עם הילדים יש לי קשר טוב.

למדתי מההורים שלי מה לא לעשות ועם השנים למדתי איך כן ליצור קשר טוב עם הילדים.

בכל אינטראקציה ושיח עם הילדים, אני מרגישה בו זמנית את גם את התחושות שלהם, את העצב/ כעס/ דאגה/ תהייה/ בלבול וגם את השמחה/ סיפוק/ אושר/ התרגשות.

ככה קל לי להוביל את התקשורת להיות חיובית, כנה ומועילה.

אני בתור ילדה/נערה לא הייתי משתפת בכלל את ההורים והיום אני בקשר ממש טוב עם אמא שלי ומדברות כמעט כל יום בטלפון.

עם אבא שלי עד היום הקשר לא וואו אבל באופן כללי הוא אדם יחסית סגור וקשה.

אני חושבת שכדי ליצור תקשורת טובה עם הילדים הגדולים יותר, מאד חשוב לא להיות ביקורתיים ו״מחנכים״ כל הזמן.

זאת אומרת יותר להיות אוזן קשבת ופחות להגיד מה דעתנו כל הזמן.

לי לא היה קשר עם הוריי בכלל בגיל ההתבגרות.

אמא שלי טיפוס שלא מדבר על כלום. (גם על מחזור לא דברה איתי )

אני הפכתי עולמות בשביל להיות אמא אחרת.

מהיום שהבכורה שלי נולדה

לא הפסקתי לדבר איתה.

וכיום, שהיא כבר מתבגרת, ב"ה יש לנו קשר נהדר.

יכולה לדבר איתה על הכל בפתיחות מלאה

ויודעת שהיא גם יכולה לשמור לעצמה דברים ולדבר עליהם עם חברות, כי זה הגיל, וזה נפלא שזה תואם גיל.

כל ילד הוא אחר, יש ילדים יותר סגורים (בעיקר בנים)

יש ילדים שיותר אוהבים לשתף ולדבר.

אני חושבת שאם תהיי בלחץ שאת חייבת קשר עם הילד שלך, זה רק יעשה ההפך.

זה צריך לבוא בטבעיות

לא לדרוש ממנו שיתופים

אלא ההפך, לשתף דברים מעצמך, מטבע הדברים, כשהוא יראה שאת משתפת ופותחת הכל על השולחן,

הוא יתחיל לדבר גם.

ותקשורת טובה- זה המפתח והבסיס לקשר טוב.

הרבה נחת

מטרה היא להכין את הילד לחיים בוגרים ולהביא אותו לשם במצב מספיק טוב. אם קשר תורם לזה , מצוין.

בנוסף , אין דבר כזה לדבר על הכל. חלק מגיל ההתבגרות הוא הפרדות מההורים , נוצר צורך מסוים בפרטיות.

אבל הורה כן צריך לתת לילד הרגשה שילד יכול לבוא אליו לשתף לבקש עזרה בעת הצורך.

קשר טוב הוא כלי ולא מטרה..

אני לא משתפת את אמא שלי בהכל,אנחנו שונות בדעות שלנו, אנחנו לא מדברות כל יום ועדיין יש לי המון אהבה והערכה אליה וגם אני יודעת שהיא אוהבת אותי מאוד.

ולגמרי הערכים שלה מלווים אותי והיא הכינה אותי לחיים בוגרים

דווקא עם הקטנים אני ממש מסתדרת, מדברת איתם על רגשות וכו' אבל ברגע שהם גדלים קצת משהו נתקע😒

אשמח לעוד תגובות 

אני מתבגר (לא אמא בשלב הבא), והקשר שלי עם ההורים לא משהו. אני יכול לומר רק שאין דבר שהייתי רוצה יותר מקשר מעמיק ורגשי עם ההורים שלי. אני לא מסוגל נפשית ליזום את זה בעצמי. אבל הלוואי שדברים היו אחרת.

אני לא אומר שזה נורא ואיום אם הקשר עם ההורים לא הולך, החיים שלי אחלה ואני מאושר. אבל זה חשוב כל כך גם לך אבל בעיקר לילד שלך. תעשי מה שאת יכולה, ואל תזכרי פתאום כשהוא יהיה בן 17 לנסות לחדש את הקשר. תתחילי ותשקיעי כמה כאב ראש שזה ייקח כבר מעכשיו. 

זה אמנם נפוץ קשר שטחי עם ההורים, אבל זה כל כך חשוב. בשנים הקרובות הוא באמת יצטרך אותך, אבל לא יבקש עזרה אם הקשר לא יהיה מספיק טוב.

סליחה על הפלישה לפורום.

הבכורה שלי לא משתפת כמו שהייתי רוצה, מראה תמיד שמסתדרת ולא צריכה עזרה.

אני לא יודעת איך לשחרר את מחסום ביננו, מנסה ימי כיף, מנסה שיחות קצת, אבל כנראה בכל זאת מרגישה ממני ריחוק.

