אומרים, מחנכים אותנו- להאמין שאין מקרה בעולם, הכל זה רצון ה'. לא להאשים את ביבי. לא להאשים את האיש שלא נזהר ודרך לי על הרגל, לא להאשים את אף אחד במה שקורה לי כי הכל מדויק. נכון ככה?
אז אני לא מבינה... אני מנסה לחיות ככה ולהאמין בזה, וגיליתי שהביצוע של להאמין בזה הרבה יותר קל מאשר להתמודד עם הסביבה. כולם חיים בחוסר אמונה? כולם הרי תמיד מקטרים מאשימים. זה השיח... ואז אני לא יודעת איך להגיב לאנשים... איך לא לצאת נאיבית.... לא מחוברת לקרקע, אם אני באמת מאמינה בזה...?
אשמח לעזרה.. תודה♡
ודווקא זה אמור לקרוא לנו למצוא בעצמנו שיח אמוני של הבנה ותיקון
אני מציע ללמוד הרבה נ"ך לעומק
ממש כמעט כל הנ"ך רצוף בסיפורים שהמשותף להם הוא הסיבתיות הכפולה: המון אנשים שלא מודעים שאסון ממשמש ובא (או קרה) בגלל חטאיהם, והנביא (והקוראים) שיודעים שהכל קורה "כי הייתה סיבה מעם ה'"
בהסתכלות שטחית אפשר תמיד למצוא אשמים ולהיות חכמי הדיעבד, אם היו עושים ככה, אם לא היו עושים ככה
אבל המסר הנבואי הוא שהרוחניות היא זאת שתקבע את המציאות בשטח בין אם על־ידי התערבות ישירה
ובין אם על־ידי התערבות עקיפה, למשל, שעל־ידי הליכה בדרכי התורה נלמד לקבל החלטות נבונות ונינצל מכל־מיני נזקים
או שסגולת התורה תשמור עלינו כמעט ברמה מיסטית
אין מה לעשות סבל הוא חלק ממציאות של חוסר שלמות
כל־עוד השכינה בגלות, ויש קלקולים מוסריים, זה מתבטא בסבל, שהוא צד אחד של המטבע, כאשר הצד השני הוא הרע המוסרי
והוא נצרך כדי להחזיק את העולם באיזון, מכל־מיני סיבות – אם כדי לקיים את מידת הדין, אם כדי ללמד אותנו דברים שלא למדנו / איננו יכולים להבין לפי מדרגתנו הנוכחית בדרכים אחרות, אם כדי לנסות אותנו; הסבל שבמעשה של מישהו אחר, הוא בעיה שלנו – הרע, הוא בעיה שלו (ואולי גם שלנו אם יכולנו להוכיח ולא הוכחנו) ושהוא כבר ישבור את הראש עם זה
כך שייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל
ומצד שני לשאוף לתיקון כדי שמתוך מציאות מתוקנת נוכל לעבוד את ה' באופן מלא ועוצמתי
עריכה: בהזדמנות הזאת אני מציע להקשיב לשיעורים של הרב יוסף בן פורת בנושאי ביטחון ואמונה
הי זה במלכים א פרק יב "במקרה" למדתי את זה היום...
אני ממש מצטערת אבל אשמח אם תוכל לכתוב את זה במילים יותר פשוטות ובהירות כי לא הבנתי ממש...
מנסה להבין:
יש סיבתיות כפולה שהיא שהחטאים גורמים למשהו לקרות אבל בנוסף זה מגשים מטרה אלוהית?
"שהרוחניות תקבע את המציאות בשטח" אתה מתכוון בסוף לדברים שתלויים בנו... וזה לא מה שהתכוונתי שאני מאמינה. אני מאמינה שהכל מושגח וכל מה שקורה זה כי זה רצון ה'. בעצם קיבלתי מהדברים שלך הסבר טבעי...
מה הכוונה "או שלא מקבלים בכלל"? זה לא בבחירתנו אם יהיה לנו יסורים או לא...
