אחרת לא היינו נכנסות בחיים שוב להריון 🤣

תאמת אני ארבעה לידות ילדתי עם אפידורל ואני גיבורה לא פחות ממי שיולדת בלי,אני מתייסרת בצירים אז מבחינתי זה הצלת נפשות זה נותן אוויר עד השלב של היציאה של התינוק,אני לא רואה סיבה ללדת בלי תאמת אני אומרת לך..מאיזו סיבה את לא רוצה אפידורל? 

אפידורל זה מבורך אבל יש לו גם חסרונות

אני הרגשתי הבדל מטורף בהתאוששות בין הלידה עם האפידורל ללידה בלי

משהו לא נורמלי.. הייתי בשוק מההבדל

ומקווה לא לקחת אפידורל שוב כי *לי אישית* היה הרבה יותר נכון ללדת בלי..

אבל שווה לבדוק איזה עוד עזרים יש.

לי יש נסיון רק עם אפידורל וגז צחוק.

עליי האפידורל השפיע מעולה בלידה ואחכ לא היו לי תופעות לוואי, והגז צחוק טישטש אבל עדיין הרגשתי לא מעט.

שמעתי שדיקור גם עוזר.

תבדקי איפה שאת הולכת ללדת איזה עזרים להקלה על הכאב יש להם.

הוא מהאפידורל?

זה אותו כאב שיש מהרגע שההשפעה של האפידורל התפוגגה ובאותו מקום בדיוק.

אבל חשבתי שאני מדמיינת

ולגבי הלידה עצמה, הלידות שלי היה סבירות מינוס אבל אחרי הלידה האחרונה אני מוכנה ללדת עכשיו בגדול😂

היתה לי חוויה עוצמתית ומדהימה ומעצימה.

אובייקטיבית היתה מאוד דומה ללידה הקודמת אבל אני חושבת שהתכוננתי אליה אחרת וזה שינה הכל!

אז בעז"ה יהיה טוב!!!

אני יודעת מה זה הכאב גב שהיא מתארת וגם אני הרגשתי ככה אחרי הלידה עם אפידורל.

בלידות הבאות לא היו לי כאבי גב, ובלידה האחרונה כן אבל מסוג אחר, כאב גב שמרגישים אחרי מאמץ, גב תפוס ועוד.

הכאב גב הספציפי הזה במקום של האפידורל לא חזר על עצמו, ושמעתי על זה מהרבה נשים שחוו לידות עם אפידורל ובלי

ויולדות ימשיכו להרגיש את זה באורח פלא

והמון יולדות שחוו גם לידה עם אפידורל וגם בלי ירגישו יפה מאוד את ההבדל.

מחילה, לא מקבלת את זה שזה מיתוס

המציאות מראה אחרת....

🤷🙈

שלקחתי אפידורל בשתי הלידות (בשניה הוא לא השפיע אבל לא משנה..)

ובאמתאחרי הלידה הראשונה היו לי ממש כאבי גב כל החורף שאחרי ואחרי הלידה השניה אין זכר..

לא יודעת להגיד מה גרם להבדל אבל מעודדת שלא חייב להיות שישפיע כמו בראשונה

קיבלתי אפידורל בפתיחה 1 מרוב שהצירים היו בלתי נסבלים ולא התקדמתי. ובשעות שחיכיתי שהלידה תתקדם מידי פעם שמענו יולדות צורחות אז אחותי הרגיעה אותי שהן בלי אפידורל ואני לא אצרח ככה.

בפועל האפידורל לא השפיע לי בכלל על איזור האגן וכשלחצתי (שעה וחצי) הקירות של הבניין רעדו. בעלי טוען שהצרחות שלי הדהדו לו באוזניים בכל מקום שהלך הרבה זמן אחר כך.

שאר הלידות שלי היו בלי אפידורל, הרבה פחות כואבות והרבה יותר בעבודה, וגם כשצעקתי זה היה הרבה יותר אסוף ממוקד ומתוך עבודה ולא מתוך חוסר אונים וסבל.

