מצוות פרו ורבו זה של הגבר. לא של האישה.

אז אני מונעת כמה שאני רוצה.

גם מה זה יעזור אם הרב יגיד שאני צריכה להפסיק למנוע ובאמת לא באלי? אכנס להריון לא רצוי?

כי פחדתי אבל רציתי

הוא אמר שכן😂😂

אז מנענו כמה חודשים וזהו (הוא אמר בין חצי שנה לשנה אחרי הלידה, חיכינו טיפה פחות מחצי שנה)

הרב שלנו בד"כ מביא טווח שאפשר למנוע ואם נרצה למנוע גם אחרי אז לשאול שוב

מה שקורה בפועל זה כשהתאריך מתקרב עולות פתאום המון מחשבות ורגשות על הנושא והרצון צף ולא יצא ששאלנו שוב😉

סובר שאברכים (או אברכים לשעבר) יכולים להחליט בזה בעצמם. זה מתוך נקודת הנחה שהם בעצמם רוצים הרבה ילדים, עד כדי כך שלפעמים צריך להזכיר להם שצריך לעשות הפסקה...

אצלנו, בכל אופן, ברוב הפעמים הייתי חייבת רפואית למנוע, אז באמת לא היה מה לשאול רב...

אחרי הלידה הראשונה שאלנו אם אפשר למנוע והרב בעצמו עדכן אותנו לכמה זמן הוא ממליץ (בין חצי שנה לשנה), בראיה לאחור מזל שהוא אמר את זה כי המניעה ההורמונלית הכניסה אותי לדיכאון עמוק ואם הייתי ממשיכה איתה לא בטוח איפה הייתי היום

אחרי הלידה השניה והשלישית פשוט מנענו בלי לשאול 😅

כשרוצים למנוע בעלי מתקשר לרב ומבקש למנוע.

הרב נותן אישור לתקופת זמן מסוימת, ואם אנחנו רוצים להמשיך למנוע בעלי מתקשר לרב שוב.

כמובן שהרב לא זוכר לכמה זמן הוא נתן אישור ולא נכנס לזה. זה חשוב לנו, אנחנו דואגים לזכור לכמה זמן קיבלנו אישור ולהתקשר לבקש שוב.

הרצון להתקשר ולבקש אישור מרב חשוב לשנינו

העניין הזה...כאילו בסוף זו בעייני החלטה סופר אינטימית של בני הזוג בהתאם למשאבים ולרצונות שלהם.אם לאשה אין כוחות או חשק להריון נוסף והיא אמורה לשאת עכשיו הריון כי הרב לא אישר למנוע זו בעייני פגיעה נפשית חמורה...נשמע לי כמו משהו קצת לא תקין להכנס למקומות כאלה עם רב..

אבל זאת אני🙃

הלכתית ולכן יש זוגות שכן מעוניינים לשאול ולהתייעץ.

אף רב לא יאסור על אישה למנוע אם היא במצב שלא מתאים....

במיוחד לא בדור הזה.

כי אני שמעתי על כמה וכמה שרבנים לא התירו להם למנוע למרות שהאישה לא רצתה עוד הריון .

זה עצוב,

וכנראה תופעה שייכת לפלח מסוים מאוד,

אבל קיים בהחלט ולא כ"כ מעט.

שאלתי קצת לפני הלידה

והוא אמר שהוא אומר לכל אישה באשר היא למנוע חצי שנה אחרי לידה ואז לדבר איתו שוב

בתכלס לא רציתי למנוע ולא מנעתי בכלל.

ושאלת המניעה בכלל לא עולה על הפרק?! חחחח

אף פעם לא מנעתי.. וגם לא נקלטתי במרווחים כאלה צפופים אז לא יצא לנו להגיע לצומת הזה של לשאול רב.. 🤦‍♀️🤷‍♀️

מניעה????

לנסות אוביטרל את מתכוונת???

"טבעית"

ב"ה זכיתי בבעל ת"ח שגם מדריך חתנים.

ובמהלך לימודיו שאל והתייעץ הרבה גם בנושאים אלו.

אז כשהגענו לרגע לא נזקקנו לשאול....

כיום גם אחרי ילד אחד רבנים מתירים מניעה לתקופה ממושכת

ובודאי אחרי שיש בנים ובנות.

אחרי הגדול כן התייעצנו עם הרב- לא בתור פסיקה הלכתית מוחלטת אלא בתור התייעצות מה ההתנהלות ה"ראויה" ואיך מחליטים אם כן או לא וכו..

עם העקרונות האלה הלכנו בהמשך וגם הפעם.

בסופו של דבר ההחלטה היא שלנו ולא של הרב, וזה גם מה שהוא הדגיש לנו. הוא בנושא הזה רק בתפקיד מורה דרך אבל לא פוסק...

2 בנות ובן.

וכרגע זה לא נכון לנו עוד היריון ולידה

אז מונעים.

רגשית אני רוצה כל הזמן.

פיזית, טכנית, שכלית זה לא נכון.

אם היה לנו רק מין אחד היינו שואלים

אבל אנחנו שומרי תומ"צ וזאת שאלה לרב אז אנחנו שואלים למרות שלא ברור לי באיזה קטע רב יחליט לי מה לעשות.

תרגישו שאתם עדיין לא מוכנים?

הרבה פעמים רבנים נותנים מינימום זמן ואחר כך נותנים הארכה..

הייתי מעדיפה שיעשו הפוך, שיתנו ליותר זמן ואני אוכל להפסיק עוד לפני שהזמן יעבור.

עכשיו אם נרצה להאריך נצטרך שוב להתקשר לרב ופחות נחמד העניין.

אולי זו המטרה, שזוגות יחשבו אם המניעה באמת קריטית להם על חשבון האי נעימות של להתקשר לרב 🙈

חח לא שאני מסכימה עם השיטה. מסכימה איתך שהייתי מעדיפה שיתירו ליותר זמן ואנחנו נחליט אם הספיק לנו פחות.

