שמעתי פעם על המושג וגם עכשיו בשרשור הארוך שפתחתי מישהי כתבה את זה
מישהו יכול להגיד לי מה זה בדיוק ואיפה אני יכול למצוא דברים כאלו - (לציין ממש את שמות המקומות, אם תוכלו ממש אשמח)
שמעתי פעם על המושג וגם עכשיו בשרשור הארוך שפתחתי מישהי כתבה את זה
מישהו יכול להגיד לי מה זה בדיוק ואיפה אני יכול למצוא דברים כאלו - (לציין ממש את שמות המקומות, אם תוכלו ממש אשמח)
אירועי פו"פ הם דרך נוספת להכיר. הרעיון הוא שאנשים שמחפשים זוגיות נפגשים באירוע מסוים, שבו הם יכולים לנסות להכיר אחרים.
מתארגן ע"י גופים רבים ושונים, ובהתאם הקהל שמגיע לאירועים משתנה. בד"כ מוגדרת קבוצת יעד של טווח גילאים והשקפה דתית (רק שים לב, כשאתה אומר "פתוח" אתה ככל הנראה מתכוון למשהו אחר ממה שאני מתכוונת כשאני אומרת "פתוח").
הנה כמה אירועים כאלה מחיפוש בגוגל:
לוח אירועי היכרויות - ברוח טובה
אירועים לפו"פ דתיים & הכרויות | Facebook
האירועים שלנו- האירועים של חיבורים, להיכרות עם אנשים איכותיים.
בניין אריאל, פשוט להתאהב 💞 | Facebook
אולי גם אני לא הבנתי, כי כתבת מפגשי פופ.. אבל בעצם אתה מתכוון איך מכירים חברים בגיל ובסטטוס שלך?
התשובה היא לאט לאט.. צריך סבלנות והשקעה.
קודם כל כמובן עוזבים את בית ההורים אם אתה עדיין גר שם ומנסים להשתלב בקהילה כלשהי, ללכת לשיעורים/אירועים/מפגשים.
בירושלים כנראה הכי קל, אבל יש קהילות של רווקים דתיים גם בלוד/גבעת שמואל/תל אביב/אולי פתח תקווה או עוד מקום
אני בחור מאמין שאוהב את הערכים שספג מהבית אך עם זאת יותר פתוח בין עם זה בעיסוקים שלי או בעניין הזה - אני פשוט מחפש מקום שאפשר להנות בו ושיש בו גם בנות דתיות אבל לא עכשיו משהו שאינו ראוי, המקבילה של דתיים למסיבה רק משהו יותר צנוע ומכבד
(אם יש בכלל דבר כזה)
אני הולכת למלא "אירועים" שיש בהם רווקות ורווקים דתיים. הרבה סביב נושאי רוח/תורה, ולאט לאט מכירים אנשים ברמה כזאת שהם כבר מזמינים אותך לפיקניק או ליום הולדת שלהם, ושם שוב אתה פוגש עוד אנשים
אירוע פו"פ זה אירוע פנויים פנויות למטרת הכרות עם בני/בנות זוג פוטנציאלים.
לא נשמע שזה מה שאתה מחפש.
נשמע לי יותר שאתה מחפש להכנס לאיזשהי חברה דתית מעורבת שבה יש לרווקים פעילויות משותפות ומכירים אנשים גם לצורך חברתי. (ולפעמים גם יוצאים משם זוגות מטבע הדברים וישנם מקומות שגם ידחפו לזה כחלק מהעניין...)
יש כל מיני קהילות רווקים כאלה, יש בירושלים, יש כפרי סטודנטים דתיים וכיוצא בזאת.
(אני לא חלק מאף קהילה כזו, אבל כן התוודעתי לעניין דרך חברות וכו'...)
והפורום פה זה קרקע טובה לחוסר הסכמה לפלטפורמה הזאת מצד הרבה משתמשים...
אם כי, לא יודעת מה היום אבל בעבר היו גם בפורומים של ערוץ 7 קבוצות חברים מעורבות שהכירו מחוץ לפורום... וגם הפורומים עצמם הם סוגשל חברה מעורבת באופן וירטואלי.
ואנשים, סורי, אבל תעשו טובה ואל תשללו דתיות של אנשים שחושבים אחרת מכם גם אם יש לכם הוכחות הלכתיות.
