היתר זה מספיק, אולי לדבר איתו שצורך בלידה הוא בעצם רפואי כי זה משפיע על הלידה.

כמו שלרופא מותר לילד את אשתו אם היא רגועה יותר איתו מאשר רופא אחר( אאל"ט)

להסביר לו שזה לא מותרות או פינוק 

אולי תמצאו רב שתוכלי להסביר לו שזה ממש קריטי בשבילך ומשפיע על מהלך הלידה? אם מותר לחלל שבת בשביל יולדת מן הסתם דברים אחרים שחשובים לה ולבריאות שלה ושל התינוק גם מותרים  ולכתחילה.

אני חושבת שאם החלטתם שזה הדבר הנכון, צריך לעשות את זה בלי מצפון כי זה לא שייך לשם.

פסיקה שניתנת מרב היא מאוד ברורה, ואם הוא אומר משהו צריך לקבל את זה.

בעלך לא רגיל לזה אבל צריך להבין שברגע שצריך את זה והתירו לך, זה צריך להיות לכתחילה ובלי היסוס. כמו לנסוע לבי"ח בשבת ועוד.

לפעמים אנשים חושבים שמותר להם להחמיר על פסיקה של רב, אבל את טעות גדולה, ואין לזה שום קשר לצדיקות. לנו יש אחריות להתייעץ עם סמכות תורנית ולהם האחריות לפסוק נכון, משם, נשאר לנו רק לקיים.

אני רואה שגלשתי לנושא באופן כללי, אבל מקווה שהראייה הזאת תעזור לו לראות את הדברים אחרת.

וגם, התורה לא מסכנת אנשים, הציווי הכי גבוה שנצטווינו בו הוא קדושת החיים, כמו שאישה בתוך 3 ימים מהלידה אסור לה לצום, אבל יש ש"מחמירות" על עצמן, וזאת ממש לא מצווה ואף יכול לסכן אותן...

מקווה שתמצאו את הדרך להגיע ללידה ברוגע, שמחה ושלמות! 

גם @ירושלמית במקור וממש כולן! תודה

זה קצת שונה מצום כי זה ממש הלכה וזה היתר כשרוב הזוגות נוהגים בדרך המחמירה יותר.

זה גורם לי למצפון, ושאני הורסת לו את החלום שלו

גם ככה אני מרגישה שהוא היה רוצה אותי יותר דוסית ממה שאני

והוא מראה שהוא עושה ויתורים

יצא לי כבר פריקה

אם נאמר, יש אישה חרדתית שלא יכולה לעבור את הלידה בלי בעלה צמוד אליה, מן הסתם תקבל היתר ותהיה חייבת אותו ללידה.

אם זה יותר נעים אבל לא קריטי רב הנשים מסתדרות בלי זה.

השאלה 'שלך היא אישית לפי הנתונים שלך, ויש פסקים מאוד נדירים למצבים יותר נדירים.

ולגבי החלום, הוא חיצוני, אי אפשר באמת לדעת מה זוגות אחרים עושים בכל מצב, לפעמים זאת סתם אשליה שמלחיצה. 

בלידות קודמות הייתה לי אפילו עוד מלווה ועכשיו אני לא מעוניינת בזה

כך שבטוח יהיו גם השלכות לזה מבחינת היכולת לתפקד בלידה

השאלה איך אפשר להבהיר לו שלא נכון להשוות 

קבלו.

שבתוכן העניינים יש בסעיף 1.2.3.4

תשובה ובתוכה הערה של הרב יעקב אריאל שמי שלא עוזר לאשתו, דרך כפפה או בגד, במצב של צורך שלה כשהיא מבקשת להחזיק בידו בלידה, הוא בגדר "חסיד שוטה":

נגיעת הבעל באשתו בזמן הלידה – הרחבות לפניני הלכה

לא נעים לי לכתוב כך את שמו פה, אבל הוא ממש פוסק במראות וטהרה

מוזמנת לפרטי

לק"י

אולי תמצאו משהו שיקל על שניכם.

בהצלחה בכל החלטה!

לידה קלה, מהירה ושמחה ובידיים מלאות ובריאות!!

שהוא ממש צריך הכנה נפשית לזה

והאמת שאין לי כוחות לזה כל פעם , בכל דבר כמעט

אנסה באמת להסביר לו שזה צורך רפואי. יש לכן עוד הסברים לתת לו?

נגיד בלידה הקודמת פשוט תוך כדי הלידה ראיתי שהוא מפסיק לגעת בי מידי פעם. וזה ממש הפריע לי בעיקר כי החלטנו משהו מראש

שיש לו רתיעה מהתפקוד בלידה, וזה רק 'מתלבש' על הנושא ההלכתי?

יש גברים כאלו, גם כאלו שלא שומרים מצוות, שנרתעים מהלידה, מהמראות או מהצורך להיות הגבר או מהקושי של האישה...

