אלימות מילולית במעון (לא יודעת אם לקרוא לזה ככה)הדרים

היי יקרות זקוקה לעצתכן.

אז אחרי שהבן שלי התלונן מספר פעמים שמטפלת אחת נתנה לו מכה (סיפר את זה בכל מיני וריאציות), החלטנו לשים מקליט במעון. עשיתי את זה בלב הכי לא שלם שיש , אני לא מסוגלת להאזין לאנשים ולהרגיש שחושדת חלילה בכשרים, אבל לילד שלי הייתה רגרסיה בהתנהגות ואני לא יודעת אם זה בגלל שלא טוב לו שם או בגלל כל מה שעברנו עם הפינוי וכו. בקיצור עוד לא שמעתי את כל ההקלטה אבל האזנתי לזמנים ה״קריטיים״ של סדר היום במעון- השכבה, ארוחת בוקר, ארוחת צהריים וכו, האווירה ממש לא נעימה , צעקות גבוהות מדי לטעמי, ״שים ראש!!״ ״שב מיד !!״, והיו כמה מקרים שהצעקה ״פורקה״ להברות , כלומר הוטעמה באופן הבא - ״שים-ראש-כבר״ שאני לא בטוחה אם זה לא גרר איתו הושבה בכוח של ילד על המזרון וכו.

כנ״ל במפגש בוקר ילד שקם מהכיסא צועקים עליו ״שב כבר״, ובאוכל ״אני אקח לך את הצלחת תתחנך קצת, עכשיו אתה לא אוכל״ .

הלב שלי קרוע ואני לא יודעת מה לעשות, צריכה לסיים לשמוע הכל . כרגע מעבר לגישה ממש לא נעימה של מטפלות בלשון המעטה, לא מצאתי משהו ״חריג ״ (אלא אם כן תאירו את עיניי שזה מספיק חריג) כי לצערי משיחה עם עורך דין מסתבר שזה טון דיבור בהרבה גנים ומעונות. אבל אני לא מבינה מה אני צריכה לעשות , היום במקלחת הבן שלי שוב אמר שx הביאה לו מכה במרפק. אני לא מבינה למה שהוא ימציא . ומצד שני לא רוצה לחשוד סתם.

מישהי יודעת מה נחשב עילה מספקת לבקשת פתיחת מצלמות במעון? איך זה הולך, ניגשים למשטרה ? ותוך כמה זמן (אם בכלל) מתייחסים לזה?

תודה לעונות 

ועוד משהוהדרים
מטפלת אחת אמרה לאחת אחרת שנישקה ילדה ״איך את מסוגלת ? אני לא יכולה ״ כלומר נגעלת מלנשק או לחבק את ילדי המעון. זה נשמע לכן תקין שמישהי שעובדת עם ילדים בני שנה וחצי עד 3 נגעלת מלנשק אותם? מה קורה אם ילד מקבל מכה ובא להתנחם אצלה ?
ואו... בן כמה הבן שלך?מדברה כעדן.
נשמע לא טוב כ"כ... המעון מפוקח? יש מנהלת למעון? 
מה שאת מתארת מספיק בשבילעדיין טרייה

שלא אשלח יותר את הילד שלי לשם החל ממחר.

האם זה מספיק לפתיחת מצלמות לא בטוחה אולי תשאלי את העורך דין שדיברת איתו? אולי יש עוד אמהות בגן שהילדים שלהם סיפרו משהו/הקליטו?

דבר ראשון ברור שלא לשלוח את הילד לגן מעתה והלאה.שמן קוקוס

דבר שני הגישה שלי היא תמיד אבל תמידדד להאמין לילד.

דבר שלישי להתייעץ עם מטה המאבק למען הילדים (אפשר גם באופן אנונימי).

ואת אלופה ששלחת עם מקליט! כל כך חשוב!!!שמן קוקוס
רק הערה קטנהמכחול

אני מסכימה שהייתי מוציאה את הילד, ושחשוב לברר ולהקשיב לילד ולהתנהגות שלו.

רק רוצה להעיר שילדים בגיל הזה לא אמינים. קרה לי כבר שילד שלי אמר לי, אחרי שכעסתי עליו, "את הרבצת לי" (ואני כמובן יודעת שזה לא נכון).

ראיתי את זה גם בין אחים.

שמעתי פעם שילדים יכולים כל כך להיפגע מנזיפה או כעס, שהם ממש חושבים שהם קיבלו מכה.

אז כמובן שגם אלימות מילולית היא חמורה, אבל יכול להיות מצב שגננת לא מרשה לילד לחטוף מילד אחר,והוא מפרש את זה שהיא נתנה לו מכה.

חשוב להקשיב להם, אבל לקחת בערבון מוגבל.

אני מאמינה ב-100% למה שהילד אומר.שמן קוקוס
הוא לא ימציא סתם. יכולהיות שהוא אומר שהרביצו כשבפועל משכו ביד כדי שלא יברח או משהו כזה אבל הוא מרגיש לא נעים ולי זה מספיק.


כמובן שזה תלוי בילד וכל אחת מכירה את הילד שלה אבל נקודת המוצא שלי היא להאמין.

זה לא עניין של להאמין... הבן שלי למשלבתנועה מתמדת

בן 3 ישב מולי ואכל חטיף, ואז כנראה נשך את הלחי ואמר לי בקול בוכה "אמא, × הרביץ לי כאן! (והצביע על הלחי).

עכשיו אח שלו × באותו זמן ישן בחדר שלו, והוא היה היחיד שהיה איתי. שאלתי אותו ברצינות אם הוא חושב שאחיו הרביץ לו והוא חזר על זה שוב. לא הבין שמשהו פה לא הגיוני...


כאב לו, הוא רגיל שכואב לו כשאח שלו מרביץ לו וזה כנראה היה הפתרון ההגיוני ביותר בשבילו כשלא הבין מאיפה הכאב הזה הגיע😅 אבל ברור שאי אפשר לסמוך על האמינות שלו, וזה לא קשור אם אני מאמינה ליד שלי או לא. עובדתית הוא לא קורא את המציאות נכון תמיד

אני קודם כל מאמינה ואז בודקת 🤷‍♀️שמן קוקוס
זהו, שלא תמיד אפשר לבדוק..בתנועה מתמדת

אם זה משהו שקרה בין ילדים למשל. מראש לדעתי צריך לדעת שבגיל הזה הפרשנות שלהם לפעמים לא מדויקת למציאות..

לא סותר בעיני את זה שאני משדרת לו אמפטיה ושאני מאמינה לו, וחס וחלילה לא לבטל מולו את מה שאמר. אפשר לנסות להסביר (נגיד בדוגמא שלי אמרתי לו שאולי הכאב הוא כי נשך את הלשון. אבל אמרתי "אולי" ושאלתי לדעתו.. וזה אחרי שהזדהיתי עם הכאב וחיבקתי..) כלומר, הידיעה הזאת צריכה להיות אצלנו בראש, ולא בהכרח אמור לפגוע ביחסים עם הילד

אין קשר ליחסים עם הילד.שמן קוקוס
קודם כל שולחים עם מקליט וממשיכים לשאול את הילד כמובן.
הפרשנות של המציאות שלהם שונההשקט הזה

אני מסרקת את הבת שלי, מהדקת את הקוקו וזה טיפה כואב לה-

"אמא עשית לי מכה"


לפעמים היא גם משנה גרסאות.. אומרת שילדה מהמעון צעקה עליה ואז כשאני ממשיכה לשאול היא אונרת שבעצם היא זאת שצעקה על הילדה

נכון, אבל זה לא אומר שלא צריך לבדוק.שמן קוקוס
הידיעה שאמא מאמינה לי תמיד היא מאוד חשוב בעיניי.
אמונהמדברה כעדן.

זה שמשהו נכון.... אבל מציאותית לא תמיד זה נכון (כמו שסיפרו לך כאן אימהות ואני גם יכולה לתת לך דוגמאות), אז אמונה פחות קשורה כאן.

אולי להתייחס לתיאור ולהבין מה היה מציאותית...

מציאותית לילד כואב, הסיבה לכאב היא לא בהכרח מה שהוא תיאר... כי יכולת התיאור שלהם מאוד נמוכה מהרבה סיבות... 

נכון ולכן קודם כל שולחים עם מקליט.שמן קוקוס
מצטרפתאפונה

בעלי עבד מהבית, הבן שלי לא הפסיק לנדנד לו אז הוא אמר: אני לא יכול עכשיו, לך לאמא.

הילד בא אלי נעלב ואמר שאבא הרביץ לו.

לא מדובר כאן במשהו חד פעמי.שמן קוקוס

היא מתארת שהוא אמר את זה שוב ושוב.

אני מבינהאפונה

אבל כשהיא חוזר ואומר "הרביצו לי" המשמעות היא שהוא חווה משהו לא נעים. לא בהכרח אלימות פיזית.

צריך בוודאי לטפל בזה כי ילד זקוק לתחושה בטוחה ומוגנת אבל רק לזכור שזה לא בהכרח המשמעות המילולית של התיאור.