ולמחשבה של - "מה, באמת אני עומדת לעבןר את זה שוב??"

אבל בפועל, כשנמצאים במהלך הלידה והצירים, כבר לא חושבים על כלום אלא מתמקדים בהתמודדות, ולכן אחר כך פשוט שוכחים מהכאבים...

שיהיה לך הרבה כוח ובקלות!

למרות שיש כאלה שעם דמיון מודרך וכל מיני טוענות שלא מרגישות את הכאבים

אבל כשנמצאים בתנועה,נשימות, ומודעות נכונה - אז הכאב הזה יכול להיות באמת בסדר.

אני לא זוכרת שסבלתי מהצירים בלידות בלי האפידורל,רק בצירי הלחץ וזה לא בדיוק היה מהכאב אלא יותר מהלחץ וחוסר האונים

הגוף שלנו מוצף בהורמונים בשלב הזה, בדיוק בשביל זה...

ולגבי ההתלבטות עם אפידורל או בלי- אני סבלתי מאוד מהאפידורל כשלקחתי. וברור לי שכל עוד יש לי ברירה והלידה רגילה בעז"ה אני אעדיף ללדת בלי

אבל לנשים אחרות יש איתו חוויה טובה ומרגיעה

אם את חושבת שהחוויה הרעה שלך לא היתה מהאפידורל עצמו אלא מטעות או משהו כזה את יכולה לראות איך הלידה מתפתחת ואז להחליט

בכל מקרה שווה ללמוד ולהתאמן על דרכי התמודדות עם הכאב הזה

ממש עושה לי טוב לקרוא כל אחת ואחת פה

ו@מיקי מאוס ב"ה היתה לי לידה מהממת! פשוט ההתאוששות היתה קשה מאוד ועברתי בין כמה רופאים שכולם אמרו שזה כנראה בגלל האפידורל

וב"ה היתה לידה מהירה, אז אני די בונה על זה גם הפעם שיהיה מהר (אפילו יותר כי זאת לידה חוזרת)

הייתי במצב שלך לפני 10 ימים

זכרתי את הלידה הקודמת כחוויה ממש טובה (לא ממש הספקתי אפידורל... ז.א. הספיקות לדקור אבל ילדתי לפני שהספיק להשפיע ולפני שחיברו אותי למשאבה)

כשהגעתי למיון ממש התבאסתי שאני לא יכולה ללדת בחדר לידה טבעית

והייתי בטוחה שאני הולכת ללדת בלי אפידורל

היה ברור לי שברגע שיאפשרו לי אחרי הלידה- אני אכנס להתקלח

בפועל דברים התפתחו אחרת

והרצונות שלי השתנו בהתאם

וזה בסדר גמור

עכשיו אני כבר אחרי

והטיפ הכי טוב שלי זה

תראי פתוח, תהיי ברגע

אם יזרום לך בלי אפידורל- יופי

ואם תרצי אפידורל- גם יופי

הכי חשוב זה שברגע האמת תקבלי החלטות כשאת קשובה לעצמך באותו הרגע

לא מתוך ציפיות שהיו לפני הלידה

אין דבר כזה באופן טוביקטיבי לידה אידיאלית

כל לידה והנתונים והמשתנים שלה

והעיקר בבריאות ובידיים מלאות

!!!

והלידה היתה מאוד מאוד מאוד ארוכה.

כאב לי מאוד בצירים, לא אשקר

בצירי לחץ זה היה בלתי נסבל אבל היה קצר יחסית

ואח"כ פשוט שכחתי כמה כאב.

אבל לפני הצירי לחץ היו שלבים בלידה שהיו ממש חוויתיים.

הייתי מלא זמן במקלחת עם כדור פיזיו,

מוזיקה שאני אוהבת ואורות עמומים

והיה מדהים פשוט מדהים

עד שהאחות הוציאה אותי לעשות מוניטור...

לדעתי תבואי בגישה שאם זה בלתי נסבל את כן תקחי אפידורל כי זה ירגיע אותך.

ובלידה עצמה תנסי לסחוב את האפידורל.

