כדי להשתפר במשהו צריך לקבל את המקום הנוכחי שנמצאים בו, בלי להתכחש אליו. לתת לו נוכחות, אפילו לתת לו כבוד מסויים.

לענ"ד, רק מי שבאמת נותן מקום להרגלים הרעים שלו, יכול שנות אותם.

אישה רוצה גבר, ק"ו שהגבר רוצה להיות גבר.

גבר זה לא מי שכל ההרגלים שלו טובים. 

גבר זה מי שנלחם בהרגלים שלו. מי שמקבל את עצמו וחושב לטווח ארוך איך הוא עולה במסילה, גם אם זה לאט לאט, יש לו סבלנות לכך.

אל תחשוב שזה הכל או כלום.

שאם קמת שבוע לתפילה אתה מלך העולם ואם לא קמת יום אתה לא שווה כלום.

דוגמא לחינוך זה מלחמה בתחום המידות וההרגלים, זאת הדוגמא הכי טובה שיכולה להיות לילדים ולאישה ולסביבה כולה.

אתה חושב שאתה יכול להיות מוכן למסע כזה?

(מסע שקודם כל בשבילך..)

והאמת.. אני חושב שגם היא תתחבר לזה.. לא?

נכון, היא מצפה ממך ליותר. אבל גם אתה מצפה מעצמך ליותר!

כשאני קורא את מה שכתבת פה.. אני לא יכול שלא להתחבר ולהגיד.. וואו. הוא רוצה להשתפר.

אז אתה לא חושב שגם היא תבין את זה..? שגם היא תתחבר?

ושיהיה ברור, אין פה הצדקה לשום דבר. אתה חייב להמשיך להיות הכי טוב שאתה מסוגל. בשביל עצמך!

אל תשאף אף פעם ללהיות בינוני. תשאף הכי גבוה. כל הזמן. כל מה שאתה מסוגל.

וברור שאתה מסוגל להצליח את הקושי הזה שיש מולך..

אבל אולי.. אולי.. כדאי להרגיע עם הפחד שמא היא תיפרד ממך. ופשוט להתרכז בעיקר.

העיקר הוא להתקדם בעבודת ה'. ובמקרה שלך - גם להתקדם בקשר שלכם..

אתה נשמע אחלה בן אדם

ונשמע שאתה בדיוק מה שהיא רוצה(אני מקווה)

אדם שרוצה כמוך וחושב ומצטער ויודע שיש לו דרך לתקן (אבל יודע מה ולמה) זה כל כך הרבה! אתה ממש בדרך למי שאתה רוצה להיות. לא רק בשבילה אלא בשבילך!

תזכור שה׳ רוצה את הדרך! ״שבע יפול צדיק וקם״ - הצדיק הוא זה שנלחם, נופל וקם, מודע לנפילה ולזה שהוא צריך לתקן - וקם לתקן כל פעם מחדש ! ולא רק פעם אחת ! שבע! כמה פעמים ולא קצת… הגיבור שכובש את יצרו הוא זה שכובש פעם אחר פעם והכוונה והדרך, למרות הנפילות או חוסר בעשייה, היא נחשבת הרבה בעיני ה׳!

בקיצור תחזיק מעצמך ותמשיך להיות מודע. תקום על הרגליים תעבוד ותתקן. וה׳ יהיה בעזרך ויעזור לך גם להגשים! ואולי היא בדיוק העזרה והמוטיבציה שה׳ נותן לך על מנת להגשים… אז אל תכעס! ההיפך! תשמח אחי הצדיק! 

אל תספור ימים שלא הצלחת, תספור ימים שכן הצלחת ולאט לאט זה יצטבר ויהפוך להרגל ולשינוי - תסתכל על הטוב ותיהיה מודע לרע ותתקן.