תודה על הניסוח המדויק, מה שניסיתי גם להגיד👌🏼בתנועה מתמדת
אני מסכימה ולכן אין תחליף למקליטשמן קוקוסאחרונה
לגבי זה שהוא אומר שוב ושובדרקונית ירוקה

הבן שלי לפני כמה חודשים ננשך במעון ע"י ילד אחר. זו היתה נשיכה רצינית יחסית שמאוד כאבה לו.

באותו יום הוא סיפר לנו ש"דני נשך אותי כאן". מאז במשך חודשיים - שלושה הוא סיפר שהיום דני נשך אותו. לקח לו הרבה זמן להעביר את הסיפור לזמן עבר.

את צודקתאורות המלחמה
אבל היא מתארת גם רגרסיה בהתנהגות וגם שהוא חוזר על זה כמה פעמים 
לא יודעת מה לענותיראת גאולה
אבל דבר ראשון להוציא את הילד. בשבילו זה נורא, וזה מספיק.
אמאלה!!! אם היה דיבור כזה לילדים שלי אני לא הייתימאמאמיה 3

מקנאה בהם

הייתי מוציאה אותו, מערבת את המנהלת , ואם היו הכחשות אז גם הייתי משמיעה את ההקלטה.

לא העיקר להיות סייעת כדי לעבוד בשעות נוחות! זו עבודה קשה, סזיפית, עם הרבה אחריות לדור ההמשך!!

אסור לתת לטון האלים הזה לעבור בשתיקה, גם אם אין אלימות פיזית.

הטון שתיארת, ה"תתחנך קצת, אוכל לא תקבל"

זו אוירה מאיימת שהילד לא צריך להיות בה.

סורי אם יצאתי מהכלים, אבל הילדים זה מעל הכל.

זה שהיא נגעלת לנשק זה ניחא, אולי הם מזיעים, ילדים לא שלה, אולי גם עדיף שהילדים לא יתרגלו לקבל נשיקות מזרים שהם לא משפחה.

אבל הטון המאיים הזה?. אל תקלי ראש בזה. זה ממש לא צריך להיות ככה

בעברי עבדתי במעונות-הרבה מהדרישות לא תואמות התפתחואביגיל ##
התפתחות. המטפלות נדרשות להעביר מפגש 15-20 דק' לפעוטות, שאף ילד לא יקום בזמן האוכל וכנל בשינה.. הדרישות מהן קשות וכתוצאה מכך נוצר לחץ כלפי הילדים. ולכן ברוב רוב המעונות יש טונים גבוהים כלפי הילדים
אני גרה ליד מעון "נחשב" ושומעת טונים גבוהים מאודאביגיל ##
של המטפלות ומכל רחבי היישוב מגיעים אליו
מי דורש את הדרישות האלו?עדיין טרייה
את המתכוונת במעונות תמ"ת?עדיין טרייה

נשמע לי לא הגיוני לדרוש שילדים לא יקומו.

ואו כמה קשה למצוא מקום טוב ומכיל לילדים

 

אז זהמדברה כעדן.
לא דרישה "אתה חייב" אלא לשם מנחים את המטפלות. יש מלא כללים כי התמהלות עם קבוצת תינוקות מצריכה כללים כדי שזה יהיה נכון... למשל אם עכשיו כולם אוכלים וילד סיים ורוצה לקום, לפעמים (תלוי בגיל וברמת העצמאות) לא נכון לתת לו לקום לשטוף ידיים אלא שיישאר במקום... סתם זורקת כיוון להבין את הסיטואציה... 
ולגבי התמתמדברה כעדן.
לא רק התמת בפיקוח גם פרטיים שבוחרים להיות בפיקוח... 
היא צודקת בנוגע לדרישותשירה_11

הייתי מטפלת כמה שנים

צריך לעשות מפגש ארוך לתינוקות בני שנה וחצי שנתיים ושיישבו על כסא ולא יקומו ועוד הרבה לא לא לא

לא הגיוני בכלל

אני הייתי משתגת ומשחררת עד שהמנהלת הייתה מגיעה....

 

הזיה

בדיוק. הפיקוח דורש מהמטפלותאביגיל ##

גם לנקות שהילדים ישנים.. ואז המטפלות צריכות להישמע להוראות שלא תואמות התפתחות

זה הזוי שמעון זה המקום הכי לא מתאים לילדים

ראיתי שהמצב בגנים משתפר ויש יותר התאמה התפתחותית. אני מתייחסת למעון כשלב שפשוט צריך לעבור

באסה

בגלל זה בגיל קטן אני שמה עם מטפלת על מעט ילדיםעדיין טרייה

אבל שנה הבאה הבת שלי תהיה בת שנתיים ורשמתי למעון פרטי (שהוא רק לגילאי 2-3) ואי זה רק תפילות שזה באמת מקום טוב כמה שביררתי ושמעתי המלצות אי אפשר באמת לדעת אף פעם...

זהoo
צפוי שיקרה במעונות שיש עובדות בשכר מינימום ושאינם מתאימות בהכרח לתפקיד.


אני הייתי מוציאה על אלימות מילולית ולא נשארת לבדוק אם יש גם אלימות פיזית. כשיש אלימות מילולית זה לרוב רק ענין של זמן עד שיש אלימות פיזית.


אני מכירה מקרה שהמשטרה צפתה ביחד עם הורים במצלמות וראו אלימות פיזית והתעללות שנחשבת קלה (דחיפות, קשירה בטרמפולינה לשעות, חוסר מתן אוכל שעות) והמשטרה אמרה להורים שחבל על הזמן והכאב לב, שהעונש שיינתן מגוחך ולא יגמר במאסר, שאין מה להגיע לבית משפט.

מזעזעבארץ אהבתי

בעיני הנקודה היא לא אם המטופלות ייכנסו למאסר. אבל קריטי שהן לא ימשיכו בתפקיד שלהן.

להגיד להורים שחבל על הזמן במקרה כזה נשמע לי נורא...

המעון נסגר עוד לפני זהoo
כששמעו במקליט את השמע, ההורים הבינו עוד לפני המצלמות. 
ואין דרך לוודא שהן לא הולכותoo
למקום אחר ומטפלות בילדים
אוי ואבויאורות המלחמה
הפותחתהדרים

כרגע אני לא מוציאה את הילד שלי מכמה סיבות :

1. הוא עבר טלטול בעקבות הפינוי מהצפון, היה כשלושה חודשים ללא מסגרת כאשר הייתי בחופשת לידה, וכעת הוא כבר מינואר במצב של שגרה והכיר חברים שאוהב אותם , רוצה להזמין אותם הביתה, רוצה להיפגש איתם ואומר שהיה לו כיף במעון.

2. הוא הולך בשמחה בכל בוקר , משתתף ופעיל(ממה שיצא לי לשמוע בהקלטות), חוזר ומספר שציירו דגלים ועשו פעילות והיה כיף (כלומר לצד המקרים הספורים שדיבר על מכות וצעקות , בסך הכללי אומר שנהנה ושרוצה ללכת לקבלת שבת וכו).

3. אף אחד לא ערב לי שבמעון אחר לא יהיו צעקות , לצערי יצא לי לראות שזה המצב בהרבה מעונות וזה עצוב ככ .

4. לפעמים הוא כן ממציא - למשל בעלי גזז לו ציפורניים אז הוא בא ואמר לי אמא אבא הרביץ לי. או שהוא אומר על אחותו שהיא מביאה לו סטירה כאשר היא רק לקחה לו את המשחק (תינוקת).


אני לא יודעת מה לעשות, כרגע ביקשתי מהמדריכה הפדגוגית של המעון לשוחח ואני אציף בפניה עמ שתבדוק , הייתן פונות למשטרה ? מישהי עם ניסיון יודעת מה צריך להביא / להוכיח ע״מ לבקש פתיחת מצלמות ?


תודה לכולן

לא הייתי מערבת משטרה, דווקא לאור הנתונים שהצגתמאמאמיה 3

כי אם טוב לו בגדול, אז חבל להרוס לילד..

אבל יש לך את הזכות לבקש לפתוח מצלמות

מה שאת מתארתעדיין טרייה

גם הורים שהילדים שלהם חוו אלימות סיפרו שהיה להם טוב והלכו בשמחה לגן זה לא אומר שלא קיימת אלימות פיזית וזה לא אומר שזה לא פוצע את הנפש של הילד גם אם הוא לא מראה את זה מייד.

גם אם את לא מתכוונת להוציא את הילד מיידית הייתי פועלת לפתיחת מצלמות כמה שיותר מהר.

לא בטוח שנכון לדבר עם גורם במעון לפני פתיחת מצלמות כי הם יכולים ללכת ולמחוק חומר.

אבל מי אחראי על פתיחת המצלמות?מאמאמיה 3
משטרהעדיין טרייה

תתייעצי עם מטה המאבק למען הילדים הם ידריכו אותך

בדיוקnorya
להתייעץ עם מטה המאבק למען הילדים! הם מאוד עוזרים במקרים כאלה. הם מציעים להקשיב להקלטות ויכולים לומר לך אם לפנות למשטרה.
אני חושבתשוקולד פרה.