לאחרונה בגלל חוסר הנעימות שבשאלות מהסוג הזה ובמיוחד לרב שמכירים בעלי התחיל לשלוח שאלות במייל לרב אחד גדול שמתאים לפסיקה שלנו ולא מכיר אותנו אישית, ומאז יש פחות אי נעימות. אם תרצי אני יכולה לשלוח לך את השם והמייל שלו בפרטי

אבל זה לא ברור מאליו ולא בהכרח בא יחד עם "שומרי תורה ומצוות"

אם בעלי ממש לא מרגיש בנוח לשאול

לדעתכן יש פה מקום לבקש ''היתר'' מפועה?

רבנים מוסמכים שזה בדיוק תחום הפסיקה שהם.

אפשר להתייעץ איתם

אבל הם יתנו לך תשובה גנרית לפי פרטים טכניים יחסית שלכם

ולא פסיקה פרטנית בשבילכם.. תשקלי אם זה נכון לכם(יכול להיות שכן)

הרב שלנו ממה ששומעת מחברות דיי מחמיר

לכן מבחינת בעלי (שלא רוצה בקרוב הריונות נוספים, לילד שבדרך כמובן שמח ומחכה) - מבחינתו בגלל שהרב הזה לא מתיר - הוא לא רוצה בכלל לשאול..

אם ככה אפנה לשקט הנפשי שלי לפועה, בשביל לדעת שיש היתר 

אני הולכת לשיעורי טהרת משפחה ושלום בית

הרבנית שם סיפרה סיפור על רב שאפפעם לא היה מתיר לנשים מניעה לא משנה הוא לא היה מתיר

עד שהבת שלו נכנסה לדיכאון אחרי לידה אחרי הילד ה11 והוא הבין שטעה בדרך שלו

ואז הוא אמר שעכשיו הוא מבין את הצער שגרם לכל אותן נשים

אני חושבת שכן להתייעץ עם רב אבל עם רב שסימפטי למצב אם אתם לא יכולים ומסוגלים לגדל ילד אין סיבה שהרב יחליט שכן.. הרב אמור להיות רגיש למצב ולסיטואציה

בסופו של דבר הרב לא יגדל אותו וזוגות שבסוף מגיעים לגירושים כי העומס של הבית והילדים לא השאיר להם טיפת זמן לבנייה אישית זוגית הרב לא ישלם את המחיר הזה אלא הזוג

היא סיפרה שם עוד כמה סיפורים שהמחישו אבל זה בגדול

ותמיד התירו לי יותר ממה שרציתי.

גם מכון פועה- אחרי תקציר על ההריונות והלידות תמיד התירו לשנתיים/שלוש.

לפני התקן התייעצנו עם רב, שגם עזר לנו מאוד להטהר אחרי ההתקן

תכלס עכשיו אני כבר לא שואלת, מכירה את המורכבות שלנו, יש לנו בנים ובנות, ותמיד התירו לנו מעל ומעבר..

אומר שאסור למנוע

אבל את לא רוצה הריון.

מה תעשי?

רב שאומר שאסור למנוע ואת לא רוצה הריון, כנראה לא הבין את הסיטואציה ולכן פסק מה שפסק.

יכול להיות שלא הסבירו לו כמו שצריך, או שהוא לא הבין.

אין דבר כזה שרב יפסוק שאסור למנוע אם האשה לא רוצה הריון.

מכאן נובע-

שאין מה לשאול, כי לא יכולה להיות סיטואציה שאשה לא תרצה הריון ורב יכריח אותה ויפסוק בכל זאת שאסור לה למנוע. 

נכון שיכול להיות שהוא לא הבין את הסיטואציה, אבל לא בהכרח נכון שאין מה לשאול.

התורה מתווה לנו דרך חיים בכל תחומי החיים. החל בנעילת הסנדל, דרך מה עושים אחרי שירותים, וגם בעניין של פרו ורבו.

זה לא שהרב לא בסדר אם הוא לא ניתן למנוע. כנראה שזו דעת התורה במקרה הזה... לא סתם שואלים 

המצווה של פרו ורבו היא על הגבר.

האשה היא "כלי" במצווה הזו.

אם היא לא רוצה, תראי לי איפה כתוב בתורה שהיא צריכה להביא נגד רצונה ולהפסיק/לא למנוע?

שכל "בקשה" של זוג - מתירים.

נגיד זוג רוצה זמן x בחודשים, כנראה בגלל סיבה מסויימת. הרב יתיר כי הסיבה שלהם כנראה טובה אחרת הם לא היו נוקבים בזמן x של חודשים.

כנל אם מדובר גם בשנים..

הדבר היחיד שבעייתי זה שיש ילדים רק ממין אחד ואז בעצם סוג של לא קיימו את המצווה של פרו ורבו.

וגם אז, ברגע שאשה תגיד שלא מעוניינת - נגמר הסיפור. לא יכריחו אותה.

רק אם מדובר בסיטואציה שגבר רוצה למנוע והאשה סבבה/רוצה עוד ילד, אז פה רב יכול לפסוק.

להביא את הזוג לדיוק של מה הם רוצים

מה היכולות שלהם ומה הרצונות

בעצם זה שצריך להסביר למישהו שלישי ולגרום לו להבין

זה גורם להם להיות יותר מדויקים

-----

גילוח נאות: הכותבת לא שואלת רב

האישיים שלהם לאדם שלישי, שלפעמים הוא זר לחלוטין או מוכר מהיומיום.

זוג בדכ עושה את הבירור הזה בינו לבין עצמו בתקופה שלפני או אחרי הלידה.

ואם לא- כנראה שלא רוצים למנוע.

בשביל להיות מדוייקים ברצון, אפשר להורות את זה בתור הוראה כללית ולא לשלוח לרב.

טאני רוצה לנהוג לפי בהלכה

לכן גם אין פה באמת שאלה כי כמו דאמרת בטוח הרב יתיר לי, אני רוצה להכניס את הקב''ה לחיים שלי ולתת לו מקום במקומות הכי םנימיים

לפסוק לך את הדבר הנכון. כי בעניין של מצוות פריה ורביה יש את השותף השלישי, הקב"ה, וגם לו צריך לתת מקום בתוך ההחלטה

זה לא הרב כאדם אלא הרב כצינור. 

וזה באמת לפעמים רעיון טוב להתיעץ עם רב.