לדעתי כדאי לבדוק האם הקושי שלו הוא הלכתי פרופר ואז יעזור לדבר עם רב וכו', או שזה בכלל צורת ביטוי לקושי אחר.

וחושבת שאולי זה יותר עניין זוגי מאשר הלכתי.

כי את ההיתר ההלכתי כיבכול יש.

אבל יש כאן פער בין איך שאת רוצה שהלידה תתנהל והציפיות שלך ממנו, לבין מה שהוא רוצה / יכול להביא איתו.

הסיבה משנה כמובן, אבל לא בטוח שהיא העניין המרכזי.

ואולי כדאי לפתוח את זה ביניכם ולהבין מה מתאים לו, מה גבולות הגזרה שלו. אולי הפער הוא באמת הלכתי, ואז יכול לעזור ללכת לדבר עם רב מהישיבה, אבל אולי הפער הוא אחר ואז צריך לנסות לגשר עליו בדרך אחרת.

וקשה לו שנשים ''אחרות'' ורבות נאסרות בפתיחה 4 כמו גדולות

ושהבעלים ה''אחרים'' לא נוגעים כבר מהפתיחה הזו

והוא רוצה גם

מוסיפה שאני לא יודעת אם זה חכם לשאול רב מהישיבה כי זה ישיבה מאוד מחמירה מיסודה (ההיתר ניתן לנו ממכון פועה)

גם זוגי.

הוא רוצה לבחור בגישה הלכתית אחת

את רוצה באחרת

יש כאן פער בדרך ההלכתית שלכם

והשאלה איך מגשרים עליה.

אצלנו בפערים עוזר לדבר ולהבין אחד את השני, אבל כמו בכל פער, לפעמים מצליחים לגשר, ולפעמים משלימים עם זה שלא מצליחים.

אז הדיבור עוזר להבנה, אבל לא בהכרח יוביל לפתרון שאת רוצה להגיע אליו.

שהחלטנו משהו אחד ובפועל היו רגעים שהוא בחר אחרת תו''כ?

חוששת כי הפעם נהיה בע''ה לבד ולא יהיה גיבוי

ומצד שני אולי בגלל הגיבוי שהיה הוא הרשה לעצמו.

מה עושים עם חוסר היכולת (במקרה הזה, שלו) להשתחרר מהרצון האישי לטובת הצלחת הלידה

אני מתכוונת כשאני אומרת שזה עניין זוגי.

לך ברור שהוא צריך לבוא לקראתך, כי את היולדת.

אבל אני מסתכלת על זה אחרת, לא כאת צודקת והוא טועה (למרות שאני מאוד מאוד מבינה אותך). כי אני לא חושבת שלהיות "צודקת" מקדם אותך מולו.

יש כאן קונפליקט זוגי, והשאלה היא איך מגשרים עליו.

הוא רוצה בטובתך, נכון? אחרת הוא לא היה "נענה" להיתר בלידה הקודמת.

מצד שני, גם הצד ההלכתי מאוד חשוב, ואת רואה שקשה לו לעשות את זה בלב שלם.

אז דרך אחת זה להגיד "אני היולדת, הוא צריך להיות שותף ולכן גם אם ההיתר הזה לא מתאים לו, הוא צריך לבוא לקראתי ולהיות שותף בדרך שאני רוצה".

זו דרך אחת.

הרווח - הדרך שלך נבחרת. את מקבלת תמיכה במגע זמן ממושך מהלידה.

ההפסד - לבעלך לא נוח עם זה, את מרגישה את זה במהלך הלידה ולכן התמיכה שהוא נותן לך אולי גם פחות משמעותית. אולי זה גם מייצר איזשהו מתח?

דרך אחרת, היא דרך של דיבור ושיתוף.

את מגיעה אליו ומשתפת אותו כמו שכתבת כאן. שהמגע מאוד חשוב לך בלידה, מסבירה כמה זה עוזר לך, מסבירה שזה לא קשור למה אחרות עושות ועוד ועוד. ואז את גם מוסיפה שאת רואה שזה קשה לו. וכאן את בעצם "מזמינה אותו לשיח". אתה מבין מה אני אומרת?

מה אתה חושב על זה?

מאוד חשובה לי הנוכחות שלך בלידה, אבל חשוב לי שגם אתה תהיה שלם עם זה. מה אנחנו יכולים לעשות?

החיסרון בדרך הזו - במבחן התוצאה, לא בטוח שתקבלי ב100% את מה שאת רוצה. יכול להיות שהוא אפילו יגיד שזה קשה לו מידי והוא לא רוצה לעזור בכלל. זה מחיר גדול, באמת.

היתרון - ייצרת שותפות איתו. את מאפשרת לו להבין אותך באמת ומאפשרת לך להבין אותו באמת. אתם מסתכלים על זה כמשימה זוגית, שניכם ביחד במטרה למצוא פתרון כדי שאת תעברי את הלידה בצורה הכי טובה, שמצד אחד רואה אותך, אבל גם רואה אותו.