מה אתם מחזיקים דתומטר?
תגידו שאתם לא חושבים שזה דבר נכון, אין בעיה, מותר להביע דעות.
אבל לבחון דתיות של בנאדם?
מי מינה אתכם לשפוט?
מה אתם אלוהים?
אם יבוא לי מחר מישהו ויגיד שהוא נוצרי, אבל הוא לא מאמין בישו, וגם לא בברית החדשה, אז הוא יכול להיות הרבה דברים אבל נוצרי הוא לא
אם יבוא לי מחר מישהו ויגיד שהוא מוסלמי, אבל הוא לא מאמין שמוחמד הוא שליח אללה, והוא גם לא מחזיק כל־כך מהקוראן, אז לא יודע מה הוא אבל מוסלמי הוא לא
ואם מישהו יגיד שהוא דתי, אבל הוא לא מחזיק כל־כך מההלכה, אז הוא יכול להיות אדם נחמד, מאמין, מונותאיסט, מחובר לפולקלור, אבל דתי הוא לא
התשובה שלי היא לזה:
"ואנשים, סורי, אבל תעשו טובה ואל תשללו דתיות של אנשים שחושבים אחרת מכם גם אם יש לכם הוכחות הלכתיות.
מה אתם מחזיקים דתומטר?"
אי־אפשר להפוך כל הגדרה בעולם לסובייקטיבית. חתול זה יונק עם אוזניים משולשות, שפם, שעושה מיאו. אם אלה חסרים לו, כנראה הוא לא בדיוק חתול. דתי, בקונטקסט היהודי, הוא מי שמקיים את ההלכה. אם הוא לא, אז אולי הוא מאמין, מסורתי, אבל לא דתי.
זה לא עניין של סובייקטיביות זה עניין של לא אני ולא אתה ולא אפאחד אחר יכולים לשפוט דתיות של מישהו.
בשביל זה זה עניינים של בין אדם לבוראו, ואיך לומר? אני בטוחה ומאמינה שלכל אחד יש מספיק משל עצמו בדברים האלה אז למה לנו להתעסק באחרים?
ושוב, אין בעיה להגיד שזה אסור הלכתית וזה דיון בפני עצמו, אבל אל תגיד לבנאדם אם הוא דתי או לא.
אני לא מוטרד מזה ששופטים אותי יותר מעניין אותי מה נכון ומה לא
משומד לדבר אחד נקרא משומד לכל התורה
למיטב ידיעתי דתיות בקונטקסט היהודי מוגדרת כקיום טור שולחן ערוך
לא לקבל את ההלכה שאסור לקבל ראש כנגד הערווה זה נקרא לא להיות מחויב להלכה במלואה
אם אדם שומר שבת ולא שומר דברים אחרים, עדיין יש לו זכויות על מה שהוא כן שומר.
ויודע מה, אני מעדיפה גם בבחירת האנשים שסביבי, וגם בבחירת בן זוג לעתיד בע"ה, בני אדם שיודעים מה זה ליפול, ולא להצליח בדברים בחיים, גם בדת, ולא בנאדם שמנסה להציג את עצמו כאילו הוא מושלם וכל מי שאחרת הוא אפס.
אני לא חושבת שיש מישהו דתי שיכול להעיד על עצמו שהוא שומר הכל פרפקט...
ואולי כדאי שתנסה להיות חכם ולא רק צודק בחיים, זה עשוי להועיל לך.
אה ואגב, לזלזל בבן אדם בפומבי זה להלבין פני חברו ברבים. ממליצה לך קצת ללמוד הלכות בין אדם לחברו...
כבר שנים אני טוענת שיש קטע כזה לכל מיני אנשים הטוענים לכתר הדוסיות האולטימטיבית שהבנאדם לחברו שלהם וואלה לא להיט...
כמו שכבר אמרתי, תעשה תחשבון נפש שלך לפני שאתה עושה את של אחרים.
ואגב, לפסול את כל האנשים שלא נוהגים לשיטתך, זה לא גבורה, ולא משהו שאפשר לעשות בשם הדת. זה פילוג, גאווה וסילוף של התורה.
מישהו אמר שהוא אדם רע?
מישהו דיבר על נפילות?