תודה על ההמלצה, אנסה בעז"ה
סיבתיות כפולה פירושה שלכל התרחשות יש סיבה טבעית (איך אנחנו רואים בעינינו את השתלשלות האירועים, למשל, פילוג הממלכה קרה בגלל העצה הרעה שקיבל רחבעם, אגב זאת הדוגמה שרציתי להביא פשוט לא הבאתי כי לא רציתי להכביר במילים)
ויש סיבה רוחנית (שהיא הצד ה"נסתר", אם כי, לא בהכרח נסתר, פשוט צריך הסתכלות מיוחדת כדי להבין אותו. למשל, שפילוג הממלכה הוא עונש על חטאי שלמה)
אותם אנשים שחיו לצורך העניין בסיפור של רחבעם, היו מודעים רק לסיבה הטבעית, וכנראה לא ידעו בכלל שהם כלי בידי ה' להגשים את מטרותיו, או לחילופין, בטח האשימו אותו, אחד את השני, היו מתוסכלים כו' מבלי להיות מודעים כלל שזה חלק מתוכנית הרבה יותר גדולה שהוכנה כבר הרבה לפני זה (למשל, השטנים שהקים הקב"ה לשלמה, הוא כבר "הכין" אותם הרבה לפני זה, אחרת לא היה צורך בפירוט כל קורות החיים שלהם)
לכן להאשים מישהו זה להסתכל רק על צד אחד של המציאות ולא על הצד הנסתר שלה
וברור שתיקון רוחני מתקן גם את המציאות הגשמית ומסיר סבל מהעולם, אמנם, בתור בני־אדם פרטיים זה לא שאפשר להציל את כל העולם, וגם, הקב"ה נותן לכל אחד "גבולות גזרה" מה בדיוק נדרש ממנו לעשות ולפעמים אותם "גבולות גזרה" הם במציאות רוויית סבל
לגבי ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל, זה קצת בצחוק, אבל הכוונה היא, אין לקב"ה כוונה להציק לנו סתם, אם פוגעים בנו ייסורים יש לכך מטרה וצריך למצוא אותה בשביל זה אנחנו חושבים ומעמיקים
רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק - הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע - הרשות בידו.
הוא שכתוב בתורה: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע", כלומר: הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא "פן ישלח ידו".
אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע - אין הדבר כן. אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה.
הוא שירמיהו אמר: "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: "מה יתאונן אדם חי" וגו' וחזר ואמר: הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה" וגו'.
ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים", וכתיב: "ראה אנכי נותן לפניכם היום", כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה - בין טובים בין רעים.
ומפני זה הענין נאמר: "מי יתן והיה לבבם זה להם", כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם.
אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים - היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים "עשה כך ואל תעשה כך", "הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם", והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו? ומה מקום היה לכל התורה כולה? ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק? "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?".
ואל תתמה ותאמר: היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ"? דע שהכל כחפצו יעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו! כיצד? כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות.
לפיכך דנין אותו לפי מעשין: אם עשה טובה - מטיבין לו, ואם עשה רעה - מריעין לו. הוא שהנביא אומר: "מידכם היתה זאת" לכם, "גם המה בחרו בדרכיהם" ובענין זה אמר שלמה: "שמח בחור בילדותך... ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט", כלומר דע שיש בידך כח לעשות ועתיד אתה ליתן את הדין.
שמא תאמר: והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה. ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע. אם ידע שהוא יהיה צדיק - אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע - הרי לא ידע הדבר על בוריו?
דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה, אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר: כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו, כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד, ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו. וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי", אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי". וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך, ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה. ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלויין בו.
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%94
ואל תתמה ותאמר: היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ"? דע שהכל כחפצו יעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו! כיצד? כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות.
שיש לנו לגמרי בחירה חופשית.
התוצאות של הבחירות שלנו, לטוב ולרע, משתנים לפי הבחירה שלנו.
אם הכל יודע מראש ואין בחירה חופשית - מה המשמעות של הפרק השני בקריאת שמע?
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת.... וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם.
וְנָתַתִּי.....
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם ....
והיה אם - הבחירה היא שלנו.
"הכל צפוי והרשות נתונה" (אבות ג טו)
הרשות בידינו לבחור בין טוב לרע.