שאת צריכה לעשות יותר חושבים עם עצמך האם זה נכון לא להוציא אותו.

נכון שהוא חווה טלטול מזה שעברתם מהבית, אבל הצעקות האלה וודאי לא מוסיפות לו ביטחון.

 

אני הייתי שוקלת ללכת לפרטי, אם את לא סומכת על מעון.

אבל לא חושבת שמשטרה תעזור כאן, כי המטפלות עוד יותר יחוו סטרס *שיצא על הילדים בסוף*. והסיכוי להחליף מטפלת באמצע שנה הוא קלוש. 

 

מקום שמקבלים בו מכות זה נורה אדומה מטורפת. 

מצטרפתבת 30

אני מבינה את השיקולים שלך שלא להוציא, אבל יכולה לשתף שהבת שלי היתה בגן טרום טרום חובה שבאמצע השנה גילינו שהיו שם המון צעקות וצרחות ואלימות של הילדים שהגננת לא הצליחה למנוע ולהשתלט עליה, והאווירה היתה מאוד לא טובה. לא הוצאתי את הבת שלי כי ראיתי שהיא הולכת בשמחה. והיא עצמה לא נפגעה פיזית משום דבר. אבל צערי היתה איזו פגיעה נפשית, ומיילא היא ילדה רגישה מאוד, אז אח"כ כשהיא עלתה לגן אחר למשך שנתיים הבנו שהיא ועוד כמה ילדות ממש קבוצה של "נפגעות", והיא היתה בטיפול רגשי למשך שנה פלוס ולדעתי עד היום- כשהיא בת 14 עדיין יש לזה השלכות מסוימות. כואב לי שלא הוצאתי אותה מייד ולא גוננתי עליה מספיק

איזה עצוב לשמוע...שמן קוקוס
את כותבתoo
בהודעה אחת שהחלטת לא להוציא ואז שואלת על משטרה


בעיניי זה לא הגיוני, או שאת סומכת על המעון או שלא, אם את לא סומכת עד כדי שאלה על משטרה, אין שום הגיון להשאיר את הילד.

מסכימהשוקולד פרה.

נכון שיותר נוח זה להשאיר את הילד, ומודה שגם אני הייתי נקרע בין הרצון שלי לנוחות ולשקט לבין הידיעה שהילד במקום טוב ורגוע.

 

אני חושבת שהפותחת צריכה לשקול יותר ברצינות מעבר למקום פרטי, אם כל מעון הוא בחזקת "חשוד" בעיניה.

אני הייתי מבררת בינתיים על מקומות פרטיים שאפשר לעמוד בהם מבחינה כספית.

כי להשאיר ילד במקום שבו צועקים עליו בנוקשות כזאת זה ממש כואב. ולפתוח סאגה עם המשטרה זה לוקח זמן ולא בהכרח יעיל.

 

נראה לי שהפותחת במצב קצת בלתי אפשרי, אבל להשאיר במעון בידיעה שזה המצב- מאוד קשה.

 

וואי דווקא פרטי הרבה יותר מפחיד אןתיהשקט הזה
במעון יש פיקוח מסויים, יש חובת מצלמות, יש מנהלת למעון, מטפלות נוספות.. בפרטי- כלום. 
פרטי עלול להיות באמת מפחידבארץ אהבתי

אבל בפרטי את בוחרת את המטפלת.

ולפעמים אפשר להיות בטוחה באמת שהמטפלת מצויינת.

אבל זה לא פשוט, לא תמיד אפשר למצוא מישהי כזו, ולא תמיד אפשר לתפוס אצלה מקום, וגם לא תמיד אפשר לדעת...

תתייעצי עם מטה המאבק.שמן קוקוס

תשמרי על הנפש של הבן שלך...

הוא קטן, גם אם הוא הולך "בשמחה" זה לא אומר שלא עובר עליו משהו.

בדיוק בגלל זה אני מפחדת לשלוח את הילדים שלי למעוןפיצישלי

זה קשוח ממש

שנתיים ראשונות הם אצל חמותי המהממת אבל עד 1 ואז איתי

(וגם מלא פעמים לא מסתדר לה אז נשארים איתי  אני עובדת 3 ימים מהבית)

ואחר כך גן עיריה גם עד 1

הספורים האלה פשוט נוראים

בסוף זה נשמןת ולא מוכנה שיעברו את זה

הלוואי שכולם יכלו להישאר בבית, זה לא מובן מאליושמן קוקוס
אוי נשמע לא נעיםאורות המלחמה

אני מקווה שאצלנו זה לא ככה...

אין לך אפשרות להוציא אותו משם? 

מה הדרך שלכן להסיר איפור מהפנים אחרי יום ארוך??פומלה

אשמח ממש לפירוט על סדר השלבים ובמה אתן משתמשות🙏🙏

סבון פניםמדברה כעדן.

של איזה חברה? עם צמר גפן?פומלה

שוטפת עיניים במים חמימים כדי להוריד מסקרההמקורית

ואז מוסיפה סבון לשאר הפנים

מסיימת במגבונים לשאריות השחורות על העור

יש לי כמה תכשירים להסרת איפור ואני לא אוהבת את המרקם שזה משאיר אחרכך וגם לא משאיר את הפנים שלי נקיות מאיפור אותו דבר למרות שמגבונים זה לא מומלץ אז ככה אני עושה בכל אופן

שתמשת במגבונים ללא בישום וללא ריח

של איזה חברה הסבון? והמגבונים?פומלה

סבון של חברת סקין 1004. אני קונההמקורית

באייהרב אבל לדעתי מוכרים גם בסופר פארם רק במחיר כפול

מגבונים - אך ורק של רמי לוי. חבילה לבנה. הכי טובים בעולם. לא קונה שם כמעט כלום ונכנסת רק בשביל המגבונים

מגבון אחד של לייף מסיר איפור הירוקשמחה כפרוייקט

והפנים מבריקות.

אני מתאפרת עם איפור עמיד וזה תענוג.

ואם יש מקווה אז בכלל זה עוזר לי.

אמנם לא זול אבל שווה. הייתי כל כך מסתבכת עם 10 שלבים ועדיין תמיד היה בעיניים שחור מעצבן שלא נגמר.

תודה! רק מגבונים וזהו? בלי שטיפה?פומלה

לא צריך. אבל אני לרוב עושה מגבון לפני המקלחתשמחה כפרוייקט

מסיר איפור פשוטהבוקר יעלה

מסירה חפיף ואז נכנסת למקלחת ושוטפת את הפנים עם קצף פנים גם פשוט מסקארה

קצף פנים של סקארה?פומלה

מים מסילריים דו פאזי, אני אוהבת את הורודים של ניווטארקו

סוגים אחרים לא הורידו או לחלופין עשו לי גירוי

ואז סבון פנים במקלחת(יש לי סבון פילינג של קרליין בלי שמן אבל זה גם אישי) ואם יש לי כח קרם פנים אחרי.

**לא מתאפרת כל יום

**לא מתיימרת להיות מומחית או מבינה גדולה או עם איזה ניסיון מוצלח או שגרת טיפוח

הוורודים של ניוואה, נחתך..טארקו

עונהדיאן ד.אחרונה

במקלחת שוטפת פנים עם סבון פנים, פעם ביומיים שלוש שמה גם פילינג גרגרים לפנים

וקרם פנים אחרי המקלחת (כשאני יוצאת והבית שקט ונינוח, בדר"כ יוצאת לרוח סערה של הילדים ואז שוכחת...)

תזכירו לי למה אני יולדת בלי אפידורל...אנונימית בהו"ל

(מאנונימי כי שתפתי גם בחיים האמיתיים)

6 לידות, 5 מתוכן ילדתי בלי.

בראשונה לא הספקתי,

בשניה היתה לידה ארוכה יחסית ולקחתי,

בשלישית לא הספקתי,

ואז ברביעית החלטתי לנסות שוב בלי.

היייתי בערך שעתיים בחדר לידה, בסוף היה לי קשה,

ולכן בחמישית לקחתי תומכת והיה מעולה אפילו שלקח כ5 שעות בחדר לידה.

הפעם לקחתי את אותה תומכת, הגעתי בפתיחה מלאה,

אבל אחרי שירדו המים פתאום בבדיקה המיילדת אמרה שאני ב8 ס"מ.

הזהירה אותי לא ללחוץ כדי לא להיקרע.

לקח בערך עוד שעה וחצי של לחץ חזק ולא היתה התקדמות בפתיחה, כשאני מנסה לא ללחוץ, עם מלא תרגילים ותנוחות...

בסוף הרגשתי לחץ מטורף והתינוקת פשוט החליקה על המיטה...

אחרי הלידה הרגשתי שאני בטראומה, שהיתה לידה ממש קשה. בעיקר נראה לי ההתנגדות לדחף הטבעי של הגוף...

לקח לי הרבה זמן להתאושש.

אני עכשיו חודש אחרי לידה ויש לי מלא מחשבות...

למה בעצם אני לא לוקחת אפידורל???