אני נעזרתי בגז צחוק ועזר לי מאוד, אולי תנסי גם.

וזהו יש שלב שגם אם רוצים אפידורל זה כבר בלתי אפשרי.

ופשוט עוברים את זה.

תכננתי ללדת בלי אפידורל בדיוק מהסיבות שציינת,

רציתי לחסוך כאבי גב ולזרז את ההתאוששות שאחרי הלידה. בפועל בלידה עצמה שמעתי צרחות מכל הכיוונים של נשים שסובלות, לא יכולתי לסבול את המחשבה שהנה עוד מעט יהיה בלתי נסבל. ההתמודדות שלי עם הצירים היתה נסבלת, פשוט פחדתי להגיע לצירי לחץ בלי אפידורל. צירי הלחץ אצלי נוראיים ממש עם האפידורל, לא הייתי מסוגלת לדמיין מה יקרה בלי, והצרחות מסביב הפחידו אותי ככ, אני טיפוס שאוהב להיות בשליטה. התביישתי מאוד שבעלי ואמא שלי ישמעו אותי צורחת. אז לקחתי אפידורל. לא התחרטתי. ברוך ה ההתאוששות היתה (ועודנה🤭) יותר טובה בהרבה מהלידה הקודמת וגם כאבי הגב נסבלים לחלוטין בהשוואה לקודמת. היה לי בהחלט שווה את הרוגע

ומודה לכל אחת שכותבת, זה ממש מרגיע עושה לי טוב לשמוע

סליחה שלא מגיבה אישית לכל אחת

א. מה שתבחרי תהיי שמחה וגאה בו. אין דבר כזה אישה גיבורה יותר מהאחרת, ללדת זה חתיכת דבר גם עם אפידורל.

ב. אם את מחפשת הרגעות לאפידורל, אז גם לי 2 לידות עם אפידורל, לידה אחת היתה קשה מאוד וההתאוששות הייתה ארוכה יותר,

לידה שניה היתה קלה ב"ה וההתאוששות היתה מדהימה והכי קלה בעולם.

אחרי שתי הלידות לא היו לי בכלל כאבי גב.

גם הגעתי למיון לבדוק משהו שבסוף התברר כבסדר ב"ה, אבל השהיה שם במיון פתאום הלחיצה אותי והחזירה אותי ללידה הראשונה שהיתה קצת קשה בשבילי (ב"ה היתה יחסית קלה אבל היה לי קשה לדעת להתמודד נכון וזה נורא הלחיץ אותי) ואמרתי לעצמי שאין לי מושג איך אני עושה את זה שוב ובאלי הביתה הרגע

בסוף ב"ה כשהגיעה הלידה זאת היתה לידה מהירה ומהממת😅

אגב, בשתיהן ילדתי בלי אפידורל..

ללידה

לקרוא על סביבה אוקסיטוצינית

לשמוע פודקאסטים

יש למשל פרק על היפנוברתינג עם תימור נמדר בספוטיפיי

ממליצה ממש

בכלל

מפגש זום שעתיים איתה ממש נתן לי הרבה

וקיבלתי החזר מהבית חולים

בכלל האווירה בבית חולים מפחיתה אוקסיטוצין שנחוץ ללידה

אני לא בעד לידת בית

אבל צריך לדעת את זה ולחשוב על פתרונות מראש.

יש טנס שיכול לעזור

ללמוד נשימות מראש עוזר מאד

מנטרות מחזקות

להתכונן

קחי את ההצצה הזו כהזדמנות לתזכורת שחשוב להתכונן!!

בהצלחה ובקלות ובריאות!!!

זה היה אחרי 6 שנים מהלידה השניה (השלישית הייתה קיסרי). הגעתי למיון בגלל כאבים, וחיכינו בתור. לבינתיים שמעתי את כל הנשים כאובות וצועקות. פשוט התחלתי לבכות לבעלי שאני מפחדת ללדת ושזה כואב..

אחרי כמה שבועות ב"ה ילדתי בלידה מהירה בטירוף..

