איך מתחזקים באמונה? (מוזכרות הפלות ולידות שקטות)מאמאמיה 3

אני בחורה דתיה, ובגדול- מאמינה שמה שצריך לקרות קורה, והכל לטובה, וה' רוצה רק לטובתנו.

אבל זה מאוד בגדול.

בפועל, נופלת לעצבות ולחץ וחרדות לעתים קרובות.

אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת הגיע הריון שהאמנתי שהוא יהיה תקין, התחזקתי מאז, הבאתי לגוף הרבה זמן להתרפא, קיבלתי קבלות, ומה לא..


אני רק בהתחלה, שבוע 9  , וכבר חוויתי בשבת דימום אדום וטרי בניגוב בשילוב עם לחץ כאילו תכף מתקיימת הפלה (במוצאש בבית חולים אמרו שב"ה הכל תקין ויש דופק, תודה לה' אלפי פעמים)

חזרתי הביתה  לקחתי על עצמי לא לזוז בכלל ורק לאכול, והיה שוב דימום עדין מאוד.

הדימומים האלה לא היו לי בהריונות התקינים עם הילדים, אך היו בהריונות האחרונים שלא צלחו .


איך אני מתרוממת באמונה? איך אני לא נשאבת לעצבות ולחץ לעוד מקרה?

כל מה שהמליצו לי עשיתי, שבשמיים, לא יגידו שלא עשיתי השתדלות..

ומה שנותר לי, בעיקר בשביל הנפש  , זה להתחזק באמונה ולהיות שמחה ולהאמין שבהריון הזה אצא בידיים מלאות , שמחות ובריאות בעזרת ה'.

אבל איך עושים את זה??

חיבוק ענקקקרקאני

בעזרת ה' ההריון יסתיים בבריאות בידיים מלאות!

קשה מאוד!!!

רק תשנני לעצמך כל הזמן שה' אוהב אותך!

זה מה שעוזר לי בזמני קושי-

ה' אתה אוהב אותי. אני יודעת. תודה על כל הטוב. בבקשה תעזור...

לדבר איתו כל הזמן! להגיד לו מה את מרגישה בלי לפחד...

מהממת שאת , תודה, באמת מנסה לפרוק ולדבר איתומאמאמיה 3
חיבוקפייגא

איזו צדיקה את שאת מחפשת להתחזק באמונה ובשמחה!

אני עברתי הרבה הפלות..

רוצה בעדינות לוודא שבנוסף להתחזקות גם עברת בירור רפואי להפלות?

אצלי רק אחרי שקיבלתי תמיכה ועוד כל מיני בה זכיתי לעוד הריונות תקינים

תודה רבה, וכמה בירורים ובדיקות עשיתי, כבר קשה לספומאמאמיה 3

לספור*

זה התחיל בבדיקות לגיטימיות של קרישיות יתר, היסטורוסקופיה, פותולגיה של השיליה וכו..

ברוך ה' הכל היה תקין

וזה המשיך לבדיקות לא קשורות כמו בדיקת אבנים בכליות, בדיקת זאבת, בדיקת פאפ, ויש מצב שעוד  , אבל כבר לא זוכרת.. חח

וגם ברוך ה' היה תקין..


אשמח לשיתוף איזה תמיכה קיבלת שהיתה שליחה להריונות תקינים ברוך ה'?

עונה לךפייגא

גם לי יצא תקין הקרישיות.

הרופאה בכל זאת נתנה לי לקחת אספירין עד בערך שבוע 14 (לא זוכרת במדויק) לדילול דם.

בנוסף, אוטראגסטן עד שבוע 13 נראה לי.

אוףף כמה פעמים ביקשתי מדלל דםמאמאמיה 3
קלקסן, אספרין, משהו.. ולא מאשרים לי בטענה שאני לא צריכה..


לגבי אוטרגסטן הביאו לי מרשם, כמה פעמים ביום לקחת? וסורי על השאלה האישית אבל יש יעילות יותר אם זה נרתיקי מאשר בליעה?

זה לא כזה פשוט לקחת מדללי דםמקרמה

בטח אם לא אובחנת עם קרישות

אפילו להפך...

יכולה לספר לך שלי אחרי 3 הפלות רצופות וקרישיות מאובחנת (פקטור 5) ההמטולוג אמר שלא לקחת מדללים ושרופאי נשים נוטים לחלק מדללים כאילו הם סוכריות

והוא כנראה צדק


 

למדללי דם יכולות להיות השלכות אחאות כמו המטומה... (עכשיו ראיתי בשרשור אחר שהיה לך המטומה... אז זה די מובם למה לא נותנים לך מדלללים)


 

בעזרת השם בידיים מלאות ובבריאות

 

אז האירוני שבמקרה הראשון היתה לי חברה עם המטומהמאמאמיה 3

המטומה   , שתינו היינו באותה מצוקה

לה הביאו קלקסן וברוך ה' זכתה ללדת בשלום בחודש תשעי

ולי לא נתנו והמשיכו להתעקש לא לתת..

ומאז המקרה הראשון התעקשתי לקלקסן כי היתה בי תקווה שזה הסוד וזה מה שאני צריכה כדי לחבוק תינוק/ת בריאה ושלמה בחודש תשעי


אני לא יודעת מה השיקולים שלהם, סתם חוששת שדוחים אותי ובסוף יגלו שזה באמת הפיתרון, ה' יודע מתי

ותודה רבה רבה! אמן!מאמאמיה 3
חיבוקק יקרה הייתי שם, זה נוראיי!shiran30005

גם לי היה הריונות תקינים ואז שרשרת של הפלות ובהריון שזכיתי ללדת לפני שנה ו 4 חודשים אומנם לא היה דימום אבל הייתי בחרדה נוראית. כל כמה דק ללכת לשירותים ולראות אם יש דם או לא, לדמיין שאני מרגישה רטוב למטה , כאבים ומה לא. עשיתי לעצמי מן "השלך על ה'" ממש זרקתי על ה ואמרתי הבאת לי הריון אני לא מסוגלת להתמודד עם הפחד הזה תעזור לי אחרת אשתגע. ב"ה קיבלתי שכל והלכתי לפסיכולוגית מהקופה שממש ממש עזרה לי להתמודד עם הטראומה והפחד, הלכתי גם למשהי בפרטי שעזרה לי. לאט לאט ככל שעברו השבועות הפחד השתחרר.

בהריון אחכ באמת התחיל דימום ואמרתי זהו. הפלה אני מסיימת פה בגרידה ואומרת ביי להריונות הבאים, אני את שלי סיימתי. אבל לא, ה' בחר אחרת ולמרות שהדימומים המשיכו עד שבוע 12 לערך הכל המשיך כתקין , היה לי המטומה. פחדים וחרדות אבל שיחררתי לגמרייי, ממה שלמדתי בטיפול בהריון קודם זה היה לשחרר את הפחד(המון עבודה עצמית) , אצלי בגלל הדת זה היה "השלך על ה" , היה לי קל יותר קצת. וב"ה זכיתי ללדת שוב


יש לי עבר מטורף והסטוריה עשירה לדעתי ומה שהחזיק אותי זה האמונה. בלי זה? לא יודעת איפה הייתי היום.