זו לא דרך של קסם, כי שוב, יכול להיות שלא תקבלי את מה שאת רוצה, אבל אני מעדיפה אותה כי היא מאפשרת לנו לראות אחד את השני, ובסופו של דבר מחברת בינינו יותר.

אבל שאת תשאלי, ותסבירי לעומק את החשיבות מבחינתך.

אנחנו הולכים לפי רב מחמיר מאוד, ובאחת הלידות כשהיה לי פחד נוראי מצורך פיזי בעזרה כי לא היה לי ליווי אחר חוץ ממנו הרב התיר להיאסר ביציאת הראש.

זה היתר קיים, שבמקרה הצורך גם הרבנים המחמירים מאוד מתירים אותו

(ואז מגיעים לשאלה מה נצרך לדעת הרב... שזה אני לא יכולה להבטיח שגם הרב שלכם יחשוב, אבל לרוב אם זה מאוד משמעותי לך זה יבוא לידי ביטוי בדיבור שלך ולכן אמרתי שחשוב שאת תשאלי)

יודעת שזה יכול להרגיע את בעלי אולי אם רב *שלו* יתיר. אבל לא מחפשת סיכונים כרגע.

וזה לא העניין היחיד, הוא מתבאס בכללי מהצורך בהיתר

הוא גבר גבר כזה

הכרחתי אותו לא להסתכל כשעשו לי אפידורל

סקרן ממש

אולי באמת זה הקושי שלו והצד ההלכתי הוא התירוץ כמו שיראת גאולה כתבה

בלי קשר להלכה

בעלי בכלל לא היה שם בשבילי, חיפש לישון או לברוח החוצה בכל רגע שיכל

את צריכה את בעלך איתך אבל יכול להיות שלא נגע בך בגלל עניינים שלו ולא בגלל שחשש להלכה

ממה שאני יודעת יש את המנהג של פתיחה 4 אבל גם יש אומרים פתיחה 6 או יציאת הראש.

אם קשה לך פתיחה 4, אז אולי פתיחה 6?

לפעמים זה ממש מה שעושה את ההבדל.

(כמובן בהתייעצות עם רב)

ועוד דבר- לעזוב את העניין של "כולן". כי זה פשוט לא רלוונטי, במיוחד בלידה.

מאיפה יש לכם מושג מה כולן עושות בלידה?

זה משהו אישי וכל זוג מתייעץ ונוהג עפ"י הסיטואציה והעניין הייחודי לו.

תנסי לענ"ד ללכת על כיוון של הסברת הצורך שלך, בלי השוואות

בעלי לא מבין כלום בדברים האלה 🤦

אני חושבת שכדאי לך לנסות לשקף לו קצת את המצב שלך בלידה.

תשאלי אותו - נניח אתה בכאבים עצומים, מה היה עוזר לך להתמודד ?  אם הוא לא הסוג שמגע מרגיע אותו יהיה לו קצת קשה יותר להבין את זה אולי...

בעלי דוס טרור

וממש ידוע שפתיחה 4 היא הרגע המכריע. בכל ספר הלכה זה כתוב

בעיה, הוא כזה שרק כשגוסס טורח לעדכן שמשהו בכלל מפריע לו

לא אומר שככה כולן נוהגות כי אולי גם עוד הרבה כמוך קיבלו היתר פרטי להאסר בשלב אחר/ לגעת בשביל לעזור וכו..

ובכלל, חושבת שכדאי לחיות פחות בהשוואה ביחס לאחרים.

אני לא דוסית יותר או פחות אם אני נמנעת ממגע בשלב אחר בלידה מאחרים. אני דוסית אם אני מקיימת את רצון השם והולכת לפי הפסיקה שקיבלתי ואנחנו נוהגים בה.

מכירה מישהי שהולכת עם חצי כיסוי ראש כי חזרה בתשובה אחרי החתונה והילדים, ובעלה חילוני גמור ומאד קשה לו עם כיסוי הראש ולכן הרב מצא את הפתח בהלכה למען שלום הבית שלהם  (לא נכנסת עכשיו לדיון בכלל על הפסיקה עצמה או על הרב, לא רלוונטי)

האם היא פחות דוסית ממישהי שהולכת עם כיסוי שמכסה לגמרי לגמרי את השיער?

אני חושבת שלא. כי היא עושה פה משהו למען שלום הבית שלה ולפי פסיקה שקיבלה מרב שנכונה ורלוונטית לה. ולכן זה לא משנה מה הנשים האחרות סביבה עושות 

בכלל.

פסיקות אישיות זה לא כזה נדיר כמו שזה נשמע מבחוץ....

ולבדוק מאיפה הרצון שלך בא.

פשוט ממקום של בא לי?

או שבאמת אין אף אחד אחר שיכול לעזור לך עם זה?

אם לא, אז לנסות למצוא היתר..

ולתקשר ולתווך לו כי מנקודת מבטו הוא מוותר על דבר מאוד חשוב ומשמעותי לו...

