היתר זה מספיק, אולי לדבר איתו שצורך בלידה הוא בעצם רפואי כי זה משפיע על הלידה.

כמו שלרופא מותר לילד את אשתו אם היא רגועה יותר איתו מאשר רופא אחר( אאל"ט)

להסביר לו שזה לא מותרות או פינוק 

אולי תמצאו רב שתוכלי להסביר לו שזה ממש קריטי בשבילך ומשפיע על מהלך הלידה? אם מותר לחלל שבת בשביל יולדת מן הסתם דברים אחרים שחשובים לה ולבריאות שלה ושל התינוק גם מותרים  ולכתחילה.

אני חושבת שאם החלטתם שזה הדבר הנכון, צריך לעשות את זה בלי מצפון כי זה לא שייך לשם.

פסיקה שניתנת מרב היא מאוד ברורה, ואם הוא אומר משהו צריך לקבל את זה.

בעלך לא רגיל לזה אבל צריך להבין שברגע שצריך את זה והתירו לך, זה צריך להיות לכתחילה ובלי היסוס. כמו לנסוע לבי"ח בשבת ועוד.

לפעמים אנשים חושבים שמותר להם להחמיר על פסיקה של רב, אבל את טעות גדולה, ואין לזה שום קשר לצדיקות. לנו יש אחריות להתייעץ עם סמכות תורנית ולהם האחריות לפסוק נכון, משם, נשאר לנו רק לקיים.

אני רואה שגלשתי לנושא באופן כללי, אבל מקווה שהראייה הזאת תעזור לו לראות את הדברים אחרת.

וגם, התורה לא מסכנת אנשים, הציווי הכי גבוה שנצטווינו בו הוא קדושת החיים, כמו שאישה בתוך 3 ימים מהלידה אסור לה לצום, אבל יש ש"מחמירות" על עצמן, וזאת ממש לא מצווה ואף יכול לסכן אותן...

מקווה שתמצאו את הדרך להגיע ללידה ברוגע, שמחה ושלמות! 

גם @ירושלמית במקור וממש כולן! תודה

זה קצת שונה מצום כי זה ממש הלכה וזה היתר כשרוב הזוגות נוהגים בדרך המחמירה יותר.

זה גורם לי למצפון, ושאני הורסת לו את החלום שלו

גם ככה אני מרגישה שהוא היה רוצה אותי יותר דוסית ממה שאני

והוא מראה שהוא עושה ויתורים

יצא לי כבר פריקה

אם נאמר, יש אישה חרדתית שלא יכולה לעבור את הלידה בלי בעלה צמוד אליה, מן הסתם תקבל היתר ותהיה חייבת אותו ללידה.

אם זה יותר נעים אבל לא קריטי רב הנשים מסתדרות בלי זה.

השאלה 'שלך היא אישית לפי הנתונים שלך, ויש פסקים מאוד נדירים למצבים יותר נדירים.

ולגבי החלום, הוא חיצוני, אי אפשר באמת לדעת מה זוגות אחרים עושים בכל מצב, לפעמים זאת סתם אשליה שמלחיצה. 

בלידות קודמות הייתה לי אפילו עוד מלווה ועכשיו אני לא מעוניינת בזה

כך שבטוח יהיו גם השלכות לזה מבחינת היכולת לתפקד בלידה

השאלה איך אפשר להבהיר לו שלא נכון להשוות 

קבלו.

שבתוכן העניינים יש בסעיף 1.2.3.4

תשובה ובתוכה הערה של הרב יעקב אריאל שמי שלא עוזר לאשתו, דרך כפפה או בגד, במצב של צורך שלה כשהיא מבקשת להחזיק בידו בלידה, הוא בגדר "חסיד שוטה":

נגיעת הבעל באשתו בזמן הלידה – הרחבות לפניני הלכה

לא נעים לי לכתוב כך את שמו פה, אבל הוא ממש פוסק במראות וטהרה

מוזמנת לפרטי

לק"י

אולי תמצאו משהו שיקל על שניכם.

בהצלחה בכל החלטה!

לידה קלה, מהירה ושמחה ובידיים מלאות ובריאות!!

שהוא ממש צריך הכנה נפשית לזה

והאמת שאין לי כוחות לזה כל פעם , בכל דבר כמעט

אנסה באמת להסביר לו שזה צורך רפואי. יש לכן עוד הסברים לתת לו?