ודבר נוסף, לקחתי על עצמי לשמוע קו הצניעות וקיבלצי קבלות קצת קשות בשבילי אבל היה שווה לקבל בזכות זה 2 אוצרות כנגד כל הסיכוים

מהממת שאת , ברוך ה' אני גם בחורה מאמינהמאמאמיה 3

ובדיוק כמוך קיבלתי קבלות, וקיבלתי על עצמי לשמוע את קו הישועות

ולקחתי קבלות שידעתי שיהיה לי קשה (כמו חצאית מקסי,  עכשיו אני שמה רק שיכסה את הברך)

את כל הסגולות האפשריות עשיתי כמו 18 הנרות, ולקרוא את כל ספר תהילים בפורים, ובעלי הלך לכל הרבנים הגדולים לבקש ברכה.

וההריון לצערי הסתיים בלידה שקטה .

לא אשקר, אמונה לא היתה לי , כי הקשבתי לבשר ודם, לרופאים, שאמרו שאין סיכוי ושהם רק מחכים שזה ייגמר כי אני בסכנה.

לרגע לא הצלחתי לשחרר ולהגיד שזה ניסיון ורק ה' יחליט אם יש סיכוי או לא..

ואחרי שנגמר, האמונה אפילו ירדה שבעתיים.

ואז הריון נוסף בהפתעה שהתחיל עם בעיות, אבל הפעם הייתי כל כך בטוחה שזה לא ישרוד,  לאור ניסיון קודם, שעבדתי רגיל ואפילו לא עשיתי השתדלות  , ובאמת נגמר בחודש חמישי.

ועכשיו, הריון נוסף, קיויתי שאני יותר מחוזקת כי עברו כמה שנים, קוראת הרבה על אמונה שהכל לטובה והכל זה ניסיונות ..

וכל הזמן משתדלת לדבר עם עצמי ולהאמין למה שאני אומרת, כי אין ברירה   , אחרת אשתגע.

זה מצב לא פשוט בכלל אבל הקשיים האלה נועדו לחזק אותנו רוחנית ומנטלית.

ואני מאוד משתדלת ללכת בגישה הזו של להשליך על ה' ולדעת שזה לא בשליטתי ולהרפות עם הלחץ.

אבל אני כל הזמן מחפשת את ההשתדלות, לעשות עוד משהו , כדי שההשתדלות תהיה 100% ואז אדע שעשיתי הכל מהצד שלי, אבל ההשתדלות אף פעם לא נגמרת

בין אם זה כדורי תמיכה, או כדורי ויטמינים, או מנוחה, או תזונה  או להרים את המצברוח או לקרוא עוד פרקים על הריון תקין    ...


בעזרת ה' שנזכה להתחזק ברוחניות, באמונה, בלי ניסיונות וייסורים🙏

אני חושבת שכן יש מה להתעקשshiran30005

על שמירת הריון. גם אותי סיבנו שמנוחה לא קשור ופעילות לא גורמת להפלות וכל מיני שטויות, בפועל ההריונות האחרונים כן קיבלתי שמירה מההתחלה (למקרה שלי כי ההפלות היו ממש בהתחלה) הרופא הבין אותי וביטוח לאומי אישר. זאת עןבדה שכן עוזר, במיוחד שיש דימום אז מנוחה היא קריטית

זאת דעתי. וכן, גם אם לא נותנים אני בדעה של לקחת מחלה ולשבת בבית עד שיאושר לך.

זה מה שאני עשיתי ובסוף קיבלתי.

נילחמתי כמו לביאה כי אמרתי, זהו אם זה נופל שוב אני את שלי סיימתי ומספיק לי 2 ילדים וב"ה ה' היה בעזרי.

כנל לגבי תמיכה. קיבלתי גם דופסטון 3 ביום וגם זריקות פרוגרסטרון שאמרו לי אין צורך זה לא קשור, התעקשתי וקיבלתי. בפועל? ילדתי בן נסיך נסיך שהוא כל עולמי כי הצבתי לעצמי מה אני צריכה לעשות (תמיכה חזקה אפילו שלא המליצו ושמירה) ואז אם חלילה היה קורה משהו לא היו נקיפות מצפון של אם ואם...

ביקשתי שמירת הריון היום, אמרה שלא יתנומאמאמיה 3אחרונה

כי זו לא עבודה פיזית כמו גננת אלא משהו משרדי שלא בהכרח מסכן אותי או את העובר (שזה תנאי הכרחי שיאשרו שמירת הריון) , וכמו שאמרת- טענה שזה לא בהכרח עוזר ואפילו מנוחה קיצונית זה סכנה.  אבל בכל זאת באה לקראתי ואמרה שאחזור אחרי 30 יום שאהיה במחלה. ותכתוב על טופס של שמירת הריון.


באמת שיצאתי מבולבלת ממנה,

כי בהריון שלא שרד והייתי מאושפזת ממש כפו עלי לא לקום מהמיטה  


רק מחזק כמה הכל זה אי וודאות גדול

יודעת על חברה שעברה לידה שקטה וכמה הפלותבן בא לנו

ורק מאז שהלכה למומחה ונתן לה קלקסן למרות שאין לה קרישיות יתר

+שמירה מלאה

רק אז התחילה להרות הריונות בריאים ב''ה


זה לא אומר כלוםמקרמה

אני המקרה שבדיוק להפך

אחרי 3 הפלות וקרישות מאובחנת קלה

יצאתי בשבוע שעבר מבית חולים בידיים מלאות ולא לקחתי מדללים (עכשיו כן לוקחת קלקסן במשכב לידה)

אז מה זה אומר?


מדעית - אין הוכחה והסבר שמדללים עוזרים במקרה ואין קרישות


אז בסוף זה עניין סטטיסטי

היא מייצגת את הסטטיסטיקה לצד אחד

אני לצד השני

ובתכלס- לא ניתן להסיק מזה שום דבר


לי באופן אישי. אם אני צריכה להקשיב לאיש מקצוע שזו תחום ההתמחות שלו ואומר לי שאין צורך לקחת וזה אולי אף יזיק

לבין איש מקצוע- שתחום ההתמחות שלו נושק לנושא אבל זה עדין לא תחום ההתמחות שלו ואומר- תקחי...אין לי מושג למה ואיך זה יעזור אבל זה לא מזיק...

אני יודעת למי אני בוחרת להקשיב


וואו את ככ צודקת, המטולוגים לא ממהרים לתתshiran30005

בכלל מדללים אם אין סיבה בבדיקות, לעומת רופאי נשים שנותנים בקלות

הייתי תקופה ממושכת מבולבלת לקחת או לא, בסוף החלטתי שכן

אז במקרה שלי המטולוג סירב בתוקף לתת מדללימאמאמיה 3

דם, התחיל להסביר לי שאם יש לי המטומה אז בטוח אין לי בעיה של קרישיות (עד עכשיו לא הבנתי איך זה הגיוני, הרי המטומה זה קריש דם לא?)

והרופא נשים לא היה מוכן להביא לי בלי אישור מהמטולוג, התחילו לדבר בניהם והגיעו להסכמה לא לקחת..


באותה שנה סבתא של בת דודה שלי נפטרה ממנת יתר של דילול דם- ודוקא זה מה שהאיר אותי שאולי זה סימן מה' לא להתעקש על משהו שרופאים אומרים שאני לא צריכה.. כי מסתבר שזה גם מסוכן, ולא ידעתי את זה..


אבל עדיין אובדת עצות, כי בתוך תוכי חושבת מה יתמוך בהריון חוץ ממדללי דם

המטומה זה לא קריש דם, זה דימום ברחםרשרשרש
לכן זה מסתדר עם מה שהוא אמר שמסוכן לך מדללי דם, כי ממילא יש לך עניין שהדם לא נקרש במהירות, והיה כבר דימום רחמי.


