אני בחורה דתיה, ובגדול- מאמינה שמה שצריך לקרות קורה, והכל לטובה, וה' רוצה רק לטובתנו.
אבל זה מאוד בגדול.
בפועל, נופלת לעצבות ולחץ וחרדות לעתים קרובות.
אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת הגיע הריון שהאמנתי שהוא יהיה תקין, התחזקתי מאז, הבאתי לגוף הרבה זמן להתרפא, קיבלתי קבלות, ומה לא..
אני רק בהתחלה, שבוע 9 , וכבר חוויתי בשבת דימום אדום וטרי בניגוב בשילוב עם לחץ כאילו תכף מתקיימת הפלה (במוצאש בבית חולים אמרו שב"ה הכל תקין ויש דופק, תודה לה' אלפי פעמים)
חזרתי הביתה לקחתי על עצמי לא לזוז בכלל ורק לאכול, והיה שוב דימום עדין מאוד.
הדימומים האלה לא היו לי בהריונות התקינים עם הילדים, אך היו בהריונות האחרונים שלא צלחו .
איך אני מתרוממת באמונה? איך אני לא נשאבת לעצבות ולחץ לעוד מקרה?
כל מה שהמליצו לי עשיתי, שבשמיים, לא יגידו שלא עשיתי השתדלות..
ומה שנותר לי, בעיקר בשביל הנפש , זה להתחזק באמונה ולהיות שמחה ולהאמין שבהריון הזה אצא בידיים מלאות , שמחות ובריאות בעזרת ה'.
אבל איך עושים את זה??
רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...