׳יש לזה קצת השלכות על יותר תחלואה בגיל הצעיר וגם זה לרוב מנפח את הילד יותר מהנקה, אבל הכל הפיך׳
לא נכון
אין יותר תחלואה עם תמ״ל, זה ענין של ילדים יותר רגישים או פחות. התמ״ל לא מנפח אלא כמות האוכל שאוכלים/ יונקים.
האכלה. תמ''ל עלול לנפח באופן יחסי כל תינוק למידות שלו אפשר לנסות למנוע ע''י האכלה קשובה ועדיין קל להגיע בבקבוק להאכלת יתר לעומת הנקה שכמעט לא יתכן
(לכאן ולכאן יש יוצאי דופן אבל כך לרוב)
לא מכירה סטטיסטיקה שאומרת שאוכלי תמ״ל נמצאו באחוזונים הגבוהים יותר מיונקים (מוזמנת להביא נתון כזה אם קיים)
אצלי 2 מתוך 4 שאכלו תמ״ל היו באחוזונים נמוכים, כי הם אכלו פחות, 1 באחוזון ממוצע ורק 1 מעל הממוצע.
שוקלים יותר.
יש באופן רשמי אחוזונים שונים ליונקים ולמוזנים בתמ"ל.
( ניתן, אולי, לטעון, שתינוקות גדולים יותר זקוקים ליותר אוכל ולכן אמהות לתינוקות גדולים יותר יטו יותר לתת תמ"ל. במילים אחרות, אפשר לטעון שאין קשר של סיבה ותוצאה ולפיו האכלה בתמ"ל *גורמת* למשקל גבוה אלא דווקא תינוק גדול רעב יותר ולכן יש יותר סיכוי שיתנו לו תמ"ל.
על העובדה שאכן נמצא קשר סטטיסטי בין האכלה בתמ"ל למשקל גבוה יותר יש הסכמה רחבה)
אלא על משקל יתר (מנפח)
זה שיש אחוזונים אחרים לא מצביע על משקל יתר אלא על ממוצע יותר גבוה (ולא פחות תקין)
עדין באחוזונים הגבוהים יש גם יונקים וגם תמ״ל.
ה׳סיכון׳ שתמ״ל ׳ינפח׳ לעומת הנקה הוא זניח. הסיכוי שתינוק שאוהב לאוכל הרבה (יונק/ תמ״ל) יהיה באחוזון גבוה, גבוה.
( ואמנם אני לא יודעת מה הסיכון שתמ"ל ינפח, אבל באותה מידה לא נראה לי שאפשר לומר שהוא בוודאות לא. ואגב פחות ברור לי השימוש במילה 'מנפח' שעושה קונטציה מאוד שלילית)
כי יש תינוקות שמתקשים לינוק או שהחלב לא מספיק להם, יוצא שהם אוכלים פחות ממה שהם צריכים.
סיבה נוספת, תינוקות עם תיאבון מוגבר, שמקבלים כמות תמ״ל מדי גדולה או זרימה מהירה מדי.
שציינת - האכלת יתר בבקבוק, היא הגורם הראשי.
וזה בדיוק מה שכתבו. שהאכלה בתמ"ל יכולה להוביל להאכלת יתר ולעליה גדולה יותר במשקל.
את יכולה לחלוק ולומר *שלדעתך* אפשרות א' היא הגורם לשוני, אבל נראה לי שתתקשי למצוא מחקרים שתומכים בדעה הזו. אבל לא בדקתי בעצמי.
54.4% מהאימהות ציינו שהסיבה להפסקת ההנקה הייתה שלא היה להן מספיק חלב.
57.8% מהאימהות ציינו שהסיבה העיקרית להוספת תמ"ל להנקה הייתה שהתינוק לא עלה מספיק במשקל.
https://www.gov.il/he/pages/30032023-01
לגבי משקל יתר בגלל תמ״ל לא מצאתי נתונים על קשר בין הדברים. שוני באחוזונים לא מצביע בהכרח על משקל יתר.
שניזונים מתמ"ל שוקלים יותר מתינוקות שניזונים מחלב אם. אלו נתונים כלליים מכל העולם.
לזה מתייחסים כ'משקל יתר'. זה לא משהו להתווכח עליו, זו עובדה.
אם את רוצה להגדיר את התינוקות הניזונים מתמ"ל כ'משקל רצוי' ואת קבצת היונקים כ' תת משקל' אני מניחה שאת יכולה, זה באמת עניין של ניסוח.
האמת שמצאתי בעיקר מחקרים שבדקו השפעה של הנקה על השמנה בגילאים גדולים יותר (אני מניחה שאפשר למצוא מידע גם על השפעה של הנקה על המשקל של התינוקות בעודם תינוקות, אבל כנראה צריך מילות חיפוש אחרות, או שפחות חוקרים את זה כי מה שחשוב ומעניין באמת בהקשר הזה זו ההשפעה לטווח הארוך).
ממה שקראתי והבנתי, נראה שיש הרבה מחקרים שמצאו קורלציה הפוכה בין הנקה להשמנה (תינוקות שינקו יותר פחות סבלו ממשקל יתר בהמשך), אבל בגלל שיש פה המון משתנים וגורמים שאי אפשר לבודד, לא הוכח שיש פה קשר סיבתי (ז"א, יכול להיות שבאמת התמ"ל גורם לעליה במשקל, אבל יכול להיות שיש גורמים אחרים שמשפיעים על שני הדברים - למשל שאימהות שמקפידות על תזונה בריאה יותר גם יותר ישקיעו בהנקה, ולכן יוצא שיש יותר תינוקות יונקים במשקל תקין, אבל זה בגלל התזונה בבית ולא בגלל ההנקה עצמה. את הדוגמא אני כתבתי ולא ראיתי במחקרים, סתם סברה שלי שלא מגובה בשום דבר...).
אבל גם בהקשר הזה אני חושבת שזה לא מה שצריך להוביל את ההחלטה אם להניק או לא.
משקל יתר זה לא יותר משקל אלא משקל גבוה חריג.
של תינוקות אוכלי תמ"ל, גבוהים יותר.
הם במשקל גבוה יותר.
אי אפשר לצרף תמונה אז אני לא יכולה לצרף צילום מסך, אבל אם מעניין אותך תקראי למשל כאן
בערך באמצע, תחת הכותרת הזו:
עקומת גדילה – תינוקות יונקים ולא יונקים – מה ההבדל?
רוצה לתת תמ"ל בכבוד.
יכולה לתת לך כתובות של סופרים אם יעזור.
הדיון הזה מיצא את עצמו ממזמן
יש להם יותר נטייה להשמנה
הם יותר חולים- מה שגם לגמרי הגיוני כי יש להם פחות נוגדנים ביחס לתינוק יונק.
ובהחלט יש מחקרים ברמה עולמית שמעידים על כך שתינוקות שמוזנים בתמ"ל חולים יותר בתקופה הזו.
יש מעבר נוגדנים בחלב אם שמעניקים חיסון פסיבי ליונקים. מה שאין בתמ"ל.
ולגבי האחוזונים- כנ"ל. מגובה מחקרית. יש אחוזונים ליונקים ולתינוקות המוזנים בתחליפי חלב.
Breastfeeding and the Risk of Infant Illness in Asia: A Review
לא קראתי את כל המאמר, אבל מתוך קריאה של התקציר והמסקנות אני יכולה להגיד שזה מאמר שסוקר הרבה מחקרים שבדקו השפעה של הנקה על שכיחות של מחלות, והמסקנה היא שהנקה מפחיתה שכיחות מחלות של תינוקות בגיל עד 6 חודשים, במיוחד מחלות בדרכי הנשימה.
למעשה, אני לא חושבת שזה צריך להיות השיקול בהחלטה אם להניק או לא. יש פה מערכת של שיקולים, ולאף אחת לא מובטח באופן אישי שאם היא תניק התינוק שלה לא יחלה, או שאם היא לא תניק התינוק שלה יחלה יותר.
אבל זה כן נתון שכדאי להכיר ולקחת בחשבון, כשעולה השאלה עד כמה להשקיע בהנקה.
וגם בקישור שאת הבאת לגבי משקל של יונקים, מצוטט שם ש"הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה חשובה מאוד לבריאות הילוד - מפחיתה סיכון למוות בעריסה, ולדלקות ותורמת להתפתחות תקינה".
המחקר למטה הוא מ2008, גם לא נשמע רלוונטי לימינו.
Breastfeeding Initiation and Duration and Child Health Outcomes in the First Baby Study
אבל האמת שאני מרגישה שהדיון הזה הוא לא העניין.
זה שיש יתרונות להנקה על פני תמ"ל זה מוסכם על כל הגורמים הרפואיים, עד כמה שידוע לי.
מצד שני, זה גם ברור שילד שמקבל תמ"ל מקבל כל מה שהוא צריך ויגדל בבריאות בעז"ה.
מה בדיוק היתרונות של ההנקה ואיך הוכיחו אותם זה פחות הנקודה פה (אני הלכתי לחפש כי אני מניקה ונחמד לי לקרוא על יתרונות של ההנקה, והיה לי מענין לראות על זה חומר. אבל אני לא חושבת שמי שבסופו של דבר לא הניקה צריכה להיכנס לזה בכלל. שלחתי לפה כי שאלת...).
זה כן חשוב בעיני להבין ולקרוא על היתרונות של ההנקה כשמישהי רוצה להמשיך להניק למרות הקושי, ורוצה חיזוק למה שהיא עושה.
אבל זה ממש לא אמור להביא לייסורי מצפון או רגשות דומים למי שלא מניקה, או לחששות למי ששוקלת להפסיק להניק.
מכיון שיתרונות ההנקה לעומת חסרונות התמ״ל, מוצגים לראווה בכל מקום (לפעמים בהגזמה ובחוסר דיוק) והחסרונות (של ההנקה) והיתרונות (של התמ״ל) מוחבאים, חשוב לי לדייק בנתונים.
זה עניין סובייקטיבי לחלוטין יש כאלה שיראו חסרונות בה ויש כאלה שבכלל לא..
לעומת זאת החסרונות בתמל לעומת הנקה הם מוכחים מחקרית או אפשר להגיד היתרונות של הנקה לעומת התמל מוכחים מחקרית .כיום יש המון מחקרים שמראים זאת
הסקר שאני הבאתי למעלה מראה שיש אחוז גבוה של אמהות שאמרו שחלב אם לא הספיק עבור התינוק, ככה שהחסרון הזה מגובה מחקרית.
גם חסרונות סובייקטיביים יכולים להיות מאד משמעותיים
סותר את זה שלהנקה יש יתרונות בריאותיים.
לא הבאת כאן שום מחקר שהוכיח אחרת.
רק אמרת שמה שנחקר לפני 16 שנה כבר לא רלוונטי.
להבנתי, אם יש משהו שנחקר והוכח בעשרות מחקרים, אין צורך לחקור אותו שוב כדי להוכיח אותו גם להיום. כדי להפריך אותו צריך להוכיח שהיום המצב שונה, ולא רק להגיד אם עבר זמן מאז שהוכיחו אז זה כבר לא רלוונטי.
ועם זאת, מסתבר שעדיין ממשיכים לחקור את הנושא, והמחקר האחרון ששלחתי הוא מ2020, וגם בו רואים יתרונות בריאותיים להנקה.