לפעמים בכלל עדיף להתיעץ עם יועצת זוגית

לפעמים זוג לא מרגיש צורך להתיעץ

זה שונה מהותית מ"לשאול רב"

בכלל לא מדמיינת מצב שרב יגיד לי להביא ילדים עד שיגיע בן.

ואם לא יגיע? בגלל זה אביא מלא ילדים כשאני בכלל לא בנויה למשפחה גדולה?

נראה לי הזוי הקטע הזה, בסוף זה רצון ה' אם יהיו לי בנים ובנות, או רק מין אחד. 

בעלי אומר שאפשר לקיים את המצווה גם בנכדות 😅

ואם אני אמשיך ללדת בקצב רק כי אין לי בנות

אז כנראה יהיה לי כל שנה ילד ואני לא בנויה לזה.

אמממה... יגידו אבל ה' לא היה נותן לך נסיון כזה אם את לא מסוגלת. אז לא מסכימה עם הגישה הזאת. 

ה' גם נתן לנו בחירה בעניין הזה.

אני מכירה משפחות גדולות עם מין אחד, וגם רבנים מוכרים עם 8-9 בנות ללא בנים. מניחה שיש גם רק עם בנים..

אני יודעת לומר על עצמי שלא בנויה לגודל כזה ולפני הילדים, לא בנויה לכמות ההריונות..

וגם בעלי אומר שאי אפשר להכריח להביא 10 ילדים רק כי לא קיימו את פרו ורבו.. 

בגלל זה.

אבל אנחנו לא הולכים לפי זה, כי כמו שאמרתי, אני לא בנויה להריון חדש חצי שנה/שנה אחרי לידה רק כי אין לי עדיין משני המינים...

ואם רב יגיד לי שזאת ההלכה, לא חושבת שאצליח לקבל את זה, לכן מראש לא שואלת.. ומקווה שהקב"ה שמח בהשתדלות שלנו לגדל חבורת בנים בקצב שנראה שהכי טוב עבורנו. 

הרב אמר למנוע חצי שנה רק

מאמינה שאם היא היתה אומרת שלא מסוגלת היה נותן טווח ארוך יותר

אבל אני פשוט לא מתחברת להנחיה הכללית הזאת של להמשיך להביא עוד ועוד עד שיגיע גם מהמין השני. פחות מתייחסת כאן לזמן המניעה והמרווחים ביניהם. 

כי זה בכל מקרה צריך להתחשב בכוח של האישה. 

אבל למה אישה שיולדת רק בנים/ בנות צריכה להרגיש שחסר פה משהו במצווה שהיא עושה?! 

מה היא אשמה שיש לה רק ממין אחד?

שרב יפסוק שאסור למנוע אם האשה לא רוצה הריון.

לצערי אני מכירה אישית מישהי שלא מנעה כי רב לא התיר לה.

היא פנתה לרב אחר, אמרה לו שזה מה שהרב איקס אמר לה, הוא התייעץ עם רב אחר (כי זה היה רב גדול שלא אישר לה) ואז התירו לה עוד כמה חודשים.

מה תעשה אחכ? היא מקווה שפשוט תרצה הריון....

כאילו, יש אישה שבאמת תיכנס להריון כי הרב אמר שכך צריך?

כאילו אני אמורה לתכנת את עצמי לרצות הריון בעוד X חודשים.

אני לא שואלת רב אם למוע או לא, כי בעיניי אין לזה שום השלכה.

אני לא רואה את עצמי בוכה כשאני רואה 2 פסים בסטיק, כי הרב אמר שאני חייבת.

אני פשוט שואלת את עצמי אם אני אשמח לראות 2 פסים או לא.

אם לא- אין מה לדבר בכלל.

אז מה הטעם לשאול רב?

אבל זו אני, וברור לי שאני יותר "חופשייה" בהשקפתי

אבל אני חושבת שאם שואלים רב, זה כדי לעשות את מה שהוא אומר 🤔

ואם ממש לא רוצים, אז אפשר לנסות עוד רב (אחרי שאומרים לו ששאלנו רב אחר)

שלא רוצים או לא מסוגלים?

לא מבינה את הגישה😑

ילד זה נשמה

אחריות לחיים שלמים

לא משהו שניתן להתחרט עליו אט להחזיר😏

יש כאלה שפשוט נמנעות מלשאול רב שני, מאמינה שאלה הן הנשים שבסוף מפסיקות מניעה רק כי הרב אמר.

אני אישית, גם בהלכות טהרה נוהגת ככה.

אם אני חושבת שהרב טעה בפסיקה אז פונה לרב שני גדול יותר.

מעדכנת את הרב שרב איקס פסק כך וכך ושואלת לדעתו.

לא כל הרבנים אוהבים את זה ששואלים אחרי ששאלו מישהו אחר אבל הם עונים ולפעמים גם מתירים מה שהרב הראשון אסר.

הגישה היא גישת התורה, גם אני לא תמיד מבינה אותה אבל עדיין הולכת לפיה 🤷🏻‍♀️

זה לא עניין טכני אלא מיסטי (לא בקטע מזלזל. להפך. אבל ההלכה היא לא בהכרח תואמת את המציאות הפיזית... טבילה במים רגילים לא משנה כלום לעומת מקווה אבל לא הופכת אדם מטמא לטהור כמו מקווה)

בהלכות טהרה רב אמר לי לספור 5 ו7 ולטבול

ופניתי לרב אחר, גדול יותר, עדכנתי שזה מה שהרב אמר.

והרב אמר שאני לא צריכה לטבול.

הכוונה היתה שפסיקה כמו טמא-טהור היא יוצרת מציאות. כי זו מציאות הלכתית ולא פיזית. אותו מראה בדיוק אם פנית לרב ואמר שזה מטמא אז זה מטמא. אם הרב טיהר אז טהור.