חרדתית מנידה

וגם אני רוצה לנסות להיות רק איתו הפעם בלידה. 

כל כך קשה לי עם המשך ההודעה, זה לידה(!) אני יולדת(!) מוציאה בן אדם מהנרתיק שלי!!! 

מה הוא קשור? 

כאילו, כן . הוא מאוד קשור! זה החיים שלו, העבודת השם שלו, הילד שלו, האישה שלו, החלומות שלו, ברור. 

אבל זה לידה, זה שלי יותר משזה שלו. צריך לחלל שבת על רצון יולדת

גם אני ילדתי, 5 פעמים ברוך השם.

השאלה מאיפה נובע הרצון. לא שאלתי בהתרסה אלא באמת, רק את יודעת לענות על זה ואת בכלל לא חייבת לא לי ולא לאף אחד פה תשובה.

אני לא בטוחה שמחללים שבת על רצון יולדת, אלא שמותר לחלל שבת עבורה לצורך קיומי של הלידה.

יש מקום, במיוחד אם את חושבת מראש למחשבה על רצון הגיוני.

למשל,

אשה שמתחילים לה צירים, מחללים שבת כדי להגיע לביח. אבל גם בביח משתדלים להיכנס מהכניסה של שבת אם מתאפשר, לא לעבןר בדלתות אוטומטיות סתם, וכו'

ואם אשה תגיד שהיא חייבת עכשיו עכשיו לראות סרט, זה מותר בהלכה? לא בטוחה, כדאי תבדוק איפה עובר הגבול רצון האשה.

בסופו של דבר רק את יודעת, ורצון יכול להיעשות בהתאם למה שאנחנו יכולים להבין שנכון או לא נכון.

לגופו של עניין. אם הוא באמת האדם היחיד שמבחינתך יכול לעשות את זה, ויש לך היתר, על מה השאלה?

ולא מדובר דווקא על לידה שמתרחשת בלילה וצריך את הנר בשביל תאורה. 

שידליקו נר בשבת כי זה מה שירגיע אותה - מדליקים.

אפילו שהיא לא תחוש באור הנר

שקודם תתבררי מול עצמך ומול הרצון שלך

לא לרצות על אוטומט

אלא להקשיב לעצמך

להבין למה זה כל כך חשוב לך

ולבדוק אם יש בך איזו גמישות גם עבורו

או שלא

בזוגיות אחרי שאנו מתרגלות קודם כל לבדוק מול עצמינו ולא לבא כשהרצון לשי הוא מובן מאליו חייב לקרות

אז אחרי זה כשניגשים לשוחח עם הבעל

יש יותר כבוד והקשבה

גם אם בסוף המסקנה המעשית היא שאת לא מסוגלת אחרת וזקוקה שהוא זה שיתגמש עבורך

אבל זה לא על אוטומט

ואת גם רואה אותו ולא רק את עצמך

גם בלידה לא חושבת שנכון לבטל אותו לגמרי

להקשיב לברר לדבר ולמצוא פתרון

ואגב- אנחנו התקשרנו לרב לפני הלידה הראשונה והשניה והוא פסק לנו אוטומט להאסר רק כשיש דימום או בפתיחה מלאה

ואנחנו אשכנזים

שאלנו איך הז יכל להיות

הסביר שזה לסברת רב מאוד מוכר וגדול ואפילו חרדי..אני כבר לא זוכרת את ההסבר ולכן לא מפרטת

מאיר וגם הרב ששאלנו הוא לא טיפוס מקל סתם אז סמכנו עליו.ואגב בעלי מאוד מחמיר בכללי ולפני כל לידה אני שואלת אותו איך הוא עם זה ובאמת הוא סומך על הרב ההז.ומסביר לי שזה בסדר שאנו עשינו את שלנו ושזה מעוגן הלכתית לחלוטין

וגם אני יולדת רק טבעי ורק עם בעלי ובלי אפידורל אז גם זקוקה למגע תומך בגב בצירים

אבל

כשהיה לי ספק אולי יש דימום אז כן אסרתי אותנו

אפילו על ספק

וגם לא נוגעים מגע של חיבה רק לצורך הלידה

ולעומת זאת כשפעם גיליתי ביציאה מהבניין שאני בפתיחה מלאה וראש בין הרגליים בודאי שהוא נתן לי יד ועזר לי להגיע לאוטו כי באמת לא יכלתי ללכת..כאמור הראש היה בין הרגליים ממש🫢

אבל ממש כמעט בפתח.. הרגשתי ממש פתיחה מלאה לחלוטין

אבל אמבולנס לא היה עוזר כבר עד שיגיע

וגם לטפס חזרה את כל הקומות בבניין בלי מעלית היה נראה לי לא אפשרי..

