראו הרבה ברכה ואור ביניכם. ושהמקום הזה רק יצמיח לכם כוחות טובים יותר כתשובו לשיגרה בריאה ושמחה ביחד בעזרת ה'!!

שוב חיבוק ענק ענק!! את אישה גיבורה ואמיצה, ואני מודה לך מאוד!!! מאמינה שבשם כל עם ישראל❤️

אבא שבשמים!!!

איזה מצב קשה עם ישראל נמצא בו!!!

כואב כואב כואב

ה' איתנו ובקרוב ממש ממש הגאולה פה!

את גיבורה אמיתית!

וה' יעזור לכם ורק תתקדמו מהנקודה הזו למקום טוב יותר ממה שהיה אי פעם...

כי מהקושי צומחים..

נשמע קשה בטירוף

ואת נשמעת פשוט מדהימה! ממש!

ה' איתך!!!

ואיתו

ואיתכם.

והמציאות הזו פשוט הזויה.

בע"ה כשהכל ירגע ונחזור (כמה שאפשר, כן? לא באמת נחזור למציאות הקודמת) תמצאו את הכוחות לשקם ולחזק אתכם!

שוב חיבוק! את באמת שנמעת אישה מופלאה!

אנחנו גויסנו לתקופה קצרה יותר (בעלי השתחרר לפני כחודש) ורק רוצה להגיד לך מפה- שההסתגלות חזרה קשה, קשה ממש... אבל בע"ה אח"כ חוזרים להיות קרובים ❤️❤️ זה מגיע בסוף, כמה שעכשיו זה נראה רחוק.. אז לפחות אל תתחלשי מהמחשבות האלה על מה יהיה🙏

שולחת יםםםם כוחות

וחיבוק גדול

את מלכה אמיתית ועלייך המדינה שלנו עומדת!

ומזכירה שוב את האפשרות של להצטרף לקבוצת שווים כלשהי לפריקה ותמיכה, יכולה לקשר לקבוצות וואטסאפ. זה כ"כ חשוב לדבר עם מי שעובר אותו דבר כמוך, להתחזק ולחזק אחת את השניה🫂🫂🫂

כמה כמה שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב

ההודעה שלך נכנסה לי, לכולנו, כ"כ כ"כ עמוק ללב.

באמת שהדבר הראשון הוא שאין מילים לנוכח כל העוצמות כאן.

גם העוצמות והתעצומות של הגבורה שלך ושל בעלך

וגם העוצמות של הכאב וההתמודדות והקושי שחולשים על *כל כך* הרבה תחומים ורבדים בחיים, ובעומקים כ"כ כ"כ גדולים!!!

ואת כותבת וממש מרגישים את הכאב הגדול שלך

את הבכי שלך

את ההרגשה שאין למי לבכות אותו בכלל

ואת כל הדמעות האלה

שכבר חצי שנה שלמה (!!!) זולגות וזולגות

כואבות וכואבות ש*האיש  הזה שלך* בחזית, במלחמה, בסכנת חיים יומיומית

כואבות את ההחזקה הבלתי נתפסת הזו שלך יום יום, שעה שעה

להחזיק את הפחד לשלומו

להחזיק את הדמיונות הכי מפחידים

להחזיק את כל הבית ואת כל הילדים

להחזיק את העבודה האינטנסיבית בנוסף

להחזיק את כל השבתות, את כל ההתארגנויות, את כל השהות לבד.

להחזיק ולכאוב את זה שגם כשהוא כן מתקשר לך כבר נגמר הכוח לדבר ולו אין פניות לשמוע

להחזיק ולכאוב ולפחד גם מעצם זה שיש כורח להסתדר לבד

להחזיק ולפחד מכל התהיות הקיומיות שעולות על מהות הזוגיות והביחד (ורוצה רק להניח ולכתוב רגע שזה כ"כ כ"כ טבעי!!! וזוגות רבים נאלצים בנוסף להתמודדות הבלתי נתפסת הזו להתמודד גם עם התהיות הקיומיות הללו על זוגיות.

אז רק להרגיע לרגע ולכתוב שלא רק שזה טבעי ואנושי, אלא שהדברים מתבררים לאט לאט ורואים עד כמה אותה זוגיות ואותו ביחד ואותה מהות כן נמצאים! וחזקים! ושרירים וקיימים! 