ולכן עקרונית אסור ללכת למישהו אחר. הסטטוס נקבע (יש מקרים שכן אבל זה העקרון)

הרבה מאוד רבנים לא יגידו שזה טמא אלא שהם "לא הצליחו להתיר" כדי להשאיר פתח לפנות לרב אחר שאולי יתיר
 

פסיקה כמו "מה לעשות" היא קצת שונה
 

אם אני פונה לרב שיפסוק לי בהלכות טהרה אני מחויבת למה שיגיד לי, כי פניתי אליו כדי ש*יפסוק* לי הלכה (למשל אם נאסרנו בסיטואציה מסוימת או לא) 

אבל לפעמים אני לא פונה לרב שיפסוק אלא שייעץ לי מה לדעתו נכון לעשות -למשל כמה בדיקות או האם ללבוש צבעוני. בעיני זו לא פסיקה אלא המלצה כי לא מדובר בשינוי מציאות הלכתית (טמא/טהור/כשר/בשרי....)

אני כן מתכוונת לקבל את דעתו כי פניתי אליו כדי לקבל הכוונה אבל התוקף ההלכתי של זה הוא אחר ואם יש לי סיבה לחשוב ששיקול הדעת לא נכון אז אתייעץ עם רב אחר או אחליט אחרת

איך שאני תופסת את זה -שאלה בענייני ילודה זה לא הלכה.זה המלצה או הנחיה.

בעיני אין פסיקה שיכולה לחייב אישה ללדת.

ולכן זה שונה ופשוט שאפשר לפנות לרב אחר (אם בכלל 😉)

יש נשים שמבחינתן זו *פסיקה* והן תעשינה מה שהרב יאמר לא משנה מה הזוג חושב רוצה או יכול... ובעיני זה לא נכון....

אישה שמביאה ילד ולא רוצה להתמודד עם הקושי עשויה להגיע למצב נפשי קשה

ושם אף רב לא יקח סיכון

אבת צריך להסביר לרב את הדברים האלה

סוג של רב קיצוני ( מזכיר קצת כתות וכד')

זה אגב היה הטריגר שלי לעזיבת העולם החרדי.

אם פעם כתבת פה במפורט איפה ואיך למדתם כדי להתמקם מחדש בעולם הדתי, אשמח לקישור🥰🙏

אולי פה ושם נקודות קטנות.

לא עשינו שינוי ביחד, רק אני עשיתי שינוי.

בכנות- *אני* מקווה שהיא תפסיק לשאול.

ואני מאוד מאמינה בהלכה,בקב"ה ובערך הילודה בעם ישראל.

אבל ברור לי שבשום צורה לא היתה כוונה שאישה תלד בניגוד לרצונה.

מקסימום אני יכולה לקבל מרוח ההלכה קריאת השכמה לזוג שבאמת מאמין שראוי ללדת עוד אחד- לברר איפה הקשיים, מה הגורם המעכב, ואולי יש דרך להסיר את המעכבים (לפעמים קושי שניתן לפתור ע"י עזרה חיצונית,או יציאה של בן הזוג לעבודה שתשחרר אותה להתפנות יותר לבית או כל מיני דברים דומים)

זה סיפור דיי טרי.

אני עוד מתכננת לברר את זה ולהבין מרבנים ומנשים חכמות מה הסיפור הזה ולמה לרב יש אפשרות להחליט לי על החיים ברמה הזאת.

יש את הבחירה של כל אדם מה לעשות, אותה בחירה שיש על ציפורניים קיימת במניעה.

אם עושים דברים שצריכים לעשות בלי בחירה, יכולה להגיע תהייה על מישהו אחר שבוחר בשבילך.

של באיזה יום וסדר לגזור ציפורניים

(חוץ משבת כמובן)

אז בזהירות אני אומרת  שכנראה שזה מנהג ולא הלכה. ואם לא נהגו אצלכם בבית אז למה לקחת את זה?

ולכן אין חובה ממשית לנהוג אותה. (לפחות כל בעלי הסביר לי פעם)

אבל על רמת העיקרון של הדוגמה שלך אני מסכימה איתך...

זה וזה מצוות מהתורה.

וכדבריה, עדיין אנחנו מרשים לאחרים (התורה) לקבוע לנו מה לעשות גם בזה וגם בזה. במקרה שאנחנו שומרי תומ"צ

ושלא תביני לא נכון, גם לי לא ברור באיזה קטע רב יקבע לי אם להביא או לא להביא ילד.

אבל גם לא ברור לי באיזה קטע אני צריכה לספר לרב מה קורה לי בתחתונים ועדיין אני עושה את זה כי צריך 🤷🏻‍♀️

זה הנקודה.

אם היה מוסכם חד משמעית שיש איסור למנוע הריון

אז ברור שזו שאלה לרב ומניעת הריון היא רק במקרה של פיקוח נפש שדוחה כל המצוות שבתורה

אבל אין.

אין הלכה כזו.

יש הלכות שנוגעות לעניין הזה,לכן יש דיון הלכתי ער סביב העניין אבל זה לא מצווה מפורשת שהגדרים שלה ברורים

ברמה הפשוטה אין שום איסור למנוע הריון באמצעים הנוגעים רק לאישה (התקן או גלולות) ויש דיון סביב דיאפרגמה ועוד יותר סביב קונדום (שזה איסור על הגבר...)

עכשיו זה לא שההלכה לא נוגעת לנו בכל תחומי החיים היא כן.  גם בתחום הזה. ולכן צריך ללמוד את הסוגיה מבחינה הלכתית כדי להחליט (כי יש מצוות עשה של פרו ורבו,ויש מה ללמוד)

אבל לא ברמה שהיא חד משמעית

זה יותר דומה למצוות צדקה או מעשר- זו מצוות עשה מהתורה. אבל כמה ואיך- זה כבר דיון בטווח רחב של דעות הלכתיות והחלטה אישית של האדם

לעומת זאת להראות מראה לרב יש בזה שני הבדלים -

1.  יש איסור חד משמעי על מגע אינטימי באישה נידה לפני שהיא טובלת כדין.