אני לא יודעת האם הוא צודק ולא מבינה בזה כלום. רק זה מסתדר עם ההגיון האמירה שלו 

אהה כשאת אומרת את זה זה נשמע מובןמאמאמיה 3
אספירין בעיקרון זאת תרופה שאפשר לקנות אותהפרח חדש

אפילו בלי מרשם.

לי הרופאה המליצה לקחת בלי קשר לשום בדיקה

2 כדורים של אספירין 75 מ"ג ביום עד שבוע 36.

היא אמרה שזה רק יכול להועיל.

והיתה לי המטומה קטנה בתחילת ההריון ועם כל זאת לקחתי את זה.

זאת היתה רופאת הריון בסיכון (ההריון לא היה מוגדר בסיכון אבל לא משנה..הגעתי אליה )

אז לא אומרת לך מה לעשות,

אבל תנסי לברר בקופה על רופא הריון בסיכון ותתיעצי לגבי האספירין

גם לי נתנו אספירין אבל לא עזר להפלותshiran30005

וממש לא מומלץ לקחת בלי יעוץ רפואי, זה מדלל דם ועדיין יש פה הריון

הופתעתי מאוד שראיתי שזה בלי מירשם, מה זה אקמול??

סוג של...מקרמה

אספירין הוא גם משכך כאב ואנטי דלקתי

כך שלפעמים לוקחים אותו כמו אקמול/נורפן וכו

לא יודעת לגבי יעילותפייגא

לי נתנו נרתיקי בפעמים הראשונות (ההריונות הראשונים אחרי ההפלה)

ההריונות המאוחרים יותר בפה

גם נרתיקי וגם בליעה בשניהם ברוך ה' הסתיים בשלום?מאמאמיה 3
כן ברוך ה'פייגא
אני רק זוכרת שהיה לי ממש מוזר לבלוע אותם אחרי בשתי הריונות לקחתי נרתיקי😄
חחחחחחחח בצדק חחחח הצחקת אותי ממשמאמאמיה 3
ותודה על השיתוףף!! וכמה פעמים ביום?
אהההההההה היום בהריון בסיכון הביאו לי אספיריןמאמאמיה 3

אמאלה אין מאושרת ממניי

הביאו לי 100 לקחת, גם אצלך???

שולחת לך חיבוק גדול גדולעץ הלבבות💖

הייתי שם עם הפלות חוזרות והבנה שרק האמונה נותנת כח להרים ראש ולהאמין , ולקוות שהפעם יהיה סוף טוב בידיים מלאות בע"ה.

ממליצה לך לפנות לפרופ קופרמינץ בדחיפות.

הוא מומחה בתחום...

אני גם לוקחת לאורך כל ההריונות קלקסן ובשליש הראשון עוד זריקות שמומחה נוסף המליץ. ב"ה הם היו עבורנו שליחים טובים של הקב"ה.

מתפללת עבורך להריון קל ותקין שיסתיים בעתו ובזמנו בידיים מלאות ובאושר גדול. 

תודה רבה רבה , מעריכה מאוד, ואת השניה שממליצה עליומאמאמיה 3
איפה הוא מקבל?
מקבל בתל אביבעץ הלבבות💖
תודה רבה,🙏🙏🙏מאמאמיה 3
לדעתיאמאשוני

מתחילים מלהאמין בך, בגוף שלך ובנפש שלך.


תאמיני שיש לך רחם חזקה. תגעי בה. תלטפי אותה, תדברי אליה- את חזקה! את מסוגלת! את יכולה!

תפרגני לה על 9 שבועות שבהם היא התמודדה עם המשימה בגבורה עד עתה.

תאמיני שהגוף שלך מסוגל להחזיק את ההריון ולהזין את התינוק כל צורכו.

תאמיני בנפש שלך,

תאמיני שמגיע לך.


אח"כ גם תגיע האמונה בריבונו של עולם ובדרך שבה הוא מנהל את העולם.

עוד משהואמאשוני

אני מבינה מאוד מאיפה מגיע הצורך לתת הסבר לכל מה שקרה לך בעבר.

מבינה למה הראש שלך הולך למקומות של רחם חלשה, דימום= הספד להריון.

זה נועד לשמור על הנפש שלא תתרסק שוב אם ח"ו יקרה משהו.

אבל ב"ה ההריון מתקדם, והגישה הזאת כבר מתחילה להעיק עלייך ולהכניס אותך לחרדות.


לכן לדעתי, זה הזמן לאפשר לך לרצות ולהאמין בתקינות ההריון אבל באמת ועד הסוף הטוב בע"ה.

לקוות, להתפלל, להאמין.

יאו עשית לי צמרמורת 😔 את ממש ממש צודקתמאמאמיה 3

אני תמיד נתקעת על ה2 הריונות שלא צלחו במקום על 2 הריונות שכן צלחו תודה לה'


ואמונה מתחילה כשמפסיקים לחשוב בהגיון, עם השכל.  בלי להגיד "הכי הגיוני שזה לא ישרוד כי ככה בדיוק היה בקודמים שלא שרדו"

ו"הנה שוב דם ושוב כאבי בטן כמו בקודמים שלא שרדו אבל ברור שלא ישרוד גם, כי בהריונות התקינים לא היה את זה"


נגעת בנקודה כל כך רגישה ונכונה, שצריך להפסיק להסתכל על ההגיון, ולהאמין, פשוט להאמין שיהיה בסדר, כי זה מה שירפא אותנו וצריך לחשוב חיובי לא משנה מה אומרים הרופאים או מה מרגישה בגוף  


חייבת להתחזק בזה


תודה על זה!!

והייתי מבקשת ברכה מצדיק גדולרשרשרש
אם עשית את זה אז מצטערת אם דרך על מקום רגיש. אבל יש כוח לצדיקים 
תודה יקרה, אכן הלכתי להרבה מאוד צדיקיםמאמאמיה 3

בשני ההריונות שלא צלחו

אבל באמת הבנתי שכל סגולה שעושים או ברכה שמבקשים- צריך להאמין מכל הלב שזהו , נושעתי, יהיה נס

והיה לי מאוד קשה להאמין כי הייתי עם רופאים, "מנוסים" (אני עושה מרכאות כי הם בשר ודם לא משנה כמה הם מנוסים), שדאגו להוריד לי את התקווה.

הייתי מאושפזת תקופה ארוכה וכל יום, כמה פעמים ביום נכנסו לחדר לבדוק לשלומי, וכל פעם מחדש קיויתי לשמוע מהם צל של תקווה, אבל היו כל כך חסרי רגישות וקרים, היו חייבים לכסות את עצמם שלא אגיד שהם אמרו שיסתדר, אני מבינה, אבל הורידו לי את כל הביטחון שיהיה בסדר, הייתי מוקפת רק בשליליות שלא הצלחתי להאמין למשהו אחר

מותר להיות ריאליםרקאני

וזה לא הולך שסגולה "עובדת" רק אם מאמינים בה...

כן כדאי תמיד להתחזק באמונה בה' יתברך שהוא כל יכול ומסוגל לעשות ניסים.

אבל בסופו של דבר זה לא הולך, אם את לא מאמינה לא ילך לך ואם את מאמינה ילך לך...

לא כך היהדות עובדת...

יכול להיות, אבל אני אישית באמת חושבת שאמונהמאמאמיה 3

חזקה יכולה לשנות את המציאות הכי מורכבת.


