קבעתי תור לשקיפות עורפית והרופא ערבי.
ואין תורים אחרים, גם ככה זה בטווח גבולי. אוף פשוט רוצה לבטל את התור הזה
קבעתי תור לשקיפות עורפית והרופא ערבי.
ואין תורים אחרים, גם ככה זה בטווח גבולי. אוף פשוט רוצה לבטל את התור הזה
האמת? אני הייתי מוותרת על זה...
השאלה כמה חשובה לך הבדיקה...
ובכל מקרה תנסי אולי בכל זאת למצוא מישהו אחר? אולי פרטי?
כמה אמור לעלות פרטי? ואיך מגיעים לרופאים שעושים פרטי? תודה רבה!!
מכון פועה ממליצים לי כן לעשות. לא יודעת, אוף
אם את הולכת לפרטי תבדקי אם מגיע לך החזר מהקופ"ח...
אני אישית לא עשיתי שקיפות בכלל... בלי קשר לרופא
קרה לי עם טיפול שיניים. אבל שם ביטלתי וקבעתי לרופאה יהודיה.
הבעיה שלא תמיד שקובעים תור, יודעים מיד מי הוא. ואז רואים את השם וקולטים🤦♀️🤦♀️
שעשה את השקיפות והסקירות והיה מעולה ממש
מקצועי, נעים מאוד
הייתי הולכת..
היו פעמים שקבלתי שירות מעולה מערבים וערביות: רופאים/ אחיות/ רוקחות/ מוכרים
כמי שמגיעה מציבור לא אהוב במיוחד, אני קצת מזדהה עם הציבור הערבי הנורמלי ושמחה לאפשר להם להתפרנס בכבוד.
אבל במה שאפשר לבחור תמיד אעדיף יהודי.
בכל אופן תודה על התגובה!
לא משנה כמה הציבור ממנו באת לא אהוב-
להזדהות עם ערבים זה קצת מוגזם בעיני...
הערבים הם לא ציבור אחר
הם לא מהעם שלנו
בעם שלנו יש ציבורים שונים.
מוסלמי בהכרח לא יכול לאהוב יהודים. אפשר לקרוא באין ספור מקומות את ההסבר לזה
כשערבי מתנהג 'יפה' זה בגלל שמותר לו כשהוא לא יכול לגבור על היהודי
אבל אם הוא מרגיש עליונות... אז אבוי לנו
הערבים באים מעם ששונא אותנו. וכן, גם אלה ה"נאורים", שלמדו מקצוע נחשב, מתבטאים לפעמים בשנאה לעם ישראל.
אז יש סיבה טובה להעדיף לא לקבל מהם שירות, גם מבחינת היחס האישי וגם מבחינת ההתייחסות הלאומית - שלא לתת להם מקום של כבוד בקרב העם שלנו.
בכל אופן, לא הייתי משווה בין שום ציבור מעם ישראל לציבור הערבי הגויי...
העם אולי שונא, הבודדים לא חייבים לשנוא, בעיניי הם אנשים בפני עצמם ושווים התייחסות למה שהם ולא מה שאחרים מתיימרים לייצג אותם.
עדיין שבויים בקונספציה...
הם לא שווים התייחסות.
התכוונה למה שאת כתבת - שהם שווים התייחסות,
אז לדעתה הם לא שווים התייחסות.
(גם אני הבנתי את ההודעה שלה כמו שאת הבנת אותה, רק שאני קראתי את ההודעות לא לפי הסדר, לכן הבנתי שלזה היא התכוונה)
לא את חס וחלילה!
שהם "טובים".
עדיין - אני לא מעוניינת להתייחס אליהם ככאלה, לפחות לא ברמה הלאומית.
הרופא שמצא אותם בשטח ןטיפל בהם היה רופא ערבי שעבר שם במקרה.
הרופא הפלסטיני שטיפל בפצועי הפיגוע: "אני לא גיבור, עשיתי את המוטל עליי"
גם אחד מפעילי ההסברה שמאוד פעילים לטובת ישראל הוא ערבי (יוסף חדאד).