טענתי שאני דוס אולטימטיבי?
דיברתי לגופו של אדם?
פסלתי אנשים?
והאם זאת "שיטתי", או שהבאתי קריטריון אובייקטיבי?
אני מדבר על לא לקבל במודע חלק מההלכה כמשהו מחייב
ולא מדובר בחומרות או המצאות אלא עניין חשוב שמפורש לא רק בתלמוד אלא בתנ"ך עצמו "ברית כרותה לעיניים ומה אתבונן על בתולה"
כמו שהשו"ע אומר בעניין אחר של מי שאינו שומר שבת יינו יין נסך, הנעלב מוזמן להיעלב אבל ההלכה היא אותה הלכה
לומר אני דתי אבל לא מקבל את ההלכה זה אוקסימורון
אם יבוא גר להתגייר ויגיד שהוא מקבל על עצמו את כל המצוות חוץ מדבר אחד - אפילו דרבנן - מתוך עיקרון - אין גיורו גיור
צר לי אם זה פוגע בערכי הפלורליזם קבלת האחר כו' אבל איני מחויב לערכים כאלה בתור מצפן מוסרי
ואפרופו, קצת אירוני, לא אמרת שאסור להסיק מסקנות על אנשים? והנה כבר הסקת שהבן־אדם לחברו שלי דפוק, גאווה וסילוף התורה, שאני מתחכם, אין שום בעיה אולי את צודקת. אבל איך זה עדיף על אמירה כמו, מי שלא מחויב להלכה אינו דתי? זה פחות פוגעני?
מיציתי תדיון.
ולא התכוונתי לטעון שאתה.
אלא שפה נקודתית, פגעת בפומבי ושלצערי נתקלתי באנשים כאלה, לא כהכללה ולא כאמירה על קבוצה מסוימת אלא משהו שראיתי בחיים לא פעם.
אני לא מכירה אותך ולא אומרת עליך שומדבר. זה היה אנקדוטה למחשבה, הניסוח שלי היה לא נכון, והשתמע מדברי דברים שאין לי זכות או יכולת לומר, ועל כך אני מתנצלת ולכן גם בוחרת לעצור את הדיון כאן. אין לי כל כוונה לפגוע. ואני רואה שזה מגיע למקומות לא טובים.
סליחה.
שבת שלום.
כי לא נפגעתי וגם לא ראיתי בזה שום דבר אישי.
כוונתי הייתה, בכל־מקרה, אם לא הובנתי נכון, היא שלדעתי לא הרחקתי לכת בטענותיי, כמו לומר שלאנשים שלא שומרים דברים מסוימים אין זכויות, או שאין כזה דבר נפילות - אם כי, יש הבדל בין נפילה, לבין לא לקבל עקרונית עניין מסוים – לא טענתי את הדברים האלה. ביחס לאמירה "לשיטתך", רציתי לומר, שהיא לא כזאת מדויקת, כי אני לא בא כאן בשם דעה סובייקטיבית שבדיתי מלבי
בפסקה האחרונה, אני מצטער אם זה יצא באופן של קינטור, הכוונה הייתה, שבמצוות מסוימות (נניח תוכחה, או בין אדם לחברו במובן הרחב), זה נראה שיש געוואלד עצום, ואפשר לייחס לא מעט תכונות שליליות, כמו צביעות, יהירות, פילוג, כו' – יכול להיות גם שבאמת כל זה נכון – אבל במצוות אחרות, צריך לבוא עם הכלה, הבנה, לחבק, בשום אופן לא לשפוט, כו'. אפשר לראות את זה גם בעניין אחר, למשל, ההזדעקות על אי־גיוס חרדים, לעומת ההבנה וההכלה ביחס לחילונים מחללי שבת וכיו"ב. בכל־מקרה, צריך לבחור איזה קו בוחרים ולא לפסוח על שתי הסעיפים. אני אישית מאמין בביקורת גלויה ונוקבת בגבולות המכובד (ואם חציתי אותם אז אני מבקש סליחה), שכמובן כל צד יכול לבחור אם להסכים איתה או לא.
שבת שלום!~
יש הבדל גדול בין סוגים שונים של אדם חוטא.
הסוג הראשון, אם הוא נופל והוא מתבייש בנפילה שלו ומנסה להסתיר אותה, נקרא "חוטא בצינעה".