אפילו לא מרגישה טיפת צורך להשמיע קול

לא מדברת כמעט ולא מצייצת

גג נאנחת

לי זה עוזר ככה לשמור אנרגיות אסופות ורגועות

אבל זה גם אופי בסוף

אם היה מתחשק לי לצעוק אז בכיף למה לא🫢😉

הזכרתן לי משהו שאיכשהו שכחתי- שהתינוק אמור לצאת🤭 בעז"ה בקלות ובריאות!

באמת כאבים מטורפים מה נאמר. כאבים הכי חזקים שחוויתי בחיים שלי, ואני שלא צורחת בחיים כמעט צעקתי ממש.

אבל תדעי שדווקא כשצעקתי זה ממש קידם את הלידה. בצעקה הראשונה פקעו המים ובצעקה השניה יצא התינוק (תראי איך ה' מושיע ברגע שצועקים אליו)

אני לא חושבת שזה חוסר שליטה, להיפך, חלק מהתהליך של הלידה זה שהחלקים במוח שאחראיים לוויסות התנהגותי ולשמירה על מוסכמות מושבתים בלידה טבעית (בניגוד ללידה אפידורלית)

זה מנגנון ככ ככ אלוקי וחכם! ככה אישה ממוקדת בלעשות טוב לעצמה ולא בלהתחשב בסביבה.

לצעקה בטונים נמוכים יש גם ערך בקידום הלידה אז בכלל

היתי שומעת את הצעקות ונבהלת מכמה זה כואב

ואימאלה וכו

אבל ההבדל הוא שכשאת בפנים בסיטואציה זה אחרת

גם מרגישה שה' נותן כוחות

באמת

וגם אני עסוקה בהתמודדות ולא במחשבות ותרחישים כמו לפני

וגם למדתי לעצור מחשבות מחלישות ושל פחד ברגע שצפות

לא לתת להן לגדול

ובעיקר להתמקם נכון נפשית

לזכור שכל כך חיכיתי לזה!!

שעוד מעט זה מאחורי ומדמיינת את הרגע שאחרי והמפגש המרגששש עם הקטן

וגם משננת לעצמי שבלידה אני כותבת את הסיפור לידה שלי

שילך איתי כל החיים

ואני כל הזמן מסכירה לעצמי מי אני רוצה להיות שם..מה אני רוצה לזכור מההתרחשות

ושזה בידיים שלי

משתדלת להיות מאוד מכונסת ומרוכזת בעצמי

מוזיקה מרגיעה  תפילות

מבקשת מבעלי דבורים מחזקים ולעודד אותי

ותמיד

גם כשתוך כדי כאב לי מאוד

וכן זה כואב..כמובן..

ב''ה תמיד כמעט נשארתי עם חוויה מטורפת ועוצמ.ית שרק בא לי לחזור אליה עוד ועוד

כבר עכשיו כשהוא בן 4 חודשים בא לי שוב

שכחתי לחלוטין מהכאב חח

לא באמת בקטע שבא ךי עכשיו הריון חדש וכו ובעצם גם ילד חדש- בעז''ה צריכה עוד זמן🫢

אבל ללדת אני מוכנה שוב הרגע

וגם אני פחדתי ממש לפני

אבל אין

זה באמת הדבר הכי עוצמתי ומטורף שיש בעולם

איזה כיף לך!!

בזמן צירים השמיים פתוחים ואפשר לבקש בקשות, ולהתמקד בזה

לא להתמקד בכאב כי אז ברור שיכאב, אלא להתמקד בעל מי אפשר להתפלל , לחזרת השבויים, לשמירה על החיילים, לפרי בטן/ זיווג הגון/ בריאות/ שלום בית/ פרנסה, לא חסרים אנשים שצריכים ברכה ותפילה

ולדעת שהכאב מכפר על העוונות, וככל שכואב ככה זה מסתיים בקרוב.

ולידה זה ליד ה' = ה' הכי קרוב לאישה בזמן הלידה

והעיקר בבריאות ובידיים מלאות לכולנו אמן!

בכיף אני חוזרת ללידה.