זה נכון שזה מקרים יוצאי דופן, ונכון שאנחנו חיים במציאות של מלחמה מתמשכת מול הערבים, והסיכוי שערבי שנמצא מולנו עוין אותנו הוא לא נמוך בכלל.
וגם אני באופן אישי מעדיפה לקבל שירות מיהודים, וכל ערבי שאני פוגשת הוא בגדר 'חשוד' בעיני.
ועדיין, לא מסכימה עם האמירה ש*יכול להיות* שיש ערבים "טובים".
כן, יש ערבים טובים. הם בני אדם שנבראו בצלם אלוקים, ויש להם בחירה חופשית, ויש כאלו שלמרות כל ההסתה שעליה הם מתחנכים - בוחרים בכל זאת לעשות טוב (יש גם משת"פים, שסובלים על כך שבחרו לעשות טוב ולעזור לנו).
כשילדתי באמבולנס (בתקופה שהיה רגוע יותר, לא כמו עכשיו)
הצוות שהגיע היו ערבים והם באמת היו בסדר. ועדיין כשיש לי בחירה תמיד אעדיף יהודים
זה שיש כמה לא מסוכנים לא אומר שהם סתם לא אהובים כי הם שונים. אנחנו מתרחקים מערבים כדי לשמור על החיים שלנו.
שומר על החיים שלנו
שוטרים/ חיילים/ רופאים
ההתרחקות היא בעיקר תפיסת עולם שנלמדת מגיל צעיר שמכלילה את כל הערבים תחת ציבור מסוכן.
הרוב רוצים ברעתנו אז אנחנו שומרים מרחק.
מה הקשר תפיסת עולם והכללה, זו המציאות, רובם המכריע רוצים שלא נהיה
כמה רוצים ברעתנו וכמה לא?
תתחילי במידע כמה שוטרים + חיילים+ רופאים ערבים יש, הם כבר כמות נכבדה של אנשים שלא רק לא רוצים ברעתנו אלא בטובתנו וחלקם מסכנים את עצמם בשבילנו.
לק"י
שנאה עצמית לא מדבר אלי.
והאמת שעם נקודת בסיס כל כך שונות, הדיון הזה ממש עקר בעיני.
אז אני אשתדל לא להגיב, כי זה בעיקר מעצבן אותי.
אלא כי הם רוצחים אותנו.
היו מספיק מחבלים רופאים או אחים או עובדים נחמדים...
פשוט כשיש להם אינטרס הוא גובר על השנאה- ברגע שיוכלו יצאו מהקופסא
מקרה שרופא היה מחבל, מה שבטוח שרובם לא.
ומה עם שוטרים וחיילים ערבים ששומרים גם עליך, גם הם רוצחים בפוטנציאל?
המחבלים שביצעו את הפיגוע בבנימין: שני רופאים ואח
https://www.ynet.co.il/news/article/r1uzordzk
הכוונה כמובן רופאים ישראלים שמטפלים בישראל
בדיוק כמו שגם חברי כנסת ערבים שנמצאים בממשלת ישראל הם תומכי טרור
נהרגו ונפצעו במילוי תפקידם.
לראות בהם רוצחים בפוטנציאל זה ניתוק מהמציאות וכפיות טובה.
גם את הנאצים אני מקללת בכללותם למרות שהיו ביניהם כמה בודדים שעזרו ליהודים...
לצבא ולמשטרה.
רוב הלא יהודים שיש שם הם דרוזים ועוד מיעוט בדואי.
ערבים ישראלים "רגילים" בקושי מתגייסים
מאמינה שהארץ הזאת שלנו.
כך שגם אם הם לא רוצחים איתנו, הם נלחמים איתנו על הארץ.
ולכן הערבים היחידים שבסדר מבחינתי זה אלה שבחו"ל.
מי שכאן- או רוצח או לוקח לנו אדמות ופרנסה
מרוצחים לגונבי אדמות?
את לא רצינית
לפחות לא שייכים אליהם מבחינצ דיעות והכל.