יודעת שזה ממש על קצה המזלג אבל רק היה חשוב לי להעביר את זה)

להחזיק ולכאוב את כל הכובד הזה על הנפש

ולהחזיק ולכאוב שאין מתי ואין איך לשתף

והרגשת הלבד הזו ☹

כל כך כל כך הרבה לבד

לקבל מחזור לבד

וללכת למקווה לבד

ולהיות בריחוק מהאיש בתנודות הגוף לבד

ולגלות שאת בהריון לבד!

ולעבור בחילות לבד!

ולפחד בלילות לבד!

ולהירדם מתוך הכי לבד!

ולרוץ למקלט עם הילדים לבד!

ולהיות עם הילדים גם במצבי קצה, וגם בכל כל קשת הרגשות והחוויות – לבד!!!

וכמה שהלבד הזה חונק את הגרון ואת הלב

כמה שהלבד הזה נוכח יום יום ברגש

כמה שהלבד הזה נוכח יום יום ברוח

כמה שהלבד הזה נוכח יום יום בשכל

כמה שהלבד הזה נוכח יום יום בנפש

כמה שהלבד הזה נוכח יום יום בגוף

וכמה שהלבד הזה נוכח יום יום גם בפן הביולוגי – בתוך הריון שבתוך תוכך נרקמים עוד חיים חדשים במציאות כה מורכבת שכזו.

והרצון הפנימי בסיסי שלך, אישה ואם ואדם – קודם כל להגנה. להישרדות. ליציבות. לביטחון.

גם עבורך, גם עבור הילדים-הצאצאים שלך וגם עבור העובר שממש עכשיו מתפתח בקרבך.

והצורך הכל כך טבעי ואנושי ביציבות וביטחון פשוט נלקח לך.

נלקח לכל העם שלך.

בבת אחת.

ככה פתאום ובצורה כה שחורה, חזקה, אכזרית, נוראה.

כל הקרקע היציבה נשמטה.

כל האמונות, התפיסות, המחשבות על ביטחון התאדו עם הרוח והעשן של ההרס.

זה ממש מזכיר לי את מזמור כ"ב בתהילים שמיוחס לאסתר המלכה ממש רגע לפני שפנתה לאחשוורוש בעוד שלא הייתה קרויה למלך:

"לַ֭מְנַצֵּחַ עַל-אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: אֵלִ֣י אֵ֭לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי רָח֥וֹק מִֽ֝ישׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַׁאֲגָתִֽי:"

שהכי הכי חשוך, לפני עלות השחר, ורק מרגישים את השגאה הפנימית הזו שאנו רחוקים-רחוקים כל כך מהישועה ושחס ושלום ה' עזב אותנו,

שאנחנו צועקים וזועקים "זעקה גדולה ומרה" כמו מרדכי היהודי,

שאנחנו מרגישים בחוש שאנו תלויים על בלימה ותהום ענקית פעורה תחתינו ואין עוזר ח"ו

ואת, יחד עם כל העם, מבקשת: קצת רוגע. קצת יציבות. 

גם בזוגיות.

ה' תחזיר לי את בעלי לשלום!

ה' תיתן לנו את הקירבה המחודשת בזוגיות!

ה' שמע קול זעקתי!

אני באמת כותבת לך עם דמעות כי הזעקה שלך – היא זעקתן של הנשים הגיבורות במערכה הזו והיא זעקתם של כל העם שלנו.

ועל ידי אותה זעקה שלך, שלכן, ואותה הקרבה וגבורה שלך, שלכם – אתם מאפשרים חיים פשוטו כמשמעו לעם שלם.

ודווקא בראש חודש ניסן בעת כתיבת הודעתך זו,

זה כל כך מפעים איך כמו נשות ישראל הצדקניות שבזכותן נגאלו ישראל ממצרים - ובזכותן עתידים ישראל להיגאל גם עכשיו ב"ה

אותן נשים, כמוך מדהימה שאת - שלא התייאשו

שנכון שהיו *בריחוק* כה גדול מהבעלים שלהם, שפרשו מהן (!) מרוב יאוש מגזירת פרעה והעבודה הקשה,

והן לקחו את כל *הלבד* ו*הריחוק* הזה – והמשיכו להאמין

ודווקא דווקא דרך *הגוף* שדיבר, בשפת אם כמו שתיארת כל כך מצמרר וחזק –

הן לקחו את המראות הצובאות והחלו להתקרב לאיש שלהן, 

ואותה קיבה גופנית עוצמתית, אותו חיבור קדוש שהוא-הוא זה שנמצא בקודש הקודשים שלנו – בדמות הכרובים – איש ואשתו המעורים זה בזה על ארון הברית במקום הכי קדוש שיש –

היא זו שהביאה את הגאולה!!!