וגם היום, כל גורמי הבריאות שאני מכירה אומרים שיש להנקה יתרונות בריאותיים. לא ראיתי מישהו שטען אחרת.
את אומרת שיש יתרונות לתמ"ל שלא מדברים עליהם מספיק? וחסרונות להנקה שלא מספיק מדוברים?
יכול להיות. ויכול להיות שיש נשים שצריכות לשמוע את זה.
אבל זו לא סיבה לבטל את היתרונות המוכחים של ההנקה.
לעומת זאת כמות האמהות בסקר שהבאתי הוא נתון מאד ברור. חוסר בחלב הוא חסרון בריאותי בולט.
ממה שאני הבנתי, ההסתייגויות הן כי קשה להוכיח שההבדל התחלואה הוא רק בגלל ההנקה, בגלל שקשה לבודד נתונים (זה לא כמו מחקר שמחלקים רנדומלית את המשתתפים), אבל זה שיש הבדל בתחלואה זה כן נתון ידוע.
ובכל מקרה אני לא מניקה רק בשביל יתרונות בריאותיים.
ורק לגבי הנתונים שאת הבאת - לא כתוב בפירוש מתוך מה האחוזים המצויינים, אבל אני הבנתי שמדובר על אחוזים מתוך הנשים הפסיקו להניק או ששילבו תמ"ל.
ז"א, לא 54% מתוך כלל הנשים הפסיקו להניק כי היה חסר להן חלב, אלא 54% מהנשים שהפסיקו להניק, אמרו שעשו את זה כי היה חסר להן חלב.
והאמת שבאופן כללי הנתונים שם לא היו ברורים מספיק בעיני. זה לא כתוב כמו מאמר מחקרי, אלא כמו כתבה על המאמר, והנתונים לא מובאים בצורה מלאה.
ו57+ 21 אחוזים מאלו שהוסיפו תמ״ל ענו שלא עלה מספיק במשקל או לא היה מספיק חלב
כלומר זו הסיבה העיקרית והמשמעותית להפסקת הנקה/ הוספת תמ״ל, כלומר זו תופעה נפוצה וידועה, מתוארת במחקר מפורט.
תליתי כל בכי בכך שאין לי מספיק חלב. בערך אחת לשבוע הייתי בטוחה שהיא בוכה מרעב. היום אני מבינה שחוץ מזה שהיא הייתה תינוקת קשה, אני הייתי חסרת ניסיון ולא קראתי אותה טוב.
מניחה שכמוני יש עוד הרבה אמהות שמרגישות שאין להן מספיק חלב ולמעשה לתינוק חסר משהו אחר בכלל.
עוד נקודה, בהנקה התינוק צריך להתאמץ כדי לייצר את החלב. בקפיצות גדילה למשל אם הוא לא ימצוץ הרבה הגוף של האם לא ידע לייצר לו את הכמויות הנדרשות.
אני מאמינה שהלימוד הזה עם כל הקושי חשוב להתפתות של הילד.
חוסר ודאות
האשמה עצמית
שלו,
אבל אני חושבת שהדרך שלך פחות נכונה.
תופעת לוואי של הורות, באופן כללי, היא הרבה פעמים חוסר וודאות, ייסורי מצפון והאשמה עצמית.
עבור הרבה אנשים, מדובר באתגר שבסופו של דבר יוצאים ממנו מחוזקים, לומדים משהו על עצמנו, ועל התפקיד שלנו בעולם, וכו' וכו'
האם תייעצי לאנשים לא להוליד ילדים כדי להמנע מהחסרונות האלה? או שתייעצי להם, שאם הם רוצים ילדים אז שיתמודדו, רצוי בדרך יותר טובה מאשר ויתור על הילדים ושליחתם לאימוץ.
אז באותה צורה, ההצעה לוותר על הנקה כדי למנוע את החסרונות האלה הקשורים בה, לא נשמע הכי הגיוני( וכן, הקצנתי בכוונה. אבל אני חושבת שאת מקצינה לצד השני... )
אז בכלל זה נשמע שזו לא שאלה ששאלו רק את מי שלא הצליחה להניק כמו שרצתה, אלא זו שאלה שכולן נשאלו, בלי קשר למשך ההנקה.
ז"א, יכול להיות שאישה הניקה עד גיל שנה ואז עברה לגלולות משולבות שמפחיתות חלב, ולכן הפסיקה להניק כי לא היה לה מספיק חלב. או אישה שהניקה עד גיל שנה ואז קיבלה מחזור והיתה הפחתה בכמות החלב ולכן החליטה להפסיק להניק. וגם הן נכללות ב54% של אלו שהפסיקו להניק כי לא היה מספיק חלב.
או שלא הבנתי נכון?
בכל מקרה, זה שאישה אומרת שלא היה לה מספיק חלב, לא בהכרח אומר שזה המצב.
במציאות שלנו היום יש הרבה חוסר ידע וחוסר היכרות עם הנקה, אחרי שהיו פה כמה דורות שהיה שימוש נרחב בתמ"ל. הרבה נשים מקבלות עצות מטעות (מבני משפחה וגם מגורמים רפואיים) וזה לפעמים יכול לגרום לחוסר בחלב או למחשבה שיש חוסר בחלב, שהיתה יכולה להיפתר עם התנהלות אחרת.
אני לגמרי מקבלת את זה שכדי להצליח להניק ושיהיה מספיק חלב לתינוק צריך לקחת בחשבון שזה דורש התנהלות שלא תתאים לכל אחת. ויש כאלו שזה חסרון משמעותי מבחינתן.
ואני בהחלט תומכת בזה שכל אחת תבחר את צורת ההתנהלות שנכונה לה, וגם תמ"ל זו בחירה לגיטימית, אם זה מה שנכון לאמא.
אבל אני חושבת שהצורה בה את מציגה את הנתונים מטעה. מבחינה בריאותית הנקה עדיפה, לפי כל הגורמים הרפואיים. יש שיקולים אחרים, ויש גם נשים (מעטות) שבאמת פיזית יש להן מחסור בחלב, ולכן תמיד צריך לעקוב ולראות שהתינוק יונק כמו שצריך ומקבל מה שהוא זקוק לו. אבל לא נכון לקחת את הנתונים שהבאת כדי לטעון שלהנקה יש חסרונות בריאותיים של חוסר הזנה מספיק.
כאשר האתגר לא ידוע והתינוק עלול להישאר רעב, זה כבר בעיה בריאותית.
בטח לא שניה אחרי לידה.
אני בחרתי שלא לאתגר את עצמי, באתגר שאינו מתאים לי (כמובן שרק אני מחליטה מה מתאים לי ומה לא)
לא אומר שבאמת חסר להן.
לחברות התמ"ל יש גם דרכים לגרום לכך שנשים לא תבססנה כראוי את ההנקה ואז תעבורנה לתמ"ל
הנתונים שאת הבאת הן ממש לא מחקר זה רק מה נשים מרגישות. אף אחד לא בדק את כמות החלב שלהן
זה בדיוק החיסרון, כי בתמ״ל לא צריך לדעת לנהל, כדי שהתינוק ישבע.
זה רק בגלל האפשרות הזמינה של תמל. פעם נשים היו מניקות בלי לחשוש כל שניה אם יש להם מספיק חלב היילד רעב מאכילים אותו יותר הילד רגוע מאכילים פחות הכי טבעי ונטול לחצים.
ברגע שקיימת האפשרות לשלב תמל הרבה נשים מתחילות לשלב עוד בבית החולים מה שבפני עצמו מוריד את כמות החלב ואז פתאום צריך לדעת לנהל את ההנקה כי אחרת יגמר החלב.
כלומר הבעיה היא לא בתמ״ל אלא בהנקה
אקדים ואומר שדי ברור מהויכוח שאחרי שהחלטת לא להיניק, את מרגישה צורך להצדיק את הבחירה שלך ולכן מנסה לייצר מצג שווא לפיו אין להנקה יתרונות על פני מתן תחליפים, (ואפילו הגדלת לעשות וטענת בחלק מהתגובות שהיא גרועה יותר).
תראי, לפעמים אני ממש עצבנית/לחוצה/מתוסכלת וכדי להרגיע את עצמי אני הולכת למכולת וקונה לעצמי ארטיק שווה, נניח מגנום.
האם זה יעזור לי לספר לעצמי שמגנום זה בעצם בריא ולכן זה פיתרון טוב לסערת רגשות? ואפילו שמעתי שיש נשים עם סכרת היריון המצליחות לאכול מגנום בלי שזה יקפיץ להן את הסוכר אז באמת זה מאכל מומלץ.
או שאולי עדיף שאני אבין, שכרגע זה מה שאני יכולה, והמגנום שאני אוכלת הוא לא בריא וגם משמין ובכלל יש מחירים אחרים לאכילה רגשית, ולהחזיר את זה בראש בזמן שאני אוכלת?
לגופו של עניין. הסיפור של תחליפי הזנה התחיל במאה הקודמת. משום מה, כנראה כחלק מהמודרניזציה, חשבו שחלב אם זה לא דבר טוב ולכן ניסו להפחית את ההנקה ולהאכיל את הילדים בכל מיני תחליפים. זה בכלל לא קשור למחסור בחלב, כי בתקופה ההיא לא היה קיים כמעט דבר כזה.
לחמותי יש מדריך לגידול תינוקות שנכתב ע"י רופא, זה היה התנ"ך שלה ושל חברותיה לפני קצת יותר מארבעים שנה. קראתי את הפרק על הזנת תינוקות והתחלחלתי. יש שם המלצות בסגנון לתת בגיל חודש מיץ תפוזים את הנוזל של העגבניה ולהפסיק הנקה כמה שיותר מוקדם (בגיל 3 שבועות אם אני לא טועה, ובכל מקרה לא להמשיך מעבר ל7-8 חודשים).
אין שום אזכור למחסור בחלב.
אז אחרי שהתערבנו בהנקה והרסנו את מנגנון ההיצע והביקוש, אנחנו פוגשים בעיות של ייצור מופחת.
חלפו עשרות שנים, ונשים עדיין חושבות שהגוף שלהם לא מייצר מספיק חלב, ו"פותרות" את הבעיה בהוספת תמ"ל והפחתת הנקה.
לא ראיתי נשים שחוששות שמא הגוף שלהן לא מייצר מספיק דם, או מי שפיר, או תאי עור.
אני לא חושבת שאני מנסה להצדיק, תמ״ל בשבילי הוא כבר היסטוריה שלא תחזור, הילדים כבר גדולים, כולם הוזנו מתמ״ל, חלקם עם מעט הנקה לתקופה קצרה, אני לא צריכה להצדיק נושא שאצלי היה פנטסטי.
הסיבה לדיון היא זכרונות שלי מהתגובות שחוויתי בגלל הפסקת/ אי הנקה, על חוסר המידע שלא היה לי אז (ולמרות זאת בחרתי שלא להניק) ובגלל שחוויתי עם חברה תינוק יונק רעב (אניח לדיון האם הוא היה רעב באמת או שמא זה היה דמיון פורה של הרופא ששלח למיון), אותה חברה עם כמה ילדים עם אותו סיפור שמסתיים בשליחה בהולה למיון והיא במקום ללכת לבית חולים, עוצרת בסופר, קונה תמ״ל ומסתיים האירוע.