בתחושה שלי בלידה היחידה שלקחתי ההתאוששות היתה יותר קשה לי,

וגם הזריקה מפחידה אותי...

אין לי איזו אג'נדה של לידה טבעית או משהו כזה, פשוט הרגשתי שלי זה יותר נכון.

מצד שני באמת באמת סבלתי, ואז אני תוהה- אולי יכולתי לחסוך את זה? למה אני מתעקשת?

מלא נשים שסיפרתי להם על הלידה שאלו אותי למה אני לא לוקחת, מה הקטע שלי, וכאילו לא ידעתי מה לענות...

(לא הדעה של אחרים מעניינת אותי אלא שאפילו לעצמי אין לי תשובה כרגע).

אשמח למחשבותיכן על הגיגיי...

למרות שאני לא רואה שזה רלוונטי בקרוב חחח

אני בגישהאיזמרגד1

של להגיע ולראות איך את מרגישה ולפי זה לזרום

אני לידה אחת לקחתי ובשניה לא

ותכלס אם הגעת בפתיחה מלאה (אפילו שזה לא היה נכון, וזה רק מה שחשבת) לדעתי אין שום סיבה לקחת אפידורל שלא יספיק להשפיע אפילו עד שהתינוק יצא...

רק מציינת שהמיילדת אמרה שזו פתיחה מלאה...אנונימית בהו"ל

ואח"כ הסבירו לי שכנראה השק שלחץ עם המים גרם שזה ירגיש כך,

ואחרי שהמים פקעו הצוואר בעצם "נסגר" קצת חזרה.

יכול להיות שהיא טעתה כשאמרה לא ללחוץ?אוהבת את השבת

נשמע מוזר...

לי היה מקרה הפוךעדיין טרייה

שהמיילדת אמרה לי ללחוץ כי אני בפתיחה מלאה ועוד לא הרגשתי את הלחץ ורציתי לחכות עוד. בלידה האחרונה למזלי הייתה לי מיילדת מדהימה שממש אמרה לי לזרום עם התחושות שלי לא בדקה לי פתיחה בכלל בחדר לידה פשוט כשהרגשתי צורך לחצתי (לידת מים).

לא יודעתשלומית.

אם הרגשת ככה אז תנסי בלידה הבאה בעה עם...

אני תמיד ילדתי בלי והיה לי מעולה ככה, אבל אם לא היה לך טוב אפשר לנסות אחרת.

אני כן מרגישה שיותר קשה ללדת בלי אפידורל למי שלא מחוברת לזה כי זה מאוד דורש התמסרות והתכווננות לתהליך

אני אחדד...אנונימית בהו"ל

בסוף אני מרגישה שנכון לי בלי אפידורל,

לא יודעת להסביר למה.

רוצה לנסות להבהיר את זה לעצמי כדי לתת לי כוח גם בפעם הבאה...

או שננסה מכיוון אחר,אנונימית בהו"ל

תכתבו לי מה היתרונות של לידה ללא אפידורל

אני יולדת בלי אפידורלעדיין טרייה

היתרונות לדעתי:

  • יכולת לקדם את הלידה בגלל תנועתיות מה שפחות אפשרי עם אפידורל

  • יכולת ללדת בתנוחות שאינן שכיבה ושליטה יותר מדוייקת בלחיצות - מקטין סיכוי לקרעים/ וואקום.

  • התאוששות מהירה יותר אחרי הלידה אפשר די מייד לקום להתקלח.

    כמובן שבסוף זה תלוי בכמה הלידות שלך קלות/מהירות מניחה שאם הלידות שלי היו ארוכות או קשות מאוד הייתי לוקחת.

ניסחת מעולה...אוהבת את השבת

לגבי הלקום מיד- בלידה האחרונה לקחתי אפידוראליעל מהדרום

לק"י

כי מראש החלטתי שאין לי כח לסבול יותר הפעם.

ובשונה מהלידה הקודמת שלי עם האפידוראל, שהיתה שבע+ שנים לפני, יכולתי להזיז את הרגליים והתקלחתי די מהר אחרי הלידה.

(ודוקא בלידה אחרת בלי אפידוראל, שהמיילדת אמרה לי שהפלוס שילדתי בלי שאוכל להתקלח מיד אחרי, אז לא "נתנו" לי להתקלח, אולי כי הייתי בלי מלווה ולא היה צוות שישגיח או משהו🤷‍♀️).

אז לטובת נשים אחרות אני נותנת את פיסת המידע הזאת. כי הפותחת מחפשת חיזוקים ללמה בלי...

מוסיפנ. שאצלי ההתאוששות הכי קשות זהמ,שגרה ברוכה

בלידה בלי אפידורל. לידה מהירה מידי הגוף היה בטראומה ולא עיכלתי מה שעברתי . יוצא .. שלא הצחתי למצוא לי את היתרון לבלי אפידורל. כאבי תופת. וגוף גמור לאחר מכן🙄

מאוד אינדיוידואלי

אני חושבת שיש הבדל משמעותיעדיין טרייה

בין לידה בלי אפידורל מרצון ללידה שלא הספיקו לתת אפידורל. זה לא שהיו לך 2 אפשרויות ובחרת בינהם. וחיבוק על החוויה נשמע קשוח.

יכוליות שאת צודקת. אנחא יודעת. אצלי,שגרה ברוכה

בכל אופן בין אם יש אפידורל בין אם לא. אני לא מהמטיילות /נעמדות שניה אחרי הלידה בגלל לחץ דם נמוך וסחרחורות. אז בכל מקרה צריכה להישאר במיטה יותר זמן. אז אצלי לא היה "יתרון" לבלי

גם אצלי בלידההבוקר יעלה

האחרונה קמתי משהו כמו שעתיים אחרי הלידה, עם אפידורל

היתנ לידה אחת שלקח המוןןןן זמן לאפידורל לעבור אבל בשאר ההרדמה עברה יחסית מהר

אני גם רציתי ללדת בלי אפידורלמתואמת

בגלל הגישה הטבעית, וגם כדי לא להרגיש מוגבלת.

בפועל ילדתי רק שתי לידות בלי אפידורל (כן קצת עם גז צחוק ועם תמיכה מאמא שלי).

הלידה השלישית הייתה של תאומים, ומכיוון שבלידת תאומים יש סיכוי שיהיה צורך למשוך את העובר השני, וזו פעולה שכואבת מאוד בלי אפידורל, הסכמתי לקחת אפידורל בשלב די מוקדם. (זה היה נס, כי בסוף היה קיסרי חירום, ובזכות העובדה שכבר הייתי עם אפידורל לא הייתי צריכה הרדמה מלאה)

שתי הלידות הבאות היו כואבות מאוד, והשנייה שבהן הייתה גם ארוכה מאוד, ולכן נכנעתי ולקחתי אפידורל בסוף. אבל כן, הסתובבתי אחר כל בתחושה של כניעה, שלא הצלחתי ללדת כמו שרציתי... ובאמת לא מספיק הצלחתי להסביר לעצמי למה אני רואה בזה כניעה. (אולי זה קשור לזה שאמא שלי ילדה את רוב הלידות בלי אפידורל...)

[שלוש הלידות האחרונות היו קיסריות, אז לא הייתה לי ברירה אלא לקבל אפידורל]

לא יודעת אם עזרתי לך במשהו עם החפירות שלי🤭

אולי שווה לעבד את זה עם דולה...

אני אכתוב את הסיבות שלי, אולי תתחבריכתבתנו
  1. מאפשר ללדת בתנוחות ולא רק בצורה שבה המיטה/ מושב של בית החולים מכוונת אליה (שזה מתחשב הרבה בגישה נוחה לצוות, פחות בכמה נוח מרגישה האישה בתנוחה הזו ופחות שימוש בכח הכבידה )

  2. אני לא אוהבת שאחרי הלידה אסור לקום מפחד שהרגליים מאולחשות וצריך ללוות לשירותים וכד'

  3. אני מרגישה שבצורה הטבעית ההתאוששות של הגוף מהירה בהרבה. הלידה שבה עצרתי את עצמי איזה זמן כדי להגיע לבית החולים, ואז התינוק 'החליק' ממני, היתה זו שהרגשתי שלגוף היה הכי קל לחזור לעצמו אחריה

    מזל טוב!

אולי כי זאת התערבות שמגבילה אותךשיפור

מוזר שאמרה לא לחחוץ בפץיחה 8. לי אמרו שבלידה רביעית אפשר ללחוץ ב8, לחצתי ויצא בקלות תוך כמה דקות. נקרעתי טיפה, אבל אני תמיד נקרעת...

אני בלידה שניהרקאני

לחצתי בפתיחה 8

ולא נקרעתי

הייתי עם אפידורל והרגשתי לחץ מטורף אז המיילדת אמרה טוב בוא ננסה ללחוץ

2 לחיצות והוא היה בחוץ

נכון סבלת❤️

אבל מי אמר שאם היית לוקחת לא היית סובלת מכאב של הדקירה ? מלידה ארוכה?