היא זו שלמרות שפרש גם עמרם מיוכבד אשתו – בזכות מרים, בזכות יוכבד, שפעלו *לקרב*, ודווקא *בגוף, בחיבור בין איש לאשתו* - נולד משה רבנו עבד ה' הקדוש שהיה השליח לישועת וגאולת ישראל השלמה!!!

והיא זו שבזכותה ששה בכרס אחת – קיום והמשכת עם ישראל עצמו!!!

ואת יקרה,

ואתם יקרים,

גם אתם ממשיכים ממש בפועל את עם ישראל בהבאת עוד נשמה של נצח ישראל לעולם

וגם מתחברים ומחברים בצורה ההכי גדולה שיש בין הקב"ה לכנסת ישראל בזכות הקירבה והחיבור הנשמתי-נצחי ועוצמתי ביניכם!

וכל כך ריגשת שכתבת את "שפת האם" הזו, זה ממש שפה מאימותינו הקדושות שבזכותן נגאלו ישראל ממצרים שעברה אליכם ישירות.

וכמה כמה יקרה הגוף זוכר את האמת הפנימית הזו כל כך חזק.

כמה הגוף הזה חכם ומדבר עוד לפני השכל והרגש

כמה הגוף בעצם מראה לכם - שזו המהות של הקירבה בינכם שמזדקקת שם לתמצית הטוב, הביחד והקירבה שלכם!

שם שם רואים עד כמה ה*קירבה* ביניכם ו*האהבה* ביניכם חזקה!

גם בזמנים מאתגרים כל כך כגון אלה!

וכמו שכתוב:

"על כן יעזוב איש את אביו ואמו

ודבק באשתו

והיו לבשר אחד"

יש שלבים.

הקירבה דורשת זמן.

קודם כל עזיבת בית ההורים – כעזיבת המצב ההישרדותי של המלחמה, חזרה לחיים של ביטחון לאחר הניצחון ב"ה. זה לוקח זמן. אבל זה תהליך והוא קורה ב"ה.

אח"כ "ודבק באשתו" – להרגיש לאט לאט את הדבקות חוזרת

ורק אז – "והיו לבשר אחד" – הקירבה המחודשת הכי עוצמתית דווקא מתוך הדרך והתהליך שהיה.

והקירבה העוצמתית הזו מתוארת שוב, דווקא *בגוף*, דווקא בעוד הבאת נשמות לעולם.

ממש כמוכם, שגם מחוברים הכי חזק שיש וגם מביאים עוד אחדות ודבקות ונשמה חדשה לעולם!

והזמן הזה,

והדרך הזו

לא פשוטים.

אנחנו ממש יכולים לראות לאורך כל התורה שלנו איך דווקא מהמקומות הכי חשוכים – הגיעה הישועה.

שכבר אמר שלמה המלך החכם מכל אדם: לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים

עת להרוג (את כל האויבים אמן!)

ואת *לרפוא* 

עת לפרוץ

ועת לבנות

עת לבכות

ועת לשחוק

עת *לחבוק*

ועת *לרחוק מחבק*

עת מלחמה

ועת שלום

ו"*עת*

צרה היא ליעקב *וממנה* יוושע*"!

גם דוד המלך שנולד אחרי *ריחוק* גדול של הוריו – ואז הקירבה המחודשת שהביא ללידתו של מלך ישראל!

יהודה שנולד דרך קירבה מחודשת של הוריו, הסיפור שמלמדנו גם עם תמר ויהודה, עם רות ובועז

וכמובן משה רבינו, שכל לידתו היא נס גדול שהרי היה המרחק הכי גדול בין הוריו לפני לידתו –

ובזכות קירבתם *המחודשת*, לאחר אותו מרחק – נולד מושיען של ישראל!

