אני בבית אחריי לידה

בא לי להתאוורר עם הילדים

לא לברוח מהם

לשנות אנרגיות

שולחן שבת אחרת

לא צר וארוך (זה מה יש)

כשאנחנו יוצאים כל המשפחה זה ממש מרענן ומאוורר.

שבת זה לא זמן מנוחה אצלינו.

לא לי לפחות.

זה זמן מתיש שאני כמעט תמיד מתישהו עצובה.

מוציאה מלא מלא אנרגיות שכולם יהיו בסדר.

אין

לי

את

עצמי

שיפנק אותי

ויתייחס אליי בסעודת שבת

ואני אהיה המלכה

יש משהו נורא מתעתע בתקופה הזאת

נמצאים הרבה בבית וכל מה שלא עובד, שדורש שינוי, שעוד לא מושלם, צף מול העיניים כל הזמן

ומנגד האנרגיות בריצפה

נשמה

אחרי לידה זה לא זמן לשנות קונספט

זה לא זמן לבירור עומק

זה לא זמן להתיש את עצמך בקיצור

זה זמן שאת כל הרעיונות היפים שמים בצד לתקופה אחרת

וכרגע מחפשים את כל קיצורי הדרך האפשריים כדי לטרוח כמה שפחות

הכי הגיוני בעולם לרצות להישאר בפיגמה אחרי לידה

הכי הגיוני בעולם פשוט לרצות לרבוץ עם התינוק ושמישהו אחר יפנק אותך

אם יש אפשרות לקנות חלק מהאוכל

אפילו חצי מוכן

או לשתף את הילדים או הבעל בהכנות

מה שיוריד ממך עומס מבורך

ותפנקי את עצמך מלא

מי יפנק אותי..

מי...😴😴

דווקא שבת, שזה יום השיא המשפחתי, הפך אצלכם להפוך מזה...

אי פעם יצא לכם לדבר על זה, בזמן של נחת? את ובעלך לבד או "ישיבה משפחתית" עם כל הילדים?

נשמע שיש כאן מקום לבירור משפחתי מה גורם לזה, ולבדוק מה הטריגרים שגורמים להרגשה הרעה. ואז יהיה אפשר לחשוב על פתרונות...

חוץ מזה אולי כדאי להשקיע בפן החווייתי של שבת - אוכל מיוחד, משחקי קופסה שווים, דברי תורה חווייתיים, הצגות... זה כבר יכול לשנות קצת את האווירה.

בהצלחה, יקרה!

בא לי פיגמה בשולחן שבת.

זרימה.

צחוק.

לא שצריך להיות מכובדים.

פחות ציפיות שמישהו יתייחס ("מישהו") או לא.

אבל זה לא "ראוי".

בא לי, לא יודעת- לאכול על הספות עם משחקי שולחן על השטיח...

אין לי כח וחשק לקונספט של שולחן שבת!!

לא אין מצב.

אגב גם הוא שמח לשנות אוירה.

לאכול בחוץ

או משהו

נמאסססס

לא רוצה כלוםםם מהאוכל הרגיל.

אבל זה מה שהילדים אוהבים.

דג

סלט

בשרים- שניצלים, אסאדו, אנטריקוט, עופות...

תוספות

מרק

קוסקוס

טחינה

חומוס

חצילים...

נמאסס לי

(התניה, כבר אמרנו?)

בא לי- לא יודעת- אויר!!

לאכול מנה אחת:

סלטים חיים מעניינים ופשטידות ירק וזהו.

(אין מצב, אני צמחונית אבל בעלי והילדים מחכים לבשרי בשבת)

גם אני צמחונית, ולמזלי גם בעלי ורוב הילדים שלנו. אין סיכוי שהייתי מכינה בשר ודגים...

וגם בלי זה - אם מישהו מהמשפחה רוצה אוכל מיוחד לשבת, אז הוא מכין אותו לעצמו (בדרך כלל זו הבת הגדולה שלי, לשאר פחות אכפת).

אם יש לך מתבגרים, הם בהחלט יכולים ללמוד להכין אוכל בעצמם. גם בעלך יכול להכין.