הסוג השני, אם הוא חוטא ומראה את זה לכולם בפומבי, נקרא "חוטא בפרהסיה".
הסוג השלישי, אם הוא חוטא ומוסיף חטא על פשע וגורם לאחרים ליפול יחד איתו, נקרא "חוטא ומחטיא" או "מסית ומדיח".
הדברים שכתבת נכונים אך ורק לסוג הראשון של "חוטא בצינעה".
המקרה שלנו הוא משהו בין הסוג השני לשלישי, בו דיני בין האדם לחברו הרגילים והמוכרים לא תקפים!!
פשוט כשאתה כותב אירוע לפו"פ = אירוע לפנויים ופנויות. מן הסתם, אירועים שמיועדים *רק* לפנויים ופנויות מיועד (באופן ישיר או עקיף) להיכרות למטרת זוגיות.
יכולת לכתוב שאתה מחפש אירועים לצעירים. אבל זה לא מה שכתבת...
אם אתה מחפש באמת אירועים לצעירים, אתה צריך לשאול את עצמך איזה סוג של אירועים? נניח מעניין אותך מוזיקה, לך להופעות, קטנות כגדולות, של אמנים בעלי שם ושל אנשים בתחילת דרכם.
אם אתה מחפש אירועים שבהם הקהל יהיה דווקא דתי, אתה צריך לחפש לדעתי אירועים בעלי אופי דתי יותר.
מההתרשמות שלי, רוב משתתפי הפורום הזה לא חיים בחברה שבה מקובל לצאת לבילוי חברתי של רווקים ורווקות כשהמטרה אינה היכרות. מבחינת התפיסה הדתית, עירוב בין המינים למטרת כיף במיוחד בגילאים האלה היא בעייתית.
אני עדיין לא לגמרי מבינה למה כוונתך במילה פתוח, ולמה ההנאה שלך תלויה דווקא בנוכחותן של בנות דתיות.
לא הבנתי, אתה לא רוצה להתחתן?! אז מה, סתם לשחק עם בנות?! לך לפאב או למועדון שם תמצא בחורות לכיף מה אתה רוצה?!
גם אם אתה מציג את עצמך בתור דוגמן אתה תמצא בנות כאלה שזה מה שאכפת להן אז תהיה מודע שאתה תאכל בסוף את כל מה שאתה מבשל בעצמך!
אתה פשוט רוצה להסתובב בחברת בנות בשביל כיף ואתה חושב שזו דרך נאותה?
אם זה בשביל להנות אז תהנה עם בנים
אם זה בשביל למצוא מישהי בדרך של היכרות ארוכה יותר זה כבר משהו אחר
ואם אתה חושב שבכל הדרכים האלה זה הגיוני לא לשים גדר וגם לא ליפול אז אתה טועה
מה את משחקת את עצמך כאילו זה רק מה שאכפת לי, אכפת לי מזה מאוד אך גם אכפת לי מעוד דברים
אבל תתפלאי יש לי חברים דתיים שנמצאים באתרים כאלו ואחרים ודי בטוח שבחורות פוסלות אותם בין היתר גם בגלל מראה גובה וכדומה
מה איזה בנות אתה רוצה שיתעניינו בך? כאלה שמחפשות רק לקבל ולא לתת, בנות לא רציניות, כאלה אתה רוצה?
את המראה החיצוני לא שומרים לנצח ואחרי זמן קצר הוא פחות משחק תפקיד גם בזוגיות.
מובן שאתה רוצה להנות אבל תהנה הנאה איכותית תקשר אותה לחיים איכותיים, אל תיפול לזה... אם ה' נתן לך ניסיון של יופי אתה יכול לעמוד בו ואז תהיה באמת יפה(:
נשמע שאתה נרתעת מזה שקיבלת רושם שהדבר המשפיע הוא המראה ומי שלא יפה לא הולך לו...
אז באמת אני יכולה להבין אותך כי היום החיצוניות מאוד חזקה. ואם זה מה שיצא לך לחוות אז מובן שיהיה לך קשה להשתכנע אחרת, אבל זה לא נכון מה שכתבת, הרוב מתחתנים. אם לא היום אז מחר, וגם כשלא הם לא משנים את הדרך שלהם רק בגלל זה.