נגיד בלידה הקודמת פשוט תוך כדי הלידה ראיתי שהוא מפסיק לגעת בי מידי פעם. וזה ממש הפריע לי בעיקר כי החלטנו משהו מראש

שיש לו רתיעה מהתפקוד בלידה, וזה רק 'מתלבש' על הנושא ההלכתי?

יש גברים כאלו, גם כאלו שלא שומרים מצוות, שנרתעים מהלידה, מהמראות או מהצורך להיות הגבר או מהקושי של האישה...

לדעתי כדאי לבדוק האם הקושי שלו הוא הלכתי פרופר ואז יעזור לדבר עם רב וכו', או שזה בכלל צורת ביטוי לקושי אחר.

וחושבת שאולי זה יותר עניין זוגי מאשר הלכתי.

כי את ההיתר ההלכתי כיבכול יש.

אבל יש כאן פער בין איך שאת רוצה שהלידה תתנהל והציפיות שלך ממנו, לבין מה שהוא רוצה / יכול להביא איתו.

הסיבה משנה כמובן, אבל לא בטוח שהיא העניין המרכזי.

ואולי כדאי לפתוח את זה ביניכם ולהבין מה מתאים לו, מה גבולות הגזרה שלו. אולי הפער הוא באמת הלכתי, ואז יכול לעזור ללכת לדבר עם רב מהישיבה, אבל אולי הפער הוא אחר ואז צריך לנסות לגשר עליו בדרך אחרת.

וקשה לו שנשים ''אחרות'' ורבות נאסרות בפתיחה 4 כמו גדולות

ושהבעלים ה''אחרים'' לא נוגעים כבר מהפתיחה הזו

והוא רוצה גם

מוסיפה שאני לא יודעת אם זה חכם לשאול רב מהישיבה כי זה ישיבה מאוד מחמירה מיסודה (ההיתר ניתן לנו ממכון פועה)

גם זוגי.

הוא רוצה לבחור בגישה הלכתית אחת

את רוצה באחרת

יש כאן פער בדרך ההלכתית שלכם

והשאלה איך מגשרים עליה.

אצלנו בפערים עוזר לדבר ולהבין אחד את השני, אבל כמו בכל פער, לפעמים מצליחים לגשר, ולפעמים משלימים עם זה שלא מצליחים.

אז הדיבור עוזר להבנה, אבל לא בהכרח יוביל לפתרון שאת רוצה להגיע אליו.

שהחלטנו משהו אחד ובפועל היו רגעים שהוא בחר אחרת תו''כ?

חוששת כי הפעם נהיה בע''ה לבד ולא יהיה גיבוי

ומצד שני אולי בגלל הגיבוי שהיה הוא הרשה לעצמו.

מה עושים עם חוסר היכולת (במקרה הזה, שלו) להשתחרר מהרצון האישי לטובת הצלחת הלידה

אני מתכוונת כשאני אומרת שזה עניין זוגי.

לך ברור שהוא צריך לבוא לקראתך, כי את היולדת.

אבל אני מסתכלת על זה אחרת, לא כאת צודקת והוא טועה (למרות שאני מאוד מאוד מבינה אותך). כי אני לא חושבת שלהיות "צודקת" מקדם אותך מולו.

יש כאן קונפליקט זוגי, והשאלה היא איך מגשרים עליו.

הוא רוצה בטובתך, נכון? אחרת הוא לא היה "נענה" להיתר בלידה הקודמת.

מצד שני, גם הצד ההלכתי מאוד חשוב, ואת רואה שקשה לו לעשות את זה בלב שלם.

אז דרך אחת זה להגיד "אני היולדת, הוא צריך להיות שותף ולכן גם אם ההיתר הזה לא מתאים לו, הוא צריך לבוא לקראתי ולהיות שותף בדרך שאני רוצה".

זו דרך אחת.

הרווח - הדרך שלך נבחרת. את מקבלת תמיכה במגע זמן ממושך מהלידה.

ההפסד - לבעלך לא נוח עם זה, את מרגישה את זה במהלך הלידה ולכן התמיכה שהוא נותן לך אולי גם פחות משמעותית. אולי זה גם מייצר איזשהו מתח?

דרך אחרת, היא דרך של דיבור ושיתוף.

את מגיעה אליו ומשתפת אותו כמו שכתבת כאן. שהמגע מאוד חשוב לך בלידה, מסבירה כמה זה עוזר לך, מסבירה שזה לא קשור למה אחרות עושות ועוד ועוד. ואז את גם מוסיפה שאת רואה שזה קשה לו. וכאן את בעצם "מזמינה אותו לשיח". אתה מבין מה אני אומרת?