ינקה מתי שרק רצתה ביום ובלילה..מסביב לשעון.. ממש בלי םערים גדולים אף פעם
סרבנית בקבוקים
ככה שלא קבלה מעולם תמ''ל
ולא שאבתי כי לא רצתה בקבוק
בלי מוצץ
אכלתי.. השתדלתי לשתות
הילדה שוקלת כלום
ולא ישנה טוב ולא רגועה
ורק היא ככה מכולם רזה זה לא גנטיקה
וברגע שסיימה לינוק הופ השלימה את הפער והכל עבר
זה כאילו נחשב נדיר?
שבתור מניקה של בת 1.8 שמתחרטת על המהלך -
התלות שההנקה יוצרת אצל היונק באם דווקא (בטח להרגעה),
הלילות הרגועים קצת יותר בהעדר הנקה,
והגמילה הקשה יותר בהמשך -
הם חסרונות פחות סובייקטיבים מכפי שאולי התכוונת (אם אליהם התכוונת) כי מדווחים על ידי רבות מאד מהמניקות.
אלה חסרונות בחינוך. מצבים שעל ההורה לחנך אליהם לפי איך שהוא מאמין ולא להאשים את התינוק שבגלל ההנקה שלו הוא לא ישן בלילה.
בכל מקרה אני חולקת על האבחנה שיצרת, אפשר לומר את זה על כל דבר בתקופה הזו בהורות. בסך הכל ציינתי במענה לשאלתה של מישהי שלושה חסרונות נפוצים, שאגב לא גוברים על היתרונות, אבל בהחלט מאפיינים יותר, ביולוגית, דווקא הנקה לעומת תמל. לא סיפקת שום עובדה סותרת לאף אחת משלוש הדוגמאות שלי.
למי שיש אינסטגרם להיכנס לעמוד של אנה
Nurse with love
אחות מקצועית שמביאה מאמרים וביסוסיים הכול מדעי ומחקרי גם יתרונות ההנקה ושינה וכו' ..
נותנת המון מידע אמין ומבוסס
שמראה שאין שום קשר בין שיטת האכלה של התינוק לבין התעוררות בלילה תמל או הנקה
חינוך.
כי כל מה שאמרתי זה שעם הנקה התינוק *יותר* תלוי באם מאשר בהורה הלא-מניק (אפילו אם, כמו אצלי, היא קיבלה *גם* בקבוק אחד ביממה מגיל חודש), וזה מקשה *יותר* על ההתנהלות המשפחתית,
ושעם הנקה התינוק *יותר* מחפש את זה בלילה כי זה להרגעה ולא רק להזנה, וזה מקשה יותר כנ"ל,
ושעם הנקה *יותר* קשה לגמול שוב כי זה גם רגשי ולא רק להזנה. ושוב מקשה יותר כנ"ל.
כל זה ממש לא רק עניין של חינוך. אפילו רק פה בפורום יש כל כך הרבה סיפורים של אמהות מאד הוריות ומחנכות ומשקיעות שעדיין מוצאות קושי באלמנטים האלה.
ואם את עדיין לא בטוחה שזה רלבנטי אז שימי לב כי שכשמדברים על חסרונות זה גם החסרונות במארג המשפחתי (שבעקיפין הם חסרונות לתינוק עצמו), כמו למשל אם הייתי אומרת שחיסרון של תמל זה שהוא יקר יותר מהנקה (נניח. בקיזוז יועצות ההנקה שעלו לי הון, משאבה למשקיעות, כאלה). חסרון נוסף למארג המשפחתי זה תלות באמא שלא יכולה לצאת בערב או אמא שלא נרדמת (ולפעמים הייתי פחות סבלנית לתינוק מאשר לילות בהם ישנתי יותר מאז הגמילה מהנקה בלילות. כיום נותרה לי רק הגמילה של אחה"צ-ערב, וכבר אין לי כוחות)
וממילא לא מדויק.
כי לדעתי, למשל, הרבה יותר קשה לגמול מבקבוק מאשר מהנקה. (לא נתקלתי בהרבה פעוטות מעל גיל שנתיים שיונקים בלילה או בחוץ. יש יותר כאלו שמקבלים עדיין בקבוק כדי להירגע או להירדם)
מה שאני רוצה לומר זה,
שגידול תינוקות זה מאמץ, וזו השקעה, ואצל כולנו זו משימת חיים דורשת.
מי שחוותה הנקה - "מאשימה" את ההנקה בתלות וכדומה, ויכול להיות שבאמת גמילה מהנקה ומעבר לבקבוק יפתור את התלות הנקודתית הזו. אבל גם אצל תינוק שניזון מתמ"ל יהיו מאפיינים תלותיים, אלא שהם יתבטאו באופן אחר. אולי הורים ידווחו על קושי בגמילה ממוצץ או מאצבע למשל.
אבל בפועל התייחסת רק לדוגמה אחת מתוך השלוש שהבאתי.
מה שציינת על גמילה מוצץ לא מוכר לי כי היא קטנה עדיין... גם הורים אחרים לא סיפרו לי על קשר כזה, אבל נסיונך בטח שווה יותר🤷♀️ תודה על ההתייחסות
הורות כרוכה בתלות גבוהה מאד.
התלות הזאת מתנגשת לנו עם אורח החיים המערבי ומייצרת מתח.
החברה המודרנית מייצרת המון דרכים לעקוף את התלות (דוגמאות: להשתמש בהזנה מלאכותית, מוצץ, לשלוח למסגרת בחלק או אפילו רוב שעות היום, אימוני שינה, אפילו שימוש בעגלה במקום נשיאה בידיים/מנשא)
וזה עובד, אנחנו מצליחים לגדל ילדים ובמקביל לנהל קריירה.
אבל יש לזה מחירים שאנחנו לא תמיד מודעים אליהם. התלות הזו מבורכת וחיונית כי היא מחזקת את ההתקשרות בין הילד להורה, והתקשרות בטוחה היא הצידה לדרך הכי משמעותית שהורה יכול לתת לילד שלו להמשך החיים - כי יש לה השפעה מכרעת על איכות מערכות יחסים שהילד ינהל בבגרותו.
ו-ב' כמו שאת אומרת בעצמך כולם מתמודדים עם משהו מזה או עם כל זה, (מי יותר כי נניח חי בעיר והולך לעבודה ומי פחות כי נניח חי בקומונה בחווה ולא נעדר מהבית), אז דווקא בגלל זה כולם צריכים לבחון יתרונות וחסרונות לפי מארג משפחתי של פגיעה כוללת ולא רק לפי מה היה עונה התינוק אם היה נשאל. ברור למשל שהיה עונה שרוצה מתוק בבחירה בין מתוק ללא מתוק ובכל זאת לא תמיד אתן לו מתוק כי באופן עקיף זה יפגע בו, למרות שלא לתת מתוק יגרום לו כעת לבכי.
כל מה שאמרתי הוא בהינתן שזה קושי שיש לכולם, יש בהנקה יותר קושי מהסוג הזה. וכן, סוג הקושי הזה בהנקה לעומת סוג הקושי הזה באי-הנקה הוא גדול יותר.
שוב מעתיקה:
"כי כל מה שאמרתי זה שעם הנקה התינוק *יותר* תלוי באם מאשר בהורה הלא-מניק (אפילו אם, כמו אצלי, היא קיבלה *גם* בקבוק אחד ביממה מגיל חודש), וזה מקשה *יותר* על ההתנהלות המשפחתית,
ושעם הנקה התינוק *יותר* מחפש את זה בלילה כי זה להרגעה ולא רק להזנה, וזה מקשה יותר כנ"ל,
ושעם הנקה *יותר* קשה לגמול שוב כי זה גם רגשי ולא רק להזנה. ושוב מקשה יותר כנ"ל.
כל זה ממש לא רק עניין של חינוך. אפילו רק פה בפורום יש כל כך הרבה סיפורים של אמהות מאד הוריות ומחנכות ומשקיעות שעדיין מוצאות קושי באלמנטים האלה.
ואם את עדיין לא בטוחה שזה רלבנטי אז שימי לב כי שכשמדברים על חסרונות זה גם החסרונות במארג המשפחתי (שבעקיפין הם חסרונות לתינוק עצמו), כמו למשל אם הייתי אומרת שחיסרון של תמל זה שהוא יקר יותר מהנקה (נניח. בקיזוז יועצות ההנקה שעלו לי הון, משאבה למשקיעות, כאלה). חסרון נוסף למארג המשפחתי זה תלות באמא שלא יכולה לצאת בערב או אמא שלא נרדמת (ולפעמים הייתי פחות סבלנית לתינוק מאשר לילות בהם ישנתי יותר מאז הגמילה מהנקה בלילות. כיום נותרה לי רק הגמילה של אחה"צ-ערב, וכבר אין לי כוחות)"
כשאת משתמשת במונח "התקשרות"?
זה מעניין אותי, כי לאורך התגובה את מביאה דוגמאות שבהן את מתקשה להתמודד עם התלות שכרוכה בהנקה (ובעיני בהורות) כשהפתרון האולטימטיבי הוא להכניס למשוואה גורמים שינתקו את התלות וכך את (או כל אמא אחרת) תרגישי שקל לך יותר ומתוך כך תהיי פחות מתוסכלת מההורות והקשר עם התינוק יהיה יותר טוב..?
אני אגיד לך כמו מה זה נשמע. ניקח זוג שיש פער בין הצרכים שלהם. אז כדי לצמצם את הפער הם מצמצמים את האינטראקציה ביניהם.
למשל האשה מאד רוצה לדבר ולשתף ואת הגבר זה לא מעניין - היא יכולה לדבר עם פסיכולוג ולהניח לבעלה.
נניח שהגבר רוצה יותר יחסים, מה שמהווה מקור למתח אצל הרבה זוגות - אפשר לפתור את זה עם בובת מין.
האפשרויות האלה בהחלט יורידו את המתח, אבל יחלישו את הקשר.
תינוק מתעורר בלילה לא רק כי הוא רעב, אלא כדי לקבל מענה רגשי גם בזמן הפרידה הארוכה לאורך הלילה. אפשר לגרום לו בדרכים שונות לישון רצוף. אבל כל דרך שלא מתייחסת לצורך שלו בקשר יציב ובטוח - מחלישה את ההתקשרות, מה שנקרא: הניתוח הצליח אבל החולה מת.
מישהי שאלה פה אם יש חסרונות להנקה, נכנסתי לדיון רק כדי להדגים שיש, בתור מניקה של בת 1.8, ואכן מניתי 3.
למה? כי הקשיים הללו שמניתי נמצאים *יותר* אצל לא מניקות, בלי קשר לשאלה איך את כיועצת פיריון ומדריכה בשיטת אביבה מכתירה את הקושי הזה.
זה כמו שישאלו על חסרונות בתמל ואמנה בין השאר את המחיר הכלכלי הגבוה.