לכל כיוון של בחירה - יש תוצאות צפויות.
נכון יש לנו בחירה חופשית אבל זה עד המעשה, לאחר שהוא כבר נעשה צריך להאמין שזה בידי שמיים. ובנוסף מה שאחרים עושים ונוגע לנו זה בוודאי בידי שמיים... הבחירה החופשית היא שלהם אין לנו חלק בזה כבר... אז מה ההגיון להאשים ולדבר מה היה צריך להיות ומי היה לא בסדר.... (אפשר לעשות את זה אם זה לתועלת ואז זה נאמר בצורה אחרת מסכימה איתי?)
נגד הכניסה לארץ.
עקב חטא המרגלים - לא רק, העשרה, נענשו.
כל עם ישראל שיצא ממצרים נענש - נגזר עליהם ללכת במדבר 40 שנה.
זו היתה בחירה חופשית שלהם להוציא את דיבת הארץ.
כך אפשר לעשות הקבלה לימינו אלא.
המנהיגים שלנו טעו בקבלת החלטות ובמעשים הנגזרים מכך.
הצרות והמכות נוחתות על כל העם היקר שלנו.
לא להאשים אותם ? לא להעניש אותם על הבחירות
שלהם שהביאו לאסון שנפל עלינו?
ולא איפה אחרים
כי זה פשוט לא מוביל לשום מקום
אין לי מושג מה השיקולים שלהם
מסתמא התורה לא בראש מעייניהם אז למה שיבחרו בחירות נכונות? הם יודעים מה זה בכלל נכון ולא נכון?
הנפש החוטאת היא תמות ולא השאר
אין לי שום יכולת להשפיע על מה הם יעשו בסוף אלה בחירות שלהם
אי נמי שיקוף של מצב העם
בכל מקרה, מי שלא מכיר בסמכות התורה, מה יש לי לצפות ממנו
ומי שכן (במגרש הפוליטי)... טוב, פעם היו לי יותר ציפיות, אבל נראה שאותה הכרה היא בעיקר למראית העין ולצרכי יחסי ציבור לכן אין מה לצפות
ובכל מקרה אם השליח לא נאמן לשולח
מה אני כבר יכול לעשות עם זה?
חשוב לפעמים להעמיק את העין הטובה כדי שלא תתערער לך. לראות את המציאות עם החסרונות ומצד שני לדעת שהכל טוב בשורשו בכל זאת
בלו"ז שלכם?
מה זה אומר בפועל?
ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב
אני לא על זה בכלל לצערי
אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים
אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב
הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..
תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה
נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.
שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.
שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.
ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.
אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.
שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.
תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!
🤭
מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם
מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.
חבר, אבא,מלך.
אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.
תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...
אך זה שאני מתפלל אליו.
ערב טוב,
קיצור עיקרי ההלכות הנוגעים מעתה ועד לאחר הפסח זמין ללימוד באתר כנהגי הספרדים והאשכנזים.
להורדת הקובץ: 20260317000037.pdf
לגישה ישירה לפרקים:
שואני קרבת אלוקים לי טוב.
הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.
לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!
שלג דאשתקד
אני מנסה לעודד ולשמח את עצמי, אני מאמין שזאת מצווה.
אבל הצער על מה שעשיתי על מה שעברתי, וחוזר וצף וחוזר וצף,
מפלח את הלב
קורע את הנשמה
איך אפשר ככה?
אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת
על מה הצער שלי?
שציערתי את ה' יתברך?
זה באמת צער גדול.
אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!
ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.
אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.
אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.
ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..
אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.
ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין.
אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!
אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.
י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה
ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.
ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.
בהצלחה חבר יקר!!!
מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם
בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.
שהכותרת שלו היא
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ
הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...
שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...
אולי מתבגרים
אולי התשובה עולה קומה
אולי יש פחות זמן...
בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...
הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.
אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.
מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.
"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"
ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
- התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.
יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.
על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.
יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.
"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".
על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.
אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)
אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה
צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...
עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.
לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם
כחוזרת בתשובה כמה שנים טובות, אשמח לשמוע את דעתכם ועצתכם.
