שאני גם לטעמם.
מתסכל ומייאש..
שאני גם לטעמם.
מתסכל ומייאש..
כן, היינו מתחתנים אם זה היה קורה
אבל מייאש, זה כבר להכניס את עצמך למצב שהוא פשוט לא נכון ולא ראוי.
(הייתי אומר כפירה בה׳, אבל בגלל שזה יכול להשמע קשוח מדי למגזר הדתי ולי פחות, אז אני לא משתמש בזה כרגע)
אוקי אז ככה :
מתסכל - זה שהזמנת פיצה עם תוספות האהובות עליך, גבינה מלוחה וזיתים שחורים ואז הם טעו בהזמנה והביאו לך פיצה עם אננס. זה מתסכל.
מייאש - זה שבעקבות ההזמנה הם הוציאו לך את החשק להזמין פיצה שוב. וזה כבר לא הגיוני.
עכשיו אני יודע, יגיד מיי שיגיד ״לא, זה כמו להזמין שוב שוב פיצה ומקבלים הזמנה לא נכונה״.
זה לא אותו דבר. חלק מתהליך השידוכים, זה שאתה לא יודע מה אתה מקבל ואתה בודק. אז לחכמולוג שחשב על זה (כן, אתה הקורא), עזוב את זה.
לכן אני מסכם :
תהיי מתוסכלת.
אבל אסור לרגע אחד להתייאש. את עושה משהו לא נכון.
-ואת- שולטת בזה.
מה זה אומר -ואת שולטת בזה-.
זה שאת יכולה להחליט, על תוכנית -אחרת-.
לשנות משהו. מה לשנות ? איך ? כמה ולמה ? זה כבר תלוי בך.
יש לך עד סוף החג השני, לתת לנפש לנוח ולצבור כוחות,
ויום למחרת, לתכנן מחדש ולחשוב מה אפשר לעשות -אחרת.
בהצלחה.
נ.ב - כן, אני יודע שבד״כ בפריקה, צריך להשתתף בצער עם סמיילי עצוב ולא להגיב לעניין עצמו.
אבל אני חילוני-מסורתי, אצלנו אין תקנון. יש חופש בחירה. בחרתי להגיב.
בהצלחה.
שאנשים באים להיות אנשי תובנות
סליחה אם זה מפריע חח
תכל'ס יותר משתמש במילה מתאים מאשר טעם
יש הבדל עם טעם זה שהוא לא בא לה בטוב או שזה לא מתאים מבחינתה.
מודעת לחסרונות וליתרונות של הקונספט?
מנסה להתגמש כמה שניתן?
יש התגמשות מצומצמת ויש התגמשות רחבה
תתנחמי ביופי שאת מביאה 
זה מזכיר לי שהצעתי לבחור אחד את הבחורה הכי יפה בארץ אולי ..
והוא אמר היא לא הסגנון שלי ..
די לא אני בוכה 
ועכשיו ברצינות ..
תחפשי יופי פנימי זה הכי חשוב
ממילא מי שיפה פנימית גם יפה חיצונית
לפעמים כן יש מראה שהוא מאוד מושך
לפעמים יש מראה שהוא מאוד לא
אבל יש גם מקרי ביניים, לא?
אולי כדאי לך לתצפת על איזו הרקדה של בנים בגיל הרלוונטי, ולבחון מתוך האפשרויות שכן יש לך, מה מוצא חן בעינייך.
שאת כן נמשכת אליהם? (בישראל ביומיום, לא על המסך)
אם את לא מחפשת הרבה זמן אז במקומך פשוט הייתי ממשיכה לנסות לפנות לאלו שכן מוצאים חן בעינייך.
נדרשת פה עבודה עמוקה יותר ..
בנות לא בוחרות את הזיווג שלהם רק על סמך יופי.
שאמרתי לך בהתחלה שווה להיפתח יותר
אני באמת מתכוונת לזה .
תבחרי 2 קריטריונים חשובים לך נניח חיוך העיניים טובות או גובה ווחיוך וכל השאר תזרקי/שחררי.. כי זה בלתי אפשרי ..לא יהיו לך בסוף הצעות הגיוניות.
ואני אומרת לך את זה מניסיון ..
בחורה שאומרת לי יש לך מישהו להציע לי עם שיער חום עייינים ירוקות אף קטן אני אומרת לה ,מותק תתעוררי מהסרט שאת חיה בו.
דווקא לה אני לא ארצה לשדך.
גם אנשים יפים אתה חושב שהם מכוערים
אני אף פעם לא ראיתי את אתרי ההכרויות מהצד השני אז קצת קשה לי להבין במה מדובר.
אני יכול להגיד לך שאני מחפש מישהי שלא מזניחה את עצמה רוב הזמן.