בתגובתך הפחות-קשורה לצערי (בהנחה שהתקשרות זה לתת ביטחון אז אם אני לא סבלנית כי אני נמחקת משלוש הסיבות שמניתי אז כמו שאמרתי אני פחות מאפשרת היקשרות) - את כלל לא מתייחסת להשוואה שעשיתי בין להאכיל בבקבוק לבין ההנקה מבחינת
שלוש הדוגמאות שלי, למשל *יותר* יקיצות, שוב, *לפי מה שמדווחות המניקות* (אישית התעוררה אצלי כל שעה בלילה, להנקה ולא למשהו אחר, ושומעת את המספר זה מהמון מניקות ולא שמעתי את זה מאף לא-מניקה) וזה העולם בו אנו חיים, בין אם מצליחים לתת יותר הקשרות ובין אם פחות. עם הקושי, המוגבר בדוגמאות שלי, יש להתמודד.
ילדים שמתעוררים בלילה זה לא רק בגלל הנקה.
אבל מי שמניקה יכולה להניק ולהרדים בקלות ילד שהתעורר.
יכול להיות שיש תינוקות שמתעוררים יותר בגלל שהם יונקים.
אבל יש גם תינוקות שניזונים מתמ"ל שמתעוררים בלילה, וזה לא בזמן שהם אמורים לאכול, וצריך להשכיב אותם בדרך אחרת.
יש לי חברה עם שני ילדים שלא ינקו, והם כן התעוררו בלילה. אחד הילדים היה ישן בעגלה תקופה ארוכה כי היה רגיל להירדם על ידי נדנוד של העגלה, והיא היתה צריכה לנדנד את העגלה לא מעט במהלך הלילה...
יכול להשתנות תוך כדי הנקה אם תבחרי אחרת
לצורך העניין הבנות שלי מגיל חצי שנה נרדמו עצמאית ולא בהנקה ובערך סביב גיל 7-8 חודשים גם גמלתי אותן מהנקות לילה.. לאחת זה גרם ללילה רצוף די מיידית, ואחת עדיין קמה למרות שהיא לא מקבלת בתמורה לקימה לא בקבוק ולא הנקה
הקטנה עוד יונקת אז לא יכולה לדבר על גמילה אבל הגדולה נגמלה בלי לשים לב אפילו..
ככה שהחסרונות שאת מציגה שקשורים להנקה, יכולים גם להראות אחרת בבחירה שלנו. הם קשורים לדרך שבה אנחנו מתנהלות ולאו דווקא להנקה עצמה
ומוסיפה אחרי שקראתי תגובות אחרות שלך-
אני כותבת את זה לא כדי להכנס לדיון על כן הנקה או לא הנקה ולהציג יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן
אני כותבת כי זה נשמע שאת יוצאת מההנקה של הבת שלך קצת מותשת ואולי גם מתוסכלת (פרשנות שלי, יכול להיות שקראתי אותך לא נכון)
ואני מניחה שבעז"ה בעתיד את תעמדי שוב מול השאלה אם להניק או לא והחסרונות כאלה יעמדו לך מול העיניים
אז מניחה פה את השנקל שלי על הנושא שתדעי שגם הנקה יכולה להראות קצת אחרת.
עם זאת, אין ספק שהנקה יוצרת תלות והיא מאפשרת פחות גמישות ומרחב תנועה לאמא ויכול להיות שלא לכולן זה מתאים..
של הנקה וגם לגבי הבריאות לטווח ארוך שנים של הילד.
אם מישהי בוחרת לא להניק היא צריכה לדעת מתוך מה היא בוחרת.
יכולים להיות שיקולים אחרים שמתגברים על שיקולי הבריאות של הילד אבל צריך לבחור מתוך ידע.
גם אם נגיד שוב ושוב שתנוקות שקבלו תמ"ל הם בריאים בדיוק כמו תנוקות יונקים זה לא ישנה את המציאות.
אני גם בדר"כ מחפשת מחקרים, אבל בענין הזה אני רוצה להגיד שהמציאות שאני רואה סביבי כבר כמעט 16 שנה- מאז שנהייתי אמא- היא פשוט כזאת, בכמעט כל המקרים. אני ממש רואה קשר ישיר בין תינוקות שניזונים מתמ"ל לבין תחלואה גבוהה יותר בגיל הינקות. גם אצלי בבית- חד משמעית מי שאצלי ינקו מעל שנתיים היו בריאים יותר- וכמעט ולא חלו- גם שנתיים פחוס אחרי סוף ההנקה, לעומת אלה שינקו פחות משנתיים. אבל לא רק אצלי אלא בכל המקומות שגרנו בהם ובכל סביבה שהייתי ממש ראיתי את הקשר הזה בצורה ברורה.
אז אולי זה לא מחקר...אבל אותי זה משכנע...
אני רק אומרת שאפילו בלי מחקר זו מציאות רחבה שקשה לפספס אותה
אפילו שלא עבד אצל הילדים שלי
הם היו חולים הרבה, כולל אישפוזים
וכל מחלה אצלם היתה ארוכה, לדעתי יותר מהסטנדרט
והם רובם ינקו עד גיל שנתיים
ועדיין אני בטוחה שלמרות שאצלי זה לא עבד, סטטיסטית זה נכון
ותמיד אפשר לטעון שמי היה יודע כמה הם היו חולים אילו לא ינקו...
שתדעי, שהגדולה שלי הפסיקה לינוק בגיל 11 חודשים, וזה היה בתחילת החורף. הפסיקה כי הייתי כבר בחודש רביעי של השניה והיה לי קשה.
תוך חודש הילדה הספיקה להגיע פעמיים למיון, באמבולנס עם מסכת חמצן..פעם עם סטרידור מטורף ופעם עם דלקת ריאות וכמעט 41 מעלות חום...ואח"כ גם התחילה עם דלקות אזניים. ומאז הבטחתי שאני מניקה הכי הרבה שאפשר ולא מפסיקה הנקה בתחילת החורף. וב"ה- לא את כולם הצלחתי להניק עד גיל שנתיים. שתי בנות החליטו על דעת עצמן להפסיק לינוק בגיל שנה ו3 ושנה ו5. אבל את כל השאר הנקתי עד שנתייפ, לפעמים כמעט שלוש
יונקת ב"ה ובכל זאת הייתה בחצי שנה האחרונה יותר בבית מאשר במסגרת.. 🙈
לדעתע לא עברו שבועיים שבהם לא פיתחה משהו והייתה לפחות יום אחד בבית
אבל ב"ה.. שתמשיך לגדול בשמחה ונחת ולינוק כל עוד יש לאמא שלה כח להניק
התינוק שינק יותר מהאחרים (כמעט בלעדית) יצא הכי שמנמן והכי חולה
אני מניחה שיש בזה משהו, ובכללי אני מאוד בעד הנקה אין ספק שזה המזון הכי בריא לתינוק
אבל גם בגדולים ובמבוגרים- קשה לי לומר שאני רואה שאלה שניזונים יותר בריא הם גם פחות חולים בפועל. אני כן משתדלת לאכול בריא ובטוחה שבאיזה שהוא מקום זה גם טוב לבריאות אבל לא דווקא במובן של טווח קצר ונראה לעין
(כמובן שבמקרי קיצון של אכילת זבל וכמויות ענק גם הבעיות הבריאותיות מגיעות די מהר )
ולכן גם בנושא הנקה כמו בנושא אוכל בריא בהמשך החיים- בעיני זה חשוב אבל לא הכי חשוב. ההשקעה בזה צריכה להיות מאוזנת ומחוברת לכוחות ויכולות שלנו (זה לא דווקא בתגובה אליך 
בכללי לשרשורפלצת הזה...)
ברור שכל דבר כזה הוא צריך להיות מאוזן ובגבולות היכולת של כל אחת וכל משפחה.
בלהפוך את השאלה של הפותחת לדיון מחקרי
מה את מנסה לטעון?
שהנקה היא לא המזון הטוב ביותר לתינוק?
זה מגובה בכל כך הרבה מחקרים, וכתוב על כל חבילת תמל, אז קצת מגוכך להתווכח על זה
הנקה עדיפה לאם ולתינוק ,
אבל יש המון שיקולים שיכולים להפוך את היתרונות של ההנקה לחסרון של ערך גבוה יותר עבור האם, המשפחה והתינוק עצמו
לכן זה כמובן לא ערך אבסלוטי אלא מאוד אישי
בדור שיש בו משהו מופלא, כל הידע בכף היד, מה שנותן לי את היכולת לבדוק דברים שהם בגדר קונצנזוס.
מהבדיקה שלי, הנקה לא בהכרח עדיפה לאם ולתינוק.
הבאתי מחקר, עדכני, שנעשה בישראל, כתוב בצורה הכי מפורטת שאפשר לכתוב, מחקר שנעשה לצורך חיזוק ההנקה, אבל העלאה בחכתו עובדה שבדר״כ מוחבאת:
כמעט 80% מאמהות שהוסיפו תמ״ל עשו זאת מסיבת משקל/ חוסר בחלב
שליש מהאמהות הוסיפו תמ״ל
כלומר כמות לא מבוטלת של אמהות ותינוקות נוכחו לדעת שההנקה לא מספיקה עבור תינוקן.
התופעה הזו מושתקת תחת המנטרה ׳הנקה הכי טובה׳
זו המטרה, להביא את המידע, למי שרוצה לקרוא מידע מדויק יותר.
גם לגבי החסרונות האישיים של הנקה, יש לי הרבה מה לומר, אבל זה נושא לדיון שונה לגמרי.
את מנסה להציג *גישה* שפחות נשמעת, וכמו שכתבתי איפשהו אני מבינה את המטרה ואפילו חושבת שהיא חשובה. פשוט זה לא עוזר למטרה שאת מביאה נתונים שלא תומכים בה.
׳מידע חדש מושתק׳
ל
׳גישה* שפחות נשמעת׳
דיון על הניסוח שלי לעומת ניסוח רצוי בעיניך, פחות מענין אותי.
או מחקרים חדשים או לא ידועים, זה עלול לערער את העובדה הפשוטה, שלפי הידע היום, מבחינה בריאותית הנקה עדיפה לאם ולתינוק.
את אומרת שאת מביאה נתונים שסותרים את הידע הזה, אבל הנתונים שאת מביאה לא סותרים את זה. בעיני זה יוצר רושם מוטעה, ולכן בעיני חשוב לדייק.
אתן לך דוגמא:
ידוע שעישון מזיק מאוד בריאותית.
יחד עם זה, ייתכן ויש אנשים שעדיף להם לעשן מאשר אופציות שליליות יותר ( לדוגמא מכירה אדם שיש לו מחלת קרוהן, שטוען שעישון מאוד עוזר לו לכאב ולתסמינים. בלי זה חייו אינם חיים. או אנשים שנגמלו מסמים. או אנשים שבלי זה ידרדרו למצב נפשי קשה).
אם מישהו יכתוב: במצבים מסוימים, עישון עדיף על חוסר עישון, אין לי מה להתווכח עם זה.
אם מישהו יכתוב: גיליתי מידע חדש ומושתק, ולפיו עישון שווה ערך לחוסר עישון, כי לכל אחד מהמצבים יתרונות וחסרונות שונים - זה גם לא מדויק וגם מזיק.
אם היית אומרת, לתמ"ל יש יתרונות מסוימים שאין להנקה, ובמצבים מסוימים הוא עדיף על הנקה, זה מדויק ונכון, ובעיני זו גישה בריאה וחשובה שלוקחת בחשבון את הצרכים של התינוק, האם וגם כל המשפחה.