מה אתה חושב על זה?

מאוד חשובה לי הנוכחות שלך בלידה, אבל חשוב לי שגם אתה תהיה שלם עם זה. מה אנחנו יכולים לעשות?

החיסרון בדרך הזו - במבחן התוצאה, לא בטוח שתקבלי ב100% את מה שאת רוצה. יכול להיות שהוא אפילו יגיד שזה קשה לו מידי והוא לא רוצה לעזור בכלל. זה מחיר גדול, באמת.

היתרון - ייצרת שותפות איתו. את מאפשרת לו להבין אותך באמת ומאפשרת לך להבין אותו באמת. אתם מסתכלים על זה כמשימה זוגית, שניכם ביחד במטרה למצוא פתרון כדי שאת תעברי את הלידה בצורה הכי טובה, שמצד אחד רואה אותך, אבל גם רואה אותו.

זו לא דרך של קסם, כי שוב, יכול להיות שלא תקבלי את מה שאת רוצה, אבל אני מעדיפה אותה כי היא מאפשרת לנו לראות אחד את השני, ובסופו של דבר מחברת בינינו יותר.

אבל שאת תשאלי, ותסבירי לעומק את החשיבות מבחינתך.

אנחנו הולכים לפי רב מחמיר מאוד, ובאחת הלידות כשהיה לי פחד נוראי מצורך פיזי בעזרה כי לא היה לי ליווי אחר חוץ ממנו הרב התיר להיאסר ביציאת הראש.

זה היתר קיים, שבמקרה הצורך גם הרבנים המחמירים מאוד מתירים אותו

(ואז מגיעים לשאלה מה נצרך לדעת הרב... שזה אני לא יכולה להבטיח שגם הרב שלכם יחשוב, אבל לרוב אם זה מאוד משמעותי לך זה יבוא לידי ביטוי בדיבור שלך ולכן אמרתי שחשוב שאת תשאלי)

יודעת שזה יכול להרגיע את בעלי אולי אם רב *שלו* יתיר. אבל לא מחפשת סיכונים כרגע.

וזה לא העניין היחיד, הוא מתבאס בכללי מהצורך בהיתר

הוא גבר גבר כזה

הכרחתי אותו לא להסתכל כשעשו לי אפידורל

סקרן ממש

אולי באמת זה הקושי שלו והצד ההלכתי הוא התירוץ כמו שיראת גאולה כתבה

בלי קשר להלכה

בעלי בכלל לא היה שם בשבילי, חיפש לישון או לברוח החוצה בכל רגע שיכל

את צריכה את בעלך איתך אבל יכול להיות שלא נגע בך בגלל עניינים שלו ולא בגלל שחשש להלכה

ממה שאני יודעת יש את המנהג של פתיחה 4 אבל גם יש אומרים פתיחה 6 או יציאת הראש.

אם קשה לך פתיחה 4, אז אולי פתיחה 6?

לפעמים זה ממש מה שעושה את ההבדל.

(כמובן בהתייעצות עם רב)

ועוד דבר- לעזוב את העניין של "כולן". כי זה פשוט לא רלוונטי, במיוחד בלידה.

מאיפה יש לכם מושג מה כולן עושות בלידה?

זה משהו אישי וכל זוג מתייעץ ונוהג עפ"י הסיטואציה והעניין הייחודי לו.

תנסי לענ"ד ללכת על כיוון של הסברת הצורך שלך, בלי השוואות

בעלי לא מבין כלום בדברים האלה 🤦

אני חושבת שכדאי לך לנסות לשקף לו קצת את המצב שלך בלידה.

תשאלי אותו - נניח אתה בכאבים עצומים, מה היה עוזר לך להתמודד ?  אם הוא לא הסוג שמגע מרגיע אותו יהיה לו קצת קשה יותר להבין את זה אולי...

בעלי דוס טרור

וממש ידוע שפתיחה 4 היא הרגע המכריע. בכל ספר הלכה זה כתוב

בעיה, הוא כזה שרק כשגוסס טורח לעדכן שמשהו בכלל מפריע לו

לא אומר שככה כולן נוהגות כי אולי גם עוד הרבה כמוך קיבלו היתר פרטי להאסר בשלב אחר/ לגעת בשביל לעזור וכו..

ובכלל, חושבת שכדאי לחיות פחות בהשוואה ביחס לאחרים.