2. חסר לי הרבה ידע כדי לקבל החלטה

מה זה נידה? זה כבר יותר מורכב

ולכן לי אישית כמו לרוב מוחלט של הנשים פשוט אין את היכולת לקבוע את הסטטוס ההלכתי של המראה ולכן אני אגיע למצב שאני מראה תחתונים לרב

לא כי שם יש לו סמכות או אחריות על התורה שלי, גם שם אין לו, וגם שם יש לי בחירה את מי לשאול ואחריות להפעיל שיקול דעת.אבל אני חייבת עזרה כי פשוט אין לי את היכולת לדעת את המצב ההלכתי יש הרבה יותר מדי פרטים

למשל , בהחלטה אם ללבוש צבעוני או כמה בדיקות לעשות אני אישית לא שואלת רב.למדתי מספיק בשביל להחליט לבד לפי המצב שלי, ובד"כ סומכת על שיקול דעתי.

אם אגיע לספק- אבקש ממנו עזרה בשיקול דעתו

כנ"ל כשרות - אני לא פונה לרב על כל כפית בכיור הלא נכון. למרות שזו סוגיה הלכתית טהורה. אני פונה אליו כשיש לי ספק

את הקב"ה עומד ומעסה פיזית את הלב שלך. פעם אחרי פעם אחרי פעם. פשוט שומר עליך פיזית בחיים.

והוא אומר לך, שהוא רוצה שלא תמנעי הריון -  יש לך בכלל פתחון פה?

את שלו, הגוף שלך שלו, וגם הילד שיוולד או לא יוולד שלו.

וזה לא הרב שמחליט או לא מחליט בשבלנו.

זה הדרך שלנו לשמוע דברי אלוקים.

חיזקת אותי...

לא אמרתי לא לקחת אף פעם חלילה.

זה לא נכון להסתכל ככה על פסיקה של רב.

זה מבטל את עצמנו לחלוטין אל מול אדם אחר.

אני לא אומר שאין כאן עניין של שאלה הלכתית.

אבל חשוב מאוד גם להכיר את ההלכה, להכיר את האופן שבו היא נבנית ונפסקת,

להבין שיש דברים שעליהם אין מחלוקת

דברים שעליהם יש מחלוקת

שיש הבדל בין דאורייתא, דרבנן, גזירה, מנהג

יש הבדל בין מה שנפסק להלכה כבר בגמרא

לבין מה שנאמר בגמרא כדיון

לא שווה שמירת שבת, לעניין גזירת ציפורניים, לעניין הבאת ילדים בעולם.

בכל אחד מדובר על איסור אחר

על דרך דיון אחרת

על מקורות אחרים שמהם הגיעו למסקנה ההלכתית, וממילא זה משפיע גם על הקיום של הדברים האלו, המחויבות והגמישות ההלכתית בהם.

וזה קריטי בעיניי להבין לפחות את הבסיס של הדברים האלו, גם אם בסוף ניגשים לשאול רב.

לתת לרב את הכוח הבלעדי להחליט על חיינו, בלי הבנה ומחשבה זה בעייתי מאוד מאוד

מאבדים את העצמיות מתוך מחשבה שלהתבטל אל הרב, זו הדרגה הכי גבוהה שיש.

למה? האדם הוא יצור תבוני. ביקורתי. עם יכולת להגיע למסקנות מתוך עצמו ולהחליט על עולמו. עם שפיטה עצמית. לעצב את חייו בצורה עצמאית.

לוותר על זה זה ליצור נסיגה באישיות.

זה כמו שיוצאי כתות, לדוגמה,

אומרים שמאוד קשה להם להחליט בעצמם.

לסמוך על עצמם.

בגלל שהתרגלו להיתלות בדעה של מישהו אחר.

הפוך.

תהיה עצמאי. חושב. ביקורתי. אינדיווידואליסט.

ומתוך כך תכיר את ה' בהכרה עצמאית שלך.

אחרת סתם תחקה אחרים. או שתלך באותה דרך שסללו אבותיך כי זה יותר נוח וקל.

ה' אמר לנו מה הוא רוצה מאיתנו דרך התורה והמצוות, כמו שכתבה ירושלמית.

הרב עוזר לנו כשאנחנו לא יודעים את ההלכה, כי לא למדנו מספיק בעצמינו.

יש לנו שיקול דעת, ואנחנו יכולים להבין בעצמינו מה מתאים עכשיו לנו ולמשפחה שלנו ומה לא - לאור מה שה' רוצה מאיתנו.

אם לא יודעים את ההלכה לגבי מניעה, או אם אין הסכמה בין בני הזוג, יש מקום לשאול רב.

אנחנו בהחלט מקווים שלרב יש רוח הקודש לפסוק, אבל אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. בני הזוג יודעים הכי טוב מה מצבם ואם מתאים להם עכשיו למנוע או לא.

מי שרוצה לשאול אז שישאל, אבל אני ממש לא רואה בזה חובה

ובדבר הזה אני חילונית לגמרי.

הבחירה שלנו היא חופשית לחלוטין. ואדם צריך קודם כל להבין שהוא עומד ברשות עצמו.

אנחנו לא ממוזגים בה' התמזגות סימביוטית.

יש לנו בחירה חופשית וכך ה' מנהיג את עולמו.

גם למשה היתה עצמיות נפרדת מהקב"ה, עד כדי כך שהוא טען כלפיו טענות רציניות.

הדרך הזאת שבה אין אני כי הכל זה ה'- זו דרך שיכולה להביא הרבה עיוותים.

אדם צריך לסלול את דרכו בעולמו ולהתאמץ בכך כאילו אין ה'.

כי הסימביוזה הזו זו דרך להסיר אחריות מתוך איזה אידאליזם שבעיניי מנוגד לדרך הטבע ולא לאופן החיובי.

בשביל זה אלוקים ברא את האדם עם בינה עם יכולת להבחין בין טוב ורע ולבחור ביניהם.

אבל הקב"ה שעומד ומעסה את הלב שלי גם נתן לי שכל משלי ללמוד את ההלכה, ואני מאמינה שהוא גם מדבר איתי במציאות שלי. ככ הרבה פעמים ביקשתי דברים ונענתי, ביקשתי הכוונה והוא כיוון אותי אז מאמינה שגם בעניין הזה הוא מכוון אותי למה שנכון לי ולנו כזוג.

כמו שאני לא שואלת את הרב כל פעם איך לבשל כי אני יודעת הלכות בנושא ורק אם נתקלת במשהו שלא יודעת אני שואלת, ככה גם בעניין הזה. אני יודעת מה ההלכה אומרת והולכת לפיה.