המון בהצלחה והלוואי והיא המיועדת! ובהצלחה בקרב

 נשמע שזה רצון שיוביל לעשייה.. מניסיון שלי גם לי היו דברים שאמרתי לעצמי שהם לא סבבה וכו' והיה לי (ועדיין) קשה ממש (!)  לעבוד עליהם, אבל כשהגעתי להבנה שאף אחד לא יעשה את זה בשבילי, לא אחרים ולא הזמן אלא רק החלטה שלי ועבודה קשה, ואם אני לא אשתפר אני לא אוכל להגיד על עצמי בפגישות שאני x, y  וכו', שם באמת התחלתי לקחת את עצמי בידיים..

מה שחשוב זה להחליט שמפסיקים עם הרגלים לא טובים ויהי מה.. ואם רק בדיעבד בדיעבד קרה שנכשלת במה שאתה עובד עליו, זה לא צריך לייאש אותך.. להמשיך לנסות..

בהצלחה רבה!

אגב.. אם בחור היה מסובב אותי היה לי פחות נעים לדעת על זה אבל אם הייתי יודעת שיש לו קושי והוא ממש בכיוון חיובי עם רצון וגם השתדלות להצליח- כנראה הייתי נותנת הזדמנות.. לדעתי כדאי לבוא 'שקופים' או נגיד אמיתיים לפגישות.. בלי הסתרות, זה רק ייסחב וייסחב.. ובמקביל תעבוד על זה בשביל עצמך קודם כל וגם בשביל שתוכל להסתכל אחורה ולומר 'אני כבר לא שם'....

האם אתה חש שאתה עדיין במצב שבו אתה "מציג את עצמך"?

בקשר כזה ארוך ומשמעותי, בעיני זו כבר לא היכרות בסיסים, אלא היכרות יותר עמוקה.

אבל נראה שאתה חושש מעומק מסוים, כי פתיחות בעיניך תוביל לפרידה, כי היא בטח לא תסכים להמשיך את הקשר לו היא היתה יודעת עליך דברים מסוימים.

אני לא חושבת שהפתרון זה לחכות עוד.

מה האלטרנטיבה?

אתה טוען שהאופציה היחידה היא שאתה תשתפר, להראות לה שאתה שווה משהו, שאתה צדיק כמו שהבטיחו לה.

לדעתי, זאת לא הגישה הנכונה.

אני חושבת שאנחנו צריכים כל החיים להשתפר, בלי קשר למצב הזוגי שלנו.

כל עוד לא שיקרת לה לגביך, היא למדה להכיר אותך איך שאתה.

אני לא חושבת שיש בני אדם מושלמים, ולכן אני גם לא חושבת שהיא חושבת שאתה מושלם. היא יודעת שיש לך חסרונות. מהם בדיוק - אולי לא, אבל בוודאות יש לך חסרונות.

אני לא חושבת שרק אנשים ללא חסרונות מתחתנים, בעיקר כי אין אנשים כאלה. אני לא חושבת שיש דרגה מסוימת של בן אדם למקום או בן אדם לחברו שרק מעליה בני אדם מתחתנים.

מה שאני חושבת שנכון לעשות, זה לשתף אותה - בשלב הזה לא בפרטים של הדברים המסוימים שלדעתך ירתיעו אותה, אלא לדבר על זה שיש לך דברים שקשה לך לשתף איתה. להגיד לה שאתה חושש שהיא רואה איתך יותר בשאיפות שלך ופחות בהווה שלך. שאתה שואף להתקדם - אבל יש דברים מסוימים שאתה עוד מתקשה איתם. יש לך עוד התמודדיות.

ולראות איך היא מגיבה לזה. לך תדע, אולי היא תשתף אותך גם בקשיים והתמודדיות שלך? אולי גם היא מרגישה שהצדיקות שלה לא לגמרי אמתית?