לק"י
בכללי מעדיפה בעלי מקצוע יהודים.
אם הוא דרוזי אז זה עדיף על מוסלמי. כי לרוב הדרוזים הם לא שונאי ישראל (מקווה לפחות. כי גם הבדואים פעם היו יותר ידידותיים ומתגייסים וכו', והיום יש משם יותר מחבלים וכאלה שעוזרים להם).
לק"י
אני יכולה לא לאהוב אותם, אבל לא להביע את זה בפניהם.
ולא ללכת לטיפול אצלם, בלי להגיד להם שזה בגלל שהם ערבים.
להביע דעה נגדם.
כמו הדיון הזה, יכול להיות שהרופא הזה הוא בכלל דרוזי והדיון כולו הוא על ערבים, כי לא באמת מבדילים ביניהם.
שרופא ערבי יהיה עוין הוא אפסי, הסיכוי שרופא כלשהו ייתן שירות לא טוב, הוא הרבה יותר גדול.
למרות זאת יש פה דעה די גורפת להמנע מרופא ערבי. זה מראה שיש סיבה אחרת.
אני לא מתכוונת לסיכוי שהוא יפגע בי בתור שלי אצלו. זה באמת סיכוי אפסי.
אבל מבחינתי 'עוין' הכוונה שהוא בעד הצד ה'פלסטיני', שהוא שמח כשעושים פיגוע נגד יהודים, גם אם אין לזה ביטוי בפועל במעשים שלו.
אני לא יודעת באמת כמה אפשר לסמוך על סקרים וכמה הם משקפים במדויק את הדעות של העונים. אבל בכל זאת בדקתי קצת בגוגל.
בקרב ערביי יו"ש רוב מוחלט עוינים אותנו -
N12 - סקר: רוב הפלסטינים תומכים בטבח 7 באוקטובר
בקרב ערביי ישראל, לפי הנתונים שראיתי, 80% היו נגד הטבח (האם זה אומר שהם נגד כל פיגוע, או שרק פה הם מסכימים לומר שזה היה מוגזם? לא יודעת...). 20% אפילו לא היו מוכנים לומר שהם נגד הטבח (רק 2% אמרו שהם בעד, אבל מבחינתי מי שלא אמר שהוא נגד זה בהחלט מעיד שהוא עוין אותנו). זה אחד מכל 5, ממש לא אפסי וממש לא מבוטל.
סקר אקדמי: 80% מערביי ישראל מתנגדים למתקפה הרצחנית של חמאס בדרום
ואף אחת פה לא אמרה ללכת לרופא לא מקצועי, בשביל לא ללכת לרופא ערבי.
בכל מקרה מחפשים רופא מקצועי, אבל מחפשים רופא מקצועי שהוא גם יהודי.
ובכלל, אני לא חושבת שיש בעיה בהעדפה של יהודי. עם ישראל הוא כמו משפחה אחת. כמו שבמשפחה לא צריך להסביר למה אנחנו מעדיפים את המשפחה שלנו על פני מי שלא מהמשפחה, כך גם לא צריך להסביר למה אנחנו מעדיפים את העם שלנו על פני מי שלא מהעם שלנו.
זה לא מתיר לפגוע באף אחד, אבל כן מותר לנו להעדיף להיעזר בשירותים של מי שמהעם שלנו...
זה לא גישה רציונלית שאומרת שאני פונה לרופאים יהודים כדי לא לפרנס ערבים. למעשה הרופא לא מפסיד כסף מזה שאני לא קובעת אליו תור (גם אם היה מפסיד הייתי קובעת ליהודי, אבל הנקודה היא שאני לא עושה את זה כדי שהוא ירוויח פחות). בסופו של דבר יש פה צד רגשי של חוסר רצון להיפגש עם מי שיש סיכוי לא קטן שהוא עוין אותי ותומך באויבים שלי.
בקניה אונליין אין מפגש, אין פה את הצד הרגשי.
מבחינת התפיסה שלי אני כן מעדיפה לפרנס יהודים. וכשאין הבדל משמעותי במחיר - ללא ספק אני אשתדל לקנות מיהודים.