במקום זה את אומרת: המידע (החד משמעי, אגב) ולפיו הנקה עדיפה בריאותית לאם ולתינוק הוא לא נכון, לא מדויק, אין הבדל במשקלים ואין הבדל במחלות וכו' וכו'( שוב, כל מיני נתונים חד משמעיים ), יש מידע מושתק ולא ידוע ולפיו תמ"ל שווה ערך להנקה - זה בעיני לא מדויק, ומפריע לדיון ענייני.
תמ"ל זו אפשרות נהדרת, וגדלים עליו ילדים בריאים מוכשרים ונהדרים, ובמצבים מסוימים הוא יהיה עדיף על הנקה.
וכל זה לא סותר את העובדה שבאופן כללי, ובמידת האפשר, הנקה זו האופציה העדיפה מבחינה בריאותית, לאם ולתינוק.
אם הדיון על ניסוחים לא מעניין אותך, כמובן זכותך, לא יכולה להחליט עבורך על מה מעניין אותך להתדיין ולהגיב 😊
לא העלו בדעתם להסיק ממנו.
המחקר בודק מה אימהות חושבות לגבי הזנת התינוק שלהן, נתון חשוב מאוד כשמגבשים מדיניות של שיח עם הציבור.
הוא לא בודק מה ההשפעה של תזונת התינוק על משקל התינוק. אם זו היתה המטרה, המתודולוגיה היתה שונה לגמרי - לא היו מתשאלים אימהות, אלא מבצעים בדיקות אובייקטיביות.
תקראי את מטרות הסקר - כולן קשורות לאופן שבו אימהות מתנהלות בפועל.
אין שום מטרה לבדוק אובייקטיבית מה השפעת התזונה על בריאות התינוק, כי זה לא הנושא, ואופן ביצוע המחקר לא מתאים למטרה הזו.
גם בתוצאות - אין אף טבלה שמראה את הקשר בין תזונת התינוק לבין המשקל שלו.
מראים רק את הקשר בין תזונת התינוק לבין המחשבות של האמא לגבי משקל התינוק.
אלה נתונים שונים, שלא בהכרח חופפים אחד לשני.
הידע היום זמין, וזה נפלא, אבל חשוב לצרוך אותו בזהירות ולדעת איך לנתח את הנתונים שזמינים לנו.
כנראה גם לגבי אמינות מחשבות של אמהות
שהן מדידות אובייקטיביות.
אם לא פספסתי משהו, הם לא בדקו קורלציה בין שיטת ההזנה לבין המשקל.
החוקרים בדקו:
א. עמדות סובייקטיביות של אימהות לגבי הזנת תינוקות.
ב. נתונים אובייקטיביים של משקל תינוקות.
כדי לבדוק את א' הם הסתמכו על תשאול של אימהות. לא ראיתי שהם השוו בין התשובות של האימהות לבין נתונים אובייקטיביים. אם אמא אמרה שהיא הפסיקה הנקה בגלל משקל נמוך של הילד, לא בדקו אם המשקל באמת נמוך מדי או שזו רק תחושה שלה.
כדי לבדוק את ב' הם הסתמכו על נתוני טיפת חלב, ולא על השאלונים לאימהות.
׳אם אמא אמרה שהיא הפסיקה הנקה בגלל משקל נמוך של הילד, לא בדקו אם המשקל באמת נמוך מדי או שזו רק תחושה שלה׳
בשביל זה יש מחקרים אחרים.
המטרה המרכזית של הסקר היא לבדוק את מצב ההזנה בשטח, ואת העמדה של אימהות לגבי הזנת התינוק. לא ניסו לקבל פה החלטה לגבי סוג ההזנה הרצוי, זה פשוט לא העניין.
בדיוק כמו שסקר של בחירות לא בודק מי המנהיג הכי טוב למדינה אלא מי המנהיג שרוב הציבור רוצה, כך גם כאן - הסקר לא בודק איזו תזונה עדיפה אובייקטיבית, אלא איזו תזונה אימהות מעדיפות בפועל.
השאלה האובייקטיבית חשובה מאוד, והיא נחקרה לא מעט, פשוט לא ספציפית בסקר הזה.
אם מעניינים אותך נתונים אובייקטיביים, חפשי מחקרים שזו המטרה שלהם. לא סקר שבודק דברים אחרים.
עד אז אפשר לקבל בעקיפין תמונה על המצב בשטח מנתונים סובייקטיביים של האמהות.
אני מאמינה שאם הנקה היתה הכי טובה גם לאם וגם לתינוק, זה היה ניכר בשטח, בינתיים השטח אומר אחרת למרות שטיפת המוח המשמעותית שעושים.
ואגב, אם תינוק מקבל תמ"ל כי אמא שלו מרגישה שאין לה מספיק חלב- זה בדיוק מגיע מחוסר הבנה וחוסר בטחון של האם. מעטות מאוד מאוד האמהות שבאמת אין להן מספיק חלב. (מכירה שתיים כאלה). הרוב- לא יודעות לזהות קפיצת גדילה, למשל, או מעדיפות את הוודאות שיש בתחושה שהן יודעות כמה בדיוק התינוק אכל.
וחוצמזה, אני בטוחה שאם ככה ה' ברא אותנו- אז כנראה שככה, לרוב, זה הכי טוב לנו.
אם הכי טוב היה תמ"ל אז ה' היה בורא תמ"ל אי אז...
כלומר רוב האמהות לא מניקות מלא בגיל 3 חודשים.
ה׳ ברא אותנו גם בלי מניעה מיד אחרי לידה, למרות שזה לא ממש מומלץ, לפחות לחלק מהנשים.
הוא גם ברא ילדים חולים ופגועים. הטיעון הזה לא ממש טוב.
הנקה מלאה מונעת היריון בשלושה חודשים הראשונים ביעילות של 98%.
היעילות הולכת יד ביד עם תדירות ההנקות ככה שכל התערבות בהנקה (הנקה לפי שעון, הוספת תמ"ל, שאיבות במקום הנקה) פוגעת ביעילות.
הקב"ה בהחלט ברא את האשה כשהיא לא פוריה כשהיא אחרי לידה עם תינוק קטן. אורח החיים המערבי פוגע במנגנון המופלא הזה ומצריך התערבויות אחרות כדי למנוע היריון.
כל מה שקשור לפוריות- גם אצל גברים (אחוז הולך וגדל של ספירת זרע נמוכה) וגם אצל נשים (הרבה יותר נצרכות טיפולים, ןבהקשר שלנו- ההנקה לא מונעת הריון לטווח רחוק).
יש נשים שבהחלט ההנקה כן מןנעת להן הריון, גם כשהן מניקות פעם ביום במשך שנתיים. אבל הן מיעוט.
ואם ההנקה היום לא פועלת כמניעה אז זה בגלל שאורח החיים, והתזונה וכו' השפיעו על זה, וזה די רחוק מ"איך שה' ברא אותנו".
לגבי ילדים חולים ופגועים- אני לא מבינה מה הקשר...
אני מדברת על מנגנון הזנה לתינוק שקיים אצלינו, כמו שהוא קיים אצל כל היונקים..וכמו שהג'ירפות מניקות את גוריהן וכמו שהדולפינה מניקה את גוריה אז כך גם אנחנו, כי זה טבע העולם שה' ברא. לא שאני משווה אותנו לחיות...אבל אנחנו חלק מעולם שלם שנברא בצורה שלמה.
עומד בניגוד למדע היום, המבוסס על מחקר.
אם היה כל כך קל 'פשוט לראות' לא היה צורך בכל העסק המסובך של מדע, מחקר וסטטיסטיקה.
לך יש את האנדקוטות שלך, לי יש אנקדוטות אחרות.
את מדברת מתוך 'פוזיציה' של מי שהעדיפה תמ"ל וסבלה מהטפות מוסר בעד הנקה,
אני אישית חוויתי בעצמי, כמניקה, ומכירה עוד שחוו, עידוד לתת תמ"ל משלל סיבות.
( בעצם הדבר היחיד שעקבי בגידול ילדים זה שאם תעשי משהו אחד מיד יקפצו כל אלה שמאמינים בגישה הפוכה בדיוק ויטיפו לך על כך.
ונקודה אחרונה, הטענה 'מטרת המחקר מסומנת מראש' או 'לאף אחד אין עניין לחקור את יתרונות התמ"ל' מתאימה למתנגדי חיסונים וכדו', כי באמת הרווחים הכלכליים מ*לא לחסן * קטנים הרבה יותר מהרווחים שמרוויחות חברות התרופות על חיסונים.
אבל לגבי תמ"ל זו פשוט טענה תמוהה מאוד, הרי תמ"ל זה עסק רווחי ביותר, ברור שהחברות המייצרות תמ"ל ישמחו מאוד לממן ולפרסם מחקרים העוסקים ביתרונות התמ"ל...
לפני כמה דורות באמת ניסו לטעון שתמ"ל יותר בריא מהנקה. סבתא שלי עמדה כנגד הזרם והניקה, למרות שכל הסביבה שלה חשבה שזה הזוי ובניגוד להמלצות הרופאים.
איך טענו את זה אז? אני באמת לא יודעת. אבל ידוע שמאז המדע הרבה יותר בודק את עצמו ויש הרבה יותר ביקורת על מחקרים.
וההשלכות של אותו דור ששכנעו את כולם לתת תמ"ל במקום להניק משפיעות עד היום...
לגבי חברות התמ״ל, הן לא באמת יכולות לעשות מחקר נגד הנקה (מבחינה אתית ) ולא יכולות לגשת לנתונים הנמצאים אצל משרד הבריאות.
איך אפשר להסיק מהעובדה שכך וכך נשים בוחרות לתת תמ"ל האם זה עדיף או לא?
בדקתי עכשיו בגוגל. רק 30% מהישראלים עושים פעילות גופנית בצורה קבועה. יש מידע שבדק את זה, באמת. והשאר לא עושים. לכן, אני מסיקה שניכר מהשטח שיותר עדיף לא לעשות פעילות גופנית.
זה נשמע לך הגיוני?
שהתמ״ל התווסף בגלל חוסר בחלב, כלומר יש בעיה עם ההנקה עצמה. בספורט אין בעיה, יש עצלנות או קושי להתמיד או תעדוף פעולות אחרות.
והבדל נוסף הוא שטיפת המוח שנעשית בהנקה ולא נעשית בספורט, הרי לא כתוב בשום מעלית, ׳עליה במדרגות עדיפה על עליה במעלית׳
אם היו עושים מעט מזה בספורט, כמות האנשים אולי היתה גדלה.
הספורט הוא פחות בריא, כי כשהיא עושה ספורט אז אחר כך כל השרירים שלה תפוסים, אז היינו עונות לה שיש פה בעיה בהבנה של איך ספורט עובד, ואולי היא צריכה ללמוד לעשות מתיחות אחרי שהיא עושה ספורט, והיא גם צריכה להבין שיש תופעות לוואי מסוימות לספורט, שאולי באותו רגע זה לא הכי נוח, אבל לטווח הארוך זה כן שווה את זה.
אבל לא נשתכנע מעצם הטענה שלה, שבגלל שהספורט גורם לה לכאבים כנראה שהוא פחות בריא.
וגם אם יעשו סקר שיכלה ש60% מהנשים שניסו לעשות ספורט הפסיקו בגלל שזה גרם להן לכאבים ולשרירים תפוסים - עדיין זה לא ישנה את המציאות שספורט בריא.
