ולא מצליחה לראות כרגע משהו חיובי בעתיד 😓
זהו, יאללה חוזרת לחיוך מזויף
שרק תעבור הדקה / השעה, שיעבור היום / השבוע / החודש / השנה / העשור ועוד כבר!!!😐
ולא מצליחה לראות כרגע משהו חיובי בעתיד 😓
זהו, יאללה חוזרת לחיוך מזויף
שרק תעבור הדקה / השעה, שיעבור היום / השבוע / החודש / השנה / העשור ועוד כבר!!!😐
קמתי ליום חדש ועדיין שחור לי.
טוב, יעבור..
מאיפה נתחיל?
הבן שלי מתוק דבש דורש מלא יחס
משעמם לו כל צהריים מאוד
אני עייפה אין לי כח לזוז (כולה שבוע 26)
מה שלא משאיר לנו כלום לעשות חוץ מסרטוני מילים ביוטיוב או קליפים של מוסיקה - ואני שונאת שונאת שמורת שהוא על המחשב.
אוכלת את עצמי קשות.
לפני שעתיים רופא משפחה מחייג אליי לבוא למרפאה (מי שלא זוכרת - עשיתי ביופסיה בגלל חשד לגידול בבלוטת התריס). נסעתי מהעבודה למרפאה כמו מטורפת, בנס הגעתי בחיים.
מגיעה למרפאה כדי לפגוש שם את חמותי שגם מחכה לרופא, פלוס עוד 10 אנשים ממתינים בתור.
ולא - אני בלי תור.
מבחינת הממתינים אין לי איך להיכנס בלי מספר.
אז ניגשת למזכירות, שמתווכחת איתי שהרופא עמוס ואני בוכה לה במסדרון שהרופא אמר לי לבוא. והיא כזה - למה???
אני מתעצבנת והיא אומרת לי מצטערת תעשי תור מסודר, היא הכי צודקת שלא תטעו.
בינתיים אנשים יכנאים נעמדים ליד, זה נורא מעניין - אישה בוכה ומזכירה שצודקת היכן בעולם שלא מכניסה אותי לרופא.
פה הנס שלי קרה, הרופא יצא מהחדר למזכירות
תודה לה' שזה קרה פשוט ניסים!!!!!
יוצא מהחדר רואה אותי ומכניס אותי איתו לחדר
וכל זה:
כדי לשמוע ממנו שבבית חולים לא הצליחו לאפיין את הגידול ולכן מעבירים לבדיקת פתולוגיה נוספת ותוך שבועיים תהיה תשובה.
למה אין פשוט תשובה שזה שפיר וזהוווווווווו
בורא עולם למה????????
אין, אני גמורה גמורה גמורה
בעלי מותק, באמת שהוא מקסים
אבל עצוב לי אחרי הכל שאין לי פניות לבן שלי, מרגישה פשוט אמא איומה (האיום הזה, זה שהוא על המחשב חלילה לא משהו גרוע יותר ה' ישמור. אבל ז עדיין גרוע עבורי!!!!!!)
ביקשתי מבעלי שנצא היום קצת, אולי לכותל
לא יודעת - לאנשהו
אמר לי וואי בדיוק היום שאני סחוט בגלל א-ב-ג-ד
והוא צודק
הכי בעולם
היה מבינה אותו
זהו, אלה הם חיי לשבועיים הקרובים 😐😓
היום נעביר את היום בבית, פשוט נסדר ונתחיל להכין לשבת
למרות שהדבר היחיד שאני רוצה עכשיו זה לחזור הביתה כדי לסדר. אין לי כח אין לי נשימה.
בינתיים סתם עצרתי בדרך.
לגבי חמותי,
לא אמרה ולא שאלה כלום
''רק'' התקשרה לבעלי שמשהו מטזר היה במרפאה ולא מבינה מה הסיפור
בעלי מתקשר אליי שלא מבין למה אני עושה דרמות, נכון צודק
לא ברור לי למה.
אז עכשיו גם מרגישה קופה בדמות אדם שכולה דיברנ עם המזכירה בטון רגיל, לא צריך להגזים
אבל המזכירה עשתה מזה פשוט מלא מלא עניין.
למהה בדיוק חמותך מכל העולם??
איזה מעצבןןןןן
חיבוק ענקקק
בעזרת ה' התוצאות יגיעו בקרוב תקינות לגמרייי
תודה
ולמה חמותי? זה רופא שמגיע פעם באף פעם לסניף
לכן עד שמגיע כל העולם מגיע לבקר
בואי נגיד שאם היא לא הייתה זה היה חריג
ולמה אני עדיין אצלו? כי הוא אחלה רופא
בזמינות מדהימה באונליין, ככה שזה שווה לי..