אבל מנגד לזה בדרך כלל יהיה לי מה זה פאדיחה לגשת באירוע למישהי שנראית מטופחת מאד לטעמי ולהתחיל לדבר איתה.
נעזוב את זה שבאתרי הכרויות זה בממוצע 1 ל10 עונים בכלל להודעה ששלחת.
כי לרוב מבחינתן הפינימיות משפיעה יותר על המשיכה מאשר בנים, ואז יוצא שמאליו זה מקרין לכן חיצונית אבל זה רק תוצר של הפנימיות, ולא באמת.
בכל אופן אני מכיר מלא בנים וגם בנות שנראים ממוצע ויש להם פנימיות נשגבת על גבול המושלם ולעומת זאת כאלה שנראים טוב+ אבל..
חשבתי שבמגזר הדתי-לאומי אסור לכם בכלל לשמוע מוסיקה שהיא לא עברית,
אז סרטים ? סלבס אמריקאים ?
איך את יודעת מי זה טום קרוז ומי זה בראד פיט ?
בנוסף,
אני לא יודע אם את מבינה,
אבל על המשפט הזה ״אם תסתכלי על הגברים הישראלים תראה קירחות, השמנה ביטנית, שקעים מתחת לעיניים, שיערות באוזניים ובאף.. וכו'״
שהוא סופר-חילוני, למעשה את עוקפת ברמזור אדום 80% מהחילונים, את צריכה להתחיל לקרוא תהילים מעכשיו ועד...נגיד חג שבועות.
עכשיו, אם את מעל גיל 25, שזה הגיל שהמח מסיים את ההתפתחות שלו,
אז לצערי, אני מוציא לך כרטיס צהוב.
עכשיו את בטח תגידי לעצמך ״מה ? כרטיס צהוב ? הלווווו זה פוסט -פריקה-״
אז מה עם זה פוסט פריקה ? זה אומר שאפשר לומר מה שבא לך בלי שאחרים יגיבו ? ממש ממש לא.
יש כאן קוראים. אלפי קוראים. מספיק שאחד מהם יש לו שיערות באוזניים, למרות שביקשו ממנו שוב ושוב ״מה הבעיה שלך להוריד את זה ? הנה קוצץ שיערות, קח. קח !!!!!!״,
והוצאת אותו מאיזון לכמה ימים. הוא לא בן אדם ? אין לו רגשות ? ברור שיש לו.
סיימתי לפרוק.
כן, גם לי מותר.
תגובת פריקה בתוך פוסט פריקה. זה סטארט-אפ חדש.
אז אני מבקש לכבד גם אותי.
תודה.
טל מוסרי.
הבן אדם לירטרלי נראה אותו דבר כבר 40 שנה. בזכותו אני מבין את דברי חזל על האבות הקדושים שהיו נראים צעירים תמיד
אביגילושמתסכל ומבאס,
מאחל שתימצא הסכמה בינך לבעל המתאים בקרוב
והאם אפשר לשנות אותו?
אני חושבת שכולנו כאן פחות או יותר באותה צרה, ואין לי פתרון קסם...
שמעתי אומרים: "הרצוי אינו מצוי, המצוי אינו רצוי והרצוי והמצוי - נשוי".
שזה אמירה נוראית בעיניי, אבל יש בה אמת כלשהי. מכירה כמה זוגות שהתחתנו בגילאים מבוגרים עם שכנים שגדלו איתם מילדות - ופתאום מצאו אותם בגיל מבוגר, וגילו שבעצם גדלו ממש באותו רחוב או ברחובות סמוכים, אבל בגילאים צעירים יותר זה אפילו לא היה אופציה.
אני מבינה שאת מדברת על חיצוניות, ואני חושבת שבהחלט צריך לקחת בחשבון שרוב האנשים הם לא דוגמני-על או מכוערי-על אלא ממוצעים, ושעצם ההיכרות עם הפנימיות של האדם משפיעה גם על התפיסה החיצונית.
בנוסף, אפשר גם להסתכל מהצד השני - האם בחורים בטעם שאת מחפשת, מחפשים מישהי בטעם כמו שלך? אולי משהו בהצגה העצמית שלך מרתיע את מי שאת מחפשת?
אולי עדיף מהנדסות עפות עלי? טיפה יותר כסף
ממחישה את מה שאת מרגישה?
חוץ מזה, כדאי לא לברור יותר מידי בדקדקנות על מראה חיצוני לפני פגישה, כל עוד אין סלידה.
כי מהמילה הראשונה, או לפחות מפגישה ראשונה, הכל יכול להשתנות.
יכול להיות שתמצאי בו את כל מה שחיפשת, ובהמשך אפילו חיצונית..