 

קרה לי הרבה פעמים שהייתי בטוחה במשהו, אף אחד לא היה יכול להזיז אותי מ"השטות" שלי וזה באמת קרה. בלי הסבר, בלי הגיון, פשוט היתה לי אמונה חזקה שזה יקרה

ותמיד שזה קורה אני מתבאסת על עצמי איך האמונה הזו לא היתה מול הרופאים 

לא יודעת כמה זה משנה את המציאותרקאני

אבל מה שבטוח שזה משנה את ההסתכלות על המציאות.

וזה משמעותי מאוד מאוד לגוף ולנפש...

אבל אין לך מה להתבאס על עצמך.

בסוף אנחנו חיים בעולם של דרך הטבע.

 

ברור לי שהתחזקות באמונה וביטחון זה חשוב בטירוף!

אבל שלא תחשבי שאם היית מאמינה יותר היה קורה אחרת...

זה קרה כי כך גזר הקב"ה ובאמת זה כואב ברמה מטורפת וצריך גם להתחזק כדי לקבל את גזר הדין באהבה...

 

מה שבטוח שכשמתחזקים- לשים דגש על הרעיון שאני מאמינה שהקב"ה כל יכול ולא ח"ו אני מאמינה שהפעולה/ המילים שאמרתי יצילו אותי....

צודקת, זה גם מפיל עלי את האחריות ואז הכאבמאמאמיה 3

גדול יותר..

אז זה קרה כי ה' רצה, לא משנה מה הייתי חושבת או עושה..


תודה על זה💞

חיבוק אהובה!רקאני

בעזרת ה' ההריון הזה יסתיים בידיים מלאות

בבריאות ואושר!

אמן ואמןן תודה רבה רבה!! גם לך❣❣❣מאמאמיה 3
ממליצה מאוד!!אמאל7עה
ללמוד את שכר הביטחון בספר של חובות הלבבות של רבינו בחיי!! הלימוד בספר מוליד ניסים! מרגיע ועוזר להיות בשמחה ובביטחון בהשם! אומרת מניסיון! מאז שהתחלתי ללמוד רואה ניסים
התכוונתי שער** הביטחוןאמאל7עה
באמת התחלתי ללמוד את זה בחודשים האחרונים,מאמאמיה 3

יש קבוצת וואצפ שכל יום לומדים עוד פרק,

מאוד מאוד מחזק באמת💞🙏

וואיתלמים

הלב שלי יוצא אלייך

אמרתי לך שגם לי היו 2 לידות שקטות בגלל המטומה ואז עוד הריון עם המטומה שהצליח ב"ה,

אז קודם כל תדעי שיש תקווה! אני גם לא האמנתי שיכול לצאת הריון תקין אחרי..

וכל הזמן אמרתי לעצמי שה' אוהב אותי, זה הדרך שהוא בחר שאני אעבור אז זה מה שצריך עכשיו. הכל בתוכנית אלוקית ומושגחת.

לא אומרת שזה הפחית לגמרי את החרדה והיו הרבה פעמים שהתפרקתי , אבל זה כן הכניס את השכל למקום הנכון והצליח למשוך קצת את הלב..

וגם בטכני שלקחתי יותר תמיכה מההריונות הקודמים הרגיע אותי יותר שכן יהיה יותר סיכוי..

תודה רבה , באמת🙏 ואת צודקת, זה גם מאוד פסיכולוגימאמאמיה 3

שמרגישים שעכשיו כן יסתדר כי לקחתי תמיכה ולקחתי חומצה ועשית כל מיני דברים שהמליצו לך.


מחר אני בביקור ראשון אצל רופא להריון בסיכון

את יכולה בבקשה אם זה בסדר לשתף אותי איזה תמיכה לקחת שאוכל להתייעץ איתו ולקבל גם מרשם אולי?? 🙏🙏

בתור התחלה הביאו לי במיון מרשם לאוטרגסטן פעם ביום בנרתיק..

אשמח לשמוע על התמיכה שהמליצו לך


וממש ממש תודה!! מעריכה כל כך!

המליצותלמים

לי  לקחת 4 פעמים ביום דופסטון עד הזמן שבו היתה הלידה השקטה (שבוע 25) (בהריונות הקודמים לקחתי 2 ולא החזיק..)

בהצלחה ממש!! בעה שתהיה סיעתא דישמיא ויהיו השליחים לעזור לך❣️

תודה רבה אמן!! 🙏אז אמרו לך לקחת רק עד השבועמאמאמיה 3

שהסכנה חלפה? אחרי שבוע 25 הפסקת לגמרי?

וממש תודה על השיתוףף מעריכה מאוד!!

זה מפוצץ אותי, אז תסלחו לי שלא קשור לפורוםytrewq

מעצבן אותי שכל פעם שיש ביקורת על דברים שהמדינה מסבסדת לאנשים עם הכנסה נמוכה, ישר קופצים ואומרים שהמדינה מעודדת אבטלה.

לדוגמה ראיתי עכשיו בפייסבוק מישהו שהתעצבן על מחיר מלא שהוא משלם במעון כי הוא לא זכאי לדרגה, והתעצבן שהמדינה מעודדת אבטלה וכמובן שרוב התגובות לכלכו על הממשלה וההתנהלות שלה.

עכשיו כמו שכולן יודעות, הלוואי והיה אפשר להישאר בבית ולקבל דרגה במעון. אפילו הארכת חופשת לידה שמגיעה לנו על פי חוק!! אנחנו לא יכולות להינות ממנה כי נשלם דרגה מלאה...

אני בחרתי להרוויח כמה שאני מרוויחה?? כולם חייבים לעבוד בהייטק ולהרוויח 40-50 אשח כדי שלא תבכו למה רק לכם מורידים הרבה מס מהמשכורת? תגידו תודה על מה שנשאר לכם אחרי המיסוי כי אנחנו גם את זה לא מרוויחים.

אתם חושבים שאנחנו מביאים ילדים רק כדי להנות מעוד 400 שקל בחודש של נקודות זיכוי?

לא בחרתי את המקצוע שלי, ולא את כמות הילדים שלי רק בגלל שיקולים של הטבות מהמדינה! כאילו זה בכלל משתלם פחחח...

זהו, שחררתי 😁

אני מנסה לנסחכורסא ירוקה.

חושבת שההבדל המהותי הוא אם זה הטבה מהמעסיק הפרטי שלך ואז זה ענין של מיקוח ומה שתצליחי להשיג זה מבורך, זו החלטה עסקית שלו מהכיס שלו, וברור שלא תבני על זה כשאת מתכננת קריירה. גם מדמחיסט בונה על שכר גבוה אבל לא על תנאים מסוימים כאלה ואחרים, והוא יודע שההטבות האלה משתנות לפי תקופות.

לעומת זה כשזה מעוגן מול הממשלה זה משהו אחר, הרבה יותר קשיח, לרוב ההטבות רק יעלו ולכן ממש אפשר לבנות עליהן, והן יוצאות מהכיס של האזרח ולא של המעסיק (הממשלה) בעצם.