העדפתי להתקדם לבי'ח- זה 7 דקות נסיעה

ובנס הספקתי להגיע

תודה! חיזקת אותי

אמה שם הרב? רק לעניין הסקרנות. היתר הרי כבר יש לנו

את אומרת שאת חרדתית מנידה. אולי לברר עם עצמך על מה יושבת החרדה

הפחד שהוא לא איתך, ובגלל זה צריכה את המגע שלו?

הפחד לאבד אותו

בול מה שהטריד אותי לפני הלידה.

רציתי את העזרה שלו והוא חשש מהפן ההלכתי..

לא ממש חיפשנו היתר כי הוא מתעסק עם הדברים האלה ולא ממש ידע את מי לשאול...

בסופו של דבר - העברנו את כל הצירים בבית. היתה חוויה מדהימה הוא עזר לי המון!

הגעתי לבית חולים עם פתיחה 10 וילדתי תוך 5 דקות.

לא היה לנו מושג באיזה פתיחה אני כך שלא חשבנו לאסור את עצמנו (לא היה דם).

(כשיצאנו לבית חולים כן היה טיפה דם בניגוב אבל הייתי כל כך כאובה שלא חשבנו על זה בכלל (אני לפחות😬) הלחיצות שלו בגב הורידו לי את הכאב משמעותית)

בהצלחה עם מה שתחליטו! ממליצה לנסות לתאר לו קצת איך הוא יכול לעזור לך. אולי הוא פשוט מרגיש שזה מיותר.

ואולי לא לבדוק פתיחה זה הפתרון🤔

ואם זה מעודד

בעלי הוא הבן אדם הכי משמעותי בלידות שלי עבורי

וגם בחיי כמובן...

וזאת בנוסף לדולה תותחית

הוא מתפקד ממש כדולה

מבחינה נפשית אבל גם פיזית

ואנחנו הולכים על הדעה הכי מקלה בגלל זה

לא מבינה איך אפשר לוותר על בן הזוג בלידה

הוא חבר לחיים ןזה פרי האהבה שלנו

אנחנו לגמרי מביאים אותו יחד

בכ"כ הרבה דרכים שונות. וגם התמיכה.

רק בעלי איתי בלידות

והיו לידות שנאסרתי בגלל דימום עוד לפני הלידה

והוא היה הגורם הכי משמעותי עבורי בלידה

אפשר לתת כח לא רק במגע.

גם במילים ובמבטים.

אלא גם תמיכה פיזית לחיצות בגב להחזיק את היד שלי כשכואב

לעזור ללכת וכו

זה גם באמת אינדודואלי

אני בזמן לידה בד"כ ממש לא פנויה לשיחות ומבטים

במיוחד שיולדת בלידות קשות יחסית וחלקן בלי אפידורל

אז המגע מאוד מאוד משמעותי בשבילי

זה הכי שלנו מבחינתי ולא מדמיינת את הרגעים האלו בלעדיו

הוא גם הכי מעודד אותי ומנגן ונותן לי כח כשאני מפחדת לרגע

אבל לא נוגעים מגע של חיבה ולפעמים גם היינו אסורים חלק גדול מהזמן

וזה בכלל לא הזיז לי..

פיזית צריכה אותו רק שילחץ לי על הגב כי אני בלי דולה

אבל נפשית הוא הכי מורגש לי גם ככה..

בכלל לא פנויה רגשית האמת ללחפש חיבוקים או מגע של חיבה..

ממוקדת בהתמודדות עם הצירים

והמילים שלו והשגר שלו לגמרי יכולים לתת את כל הכח

אגב זה לא אוטומט ככה

זה אחרי טעויות והסקת מסקנות ושיחות מקדימות והכוונה שלי למה אני זקוקה ממנו בלידה וכו

תראי מה כתבתי לאמהלה

והתכוונתי בהודעתי הראשונה לגבי אלה שהבעל מחוץ לחדר לידה ולא שותף בכלל ללידה..

כל אחת ומה שמתאים לה, כמו שאמרת.

אני רואה שממש קשה לך.

עם זאת, אני חושבת שאולי כדאי להיערך לאפשרות חלופית (תומכת לידה אולי?).

ולו בגלל האפשרות שקיימת להיאסר עוד לפני פתיחה כזו או אחרת (אצלי שתי לידות התחילו בדימום, נאסרנו הרבה לפני פתיחה ארבע)

שבא לידי ביטוי פה עכשיו לקראת הלידה

כמה דברים שעולים לי

מבחינה הלכתית יש בניכם פער

הוא מוצא ערך בלהחמיר

את לא

כדאי לבחון מאיפה הגיע הרצון להחמיר

הרבה פעמים זה מגיע מחרדה

ולפעמים גם מחוסר ידע

יצא לי פעם לשמוע מרב גדול שלהחמיר- כל אחד יכול.

