רשימה שהכנו בפסח שנה שעברה של ציוד שיש לנו בכלי הפסח שלא צריך לקנות לשנה הבאה.

באורח פלא הרשימה נשמרה שנה שלמה על המקרר..

אבל אולי להדפיס את הלוח שהכנת, צבעוני,

וזה בעצם כמו לוח שנה נוח.

ואז לשבץ את המשימות בכתב יד?

ואם חשוב לך, תוסיפי אח''כ את השיבוץ הידני לתוך הקובץ.

אני אוהבת לחלק לפי סדר, לפי שבועות. יותר נוח לי לקלוט את המידע בשלבים.

הוא ממש לא סובל את זה.

חשבתי אם יהיה בכלי (אפליקציה כלשהי של ניהול משימות)

אז התצורה פחות תהיה משנה כי זה יזרום יותר.

מכירה שבקלנדר של אאוטלוק אפשר לשנות את התצוגה?

אני אוהבת את התצוגה כמו לוח שנה מודפס שעוברים בו שורה שורה כמו סולמות ונחשים,

בעלי אוהב את כל המידע בתמונה אחת, אפילו לא יודעת איך בדיוק להסביר את זה...

האמת פשוט אשמח לשמוע ולקבל רעיונות חדשים לאיך לנהל את זה, איך זה עובד אצלכן.. 

על המייל של בעלי, וזה מופיע אצל שנינו.

רשימת קניות רגילה

רשימת קניות לפסח

רשימת סידורים לפסח

רשימת נקיונות

זה פשוט מופיע לי כאחת האפליקציות בטלפון.

אם אצלך לא, אולי תכתבי tasks בחנות האפליקציות.

תקשיבי - אחד המשולמים

תודה לך 

/ימים בנפרד.

ובשבילו תצוגה של כל החודש או שבוע שלם.

מהאאוטלוק זה רעיון מעולה

שנקראת add it, זה בשביל רשימות ומשימות. ואת בעצם יכולה לשתף אותה עם עוד אנשים, וככה כל שינוי שנעשה כולם רואים

בשביל לוח שנה, אפשר לשתף את היומן של גוגל ואז שניכם יכולים לראות את האירועים

זה נראה לי מדי מורכב להתנהל ככה האמת בלוז מוקפד.. אני עושה דברים בזמן שלי האמת לפי הכח. זורמת..

ולגבי רשימות - אני כותבת רשימה אחרי שבדקתי מה יש לי בבית ומה לדעתי אצטרך 

לגבי העניין של הבית - לא יודעת, יש ככ הרבה פרטים להתייחס אליהם בפסח שהרשימה היא אינסופית לדעתי אז ויתרתי עליה מראש חח

אם זה עוזר לבעלך - פשוט תרשמי לו כמו רשימת קניות מה מוטל עליו ותנהלי את זה כמו שאת רוצה דמוי אאוטלוק עבורך

אנחנו 2 מבוגרים ו 2 ילדים אחראיים ושני ילדים שצריכים השגחה,

ולכל אחד יש את הלוז שלו,

אני כמעט לא רואה אותם, בשיא הלחץ בעבודה.

אבל נגיד הבוקר היה לי שעתיים לתקתק דברים בבית ולא ידעתי ממה להתחיל,

אז עשיתי רק שוטף (כלים, כביסות, סידור הבית)

ונגיד הבן שלי יכול לעשות המון דברים אבל הוא מכור לשואב והוא מקולקל ובעלי לא רוצה לקנות ומבחינתו לא צריך, וזה מסתבך לי ממש, אני חייבת התחלה אמצע וסוף ואז להזיז דברים.

נגיד אם בעלי לא רוצה לקנות שואב אז הוא יהיה אחראי על המשימות שאני והבן שחי חושבים שצריך שואב,

אבל אס צריך לראות מה אנחנו כן יכולים לעשות ולהכניס הכל ללוח זמנים.

מבחינתי תכנון ותיאום ציפיות זה עם משהו על השולחן ולא שיחה של סיעור מוחות.

בעלי הפוך ממני

הבן שלי כמוני, הבת שלי כמו בעלי..

אז הסתבכנו ובזבזנו שבועיים שכל דקה יקרה.

אז מרגיש לי שחייבים שינוי באיך אנחנו כמשפחה מתכנסים לאירוע.

זה לא רק הניקיונות.

זה קניות, סדר כללי, חלוקת שמירה על הילדים מי ומתי..

אלא רעיונות להתמודדות עם אופיים שונים במשפחה, כפי שמתבטא בניקיונות...

אין לי ממש עצות (פתאום מבינה שצריכה להודות שאצלנו כולם פחות או יותר באותו ראש), אבל אולי כדאי פעם אחת לפני כל משימה גדולה לכנס ישיבה משפחתית, ולהעלותאת הצרכים של כל אחד בנוגע למשימה הסופית ואת הצרכים של המשימה עצמה, וליישר עמדות...