אבל על תנאי העסקה דיברתי בהקשר של איך להשאיר אנשים במערכת הציבורית. מה שאמרתי מוקדם יותר זה שאם הבחירה שלך ללכת לעבוד במקום כזה או אחר מושפעת בין היתר מההטבות שתקבל (לא יודעת כמה ראיונות עם אברכים את רואה אבל מדי פעם קופץ לי אחד כזה שמסביר שהמדינה רוצה שהוא לא ילמד תורה ולכן לא מממנת לו מעון לילד. המדינה הפסיקה לממן לו מעון לילד, כי הוא לא עשה צבא, זה נכון. אם לימוד התורה שלו מותנה במימון הזה אז פה הבעיה, כי הם לא קשורים אחד לשני לא טכנית ולא מהותית) אז במצב כזה זה לא שאתה "מוכן להקריב ולחיות חיי עוני" כי אתה מוכן לעשות את ההקרבה הזאת רק כל עוד מממנים לך הטבות כאלה ואחרות. אז זה לא ממש נקרא הקרבה. גם אני הייתי שמחה להיות סטודנטית לנצח בלי שום יעדים או מבחני חובה ובמקום לשלם שכר לימוד לקבל מלגה, הטבות במעונות ועוד ועוד.

לגבי מה שכתבת למטה על הקרבה או לא הקרבה, כתבתי את זה כי זה מה שהשתמע מדברייך ומעוד כמה, שהעבודה במגזר הציבורי מאפשרת לכן שכר מאד נמוך. אני לא עובדת שם ולא במקצועות האלה ולא יודעת. האמת שכל מי שסביבי מורה או גננת מרוויחות מעולה בעיניי, בטח ביחס לאחוזי המשרה (לא בוחנת את זה מול השעות מהבית, גם אני עושה שעות מהבית, בוחנת נגיד כמה פניות יש לכל אחת מאיתנו להחליט להירשם עכשיו ללימודים בנוסף או דברים בסגנון הזה)

אם אתן מרוויחות טוב אז מעולה, שרק ישתפר

אני מסכימה לחלוטין שלא הכל זה כסף, גם אצלי זה לא השיקול המרכזי וויתרתי על עבודות יותר מכניסות כדי להיות יותר פנויה לבית ולילדים ופחות במירוץ. המשפט שאמרתי על הקרבה היה מהזוית הכלכלית, וזה בסוף נכון, למען שלוות הנפש וההשקעה בבית את מקבלת פחות כסף, אבל לא בהכרח שזה דבר רע. אם יש לכם את הצרכים שלכם מלאים אז זה כנראה טוב ומעולה שאת מתעדפת. זה לא נאמר בביקורת או שיפוטיות, אלא כציון עובדה כלכלית.

זה לגיטימיאנונימית בהו"ל

להיות בלחץ מעכשו מתאריך משוער של 3 ימים לפני פסח?😂

לא ולא!!!שמעונה

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

הכל לגיטמיאםאני

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

כן לגיטימי, אבל עדיף להניח לזהדיאן ד.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

חישבתי לפי התאריך הלועזיאנונימית בהו"ל

אז זה כן ערב פסח...

להוסיף ללחץ?קנמון

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצוה בשבת הגדול עוד סבירשיפור

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

תחשבי מהצד של למצוא דירות של שכנים לאירוחקנמון

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

חכי עם הבר מצווהאנונימית בהו"ל

אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש

אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂

הייתי פעם בברית שהיתה בערב חג,קנמון

כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.

כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!

גם אני הייתי בברית בערב פסחעוד מעט פסח

אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.

היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...

וואי לאאא!!יהלומה..

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

טוב זה גם נכוןאנונימית בהו"ל

יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅

ילדתי פעמיים בפסח😊Doughnut

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

האמת שאני ישמח לשמוע ממך איך היה ללדת בפסחאנונימית בהו"ל

סתם כדי להירגע🙂

יואו זה היה התל"מ שלי. אבל היה כימי בסוף דיליה

הספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.

חחחח......

משוגעת

עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.

בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,

חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)

אני ילדתי בפסחבוקר אור

היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא

היו לי שתי חוויות שונות לגמריDoughnut

אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻‍♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.

הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.

מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

ילדתי 3 ימים לפני פסחזריחה123אחרונה

הייתי בטוחה שאלד בחג ראשון ואז הברית תהיה בחג שני שהיה יומיים ופחדתי מזה ממש

בסוף ילדתי לפני וככ שמחתי שלא היה לי אכפת מכלום חח

הברית הייתה בחול המועד, עשינו בבית הכנסת, הזמנו קייטרינג, היה מעולה.

חייבים להתחיל לחסוך לשבת בר מצווה באיזה מקום כי אף אחד לא ייתן את הבית שלו בשבת הגדול חח

באסת חוגים-שאלה מפגרת קצתאובדת חצות

היינו אמורים לקחת לחוג "רובוטיקה" אבל טעינו והגענו לחוג "אלקטרוניקה" והילד אותו אנחנו מייעדים לגדולות (כיתה א') נכנס לזה ואהב (אוהב לחקור ולהבין איך דברים עובדים) ואבא שלו דיי טוען שהילד מתלהב ורוצה, אבל הרובוטיקה יותר עדיף בעיני (יותר נחשב, יותר מתקשר לי עם הייטק ושכר גבוה ופיתוח בעוד שאלקטרוניקה נראה לי מעשי ופחות זוהר כמו איזה איש כפיים בצבא או פחות מכגיס) וגם לרשום לשני חוגים זה טו מאצ'.

סתם יודעת שזו דילמה סופר מטופשת, אבל קצת מבאס, הילד התלהב אבל בעיני זה אפרורי ולא מושך. יודעת שאלוהים גדול וזו רק התחלה.

הוא בכיתה א שקדי מרק

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

מדויקריבוזום

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

וואו... הוא קטנצ'יק! את יודעת עוד כמה פעמים בחייםמתואמת

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

הממ את זוכרת בן כמה הוא נכון? ;)חילזון 123

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

צודקות;) במיוחד האשה של…אובדת חצות

שאלתי את בעלי אחר כך על זהמתואמת

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

הילד התלהב- זה העיקר מבחינתישיפור

רובוטיקה אלקטרוניקה נשמע אותו דברממתקית

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

יעזרו לך עוד תגובות באותו סגנון? 😅ואני שר

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

הכי חשוב שהוא יאהב את זה ואז את תראי

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

אין שום קשר לחוג שהוא יעשה עכשיועדיין טרייה

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

רק אומרת שכר מהנדסי אלקטרוניקה הוא הטופ שבמשקמקרמה

אל דאגה...

תני לילד להנותשלומית.

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

חוג היום לא בהכרח יעיד על תחום עיסוק בהמשך.קנמון

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

אם זה היה קורה ליאפונה

לא הייתי שמה לב לטעות.

🤣יערת דבשאחרונה

מה עושים עם זה שהמטפחת כל הזמן מחליקה?????אנונימית בהו"ל

ניסיתי הכל

כותבת מאנונימי מחשש לאאוטינג כי שאלתי מלא

יש לי שיער יחסית חלק והכל גולש

סרטים, בובו.... הבובו בדרך כלל יש לו גם גבעה מוזרה כזו למעלה וזה מכוער

יש למישהי רעיון???

קיבלתי הצעהמישהי חדשה:)

לשים ספריי לשיער, כזה של תסרוקות, על סרט נגד החלקה. לא ניסיתי בעצמי אבל.

אם השיער שלך בשבילרק רגע קט

תסרקי אותו לאחור (לי נגיד יש פוני עם שביל בצד, ואחריו אני מסרקת לאחור), ככה הסרט יותר נעצר.

ועוברים לכובעים עם סרט מובנה.

יש לאביה ששוןשואלת12

פטנט לבובו עם סרט סילקון.