לא צריך להיות גאון גדול בשביל זה

וגם לא רב

אבל צריך להיות ממש בקיא בהלכה ורב עם כתפיים רחבות כדי לדעת למצוא את ההיתר להקל שעדיין נמצא בגבול ההלכה

עכשיו זה בסדר להחליט שהוא מחמיר על עצמו

אבל בעניים שמשפיעים ישירות גם עליך ויש להם השלכות ישירות עליך (ומי יהיה בלידה ואם לקחת אפידורל זה השלכות שצריך לקחת ברצינות)

זה מצריך החלטה זוגית ומשותפת

נושא שני זה עניין ההשוואה.

ההשוואה לאחרים היא הרסנית

'כמו כולם' הוא משפט שבעיני אין לו מקום בזוגיות.

כל זוגיות באשר היא הא מעגל סגור

מה שנורמלי ובריא עבור זוג אחד הוא הרסני עבור זוג אחר

מה שלגיטימי בעיני זוג אחד הוא דיל ברייקר בעבור זוג אחר

כולם לא רלווטים

הוא לא התחתן עם כולם וגם את לא

התחתנתם אחד עם השני בגלל הייחודיות שלכם ובגלל הקסם שבניכם

ומה שקורה בין זוגות אחרים לא רלווטי עבורכם

וכאן מגיע הנושא השלישי

השילוב בין השניים הראשונים

ספרי ההלכה הם אומנם כללים וקובעים את 'הנורמה'

אבל הפסיקה בנושא שבינו לבינה היא אישית

כי אחד השיקולים והמרכיבים העיקריים הוא הבינו והבינה... והם משתנים ממקרה למקרה

בהצלחה רבה

והחלטות טובות

תודה ממש על כל מילה שלך

ממש מדוייקת לסיטואציה. מעתיקה לי את ההודעה ושומרת בצד..

הערך שהוא מוצא בלהחמיר זה לדעתי כי הוא סוג של סוג של חוזר בתשובה, הוא מרגיש לדעתי צורך ''להשלים'' את מה שפספס בצעירותו. והוא ממש צדיק. חושבת שהוא סומך על הפסיקה שנתנו לנו אבל שזה קשה לו לוותר על החלום להחמיר.

ובאמת אני גדלתי על זה שלהקל זה החוכמה הגדולה.

את ממש צודקת בכל מילה ותודה גדולה לך

כי לפי דברייך היא במיעוט בתוך המשפחה שלך...

אולי תשקפי לה את זה שחבל שהקשר יינתק מדיונים כאלה שנראה שאין להם משמעות פרקטית עבור אף אחת מכן. בעיני, אין עניין להיות אוביקטיבית כמו שציינת, יש עניין להתקרב או לשמר קשר.

אגב לא הבנתי למה הנתק כמו שקראת לו קשור לזה שבעינייך היא רק מושפעת מאחרים (עניין של אופי הרי), אבל אם היא מכניסה את עצמה לדיון כזה במפגש משפחתי כמו שתיארת, כנראה יש לה מספיק עמוד שדרה לעימות שבו היא היחידה חושבת שונה, ואז יעזור לך אולי להביט עליה בעין טובה יותר... שדעותיה לא עד כדי כך מושפעות מהסביבה (ומי לא בעצם?), ובטח אם בחרה בגיל צעיר לצאת מכל מה שהכירה ולחיות חיים אחרים, בחירה שנמשכת עד גיל 40.

ואם זה מנחם, מכירה דתיות בתחילת ה-30 שמזריקות, בטח ב-40.

ציינתי בהתחלה שהיא מושפעת כי ברור לי שהעקשנות שלה זה בגלל כל השטויות שמטפטפים לה בעבודה והיא עם ביטחון מביאה את זה עלינו ומנסה לשכנע שחרדים לא טובים בזמן שיש לנו המון חרדים במשפחה והיא יודעת שהם מהממים וזה לא משנה אם זה הרוב או לא .

ובגלל שהיא הגדולה אז היא מרגישה מעלינו שאנחנו לא מבינים ולכן הביטחון.

ולא אכפת לי ההזרקות. הוספתי את זה כי הכל עושה לי רע. שהיא לא שלמה עם עצמה וקל להשפיע עליה. ובגדול שעכשיו זה בא עלינו

להיות צודקת ולהראות לה את האור

או להיות בקשר איתה.

תקבעי את את אופי הקשר שלכם

אפס שיפוטיות

לא שלך כלפיה ולא שלה כלפיך

לכו לעשות דברים שכיף לכן ביחד

אני מאמינה שאחרי שיקום הקשר גם תוכלו לחזור לשתף אחת את השניה בדעות שלכן

מתוך מקום שאת רוצה לשמוע את דעתה... לא לשנות אותה

כל מפגש אפילו רק שלי ושלה נגרר למשהו רע

היא מאוד מרשה לעצמה ואין לה עצם בלשון. לא שמה לב שפוגעת.

היא ניסתה לשכנע אותי שמספיק ילד אחד ולא צריך יותר. בזמן שהיא בעצמה הביאה 4 כשבעלה לא רצה. מרגיש שתמיד יש לה עצות אחיתופל.