אבל בדברים שההבדל במחיר הוא משמעותי, אז לא תמיד אני יכולה לעמוד במחיר של ההחלטה לקנות הכל מיהודים.
וחוץ מזה שיש הבדל גדול בין קניה ממי שנמצא ממש פה ומתנגד לקיומנו בארץ, לבין גוים שגרים במקומות רחוקים ואולי תומכים באויבים שלנו אבל זה יותר רחוק ופחות מעשי.
אבל למשל בשמיטה אני לא קונה יבול נוכרי מהסיבה הזו.
זה קורה בעיקר כי זו התפיסה הרווחת, פחד/ שנאה לערבים באשר הם ערבים, למול הרווח הכלכלי שחושבים שיש בקנייה מחו״ל. כשיש תפיסה כזו וכולם מסביב חושבים ככה, אז כל הטיעונים מסתדרים מסביב.
אני אגב קונה רק בארץ (לא צריך להיות עשירים בשביל זה)
לא הבנתי למה כן הגיוני בעינייך לקנות רק מיהודים, אבל לא הגיוני להעדיף לקבל שירות מיהודים?
אני מאוד מעריכה את מי שקונה רק מיהודים. אולי צריכה לנסות להתחזק בזה בעצמי. אבל לא חושבת שזה שאני לפעמים קונה לבת שלי בגדים בשיין, אומר שאני צריכה להרגיש לא ישרה עם עצמי כשאני מעדיפה לקבוע תור לרופא יהודי.
מעדיפה לפרנס את העסקים במדינה שלי ולא במדינות אחרות, לא בגלל הלאום שלהם אלא בגלל שאנחנו אותה מדינה.
זה לא חוסר יושרה, פחות מסתדר לוגית, כשמשהו באמת חשוב (להעדיף יהודים)הוא חשוב תמיד. כשהוא חשוב לפעמים, מסתדר לפי מה שנהוג לעשות, הוא לא באמת חשוב, אלא התפיסה חשובה (להעדיף יהודי ע״פ ערבי, לקנות בח״ל בזול)
לא יודעים להבדיל בין דתי לאומי החרדים לחסידי ליטאי
אז זה הופך אותנו לאותו דבר?
אחיין שלי סיפר שבשירות צבאי במחנה שורה מיד בתחילת המלחמה, חילונים ניסו להבין את איך הוא חרדי ובצבא..
עכשיו יש לו כיפה סרוגה גדולה וממש אין לו מראה חרדי.
הם פשוט לא ידעו בכלל מה ההבדל..
יש ערבים דרוזים- שהם בעד מדינת ישראל, מתגייסים לצבא והכל
יש ערבים נוצרים- לדוגמא, יוסף חדד שהוא פעיל הסברה מאוד מאוד ציוני, אבל אני לא יודעת מה בדיוק העמדה שלהם לגבי המדינה
יש ערבים מוסלמים- שהם רוב מי שנגד ישראל ומי שעושה את רוב (או כל) הפיגועים
הם פשוט לא מוסלמים.
(גם לא כל המחבלים מוסלמים, יש נוצרים למשל)
היא מדברת על אנטישמיות.
כמו שליהודים יש שם של גזע נחות מוצץ דם,
גם לקבוצות אוכלוסיה אחרות יכול לצאת שם רע,
ולכן שם רע של קבוצה מסויימת לא בהכרח מעיד שהקבוצה הזו רעה.
(אולי יש בה פרטים ספציפיים רעים שמובלטים או שמעוותים את הסיפור וכו)
אפשר לעמוד על ההבדלים בין הגישות, אבל שלא ישתמע שיש צד בדיון הזה שמצודד נגד יהודים.
כל איזור השרון-מרכז/ירושלים עוזר לי. בשביל מישהו מומלץ מוכנה להרחיק גם יותר. כל דבר זה נסיעה...
ממש בסדר
עשיתי אצלו סקירות, צריך לבדוק אם עושה גם שקיפות.