לדעת כדאי לנסות

שמה סיכות שחורות בצדדים ולא זזשירה_11

זז הכי עם סיכות אצליאנונימית בהו"ל

יותר מבלי כלום

זה נמשך אחורה

ספריי תסרוקותואני שר

על השיער ואז שמה את הבובו

זה מה שאני עושה רק באירועים מיוחדים ועבד לי מושלם בפעמים שניסיתי.

לא עושה את זה בשוטף כי זה מגעיל 😅

וגם יש שיטה של להשאיר כמו פוני כזה מקדימה ולשים אותו אחורה אחרי שקושרים צד אחד של הבובו. לא יודעת אם זה מובן ככה, ואם זה רלוונטי כי נשמע שאת לא בקטע של בובו.

אני שמה ספוג עם חור על קוקס ומחזקת בסיכןת סבתאבוקר אור

על זה מגלגלת מטפחת ומוסיפה סרט החלקה

נשמע מסובך אבל זה שתי דקות

בובו פשוט לא החזיק לי.. עכשיו לא קורה שעפה לי המטפחת

גם לי תמיד מחליק, מצאתי סיכות מיוחדות שלא זז איתןכורסא ירוקה.

מהסופר פארם. חזקות מאד

תחפשי כובע או סרט של חברת "גם וגם" נשמרים יפה !נפש חיה.אחרונה

קניתי רק פעם אחת - בינתיים עברו יותר מ 4 שנים ומאד מרוצה

חפשי בחנויות פינק ליידי ובקמיליון.

ראיתי שהם התעדכנו ויש להם גם כמו בובואים כאלו

מה אתן חושבות על ארוע לבנות..?מחכה עד מאוד

אז היו לי כמה בריתות שכמובן דרשו מוהל קטרינג וכו וכו...

וברור שזאת השקעה כספית ועשינו אותה בשמחה.

השאלה שלי היא כזו-

כמה זאת חובה להשקיע לבנות?

תכף בעזרת ה אלד בת

ואלה לאחיות שלה לא השקעתי

בגלל שיש לי הרבה אחים בנים,אז בחג שאחריי הלידה כגון -פסח ,סוכות, חנוכה -יצא גם עכשיו.

גם ככה כולם נפגשים אצל ההורים.

אז יש לי מניין שמרגישה בנח כי אחים שלי " להגומל" מכינה מאכל כלשהו )תמיד יש גם ככה אוכל.

מספרים על השם של הקטנה וזהו.

תכלס לא מספיק נכון?

מה הייתי רוצה?

הייתה לי אחות שעשתה ארוע כמו ברית אומנם חיכתה הרבה שנים ואני לא אבל זה מיוחד...

קידוש -הבית כנסת רחוק ובעלי לא אוהב להיות במרכז העניינים....

ארוע נשים בבית?יש לי סלון מאוד קטן.

כאילו לא נעים לי שבגלל שזו בת אין ארוע מכבד וגדול ורשמי.

וגם כל האמירות שזה חשוב ממש. לא יודעת.

מה אתן עשיתן לבת?

מה אתן חושבות?

לא עשיתי כלוםDoughnut

בעלי עשה בשבת שאחרי הלידה קידוש למתפללים בבית הכנסת וקרא שם, אני נחתי בבית בינתיים😉.

ברכת הגומל אפשר להגיד בלי קשר כשיש הזדמנות.

אין שום חובה להשקיע, אגב לא רק לבנות... גם בריתות עשיתי מצומצם ובלי הוצאות כמעט כי אישית לא התאים לי אחרי לידה אירוע רציני.

תעשי מה שנוח לך ונכון לך.

לא עשינו משהו גדולהשם שלי

לגדולה עשינו קידוש בישיבה של בעלי, כשהיא היתה בערך בת חודשיים.

לקטנה בעלי עשה סיום והביא כיבוד לישיבה למחרת הלידה.

ואנחנו נוהגים לא לברך הגומל אחרי לידה.

אנחנו על הגדולה עשינו שבתחמדמדה

גדולה אצל חמותי עם כל אחים שלי ושלו והוורים שלי (לחמותי יש בית גדול ממש ולב רחב ב"ה❤️)

ואתל הקטנה סגרנו מסעדה חלבית בדיוק חודש אחרי הלידה, גם הזמנו כזה אחים אחיינים הורים סבא סבתא (היו לנו 34 אנשים) ואכלנו ובעלי אמר דבר תורה, אני ניראלי בירכתי הגןמל לפני לא בטוחה מתי

וזהו

היה ממש כיף ואני מאוד מאוד שמחה שעשינו את זה

בעיניי אין חובהואני שר

יש אומרים שיש עניין לעשות קידוש לבנות

אבל אני פחות מחזיקה מזה באופן אישי

עשינו מסיבת הודיה עם המשפחה הקרובים (ההורים והאחים שלנו) בערך חודשיים אחרי הלידה.

אצלנו בבית, ארוחה חלבית (את הרוב אני הכנתי כי אני אוהבת) ודיברנו קצת על השם והסיפור של הלידה.

מאמינה שבמשך השנים כשהמשפחה תגדל לא בהכרח נעשה דבר כזה.

בעיניי מה שתיארת ממש מספיק, אבל בסוף את צריכה להרגיש עם זה בנוח.

נשמע לי לגמרי מספיק!מתואמת

בסופו של דבר מי שהכי שמח בהולדת תינוק הם בני המשפחה

אנחנו אישית עושים קידוש לקהילה לבנות, כי לא רוצים להטריח את המשפחה שלנו להגיע. אנחנו עושים את זה בבית שלנו. אבל נשמע שאצלכם זה לא מתאים, מכמה בחינות, אז לא...

(לבת שלי שנולדה בקורונה עשינו "אירוע" בזום כשהייתה בת שמונה ימים - סתם כי זה מה שיצא - והקרנו בו מצגת שבסופה נחשף השם שבחרנו לה אבל עשינו לה גם קידוש שהייתה רגיעה בקורונה. בכל אופן, אולי זה גם משהו שאתם יכולים לעשות, אם זה מתאים לכם...)

לי נשמע אחלה,שלומית.

רק שהייתי מזמינה גם את אחים והורים של בעלך אם מסתדר.

אנחנו עשינו ל2 הבנות אירוע קטן בבית רק עם ההורים והאחים של שנינו.

מבחינת גודל נשמע לי מעולה, אבל כן נשמע לי חסר שמשתפים רק צד אחד

הכל עניין של מיתוג… חחחרינת 24

תשלחי "הזמנה" למסיבת הודיה

תכיני עוגה שווה שהשם של הילדה רשום עליה

תבואו בבגדים חגיגיים (כולל התינוקת)

תחפשי ברשת ברכות או תפילות ל"זבד הבת" ותברכו

תכיני מזכרות קטנות (משהו סמלי)

קידוש מכובד בבית הכנסת...וזהו.ממתקית

אנחנו עשינו לכל הבנותמתיכון ועד מעוןאחרונה

אירוע בתוך חודש מהלידה

הזמנו את המשפחה הקרובה, לא עשינו קייטרינג ואירוע גדול אבל כן עשינו סעודת הודיה

ילד שנמנע מכתיבההשם שלי

הבן שלי התחיל כיתה ב'.

הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.

הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.

יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.

בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.

הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.

יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).

בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.

לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.

דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.

אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.

בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.

המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.

קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.

אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.

בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?

האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?

או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?

איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?

אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.