כל מפגש מעירה לי על משהו "יא יש לך קמטים ליד העין" ו"יא השיניים שלך כבר לא ישרות כמו פעם" תמיד מעבירה אלי את החוסר ביטחון והביקורות שהיא מקבלת. לא כיף איתה

אחותי היקרה, אנחנו שונות אבל עדיין אחיות. אני אוהבת אותך והקשר איתך חשוב לי מאוד, אבל אני מרגישה שזה הולך לכיוון לא טוב ומרגישה ממך המון ביקורת

גם לך חשוב הקשר איתי? אז בואי נעשה תיאום ציפיות..

אפשר גם להתעלם מהביקורת ולהגיד - בסדר, זה לא מעניין אותי/ מעסיק אותי

ואפשר גם להרים לה ולהגיד - תמיד אהבת אסתטיקה, חשוב לך שהכל יהיה fine. אני לא כזו🤷

נורא תלוי גם במקום האישי שלך מול עצמך בדברים שהיא מדברת עליהם

את יכולה גם להשאיר את זה ככה. תלוי בך

אני חוזרת בתשובה למשפחה לא דתית, לא נכנסים יותר מדי לעניינים מפלגים ואם גלש מעבירים נושא. המשפחתיות יותר חשובה

כי מאז ומתמיד לא היה לי נעים עם הביקורות שהיא מביאה עלי ועל ההורים.

אחרי השיחה הרגיש שהיא מבינה ואמרה שתדע מעכשיו איך לדבר איתי ושהיא לא ידעה שאני לוקחת את זה כל כך קשה . הרגשתי ממש הקלה .

בפועל כלום לא השתנה והבנתי שאולי סתם רצתה לסיים את השיחה המעיקה הזו.

והאמת קשה להיות בסביבה של מישהי שמורידה אחרים גם אם זו אחותי

הרבה מה לעשות. זו החוויה שלה🤷

יכול להיות שכל השיח וההתנהלות שלה באמת נובעים מקושי אמיתי שהיא חוותה והיא מרגישה שעם היציאה מהדת היא נהייתה חופשייה ומאושרת ורוצה "להציל" גם אתכם ולעורר אתכם

את לא חייבת לקבל את זה כמובן. אם כבר שוחחתן על זה ואין שינוי מודה שאני כנראה הייתי מרימה ידיים ומשאירה את זה ככה אבל לא יענה לה גם

ברגע שאת עונה לה את מתדלקת את הנפיצות לדעתי. צניחי לה שתגיד מה שהיא רוצה ותתעלמי לדעתי

בשיחות עם אנשים שאני לא אוהבת להתווכח איתם אני משתדלת למצוא את המשותף ולא לדבר על המפריד. זה גם תלוי בה, כמה היא מאפשרת, אבל אולי אפשר לדבר על מה הולך בעבודה, עם הילדים, ספר או סרט מעניין נטרלי שקראת. להתעניין בה מה היא עושה בחיים ואיך הולך לה. להזכר בחוויות ילדות ניטרליות, לתת מקום ולהקשיב בלי ביקורת אם היא מרגישה צורך לפרוק לגבי הקשיים שהיא חוותה בילדות. ולנסות להמנע ממאבקים. אם היא דוחפת לשם בכוח, אפשר לנסות לומר לה שזה לא נעים לך ולראות אם זה עוזר. ואפשר גם לומר לה- יש לנו דעות שונות, נסכים לא להסכים.

הגעתי למצב שאמרתי לה שלא אגיב יותר למה שהיא שולחת. אבל אז אח שלח משהו וזה שוב נגרר לזה. גם אם אני רוצה לסכם ולסיים דיון היא אוהבת למתוח קווים וקשה לי לשתוק.

ואין לי יותר מדי חוויות איתה, הפער גילאים בנינו מאוד גדול והיא עזבה את הבית שהייתי קטנה.

וקשה לי איתה לא רק בדעות, היא תמיד מאשימה את ההורים שלנו בהכל ומנסה להגיד לי "את רואה את אמא? בגלל זה אנחנו ככה" ומדברת עליה לא יפה ומנסה להסית את האחים שאנחנו מתנהגים בצורה מסוימת בגלל ההורים. במקום שתקח אחריות על עצמה ותשתנה.

בגדול לא כיף לי בחברתה וזה מה שעצוב שאני אפילו לא ממהרת למנוע נתק אולי אפילו טוב לי ככה

בהנחה שגם 4 הילדים שלה חילוניים (ואולי גם האבא)...

אם ככה אז סביר שהמאמץ יהיה משותף ושגם שהאח ששלח יימנע מלשלוח משהו בנושאים שידוע שמפלגים. מנסיוני האישי.

היא היחידה שחילונית, היא יחד עם בעלה וילדיה

אבל במשפחה המורחבת יש לנו הרבה דודים ובני דודים חרדים ואנחנו בקשר טוב

בעיני לא כדאי בכלל בוואצאפ דברים כאלה. בטח לא וואצאפ משפחתי.