בכל אופן, אצלנו אנחנו עובדים עם לוח שנה בתכנון הניקיונות (מכינים באופן עצמאי ומדפיסים), ורושמים בו בגדול את המשימות לפי ימים (למשל: א' בניסן - ניקיון צעצועים, ב' בניסן - חדר בנים חלק ב'). ואז באותו יום פורטים את המשימה לחלקים קטנים (למשל: הזזת מיטות ושאיבתן, כיבוס כל הבובות).

ועוד לפני הימים הרשמיים לניקיון כל חדר, אנחנו נכנסים כבר לתודעה של הסדר, ואני מבקשת מהילדים שיעשו מיון של החפצים שלהם כדי שיהיה קל לנקות אחר כך. (המגירות האישיות בחדר הבנים, למשל, כבר נקיות די מזמן, למרות שעל ההחדר עצמו התחלנו לעבוד רק השבוע).

מקווה שקצת עזרתי לך...

הפער הוא באופן ניהול המשימות,

על הצרכים והמשאבים אנחנו מסכימים.

סתם דוגמה, ביקשתי מבעלי לפתוח את ארגז המצעים, רציתי להתחיל משם כדי שיהיה לי מקום אחסון,

הוא לא חושב שזה רעיון טוב להתחיל משם, הוא רוצה לחבר את ארגז מצכים לשטיפה יסודית של החדר, כשההזדמנות מבחינתו היא בשבוע הבא כשנזיז מיטות..

מבחינתי הסדר שלו תוקע את איך שאני חושבת על ההשלכות של כל דבר,

ובגלל שהוא לא מסכים אין לי איך להתחיל פסח הבית עמוס בטירוף אחרי תקופת מילואים ארוכה שהוא סבל מהזנחה ועומס..

ואני לא יכולה לבד לפתוח ולנקות או לסדר מקומות אחסון כי זה כבד ומצריך הזזה מסיבית

וגם במרפסת אי אפשר מזג האוויר בעייתי, אני תלויה בו. לא יכולה להתחיל בלעדיו והוא כבר התחיל את התפקידים שלו, אבל גם לא יכולה פשוט להשלים עם הלוז שלו (כי אין לו באמת לו"ז)

בטווח הארוך יותר אנחנו עוד שניה בונים קומה נוספת אז כאילו רק עכשיו אני צריכה קצת שטח להתחיל להזיז דברים ממקום למקום.

אין לי פנאי למיין באמת כמו שצריך אבל קצת..

לצורך העניין יש לי בחדר ערימת מעילים זרוקה על הרצפה,

אני מכבסת בלי הפסקה וחצי מהבגדים חוזרים חזרה לכביסה כי אין מקום בשום מקום.

הבית מלא שקיות מסתובבות.

לא מבינה איך יכולה ככה להחליט שאני עושה פינה מסויימת.

אוף ואוף.

בערב אנחנו לא מצליחים לקדם שום דבר.

פשוט מציק

אין שום סיבה השנה שיהיה קשה לנו פסח,

אני לא בהריון, לא אחרי לידה, אין תינוק בבית (הקטן בן 3 ילד מקסים, ממש אפשר לעשות דברים)

הגדולים כבר גדולים ועוזרים.

סתם פערים מעצבנים באיך רואים את הדברים.

ועוד יותר מעצבן שאני מנסה מפורים לדחוף את התכנון של החודש הזה.

אנחנו מכירים את האתגרים, שום דבר חדש לא התחדש השנה, הבית הוא אותו בית שנה שישית, לא יודעת אפילו לשים את האצבע למה קשה לנו דווקא השנה (בטוח זה קשור למילואים ולדינמיקה בבית ולאיך כל אחד מרגיש חלק והרצון לא לדחוק ולהעמיס ציפיות על השני)

והמזג אוויר הזה שלא סגור על עצמו בכלל לא עושה לי טוב

ובאמת הגיוני שזה קשור למילואים שהיו ולכך שהתרגלתם להתנהל בנפרד, בלי להיות תלויים זה בזה...

נשמע שאין ברירה אלא להחליט ביניכם שרק אחד יהיה "מנהל העל" והאחראי על יצירת טבלת משימות הגיונית, והשני (והילדים) יצטרכו להתנהל לפיה. (מטבע הדברים המנהל צריך להיות זה שנמצא יותר בבית או זה שאחראי על הסדר השוטף בבית. מקווה שתצליחו להחליט מי זה מבין שניכם...)

והלוואי שזו תופעת הלוואי היחידה שהמילואים יצרו אצלכם ❤️

באמת צריך לקחת בפרופורציות..

בעלי לרוב בבית, וסדר זה ממנו והלאה.