יש חוברת "נהנים לכתוב" של חיה קושניר מרפאה בעיסוקנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 21:50

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

מוסיפה פה צילום של החוברת המדריך להוריםנפש חיה.

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

מעניין אם זה משהו שיוכל לעזורהשם שלי

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

למדתי אצלה קורסהשם שלי

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

תראי, מנסיוני ומהרקע שלי נשמע שהוא צריך חיזוק אגבינפש חיה.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

זה מה שהוא עשה בריפוי בעיסוק לפני שנההשם שלי

וברור שהוא צריך להמשיך בחיזוק של השרירים.

לי קשה לשבת איתו על הדברים האלה, עם שאר הדברים שיש לי לעשות.

היה הכי טוב אם הוא היה מקבל שעה שבועית של ריפוי בעיסוק דרך בית הספר.

שלא יהיה מוגבל רק לכמות מסוימת של מפגשים, ולא ידרוש ממני לבזבז חצי יום על לקחת ולהחזיר אותו.

אבל בשביל זה הוא צריך אבחון וזכאות.

אם לא נצליח לקבל, אולי אני אקח אותו פרטי.

יש לה חוברת אחרת לתירגול כתב (לא דפוס) בצורה נכונהחילזון 123

אולי צריך לעשות לו אבחון ספציפי לכתיבה?מתואמת

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

זה פחות נראה ליהשם שלי

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

יש המון סוגים של דיסגרפיה, כדאי לבדוקשיפור

אני מניחההשם שלי

כשהוא יקבל ריפוי בעיסוק, ידעו לאבחן או להפנות לאבחון אם יהיה צורך.

נכון, אולי שווה לקחת למפגש פרטי חד פעמישיפור

כדי לקבל עצות לגבי העבודה איתו בבית בינתיים. ואם נראה שיש צורך בהתאמות בשלב הזה.

באמת נשמע יותר קושי מוטורימתואמת

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

עם מי אני יכולה להתייעץ?השם שלי

כרגע הוא לא מטופל אצל אף אחד.

נראה לי שהכי מתאים כאן מרפאה בעיסוקמתואמת

אפשר אולי גם פסיכולוגית ילדים שמכירה הרבה תחומים...

פסיכולוגים לרוב לא מתעסקים במוטוריקהשיפור

אבל אולי לפסיכולוג במשרד החינוך תהיה היכרות עם הנושא.

נכון, אבל אפשר לשאול אותו עד כמה נכון ללחוץמתואמת

על הילד לכתוב... זה מהבחינה הרגשית.

הבנתישיפור

אני חושבת שיש גם דיסגרפיה מוטוריתשיפור

בלי ידע מקצועי124816

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

לא נראה לי שהוא יסכים לתרגל בחוברתהשם שלי

בקושי לכתוב מילה אחת הוא מסכים.

אני אפנה שוב לריפוי בעיסוק.

מחכה שהמורה ימלא שאלון.

הוא יחסית מהקטנים בשנתון (עדיין לא בן 7), אז יותר סיכוי שנספיק.

אני עם הבת שלי בגיל הזה אצל מרפאה בעיסוקבוקר אור

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

אני מנסה לחשוב על רעיונותהשם שלי

בינתיים לא הצלחתי למצוא משהו.

ניסיתי לתת לו תמונות שיחבר להן סיפור מתאים.

או שצייר ציור ויכתוב סיפור או משפט מתאים.

זה לא עזר.

היתה פעם שהוא התחיל להכין ספר עם בדיחות, אבל לא המשיך.

מה יכול לעניין ילד בן 7?

בנתיים עד שתמצאע משהו מקצועיבאתי מפעם

לשכנע אותו לכתוב- בסוף כל שורה שכתב מחכה לו שוקולד צ'יפס אחד או משהו חיצוני שמדרבן .

אולי רשימת קניות כדי להכין מאכל שרוצה?שיפור

בפניםאפונה

לשלב את הכתיבה בתוך משחק -

למשל את כותבת התחלה של סיפור, ומקפלת, הוא מוסיף שורה ומקפל וככה יוצא סיפור מצחיק.

הבן שלי מאד אוהב לבשל ולאפות, אז נתתי לו מחברת שירשום בה מתכונים.

אולי יעבודעוד מעט פסח

משימות כתיבה שיש להן משמעות.

נניח שיכתוב פתק נחת לאח שבגן.

או רשימת קניות על המקרר.

או ימלא לעצמו טבלה של מערכת.

העיקר שהכתיבה שלו תועיל במשהו למישהו, ולא תהיה סתם תרגול מעיק.

בלת"ק. יש לי ילד עם בעיה דומהדיליה

התחיל עכשיו כיתה ו' וזה כיתה שיש בה הרבה סיכומים,

שנה שעברה המורה שלו חפר לי שהוא לא יצליח לסכם וללמוד גמרא.

השנה הילד התחיל לכתוב כי לא היה לו ברירה,

והנה הוא מתרגל כתיבה והכתב הולך ומשתפר ללא היכר בתוך חודש.

מצטערת על האנרגיה שהשקעתי כל השנים, (אבל אולי כן הניח לו את הבסיס...)

הבן שלי גם נמנע מכתיבה, ולכן כמעט ולא עובד בכיתהשמשית123אחרונה

והבית להשלים זה מאוד מאוד קשה לו.

מודה שלא לוחצת על זה, רואה שהוא מבין את החומר, וגם כותבת לו לפעמים את התשובות.

בחופש כן ביקשתי ממנו לכתוב שלוש שורות של כל אות כל יום, אבל לא הצלחנו להתמיד.

הוא אוהב לכתוב כדאי מבקשת ממנו לכתוב מה כל אחד רוצה ארוחת ערב, או רשימת קניות .

חוץ מזה, אם אני יושבת לידם ומציירת מספר או סרטון הוא גם נהנה ומתרגל

שאלה על הפניה לאולטרסאונדהשם שלי

שבוע הבא אני אמורה להתחיל מעקב גדילה פעם בשבועיים, בגלל עבר של עוברים קטנים.

זה אולטרסאונד אצל טכנאית.

בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא אמר שאני אשלח לו פניה באפליקציה והוא יוציא לי הפניה.

שלחתי לו פניה, אבל יש סיכוי שהוא לא יענה לי עד התור.

הוא מקבל בימי ראשון, אבל השבוע היה חג ושבוע הבא זה ערב חג.

בעיקרון הוא עובד גם בימי רביעי במקום אחר, אבל השבוע כתוב שהוא לא יהיה, ושבוע הבא זה כבר יהיה אחרי התור.

לא יודעת אם הוא יענה לפניה בזמן אחר.

יש לי הפניה זהה שכבר השתמשתי בה לפני כמה שבועות.

מישהי יודעת אם אני יכולה להשתמש שוב באותה הפניה (היא עדיין בתוקף), או שאני חייבת הפניה חדשה?

אם אני אדפיס את ההפניה מהאתר, יוכלו לקבל אותה?

אני יודעת שבמעקב זקיקים אפשר לצלם את ההפניה ולהשתמש בה כמה פעמים, אבל לא יודעת איך זה באולטרסאונד אחר.

אם אין אפשר, יש לי דרך להוציא הפניה דרך מוקד הריון ולידה הטלפוני?

בקופת חולים מאוחדת.

אשמח אם מישהי יודעת.