במיוחד שאת אחרי לידה, כמו שאמרת - אין סיבה שהכול ייפול עלייך...

נשמע שמה שמסתתר כאן מתחת להכול זה הרצון שיראו אותך, שיכבדו אותך, שיתייחסו אלייך כמו מלכה ולא כמו אל שפחה.

זה מובן לגמרי-לגמרי. ואני באמת חושבת שיש כאן מקום לנהל שיחה עם בעלך על זה, מתוך רוח טובה ולא כהאשמה, ולבקש ממנו שיהיה שינוי בנושא הזה.

מול הילדים אפשר להביא כמשל את שבת המלכה, שאת בעצם דומה לה, וכמו שמכבדים אותה גם אותך מכבדים. ואולי גם להדגיש את הרעיון של אשת חיל - לזכור להודות לך על כל ההשקעה ולא לקסל אותה כמובנת מאליה...

ומבחינתו הוא אומר- את תצרי את זה בהתנהלות התנהגות שלך

כל הכבוד שאת לא מקבלת את זה, ומחפשת איך לשנות ולהיטיב אחת המצב.

איך בעלך והילדים מרגישים בשבת? גם הם שותפים לתחושות שלך, או שמבחינתם הכל סבבה?

יש לי רעיון, לא יודעת אם הוא יתאים לך:

נסי לחשוב על שבת שבה את בנופש. אפשר שממש תסעי לנופש אמיתי, עם או בלי בעלך, אם זה מתאים להתנהלות המשפחתית שלכם.

אם זה לא מתאים (והגיוני שלא...) - אולי את יכולה להיות בנופש בבית?

אם יש תירוץ של יום הולדת זה מצוין, אבל גם בלי תירוץ - להסביר למשפחה שאת עובדת קשה ומשקיעה בהם המון, ואת זקוקה לקצת מנוחה.

תעבירי אליהם את כ----ל האחריות, כולל בניית תפריט וקניות מראש.

ביום שישי תסעי ותתפנקי בזמן שהם מארגנים שבת (אפשר גם לקנות אוכל מוכן, אם זו אופציה אצלכם).

בשבת תני להם לעשות הכל (ותבהירי מראש שזו הציפיה) - הגשה, פינוי, אווירה בשולחן, דאגה לקטנים... את - בנופש!

מן הסתם יפנו אלייך מדי פעם בבקשות, תזכירי להם שאת בנופש והם צריכים לחפש כתובת אחרת.

אם לא אפשרי לקחת חופש עד הסוף, אולי אפשר משהו חלקי, למשל: את מבשלת, אבל בסעודות את בחופש.

וחלוקת תפקידים

אז החלטתי לנסוע והם יבשלו.

אממה

האמת- בלילה שפכתי את ליבי לבעלי וניסינו למצוא פתרונות אז הבוקר אני מרגישה יותר טוב.. כאילו פרקתי..

למרות שאת מרגישה כברניותר טוב כי אני מקווה בשבילך  שירדה המועקה מהלב...

זה נקודת פתיחנ טובה למנוחה !

תתאווררי

תנוחי

תקראי משהו

תשמעי מוזיקה טובה

את

ממלאת מצברים

הכי חשוב להשקיע בך.

את עיקר הבית

את אשת חיל

ומגיעה לך נחת.

אני יודעת שזה נשמע לא רעיון טוב, כי את גם ככה עמוסה.

אבל מנסיון שלי זה מכניס רעננות. ליד אורחים פחות רבים, פחות עושים פרצופים. יש אווירה אחרת, אפילו יש לי יותר תאבון חחח. וזה לא הרבה יותר עבודה..הרי את גם ככה מבשלת כמות. ובטח כתבו לך על לעזר בחד פעמי וקצת אוכל קנוי.

יש חיילים בודדים/ חיילים בתהליך גיור.

אצלי אין מתבגרים, אבל אצל אחותי יש ויש להם חייל בודד שהם מארחים ויש בין הילדים לחיל שיח וזה ממש נחמד.

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