בסופו של דבר אתה שואף לבנות איתה זוגיות, ובעיני המבט האישי הזה, בין אם הוא אמת ובין אם שפיטה לחומרה - הוא מרכיב חיוני בזוגיות. זה אתה. זה מי שאתה. ובעיני, לכל זוג יש דברים שמפריעים בבן הזוג השני. בן הזוג לא אמור להיות ללא פגמים. ברור לי שבבוא היום יש דברים שישגעו אותי, שיעצבנו אותי, שלא אסכים איתם - אבל זה חלק מעסקת החבילה.

זה נשמע שאתה מרגיש שאתה אקיטיבית מסתיר ממנה - איך אתה היית מרגיש אם המצב היה הפוך?

מציעה לך גם לשתף מישהו בעולם האמיתי בהתלבטות שלך. לדבר איתו על העניין - מישהו שיש לו ניסיון חיים או איש מקצוע, שיתנו לך מבט וכלים שיעזרו לך.

עבר עריכה על ידי אחו בתאריך כ"ה בניסן תשפ"ד 14:19

תראה דבר ראשון לגבי מה שאמרת שיש דברים שאם היא הייתה יודעת היא הייתה חותכת אותך. איך אתה יודע? זה מזכיר לי שלפני איזה כמה זמן אחי יצא עם איזו בחורה, ודיבר איתי על זה שהוא שוקל להיפרד ממנה, כי הוא ממש עסוק והוא מרגיש שהוא לא מעניק לה את מה שהיא צריכה ושלא יהיה לה טוב איתו, כו' כו', וזה היה ברור כשמש שזה סתם דמיונות כי היא ממש לא חשבה ככה. זה לא כזה טוב לנחש מה הצד השני חושב או יחשוב.

כמובן אם רוצים לדבר על זה אז צריך לדעת איך, ואגב זה גם בירור של היחס של עצמנו אלינו. אם תגיד לה, שמעי וואי אני נכשל בלי סוף אני כולי איכס מתועב משוקץ ב־rock bottom ואפילו ר' נחמן לא יעזור לי, אז כן זה יכול להפחיד קצת. אבל מה שמפחיד זה לאו דווקא המצב עצמו אלא הגישה השלילית, שנאה עצמית, בקיצור היחס שלך אל עצמך שגם אותו צריך לברר, לא "לקבל את עצמנו כמו שאנחנו" אבל כן להתייחס אל עצמנו בכבוד ובסבלנות כו'. ויודע מה? גם זה לא מוכרח בכלל. סתם דמיין לעצמך, שבפגישה הבאה היא אומרת לך, שמע, אנונימי בלנ"ו, אתה יודע, הסתרתי את זה ממך בהתחלה, אבל אני מרגישה שאני מוכרחת לספר לך, *מתחילה לבכות קצת*, בלה בלה בלה מספרת לך על כמה שהיא מתמודדת עם XYZ כמה היא ב־rock bottom ומיואשת, יכול מאוד להיות שהתגובה הטבעית שלך תהיה לנחם אותה, לומר לה שאתה מבין אותה, שאתה לא חושב שהיא בן־אדם רע, שאולי גם תוכלו לעזור אחד לשני בהתמודדויות שלכם, כו' כו' כו'.

עכשיו OK נניח באמת היא תחליט שזה לא בשבילה. או שהיא צריכה מישהו ברמה רוחנית גבוהה מאוד, או שהיא צריכה מישהו יציב שלא נמצא עכשיו בהתמודדויות ובירורים... מה נותן לך את הזכות לבלף אותה? זה שאתה ביישן? או שאתה מפחד להיפרד ממנה? מוזמנים כולם כאן להרביץ לי אבל לדייטים יוצאים לשם שמיים, כדי לעשות את הדבר הנכון, לא משיקולים של כמה תכאב לי הפרידה געוואלד.