ההריונות שלי מאד לא פשוטים וכשמתחילה להתפתח לידה עם כל הכאב והקושי זה התחלת הגאולה שלי. אני גם לוקחת אפידורל ובעיני זה כלי מדהים לחוות את הרגעים הגדולים והמרגשים האלה בטוב.

ממליצה מאד על קורס הכנה שעובד גם על התודעה, על לזרום עם הכאב ולצפות לו כי צירים זה דבר מבורך!ו 

אני עברתי עכשיו לידה וב"ה היא לא ככ כאבה לי! ברמה שהגעתי פתיחה 10 ולא האמנתי כי לא כזה כאב....

מחזקת אותך❤️ שיכולה להיות לידה מדהימה...

וגם מחוויה שלי לגמרי לידה יכולה להיות חוויה טובה ומשמחת!

אני מאמינה מאוד בהכנה טובה .

היחס לכאב מאוד משפיע

כלומר- באופן אוטומטי שיש כאב אנחנו מתכווצות, והציר יותר כואב

כשלומדים להרפות הכאב פחות כואב.

אני מאמינה שברוב המקרים בלידות רגילות  אישה יכולה להתמודד עם הכאב גם  ללא אפידורל

(זה האמונה שלי, מעריכה מאוד גם את מי שלוקחת)

ה' נותן לך כאב שהוא טוב, הוא פותח את הגוף שלך ונותן לתינוק לצאת

זה לא אמור להיות בלתי נסבל.

רק הפחד מזה שזה לא נסבל יכול לכווץ מאוד מאוד והכאב נהיה בלתי נסבל.

ממליצה מאוד על הספר לראות את הנולד- משנה הסתכלות כל החוויה של הלידה כדבר טוב ואפשרי.

על הקורס של עמית לידה- מומלץ מאוד וממה שאני זוכרת מקבלים את רוב ההחזר לתשלום מקופת חולים.

כדי שנרצה עוד פעם להיכנס להריון.... 🤣

ה' טבע את זה באישה.

בלידה יש דברים טובים בעיקר בגלל שאחר כך יוצא הדבר הכי מופלא בעולם... אז זה באמת כואב, אבל למטרה טובה... 

לק"י

אני אולי לא זוכרת איך מרגיש הכאב פיזית.

אבל לא שוכחת שזה כואב (האמת שאולי זה לא רק הפחד מהלידה עצמה).

והלידות שלי נראה לי סבירות. כואבות, אבל לא יממה בחדר לידה וכאלה.

לידה כואבת/לא כואבת

לא משנה

בסוף זה עובר

אותי מהריון להריון גודל החשש לגבי הריון תקין ותינוק בריא.

יש כל כך הרבה מקרים מצערים ומפחידים

ה' ישמור

ואת הכאבים והקשיים

זו חוויה מספיק משמעותית כדי לזכור לתמיד

שבלידה הקודמת היו כמה רגעים שחשבתי לעצמי

'יאוו איך אני הולכת לעשות את זה שוב?!?!'

והנה אני שוב באותה סיטואציה, שבוע 40+

ותיכף הולכת איכשהו לעשות את זה שוב...

לא חושבת שהנשים שוכחות באמת איך היה כואב וכמה היה קשה. אני יכולה לספר לך לפרטי פרטים מה קרה לי בכל חמשת הלידות שלי.

פשוט הקושי מקבל פרספקטיבה אחרת לאחר זמן, כאשר יש את התינוק בידיים, ואחכ הוא גדל ויש ממנו רגעים של שמחה ונחת.

זה הכל ביחד

זה כואב, נכון,

אבל זו חוויה מטורפת

שמקבלת מימד אחר ביחס של זמן

בלי לדבר מילה על הילד והאור שזה מביא איתו..

וגם אז, לא אמרתי שאני לא אעשה את זה שוב,

זה היה לי ברור שאלד שוב בעז"ה, אבל השאלה נבעה ממקום זמני של כאב

של מצוקה מסויימת בסיטואציה, שהיא לגיטימית ונורמלית

אבל כבר כמה שבועות בודדים אחרי הייתי מוכנה לעבור את זה שוב..

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