דבר ראשון כל הכבוד לכם! להשקיע בלימוד תורה, לגדל ילדים, ולעשות תואר במקביל זה מדהים בעיני ודבר חשוב כל כך ומבורך!
כתבו לך פה הרבה דברים חכמים, מוסיפה מנקודת המבט שלי.
הייתי מתחילה מתכנון מפורט (שנשמע שאתם די שם). יש לכם כמה עשרות אלפים שחסכתם לתקופה הזו (ואלופים שהצלחתם לחסוך!)
נניח יש 60000 ש"ח ל24 חודש, יוצא 2500 שח לחודש. נשארתם עם עוד 5000 שח שצריך.
כאן זה מתחלק לשניים. מאיפה ניתן להביא הכנסות ואיפה ניתן לחסוך.
הכנסות: יש עבודות של פעם בשבוע (נניח נקיון, ניקיון משרדים, שיעורים פרטיים לילדים, חלוקות מיצים ועוד ועוד), לבדוק מלגות אפשריות
יש תקופות שבהם אפשר לעבוד ולקבל סכום ולתעל אותו להמשך השנה. בין הזמנים לבעלך, מבחני בקיאות, והחופשות שלך.
(אני לא יודעת מה את לומדת, והשנה החופש קיץ קצת התקצר, אבל בד"כ לסטודנטים בקיץ יש חופש ארוך, וממש אפשר לנצל אותו כדי לעבוד. אני מכירה את התחושה שעד שכל השנה למדתי ועכשיו יש לי קצת חופש עזבו אותי בשקט, מצד שני תחשבי על זה שגם כשתגמרי את התואר כנראה לא תהיה לך חופשת קיץ... את יכולה לעבוד בתחום שלך, ואת יכולה קייטנות, לשמור על ילדים אחרים (תמיד מחפשים), מעונות (הרבה פעמים מחפשים גם משרה חלקית) ועבודות אחרות.
עוד נקודה שכדאי לשקול אותה - בהרבה מקצועות יש יתרון גדול אם עבדת בעבודת סטודנט בתחום תוך כדי. אז אם את במקצוע כזה, שווה לחפש אפילו משרה חלקית. הרבה פעמים זה גם הופך את הלימודים לפרקטיים ומעניינים יותר וגם עוזר להכנס לעולם העבודה אחכ.תבדקי אם את עובדת בקטנה בחודשים הבאים אם תהיי זכאית לדמי לידה - זה גם יכול להיות שווה ומקל.
לחסוך: תעברי על רשימת ההוצאות שלכם ותראי כמה מתוכה נחוץ וכמה זה מותרות. לא צריך לחיות על המינימום של פת במלח, אבל לגמרי אפשר ללמוד להנות גם מדברים קטנים. לדוגמא: פעם כשהייתי הולכת לקנות פרות וירקות הייתי קונה ומתכננת תפריט לפי המחיר של הירקות. נניח תפוחים יקר אז לא קונה אבל קונה הרבה קלמנטינות - לאפשר את תחושת השפע אבל בדברים שהם יותר זולים. או למשל, לא לקנות שקדים לסלט אלא לקנות גרעיני חמניה/דלעת ולקלות. עוגה לשבת אצלי לא תכלול קצפת ו300 גרם שוקולד.... אבחר עוגות טעימות אחרות.
בכלל כשמבשלים לשים לב לעלות החומרים, ולא לומר זהו אני מתנזר מזה לחמש שנים הקרובות אלא לומר נכין את זה לכבוד שבת/חג/ראש חודש. לשמור לדברים מיוחדים. זה גם חוסך, וגם עוזר ללמוד להנות מהדברים הקטנים.
לשים לב איפה קונים... יש סופרים יותר יקרים ויותר זולים, משנת יוסף. פירות וירקות אם אתם בקטע ומתאפשר לכם, מחנה יהודה ביום ששי לקראת שבת (ממש לקראת סגירה) המחירים צונחים וזו חוויה ירושלמית שווה.
לא באוכל - תשאלי את עצמך אם את מחפשת את חוויות הקניה או את הדבר עצמו. לפעמים מחפשים את חוויות הקניה, ואז סתם להסתובב בעיר ובכמה חנויות, גם אם בסוף לא קונים מספק את זה. או להחליט שקונים משהו עד סכום מסויים. עוד דבר בשביל חוויות הקניה - למלא רשימה בשיין, ואז להזמין פעם בשבוע/שבועיים/חודש/חודשיים, מין רשימת משאלות וכל פעם לקנות משהו אחד. שוב זה יכול לתת את חווית ההתחדשות אבל לא קונים הכל בבת אחת.
יד שניה - יודעת שזה מחסום מנטלי להרבה אנשים. אבל זה כל כך חוסך! ושווה לחשוב על זה. הרבה פעמים יש כאלו שאומרים מילא לא אכפת לי, אבל אז אמא/הגיסה/האחות ישאלו מאיפה זה ואני אתפדח לומר שזה מחנות יד 2. אז דבר ראשון יד 2 היום זה טרנד ירוק גדול... ובאמת יש כל כך הרבה בגדים וחפצים שמסתובבים שלמה לשלם עליהם מחיר מלא? אנשים מחפשים כל הזמן לאן למסור, ומוסרים דברים טובים. למה לא לקחת? או לקנות בזול? זה נוגע גם לבגדי ילדים, בגדים בשבילך, חפצים לבית ועוד. יש הומן קבוצות מסירה ויש חנויות יד 2 שונות (יכולה לכוון אותך בפרטי). וזה לגמרי נותן את תחושת ההתחדשות.
ודבר אחרון בנוגע למשפחה - כתבת שהמשפחות שלכם שונות, חוסכים לדירה וזו המטרה וכו. והסטייל הוא לקנות דברים כל הזמן וכו'. (זה עוד דבר לבדוק, את קונה כי את באמת רוצה וצריכה או כי רוצה להראות למשפחה שאת לא מסכנה בגלל שאת אברכית וסטודנטית?)
אתם הצבתם לעצמכם מטרות אחרות לא כלכליות, וצריך לבנות מעטפת פיל פרווה כדי להיות גאים בדרך שלכם. כלומר, לא לקחת לב ולא להסתכל מה הם עושים, ומצד שני לפרגן להם על מה שיש להם (ולא לדבר על מה שלך חסר). ואת הצחוקים על המצב הכלכלי תשמרי לעשות עם חברות.. ותזכרי שאת עוד מעט עוד קצת מסיימת את התואר ותהיה לכם יותר רווחה. זה לא לעולם המצב הזה. (וגם בעולם הכללי סטודנטים לפעמים מצטמצמים בזמן לימודי התואר. הסטנדרטים כנראה שונים אבל באופן כללי זו תקופה ידועה של חסכון).
ועוד דבר שלפעמים יכול להקל - למצוא זוג מבוגר יותר בסביבה שמבין את הראש שלכם ואת הערכים שחשובים לכם, ויעשה לכם סדר.
חפרתי ארוכות.. תקחי מפה מה שמתאים לך.. ושוב - כל הכבוד לך!