יודעת שיש לו הסדר עם כללית
בזכותך קבעתי אליו (ביטלתי את התור לערבי) ד"ר מנור מקבל גם דרך מכבי.
תדעי שיש לו מזכירה
ואני חושבת שאפשר לבקש שהיא תיכנס
כראות עיניי - כלומר רופאה.
יש החזר חלקי מהקופה. זה לא זול עדיין, אבל לי אישית זה שווה...
ממליצה על ד"ר נילי ינאי מעין כרם. מקסימה ממש-ממש!!
במילים אחרות- כל רופא לגופו. צריך לשפוט לפי המקצועיות והיחס של הרופא ולא לפי הלאום.
נראה לי שהפעם נחפש פרטי.
תודה
לק"י
לא מעניין אותי מי הם ואם הם מצויינים.
ב"ה לרוב אפשר למצוא רופאים טובים לא ערבים.
וגם ענף הבניה ויש עוד כמה ענפים.
הם שני מיליון איש, רק אזרחי ישראל.
(ושיטפלו בשני מליון שלהם).
אני לא.
לא מכירה אף אחד שמוכן לעבוד כל כך קשה ולהרוויח כל כך מעט.
גם לעודד את ילדינו לעבוד בזה
וגם להסכים לשלם יותר על עבודה עברית
בנפשנו הדבר! ולא באופן מליצי
מחירי הבניה בארץ מטורפים ומשפחות רבות לא מצליחות לקנות בית גם היום.
שלא לדבר על המצב הכלכלי הקשה שהולך להיות פה אחרי המלחמה.
לשפץ רק בעזרת יהודים גם אם עולה יותר
לשים לבאיזו סחורה לקנות- כמובן מיהודים
כל דבר קטן שבו אנחנו יכולים לעשות שינוי- גם אם זה יותר יקר להעדיף תוצרת יהודית
זה יקר מאודד
ושיפוץ עם יהודים עולה משמעותית יותר ( מדברת על העובדים, לא על הקבלן)
שינוי מהותי
מתוך הבנה עמוקה שאנחנו לא רוצים ולא יכולים להיות תלויים הגויים,
אז לשלם יותר אבל לעשות את הדבר הנכון
מרוויחים הרבה יותר ממה שמרוויח פועל ערבי.
ולכן בניה יהודית היא יקרה.
מחשש לאאוטינג
לק"י
פשוט לא רוצה קשר איתם.
בטח לא היום.
(והבת שלי היתה אצל רופאת שיניים ערביה/ בדואית כי זה מה שהיה. והיא היתה נחמדה והכל. אבל אני ממש מעדיפה לטפל אצל יהודים. או לפחות לא ערבים).
הרופא המטפל שלי בתחילת ההריון נראה לי גם ערבי,
חלק בעיר אומרות שלא - כי זה לא שם שצועעק ''מוסלמי''
בשורה התחתונה הייתי מרוצה מהמקצועיות
מהזמינות
הוא רופא שממש מסביר הכל בגובה העיניים וזה היה לי שווה
וגיליתי שזה גבר ערבי וביטלתי את התור.
נראה לי יותר בגלל העניין שזה גבר, אני מעדיפה תמיד אישה.
הייתי צריכה בדיקה מסויימת אישית
קבעתי לרופא אישה
וזאת הייתה ערביה.. ולא ידעתי
כלכך כעסתי בלב שלי
ולא הייתה לי ברירה אחרת.
אם זה היה אפשרי לי
ברור שהייתי הולכת לרופא יהודייה.
גם אם בטעות יוצא לי אח או רופא ערבי (לדברים אינטימים לא יצא ובעזה גם לא אתן לזה לקרות)
האח שעשה לי את הבדיקות סקר שליש ראשון של השקיפות היה ערבי לא סומכת בשקל
הרופאה בבית חולים במחלקה אחרי הלידה -ערביה- לא סומכת בשקל.
ולא אכפת לי שיש 'טובים' ומצילים מפיגועים
אתן יודעות למה? כי 99 אחוז לא
ואני יודעת על יותר מידי מקרים בתוך קופות החולים התמימות ששם המחבלים האלה מעיזים להרים גבה ואשכרה לנצל מעמדם ולהתנהל כמחבל כפשוטו אל מול המטופלים שבכללם אימהות וילדים (בעיקר).