והוא נולד 3 חודשים לפני הזמן,

ואמו מצפינה אותו 3 חודשים

וגם לתינוק הקטן והטהור הזה נראה שהוא לבד לבד לבד 

לבד בתיבה עוד מלידתו

אבל הוא לא לבד!!!

אחותו שומרת עליו כל רגע

הקב"ה שומר עליו כל רגע

בת פרעה מושה אותו מן המים וזרועה מתארכת-מתארכת, ללמדנו שגם זרוע ה' יתברך ארוכה ארוכה להושיע אותנו בכל רגע! ישועת ה' כהרף עין!

המיניקת זו אמו שלו

המלאך מזיז ידו במבחן שעשה לו פרעה כדי להצילו

הוא כבד פה וכבד לשון

אבל אחרי הכל - הוא הוא המושיע!

וכך היא הישועה

וכך היא גאולתו של ישראל

קמעה קמעה

וככל שהיא הולכת היא רבה הולכת

כמו איילת השחר

הכי חשוך לפני עלות השחר

ולכן בתוך כל הלבד הנורא הזה

נתחזק ונזכור

שאותו לבד הזה הוא רק *חלק*

חלק ממך, חלק מהמציאות העכשווית שלכם

והלבד הזה הוא גם *זמני* 

ולאחריו עוד תגיע הקירבה המחודשת ב"ה!

והלבד הזה שהוא כ"כ טבעי ונורמלי במציאות שהיא היא הלא נורמלית,

הלבד הזה שהוא גם *הישרדותי* ורק רוצה יציבות וביטחון עבור החיים עצמם שלך ושל כל אהובייך.

והלבד הזה יש בו גם הרבה הרבה *ביחד*

כמו זה שכתבת שהוא מהמם וקשוב אלייך

כמו שפת האם שלכם בחיבור הכי גדול

כמו יצירת החיים החדשים של שניכם – פרי אהבתכם – דווקא בעת מלחמה!

וכמו עוד הרבה הרבה ביחד – שקיים! ושילך ויגדל עוד ועוד ב"ה!

ואותה ה"עת" הזו

אותו הזמן הזה

שכרגע קשה מנשוא

 וכרגע הוא מורגש כזמן שהרחיק –

תהיה גם עת חדשה של לרפוא, של לבנות, של לחבוק, של לשחוק, של שלום.

יהיה גם זמן שיקרב שוב 

צעד אחר צעד

אתם צועדים שם,

בתמונה הרחבה הזו אחד לכיוון השנייה

ובינתיים אוספים בדרך גם הרבה מאוד מתנות יקרות ערך

והקירבה תגיע מחדש 

עוצמתית יותר

קרובה יותר

נוכחת

חיה 

וקיימת.

שולחת לך חיבוק הכי הכי גדול שיש

הערכה כנה ותודה עצומה לך ולבעלך על כל שנייה ושנייה מהחצי שנה הזו

רוצה לשים לכם שוב ושוב כתר זהב לראשכם 👑🏆🎖

אתם בצורה הכי עמוקה של זה מוסרים נפשכם

למען כל העם שלנו

הגביע הוא שלכם, לגמרי

מה ששלנו - שלכם הוא

חיינו, אושרנו, רווחתנו, המשך ההתנהלותנו היומיומית מסורים לכם ובידיכם

איך הקמתם מדינה שלמה, עם שלם מאפר

איך הרמת את הראש לכל כך הרבה אנשים

איך גרמתם לפיסות של רוגע אור ושלווה לצוץ ולהיות שולטים עוד ועוד במקום אזעקה אחר אזעקה, פחד אחר פחד

איך גרמתם לילדים לישון ברוגע בשנתם, ללא הרטבה במיטה סיוטים ופחדים

איך החזרתם לכולם את השגרה בעוד אתם נאבקים דקה אחר דקה בקושי עצום נטול שיגרה

איך החזרתם לעם שלם אוויר לנשימה

איך החזרתם לעם שלם את החיים!

תודה לכם

תודה עליכם

תודה ❤

אתם אלופים שאין דברים כאלה!!!

גיבורי וגיבורות על

המלאכים שלנו ששומרים

שהקב"ה יברך אתכם בכל הברכות הקיימות ויחזיר לכם שבעתיים באושר, בריאות, שמחה, הצלחה, נחת אהבה וכל הטוב שרק קיים!!!