ובתכלס.. הקב"ה יכול לתת לי ילד גם כשאני מונעת ויכול לא לתת לי ילד גם כשאני לא מונעת

אני רק עושה את ההשתדלות לכוון את זה למצב שמתאים לי

אני אישית לא מאמינה שלרב בהכרח יש רוח הקודש,אולי לפעמים,  אבל גם לי יכולה להיות באותה מידה אם אתכוונן ואדייק את עצמי לעשיית רצון ה' (אומרים שלהורים יש בקריאת שם למשל)

אולי זה המקור המשמעותי להבדל בין הגישות השונות בנושא

ועדיין- חשוב לדייק ולומר שאת שואלת רב כדי לשמוע ממנו רוח הקודש ולא כדי לשמוע ממנו הלכה.

אני לא באה להגיד אם זה טוב או רע, או אפילו מה דעתי בנושא,אבל דבר ראשון חשוב לדייק

כדי שתהיה לנו בחירה נכונה

יש אנשים ששואלים רב גם לגבי השם לתינוק

או לגבי השקעה בבורסה

זה לא רע.אבל זה לא הלכה.

חוזרת בי מהמשפט האחרון

@ירושלמית במקור 

@תקומה 

@אן אליוט 

@oo 

@השקט הזה 

@מיקי מאוס 

זה באמת לא לגמרי מובן למה יש הנחיה כזאת גורפת לשאול רב על מניעה.

בעלי (חרדי, אשכנזי - לטאי, תלמיד חכם, מונח מאוד בהלכה, ומקפיד על קלה כבחמורה) באמת דייק לי שזאת לא חייבת להיות שאלת רב, כמו כל ענייני ההלכה השונים.

זוג שיוצא מנקודת הנחה שהברירת מחדל אמורה להיות שאנחנו צריכים לקיים את מצוות פריה ורביה (* רוצה להוסיף משו בסוף) לפחות עד שיש בן ובת, והם מבינים את הציווי, יכולים להחליט בעצמם מתי הזמן הנכון כן למנוע... מאילוצים שונים. כל עוד זה לא רק כי "לא מתחשק לנו" בגלל שזה לא נחשב סיבה למניעה. הקב"ה ציווה להביא ילדים, והוא ציווה לקיים את המצוות גם אם לא מתחשק לנו כרגע. אבל כל סיבה הגיונית אחרת, היא עילה למניעה.

לפעמים לרב ששומע הרבה זוגות ומבין את ההלכה לעומק יש כתפיים יותר רחבות להגיד שמותר למנוע, גם אם הזוג בעצמו מתלבט אם זה נכון.

אבל באמת לא חייבים לשאול רב.. הופתעתי. כי ממה שאני מכירה מהסביבה שלי זה שחובה לשאול רב.

בכל מקרה החלק הראשון של מה שכתבתי עדיין תקף, הקב"ה הביא אותנו לעולם, ואנחנו צריכים לקיים את מצוותיו גם אם זה לא בא לנו עכשיו.

*לגבי מצוות פריה ורביה, יש חובה גם על האישה. כל אישה שנכנסת תחת החופה לוקחת על עצמה את המצווה לעזור לבעלה בהבאת ילדים לעולם. ואישה שלא רוצה, יוצאת בלא כתובה.

שאני ממש ממש מעריכה אותך ששאלת, וחזרת לשתף ולא התביישת לחזור בך.

לא מובן מאליו!

בעיני זה מה שחשוב שיהיה ברור.

לא שיפסיקו לשאול רבנים מי שמתאים לו

לא שיפסיקו חלילה להביא ילדים וכמה שאפשר ומתאים ברור שעוד ילודה זה נפלא

אלא להעיף את התפיסה השגויה כאילו זה חובה

כאילו יש לרב זכות להחליט בשביל מישהי

בעיני זה קריטי

כל עוד יש מישהו שמביאה ילדים בצער ובלי רצון רק כי רב אמר זה זה בעיני גלות השכינה וחילול השם. זה לא הרצון שלו כמו שאני תופסת אותו....

(יש מקום לעבוד על גילוי הרצון הזה, להתאמץ להוריד עכבות ולהשקיע בנושא הזה גם כשלא נח- לדאוג שזה יהיה נח אם רק אפשר. ולעודד כמה זה חשוב. כי זה באמת ערך חשוב! אבל בסוף - רק מתוך רצון של שני בני הזוג)

יש סיבות לרצון / אי רצון,

ככה שתמיד יש סיבה למניעה אם יש רצון כזה.

גם לילדים שאומרים 'לא מתחשק לי׳ יש סיבה שקשה להם לבטא

לא נכנסת לסיפורים ספציפיים, אבל-

למנוע רק כי זה מה שמקובל בסביבה, חשק להיות בלי ילדים קטנים כדי לבלות יותר, רצון להשקיע עוד בקריירה כדי להתעשר...

כשאני מדברת ככה ולא על אנשים, זה מאוד שטוח, וחיים של זוג מלאים בהרבה רבדים אחרים, אז זה מצחיק לתת דוגמא לסיבה אחת שאולי לא מתאימה.

רק אומרת, שצריך לוודא מתי נכון או לא נכון למנוע.

גם אם מישהו לא מצליח להבין/ לומר את הסיבה המדויקת, מספיק שהוא לא רוצה. זו החלטה מספיק חשובה שצריך לרצות אותה בלב שלם.

לכן לא תצליחי לתת דוגמא, כי זה שגוי לחשוב שאין סיבה מהותית מאחורי החלטה מהותית.

למרות שאף פעם לא התחברתי לקטע הזה, שיחליטו בשבילי מתי להביא ילדים..

ב"ה הרב שלנו ממש מפרגן ומבין, בשתיים הראשונות אמר שאפשר שנתיים, בשלישית לא זוכרת כמה נתן אבל אמר שאפשר יותר משנתיים..

בכולן מנענו פחות לבסוף.

הפעם לא יודעת אפילו אם אשאל, דעתי השתנתה מאוד בעניין הזה

בין הראשונה לשניה לא מנענו (היו מניעות טבעיות..)