ולכן יש הרבה מאוד הקפדה במעקב אחרי גדילה של תינוקות, ואחרי העליה שלהם במשקל.
ואני דווקא מרגישה שמרוב שהחשש הזה נמצא במודעות גבוהה מאוד גם אצל הנשים המיניקות וגם אצל גופי הבריאות, אז ברגע שיש חשד שהתינוק קצת רעב מיד נותנים תמ"ל (כמו שבסקר שבאמת רואים שהרבה נשים נותנות תמ"ל בגלל שהן חוששות שהתינוק רעב). וזה עצמו יוצר את המציאות של מחסור בחלב בהמשך.
אני לא מתווכחת עם זה שיש נשים שבאמת אין להן מספיק חלב (כתבתי פה כבר שיש לי כמה חברות טובות שזה הסיפור שלהן). ואני לגמרי מסכימה שצריך להיות עם יד על הדופק ואם באמת רואים שאין מספיק חלב אז בוודאי שנכון לתת תחליפים.
אבל זה לא כאילו שכל התינוקות שקיבלו תמ"ל סבלו מרעב תקופה ארוכה עד שנתנו להם תמ"ל. ברוב המקרים מדובר על מקרה אחד שבו האמא הניקה הרבה זמן והרגישה שהתינוק נשאר רעב וכדי שהוא לא יישאר רעב היא נתנה תמ"ל (האם זה באמת היה נצרך או שלא, זה כבר נתון לדיון, וכמובן שונה בין מקרים שונים).
מקרים שבאמת מגיעים למיון בגלל תינוק שלא הצליח לינוק כמו שצריך אולי קורים אבל נדירים הרבה יותר. המספרים שמובאים בסקר שהבאת הם לא של המקרים האלו.
אבל אני שומעת המון סיפורים כמו שתיארתי.
ועל סיפורים של הגעה למיון שמעתי רק פעם אחת פה בפורום, ועל הסיפור של החברה שלך שהזכרת.
ולמעשה, אני מעריכה שאם זה היה סיפור שחוזר על עצמו והיו מקבלים במיון לעתים קרובות תינוקות מיובשים כי לאמא חסר חלב, כבר היו עושים עם זה משהו.
בכל מקרה, מה שבטוח אני יכולה להגיד זה שאין שום וודאות מהסקר שהתינוקות שקיבלו תמ"ל בגלל שהאמא חשבה שחסר לה חלב, באמת הספיקו לסבול מרעב.
כל עוד ימשיכו לפמפם שהנקה הכי טובה ואין כמעט כזה דבר חוסר בחלב (כמו פה), אמהות (ולעיתים תינוקות) ימשיכו לעבור יסורים בדרך לתמ״ל ללא סיבה. מקווה שהועלתי לכמה נשים שאולי התעודדו ואולי לא ייסרו את עצמן.
מי החליט שעדיף שהתינוק לא יהיה רעב אפילו לא לרגע, מאשר יתרונות שיש להנקה( שאת מכחישה, אז עבורך אולי באמת אין התלבטות... )
ההנקה אכן בנויה על זה שהתינוק ירגיש רעב.
ואז 'יפתור' לעצמו את הבעיה על ידי יניקה.
ואם הוא ממשיך להיות רעב, הוא צריך להמשיך לינוק.
ככה זה בנוי, מה לעשות...
אופציה מצוינת, ושבהחלט עדיפה לפעמים.
איפה כתבו שאשה שנותנת תמ"ל אמורה לייסר את עצמה?
בין היחידות שמאוד מאוד החלטיות כאן לאיזשהו צד זו את, שלא מוכנה לקבל את העובדה שלהנקה יש יתרונות בריאותיים
עם הפסקה שכתבת בסוף, נראה לי שכבר לא תצליחי להבין אותי, כי מיציתי מלהסביר.
לא טוב בגלל כמות האנשים שמבצעים אותו?
באותה מידה אי אפשר להוכיח שההנקה טובה או לא מהסקר שהבאת. זה הכל.
את מנסה לטעון שהסקר הזה מוכיח שתמ"ל שווה ערך/עדיף מהנקה. אני מראה לך שהסקר הזה לא מוכיח את זה. זה הכל.
שמניקה או לא.
זה כמות האמהות שחושבות שהתינוק שלהם רעב.
האם כמות האנשים שלא עושים ספורט משקפת כמה אנשים חושבים שהספורט מזיק להם?
בכל התגובות התייחסתי ליתרונות וחסרונות, ואם לא ברור אז אני ארשום, ברור שהנקה היא המקור ותמ״ל הוא החיקוי, אבל חיקוי טוב שמצליח להביא תוצאות כמו המקור, והמקור לעיתים בעייתי, לכן צריכים להיות ערניים ליתרונות וחסרונות.
ההנקה בנויה כך שיש מידי פעם חוסר בחלב. ובמקום להרגע ולהניק ואחרי יומיים זה עובר- אמהות לא יודעות את זה , נותנות תמ"ל וכך יוצרות במו ידיהן, שלא במודע, את בעית חוסר החלב.
בדיוק כמו המחקרים שבודקים הנקה.
הן אולי לא יכולות לעודד נתינת תמ"ל, אבל גם במחקרים אחרים על תזונת תינוקות, לא עושים ניסוי מבוקר עם הקצאה רנדומלית לקבוצות.
מה שיש זה בעיקר סטטיסטיקות שמשוות תינוקות שניזונו מהנקה לתינוקות שניזונו מתמ"ל. ובאמת יש לזה מגבלות. אבל סקרים כאלה כמובן שחברות תמ"ל יכולות לממן ולעשות.
הדרך היא לעקוב אחרי כמות גדולה של תינוקות, חלקם יונקים וחלקם מקבלים תמ"ל, ולהשוות את הנתונים של שתי הקבוצות.
ואכן, עשו אלפי מחקרים כאלה, והתוצאות שלהם הראו שסטטיסטית תינוקות יונקים בריאים יותר והמשקל שלהם תקין, ואילו תינוקות שניזונים מתמ"ל - סטטיסטית נוטים יותר לחלות, ונוטים יותר למשקל יתר.
אפשר להסתמך על נתונים אובייקטיביים שנחקרו שוב ושוב, ואפשר להסתמך על תחושת בטן של אימהות.
אני יודעת מה משכנע אותי יותר.
כמובן, יש מקרים שבהם נכון להשתמש בתמ"ל, משלל סיבות.
לפעמים בגלל הנתונים האישיים של אמא מסוימת ותינוק מסוים, תמ"ל יהיה בריא יותר.
לפעמים הנקה תהיה בריאה יותר, ועדיין, משיקולים שונים (נפשיים, כלכליים וכו') יהיה נכון יותר לתת תמ"ל.
תמ"ל הוא לא רעל, חלילה. זה מזון מותאם לתינוקות, ולגיטימי לגמרי להשתמש בו.
גם במשפחות הכי הכי בריאות שאני מכירה אוכלים גם מאכלים פחות בריאים, ככה אנשים נורמליים מתנהלים, וזה בסדר גמור.
רק חשוב לדעת את העובדות:
אני לא אגיד "לחם מקמח לבן בריא יותר מלחם מקמח מלא", אלא "לחם מקמח מלא בריא יותר, ומסיבות שונות אני בוחרת בכל זאת לאכול קמח לבן".
באופן דומה, אי אפשר לומר: "באופן כללי תמ"ל בריא יותר מהנקה", כי זה פשוט לא נכון. אפשר לומר: "באופן כללי הנקה בריאה יותר, אבל ספציפית לתינוק שלי בריא יותר תמ"ל", או: "הנקה בריאה יותר, אבל משיקולים שונים החלטתי בכל זאת לתת תמ"ל."
גם אחרי שנתוני הסקר עמדו מול העיניים של החוקרים, הם ממשיכים להחזיק בעמדה שהנקה חשובה לבריאות ועדיפה על פני תמ"ל.
כלומר, בעיניהם הנתונים שהם אספו לא מעידים שתמ"ל עדיף על פני הנקה.
ברור שלא ידגישו ממצאים הסותרים את מטרת העל.
אבל אם 92% מהתינוקות ינקו ולפני גיל 3 חודשים המגמה מתהפכת ו60% כבר מקבלים תמ״ל מהסיבות של משקל/ חוסר בחלב (80%)
יש פה אמירה של האמהות בשטח שההנקה לא מספיקה.
אגב, שם הסיבה השולטת היא רצון של האמא לנוח (במקום השני - תחושה של האמא שחסר חלב).
הפרשנות שלי, שאפשר בהחלט לחלוק עליה, היא שלרוב נשים לא חשוב מלכתחילה להניק הנקה מלאה. כשמישהי מלכתחילה לא ממש בעניין של הנקה, כל ספק קטן יערער אותה.
התינוק לא רגוע? בטח ההנקה לא מספיקה.
הגודש הפסיק? בטח אין מספיק חלב.
החמות אומרת שהתינוק נראה קצת קטן? בטח צריך לתת לו תמ"ל.
אם לנשים היה יותר ידע ויותר ביטחון בהנקה, אני משערת שהיינו רואים תוצאות אחרות לגמרי של הסקר.
ושוב, אני לא טוענת שזו מסקנה הכרחית מהסקר.
זו הפרשנות שלי, ובעיניי היא מסבירה את הפער בין התחושה הסובייקטיבית של אימהות לבין הנתונים האובייקטיביים.
כל אחת נותנת פרשנות לפי נטית ליבה, אבל חשוב להזהר עם פרשנויות כשמדובר ברעב (אפשרי) של תינוק.
מבחינת העברת נוגדנים וכו'?
לצערי היו לי בעיות ההנקה... והשתדלתי לשאוב לילדים... בילד הראשון אפילו שאבתי לו שאיבה בלעדית 5 חודשים...
שלך.
יש טיפה הבדל כי יש נוגדנים שעוברים דרך הפטמה ועצם המציצה של החזה . .
אבל לא באופן משמעותי
וזה אכן היה מטורף....
אבל כנראה זה באמת שווה את זה
אני גם שואבת בלעדית לתינוק בן 7.5 חודשים
וקרה לי עוד פעם אחת עם ילד אחר ששאבתי 4 חודשים
הנקה ישירה היא עדיפה כי הגוף מייצר נוגדנים סךציפיים למה שהתינוק חשוף אליו
אבל זה זניח כי ממילא את והוא באותה סביבה וחשופים לאותם נגיפים ולכן הנוגדנים שלך רלוונטיים גם אליו
זוכרת את מה שכתבת בשירשורים קודמים שלך לגבי עניין ההנקה והדלקות... לצערי ולצערך כנראה באמת יש לנו במשותף בנושא הזה(אני זוכרת נכון שיש לך גם דלקות וסתימות בתדירות גבוהה?)
כל פעם יש לי תקווה שבפעם הבאה יהיה יותר בקלות בעז"ה בנושא הזה(למרות ששאלתי כירורגית שד והיא אמרה שככל הנראה יהיה מורכב בנושא גם בפעם הבאה כי אחרי הרבה דלקות, השד כבר עם איזשהו מיבניות שזה כבר חוזר על עצמו.אבל מקווה שאני אופתע לטובה בעז"ה)
הדלקות חלפו
אני לא יודעת אם זו הסיבה היחידה
אבל כנראה היתה גורם מרכזי
ובלי קשר, כן יש לי נטיה לדלקות
כמי גם נטיה לייצור יתר של חלב
(אליה וקוץ בה...)