ויש גברים מטופחים...
אצלנו בהתחלה לא הייתה מציאת-חן באופן הדדי
אבל ככל שגדלה ההערכה זה כלפי זו, מסתכלים יותר על מה שיפה בעיניך ופחות על מה שפחות יפה בעיניך, וכך יש יותר מציאת החן.
עם הזמן, גם דברים פחות יפים מוארים באור אחר שהופך אותם ליפים בעצמם.
דברים שלא מצאו חן בעיניי בהתחלה, כיום ממש לא מפריעים ואף חלקם חמודים בעיניי.
וכיום מבחינתי, אשתי היא הדבר הכי יפה בעולם!!
לי אישית יש מום חיצוני,
שאשתי אומרת שהיא ממש אוהבת אותו..
רק אבהיר, אל תתארסו או תחליטו להתחתן לפני שיש מציאת-חן.
אבל אם לאדם שלפניכם יש אופי טוב, תנו צ'אנס של חודש לזוגיות.
אם אחרי חודש עדיין מפריע לכם המראה החיצוני, זה סימן שההערכה שלכם כלפיו לא מספקת, ואז כדאי לשקול להיפרד.
ספציפיות תעזור...
אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.
אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.
הנה דוגמאות:
למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).
אני מפספס פה משהו?
אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.
אבל פחות חכם ממני,
אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.
לא כי הוא פחות חכם ממך,
ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,
אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.
אם תיפרדו אז תיפרדו,
ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.
שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.
אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.
לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים
אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.
והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.
בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.
תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.
קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.
אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.
מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?
בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי
אלגריה,
הרמוניה בגן,
נסיה,
ארץ.
(לחורף)
כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?
אלגריה
נסיה
אבל אלו היו חתונות קיץ
יש כאן ביקוש למאמנים לחתונה?
וכמה אתם משלמים למאמן אם כן?
אין לי קשר לפרסום בערוץ 7, שואל מתוך עניין.
איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..
עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:
מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר
ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.
לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.
בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן.
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?
עם נשק נגד חרדים ולא נגד אדם רגיל מהציבור שלנו.
לפי דבריך יוצא שלעולם לא יהיו אברכים בציונות הדתית.
מבחינה ממונית מותר לאישה לוותר על התחייבויות ממוניות כלפיה (או להתנות בתרחישים וכדומה).
מבחינה הלכתית יבשה, זו לא אשמתנו שהכתובה אחת היא וחז"ל קבעו שזה הנוסח היחידי.
מבחינה מעשית, בדרך כלל יש סיוע מההורים לאברכות בשלביה הצעירים + מלגה קטנה מהישיבה/כולל + עבודת האישה + לפעמים חלטורות של האברך (או קצת הוראה וכדומה).
כשאדם רוצה להקים בית, השאלה הכלכלית היא חשובה בהחלט אבל היא לא הראשונה.
ולכן צריך האדם לדבר עם רבו או רבותיו, וכמובן ובלי ספק עם הוריו.
בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום
מה אתם עשיתם?
פתית שלגחוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.
תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים.
תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים
יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.
נעוץ בהודעה בראש הפורום
לבדוק אם רלוונטי.
אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.
בהצלחה רבה!
אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )
להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.
ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע
ויש כאן הבדל גדול מאוד.
עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.
גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.
אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..
כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).
לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.
בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.
השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?
כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.
לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.
וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.
אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.
העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:
אבל להאמין גם בלב וגם בשכל
שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף
ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר
אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק .
לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.
לענייננו.
יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.
אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..
נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.
והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.
שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.
אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-
או שהיא מחולקת.
מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.
איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).
בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..
אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.
לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!
הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".
אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן, היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.
אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.
לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.
ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.
יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).
זה קצת מה שאת שאלת,
אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.
את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?
או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?
כי זה ממש שונה.
שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.
אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.
ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,
והיא מובילה ומנהלת.
אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.
ממש כלום.
ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.
עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,
כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.
זה מלא פעמים מתבלבל.
כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.
ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,
אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.
לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.
המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.
אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..
תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉
זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.
צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.
זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.
אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.
החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.
קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.
יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).
אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".
אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.
אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.
אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.
ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".
זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.
מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?
כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".
כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.
גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.
כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.
בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה).
ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.
וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל).
ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.
ואל תוציאי דברים מהקשרם
קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.
@צחקן טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.
אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?
אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?
וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.
להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.
נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.
אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות.
יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'
וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים.
הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).
וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.
יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.