לא נורא, עברנו את תחושת הפדיחה
שולחת קודם כל חיבוק גדול
ותפילה בע"ה שהכל יתברר ככלום
ומאוד הגיוני שאם את בכזאת המתנה מורטת עצבים אין לך כוח לכלום ולא להעסיק את הקטנצ'יק
כעיקרון הסחת דעת הכי טובה במצב הזה, אבל אני יודעת כמה קשה להגיע למצב שמצליחים להסיח את הדעת..
לגבי חמותך, אההה, הייתי מייעצת אם מתאים לך לעשות איזה תיאום ציפיות עם בעלך בשביל להבין מה את מצפה, מה את רוצה שיגיב מול חמותך, מה שישתף ומה לא, וכן שיבין את הקושי והסערת רגשות שאת מצויה בו (זה סיטואציה מטלטלת לכל אחד תוסיפי על זה את ההורמונים של ההריון וקיבלת חגיגה שלמה)
תודה על התפילות!! בעז''ה בטוחה שיהיה בסדר (כן? כן כן)
מנסה באמת להסיח דעת
אל יודעת, מצליחה לדקה מתוך 10
ואיזה כיף זה שאת מבינה אותו בהמתנה הנוראית הזאת - תודה על זה
לגבי חמותי, בעלי אמר לה שזה לגבי בדיקה דחופה שקשורה להריון (מה קשור לרופא משפחה? רק בורא עולם יודע..)
את התחושות שלך את לא היית אנושית אם לא היית ככה
זה לחץ מטורף!! סיטואציה מוצדקץ בעיני לחלוטין וגם הלחץ והדרמה שלך ככ מובנת!
וזה שאת רואה את כולם באור חיובי זה מהמם ויש לך עין טובה וזה מדהים אבל!!! לא על חשבונך לא על חשבון זה שתוציאי את עצמך הזו שלא צודקת או לא בסדר בכל סיטואציה
לא מוצאת אפילו מקרה אחד שפירטת שיצאת בו לא בסדר או הגבת בחוסר פורפורציה תכילי את עצמך תחבקי את עצמך ותזכירי לעצמך שאת בנאדם פשוט בנאדם עם רגשות!
כן, אני באמת חייבת ללמוד לקבל יותר את עצמי ולא לחיות בתחושה התמידית הזאת של הביקורת העצמית
צודקת, זו בעיה רצינית שלצערו עדיין לא טופלה
ליבי ליבייי אני כבר מחכה שיעברו השבועיים האלה
יותר גרוע מהשבועיים של הבטא באמתתתת
מתפללת עלייך!! מבטיחה!!!
עם בעלי
מה קשה יותר...
כי בהמתנה לבטא אחרי החזרה גם היינו
בעלי טוען שהמתנה לבטא קשה יותר
פה במקרה הזה גם אם התשובה הכי גרועה לכל שונאי ישראל בעולם, זה פשוט עניין של כריתת בלוטת התריס וטיםוך רדיואקטיבי אחד
מנסה לעודד אותי חחח
בטא מחכים לתשובה של חיים, וואו קשה האמת
בעז''ה בשורות טובות לכל עם ישראל!!!!!
ב"ה שיש טיפול מהיר וחותך
אבל אנחנו לא רוצים את זה
יהיה בשורות טובות בע"ה
זה השבועיים שלך להתפנק!!
תחליטי שאת פשוט עושה לעצמך הכי טוב נעים וכיף בשבועיים האלו!!
קל לך יותר שהילד במסך? תצפית ביחד איתו ותחבקי אותו תוך כדי זה ינחם אותך ולו זה יתן תחושה אהובה
תפנקי את עצמך הסלטים מושקעים
ותחשבי רק על טוב
תדמייני את התשובה הטובה שמגיעה
תשמעי את הרופא אומר את זה
תדמייני מה תעשי בשניה שירד לך העול הזה מהלב
חיבוק
ואהיה יום אחד מסוגלת ככה לפנק את עצמי
לדאוג טוב לעצמי כמו שצריך
וילות שלמה עם מה שהוא עושה
ממחר, מבטיחה לנסות
תודה על זה, באמת אשתדל
שום תחושות אשמה
את במצב קשה, עייף ומורט עצבים. לא יקרה כלום מכמה שבועות של הרבה זמן מסך.