מוזמנת לפרטי בכיף
צברתי המון המון ניסיון וידע בנושא...
והלוואי ותהיה לך חווויה טובה בפעם הבאה בעז"ה!!!
מרגש שזוכרים
משאבה מעולה מתאימה גם לשבת
המרובעת, היקרה לא העגולה דרך קופח
הדגם היקר יש שני מנועים והיא ברמת משאבות בית חולים
אולי בלידה הבאה אשקול את זה
תודה שענית
כי כשהילד חולה הבלוטות שעל הפטמה קולטות את זה מהרוק ומייצרות נוגדנים בהתאם. ובשאיבה אין את זה.
עדיין עדיף כמובן על פני תמל.
אני חושבת שהדיון הוא אחר לגמרי.
לא למה תמ''ל טוב מבחינה רפואית ובריאותית
אלא למה תמ''ל טוב לנשים למשל שלא מסתדרות עם ההנקה ובמקום להיכנס לדיכאון הן נותנות לילד את זה והילד מקבל אמא שמחה.
או נשים שבחרו לא להניק מכל מני סיבות וזה נתן להן כוחות
ברור שאם ההנקה לא עושה טוב לאישה מבחינה נפשית אז זה לא שווה את זה והילד צריך אמא עם כוחות וחיוך על הפנים. זה גם משפיע על ההתפתחות של הילד..
גם אם כתבו דברים שיש לך מה לענות להם - את לא חייבת לענות אם את מרגישה שזה כבר לא נעים לך להשתתף בדיון הזה.
אין פה מטרה לשכנע באמת אחת. גם אם את משוכנעת שמה שאת אומרת הוא האמת, אין פה מטרה להגיע למצב שכל המשתתפות בשרשור יסכימו שזו האמת (כמו שגם במציאות אנחנו לא ננסה ללכת ולשכנע את כל העולם במה שאנחנו מאמינות בו, ולא נרפה עד שכולם יקבלו את דעתנו).
לכל אחת מותר לשתף בדעה שלה. לכל אחת מותר לענות. וכך אחת שקוראת את השרשור תבחר להקשיב למה שמדבר אליה ונכון עבורה.
זה דיון על נושא רגיש שנוגע להרבה נשים במקום אישי. שימו לב לשמור על עצמכן, אם הדיון לא מתאים לכן, תשאירו אותו לאחרות...
אני לא רומזת פה שום דבר לאף אחת ספציפית.
כתבתי את הדברים כי קודם כל אלו דברים שאני צריכה להזכיר לעצמי כשאני נכנסת לדיון כזה.
לפעמים כשמנסים לשכנע במשהו שאנחנו מאמינים בו, יש לנו נטייה להמשיך ולדון ולא לוותר עד שהצד השני משוכנע. אבל לא תמיד זה יקרה, כמו שגם בעולם האמיתי אני לא אנסה להביא למצב שכל הסובבים אותי יאמינו בכל הדעות שאני מאמינה בהן, גם אם אני משוכנעת שזו האמת.
אז כמו שאני מזכירה לעצמי, שאני יכולה לכתוב את מה שאני מאמינה בו, אבל כשאני מרגישה שזה כבר לא מתאים לי אז אני יכולה להניח לזה, אז רציתי להזכיר את זה גם לאחרות שמשתתפות בשרשור.
כי דווקא בשרשור מהסוג הזה יותר קל לשכוח את זה ולהתעקש בניסיון לשכנע גם כשזה כבר מעצבן אותי ולא מתאים לי.
כמובן שכל אחת שרוצה להמשיך ולכתוב - מוזמנת בשמחה. בשביל זה יש פורום... רק תהיו קשובות לעצמכן.
כמו בכל נושא יש פה עניין של יתרונות מול חסרונות.
הבעייה היא כאשר נצמדים לדעה אחת בצורה קיצונית ומתעלמים מהדעה השנייה.
יש יתרונות וחסרונות כלליים, ויש יתרונות וחסרונות תלויי אישה, תינוק, גיל התינוק, הרכב משפחתי.
וההשוואה מפליאה אותי.
בחיי
כי יש גם יתרונות וחסרונות לגדילה במשפחה ביולוגית מול משפחה מאמצת,
להתפתחות עובר ברחם מול אינקובטור ועוד.
לפעמים אין ברירה ומכל מיני סיבות אי אפשר להשתמש בדבר האידיאלי שהטבע (הקב"ה) נתן לנו. אבל מכאן ועד להציג את שתי האפשרויות כשוות ערך מלכתחילה?
הרחקתן לכת.
כשתינוק נולד טרם זמנו ושמים אותו באינקובטור, הוא עלול לפתח בעיות בריאותיות והתפתחויות.
התמ״ל אמנם מלאכותי, אבל התוצאות שלו דומות מאד למקור, לכן הוא יכול להיות תחליף מצוין.
להרגשתי האישית - הנקה היא מזון בריאות עם יחסי ציבור יוצאים מן הכלל ולא פרופורציונאליים.
אמנם לא בדקתי מחקרית, אך נראה לי שהרבה יסכימו איתי שהפער הבריאותי בין קמח לבן למלא למשל ככל הנראה הרבה יותר משמעותי מהפער בין תמ"ל להנקה.
אבל לפחות ממה שאני רואה סביבי - רוב האימהות שמניקות בחירוף נפש, כשהתינוק מתחיל לאכול לחם - נותנות לו מקמח לבן...
שלא לדבר על מוצרים גרועים יותר.
אז נכון, יש יתרונות בריאותיים, בפירוש. ויש גם חסרונות.
גם לא לכל האימהות ההנקה הולכת בקלות, שזה גם שיקול. אם ההנקה באמת קשה מדי - גם לתינוק עדיף אימא רגועה ושמחה, כך למדתי על בשרי.
יש גם תינוקות שפחות נכון להם בריאותית תמ"ל - אם מסיבות של משקל, רגישות לחלב שלא נפתרת בשינוי תזונה של האם, ריפלוקס...
לדעתי, הוציאו את ההנקה לחלוטין מכל פרופורציה הגיונית. ומה שחוויתי בבית חולים/טיפת חלב/סתם בחברה - מכבש לחצים לא קל, ושטיפת מוח שמעולם לא חוויתי אחר כך בתזונה של הילדים עם מוצקים.
יש הבדל גדול בין אוכל שאולי פחות טוב לילד לבין ההנקה.
יש תוספים שאם התינוק לא יונק הוא לא יקבל אותם.
אני מרגישה דווקא לאחרונה אוזלת יד בעניין ההנקה כי נשים לא מבינות כל כך את המשמעות של ההנקה ומה זה תורם לתינוק.
בסופו של דבר, הרי הבריאות - להבנתי לפחות - היא מטרת העל...
ושוב - אין ספק, שבמרבית המקרים ההנקה היא באמת הדבר הטוב ביותר לתינוק.
אבל לא תמיד, וגם כשכן - הפער הבריאותי לעומת פערים בריאותיים אחרים שנובעים מתזונת ילדים - די תמוה בעיני ביחס לקמפיין ולדחיפה שעושים לזה, לפחות לאור מה שחוויתי.
לא יודעת אם נשים מבינות את המשמעות של ההנקה, כן חוויתי לחץ סביבתי מטורף - הן ממסדי והן חברתי - להניק.
(שאגב, לטעמי - לחלוטין עבר גבולות. זה לא ענין של אף ממונה מטעם עצמו ללחוץ עלי להניק וזה גם חוסר אחריות מטורף - הרי אין לבן משפחה/חברה/שכנה כל יכולת לדעת מדוע אינני מניקה...
וכן, יש בהחלט מקרים בהם הנקה מזיקה לתינוק, או אפילו מסוכנת לו.)
הנקה היא לא רק תזונה
היא גם נחמה וויסות וקרבה רגשית ופיזית לאם
היא טובה גם עבור האם מהמון סיבות
ואני כותבת בצער כי לא הצלחתי להניק ואני מאכילה מבקבוק
שמחה בסופו של דבר יש לי תינוק בריא וזה הכי חשוב, אבל לא מייפה את המציאות, זה חסרון.
שאת אמא מעולה, ואל תהיי עם רגשות אשמה.
את צודקת בהכל, אבל את יכולה לתת לילד שלך המון מכל אלו אם תאכילי אותו עור לעור, תדברי ותשירי לו תוך כדי. תסתכלי אליו באהבה ותצרי קשר עין.
יש אמהות שמניקות עם פל' ביד.. הנקה היא קסומה, אבל את אמא נהדרת גם בלי להניק! ויהיה לכם קשר מדהים. מנסיון.
אל תתני מקום לרגשות אשמה, תזכרי שאת עשית החלטה מתוך שיקול דעת והילד שלך נולד דווקא לך בסיטואציה הספציפית הזו. יש השגחה בעולם
זה מה ששומר על השפיות שלי בהנקות הארוכות שלא נגמרות
זה לא דבר רע. בבקשה בלי שיפוטיות
ברור שיש ערך בקרבה לתינוק ויחס.
זה ממש לא אומר עכשיו שכל זמן ההנקה את צריכה להיות מרוכזת בו, לא בטוחה שבכלל אכפת לו הוא עסוק בלאכול.
אני תמיד הנקתי עם ספר או פלאפון, בכלל לא רואה שום אידאל שלא לעשות את זה. הרבה יותר אפקטיבי לשנינו שאפנה לו זמן שבו הוא לא אוכל אלא מרוכז בי חזרה
את היחס לתינוק תתני מתי שמתאים לכם, כמה שמתאים ואיך
גדול בהרבה מאשר בין סוגי קמחים שונים...
אני מופתעת מההשואה
יש להנקה המון יתרונות רגישים.
ובעיני זה יותר חשוב מהיתרונות הבריאותיים.
את יכולה לשאול כל פסיכולוג התפתחותי, יש חשיבות מאוד גדולה למגע עור לעור עם התינוק. מי שבאמת מאכילה במגע כזה לא בטוחה שמבחינה רגשית יש הבדל אבל זה משהו שמאוד קשה לתחזק. ולא רק זה. גם הקרבה לפנים של האמא.
ובסוף ה ברא לנו גם מופלא, הרי ברור שעדיף ללדת רגיל ולא בקיסרי וברור שעדיף להיכנס להריון טבעי מהפרייה (למרות שיש יתרונות לדברים האחרים) לדעתי ברוב המקרים הטבע עדיף..
גם אני עברתי את זה. ובכלל לא להניק היום בחברה זה ממש כתם של אמא מזניחה בערך. (זכורה לי הערה ממש ממש בוטה דרך חלון של הרכב אחרי שרק חזרתי מהלידה מאשה זרה שהציצה וכבר הסתכלה עלי בזעזוע ואמרה 'כבר מטרנה??'
היא ממש שברה אותי לרסיסים. לא יכולתי להניק רפואית)
ומצד שני, אני מניקה מאז הרבה ב"ה, ואני חושבת שכל עוד נעשה שיקול דעת וההחלטה התקבלה באופן מושכל- כל החלטה שלא תהיה היא לגיטימית ואף החלטה לא הרת גורל.