פשוט, זה לא לגמרי ברור מה אתה מחפש.
כי אתה מנסה לקבל משני העולמות- גם שתהיה דתיה, וגם שלא תשמור לגמרי על ההלכה לגבי קשר בין המינים... "דתי לפי דעתי"...
אני באמת לא הבנתי מה הבעיה להכיר דתיים פתוחים כי יש הרבה...: דתיות פתוחות נמצאות במועדונים, דתיות פתוחות צוחקות עם בנים בעבודה, דתיות פתוחות נמצאות באפליקציות שבהן כל אחד יכול להתחיל איתן על סמך מראה (או על סמך פילטר חח). דתיות פתוחות נמצאות כמעט בכל מקום שחילוניות נמצאות רק שהן לא שם בשבת.
אני מציעה לך ללכת עם השאיפה שלך... אם הבחורה שכתבת עליה למטה הרשימה אותך ואתה רוצה מישהי כמוה, תהיה כזה. כי אנחנו מקבלים את מה שאנחנו האשה שלך תהיה המראה שלך... ותזכור שיש מישהו למעלה שרואה את כל המאמצים שלך ומסדר את הכי טוב בשבילך! בהצלחה...!!
שיופי בלי יראת שמיים הוא לא יתרון, הוא חיסרון. וגם בשביל עצמך, כדי שתהנה באמת ולא תהנה באשליה והרגשה נאחסית בסוף, תשלב את ההנאות כתיבול לעיקר של החיים, אל תהפוך אותן לעיקר, כמו שהתורה אומרת לנו ללכת בדרך האמצע זה דורש גבורה אבל רק ככה באמת נהנים בסוף.
וגם אני רצינית שאני חושבת שמי שמתגבר על ניסיון הוא מאיר הרבה יותר ממי שהולך בדרך וזה לא חוכמה בשבילו.. אז אתה שיש לך ניסיון שיש לך יופי שאתה יכול "להשתמש" בו אם אתה תוכיח שלמרות זאת אתה יודע להתרכז בעיקר אתה תהיה גבר הרבה יותר מרשים אני מבטיחה לך. לא שאתה צריך הערכה מזויפת, אבל זו הערכה שבאמת תגיע לך.
שרק מי שהשם נתן לו ניסיון של יופי והוא עומד בו הוא באמת יפה.
כי החיצוניות אז היא בעצם ביטוי של הפנימיות שלו. וזה לא סתם הבל היופי.
שהרבה בחורות לא רואות את זה אצל החברים שלי, אבל אצלי שהיופי מאוד בולט ודווקא האופי שהוא כן טוב אבל יש לי דפוסים חריגים בו, הרבה יותר קל לי משמעותית עם בנות
יש עוד דרכים שיהיה קל עם בנות
לא רק להיות יפה
חוץ מזה, זאת בדיוק האשליה. יש מקום לטעות שבדרכים כאלו מרוויחים יותר אבל זה לא נכון! "מה ששלך יגיע אליך גם אם יהיה צריך להפוך את העולם ומה שתנסה לקחת בדרך לא טובה רק תחסיר מעצמך" אף פעם לא מרוויחים ממשהו רע ואף פעם לא מפסידים ממשהו טוב רק לא תמיד רואים גמול מיד.
ואם כבר מדברים, יופי זה לא הדבר שאשה צריכה מגבר. זה אולי מה שגבר צריך מאשה. אבל אשה צריכה את היציבות של הגבר.
ואם אמרת מקודם שזה משהו שהולך לך עם בנות, אז תדע שיופי אכן פותח דלתות בהתחלה, לכולם, אבל מי שיש לו קצת שכל לא להסתנוור ממנו אחרי זה מבין שזה רק חיצוניות שלא מעידה על איכות הפנים. במה שתשקיע- זה מה שיהיה מטופח. אז אולי בהתחלה בנות יותר יענו לך אבל כמה זמן הקשר הזה יחזיק ומה תהיה האיכות שלו?
אני בשבי קשההה (:
💕
ההלכה היהודית מתנגדת לקשר בין בנים לבנות שמטרתו היא הנאה וקלות ראש.
מי שמעוניין בקשרים מעין אלו, הוא לא 'דתי פתוח',
אלא אולי יותר מתאים להגדיר אותו כ-'דתי למחצה' שלא מעוניין לקיים הלכות מסויימות (או יותר).