אני חייבת סדר אבל לא נמצאת בבית,

אבל נסתדר

ולהתחשב ככה בדעתו הייתי מתפוצצת עליו מזמן

אז קודם כל מעריצה אותך על זה שהרצון שלו מבחינתך זה בונקר

והאמת שאני לכתחילה לא מסכמת עם בעלי דברים שמתנגשים לי עם המשימות שלי בגלל השוני במחשבה. אני מעדיפה לעשות וזהו, אם הוא בבית מבקשת עזרה נקודתית או משאירה לו את מה שנשאר אחרי ששחררתי מעליי את המשימה 

וגם - בעלי פחות מנקה ומסדר. לא כי הוא לא יודע אגב, הוא יותר טוב ממני בפער, אבל = הרצון שלו בשליטה והצורך שלו שאכבד אותו מתנגש עם הדרך שבה אני רואה איך הבית הולך ומסתדר (כי כאמור אנחנו תופסים את הדברים אחרת לגמרי) ומתנקה לפסח, הן מבחינת זמנים והן מבחינת תעדוף, ולכן זה מחוץ לתחום השיתוף פעולה אצלנו

באמת בשנים קודמות פחות התחשבתי באיך הוא רואה את הדברים ופשוט באתי אליו עם הצעה של לו"ז מובנה.

הוא הלך בו לאיבוד וביקש את השורה התחתונה ובזה זה נגמר.

והשנה, אני ערבבתי את הרצונות שלו, ורציתי שגם הוא יסכל איתי ביחד על הזמנים והחופשים והסידור לילדים,

הוא לא ביקש שאתחשב באיך הוא רואה את הדברים, אני רציתי את השותפות של כולם יחד בהובלה של הנושא,

אבל אולי זה לא רעיון טוב.

אולי עדיף שאני אתכנן לבד בשיטה שאני מכירה,

אתאם איתו מה מו מי (הוא ממש חרוץ וסבבה ומוכן לעשות המון, פה אין לנו בעיה הוא בד"כ מציע לעשות יותר ממה שאני מבקשת)

ואשחד את הבכור בכסף על הספקים שהוא עושה במקומי.

(בד"כ התפקידים הקבועים שלו זה החדר שלו, האוטו שלי, וכמה ארונות מטבח)

ובתשלום זה חדר הילדים השני שאני בוכה רק מלחשוב עליו והוא ישר מתחיל לתקתק,

שאר ארונות המטבח ועוד דברים שאזכר לבקש ממנו.

אולי גם את הבת שתשמור על אחים שלה בזמנים הקריטיים אצ'פר בתשלום.

ולי יהיה אולי עוד כמה שעות פה ושם בעיקר למיין ולוודא שדברים מבוצעים יחסית לציפיות שלי (שלא כאלה גבוהות)

ובא לציון גואל.

אולי אם הייתי עושה את התכנון לבד מראש, הוא היה מסכין בשבילי השבוע לנקות מקומות אחסון,

אבל מפורים אני רק עסוקה בלרדוף אחריו בו נשב ונראה איך נערכים והוא רק מתחמק מלתכנן

אתמול פשוט התחיל לעשות דברים...

והבנתי שאם אמשיך לחכות יגיע ערב חג אז חיפשתי אמצעי חדש לתכנון שאולי יעזור לי להביא אותו לשולחן,

אבל אולי זה באמת מיותר.

ולאן רצית להגיע

אבל בגדול - גם עכשיו זו שותפות.

הרי אי אפשר שיהיו שני ראשים. או 'שני מלכים בכתר אחד'

ולכן - את מתכללת את הכל אצלך ומאצילה סמכויות או מבקשת פשוט, והוא עושה זה אחלה שיתוף פעולה

וכמובן שאם הוא ירצה להביע דעה יהיה לו מקום

כנל לגבי הלוז עם הילדים או חופשים. 

לא יודעת, כאילו בעיניי זה שיתוף פעולה אידאלי כי יוצא שכמעט הכל הולך לפי מה שרציתי ובעלי אוהב להגשים את הרצונות שלי

אבל אני חושבת שאולי העניין שהוא היה חסר לך הרבה זמן בבית גם משחק פה תפקיד

כשבעלי היה במילואים עבדתי קשה אמנם, אבל מהבית.

וגם החזקתי את הילדים

הבית היה תמיד מסודר ונקי (יחסית)

ומפונה מערימות מצבורים.

ומאז שבעלי חזר אני חזרתי לעבוד לרוב מהמשרד, ואחרי יומיים שאני לא בבית אני מקבלת סחרחורת מכל הבלאגן, בכל זאת ארבעה חודשים לא היה לי את זה.

וחבל ומעצבן אותי שכל ההרגלים שהקנתי לילדים התאדו פשוט,

והם כבר גדולים ומסוגלים, אבל צריכים את המבוגר שיראה להם לפני/ אחרי

כדי שהם יבינו מה הציפייה ואין את זה עכשיו

אז הכל מתנגש.

אני הרבה לא בבית ועובדת ממש לתוך החג,

אבל זה לא שונה משנים קודמות ואפילו השנה פחות עמוס.

תודה שעזרת לי להבין אותי ולהבין איך יוצאים מזה ואיך מקדמים את זה מהנקודה שנתקענו בה.

🤗

ואני גם עובדת לתוך החג

כאילו עד יום חמישי שלפני

משבוע הבא הילדים בקייטנה עד 1 שבוע, ועוד השבוע של החג בבית

ומבחינתי זה קטסטרופה. הייתי מעדיפה להיות בחופש איתם ולהנות ולשמור על הבית אבל פחות מתאפשר

לכן אני גם לא מתאמצת יותר מדי עכשיו על הניקיון בטח ובטח לא באזור המטבח.