באשר לשיפור עצמי: מן־הסתם שיפור עצמי זה לא משהו רע אבל צריך להכיר במגבלות של זה. זה לוקח הרבה זמן לשנות הרגלים. זה לוקח המון זמן ליצור הרגלים חדשים. ולוקח גם הרבה זמן לבחון אותם שהם יציבים. לא חושב שאפשר לבנות את זה תוך חודש־חודשיים. מי שנמצא בבירורים רציניים העצה החד־משמעית שלי עבורו היא פשוט לא לצאת לדייטים נקודה תודה. איך אני יודע? פשוט תפתח את אתר "אקשיבה" תראה עשרות שאלות של אנשים שגררו התמודדויות שלהם לתוך הנישואים ועכשיו בוכים. תחשוב אחי שעוד חודשיים אתה מתחתן, עוד פחות משנה בע"ה אתה צריך כבר לטפל בילדים, לקחת אחריות על המון דברים, אתה באמת צודק אי־אפשר להיכנס לזה מתוך בלגן פנימי.

ברור זה לא אומר שצריך לחכות עד שתהיה הבבא סאלי ואז תצא לדייטים. אבל כן לדעתי צריך לבוא מתוך מקום שההתמודדויות שלך הן בגבולות הסביר והקביל (לפחות מבחינתך, וגם ביחס לאיך הבית שלך ייראה).

עריכה:

רציתי להביא לזה עוד כמה דוגמאות.

תאר לעצמך מישהו שסובל מסכיזופרניה קשה, מתחיל לצאת לדייטים, ועכשיו אוכל סרט איך לספר את זה לבחורה? בסוף הוא אוזר אומץ ואומר, שמעי, רוב היום אני רואה את השטן יושב לי על כתף שמאל ואת יצחק רבין עם הוויסקי על כתף ימין והם לוחשים לי באוזן שהסבתא שגרה ממולי היא נאצית סודית, מאז שהכרתי אותך חשבתי להתחיל לטפל בעצמי אז התחלתי קצת כדורים אבל בינתיים אין התקדמות משמעותית, מה אומרת?

עכשיו נדמיין לעצמנו שאותו אחד עבר תהליך רציני, נמצא פחות או יותר במצב מאוזן, מסביר לה, שמעי, בהתחלה התביישתי לספר אבל עכשיו אני פתוח איתך, יש לי סכיזופרניה, ב"ה זה כבר בטיפול תקופה ארוכה והגענו פחות או יותר לאיזון אבל כן יש לי הזיות מדי פעם, זה קצת משפיע אבל בגדול אני מתפקד בסדר, מה אומרת? (אגב הכרתי מישהי כזאת והיא הייתה אחד האנשים המגניבים ביותר שהכרתי)

או נגיד, אני אישית כרגע עם פסוריאזיס קשה בכל הגוף, תאר לעצמך שאני יוצא ל־10 פגישות עם בגדים ארוכים ומקפיד לא לחשוף מילימטר של פסוריאזיס, בפגישה ה־11 אני בא לבחורה אומר לה שמעי אני התביישתי עד עכשיו אבל קבלי מה הולך לי על היד, נראה לך זה הכל, 60% מהגוף שלי מכוסה משהו מפחיד, גורם לעייפות קיצונית, כן התחלתי טיפול אבל כנראה ייקח עוד איזה שנה עד לתוצאות מלאות... אז OK או שהיא תזרום עם זה, או שלא, אבל זאת כבר בעיה שלי

עכשיו נניח אני אבוא אחרי שכבר הגעתי לאיזון פחות או יותר, אבל מה, לא 100%, פה ושם עדיין קצת כתמים קטנים, ואני אסביר לה שזה מה יש וזה לא נורא לא מדבק, יש סיכוי לא רע בכלל שהיא תזרום, יכול להיות שהיא אפילו תחשוב שזה חמוד, יכול להיות גם שזה ירתיע אותה ממש, מה לעשות

בקיצור לאן אני חותר? ככל שיש לך בעיה יותר גדולה, וככל שאתה מציג אותה כגדולה (וכאן חשוב להיות אובייקטיבי, כי אם אתה מייפה, אתה מבלף, ואם אתה מגזים, אתה לא נותן לה לעשות החלטה מושכלת), וככל שהיא לא בטיפול / איזון, זה בעיה

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).