כשאצלנו בוואצפ חמותי שולחת דברים שעלולים לפלג כי חלקנו איקס וחלקנו וואי (נניח בנושא חיסונים) אז מכבוד לא מגיבים לה למרות שמטרתה להטיף, אבל בהחלט מתרחקים נפשית... ממש ממש חבל. על כלום.

זה בהחלט עצוב. כנראה לא הייתי משקיעה בקשר בשלב הזה במקומך. והגיוני מאוד ומבאס מאוד שזה מעורר אי נעימות במפגשים משפחתיים

ולא אידאולוגיות וכל נואש נפיץ

פשוט לא מדברים על זה כשנפגשים זה רק מדגיש את הפירוד והשוני ויוצר מחלו3ות

למה צריך

אפשר לדבר על החיים הפשוטים על רגשות על חלומות וכו

משתדלת להתרחק מזה, ולא מגיבה כששולחים דברים נפיצים בוואטסאפ, אבל לפעמים במפגשים משפחתיים מכניסים אותך בכוח וקשה לצאת מזה...

ובאמת עדיף למצוא את המאחד ולא המפריד. בסוף זה משפחה, האנשים הכי קרובים לנו...

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

אנחנו בלי מניעה חצי שנה בערך.... ובעלי אומר אם ה' ישלח עוד ילד כנראה שזה רצונו אבל הוא לא בעניין של לעשות מאמצי יתר.....

תודה גדולה על ההבנה, על נרגישות, על החיבוק... מחזק ממש🥰

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

אני נהנית, אבל בחצי קלאץ'..

ברור שנחמד שהילדים עצמאיים, שלא קמים בלילה כבר, שאין טיטולים וסלקלים ועגלות... אבל אני פשוט עוד לא בממקום שזה משמח אותי, הפוך.. מאמינה שבע"ה כשאביים את שלב הילודה ואהיה שם אשמח בע"ה ואוכל באמת ליהנות

למעשה אני הייתי במקום הזה

התפקחתי מנסיבות לא טובות שהצלחתי להקלט וההריון הסתבך והייתי מאושפזת, וכל הזמן ריחמתי על הגדולים שלא יודעים מה יש לאמא שלהם ורק חיכיתי שאוכל שוב להיות נוכחת, זה פתאום לא היה מובן מאליו שיש לי אותם בכלל.

לצערי ההריון בסוף הסתיים בחודש שישי, אבל הייתי אמא אחרת. ישר יצאתי איתם ופרחתי באמת.

ולימים זכיתי להביא להם אח ב"ה

אבל זו לא היתה המטרה, זה היה בונוס. יצא שהרווחתי פעמיים ב"ה

ולכן אני באמת מציעה לך להנות באמת באמת מהקיים ולא לחשוב על השאיפות העתידיות כי קשה ככה להנות ממה שכבר השגת .

ותחשבי על זה שגם הקיים היה פעם השאיפות העתידיות שלך💞 תהני מזה . ההנאות שלך או שלהם- תעשו ביחד

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

אני מטופלת וההתמודדות הרגשית היא בסדר.. אבל עדיין החוסר כואב וקשה. וטיפול רגשי לא יוכל לקחת זאת... רק לוסת, לעדן, להפגיש עם העומק ששם...

גם אצלי שכנות אומרות איזה כיף לך שאין קטנים וטיטולים ולא יודעות כמה אני מצטערת בלב .. חושבות שזו בחירה שלי .מרגישה שיש לי אנרגיות לעוד כפול ממה שיש לי אבל זה לא קורה וזה כואב .

מחזקת אותך ❤️

יכולה להגיד לך שכרגע אני מונעת הריון נטו בגלל בעל שלא מוכן נפשית כרגע לעוד ילדים ואניממש עצובהמזה

למרות שיש לי קטנים בבית כמו שאמרת אני רוצה משפחה ברוכה ומרגישה שזו השליחות שלי , ברמה שהיו ליהשבוע סחרחורות קצת וישר רצתי לבדיקות דם אמרתי הלוואי הריון למרותהמניעה וכמובן שלילי וקשה לי. וזה עוד כשאני מונעת ועם קטנים בבית אז קל וחומר שאת שככ רוצהלשוב ולאחוז את הדבר הכי טהור בעולם, מאחלת לך שתזכי בקרוב מאד !!!!

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

לק"י

לא יודעת אם לכל הדיעות.

כנראה שלא, אחרת גופיות ציצית היו אסורות.

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

למרות שבעצם כבר אמרתי למטה שתחפשי חומר נגד עובש😅

חייבת שזה יירד התקלחתי עם כפכפים🤣🤣🤣

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

כאילו זה ילד ראשון 😅

אנסה לתת לו ביד ונראה איך יילך

תראי איך הוא מתמודד.

אגס ממש נמס בפה, גם מנגו הוא רך, או אפרסק. אפשר לחתוך לחתיכות צרות וארוכות.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