יש ילדים בריאים, מפותחים, שמחים, חכמים ונבונים שקיבלו רק תמ"ל. ויש להם קשר נהדר עם האמא שלהם.
מצד שני, זה נכון שיש אובייקטיבית המון יתרונות להנקה. אלא שאמא מניקה עצבנית, שחוקה, שבורה פיזית ומנטלית זה בטח לא מציאה גדולה.
ובגלל שהנקה ככ ככ דורשת וטוטאלית, לא קשה להגיע למקום של אםיסת כוחות. ולכן באמת כל החלטה היא סבירה והגיונית מאוד. אני ממש לא שופטת
יש לי שתי חברות, מורות בצוות במקום בו אני מלמדת שכשחזרו מחופשת לידה שאלתי אותן איך מסתדרות עם ההנקה, והן הסתכלו עלי בתמיהה ואמרו לי שהן בכלל לא מניקות, מההתחלה. להן זה היה מיוחד שאני מניקה, ומניקה הרבה. ואם חשבתי שזה בגלל שזה בי"ס חילוני- אז לא. יש לי גם חברה טובה, מהיישוב, שמראש לא רוצה להניק. כן, אני לא מצליחה להבין את זה, אבל זה ממש לא כתם ואני רחוקה מלחשוב שהן אמהות מזניחות. אני רק קצת מצטערת עבורן על מה שהן מפסידות, לטעמי, אבל לא שום מחשבה מעבר לזה.
הוא סוג של "אפליה מתקנת" אחרי המון שנים של יחס הפוך להנקה...
אמא שלי מספרת שכשהיא נולדה אז לא נתנו לאמא שלה בכלל להניק אותה!! זה בארה"ב...ועד היום יש סבתות ש"נגעלות" מהנקה וחושבות שזה פרימיטבי- כי זו שטיפת המוח שעשו במשך די הרבה זמן נגד ההנקה. אז עכשיו יש נטיה לצד השני, ובסוף זה יתאזן.
שמעתי את הקטן שלי (בן שנתיים וחצי) בוכה, הלכתי לבדוק מה קורה כי אחד האחים מציק לו הרבה לאחרונה, אני מגלה אותו סגור בחדר והרגליים שלו קשורות. הלם!!
כעסתי מאוד על הילד (בן כמעט 7) ואמרתי לו שזה אסור ורק גויים רשעים עושים ככה, אבל תכלס אין לי מושג מה הייתי אמורה להגיב. רוצה לדבר איתו על זה מאוחר יותר לא מתוך כעס.
מצד אחד אני מבינה שזה מעשה שובבות ילדותי ולא משהו אכזרי כמו שזה נתפס בראש שלי, אבל אני בכל זאת מזועזעת מהרעיון
ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד
הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק
אין מה ממש לכעוס
הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו
להשגיח עליו שלא יעשה
וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור
בסוף זה אמור לחלחל
ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7
זה הגיוני לגמרי
לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.
יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.
סליחה אם אני מלחיצה
ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת?
ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר
כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה
אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו
חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים
וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.
אמא היא גם בן אדם עם צרכים.
גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד
והוא קטן ולא מבין סכנה
ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי
(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)
יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן
אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.
מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..
(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)
ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן
ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.
וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.
עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.
השובב שלי הוא השלישי
וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..
על סיכונים וסכנות
ואנחנו ממגנים את הבית
אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו
אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.
בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן
אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות
(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)
בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.
ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.
דברים אסורים קורים מעת לעת..
פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר
הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן
ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.
וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...
שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא
לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.
לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅
אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.
(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)
לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.
אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.
ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן
לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!
הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅
גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...
יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת
אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.
גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.
אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.
בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות
המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות
לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה
אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .
ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו
זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.
הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן.
נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?
בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.
נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.
ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...
ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)
אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר
לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז
בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.
כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה
יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.
אנחנו דוסים מתנחלים.
היא טבעונית.
הם פציפסטים.
עד כאן רקע.
הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו
מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו
אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז
אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.
נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.
רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.
מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.
מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.
נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...
בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...
וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים
אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.
שבעלך ישבק איתו מראש לפני אירוע
בעדינות ובנעימות
אבל כן לוודא שיהיה אוכל שתוכלו לאכול
חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק
אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים
ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם
שיבוא
הקטע הוא שעלינו מקשים
אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!
אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון
בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..
אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?
זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.
אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)
מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????
אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים
ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו
לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל
הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם
לק"י
כך שלא בטוח שלהשאר בסוכה כשגשום ולא נעים זה הידור....
(למי שסובל מזה).
לוקח זמן להתאושש
תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה
תחתונה זה יותר זמן להתאושש
אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.
בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.
מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.
עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.
הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.
בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.
בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום
בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.
תלוי איפה השן..
ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..
אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה..
לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים
על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.
הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.
יכולה לתת מספר בפרטי.
גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.
מה שכן המחיר…
זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏
לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃
מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.
חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח
לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆
כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?
בעל במילואים וכו..
יש לי נטיה לשים להם טלויזיה בבוקר
עוזר לי להתארגנות
והם כבר מבקשים באופן קבוע
זה נורא? שעה בבוקר?
אין זמן ביניים שהם משועממים.
קמים, מתלבשים, יוצאים.
אם יש לי ארגונים מעבר, משתדלת לעשות לפני שהם קמים
הילדים שלי קמים מאד מוקדם, עםה שמש.
בחורף זה סבבה אבל בקיץ בחמש ועשרה כולם ערים (זה לא קשור לאור זה קשור לשמש, כי החדר חשוך לגמרי)
זה לא תמיד בשליטתינו כמה זמן בוקר יש
(אכן הבוקר אצלינו ארוך וזמן מופלא שהם משחקים בו בכיף. אני מלבישה ממש בסוף, אחרי שהתיקים ארוזים ואני מוארגנת להוציא אותם/בעלי.
כי אין לי כח לעצבים של ילדים מאורגנים שעכשיו צריך להישמר שיישארו ככה ובגד מתלכלך וכו')
קמים אצלי מוקדם
יש מלאאא זמן לבלות בבוקר
ואין לי טלויזיה, אבל בהחלט לא קל לי להתארגן במקביל. יש בקרים שמעסיקים את עצמם יפה, ויש לא מעט שהם מאד דביקים אלי
שום דבר אחר
קמים, מתארגנים, ויושבים לשחק או לקרוא נגיד
אוכלים משהו
ויוצאים
זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)
מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.
בכנות זה ענין של הרגל
מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.
מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)
במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?
אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.
פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.
(בשעה אפשר להספיק גם להעיר, גם להלביש, גם להתארגן וגם לשלוח כבר למוסדות...)
אנחנו מפעילים לפעמים סרטונים בטלפון לילדונת, אבל היא היחידה שאנחנו עושים לה את זה, כי היא מאתגרת מאוד-מאוד בהתארגנות בבוקר (על הרצף האוטיסטי) ואנחנו מחפשים כל דרך להקל. בכל אופן, מדובר בלא יותר מרבע שעה, שתוך כדי אנחנו מנסים לארגן אותה.
לשאר הילדים אנחנו מפעילים לפעמים שירים כדי לעורר אותם. לעתים רחוקות מי שכבר מאורגן זוכה לצפות בסרטון, אבל זה לא בשגרה.
(אני לא כזו אלופה בהישמרות ממסכים... לצערי הילדים שלי רואים יותר מדי מסכים במהלך היום. אבל איפה שאפשר משתדלת להמעיט...)
זה לא ממש בריא לפתוח את הבוקר עם כל כך הרבה גירויים..
אני אודה ששנה שעברה הייתי עם היפראמזיס ובעל במילואים ונפלתי גם למלכודת של מסכים בבוקר.
וזה מאוד נח וקשה להפסיק
אבל ברגע שהחלטתי עם עצמי שדי בכל מחיר אז מאוד מהר הן התרגלו שאין.
היום הן פשוט מתארגנות (קצת יותר בנחת) ומשחקות.
בהתחלה הן היו מבקשות והיום הן כבר לא מבקשות יודעות שזו לא אופציה.
אצלי יש "תחנות"
נטילת ידיים
להתלבש, לא יוצאים מחדר עד שמתלבשים אלא אם כן צריכים להתפנות..
שטיפת פנים וצחצוח שיניים
קרם פנים וסידור שיער.. מי שרוצה מקבל נשנוש בוקר או כריך.. מי שלא יש דפים ועפרונות ציבעוניים בשולחן (כמות קטנה) עד שהם יוצאים..
עם משקפים מהיסודי
מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר
רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?
תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר
ילדתי שניים בינתיים ב"ה
הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה
כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.
אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).
אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.
ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.
מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.
יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.
אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.
חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.
שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.
בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4
וגם לא באמת חזר לה מספר גבוה, היא מסתדרת בקלות גם בלי משקפיים
אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס
רואה 6/6
היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים
מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.
עכשיו יש 1-2.
אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...
עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם.
באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)
בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.
חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...
אם כמובן זה מתאפשר מבחינה טכנית למבנה העין וכו'.
במדידות ובדיקת התאמה הם לוקחים בחשבון גם ניתוח תיקון
עלה המספר
במספר שלם..
אז חוששת מאוד לעשות לייזר ושיחזור לי...
למי שיש הסדר עם הקופ"ח? נכון לתקופה זו..
והאם אפשר לשלם בתשלומים?
בביטוח שיש בקופת חולים
ובהסכם של קופת חולים עם המקום
הפער לאותו ניתוח באותו מקום בין השתתפות קופות חולים יכול להגיע לאלפי שקלים (מניסיון), אז צריך לברר ספציפית.
שעשתה
המספר עלה לה ובמהלך הזמן גם הסתבך ונהיה קרע ברשתית
מורכבת עם הראייה
עכשיו יותר בסדר אבל כן זקוקה לטיפות קבוע
והנזק לרשתית הרופאים אמרו לה שזה כנראה וודאי מהניתוח
יש פה עניין של סיכוי מול סיכון
זה גם תופעה שהחלה הרבה דיי הרבה שנים מהניתוח אבל ממה שהבנתי ממנה זה אחת מהסיכונים לטווח רחוק של הניתוח
במשקפי קריאה..
קצת מוקדם יותר מאנשים ללא משקפיים..
אולי הגיל קצת משתנה אבל ממה שהבנתי זה די מחייב שיהיה
שלפי מצב העיניים שלי עכשיו, לא בטוח שאני אצטרך משקפי קריאה. אבל עם אני אעשה לייזר, אז אני כן אצטרך אחרי גיל 40.
(לא בטוחה שהבנתי אותו מדויק. בכל מקרה לא עשיתי לייזר ולא שוקלת לעשות כרגע).
עכשיו משתלט עלי ייאוש אין סופי
ואין בי טיפת כוח אפילו לא להתפלל.
אומרת עלייך פרק תהילים עכשיו
קחי את הזמן שלך להתבאס ולנשום...
שה' ישלח לך אותו בקרוב ממש!