כשבעלי חזר הרגשתי כמוך, היינו בלבל אחר לגמרי.. ראיתי רק את הצרכים שלי ולא הבנתי את המקום שלו בכלל.

ב"ה זה עבר אחרי איזה חודש. היינו בתכנון ללכת לטיפול זוגי ובסוף ראינו שאין צורך אבל אם היה, ברור שהיינו הולכים!

בכל אופן ריגשת מאוד.. 

לכל יש פיתרון חוץ מלהרגשה של הלבד וזה כואב ושורף וקשה ונוראי.

תדברי איתו כל הזמן, אל תוותרי עליכם, הקשר שלכם הכי חשוב והכי יקר שיש.

תודה לך על מסירות הנפש!

בוודאי זה מעורר רחמים על עמ"י כל המאמץ והשליחות הזו של שניכם.

מניסיוני הדל (4 ומשהו חודשים שהבעל במילואים..)

היה זמן שהרגשתי שמבחינת הטכני אני מסתדרת לא רע בכלל בלעדיו ויש רגעים שאפילו ראיתי קצת טוב בזה שאני לא צריכה לדאוג לו( נניח יכולתי לחפף בארוחת ערב כי לילדים מספיק משהו קליל כזה).

אבל אחרי שהוא חזר לגמרי ראיתי מה היה חסר לי בלעדיו ולדעתי הגנתי על עצמי שסיפרתי לעצמי שזה בעצם לא כל כך נורא בלעדיו, כנראה זה עזר לי להתמודד עם היומיום לבד.

בעז"ה כשבעלך ישתחרר תתמודדו יותר טוב עם החיבור הזוגי המחודש כי אז תהיה יותר יציבות - כשאין ברקע גיוס חוזר מידי, כמו אחרי אפטר.

מה שאת עוברת זה בשביל כלנו.

אנחנו פשוטו כמשמעו חייבות לך את החיים שלנו.

אתמקריבה כדי שאנחנו נחיה.

תודה זה כ"כ שולי.

מה שכתבת שם לי מראה למציאות.

את ראויה להערצה.

מתפללת שיהיה לך את כל הטוב שבעולם!

שראי רק נחת!

מצדיעה לך!

תודה לכם על כל ההקרבה שלכם!

שולחת לך הרבה כוחות 💞💞

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה

אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

ואז את מחמיאה לה.

כי כאן היא פתחה את הנושא.

אני מדברת על לגשת למישהי, ולהגיד לה ''ואי, ממש שמנת. כמה את אוכלת?''

אז הפוך

זה פוגעני, וזו חדירה בוטה לפרטיות.

כיף לי ששמים לב לזה.

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

זה באמת לא כיף

אם זה מחמאה על מראה זה סבבה

כי אם מחמיאים לך באמת עדיין פוגע?

להגיד למישהי ''ממש שמנת! כמה את אוכלת?''

לא.

אז בעיני זו לא מחמאה להגיד לי ''כמה רזית. כמה את אוכלת?''. לא מחמאה בכלל, וחדירה למרחב האישי שלי.

משקל זה נושא רגיש, לא רק למי ששמנה.

גם לי, כבחורה רזה, זה נושא רגיש ואינטימי.

וזה לא נעים ששואלים אותי איך אני רזה כל כך או כמה אני אוכלת?

ואני לא מדברת על הערות חודרניות יותר...

כמו:

''אני אביא לך כמה קילו משלי''

''לא נראה שילדת''

''את אוכלת משהו?''

''עוד רגע את נעלמת''

זה לא נעים.

ברור שלמישהי שמנה בחיים לא תדברי באותו האופן.

אז למה למישהי רזה כן?

אי אפשר לדעת באיזו נקודה זה פוגש בה.

גם אם בעינייך זה מחמאה, את חודרת לי למרחב האישי.

וחדירה כזו היא פוגענית,

גם אם לא הייתה כוונה לפגוע.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

מנסה להזכר בשם.

אבל עשינו את זה שנה אחת והיה באמת ממש כיףכי היה נוף מהמם של הכנרת והיינו עם תינוק וילדה בת שנתיים ןעוד כל השאר והיה קליל וכיף

כנסי לאתר "יש לאן",

יש להם משחקי שטח מדהימים ממש, בהרבה מקומות בארץ, ניווט עם משימות וחידות.