בכל דבר יתרונות חסרונות

וחיבוק גדול באמת חוויה לא פשוטה

אני הכי בעד אפידורל אבל מבקשת מה' שאני לא אצטרך

הדקירה בגב

זה שהכל מורדם לא מסוגלת

אם הלב שלך לא רוצה את זה אז לא

כאב עובר אבל אפידורל זה מפחיד חלק מנשים

מבחינתיהשקט הזה

כשאני לוקחת אפידורל השליטה לא בידיים שלי. אני תלויה בצוות הרפואי.

בלידה הראשונה לקחתי וסהכ זה היה טוב, אבל הייתי תלויה בצוות הרפואי שיגיד לי מה קורה, והם לא הגיעו וכשהגיעו הילדה הייתה כבר כמעט לבד בחוץ

בלידה השניה לקחתי ולא השפיע אז הייתי מרותקת למיטה בלי יכולת התמודדות ככ עפ הצירים

בלידה השלישית כשבחרתי ללדת בלי אפידןרל ממש הרגשתי בשליטה. הרגשתי בכל רגע מה הגוף שלי צריך כרגע וזרמתי עם זה (למשל תזוזות אגן וכאלה) וכשהתחיל ללחוץ פתאום, למרות שרגע לפני הייתי בםתיחה 3.5 ידעתי להגיד שלוחץ ולקחו אותי ברצינות (ואכן ילדתי כמה דק אחרי)

אז לי באופן אישי השליטה הזו על התהליך עושה לי טוב

ענית על התשובה. הרגיש לך יותר נכון.המקורית

גם לי ככה.

וזו תשובה

אז נשים שאלו ולא הבינו למה ומה הקטע, אבל כך הרגיש לך נכון ואת לא צריכה שאחרים יבינו כי זה שלך בלבד. לא חייב להיות תירוץ מיוחד ואת לא מוזרה שבחרת ככה

כזה פשוט ♥️

מוסיפהאפונה

חוץ משלל השיקולים שכתבו כאן

שלאפידורל יש גם סיכונים, חלקם סתם מציקים ופוגעים באיכות חיים זמנית, וחלקם יותר גרועים.

אפידורל מעלה את הסיכון להתערבויות נוספות.

אני לא משתמשת באפידורל כשאני לא חייבת, כי מבחינתי לידה היא לא אירוע רפואי.

רק לומר שאת אלופה!!!מחכה להריון

איך את עושה את זה?

כנראה יש לך כח סבל שזה מבורך

ארבע לידות כולם עם אפידורל עד שאני מקבלת תאפידורל אני צורחת כאבי תופת !!!!

אני אוהבת ללדת בכייף צוחקת תוך כדי שהתינוק יוצא זה לפי דעתי הכייף בזה עושה לי חוויה יותר טובה

והדקירה? מי זוכר את זה בכלל תעשו לי מה שאתם רוצים רק תעצרו לי תכאב 😅

חחח כנל לגבי הדקירה. עד שאני קיבלתי כבר הצירים,שגרה ברוכה

היו ככ תכופים שאני לא יודעת להגיד בכלל איך מרגיש הדקירה. לא זוכרת אותה בכלל

כי אפשר להתקלח שניה אחרי הלידהמקרמה

זה לפחות מה שמניע אותי לנסות....

הלידה היחידה שהיתה בלי אפידורל זכורה לי כחוויה חיובית מאוד בכמה רמות משאר הלידות

גם הלידה עצמה וגם ההתאוששות

.ובכל זאת למרות הזיכרון- בלידה שאחריה זה לא החזיק וביקשתי אפידורל

אני חושבת שזה באמת שאלה שאת צריכה לשאול את עצמך

יש נשים שהמנעות מאפידורל מגיע מפחד

ויש כאלו שזה מחיבור עצמתי לגוף ולטבע.

ויש כאלו שזה מהצורך בשליטה

ויש כאלו שזה מרגיש להם נכון

ויש כאלו שזה בהשפעת הבן זוג

וכל אחת יש לה סיבה משלה

חלקן טובות ונכונות וחלקן לא

ובסוף רק את יכולה לענות לעצמך

אל תתני לשום רעש חיצוני לערער אותך

תקשיבי לעצמך

באמת שלא יודעתהבוקר יעלה

אני מרגע שמגיעה רק מבקשת אפידורל 🤣

וב"ה טפו חמסה עד עכשיו היו לידות מהממות. שימשיך כך בע"ה.

וכל הדיבורים על לשלוט בלידה, להתקלח אח"כ, שההרדמה מגבילה, לא מדברים אלי בכלל, רק שיכאב כמה שפחות..

בולDoughnut

מבחינתי למי אכפת לחכות עוד קצת עם מקלחת אחרי שעות של כאבים שאפשר לחסוך?🤭

בדיוק!הבוקר יעלה

מי ישמע ביומיום אני נכנסת להתקלח כל רגע 🤣

אל תשווי את היום יום לרגע אחרי לידה🤦‍♀️השקט הזה

לא שזה מה שמניע אותי ללדת בלי אפידורל, אבל זה בונוס נחמד☺️

לא יודעתהבוקר יעלה

עברתי ארבע ולא היה לי קריטי המקלחת רגע אחרי.

להבדיל, גם ניתוחים שאינם קיסרי לקח לי זמן עד שהתקלחתי.. הכל טוב.. בסוף חוזרים לעצמנו

אני חושבת שזה יותר מההרגשה להיות אחרי מקלחתמקרמה

זה היכולת להתקלח

זה מעיד על המצב

הייתיבמצב אחרי לידה שלא הזיז לי המקלחת כי הייתי מםורקת והמקלחת נדחקה לתחתית סדר העדיפויות

עצם העובדה שהמקלחת הזיזה לי זה כי הייתי במצב טוב

וזה ההבדל הגדול

מדויקרקאני

מה אכפת לי להיות מסריחה קצת

העיקר שלא סבלתי

אני גם יולדת רק עם. ולא מרגישה את כלפרח חדש

הדברים שכותבים פה..

מרגישה שליטה

מרגישה טוב אחכ

קמה ממש מהר מהמיטה

ויוצאת די רעננה מהלידה.. ולא סחוטה

חוויות טובות אחת אחת.. (חוץ מהראשונה שהיצה בסוף קיסרי)

לא רואה טעם לסבול את הכאבים הנוראיים האלו ולחכות שרק יגמרו.. אני נהנית מתהליך הלידה, נהנית להיזכר בהן ומחכה שוב לחוות את זה

לא להחליט מראשניקזמני

אני בגישה של אפידורל זה מתנת אלוקים לאישה

אבל לפי המצב, אין שום סיבה בעולם לסבול שלא לצורך

בראשון היה ועבד מעולה וטוב שכך

שני עבד די טוב והיה מעולה

שלישי מדי מהר אז בלי

רביעי מהיר ממש אז בלי

חמישי זירוז נורא ואיום אם לא היה אפידורל הייתי משתגעת מכאבים

שישי היה איטי עם אפידורל היה מושלם ורגוע חוויתי הכל כי לא היה כאבים

אניoo

ניסיתי לידה אחת בלי

הכאב לא היה שווה

זה היה כואב מדי

והבנתי שהפרוצדורה של האפידורל שווה את מניעת הכאב

אין לי אידיאל ללדת בלי.. אלרי ששתי הראשונות היואוהבת את השבת

עם

בלידה ה3 לא הספקתי והיה לי מזעזע... קשה ומהיר ממש וכואבבבבבבבבב לא הייתי מוכנה חזה בכלל בטח אחרי שהכרתי אופציה של ללדת בלי כאב כזה...

אז לקראת ה4 היה לי חשוב להתכונן כדי להגיע מוכנה לאופציה שלא יספיק אפידורל

עשיתי הרבה הכנות

וקראתי מלא

ובאמת לא הספקתי וב"ה היה טוב..

לא יודעת מה לענותעל הנסאחרונה

אבל אני מעולם לא ילדתי עם אפידוראל וכל לידה מחדש מחליטה שהפעם אני כן אלד עם אפידוראל בפועל זה מעולם לא קרה,מסיבה פשוטה לא הספקתי לבקש אף פעם...והלידה הסתיימה

לקראת לידה. סיפורי לידה טובים שיתנו לי השראה..דפני11

ב"ה זה נרגיש קרוב

אשמח לשמוע סיפורי לידה שיתנו לי השראה ללידה קלה זורמת כיפית....

היו לי כאלה בעבר ב"ה

אבל המוח הולך ישר לשלילי ולמפחיד.

ואני רוצה למלא אותו בסיפורים טובים.

אשמח לסיפורים בלי דולות וכו

שהלידה פשוט היתה מהממת, עם מילדות מהממות, והכל זרם יפה טבעי ולבד....