אני לא דוסית יותר או פחות אם אני נמנעת ממגע בשלב אחר בלידה מאחרים. אני דוסית אם אני מקיימת את רצון השם והולכת לפי הפסיקה שקיבלתי ואנחנו נוהגים בה.

מכירה מישהי שהולכת עם חצי כיסוי ראש כי חזרה בתשובה אחרי החתונה והילדים, ובעלה חילוני גמור ומאד קשה לו עם כיסוי הראש ולכן הרב מצא את הפתח בהלכה למען שלום הבית שלהם  (לא נכנסת עכשיו לדיון בכלל על הפסיקה עצמה או על הרב, לא רלוונטי)

האם היא פחות דוסית ממישהי שהולכת עם כיסוי שמכסה לגמרי לגמרי את השיער?

אני חושבת שלא. כי היא עושה פה משהו למען שלום הבית שלה ולפי פסיקה שקיבלה מרב שנכונה ורלוונטית לה. ולכן זה לא משנה מה הנשים האחרות סביבה עושות 

בכלל.

פסיקות אישיות זה לא כזה נדיר כמו שזה נשמע מבחוץ....

ולבדוק מאיפה הרצון שלך בא.

פשוט ממקום של בא לי?

או שבאמת אין אף אחד אחר שיכול לעזור לך עם זה?

אם לא, אז לנסות למצוא היתר..

ולתקשר ולתווך לו כי מנקודת מבטו הוא מוותר על דבר מאוד חשוב ומשמעותי לו...

חרדתית מנידה

וגם אני רוצה לנסות להיות רק איתו הפעם בלידה. 

כל כך קשה לי עם המשך ההודעה, זה לידה(!) אני יולדת(!) מוציאה בן אדם מהנרתיק שלי!!! 

מה הוא קשור? 

כאילו, כן . הוא מאוד קשור! זה החיים שלו, העבודת השם שלו, הילד שלו, האישה שלו, החלומות שלו, ברור. 

אבל זה לידה, זה שלי יותר משזה שלו. צריך לחלל שבת על רצון יולדת

גם אני ילדתי, 5 פעמים ברוך השם.

השאלה מאיפה נובע הרצון. לא שאלתי בהתרסה אלא באמת, רק את יודעת לענות על זה ואת בכלל לא חייבת לא לי ולא לאף אחד פה תשובה.

אני לא בטוחה שמחללים שבת על רצון יולדת, אלא שמותר לחלל שבת עבורה לצורך קיומי של הלידה.

יש מקום, במיוחד אם את חושבת מראש למחשבה על רצון הגיוני.

למשל,

אשה שמתחילים לה צירים, מחללים שבת כדי להגיע לביח. אבל גם בביח משתדלים להיכנס מהכניסה של שבת אם מתאפשר, לא לעבןר בדלתות אוטומטיות סתם, וכו'

ואם אשה תגיד שהיא חייבת עכשיו עכשיו לראות סרט, זה מותר בהלכה? לא בטוחה, כדאי תבדוק איפה עובר הגבול רצון האשה.

בסופו של דבר רק את יודעת, ורצון יכול להיעשות בהתאם למה שאנחנו יכולים להבין שנכון או לא נכון.

לגופו של עניין. אם הוא באמת האדם היחיד שמבחינתך יכול לעשות את זה, ויש לך היתר, על מה השאלה?

ולא מדובר דווקא על לידה שמתרחשת בלילה וצריך את הנר בשביל תאורה. 

שידליקו נר בשבת כי זה מה שירגיע אותה - מדליקים.

אפילו שהיא לא תחוש באור הנר

שקודם תתבררי מול עצמך ומול הרצון שלך

לא לרצות על אוטומט

אלא להקשיב לעצמך

להבין למה זה כל כך חשוב לך

ולבדוק אם יש בך איזו גמישות גם עבורו

או שלא

בזוגיות אחרי שאנו מתרגלות קודם כל לבדוק מול עצמינו ולא לבא כשהרצון לשי הוא מובן מאליו חייב לקרות

אז אחרי זה כשניגשים לשוחח עם הבעל

יש יותר כבוד והקשבה

גם אם בסוף המסקנה המעשית היא שאת לא מסוגלת אחרת וזקוקה שהוא זה שיתגמש עבורך

אבל זה לא על אוטומט

ואת גם רואה אותו ולא רק את עצמך

גם בלידה לא חושבת שנכון לבטל אותו לגמרי

להקשיב לברר לדבר ולמצוא פתרון

ואגב- אנחנו התקשרנו לרב לפני הלידה הראשונה והשניה והוא פסק לנו אוטומט להאסר רק כשיש דימום או בפתיחה מלאה

