קמתי ליום חדש ועדיין שחור לי.

טוב, יעבור.. 

מאיפה נתחיל?

הבן שלי מתוק דבש דורש מלא יחס

משעמם לו כל צהריים מאוד

אני עייפה אין לי כח לזוז (כולה שבוע 26)

מה שלא משאיר לנו כלום לעשות חוץ מסרטוני מילים ביוטיוב או קליפים של מוסיקה - ואני שונאת שונאת שמורת שהוא על המחשב.

אוכלת את עצמי קשות.

לפני שעתיים רופא משפחה מחייג אליי לבוא למרפאה (מי שלא זוכרת - עשיתי ביופסיה בגלל חשד לגידול בבלוטת התריס). נסעתי מהעבודה למרפאה כמו מטורפת, בנס הגעתי בחיים.

מגיעה למרפאה כדי לפגוש שם את חמותי שגם מחכה לרופא, פלוס עוד 10 אנשים ממתינים בתור.

ולא - אני בלי תור.

מבחינת הממתינים אין לי איך להיכנס בלי מספר.

אז ניגשת למזכירות, שמתווכחת איתי שהרופא עמוס ואני בוכה לה במסדרון שהרופא אמר לי לבוא. והיא כזה - למה???

אני מתעצבנת והיא אומרת לי מצטערת תעשי תור מסודר, היא הכי צודקת שלא תטעו.

בינתיים אנשים יכנאים נעמדים ליד, זה נורא מעניין - אישה בוכה ומזכירה שצודקת היכן בעולם שלא מכניסה אותי לרופא.

פה הנס שלי קרה, הרופא יצא מהחדר למזכירות

תודה לה' שזה קרה פשוט ניסים!!!!!

יוצא מהחדר רואה אותי ומכניס אותי איתו לחדר

וכל זה:

כדי לשמוע ממנו שבבית חולים לא הצליחו לאפיין את הגידול ולכן מעבירים לבדיקת פתולוגיה נוספת ותוך שבועיים תהיה תשובה.

למה אין פשוט תשובה שזה שפיר וזהוווווווווו

בורא עולם למה????????

אין, אני גמורה גמורה גמורה

בעלי מותק, באמת שהוא מקסים

אבל עצוב לי אחרי הכל שאין לי פניות לבן שלי, מרגישה פשוט אמא איומה (האיום הזה, זה שהוא על המחשב חלילה לא משהו גרוע יותר ה' ישמור. אבל ז עדיין גרוע עבורי!!!!!!)

ביקשתי מבעלי שנצא היום קצת, אולי לכותל

לא יודעת - לאנשהו

אמר לי וואי בדיוק היום שאני סחוט בגלל א-ב-ג-ד

והוא צודק

הכי בעולם

היה מבינה אותו

זהו, אלה הם חיי לשבועיים הקרובים 😐😓

היום נעביר את היום בבית, פשוט נסדר ונתחיל להכין לשבת

למרות שהדבר היחיד שאני רוצה עכשיו זה לחזור הביתה כדי לסדר. אין לי כח אין לי נשימה.

בינתיים סתם עצרתי בדרך.

לגבי חמותי,

לא אמרה ולא שאלה כלום

''רק'' התקשרה לבעלי שמשהו מטזר היה במרפאה ולא מבינה מה הסיפור

בעלי מתקשר אליי שלא מבין למה אני עושה דרמות, נכון צודק

לא ברור לי למה. 

אז עכשיו גם מרגישה קופה בדמות אדם שכולה דיברנ עם המזכירה בטון רגיל, לא צריך להגזים

אבל המזכירה עשתה מזה פשוט מלא מלא עניין.

למהה בדיוק חמותך מכל העולם??

איזה מעצבןןןןן

חיבוק ענקקק

בעזרת ה' התוצאות יגיעו בקרוב תקינות לגמרייי

תודה

ולמה חמותי? זה רופא שמגיע פעם באף פעם לסניף

לכן עד שמגיע כל העולם מגיע לבקר

בואי נגיד שאם היא לא הייתה זה היה חריג

ולמה אני עדיין אצלו? כי הוא אחלה רופא

בזמינות מדהימה באונליין, ככה שזה שווה לי..

לא נורא, עברנו את תחושת הפדיחה 

שולחת קודם כל חיבוק גדול

ותפילה בע"ה שהכל יתברר ככלום

ומאוד הגיוני שאם את בכזאת המתנה מורטת עצבים אין לך כוח לכלום ולא להעסיק את הקטנצ'יק

כעיקרון הסחת דעת הכי טובה במצב הזה, אבל אני יודעת כמה קשה להגיע למצב שמצליחים להסיח את הדעת..