ספציפית אנחנו היינו ביער מבוא חמה, שזה מסלולון כיך, עשינו עם עגלה גם ויש לו תצפית מדהימה על הכינרת.

עם "יש לאן"- זה הפך למשחק כייפי, מצחיק, מלמד, ומגבש.

ממליצה ממש ממש בחום!

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

וכנראה שמרתם עליו טוב.

אצלנו היה טיולון פשוט שהחזיק עם ארבעה ילדים. היה בשימוש לא מעט (כולל גרם מדרגות בכניסה לבית שכל פעם צריך לעלות/לרדת). אבל לא העמסנו עליו בצורה מוגזמת (לא שני ילדים בו זמנית, וגם לא המון שקיות של קניות וכדו').

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם

קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן

לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר

קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..

כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.

ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות

עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

זה נשמע אחרת.

בעיני עגלה שמחזיקה לכמה ילדים שווה להשקיע ולקנות חדשה אבל אפ הצרכים משתנים וכל כמה זמן צריך להחליף עגלה אז באמת שווה לשקול את האופציה של יד2

לפעמים בזול מדי יהיו כתמים..ולפעמים לא..

אבל אם תשלמי 500-800 נגיד יש עגלות ממש במצב חדש

לא רואה אפילו סיבה אחת לשלם פי 2 או 3

אבל אני ככה בכל דבר..לא מכירה חנויות

@רוני_רון אני זוכרת שרשמת משו על הטיולון שלך

אשמח ❤️

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

זה רק בספירת דם של גיל שנה ורק פעם אחת.

אני יודעת שהיו פעמים שחשבתי שאין סיכוי ובסוף זה היה בסדר

ולגבי החששות

מה שאמרת אמרת

אל תלקי את עצמך

זה לא ייגמר זה מכניס למחשבות

אולי לא אמרתי מספיק אולי לא הסברתי טוב

מה שאמרת אמרת

וגם הרב שואל מה שצריך וזהו

הכל משמים

יש גם עניין של שופעת , שזה כמות דימום

שלפי מה שאת מתארת זה לא המצב..

קיצור

ברור להתייעץ!! אין לך מה להפסיד!!

וזה באמת מוזר בתחושה, יצא לי כבר כמה פעמים שהתירו לי דימומים מסיבות שונות ורק אמרו להיזהר לא להאסר אבל זה באמת היה לי הזוייי והרגשתי לא בסדר וכל הזמן בעלי הזכיר לי שזה באמת בסדר ואם אנחנו שאלנו והתירו אז מותר!

הוא יודע הלכה ויודע להתיר כשמותר, לא כל דימום הוא דימום שאוסר

הכמות שאת מתארת היא ממש לא נחשבת ל"זרם"

ולכן מאמינה שיתירו לך.

כמובן תלוי פסיקה. 

אם לא רואים על משהו שאוסר אז לא נאסרים, ואם ממה שאת מתארת זה כתם ולא מחזור אז הגיוני מאוד שהרב התיר. לי היו הרבה פעמים שהייתי בטוחה שאם יש דימום נאסר, והרב אפילו לא התלבט כי זה לא היה על דבר שמקבל טומאה...

וממש מתאים לחנוכה!

שמנה כמו פרה ויש לי חלב כמו פרה

אבל לפחות יש לי שכל של בן אדם ונשמה של יהודי🥰

וכ"כ מרגש לשמוע שהיא מסתובבת בחופשיות בבית,את כ"כ דאגת להתפתחות המוטורית שלה....

מלא נחת מכולם

חנוכה שמח

היא לא זוחלת עדיין, כמובן, אבל מתקדמת בישיבה, נעמדת על חפצים, מנסה להגיע לכל מיני מקומות, ואפילו עמדה כמה פעמים לשניות בודדות בלי להחזיק בכלל.

ב"ה באמת נראה שהיא עולה על דרך המלך!

(עכשיו רק נותר לי לדאוג על הדיבור שלה... אבל לפחות מבחינה תקשורתית נראה שהיא ממש בטוב!)

נשמעת מתוקה אמיתית...

בעז"ה שרק תמשיך להתפתח ולהתקדם בכל התחומים!