או כמו שנאמר בלשון חז"ל: "אוכל נבלות לתיאבון"
אבל פחות חכם ממני,
אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.
וזה חשוב לך .
וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו
זה חשוב לשים לב .
בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו
הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער
ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.
מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות?
אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,
כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'
בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני
לא כי הוא פחות חכם ממך,
ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,
אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.
אם תיפרדו אז תיפרדו,
ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.
באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...
הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.
היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו.
השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.
שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.
אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.
בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?
לא עם כל מדויט רנדומלי...
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24
שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו. לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....
שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות
הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .
הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!!
ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך
אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים.
תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור!
אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם, ולברכה בעקבותיו.
אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.
בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.
אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.
ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.
מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו
מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה
אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה
אני לא מכירה אותו מידי לעומק
אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי
אבל זה בעייתי לי מ2 סיבות:
1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.
2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.
לא קיצוני ברמה כזאת.
לא קיצוני בכלל.
אבל כן פער קיים
זה תלוי בעיקר בך.
עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?
צריכה הרבה בירור עם עצמי
בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.
אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.
מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.
אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק
כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...
בהצלחה רבה!
שאלות לעיונך-
תקשורת טובה ביניכם, יש?
את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?
את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?
הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת...
אברר עם עצמי 🙏
מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:
עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל
לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.
אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה"
הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.
שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.
אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.
(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות.
להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך
אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה
אז לא רואה סיבה לא לנסות
יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .
אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :
"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."
חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .
חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.
נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.
בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.
אלגריה,
הרמוניה בגן,
נסיה,
ארץ.
(לחורף)
כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?
אלגריה
נסיה
אבל אלו היו חתונות קיץ
הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד
בחורף אני לא יודעת איך זה.
בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף .
יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם
אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר .
האולם קטן, 400 - 350 איש.
שלא יהיה אופציה בפנים?
בס"ד
היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.
כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה
לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים
אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.
והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.
בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.
תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.
קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.
אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.
מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?
בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.
אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.
הנה דוגמאות:
למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).
אני מפספס פה משהו?
אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.
יש כאן ביקוש למאמנים לחתונה?
וכמה אתם משלמים למאמן אם כן?
אין לי קשר לפרסום בערוץ 7, שואל מתוך עניין.
איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..
עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:
מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר
ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.
לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.
בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום
מה אתם עשיתם?
פתית שלגחוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.
תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים.
תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים
יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.
נעוץ בהודעה בראש הפורום
לבדוק אם רלוונטי.
אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.
בהצלחה רבה!
אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )
להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.
ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע
ויש כאן הבדל גדול מאוד.
עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.
גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.
אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..
כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).
לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.
בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.
השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?
כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.
לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.
וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.
אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.
העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:
אבל להאמין גם בלב וגם בשכל
שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף
ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר
אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק .
לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.
לענייננו.
יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.
אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..
נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.
והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.
שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.
אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-
או שהיא מחולקת.
מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.
איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).
בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..
אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.
לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!
הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".
אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן, היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.
אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.
לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.
ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.
יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).
זה קצת מה שאת שאלת,
אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.
את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?
או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?
כי זה ממש שונה.
שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.
אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.
ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,
והיא מובילה ומנהלת.
אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.
ממש כלום.
ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.
עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,
כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.
זה מלא פעמים מתבלבל.
כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.
ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,
אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.
לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.
המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.
אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..
תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉
זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.
צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.
זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.
אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.
החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.
קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.
יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).
אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".
אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.
אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.
אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.
ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".
זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.
מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?
כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".
כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.
גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.
כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.
בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה).
ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.
וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל).
ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.
ואל תוציאי דברים מהקשרם
קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.
@צחקן טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.
אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?
אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?
וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.
להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.
נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.
אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות.
יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'
וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים.
הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).
וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.
יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.