תודה על המענהקנקן שבור

לפעמים אני שואלת את עצמימחי

מה אלוקים חשב כשהוא בחר דווקא בי להיות אמא של הילד הזה. כשאני לא עומדת בזה שכל פעם שמשהו מעצבן אותו האחים הקטנים שלו הופכים להיות הקורבן להתקפי הזעם שלו. כשאני לא עומדת בזה שהוא הופך כסאות וזורק דברים. כשאני משתגעת מזה שכשאני אומרת לא הוא יבקש שוב ושוב ושוב. כשההתפרצויות שלו מעכירות לי את המצב רוח עוד הרבה זמן אחרי שהוא כבר נרגע. כשאני שוב ושוב מרגישה שאני נכשלת איתו ונופלת למאבקי כח במקום להיות המבוגר האחראי.

ולא מדובר בילד עם צרכים מיוחדים, סך הכל ילד רגיל בן 7 עם אמוציות גבוהות ואופי לא קל.

נראה לכם שיש כזה דבררק רגע קט

בית ספר דתי לבנות, שהצוות בו מעורב - גברים ונשים?

בוודאי. באולפנות רשת בני עקיבא, אולפנות רשת צביהאלישבע999

מורים מקצועיים יש גם גברים.

באמנה כפר סבא ראש האולפנה הוא רב, גבר.

באולפנות צביה זה יותר נפוץ, לעומת אולפנות

בני עקיבא, שרב עומד בראש האולפנה

מכירה אולפנות כאלהרק רגע קט

אבל זה לא באמת חדר מורים מעורב.

זה הרוב מורות, ושניים שלושה מורים.

ובבתי ספר של בנים מורות יכולות להיות בערך חצי מהצוות. השאלה אם יש בית ספר של בנות עם הרבה מורים גברים.

באופן כללי אין הרבה מוריםעיונית

ומן הסתם גברים מעדיפים ללמד בנים...

וגם יש תנועה כזאת שבמוסדות לבנות ילמדו רק נשים. בהרבה אולפנות שראש האולפנה יוצא לפנסיה נכנסת במקומו אישה.

לדעתי לא קיים מוסד לבנות עם צוות מעורב באמת. לפחות לא כמו מוסדות לבנים

בבית הספר של הבנים שלי יש מעט מאוד מורותמתואמת

הצוות הנשי שם מסתכם במזכירה, יועצת, מישהי שהיא מעין סגנית, מורה מתקנת ומורה או שתיים לחשבון לכיתות הצעירות.

בבתי ספר אחרים שהבנים שלי למדו בהם קצת אין בכלל בכלל מורות, רק מזכירה.

בעיניי הכי נכון להשתדל שכך יהיה... (וכמובן גם הפוך, שאצל הבנות יהיו רק בנות. ככה זה בבית הספר של הבנות שלי ובאולפנה שהבת שלי למדה בה. למעשה הבכורה שלי פוגשת רבנים באופן קבוע רק עכשיו, כשהיא במדרשה...)

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה124816

13% מהמורים הם גברים,

כשזה מתחלק ככה שבתיכון 33% גברים ביסודי פחות ובגני הילדים 1%.

כלומר גם אם תלכי לבית ספר מעורב אקראי הרוב המוחלט של המורים הן מורות.

אפילו בהשתלמויות וקבוצות מקצועיות שאני נמצאת בהן ושעוסקות בהוראת מקצועות ריאליים בתיכון , ובהן יש יותר גברים באופן יחסי עדיין הרוב הן נשים.

לא יודעת למה את שואלתרק טוב!

בהרבה אולפנות יש גברים. אבל המגמה לנסות לצמצם אותם כמה שיותר. רובם מורים מבוגרים. לא יקחו לאולפנה מורה צעיר בן 25. אלא אם ממש אין ברירה.

יש בית ספר שלא?כורסא ירוקה.

רוב בתי הספר לבנות שאני מכירהרק רגע קט

יש בהם רוב מוחלט נשי בצוות. אולי מורה אחד או שניים גברים.

למה זה משנה?חושבת בקופסא

להפך, דווקא עדיף שיהיה צוות רק של נשים שילמדו בנות, לא?

מענייןכורסא ירוקה.

הילדים שלי לא בגיל ואני רחוקה מגיל בית ספר, בזמני אצלנו (בית ספר לא אולפנה) היו די הרבה מורים גברים, בעיקר לקודש אבל לא רק, ובאולפנות שהכרתי היו בעיקר רבנים מורים לקודש אבל גם לא אחד או שניים, אולי 7. במבט לאחור זה באמת נראה לי מוזר היום.

חבל, אנחנו מאמינים בחברה מעורבת, הייתי שמחה שלילדים שלי יהיו גם מורים וגם מורות, בכל המקצועות.

הצורך בדמויות משמעותיות מאותו המין ללא דיסטאנסחושבת בקופסא

נראה לי יותר חשוב מאשר "אמונה בחברה מעורבת".

אני גם לא "מאמינה בחברה נפרדת", כל מסגרת וסיטואציה בחיים צריכה להישקל בנפרד, וכשם שיש יתרונות מבהקים לכיתות נפרדות לבנות, ככה צוות שאפשר להרגיש קרוב אליו ולשתף בקשיים בלי מבוכה זה יתרון גדול.

(וזה בלי להזכיר נושא של מוגנות או קשרים בעייתיים. אבל רוב האנשים הם כשרים וזאת לא הבעיה המרכזית.)

אני גם לא רואה מה היתרון הגדול ב"ללמוד לדבר עם בנים". כל עוד מגדלים את הילדים עם הגיון בריא שהמין לא נושך כשיבוא הזמן הכל יבוא בטוב, מי שגדל במסגרת מעורבת יוכל להתחתן ולעבוד בסביבה מעורבת תוך שמירה על גבולות מתאימים בלי בעיה. דווקא באוכלוסיות עם הפרדה במערכת החינוך מתחתנים מהר יותר מאשר אוכלוסיות מעורבות.

ובאופן כללי כמו שכתבו מעליי הרוב המוחלט של המורים במערכת החינוך הן מורות, ומורים גברים יעדיפו בדרך כלל ללמד בנים, אני לא רואה עניין להתערב במצב הקיים ולערוך אפלייה מתקנת לגברים רק בשם ערך "הגיוון" או "השיוויון".

ועוד נקודה שבלטה לי, דווקא הצדדים הליברלים משום מה לא מרוצים מכך שנשים יכולות למלא תפקידים שבעבר הוקצו לגברים כמו מקצועות קודש או הנהלה ואיוש דרגים גבוהים.

ושוב, אני ממש לא חושבת שיש ערך בהפרדה בכל סיטוציה בכל מקום. דווקא בחיים הבוגרים הפרדה כשאין באמת צורך הלכתי נראית לפעמים קצת מוגזמת, אבל במערכת החינוך יש לה יתרונות מוכחים.

יש כל כך הרבה צוות בית ספרכורסא ירוקה.

שבקלות אפשר למצוא דמות משמעותית מתוך הצוות הנשי. אצלנו גם היה באחת הכיתות בשכבת י"ב מחנך גבר, לא ראיתי שזה גרם לבעיות, ומי שחיפשה דמות נשית מצאה אותה בהחלט.

היו גם כאלה שהפוך - היתה להן מחנכת והיה להן קל יותר לדבר ולהתייעץ עם מורים. היו לי מורים ורבנים שהיו לי מאד משמעותיים שגם נשארתי איתם בקשר והתייעצתי איתם בהמשך הדרך. זה לא אומר שכשהייתי צריכה להתייעץ עם דמות נשית לא היה לי למי לפנות.

לא הזכרתי את הצורך ללמוד לדבר עם בנים, לפחוץ בחברה שלנו זה די טבעי, אין דיבור שונה עם אישה או גבר.

לא בהכרח שגיל החתונה מושפע דווקא מהיותה של חברה מעורבת או נפרדת אלא מן הסתם מערכים שונים, שמרניים יותר או פחות, שקיימים בחברות השונות

ממש לא ביקשתי "לתקן" את המצב באופן מלאכותי, רק הצטערתי שהוא ככה. אני מרגישה שקצת הלבשת על הדברים שלי הרבה מעבר למה שכתבתי והתכוונתי...

לא ככ הבנתי את כוונתך בפסקה לפני אחרונה. אני מכירה נשים שמלמדות גמרא הלכה וכו והסביבה מאד מרוצה מזה. אולי התכוונת למשהו אחר.

יכול להיות שברשתות 'פתוחות' יותרהשקט הזה

אמית, פלך

אפשר למצוא יותר צוות גברי

אני לימדתי ב3 מוסדות שונים באותו אזור, בשניים היה רוב נשי אבל היו כמה מורים (של"ח, הלכה, פיזיקה, רבני שכבות, באחד מהמקומות ראש אולפנה גבר)

ועכשיו עובדת במקום שלישי שביום יום אין גברים בחדר מורים.

יש אבות בית, אנשי מנהלה כאלה ואחרים..ורב שמגיע לפעמים להעביר שיעורי שו"ת וכו'

מעניין אותי מה הסיבה לשאלה

אה, סיבה נקודתית במיוחדרק רגע קט

בתור מורה היה לי הרבה יותר נעים בחדר מורים מעורב, קשה לי בחדר מורים נשי. אבל מבחינת הכיתות אני הרבה יותר נהנית בכיתות של בנות מאשר של בנים.