בימי שישי שעכשיו הם ארוכים אני מתעסקת במיונים וכו ובשאר השבוע אני מתחזקת את הבית יותר כדי שלא  אתעסק עם זה בשישי

הפערים האלו בזוגיות זה סיפור חיי

אנחנו רואים כל כך שונה את העולם

אבל מנגד כשאנחנו פורשים את הנתונים, לגבי המטרות אנחנו ממש מסכימים. רק הדרכים מאוד שונות.

לפעמים זה מאוד עוזר לצאת ולדבר על זה. להסביר למה חשוב לי לעשות את ארגז המצעים קודם. ואם הוא חושב אחרת אז לבקש ממנו פתרון למקום אחסון. איך הוא רואה את זה מתאפשר? לפעמים כך אני מגלה שיש לבעלי באמת רעיון שלא חשבתי. או שהוא קולט שהוא לא הבין טוב את הצרכים.

ובכללי, למה זה נתקע?

כי

כל אדם חייב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.

אז חייבים להרגיש קצת מיצר...

זה חלק מלצאת ממצרים.

אין דרך אחרת.

והאתגר הוא תמיד להתחיל... אחכ זה זורם.

אגב, לגבי תכנון

מצאנו פתרון ביניים של תכנון ברמה שבועית ולא יומית

כלומר עד שבוע איקס צריך לסיים כך וכך.

האם אפשר לעשות רשימת משימות, ואז לחלק את המשימות ביניכם, וכל אחד עושה בזמנו הפנוי.

אצלנו זה מה שעובד.

מחלקים תפקידים בינינו, וכל אחד עושה את זה בזמנו ולפי איך שהוא רואה לנכון.

לגבי הדוגמאות שהבאת לדבירם שקשורים אחד לשני, לצורך העניין ארגז המצעים. אי אפשר שעכישו הוא יפתח אותו בשבילך ובשבוע הבא יעשה את מה שהוא תיכנן לעשות?

יכול להיות שזה קצת מוסיף עבודה, אבל אולי במצב הנוכחי עדיף ככה מאשר להישאר תקועים בגלל שלא מצליחים להחליט בדיוק איך להתנהל?

לאתר 2net  תדפיסי לוח חודש על a3 הריבועים מאוד גדולים ואפשר לכתוב המובן דברים בכל יום.

ואת המשימות או דברים מיוחדים יש הרבה מקום לכתוב מתחת הטבלה.

תתלי על המקרר עם עט וככה להוסיף או לשנות אפשר גם למרקר.

תתעדכנו במוצאש על מהלך השבוע, ויום לפני כדי לוודא של שכחתם להתכונן למשימות חשובות.

שבוע ראשון: חצי בית- חדרים, פינת מחשב, חדר כביסה, משחקים, מצעים וכל מה שמשמח אותך שמקבל צומי ומתנקה ומתחדש ומתקפל😄

שבוע שני: חצי שני: מטבח. סלון ופינת אוכל- שואב אבק בעיקר, לעבור על הכיסאות, וספונג'ה..

אני מחלקת משימות וכל אחד בוחר מה שהוא מסוגל יכול ואני מצ'פרת עם מסטיק ומוזיקה טובה עם אוזניות בזמן העבודה. ככה יש לי שיתוף פעולה מהילדים.(בגילאי 14.5 ומטה) כל אחד מקבל משימה לגילו וליכולתו.

וחדרים לוקח לי שבועיים

וסלון וכל השאר גם שבוע

מה שאומר שמפורים אני עובדת יום יום

וגם זה בקושי מספיק לי

🫢🫢

מה את עושה שבוע שלם במטבח?

שעה ביום ארונות עליונים

שעה ביום אחר ארונות תחתונים

שעה ביום שלישי מקרר

ביום הרביעי תנור

וכן הלאה

האמת שגם לי מבית ההורים המקרר זכור כמבצע

אבל איכשהו אצלנו בבית (והמקרר גדול ולא נקי) בעלי פשוט מתקתק את הפירוק שלו, והשטיפה של החלקים, אני תוך כדי מנקה את המקרר עצמו ואז רק נשאר לחכות שיתייבש ולהחזיר למקום

האמת. אבל גם בשלי היה מה לנקות כמובן

חוץ מלהעביר מגבון נקודתית פעם ב.....

האמת שגם במקרה כזה - זה תלוי איך מנקים

אני נגיד לא מוציאה את כל הדברים החוצה ביחד אלא מנקה מדף מדף בנפרד, ממיינת את האוכל, מחזירה - מוציאה חדש.

זה חוסך לי הרבה זמן

ואני גם לא מחכה שיתייבש עד הסוף ומשתמשת בהרבה נייר סופג פשוט. ובספריי אקונומיקה, לאחרונה גם בספריי אורנים. 

לק"י

אז מוציאה את כל המדפים.

איך את מנקה את גוף המקרר, אם את מוציאה מדף מדף?

אני גם משתמשת בנייר סופג.