תנסי להתקשר למזכירות של מרכז בריאות האישהבאתי מפעם

רופא משפחה יכול להוציא גםshiran30005

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

רופא משפחה יכול להוציא הפניה לכל אולטרסאונד?השם שלי

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

כן בטחshiran30005

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

אני יכולה לשלוח פניה גם לרופא משפחההשם שלי

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

לדעתי תוציאי הפניה חדשה, שלא יהיהshiran30005

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

לכן אני מנסה לברר מראשהשם שלי

אני יכולה לנסותהשם שלי

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

תנסי במוקד אחיות שיתנו לך הפניהשומשומונית

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

האמת שיש לי את הטלפון של הרופאהשם שלי

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

יש לי ניחוששומשומונית

מי הרופא שלך, ואם כן, הוא גם שלי...

וגם לי יש את המספר שלו.

אבל גם אני הייתי מתפדחת לכתוב לו על זה. שלחתי לו ווטסאפים רק כשביקש וכשהייתי ממש חייבת...

הייתי מנסה אולי דרך האחות שעובדת שם (היא ממש נחמדה).

מעניין אם זה באמת אותו רופאהשם שלי

אין לי מספר של האחות שעובדת איתו.

ואני לא יודעת אם היא נמצאת גם בזמנים אחרים, או רק כשהוא נמצא.

הקטע המעצבן הוע שאני ביקשתי ממנו הפניה בביקור האחרון, והוא אמר לי שזה עוד הרבה זמן ואני אבקש בהמשך הפניה דרך האפליקציה.

אבל עכשיו הוא לא זמין.

לדעתישואלת12אחרונה

תכתבי לו למספר האישי.

בשבילו זה רגע לענות לך ועלייך זה יקל ממש במקום לחפש עכשיו מי יוציא לך הפנייה ואם בכלל צריך

עד כמה שידוע לי הרופא חייב לענות תוך 5 ימים לפנייהאמהלה

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

אבל אם הוא פשוט לא נמצא?השם שלי

קרה לי עם רופא אחר שהיה בחופשה, ולא היה מי שיענה לי לפניה.

אני חושבת שכן. יציאה לחופשה זה אולי משהו אחר, אבלאמהלה

יש לזה כללים.

לדעתי הכי פשוט שתפני למוקד אחיות ותבדקי איתם מה לעשות

וואי איך שנאתי את הלחץ הזה להפניותהתלבטות טובה

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

אבל במוקד זה לוקח פי כמה זמןהשם שלי

במקום להגיע לתור בשעה שקבעתי,

אני אצטרך להכנס לאחות, להסביר מה אני צריכה, לקבל ממנה הפניה, ללכת לאוטרסאונד (כשיכול להיות גם תור), ואז לחזור שוב לאחות ומשם לרופא.

וכשסה יוצא יום עמוס (ובתרופה של החגים יש יותר סיכוי לעומס), זה יכול לקחת שעות.

נכון..התלבטות טובה

זה באמת שעות, בתקופת החגים זה הכי סיוט..

מקווה שתסתדרי!

את חייבת ללכת למקום שיראה אותך רופא אחרי המוניטוראמהלה

והUS. לא יתנו לך להשתחרר בלי זה. (בטוחה שUS מספיק? חושבני שבכזה מצב עושים גם מוניטור, ככה לי היה בכ"א במעקב גדילה)

ממליצה לבדוק מראש איפה את יכולה לעשות את המעקב

בלאומית למשל אפשר לעשות את זה במרכז בריאות האישה, במיוחד בתקופת החגים שיש צמצום בשעות הפעילות.

לא בטוחה שאת צודקתואני שר

אני עשיתי מעקב גדילה במאוחדת, אולטראסאונד אצל טכנאית כל שבועיים שלושה וכשהיה משהו בעייתי שלחה אותי לרופאה שלי.

זה לא מעקב של הריון בסיכון...

אולי זה תלוי בסיבה למעקב. אצלי בהריון של התאומותאמהלה

עשו מעקב גדילה, זרימות ואז מוניטור בכל מעקב

מאיזה שבוע התחלת את המעקב?השם שלי

אם זכור לי נכון משבוע 26. משבוע 31 זה כבר היה כלאמהלה

יומיים/שלושה- עד הלידה בשבוע 35

אז אני עכשיוהשם שלי

בשבוע 23.

בהריון יחיד.

כשבינתיים הכל תקין.

ורק צריכה מעקב כי בהריונות הקודמים היו עוברים קטנים.

בשלב הזה אני לא צריכה מוניטורהשם שלי

רק בהמשך ההריון, אם באמת העובר יהיה קטן.

כרגע רק אולטרסאונד כל שבועיים, כדי שאם תתחיל האטה בגדילה נזהה את זה בזמן.

אני עכשיו בשבוע 23. הבדיקה אמורה להיות בשבוע 24.

קבעתי תור במרכז בריאות האישה שבקרוב אלי, אבל זה אולטרסאונד שאני יכולה לעשות בכל מקום שיש.

טוב אז בינתייםהשם שלי

התקשרתי למוקד הריון ולידה של הקופה, לא ידעו לענות לי ואמרו שהם לא יכולים לתת הפניה.

לא הספקתי להתקשר למרפאה שאליה קבעתי את התור, כי הם פתוחים רק בבוקר והיה לי יום עמוס בעבודה.

ננסה מחר בבוקר.

ניסיתי להתקשר למכון אולטרסאונד בבית אגד, אבל לא היה מענה.

ראיתי שאני יכולה לשלוח פניה באפליקציה גם לרופא נשים אחר, שהייתי אצלו לפני ההריון.

שלחתי אליו פניה, מקווה שהוא יתן לי הפניה.

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

קודם כל ניסיתי לערוך את הניסוחאנונימית לשאלה.
עבר עריכה על ידי אנונימית לשאלה. בתאריך ה' בתשרי תשפ"ז 19:22

לכתוב "מנהג רווח" מול "מנהג פחות רווח" בהלכה.

לא הצליח משום מה לערוך.

בכל מקרה, מרגישה ווייב של כעס/תוקפנות מצידך וחבל, זה לא נעים.

שיקפתי בצורה עניינית את הידע שאני בררתי ובעיניי אין שום מקום לזלזל באף פוסק גם אם את לא הולכת על פיו. מאוד צרם לי איך שהתבטאת כלפי פניני הלכה ומשפט שמתחיל "עם כל הכבוד" הוא כמעט אף פעם לא משקף מתן כבוד אמיתי. כבוד תלמידי חכמים חל גם כלפי מי שלא הולכים לפי פסיקותיו.

בין אם זה מפריע לך לשמוע או לא- רוב הדעות בהלכה אומרות שצריך לצום אם לא מניקה או בהריון. העובדה שיש על מי לסמוך בשיטה המקילה שהם בהחלט גדולי דור כמו הרב עובדיה- לא סותרת שזה עדיין לא רוב הדעות. ואין שום בעיה עם זה... ככה זה בעולם ההלכה. אבל יש אנשים שמעוניינים ללכת על פי דעת הרוב וראיתי לנכון לציין את זה.

ואם לא שמת לב, כתבתי שלא כולן הולכות על פי פניני הלכה, אבל הרבה מהציבור הדת"ל בהחלט כן.

אבל זה בכלל לא הפואנטה.

העניין הוא שכל אחת צריכה לבדוק לפי הפסק שלה. לצורך העניין אני מכירה המון אשכנזיות שלא צמות כי חושבות שזה כלל גורף (כמו שאני חשבתי! עד שבדקתי) לא לצום עד שנתיים אחרי לידה. ברור שיש אשכנזיות עם היתר לכך אבל זה דורש בירור.

אולי יעניין אותך