אז תהיתי אם יש איזשהו מקום שיתאים לזה.

למה נעים לך יותר בחדר מורים מעורב? סתם תוהה...מתואמת

בכל אופן, בבית הספר של הבנים שלי, למשל, אף שיש מעט צוות נשי, יש חדר מורות בנפרד מחדר המורים. נשמע לי הגיוני יותר...

בחדר מורים מעורב האווירה נעימה יותררק רגע קט

מאווררת יותר.

נשים יכולות להיות קצת "חתולות". לא מצאתי מילה אחרת שתתאים לתאר את התחושה הזאת.

וגם נמאס לי להיות מוקפת בהריונות ודיבורים על הריון ולידה. בחדר מורים מעורב זה הרבה פחות נוכח.

המ... לא מכירה את המושג הזה🤷‍♀️מתואמת

בכל אופן, אני מרגישה שדווקא באווירה נשית אפשר להרגיש משוחררת יותר...

אבל אולי באמת את צודקת על הדיבורים על היריונות ולידות...

זה ביטוי שבא לתארכורסא ירוקה.

אוירה לא נעימה של נשים שמסכסכות/מסתכסכות, עוקצות, מקנאות, מחפשות אחת את השניה, ועוד כאלה.. כאילו כמו חתולות ששולפות ציפורניים ושורטות אחת את השניה

טוב... יכול להיות שיש נשים כאלהמתואמת

לדעתי זה תלוי יותר במידות מאשר במין. בטח כשמדובר באנשים בוגרים...

יש גם נשים אחרותכורסא ירוקה.

וזה תלוי במידות. אבל גברים כאלה כמעט ואין.

גברים בלי מידות עלולים להיות כאלה שמנבלים את הפה..מתואמת

לא יודעת אם זה טוב יותר

בסדר אבל זה לא מה שמפריע להכורסא ירוקה.

מפריע לה האוירה הספציפית. תמיד יש אנשים יותר או פחות לטעמך במקום עבודה, אבל יש הבדלים יותר בסיסיים בין גברים לנשים, באופי, בדרך התמודדות, בדרך תקשורת. נכון מי שלמדה להתנהג אחרת תתנהג אחרת, אבל זה משהו בסיסי יותר.

הבנות שלך לא רבות בצורה שונה מאיך שהבנים רבים? את לא נלחצת יותר בקלות מבעלך?

נשמע שאת חיה בחברה די נפרדת אז לא יודעת כמה את חווה את המעורב אבל אם יוצא לך אני מניחה שגם את שמה לב שזה אוירה שונה כשמעורב או נפרד. אולי בשבילך זה יתרון, אבל היא מחפשת משהו אחר

כן, הבנתי שהיא מחפשת משהו אחרמתואמת

בעיקר מבינה אותה שהיא רוצה להיות בחברה שלא מדברת כל הזמן על היריון ולידה.

ואני אכן מאז ומעולם בחברה נפרדת, ושמחה בזה

יש נטיה לנשים קצת לריב יותרשמעונה

כמו בנות, לשמור טינה ,לכעוס... גברים יותר אדישים

גברים יודעים להיות עם אגו גדול מאוד בעבודהשבורת,לב

וקשוחים מחשבתית ותחרותיים ופחות רגישים

ושומרים טינה

וכועסים

זה פשוט נראה אחרת כלפי חוץ.

זה תלוי בבן האדם.

והמתח בין המינים בלתי נמנע.

סליחה, אבל כל הרעיון של "נשים רבות כל הזמן"חושבת בקופסא

בסופו של דבר נשמע קצת שוביניסטי.

כאילו הן איזה יצור שלא יכול להתנהג בצורה נורמלית ורק גברים הם שפויים והגיוניים. (כן אני יודעת שזה נכתב ע"י אישה. לנשים עדיין יכולות להיות תפיסות בעייתיות על "כל הנשים".)

מידות טובות ורעות יכולות להיות גם לגברים וגם לנשים. אם כבר, יש הרבה דמיון בין אישה עם מידות רעות לגבר עם מידות רעות, הם פשוט מבטאים את זה אחרת. בעיקר בדרך שבה הם מוציאים אגרסיות. אבל זה לא שאחד יותר טוב מהשני.

הדבר היחיד שמובן לי זה הימנעות משיחות על הריון ולידה.

לא שיש לי ניסיון חיים רחב במיוחד, אבל כמעט שלא הייתי במסגרת (מעורבת או נפרדת) עם דרמות ומלחמות אגו. זה נשמע מתיש בלי קשר למין ספציפי, ויותר תלוי באופי האנשים. אני בהחלט יכולה לראות אופי גברי מסוים שיעשה את זה יותר גרוע.

אהה וואווהשקט הזה

אני חושבת שגם בבתי ספר מעורבים יש בדכ בתחום החינוך יותר נשים מגברים אז בטח בבתי ספר נפרדים..

^^^ אצלינו בעבודה החילונית יש 5 מורים ו-3 סייעיםיעל מהדרום

לק"י

מתוך צוות של כ-80 עובדי הוראה.

באמת? וואו, אצלנו היחס אחר לגמרי...בארץ אהבתי

גם אצלנו בי"ס של אוטיסטים, בגילאי 6-21, ובכיתות של הבנים הבוגרים חייבים שיהיה גם צוות גברי.

עדיין יש יותר נשים מגברים, אבל מעריכה שלפחות 30% מהצוות גברים.

אצלינו זה יסודי. 6-13יעל מהדרום

לק"י

וגם הסייעים שנכנסו הגיעו בשנים האחרונות.

הבנתי. זה בהחלט מסביר את ההבדל.בארץ אהבתיאחרונה

בכיתות של הצעירים באמת אפשר להסתדר רק עם נשים. אצל הבוגרים זה לא שייך בכלל.

מגיבה לכןרק רגע קט

@מתואמת @שבורת,לב

הניסיון שלי בצוות מעורב היה בבתי ספר דתיים. ככה שהצוות מעורב מגדרית אבל כולם דתיים, וזה מאוד משפיע על האווירה. אני יודעת שבחברה מעורבת שהיא חילונית התרבות והאווירה יכולות להיות שונות, ולכן שאלתי על בית ספר דתי, ולא על בית ספר חילוני.

אנשים דתיים הם אנושיים כמו כל בני האנוששבורת,לב

יש להם חולשות פגמים ויצרים כמו כל אחד אחר בעולם

נכון, אבל עדיין האוירה שונהשלומית.

גם אם אחוזי האונס נניח זהים, יש הבדל משמעותי מאוד בין מקום שסבבה בו לזרוק בדיחות גסות לבין מקום שהדיבור בין גברים לנשים ענייני ומכבד. וזה לא קשור לכמה יצר יש לכל אדם

אמoo

בכל מקום עבודה שמכבד את עצמו

אין זריקת בדיחות גסות

גם אם כל הצוות חילוני

לא יודעת מה שונהשבורת,לב

נכון שאין בדיחות גסות.

אבל הדיבור לא תמיד ענייני, נוצר קשר, ויש מציאת חן, יש הרהורים, משיכה, דמיון, ויש עיניים ויצר ולב.

יש התמודדויות.

לא נכנסתי למה נכון או לא טוב. רק מה יש.

שבועיים-שבועייםפרח חדש

אני ממש שונאת את התקופות האלו של השבועיים -שבועיים (בהקשר של טהרה כמובן)

למען האמת אחרי תקופות ארוכות של טהרה זה פחות מפריע לי

אבל אחרי כמה חודשים אני מרגישה שמיציתי

וזה כבר פוגע בעצבים שלי, כל ההתעסקות מחדש כל חודש בדיקות ושאלות לרב, הלחץ מה יצא בבדיקות והאם זה יצליח, (גם משום מה כבר תקופה שלא מצליחה לעשות הפסק לפני היום ה7)

המרחק מהבעל

אני רוצה להרגיש טבעי ליד בעלי

כשזה ככה מרגישה מה זה תקוע

פתאום לא לגעת, לא להעביר מיד ליד

אחכ שוב חוזרים להתחבק ולהתקרב

ואז שוב מתרחקים

לא ברור לי איך אפשר לחיות ככה שנים על גבי שנים..

והורמונים- לא שייך, ניסיתי

והתקנים לסוגיהם גם לא

ורוצים עוד הריונות בעז"ה אבל לא בשביל זה

זה יבוא כשנרגיש שמתאים לנו

איך מסתדרים??