אחרי השניה בעלי הרגיש שמתאים לו שנלך כמו הפעם שלפני ואני הרגשתי כן צורך בהפסקה יזומה.. כמובן שהוא כיבד את דעתי, בסוף אני הנושאת בעול

בגדול אני יודעת שהרב שלנו מתיר למנוע אחרי לידות לפחות שנה אז לא הרגשתי צורך לשאול ספציפית

ובכלל מרגישה שאם אני מרגישה שאין לי כרגע את הכוחות לעוד הריון לידה והגידול שבא אחריהם, אי אפשר לכפות עליי להביא ילד שאני לא רוצה בו. מאמינה שהתורה שלנו היא תורת חיים (ובגלל שמכירה את הגישה ההלכתית של הרב שלנו ויודעת שזה מתכתב איתה אז פחות מרגישה צורך לשאול כדי לקבל את האישור)

הלך הרוח שלו

לא היה לנו ספק שהוא ישמע, יקשיב ולאציורה לנו להפסיק מניעה כאשר אנחנו לא מוכנים לזה נפשית ופיזית

וגם עם זה לא הייתי שלמה, לא מבינה למה לערב רב בזה… הוא הולך לפרנס או לגדל אותם? לא. נעים לי שהוא יודע מתי אני רוצה ומתי לא? לא. אז לא רואה עניין לשאול… גם ככה אעשה מה שהגוף שלי מרגיש לנכון.

אני בוטחת בקב"ה בעניין הזה שלא יביא לי ילד בזמן שלא יהיה לי את הכלים הנפשיים והגשמיים לגדל אותו כמו שצריך. ולא משנה לי באיזה סדר יגיעו הדברים - אם קודם היכולת הנפשית או הטכנית ואחכ הילד או להיפך. מאמינה שאם הכל כאן ככ ככ מדוייק הדבר הזה שנקרא יילודה בתוך עם ישראל אין מדוייק ממנו, בעיקר שעל הבאת ילד נאמרו ככ הרבה דברים איך הקב"ה מעורב בכל השלבים של היצירה והגידול שלו.

אין ילדים שמגיעים בטעות.. (ואם יש לי קושי מול הגעה של ילד ,טכנית- לעשות הכל כדי להקל ושיהיה לי פנאי להנאה שבגידול, כנל נפשית - מלא עבודה על סדר עדיפויות ואותי עם התפקיד הכי משמעותי, בראש הרשימה)

אם יש לי כיוון מחשבה שכרגע אין לי פניות לשפע הטוב הזה, אז אני בהחלט שואלת רב כדי לדעת שאני מכוונת גם לרצון השם ממני בתקופה הזו.

כדי לקבל את תשובת הרב אני כמובן צריכה לבחור את הרב שעם הכלים שיש לי לבחון את העניין, יש לו את הנקיות ויראת השמים הדרושה לפסיקת הלכה. 

כזוג כמובן.

אנחנו יודעים מה ההלכה ומה הערכים

ההחלטה נובעת בעיקר מהיכולת והרצון שלנו לגדל עוד אחד, זוגית ומשפחתית.

מעולם לא עלה ספק בהיבט הלכתי או אפילו ערכי.

לא רואה איפה רב יכול לעזור לנו בעניין....

(אציין שאצלנו לא היתה התלבטות לפני הלידה הראשונה ואפילו לא לפני השניה שהיתה ממין אחר אז באמת בהיבט הלכתי זה יותר פשוט. אבל עדיין לא חושבת שבמקרה כזה כן היינו שואלים רב. אולי רק העניין ההלכתי היה נכנס לנו בשיקולים קצת יותר לדחוף לכיוון של לא למנוע)

ומאז אני המחליטה

אבל לצערי הייתי מונעת גם אם הרב היה אוסר, בגלל היפראמזיס חמור...

רב מאוד מאוד דוס.

אני מבינה שיש פה שאלה הלכתית.

ועדיין, קשה לי להחשף בצורה הזו ולפרט את כל הסיבות (הפיזיות והנפשיות) למניעה.

והיתה גם תשובה שקיבלנו מרב שלא נקלטים על הפעם הראשונה ושהסיבה הכלכלית (הייתי בחיפוש עבודה, ללא הכנסה נוספת) לא מספיק משמעותית ולכן שנפסיק ונשאיר מקום לקב"ה, ואני שמחה מאוד שהלכנו לשאול רב אחר כי ממש כשהפסקנו את המניעה נקלטנו ואני לא רוצה לדעת מה היתה ההתמודדות שלנו אם היינו מפסיקים קודם.

אבל באמת מאז שואלים רב אחר שהיחס שלו הוא שכל עוד האישה רוצה למנוע אין פה בכלל שאלה ונותן מיד היתר.

לא יודעת מה היינו עושים אם בעלי היה זה שרוצה למנוע...

כי ממש אין סיכוי שהייתי מפסיקה כשהוא לא רוצה גם אם אני מאוד רוצה, חושבת שצריך פה רצון ונכונות זוגיים.

"בד"כ לא נקלטים על הפעמים הראשונות"

פשוט הזוי לומר את זה

לפני החתונה התייעצנו עם 2 מדריכות כלות וזה מה שאמרו לנו

ומה קורה אם אנחנו ב"ה כן זוכים על ההתחלה? ואם בנינו על ההבטחה שלהם שזה לא קורה ישר ובאמת לא היה מתאים לנו?

פשוט חוסר אחראיות

מזל שהתייעצנו עם הרב של בעלי אח''כ שהתיר לנו כמה זמן לחכות

אבל באותה מידה יכולנו ללכת בתמימות אחרי מה שהן אמרו 

מבחינה הלכתית, זה לא שאנחנו לא רוצים ילדים, אלא רוצים מרווח נשימה ביניהם (כל אחד והמרווח נשימה שלו) וזה לא שאנחנו לקראת סיום שנות הפריון, אז בע"ה מקווה שנצליח לקיים בשמחה ובנחת את מצוות "פרו ורבו" אחרי בן ובת, זה הידור אבל לא 'הלכה'.