לגבי חמותך, אההה, הייתי מייעצת אם מתאים לך לעשות איזה תיאום ציפיות עם בעלך בשביל להבין מה את מצפה, מה את רוצה שיגיב מול חמותך, מה שישתף ומה לא, וכן שיבין את הקושי והסערת רגשות שאת מצויה בו (זה סיטואציה מטלטלת לכל אחד  תוסיפי על זה את ההורמונים של ההריון וקיבלת חגיגה שלמה)

תודה על התפילות!! בעז''ה בטוחה שיהיה בסדר (כן? כן כן)

מנסה באמת להסיח דעת

אל יודעת, מצליחה לדקה מתוך 10

ואיזה כיף זה שאת מבינה אותו בהמתנה הנוראית הזאת - תודה על זה

לגבי חמותי, בעלי אמר לה שזה לגבי בדיקה דחופה שקשורה להריון (מה קשור לרופא משפחה? רק בורא עולם יודע..)

את התחושות שלך את לא היית אנושית אם לא היית ככה

זה לחץ מטורף!! סיטואציה מוצדקץ בעיני לחלוטין וגם הלחץ והדרמה שלך ככ מובנת!

וזה שאת רואה את כולם באור חיובי זה מהמם ויש לך עין טובה וזה מדהים אבל!!! לא על חשבונך לא על חשבון זה שתוציאי את עצמך הזו שלא צודקת או לא בסדר בכל סיטואציה

לא מוצאת אפילו מקרה אחד שפירטת שיצאת בו לא בסדר או הגבת בחוסר פורפורציה תכילי את עצמך תחבקי את עצמך ותזכירי לעצמך שאת בנאדם פשוט בנאדם עם רגשות!

כן, אני באמת חייבת ללמוד לקבל יותר את עצמי ולא לחיות בתחושה התמידית הזאת של הביקורת העצמית

צודקת, זו בעיה רצינית שלצערו עדיין לא טופלה 

ליבי ליבייי אני כבר מחכה שיעברו השבועיים האלה

יותר גרוע מהשבועיים של הבטא באמתתתת

מתפללת עלייך!! מבטיחה!!!

עם בעלי

מה קשה יותר...

כי בהמתנה לבטא אחרי החזרה גם היינו

בעלי טוען שהמתנה לבטא קשה יותר

פה במקרה הזה גם אם התשובה הכי גרועה לכל שונאי ישראל בעולם, זה פשוט עניין של כריתת בלוטת התריס וטיםוך רדיואקטיבי אחד

מנסה לעודד אותי חחח

בטא מחכים לתשובה של חיים, וואו קשה האמת

בעז''ה בשורות טובות לכל עם ישראל!!!!!

ב"ה שיש טיפול מהיר וחותך

אבל אנחנו לא רוצים את זה 

יהיה בשורות טובות בע"ה

זה השבועיים שלך להתפנק!!

תחליטי שאת פשוט עושה לעצמך הכי טוב נעים וכיף בשבועיים האלו!!

קל לך יותר שהילד במסך? תצפית ביחד איתו ותחבקי אותו תוך כדי זה ינחם אותך ולו זה יתן תחושה אהובה

תפנקי את עצמך הסלטים מושקעים

ותחשבי רק על טוב

תדמייני את התשובה הטובה שמגיעה

תשמעי את הרופא אומר את זה

תדמייני מה תעשי בשניה שירד לך העול הזה מהלב

חיבוק

ואהיה יום אחד מסוגלת ככה לפנק את עצמי

לדאוג טוב לעצמי כמו שצריך

וילות שלמה עם מה שהוא עושה

ממחר, מבטיחה לנסות

תודה על זה, באמת אשתדל 

שום תחושות אשמה

את במצב קשה, עייף ומורט עצבים. לא יקרה כלום מכמה שבועות של הרבה זמן מסך.

לגבי הילד הכל בסדר אני בטוחה שאת האמא הכי טובה בעולם ולכולם יש גם תקופות כאלה

גם אם הוא על המחשב לא קרה כלום

לגבי בעלך זה ממש קריטי שתצאו קצת תתכננו משהו מראש לשבוע הבא תתאווררי קצת תראי עולם

ובעז"ה הענין הרפואי יחשב ככלום ושום דבר הרופאים תמיד אוהביםלהפחיד סתם

לחמותך אל תתיחסי מה שהיה היה 

אין צורך לדפוק חשבון לכל העולם

היה לי קשה בגלל המתח

וגם סתם תחושת דכדוך כזאת וחוסר חשק לכלום

חיכיתי לבוקר, היה יותר נחמד ורגוע עד איזה 11 שהרופא התקשר

כיף חיים בקיצור 

אין לךגם דדליין או משו...

אני תמיד אומרת שאני חיה משבת לשבת

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.