דבר נוסף, התמימות הנוראה שקיימת בנוגע ל*קבלה* שלהם למוסדות שלנו כאן בארץ היא נוראית!!!!! כל מי שמכירה מקרוב מסלול קבלה ללימודי רפואה יודעת כמה זה סיזיפי עבור אחינו היהודים אבל גדול!!!!
בשביל הערבים? "אפליה מתקנת"
וגם זה - סטודנטים בשקל!!!
הם מקבלים עשרות הקלות מזעזעות גם בקבלה ללימודים גם תוך כדי הלימודים וגם אחרי הלימודים
כי ערבים, בשונה מ'חרדים' (לא מצליחה לתייג את @oo( תמיד תמיד יהיו המסכנים, החלשים, המוחלשים,
ועל כל הגענו למצב שלא רק ענף הבניה נהגי האוטובוס המוכרים בקניון נסמך עליהם
אלא גם
הרפואה ל"ע
וזה רק משיח יפתור כי נכנסנו והכניסו אותנו (קודקודי המלג השמלאנים יפי הנפש וכו) לבעיה גדולה מאוד מאוד . וכל מי שנותן לזה יד ממשיך את הבעיה.
דבר אחרון, בתור אחת שלומדת במקום שמיועד לחרדיות, מקרוב אוכל להעיד על תופעה נרחבת של מרצים שלחרדיות הם *לא* מתייחסים כאל ציבור מוחלש שצריך לעזור לו אלא כציבור חשוך שצריך להושיע אותו ולחנך רותו מחדש בצורה הרסנית על מנת שיתאים לערכי הציוויליזציה הנכונה, הנאורה, שהם שייכים אליה
יכולות לא להסכים, יכולות לחלוק
אבל זו האמת.
מבינה את החשש , אני מתה מפחד מהם
מסוגלת לרדת מהאוטובוס אם יש חשש שעלה מישהו שנראה כמו ערבי שעתיד להתפוצץ ה' ישמור
אני מאוד חרדתית והלוואי והייתי קלילה יותר
ולמרות הכל, לא ביטלתי תורים כי הרופא ערבי, כי זה מה יש,
אבל כן דאגתי שמישהו יבוא איתי.
אגב, דווקא בתחום הרפואה, יכולה להגיד שהערבים לעתים יותר מקצועניים מהיהודים , אולי כי הם רוצים להוכיח למערכת או לשמור על העבודה, לא יודעת..
אבל קרה כמה פעמים שהרופאים לא הצליחו למצוא לי וריד (סתם דוגמה קטנה) אז קראו לרופא אחר שגם לא הצליח, עד שהחליטו לקרוא לרופא "הבכיר" שבאמת הוא מצא לי מהר וריד ואפילו לא כאב.
וזה רק סיפור קטן מהניסיון שלי..
ב"ה זה הסתדר,בזכות המלצה מפה קבעתי תור לרופא אחר, וביטלתי את התור לרופא הערבי.
תודה רבה לכולכן! אין על הפורום הזה. שיהיו רק בשורות טובות לכולן
השרשור הזה הזכיר לי שיר מהפרשה,
המילים היפות מסבירות כל כך יפה את המצווה לקנות מיהודים.
ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב
למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?
אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה
והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר
אז לאיפה זה נעלם??
ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר
כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.
לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין
לא יודעת למה זה ככה קשה לו
דפוק
אין לי מילה אחרת
גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו
באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה
ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד
שוכבת פה בוכה
כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.
מרגישה אישה לא מוערכת
ממש ככה
ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי.
ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות
ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה
כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם
לא כי אני רוצה באמת
אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.
אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה
התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה
למרות שיצאה ממני גם לפניה
והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער"
-מצטער שמה?