לכן אין כאן 'ביטול מצווה' אלא 'דיחוי מצווה' וכמו שבעלי לא שואל את הרב האם אפשר להתפלל ערבית ב22:00 ולא בצאת הכוכבים, והאם אפשר לעשות ברית לבן שלנו בצהריים ולא מייד אחרי ותיקין, אז גם כאן אין צורך. ברור שיש מה מהודר ועדיף, אבל אנחנו גם בני אדם שלא תמיד יכולים ומסוגלים ורוצים ומתאים לנו "מהדרין", גם בעוד תחומי חיים אגב. יש הלכה, יש מנהג ויש הידור וצריך להפריד ביניהם ולתת לכל אחד את חשיבותו ומקומו ולא לבלבל ביניהם.

דבר שני - הרב של בעלי מתיר באופן די גורף שנה ראשונה אחרי החתונה, ושנתיים בין ילד לילד... הלכתית האישה נחשבת שאיבריה מתפרקים עד שנתיים, ופטורה מצומות לפי חלק מהדעות כי הגוף עוד לא חזר לעצמו... אז להכנס להריון אם היא מרגישה שהיא לא מסוגלת? אגב גם מחקרית ההמלצה היום היא למנוע 18 חודשים בין הלידה להריון הבא. מה עם 'ונשמרתם לנפשותיכם'? גם את זה צריך לקיים, ולא רק פרו ורבו בהידור. כך שלא ראינו צורך לשאול. אם לקראת גיל שנתיים של הבן שלי עדיין לא נרצה, אולי נתייעץ כדי להרגיש שלמים עם ההחלטה, אבל לא כפסיקה (מה גם שמהיכרות עם הרב ועם עצמנו, כנראה שלא תהיה בעיה)

לא נראלי שנבוא בשאלה- למנוע כן/ לא

אלא יותר התייעצות.

הרב יכול לייעץ ממקום של תלמיד חכם שרואה את ההתלבטות במבט אחר...

בסוף ההחלטה היא שלנו...

כגון אמהות לא אוגרות וכאלה..

אם פונים אלייך לא יהודים

את אומרת שזה כבר לא רלוונטי

ובכללי זכותך למסור למי שבא לך.

יכולה לפרסם ב'מרקט פלייס'.

פונים אלייך אנשים (דרך הפייסבוק, בלי המספר הישיר שלך), ואם הפונה לא יהודי את תמיד יכולה להגיד שיש לך מתעניין אחר, או אפילו לא להגיב בכלל.

את רוצה שאפנה אלייך באישי?

אני לא נמצאת בקבוצות שכונתיות ולא יודעת איך להגיע אליהם.

איך מגיעים לקבוצות של אמהות לא אוגרות?

ממש תודה!

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

התקלחנו, שמנו פיג'מה

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה

לא יודעת מה מצבה

נראה מה יהיה מחר

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

תמה, רות, אילת, תמר, אביטל

יעל, מיכל, אביגיל, נעה

אז אולי הטעם דומה 😂

יעל

הילה

אילה

עדי

נועה

טליה

רחוק יותר ועדיין סגנון דומה-

רעות

אביגיל

הלל

מעין

נעמה 

בחורה מהממת! כנראה שלא הייתי קוראת ככה לבת שלי אבל אולי מישהי אחרת כן🤷‍♀️

@עם ישראל חי🇮🇱 מי שאנע מכירה היא דתייה לא חרדית

זה באמת יותר נשמע נעים לאוזן 🤗

בכל אופן אם רוצים לצוות על שמחה, אני חושבת ש-

רוני, צהלי, גילי נשמעים הרבה יותר.

לטעמי בכל אופן.

בהצלחה בבחירה 

שנגמרים באות י'

תפארת, נהורא, מלכות, נעה, תרצה, תחיה,

לא יודעת אם הז הסגנון

ניסיתי כאלה שפחות נדושים כי אמרת שאת פחות אוהבת את הקלאסיים..

גם לי יש בת בדרך ב''ה ויש לי בעיה עם שמות של בנות.

אני אוהבת מאודדדד טליה וכנה אבל בעלי לא אוהב :/

נעמה, נעמי, מרים, יעל, תמר

וסתם שעולים לי

רותם, יובל, מעין, אור, שיר

השניה רק מעין ושיר יעברו אצל הרב שמואל והם סבירים בעיני

מנסה לחשוב על חברות של הבנות שלי

תהל, אודיה, שייה, רוני, ענהאל, הדר, הילה

כנראה רוב מה שכתוב כאן לא מתאים להגדרות של הרב אליהו.. 

גם אצלנו לקח זמן למצוא שמות לבנות.

בסוף פתאום מצאנו.

ואת השמות מצאנו אחרי הלידה. מה שחשבתי לפני לא היה רלוונטי מבחינתי.

שלא הוא אמר שהם בסדר גמור

לא אכתוב את שמות בנותי כי זה אאוטינג אבל מוזמנת לפנות באישי

כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות

ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד

בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...

אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...

כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...

אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה

כדורים טבעיים כאלה

ועזר לי ממש

כי זה יכול לגרום להתמעטות

סתם זורקת רעיון

כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.

זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים

סרטים וסדרות – Google Drive

אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,

אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.

וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..

ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!

אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.

אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב

תודה רבה

שהיה לי בתחילת ההריון.

שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.

מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-

ללכת לרופא לקבל כדורים.

להקפיד לקבל עירויים אם צריך.

ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.

להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.

גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.

מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.

(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)

יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)

אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')

מצרפת בהודעה הבאה את הקישור

עמותת אם הדרך

אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם. 

אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..

אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד

יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית

לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.

לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני

ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..

חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה

יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.

שימי פס על כולם אין להם מושגגגג

תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!

יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ

של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..

לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.

מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓

תודה רבה בכל אופן

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.

אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.

חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט

מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי

שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ

התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה

באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות

הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.

היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵‍💫

הצעתי לרווחה לבדוק אותם

אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת 

ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב 

זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני 

אני אחרי .. אני בבית

בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת

אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי

בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר

שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה

מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי

כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔

לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה

עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔

וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?

איך בעלך הגיב לזה?