נגיד הוצאתי מדף - רחצתי אותו- ב2 דקות שהוא יושב על השיש לייבוש מנקה גם את המסילה והגוף ומחזירה

זה לא שיש לי שם פרורי לחם או משהו

הכי הרבה קצת רוטב של משהו שנשפך ולא הגעתי אליו.

אבל רק לנקות את הארונות ולאחסן את הכלים

גם עוברים עליהם על מה שיש שאריות בצק..

מקרר מקפיא תנור כיריים שייש שולחן וכסאות מיקרו טוסטר..

להכשיר

לצפות בנייר כסף..

ובכללי אני לא מאלו שזריזים מאוד..קשה לי לעבוד מהר..

אני עובדת לא רצוף..עם תינוק תורן  והפסקות להניק וכו ולפעמים עם מנשא

ובזמן שיכולה רק..לא כל היום

קיצר..באמת אולי פחות משבוע .אבל בהחלט שבועיים זה לא מתקרב ללהספיק

וכן החדרים שלי מוזנחים מאוד משך השנה מצד נקיון וסדר בארונות

אז זה מה יש

חחח לא הבנתי אותך😂

אז זה מובן

אבל האמת שאני מעדיפה פשוט לרוץ על זה בפעם אחת וזהו אז כנראה פה ההבדל

לא מנקה תריסים, לא חלונות..לא מסילות..

מנקה לפי בריאות הנפש שלי

חח

יש לנו רק זכוכית אטומה במילא לא רואים כלום

וגם לא בלקסיקון שלי

והכי טוב שאת מנקה לפי מה שמדוייק לך💖💓

אבל אני מכינה הכל כמו שנח לי ואז נותנת לבעלי לאשר ולהעיר הערות. ככה הוא לא הולך לאיבוד עם כמה רשימות ויש לנו הכל מסודר.

את התוצאה אני מדפיסה (או מראש עושה ביד) ותולה במקום בולט. שינויים עושים עם עט.

רשימות עשינו עם אפליקציית todoist שניתן לסנכרן בין משתמשים. היא נותנת לסמן דברים לפי דחיפות, לפי מי עושה, למיין לפי קטגוריות,  לפרט לתתי משימות ולהוסיף הערות. ניסינו גם לעשות איתה את כל מעקב המשימות, אבל זה לא היה לי מספיק נח כי יותר נח לי לראות את כל החודש ביחד.

פחות אכפת לי אם זה מודפס/ ידני/ במחשב

אלא ארגון המידע,

איך זה נראה בסוף

וזה לא ממש הולך...

אנסה לשלוח במסר אישי.

מרגישה כמו מתבגרת עם ילדים ולא כמו בלעבוסטית כמוכן

אבל האמת היא שטוב לי ככה, לא להיות לחוצה.

היום עשיתי רק ארון מטבח אחד. הידד!

אבל כל יום זרקתי שקיות לאשפה, וזה הכי כיף 

לא מאמינה שאני כבר מבוגרת מספיק, ואמורה להיות האחראית בעצמי.

חודש בערך לפני פסח אני עושה רשימה מפורטת ומסודרת לפי חדרים. כל דבר שאני עושה אני ממרקרת.

(השנה למשל הבנתי שאין מצב שאני מגיעה להכל אז עשיתי כוכביות על מה שהכרחי ואותו אני עושה קודם).

שבוע לפני פסח אנחנו מחלקים את המשימות ממש לפי ימים (טבלה של ימים) ומי עושה מה ושם גם משבצים מתי מטיילים וכאלה.

אנסה את האפליקציות שהצעתן.

ב"ה הייתה התקדמות חיובית היום ברמת תיאום הציפיות וגם דיברתי עם הבכור, שהוא רק בן 12 וכבר יש לו לו"ז של ישיבע בוחר.

כיף שאפשר להתייעץ ולעבור תהליך ואז גם ליישם בשטח במקביל,

זה ממש עוזר לדברים לקרות..

אז אין לנו לו"ז יפה, אבל יש ארגז המצעים נקי ומלא שקיות מסומנות מה לעשות איתם ובעלי הבטיח שהוא יעשה לפי ההוראות.

והילדים הרגישו שמתחילים לזוז דברים וגם השתתפו יפה היום.

אז בסוף גם התחלנו פסח

גם דפקתי שני כיורים מפוצצים על הבוקר ושני כיורים עכשיו בערב

גם הפעלתי 5 מכונות כביסה וקיפלתי 8,

וגם עשינו סדר כללי והחזרנו לבית את הצורה.

ועכשיו יש פה בן 3 שלא נרדם ואני מתחרפנת כבר..

מתפללת בשבילך שימשיך כך!

אגב, לפעמים בני 12 עסוקים יותר מבחורי ישיבה... בחור הישיבה שלי (כיתה ט') יצא היום לבין הזמנים, ופתאום היה לו זמן לסדר את הארון שלו ולעשות בשבילי שליחויות וללכת לקנות סוף סוף משקפיים חדשים במקום אלה שנשברו...