ואנחנו אשכנזים

שאלנו איך הז יכל להיות

הסביר שזה לסברת רב מאוד מוכר וגדול ואפילו חרדי..אני כבר לא זוכרת את ההסבר ולכן לא מפרטת

מאיר וגם הרב ששאלנו הוא לא טיפוס מקל סתם אז סמכנו עליו.ואגב בעלי מאוד מחמיר בכללי ולפני כל לידה אני שואלת אותו איך הוא עם זה ובאמת הוא סומך על הרב ההז.ומסביר לי שזה בסדר שאנו עשינו את שלנו ושזה מעוגן הלכתית לחלוטין

וגם אני יולדת רק טבעי ורק עם בעלי ובלי אפידורל אז גם זקוקה למגע תומך בגב בצירים

אבל

כשהיה לי ספק אולי יש דימום אז כן אסרתי אותנו

אפילו על ספק

וגם לא נוגעים מגע של חיבה רק לצורך הלידה

ולעומת זאת כשפעם גיליתי ביציאה מהבניין שאני בפתיחה מלאה וראש בין הרגליים בודאי שהוא נתן לי יד ועזר לי להגיע לאוטו כי באמת לא יכלתי ללכת..כאמור הראש היה בין הרגליים ממש🫢

אבל ממש כמעט בפתח.. הרגשתי ממש פתיחה מלאה לחלוטין

אבל אמבולנס לא היה עוזר כבר עד שיגיע

וגם לטפס חזרה את כל הקומות בבניין בלי מעלית היה נראה לי לא אפשרי..

העדפתי להתקדם לבי'ח- זה 7 דקות נסיעה

ובנס הספקתי להגיע

תודה! חיזקת אותי

אמה שם הרב? רק לעניין הסקרנות. היתר הרי כבר יש לנו

את אומרת שאת חרדתית מנידה. אולי לברר עם עצמך על מה יושבת החרדה

הפחד שהוא לא איתך, ובגלל זה צריכה את המגע שלו?

הפחד לאבד אותו

בול מה שהטריד אותי לפני הלידה.

רציתי את העזרה שלו והוא חשש מהפן ההלכתי..

לא ממש חיפשנו היתר כי הוא מתעסק עם הדברים האלה ולא ממש ידע את מי לשאול...

בסופו של דבר - העברנו את כל הצירים בבית. היתה חוויה מדהימה הוא עזר לי המון!

הגעתי לבית חולים עם פתיחה 10 וילדתי תוך 5 דקות.

לא היה לנו מושג באיזה פתיחה אני כך שלא חשבנו לאסור את עצמנו (לא היה דם).

(כשיצאנו לבית חולים כן היה טיפה דם בניגוב אבל הייתי כל כך כאובה שלא חשבנו על זה בכלל (אני לפחות😬) הלחיצות שלו בגב הורידו לי את הכאב משמעותית)

בהצלחה עם מה שתחליטו! ממליצה לנסות לתאר לו קצת איך הוא יכול לעזור לך. אולי הוא פשוט מרגיש שזה מיותר.

ואולי לא לבדוק פתיחה זה הפתרון🤔

ואם זה מעודד

בעלי הוא הבן אדם הכי משמעותי בלידות שלי עבורי

וגם בחיי כמובן...

וזאת בנוסף לדולה תותחית

הוא מתפקד ממש כדולה

מבחינה נפשית אבל גם פיזית

ואנחנו הולכים על הדעה הכי מקלה בגלל זה

לא מבינה איך אפשר לוותר על בן הזוג בלידה

הוא חבר לחיים ןזה פרי האהבה שלנו

אנחנו לגמרי מביאים אותו יחד

בכ"כ הרבה דרכים שונות. וגם התמיכה.

רק בעלי איתי בלידות

והיו לידות שנאסרתי בגלל דימום עוד לפני הלידה

והוא היה הגורם הכי משמעותי עבורי בלידה

אפשר לתת כח לא רק במגע.

גם במילים ובמבטים.