שאני לא עונה על הציפיות שלך
השם תשלח לו שכללללל
מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד
@בעלי
כי זה לא מאמץ פיזי בעיניי, וגם - זה מעושה
כלומר, מי שרגילה לזה - זה בשיתוף פעולה של הזוג ובהסכמה מראש למהלך ולא כהנחתה
בעלי נגיד ממש לא היה זורם עם מהלך כזה כהנחתה
לפותחת - אני חושבת שאת נאחזת במאמץ כזה או אחר שתעשי כדי לקבל ממנו הבעה של רגש, אבל לדעתי זה לעקוף קצת ולא בטוח יהיה לתועלת, אולי אפילו תהיי יותר פגועה
לדעתי, שוב, צריך לטפל במכלול. מתנה/ ברכה שחסרה זה סימפטום כואב, בשורש יש ביניכם ריחוק מסוים. יש תקופות כאלו, במיוחד בזוגיות ארוכת שנים, עוברים דברים ביחד ולחוד, מתמודדים.. אם זה ממש בנפשך, תציעי לו טיפול לדעתי
מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...
אז אני אתחיל...
אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית
מצאתי עבודה שתפורה עלי בול
אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.
תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא
הביא לי משהו שכל כך מדויק לי...
ומה איתכן?
לא חייבים משהו גרנדיוזי..
איזשהי גאולה
משהו שהתהפך או השתנה לטובה,
כיתבו לנו: )
פסח כשר לכולן
פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל
בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח
התחלתי מוקדם, אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.
ממש תחושת שחרור
ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה
מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..
שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי
שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית
אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.
האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅
ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄
כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..
אלא של אתגר מתמשך...
אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות
לא של גאולה כמו בדמיון שלנו
מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...
וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי
אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).
לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.
בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.
אז זו הגאולה שלנו😊
(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך
להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות
(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)
אז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.
לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.
•לערוך שולחן מראש, מוקדם
•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...
•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג
•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...
אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.
•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.
•אוכל מיוחד שאין בד"כ.
•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...
•חידון. חידות בציורים...
אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום
רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....
וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.
אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים
שום דבר חיצוני/אורחים.
עורכים שולחן סדר מפואר
לבושים בבגדים יפים
בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים
את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...
יש אוכל טעים
והכל נראה חדש ונקי.....
בהצלחה לכם.
בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.
שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.
זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.
אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.
מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).
השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.
אבל לא יודעת איפה כן. מרגישה שנחלשתי מאוד בדת. מרגישה שיש לי אנטי להכל. בעיקר שבתות וחגים. מרגישה דתיה מזויפת. מרגישה שאין לי זמן לנשום ולחשוב.יש לי 2 קטנים, בעל, ברכה . אבל אין לי זמן לעצמי. הזוגיות על הפנים. פערים מאוד גדולים ביננו. אין לי זמן אפילו לטפל בזה וכל פעם שניסינו זה לא בדיוק עזר . למי יש כח לטפל בזוגיות כשבעצמי אני לא מטפלת. עכשיו שבוע בירושלים אצל חמותי. שעמום מוחלט בקןשי חנות יש פה באיזור. רק פארק ילדים ללא מקלט ליד. עצבות כעס מרמור גדולים מאוד והילדים קולטים. חג שמח בשבילם..כל כך חיכו לבוא לפה ואני עם פרצוף תשעה באב שלי. מסכנים. לא יודעת איך לצאת מזה. כל חג ושבת מביאים איתם את התחושות האלו רק שעכשיו התעצם-היה שבת, חג, שבת, חג ואחכ שוב שבת. סיוט בשבילי. איך כולם מצליחים לאהוב את זה ולהתחבר? אני רק רוצה לברוח. הייתה אמורה להיות לי הקלה פה אבל אני כועסת שהגענו לכאן אתמול ב21 בלילה אחרי שעבדנו כל היום ולספוג את הצרחות של התינוק שסובל בנסיעות ארוכות וחמותי לא הכינה לילדים כלום לאכול אז התחלתי להכין ארוחה ב21 בלילה והיא בטעות עשתה משהו שהרס את האוכל , הבאנו לה מתנה עשתה פרצוף, כרגיל. הגדול חיכה להיות איתה כל כך והיא עסוקה בלבשל למחר. בעלי לקח אותה הבוקר ל4 שעות קניות במקום שיעשה בעצמו ולי תהיה פה עזרה איתם או בבישולים! למה צריך את שניכם קניות וזה קבוע קורה ומתסכל מאוד קשה לי מאוד לבד עם שניהם בבית לא שלי. אין לי לאן לצאת איתם. להעסיק. מבינה שאני הבעיה עם איך שאני רואה את הדברים במקום להתמקד בטוב. אבל קשה לי להוציא מעצמי חיוביות .