לגבי הילד הכל בסדר אני בטוחה שאת האמא הכי טובה בעולם ולכולם יש גם תקופות כאלה
גם אם הוא על המחשב לא קרה כלום
לגבי בעלך זה ממש קריטי שתצאו קצת תתכננו משהו מראש לשבוע הבא תתאווררי קצת תראי עולם
ובעז"ה הענין הרפואי יחשב ככלום ושום דבר הרופאים תמיד אוהביםלהפחיד סתם
לחמותך אל תתיחסי מה שהיה היה
אין צורך לדפוק חשבון לכל העולם
היה לי קשה בגלל המתח
וגם סתם תחושת דכדוך כזאת וחוסר חשק לכלום
חיכיתי לבוקר, היה יותר נחמד ורגוע עד איזה 11 שהרופא התקשר
כיף חיים בקיצור
אין לךגם דדליין או משו...
אני תמיד אומרת שאני חיה משבת לשבת 
אז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.
לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.
•לערוך שולחן מראש, מוקדם
•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...
•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג
•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...
אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.
•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.
•אוכל מיוחד שאין בד"כ.
•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...
•חידון. חידות בציורים...
אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום
רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....
וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.
אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים
שום דבר חיצוני/אורחים.
עורכים שולחן סדר מפואר
לבושים בבגדים יפים
בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים
את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...
יש אוכל טעים
והכל נראה חדש ונקי.....
בהצלחה לכם.
בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.
שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.
זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.
אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.
מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).
השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.
ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב
למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?
אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה
והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר
אז לאיפה זה נעלם??
ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר
כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.
לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין
לא יודעת למה זה ככה קשה לו
דפוק
אין לי מילה אחרת
גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו
באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה
ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד
שוכבת פה בוכה
כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.
מרגישה אישה לא מוערכת
ממש ככה
ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי.
ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות
ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה
כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם
לא כי אני רוצה באמת
אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.
אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה
התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה
למרות שיצאה ממני גם לפניה
והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער"
-מצטער שמה?
שאני לא עונה על הציפיות שלך
השם תשלח לו שכללללל
מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד
@בעלי
שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.
מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.
אני מבינה כמה זה כואב
וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו
אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן
את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?
אז את רוצה לבחון את זה
ואומרת איך את רוצה שזה יראה
אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.
פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.
אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.
ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.
ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"
אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.
זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.
אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו
אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק
מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...
אז אני אתחיל...
אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית
מצאתי עבודה שתפורה עלי בול
אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.
תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא
הביא לי משהו שכל כך מדויק לי...
ומה איתכן?
לא חייבים משהו גרנדיוזי..
איזשהי גאולה
משהו שהתהפך או השתנה לטובה,
כיתבו לנו: )
פסח כשר לכולן
פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל
בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח
התחלתי מוקדם, אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.
ממש תחושת שחרור
ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה
מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..
שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי
שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית
אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.
האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅
ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄
כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..
אלא של אתגר מתמשך...
אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות
לא של גאולה כמו בדמיון שלנו
מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...
וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי
אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).
לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.
בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.
אז זו הגאולה שלנו😊
(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך
משחק קלפים חמוד ממש!
קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר
משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")
להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:
מטרת המשחק
להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".
מהלך המשחק
* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.
* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).
* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".
* אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.
* אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.
* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.
קלף "גנב האפיקומן"
זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".
טיפים למשחק:
* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.
* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.
חג שמח ובהצלחה בחיפושים!
יש כמה משתנים:
ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר
צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום
רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון
בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.
בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.
שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.
איך עושים את זה?
כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.
במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.
במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.
המשחק הוא הצלבת מידע.
נחזור לדוגמא שלנו:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.
אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.
אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.
ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..
ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.
מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה
הוא אמר לשטוף טוב וזהו
תודה רבה
עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר
שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף
כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.
תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח
אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.
אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.
לא יכולה לפרט.
צירופי מקרים לא סבירים.
הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.
אתגרים שונים עם 3 ילדים
מצב רפואי ונפשי סבוך
הכל ביחד
אה וערב פסח כמובן
מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף
צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.
אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד
שתראי ותרגישי ניסים גלויים!
כל כך לא פשוט.
מתפללת בשבילך...
בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!
אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...
מתואמתמתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️
שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!
שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!
שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