ואילו בני ה-12 שלי - היום חזרו מוקדם בגלל ראש חודש, אבל מחר כנראה נשחרר אותם מוקדם כדי שיוכלו לעזור, וזה נס בכלל שהם יהיו בבית ולא בטיול השנתי שהיה אמור להיות להם והתבטל בגלל מזג האוויר... (אבל לפחות הם לא בסניף. הבת שלי בגיל הזה הייתה הרבה יותר עסוקה. והיום - בכלל בקושי אני רואה אותה...)

וגם פה יש ילדים שמסרבים לישון למזלי בחור הישיבה הצעיר התגייס גם כדי לספר להם סיפורים...

בכל מקרה אני לא עובדת ומה שלי עוזר בשנים האחרונות זה להכין רשימה באפליקציה של הקניות

עם פירוט של כל חדר מה צריך לעשות בו

במטבח פירוט יותר מדוקדק ממש כל ארון

ואז אני פשוט מסמנת מה שעשיתי וזה לא נמחק זה מסומן שנעשה ובשנה אחכ אני מורידה את הסימון ומתחילה מחדש. כמובן שיש שינויים קטנים מדי פעם.

אצלי הבעל לא מנקה כלום חוץ מהיום של הפיניש שהוא מתגייס לעזור.

אה וגם הקניות של המתנות וכל מה שצריך הרוב עליו רק ביגוד עלי.

הילדים עוזרים מעט בחופשה עוד לא מרגיש לי שאפשר להישען על הניקיון שלהם.

השבוע למשל אחד הילדים עשה יחד איתי שידה של מגירות זה היה בעיקר בשביל השותפות.

והשנה בגלל שיש לי עומס מבורך מאוד בנושא אחר לגמרי שתפס לי הרבה מהזמן ממש שחררתי ואני מתמקדת נטו באותו יום מה יכולה לקדם ולכן הרשימה נוחה לי כי ככה מה שנעשה פשוט מסמנת.

במוצאי פסח רושמת מה נשאר לי משנה שעברה

מה צריך לחדש בכלים

וגם כמויות של דברים מצרכים וכו.. השנה למשל לא מתכננת לאפות הרבה הורדתי מהרשימה הרבה ממוצרי האפיה שלא זקוקה להם וקונה רק לפסח וזורקת שנה אחכ כמו קמח תפא או קורנפלור

בנוסף לכל מה שאמרו כאן (החכמתי מאוד! ), ממליצה לעשות אח"כ סוג של תחקיר על הניקיון כדי לשמור המלצות לשנה הבאה: עם מה כדאי להתחיל, באיזה תאריך כדאי שX יהיה מוכן, איך היה הכי נוח לנקות את Y ועוד דברים (לדוגמה - שנה אחת ניקיתי בטעות את המיחם מאבנית עם חומץ לא כשלפ... נצרב בזכרון חחח). ואז אפשר להשתמש בזה שנה הבאה כשמתכננים את הנקיונות.

תלינו על קיר

לוח חודשי ולידו פירוט משימות

כל אחד עושה כל יום משהו קטן

אחד עושה בשקט, השני עושה עם מוזיקה

ולאט אבל מהר זה מתקדם

אבל אולי יועיל למישהי:

כותבים כל משימה על פתק פוסט איט דביק כזה,

על בריסטול מציירים קו אחד, ועליו מדביקים את כל פתקי המשימות.

מתחתיו /בצד השני של הדף מציירים עוד קו, וכל מי שעושה משימה לוקח את הפתק הרלוונטי מהקו של המשימות ומעביר לקו של המשימות שנעשו.

המטרה הברורה היא כמובן שלא יישארו פתקים על קו המשימות, כי כולם יעברו לקו של המשימות שנעשו.

כמובן אפשר להתאים את זה, או לסדר את הפתקים לפי סדר הגיוני/לפי רמת דחיפות, או להשתמש בצבעים שונים של פתקים כדי לדרג רמות דחיפות או קושי. 

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.

מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי

קרם לחות אחרי מקלחת

בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו). 

מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)

איזה קרם לחות?

בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...

זה קשור גם בעונות השנה?

יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ

שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה

יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.

מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.

אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך. 

אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.

אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.

אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.

וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.

היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.

אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.

סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.

טוב אני סתם פורקת עכשיו...

חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן

אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות

מקלחות קצרות ולא חמות מדי

כותנה 100%

לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית

ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד

אתן מחזקות אותי לא למרוח לה משחה...

מתלבטת אם להתחיל עם קרם לחות. לא מבינה בזה בכלל🙈 איך בוחרים משהו מתאים? (למרות שלדעתי היא לא תסכים שאמרח לה...)

הרופאה הסבירה לי שהאקווה קרם מתאים לאטופיק כי אין בו בשמים וחמרים שעלולים ליצור גירוי.

יכול להיות שעם מרשם רופא זה יותר זול, כי זה יחסית יקר.

ממליצה גם על אמול במקלחת.

לק"י

אבל זה יקר.

הגיוני יותר להתחיל עם אקווזום. לא זוכרת שהוא יקר במיוחד.