אכן. הבעיה נראה לי מתחילה בהדרכת כלותפרח חדש

שמתארים את זה כנקיון סופר סופר רציני

ושכל פיפס זה חציצה, אולי היום דברים השתנו)

אחרי שהבנתי שיש דברים שהם בכלל לא חציצה (כמו למשל באוזניים. הייתי מנקה חצי שעה את האוזן וכל פעם שהכנסתי צמר גפן היה יוצא מלוכלך וזה לא היה נגמר.. עד שהבנתי שזה גם לא יגמר וזה כבר לא חציצה זה כמו לנסות להוציא את כל הרוק מהפה.. ובכללי יש דברים שאם אישה לא מקפידה על זה תמיד אז זה לא חציצה כמו עור קשה בכף הרגל. אני ככה כל החיים אז גם בטבילה משאירה)

לא יודעת למה אין מודעות ללמד נשים את עיקרון הדברים, זה יכול לחסוך ככ הרבה סבל ועגמת נפש

אשמח ממש להמלצות על עגלות. וגם דיס המלצותרק לרגע 1

ממליצה על ספורט לייןכבדה

עגלה טובה במחיר טוב

תודה רבה את יכולה לפרט קצת על הייתרונותרק לרגע 1

והחסרונות

בדיוק ראיתי בשילב שיש עליה הנחה די גדוה

יש דגם מסויים?

לנו יש דגם קצת ישןכבדה

(הפעוטה שלי בת כמעט שנתיים וקנינו דגם של שנה קודם כי הוא היה יותר זול, ולא היה לנו קריטי דגם חדש ממש)

CIELO PL

נוסעת מעולה, קלה יחסית, אמבטיה ממש רחבה ונוחה. טיולון נחמד, נשכב כמעט לגמרי, 3 מצבים. שכיבה כמעט מלאה, חצי ישיבה וישיבה.

סל נוח. אם יש עוד משהו שחשוב לך בכיף

אם אני זוכרת נכון עלתה לנו 2100

הדגם החדש יותר לא ממש מומלץאונמר

יש לאחותי ונשבר לה כבר. ילד אחד.

באיזה תקציב?ראשונית

אישית ממליצה על דרגונפליי

קניתי את דרגונפליי 1 ומרוצה מאוד

לא חשבנו על תקציב מסוייםרק לרגע 1

טאי טאי של ביבהאפונה

עגלה חזקה מאד!! כמעט אי אפשר לשבור אותה (וניסינו...)

סוחבת הכל (2-3 ילדים גם גדולים, קניות לשבת..) בלי להתלונן.

גלגלים גדולים, עבירות גבוהה

מרווחת וארוכה ומצד שני מתקפלת שטוח

נשכבת 180°

גגון ענק

משענת רגליים שעולה עד למעלה.

אני משתמשת רק בטיולון אבל יש לזה אמבטיה וגם ערכת ניו בורן לטיולון.

תודה. אני רואה שזה בסגנון של סיטימינירק לרגע 1

דוקא הייתי מרוצה מהסטימיני

איך המשענת? העגלות שהמשענת שלהם עם חוט לפעמחם קשה לאזן והמשענת לא תמיד ישרה

נכון, היא מזכירה אותהאפונה

המשענת לדעתי קצת יותר יציבה אבל אצלנו העגלה במצב שכיבה כל הזמן אז אני לא חותמת על זה.

והיא מתקפלת פנימה שזה יתרון.

הקיפול שלה פחות נח משל בייבי גוגר

גם ממליצהמנגואית

לנו נשברה משימוש במדרגות כמה שנים

ספורט לייןהשקט הזהאחרונה

יש לי דגם xl של שנת 2020

מחזיק כבר 5 שנים בשימוש רצוף של 3 ילדים

עולה איתו די בקלות מדרגות לקומה 2 בבניין

קיפול נוח

במצב טיולון הקיפול יחסית קופמקטי

החיסרון בעיני זה שלא הצלחתי להוציא את הבדים של הטיולון לכביסה אבל יכול להיות שבדגמים חדשים יותר זה אחרת.

בעיני התמורה ביחס למחיר- מדהימה.

בדיקת דם לבן 3 וחצי-הולכות לבד?shiran30005

הולכות לבד עם הילדים לבדיקות דם? או עם הבעל?

תמיד אני לקחתי אבל היה לי קשוח בטירוף

מצד שני בעלי מתפלל ועד שהוא יחזור הוא כבר יקום וירצה לאכול

זה מהוריד לא מהאצבע...

אני בדרך כלל הולכת לבד בכל גילהשם שלי

פעם אחרונה יצא במקרה שבעלי היה.

אין לי בעיה עם בדיקות דם לילדים.

ואצלינו אם צריך, המזכירה עוזרת להחזיק את הילד.

בעלי הולך לבדנעמי28

אני רגישה מדי לדברים האלה והילדים נלחצים בהתאם

גם טיפות חלב והכל

פשוט צריך כח פיזי בשביל זהshiran30005

בדכ אני עושה לבד איתם פתאום ירד לי הביטחון

זה אומר שבעלי יצטרך לצאת באמצע בשביל זה או יתפלל מאוחר יותר ואז דופק את כל היום

פעם ב מבחינתינעמי28

יכול לשנות טיפה את סדר היום, זה לא לגמרי דופק את היום, גג שעה.

כל מה שבעלי יכול לעשות גם, אני נותנת לו (: במיוחד מה שמאתגר אותי

^^^ אני זו שלוקחת בדר"כ, אבל הם די בסדר אצלינויעל מהדרום

לק"י

לאחרונה בעלי לקח את בן הארבע, כי הוא יכל לאחר טיפה לעבודה ולי זה יותר מסובך.

ולא נרתעות מהבכי והחוסר אונים שלהם?shiran30005

מה לעשותבוקר אור

אנחנו אנשים עסוקים בשביל לשנות את הלוז לכל דבר..

לא נעים, לא נורא. ככה זה מבחינתי לפחות

לבד. קונה משהו מתוק סגור שיחזיק בידמנגואית

ויאכל מיד אחכ

זה גיל שאני דווקא כן מסבירה ומצפה לשיתןף פעולהמנגואית

אחד מאיתנו הולך לבד, לרוב אנימתואמת

באמת הייתה פעם אחת קשוחה שטוב שבעלי הלך (זה היה בגיל פצפון עם תינוקת זערורית, והיה צריך לקחת דם מהצוואר... לא מחזה שהייתי רוצה שהייתי רוצה לראות)

אבל הילדים שלי יחסית בסדר בבדיקות דם ב"ה. אם היה ילד שלא - אז הייתי שולחת את בעלי...

(היו פעמים שבכו כמובן, כמו הפעם ההיא שבדיעבד הסתבר שהמחט הייתה תקולה, והאחות פשוט לא הצליחה להוציא דם עם כל הניסיונות, והתינוקת צרחה את נשמתה... היה קשה - אפילו האחות זכרה את זה כשהגעתי איתה שוב והתנצלה נורא - אבל שרדתי...)

כן לבדמתיכון ועד מעון

הלכתי לעוד הרבה דברים לבד, כולל אישפוזים.

אני חושבת שהעמדה שאני מגיעה איתה הכי חשובה, אני עושה משהו שהוא לטובת הילד שלי ולא רוצה לפגוע בו ולכן קודם כל אני רגועה ונינוחה ואז יכולה לשדר רוגע ונינוחות גם לילד.

אני כמובן מסבירה בבית מה יהיה, מחזיקה את הילד עליי, שרה באוזן ומלטפת. כמובן מביאה מהבית בובה שמרגיעה או מוצץ

אני בניתוחים איתם לבד אבל פתאוםshiran30005

נכנס בי פחד לא מוסבר

אולי כי הוא כבר גדל ואני יודעת שהוא יותר חזק מבעבר ולא יעזור דיבורים איתו והסבר מראש בזמן אמת הוא ישבור את הכלים

נקווה שנעבור בשלום

תודה יקרות 🙏🙏

דווקא ילד גדול יותר אמור להיות קל יותרמתיכון ועד מעון

אפשר לחשוב ביחד מה יעזור לו.

אבל אם זה בלתי אפשרי אז בהחלט שהבעל יבוא גם

סרט בפלאפון יעזור לו?מנגואית

האמת שזה תלוי ילדבאתי מפעם

בדר"כ אני מסתדרת לבד, חיסונים, בדיקות..

אבל ילדה אחת שלי שתהיה בריאה, עכשיו את מזכירה לי, לקחתי אותה לבדיקת דם והיא היתה כ"כ עקשנית וחזקה שחזרתי הביתה כלעומת שבאתי😵‍💫

ביום אחר בעלי לקח אותה. אבל היא באמת ילדה קיצונית ברמות לא רגילות בבדיקות וטיפולים...

הלכתי תמיד לבד (בינתיים גדלו...) היינו מתרגליםאורין

אותיות ומספרים עם מנגינה להסחת הדעת וזה לרוב הצליח

רק בעלי לוקח...שימושית

אבל הוא טוען שרוב הילדים מגיעים רק עם אמא

תלוי סיטואציהDoughnut

בדיקות דם על פי רוב שולחת את בעלי, גם אם זה משבש לו את הסדר יום, וכנ"ל רופאי שיניים- כשבעלי לוקח הם מבינים שאין להם ברירה אלא לשתף פעולה, ואצלי הם מתחילים לעשות פרצופים... דווקא טיפת חלב בחיים הוא לא הלך נראה לי.

תודה יקרות!! בגלל בלת"מ של הרגע האחרוןshiran30005אחרונה

נאלצתי ללכת לבד איתו, ב"ה עבר בשלום ובהצלחה

תודה וחגשמח!! ❤️

אולי יעניין אותך