ולא בבית או בצד השני?
אני גם שונאת את פסח לכאורה, לא יודעת אם קשור לדת או לדרישות שהוא מביא איתו....
אבל לכאורה אם לא היה דרישות שעושות לי כאביי גב מטורפים ולחץ פנימי לא הייתי סובלת.
אז אני כן קשורה לפסח ואוהבת.
בלי העבודה מסביב.
אם היה לך קל ועזרה בלי סוף עדיין היית אומרת שרחוקה מהדת?
כי זה החלק הכי מבאס וכואב שכתבת....
זה מה שכתבת ''למי יש כוח לטפל בזוגיות כשבעצמי אני לא מטפלת'' תקדישי זמן לעצמך. להתאורר ולהתעסק עם מה שחשוב לך.
נשמע שאת בעומס ולחץ ואם זה משהו שחוזר על עצמו וקיים כבר תקופה, עוד מלפני המלחמה הנוכחית- נשמע שכדאי אצל רשת מקצוע- פסיכולוגית או עוסי''ת קלינית.
שכתבת את הנקודה בעצמך, שאין לך זמן ויחס לעצמך.
הדת וכנראה גם הזוגיות הם משניים, תניחי להם רגע ואל תתעסקי בהלקאה שם.
הם התוצאה ולא הסיבה.
קשה לשמוח בחג, בזוגיות, בילדים , כשאין עוגנים פנימיים חזקים שנותנים לך אוויר.
מה יכול להיות עוגן?
זמן לעצמך - שבעלך יעסיק אותם שעתיים בחג ותשבי עם ספר טוב, קפה ועוגה בחדר בשקט.
תפילי עליו קצת את הילדים.
מפגש עם חברה או טיול זוגי בערב עם בעלך או לבד,
אחרי החג, הגשמה חלום קטן בתחום מסוים שהוא שלך ללא קשר לילדים,
ספורט מסוים שאולי בהתחלה נשמע כמו מטלה ולא זמן איכות, אבל כשתעשי קצת תרגישי כמה הוא נותן.
תשחררי שניה את ההלקאה העצמית על זה שאת ממורמרת, זכותך,את "לא הבעיה". יש לא מעט סיבות, כל המאבק הזה במירמור והלקאה העצמית, לוקחים את טיפת האנרגיה האחרונה שנשארה,
במקום זה תעשי לך פתחי איוורור בתוך כל הכאוס, שימי לילדים סרט ותעשי מקלחת מפנקת, כל דבר שיתן לך מעט אוויר.
משחק קלפים חמוד ממש!
קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר
משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")
להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:
מטרת המשחק
להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".
מהלך המשחק
* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.
* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).
* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".
* אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.
* אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.
* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.
קלף "גנב האפיקומן"
זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".
טיפים למשחק:
* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.
* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.
חג שמח ובהצלחה בחיפושים!
יש כמה משתנים:
ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר
צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום
רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון
בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.
בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.
שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.
איך עושים את זה?
כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.
במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.
במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.
המשחק הוא הצלבת מידע.
נחזור לדוגמא שלנו:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.
אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.
אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.
ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..
ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.
מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה
הוא אמר לשטוף טוב וזהו
תודה רבה
עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר
שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף
כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.
תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח
אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.
אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.