חשבנו זה יובש

הרופא ילדים הביא קרם אקווה כזה

ניסינו שמו זית

וגם קוואקר במקלחת

וחלב אם

והגענו למצד שהילדה לא ישנה בלילה מרוב גירודים (זה לא קרה ביום או יומיים. מגיל חודשיים בערך עד איזה שנה שקיבלנו את האבחנה ניסינו קרם לחות של מוסטלה וסבון מקלחת מיוחד לעור רגיל וכו וכו)

ובסוף הגענו לרופא עור תותח שהביא חנו מרשמים לשני סטרואידים וסוג של לחות (הוא טען שזה סוג של וזלין) הסביר לנו איך לערבב אותם, באיזה יחס, ונתן לנו תכנית ממש של חודש ומשו של כמה ימים, כמה פעמים ביום, בהדרגה ממש מפורט, ולחזור אליו אחרי זה

מאז

לא היינו צריכים כמעט סטרואידים (היא כיום בת ארבע)

יש לי משחה אלוקום שאני מורחת מקומית כשיש התפרצות או משו נקודתי

ומשתדלים קרם לחות אחרי מקלחת

אז סטרואידים זה מאוד לא בריא

אבל ברוך שנתן כוח לרופא לרפא ולעזור לילדה שלי

אגב עובדה מעניינת, כשהקטנה שלי נוחדה, בגיל באמת ניראלי שבועיים אמרתי לבעלי מתחיל לה גם, הוא אמר שאני סתם חרדתית אבל אמא יודעת מה היא אומרת, לקחתי אותה לאותו רופא, אמר לי ישר שהוא מבין על מה אני מדברת ושצדקתי (לא ראו כלום כלום חיצונית, משו במרקם של העור שלה הזכיר לי את הגדולה) ושבגלל שבאתי מאוד מוקדם, יש מחקרים שגם ילדים שנולדים עם הגן של האוטופיק אם מקבלים מספיק לחות איכותית בקביעות מגיל קטן קטן- הגוף יכול להצליח לדכא את זה. מרחתי לה לה רוש פוזה ומוסטלה לסירוגין, כל יום בוקר וערב וברוך ה' זה באמת דוכא

גם אני תהיתי על בת החודשיים שלי.והבן שמעליה עם אטופיק.

אתחיל להקפיד איתה יותר על קרם לחות.

תודה 

פתאום חשבתי - זה שהיא הייתה אנרגטית השבוע באופן קצת יוצא דופן (תלינו את זה בעובדה שהיא לא הייתה במסגרת) - יכול להיות קשור לאטופיק?🤔

בכל אופן, כרגע אין לי כל כך כוח להתחיל עם משהו בכלל (אני לא אוהבת למרוח משחות🙈 רק את קרם הגוף המסוים שאני משתמשת בו), אבל אולי בתור התחלה נחליף לה סבון.

יש המלצה לסבון מתאים?

יש ילדים שמגיבים לגירוד או לאי נוחות בתנועתיות גדולה יותר.

הם כאילו "לא מבינים" שזה מגרד אבל כן מרגישים שלא נוח להם אז זזים כדי שיהיה נוח יותר, אבל בדרך כלל מלווה בעצבנות ולי מה שכתבת נשמע שהיא לא היתה עצבנית במיוחד.

וסבון זה עניין של התנסות, אצל כל ילד זה שונה, יש שמני רחצה למינהם, אמול/בלינואם וכדו או סתם אלסבון היפו אלרגני, ואם מצב הליכלוך מאפשר, כדאי מדי פעם לדלג על סבון ולשטוף רק במים.

הוא יקר מאוד

אבל היחיד שעזר

(וניסינו מלא לפני).

אפשר לקנות אותו בבית מרקחת של כללית קצת יותר בזול מאשר בסופר פארם

ויש כל מיני אופציות באינטרנט לקנות בהנחה.

גם מריחה של קרמים חשובה. לשמור על הלחות של העור.

ואם את בעניין, אז אני לא זוכרת כבר מי היה איש המקצוע שגילה את אזננו שילד שסובל מאסטמה של העור, כדאי לו להמנע מ:

קמח לבן, מוצרי חלב ובוטנים (כולל במבה).

היה הבדל של שמים וארץ כשבאמת הורדנו את המוצרים הנ''ל (אפשר קמח כוסמין).

בסוף זו תופעה אלרגנית של הגוף. אז זה ממש הגיוני..

בריאות!

כי זו בערך התזונה היחידה שלה (קצת ירקות ופירוצ פה ושם, לפעמים גם דברים חלבוניים כמו טופו ושניצל טבעול לא עלינו...)

אולי אפשר לנסות לעבור לקמח כוסמין, אבל זה לא משהו שזמין בחנויות (ולהכין בעצמי קבוע זה גדול עליי)...

אנחנו משתמשים ויש גם בסופרים וגם במכולת בישוב.

אבל במקרה שלך שזה אפילו לא ברור מה יש לה ולא נשמע חמור וודאי שלא הייתי מורידה לה תזונה. כתבתי לקינמון ובאמת לקוראות שזה לא דבר שעושים כלאחר יד. כי זה אומנם לא תמיד יקרה אבל עשויות להיות להורדת מאכלים אצל ילדים עם נטיות למחלות אלרגיות השלכות קשות ורציניות.