בשאיפה אני חושבת שצריך לפרגן המון ולשמור ביקורת רק למקומות הכרחיים, להגיד שוב ושוב שאפשר לדבר כל הכל ושאת תמיד שם בשבילם, בתקוה שבסוף זה יחלחל

יכולה לומר על עצמי, שאני ממש עושה מאמצים ליצור קשרים עם הגדולים, ויש לי כבר גם מעל 18.

והשאלה כמה הם משתפים תלויה הרבה באופי של הילד, יש לי בן שמשתף ממש( וגם אצלו זה התחיל רק בגיל 17). ויש ילדים שלפעמים כן ולפעמים לא. אני חושבת שלא הגיוני לצפות שמתבגר ישתף בהכל. חלק מהעצמאות שלו, ובנית האישיות העצמאית שלו , היא בזה שהוא,שומר דברים לעצמו. אני מתפללת שיראו בי כתובת להתיעצויות כשהם מרגישים צורך.זה קורה לפעמים וכנראה שלפעמים גם לא( אני לא יודעת אם יש דברים שהם לא שיתפו). ובשלב,כלשהו יש להם עולם משלהם, וזה הרבה ניסוי ותעיה, וגישוש לדעת להיות בשבילם ולא להעיק( הם גם יכולים לומר,שאני חופרת אם אני מנסה בזמן ובענין שלא נח להם).

אז אני ממליצה להיות שם, לנסות להיות כמה שפחות שיפוטית(לפעמים קשה ממש).

ולהבין שלפעמים תצליחי ולפעמים לא, וגם אם לא, את אמא טובה.

וגם צריך לשדר פניות והקשבה. יכולה לשתף על עצמי שיש לי כמה ילדים עם אופי שונה (חלקם כבר נשואים היום ב"ה). אחת הבנות שתמיד היו לנו הרבה ויכוחים בשנות הבגרות שלה היום יש לנו קשר מדהים ואחת אחרת שצחקתי לפני החתונה שלה שהיא בטח לא תשתף אותי בכלום ולא אדע מה קורה איתה כי היא לא דיברה בכלל בתור מתבגרת היום מתקשרת ומספרת לי מה איתה (ברור שהיא עדיין מופנמת ולא מספרת בפתיחות כמו השניה אבל זה קשר מסוג שונה), אצל הבן שלי גם ראיתי שזה היה תהליך, הוא מופנם אבל איפשהו בערך בגיל 17 (לא באמת זוכרת באיזה גיל זה היה) הוא נפתח קצת יותר והתחיל לשתף. זה היה תהליך שלו בלבד, אני רק הייתי שם ושמחתי לשמוע שהוא מתחיל לשתף. אני חושבת שתמיד אמרתי לילדים שלי שאשמח לשמוע אותם ואם לא הייתי פנויה ביקשתי שנדבר בהזדמנות אחרת שאוכל לשמוע אותם בנחת. אני חושבת שלא צריכים להיות בלחץ אלא פשוט כל פעם כשחוזרים מהלימודים/ישיבה וכו' לשאול מה שלומך ואיך היה היום שלך והאם היה משהו מיוחד וכו' ולתת להם את האפשרות לספר. להיות ערניים אם משהו ניראה מציק ואז אפשר לנסות לדובב ולראות איך אפשר לעזור...

בהצלחה, ואת נשמעת אמא מדהימה שרוצה קשר טוב עם הילדים. לא לכולם יש זמן וסבלנות לכך...

לק"י

לשם מתאימות שאלות על הגיל הזה.

פורום אמהות מיועד לגילאי בית ספר ומעלה.

והלכנו בערב המאוחר לכותל....

אמנם לפני אלול, לא היה כזה מפוצץ..

היינו במופע הללויה אש ומים בעיר דוד ולאחר מכן לכותל... היה נחמד.

לפני זה עשינו איתם סיבוב בשוק מחניודה וקצת בעיר...

למחרת נסענו איתם למוזיאון המדע, גם נחמד ממש. ובערב טיילנו איתם בגאולה

ומשם לקחת רכבת

לכותל ירדנו ברגל, בחזור לקחנו אוטובוס לרכבת כי כבר היו עייפים(וזה גם ככה עם המעבר)

מבחינת עומס לדעתי יהיה מלא רגיל אבל לא עמוס מאוד.. סיורי סליחות וכאלה הם בדכ בערב ויותר סמוך לר"ה.

אפשר לטייל סתם בעיר העתיקה. אנחנו עשינו לפני כשבועיים מסלול חווייתי ואתגרי עם משימות בדרך. אם תרצי, אשלח לך את הדפים שהכנו בשביל זה.

