אני מרגישה שאני כל הזמן מתלוננת אבל באמת אני לא בנויה לכזה לחץ ואני בכלל עם קשיי קשב כמו רובנו ואני לא יודעת איך אמורים להשתלט על הדבר הזה
הלו"ז שלי למחר:
עובדת עד 2 וחצי
ב3 וחצי הולכת למלגה עד רבע ל6
ב6 יש לי זום עד 8 ורבע
יש לי 2 מטלות להגיש ליום ראשון שאני מתכוונת לסיים איתן היום אי"ה
יש לי להגיש 2 מערכים...מתי אני אחשוב עליהם ואכתוב אותם אלוקים יודע
לארוז תיק..
ואז לנסוע לירושלים ב10 בלילה ולהגיע ב12...
ואין לי שום זמן לעצמי, לבית, לאמא...
למה אני צריכה לחיות ככה בלי אויר למה זה הגיוני
אני מרגישה שמנסים להפוך אותנו לעבדי עבודה. כמו במצריים ממש קוצר רוח ועבודה קשה ולחץ.