מקווה שאסתדר עם כל זה... תכל'ס אין לי כוח לעוד משנו על הראש עכשיו🤦‍♀️

ורק עוד שאלה: חלק כתבו פה שזה יכול להיות תורשתי. אז יכול להיות שזה באמת אטופיק, אם לשמונת הילדים הקודמים לא היה את זה?

היה דומה למה שתיארת

זה כן היה אטופיק

לא מרחתי משחות חוץ מאלוורה/חמאת שיאה להרגעה

אם את מבינה עניין יש פה הצפה של רעלים שהגוף מפריש וכל משחה יוצרת דיכוי של התהליך

עשיתי לבת שלי ניקוי רעלים תקופה והיה שיפור מצויין!

אבל בניגוד למשחות שזה למרוח.. זה דורש ממך לעמוד בשינוי תזונתי רציני לתקופה של כמה חודשים ודגשים נוספים לא רק בתזונה אז באמת את מסוגלת זה מבורך ועדיף וההשפעה לטווח הרחוק היא חשובה יותר לדעתי

עשינו בליווי

ועשיתי יחד איתה זה שיפר גם אצלי המון דברים שרציתי לטפל

עמדתי בזה ועד היום לא מעט שנים אני בדרך הזו באופן מאוזן ולמדתי את התחום

אני מבינה אותך!

אבל מה שהנחה אותי כל זמן השינוי הראשוני זה למה בכלל אני פה רק בשביל לדאוג לעצמי?

הילדים, הנכדים ודורות הבאים יש לי עליהם השפעה כבר עכשיו, כדי שהם יגדלו להיות בריאים צריך לשנות תפיסות לחנך מחדש מכל מה שהכרתי שהוביל אותי לבעיות שונות וחבל להמשיך בדרך הזו.

אטופיק זה מקרה קל, יש ילדים שמוצפים ברעלים שהגוף פיתח תסמינים דלקתיים יותר מורכבים

אז ב'ה ותודה רבה שזה רק אטופיק.

בלי מוצרי חלב, סוכר וקמח לבן

בגדים 100 % כותנה

אבקת כביסה אורגנית

סבונים אורגנים

לשנות את כל חומרי הניקוי בבית

זה ממש שינוי מאוד מאוד מאןד קיצוני לכל הבית

וגם יש עניין רגשי בדוק, זה לא רק הסביבה

ואי מאתגר ברמות 

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון. 

לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.

היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.

כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.

כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.

יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?

לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד

אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.

אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)

והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה 

אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?

אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?

הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?

השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.

הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.

כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.

אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.

אולי לשמוע סיפור באוזניות?

לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.

תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.

אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.

אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.

אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר

אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.

תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.

ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין

(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)

אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה

כמו טרמפולינה, ערסל חיבוק...

ואז הוא גם יוציא מרץ שזה יכול לעזור להרדמה רגועה יותר אחכ

ויעסיק אותו שתוכלי להתפנות להרדים את הגדולה יותר

ואת הגדולה אולי יעזור שתהיי איתה כמה דקות ואז לשים לה שירים/סיפור ברמקול בלוטוס? אצלנו זה ממש עזר לשחרר אותנו בגיל גן..

לק"י

את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.

בהצלחה!

אין ספק שזה מאתגר.

נראה מהאתר מקום ממש מוצלח

מתכננים להיות שם הקיץ בע"ה

וזה גם די קרוב לאיקאה אם אני מבינה נכון

אבל זה שווה לדעתי. הבן שלי נהנה ברמות.

זה בריכת כדורים ענקית, נכנסים לשעה ומחליפים סבבים.

יותר משעה גם ככה הגוף כבר קשה לו עקרונית.

וידיאו ממש שווה איפה שקצפת אז בסוף השדרה

ובבוקר יש להם חבילת משחק טובה לילדים

אם כן, אז יש את מערת הנטיפים לא רחוק

אם אתם בקטע של מעיינות, יש מעיינות בסביבה

יש גם את מיני ישראל לא רחוק

אבל הוא יחסית מוזנח, ככה שאם את לא משיגה כרטיסים בזול ממש לא כדאי לדעתי

היינו עם ילד בן שש+ (וילדה בת שנה וחצי שזרמה איתנו)

מקבלים ביגוד של שוטרים

יש בחוץ כל מיני רכבי משטרה שאפשר לשחק בהם

ובפנים יש כל מיני שלבים של ההיסטוריה של המשטרה בארץ, מלפני קום המדינה לדעתי..

יש מין כתב חידה כזה בטלפון שעוברים בין תחנות, ממש חמוד- הבן שלי ממש אהב את זה

החדרים מעניינים, יש הדרכות קוליות וסרטונים ובסוף מקבלים תעודה

יש גם קליפ אקשן כזה שאמור להיות תלת מימד מגניב, כשאנחנו הגענו החלק הזה היה בשיפוץ אז לא היינו, חברה אמרה שהילדים שלה התלהבו.