שולחת לך באישי. (תצטרכו לעשות בו התאמות למשפחה שלכם, כי זה מיועד למשפחה עם שמונה ילדים שיודעים לדבר)

הרעיון שבנינו הוא שעוברים בשמונה תחנות, ובכל תחנה אנחנו לוחשים לאחד הילדים מילה מתוך פסוק. בסיום מחברים בין המילים ויוצרים יחד את הפסוק השלם.

אז אפשר ללחוש לכל ילד כמה מילים מהפסוק, ואפשר גם לבחור פסוק או משפט אחר שקשור לירושלים וללחוש את המילים שלו רק בחלק מהתחנות.

מקווה שמובן...

המילים שלחשתם כל אחד זכר עד התחנה האחרונה? ואני אשמח לשמוע על התחנות

כמובן, הבאנו לה מילה קלה...

התחנות: כיכר ספרא, מגדל דוד, הקארדו, בית כנסת החורבה, החומה הרחבה, כיכר בתי מחסה, גן בית השלום, הכותל.

זה גם אתגר - לשמור את הפתק בשלמותו עד הסוף

(ואולי זה דווקא טוב שהם לא יסתכלו בפתק כשמקבלים אותו - אצלנו הבן הגדול ניחש די מהר את הפסוק הסופי רק בעזרת המילה שקיבל...)

אפשר גם להחביא בכל תחנה את הפתק והילדים צריכים למצוא ולהכניס למעטפה.

בסוכות אנחנו אוהבים ללכת לכותל ועם התחנות האלה זה יוצא טיול מושלם

אשמח גם אם מתאים לך

תודה

מהבחינה הזאת תהיי רגועה

האמת לא כדאי להגיע לשם עם רכב

אם כן אז חניון בתשלום קרתא או ממילא

יש גם את הר ציון אבל קשה למצוא שם חניות

אבל הכי טוב כמו שטארקו אמרה

לחנות בנחל צופים ולקחת רכבת

להשאיר את האוטו בשולי הרכבת הקלה (יש כמה חניונים שהם בחינם) ומשם ברק"ל. אם הילדים שלכם אוהבים רכבת זה אטרקציה בפני עצמה.

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

נשמע מאוד חמוד, תודה

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)

אולי משהו רקום, מגבת או חלוק מגבת, כרית / ציפית עם הדפס של תמונה וכיתוב,

בחנויות של הדפסות ומתנות יש הרבה דברים כאלו, החל מדובי, שעון, מעמד למכשירי כתיבה, או חריטה על נגן, עט ...

בקבוק חם (הכי כיף עם כיסוי פרוותי)

כרבולית מפנקת אפשר עם שרוולים וכובע

חלוק מגבת

קפוצון עם הדפסה של משפט וציור שקשור למשפחה.

תלוי באופי של הילדה וההרגלים.

אם מתאים לה אז יומן ועט לכתוב חוויות

או כוסות קפה (טבולות!) עם מלא שוקולדים לשעות הקטנות של הלילה עם החברות

או סט כלים למטבח אם היא מחובבות הבישול

שקית כביסה עם תמונה

קופסא לעוגיות מהבית עם משפט כלשהו

כל דבר שימושי כמו מצעים, מגבת, חלוק, בקבוק חם וכו'

קולאז של תמונות מהמשפחה, יצא ממש יפה.

עשיתי אותו דבר לבת קודמת שיצאה

טוב לראות אותך

אני אוהבת לקנות חפצים שימושיים

כי זה כיף להשתמש במתנה באופן יומיומי

לבנים קניתי ארנק/ מזוודה/ מצעים

לבנות אפשר גם

או תכשיט / תיק

אצלי השנה (לראשונה!) יוצאים שלושה ילדים מהבית (אחת למדרשה ושניים לישיבה קטנה), והאמת שלא ממש חשבתי על הרעיון של צ'ופר כזה🙈

ברגע האחרון, ביום שבו התאומים שלי יצאו לישיבה (זה היה אתמול, אבל כבר נראה לפני נצח), קניתי להם חבילת עטים סמלית והדבקתי פתק: "עת לחבוק ועט לרחוק מחבק - שתזכה להרגיש את חיבוקה של התורה, וגם את חיבוקם של אבא ואמא".

אבל אולי באמת לבת שלי (שנוסעת בעוד כשבועיים) כדאי שאשקיע יותר... אז אעקוב פה אחר הרעיונות...

שק כביסה זה רעיון נחמד מאוד! וגם עוד דברים פה נתנו לי כיוון. תודה יקירותי!! (ניפגש עוד כמה שנים...)

כרית, מנורת לילה, בקבוק שווה, תחשבי מה יהיה להן שימושי. לי עזר בזמנו להסתכל באתר של מוצרים להדפסה שהיה נגיש לי ולבחור משהו

מתכונים ותמונות

חפשי 'בר מתוקים בר/בת מצווה פרוג' ויהיו לך הרבה תוצאות

מזל טוב ובהצלחה!