אלא גם תמיכה פיזית לחיצות בגב להחזיק את היד שלי כשכואב

לעזור ללכת וכו

זה גם באמת אינדודואלי

אני בזמן לידה בד"כ ממש לא פנויה לשיחות ומבטים

במיוחד שיולדת בלידות קשות יחסית וחלקן בלי אפידורל

אז המגע מאוד מאוד משמעותי בשבילי

זה הכי שלנו מבחינתי ולא מדמיינת את הרגעים האלו בלעדיו

הוא גם הכי מעודד אותי ומנגן ונותן לי כח כשאני מפחדת לרגע

אבל לא נוגעים מגע של חיבה ולפעמים גם היינו אסורים חלק גדול מהזמן

וזה בכלל לא הזיז לי..

פיזית צריכה אותו רק שילחץ לי על הגב כי אני בלי דולה

אבל נפשית הוא הכי מורגש לי גם ככה..

בכלל לא פנויה רגשית האמת ללחפש חיבוקים או מגע של חיבה..

ממוקדת בהתמודדות עם הצירים

והמילים שלו והשגר שלו לגמרי יכולים לתת את כל הכח

אגב זה לא אוטומט ככה

זה אחרי טעויות והסקת מסקנות ושיחות מקדימות והכוונה שלי למה אני זקוקה ממנו בלידה וכו

תראי מה כתבתי לאמהלה

והתכוונתי בהודעתי הראשונה לגבי אלה שהבעל מחוץ לחדר לידה ולא שותף בכלל ללידה..

כל אחת ומה שמתאים לה, כמו שאמרת.

אני רואה שממש קשה לך.

עם זאת, אני חושבת שאולי כדאי להיערך לאפשרות חלופית (תומכת לידה אולי?).

ולו בגלל האפשרות שקיימת להיאסר עוד לפני פתיחה כזו או אחרת (אצלי שתי לידות התחילו בדימום, נאסרנו הרבה לפני פתיחה ארבע)

שבא לידי ביטוי פה עכשיו לקראת הלידה

כמה דברים שעולים לי

מבחינה הלכתית יש בניכם פער

הוא מוצא ערך בלהחמיר

את לא

כדאי לבחון מאיפה הגיע הרצון להחמיר

הרבה פעמים זה מגיע מחרדה

ולפעמים גם מחוסר ידע

יצא לי פעם לשמוע מרב גדול שלהחמיר- כל אחד יכול.

לא צריך להיות גאון גדול בשביל זה

וגם לא רב

אבל צריך להיות ממש בקיא בהלכה ורב עם כתפיים רחבות כדי לדעת למצוא את ההיתר להקל שעדיין נמצא בגבול ההלכה

עכשיו זה בסדר להחליט שהוא מחמיר על עצמו

אבל בעניים שמשפיעים ישירות גם עליך ויש להם השלכות ישירות עליך (ומי יהיה בלידה ואם לקחת אפידורל זה השלכות שצריך לקחת ברצינות)

זה מצריך החלטה זוגית ומשותפת

נושא שני זה עניין ההשוואה.

ההשוואה לאחרים היא הרסנית

'כמו כולם' הוא משפט שבעיני אין לו מקום בזוגיות.

כל זוגיות באשר היא הא מעגל סגור

מה שנורמלי ובריא עבור זוג אחד הוא הרסני עבור זוג אחר

מה שלגיטימי בעיני זוג אחד הוא דיל ברייקר בעבור זוג אחר

כולם לא רלווטים

הוא לא התחתן עם כולם וגם את לא

התחתנתם אחד עם השני בגלל הייחודיות שלכם ובגלל הקסם שבניכם

ומה שקורה בין זוגות אחרים לא רלווטי עבורכם

וכאן מגיע הנושא השלישי

השילוב בין השניים הראשונים

ספרי ההלכה הם אומנם כללים וקובעים את 'הנורמה'

אבל הפסיקה בנושא שבינו לבינה היא אישית

כי אחד השיקולים והמרכיבים העיקריים הוא הבינו והבינה... והם משתנים ממקרה למקרה

בהצלחה רבה

והחלטות טובות

תודה ממש על כל מילה שלך

ממש מדוייקת לסיטואציה. מעתיקה לי את ההודעה ושומרת בצד..

הערך שהוא מוצא בלהחמיר זה לדעתי כי הוא סוג של סוג של חוזר בתשובה, הוא מרגיש לדעתי צורך ''להשלים'' את מה שפספס בצעירותו. והוא ממש צדיק. חושבת שהוא סומך על הפסיקה שנתנו לנו אבל שזה קשה לו לוותר על החלום להחמיר.

ובאמת אני גדלתי על זה שלהקל זה החוכמה הגדולה.

את ממש צודקת בכל מילה ותודה גדולה לך

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