הרבה פעמים הכניסה לעולם של התורה והמצוות מאוד מבלבל מבחינת מגזרים,
דתי. דת"ל. דת"ל תורני. חרד"ל. חרדית ליטאי. חסידי. ארצישראלי. וכו'.
הרבה מאוד הגדרות, לכל הגדרה תת הגדרה וכן הלאה.
הרבה פעמים אם אני אומרת שאני חוזרת בתושבה, מחשיבים אותי לסגנון רבנים של הידברות.
וככל שהשנים עוברות הרבה יותר קשה לדייק מה אני? מי אני?
ראש מאוד הלכתי ומאמינה בקונספט של הצבא אבל עם תסביכים על התנהלות המדינה. [כך שלא נתפסת כ"כ 'ציונית' בציבור הדת"ל].
דוסית מידי בשביל הסרוגים ו"לחוצה" בשביל החרד"לים. לא ממושמעת מידי בשביל החרדים..
אז מה אני?
זה מאוד קשה. מרגישה שאחת לתקופה ובמיוחד כשאני יוצאת לשידוכים, אני מצאת באיזשהו בירור זהות מחודש..
ועוד יותר קשה להסביר את הסגנון הספציפי שאני-
מבית חילוני.. לציבור החרדי.. מהחרדי לגבעוני..לחרד"ל.. וכל זה כשאף ציבור לא באמת מקבל אותי במאה אחוז.
איך פעם מישהו אמר לי, שמשפחות לא רוצות להכניס חוזרים בתשובה שמא יתחילו לדבר על כל מה שהם עברו ועשו..
זה גורלנו? לחיות בתחושה שאנחנו פחות טובים?
גם מרגישה שזה החלק שמאוד קשה לי איתו, כי בסוף כל הציבורים הם (מבחוץ לפחות) מאוד קהילתיים.. ובפנים מפחידה אותי המחשבה שלא אהיה מתאימה לשום מקום.
הרבה מכם יכתבו לי "לא צריך הגדרות וכו'.."
אבל בסוף כשרוצים לחפש שידוך דרך שדכן הוא דורש הגדרה. וגם הבחור מנסה להבין מה נמצא מולו..
ועוד יותר במציאת רב/נית לליווי.. כי כל רב תחת רבניו ינסה למשוך לכיוון שלו.
ומה הכיוון שלי? הרב קוק? סאטמר? ברסלב? ליטאי? כהנא?
את מול עצמך, ואת מול אנשים.
האם את מול עצמך מגובשת כבר?
אני מסכימה עם זה. כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.
אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו
בתשובה, או שבמוסדו למדנו....
מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות
בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות
דומות למגזר מסויים אך לא בכל.
הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי
והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.
ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים
ודעות את מתחברת.
לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס
ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון. וגם ההיפך מותר לך כמובן...
אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש
כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.
מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,
וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?
חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.
לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.
ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.
תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים; אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,
ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה
וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי
זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את
הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.
ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.
הכי חשוב זה הקשר שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים
אבל כל כך קשורים לקב"ה.
עולם הפוך כאן.
חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,
בקש עבדך".
אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר
שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן
אם תרצי בזה. היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים
ומאוד מאוד הם עצמם.
כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים
בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.
ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.
אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -
יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.
גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.
נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.
בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.
לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.
מעניין אם יתאים לך...
סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים
רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?
כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני
וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...
מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?
לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?
את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?
אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?
או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?
לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו
אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק
וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.
אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!
איך מתחברים לקדושת הארץ?
סדר טו בשבט מיוחד?
דבלות מארץ ישראל ולא מטורקיה?
נטיעות?
לימוד? תפילות?
לבד? משפחה? בחבורה?
שבעת המינים (ולא רק)
תפילה על האתרוג
לימוד על הפירות
תפילה על הפירות
בקשות בעת רצון הזו
הלוואי שנזכה בשלימות.
שירים
ברכות
דברי תורה, מדרשים
תפילה על האתרוג
ברוך ה'.
לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...
זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...
