שפשוט הייתי רוצה לשלוח לך חיבוק גדול גדול של חמלה.
כי מבעד לכל הקשיים, נראה שזה גורם לך לא להעריך את עצמך. שאת כועסת על עצמך שזה הפתרון שלך, שאת לא אוהבת את הדרך שבה את מתמודדת.
ואת מתמודדת עם כל כך הרבה דברים!
התחלת את השרשור הזה ברשימה כל כך ארוכה, של כל כך הרבה דברים.
עם כל משפט שלך נגמר לי עוד אוויר ועוד אוויר
וגם את כותבת את זה.
אין לך אוויר. אין לך אוויר.
ובתוך כל המציאות המטורללת הזו, את מנסה למצוא משהו שייתן לך אוויר. שייתן לך קצת יכולת לנשום.
מה יותר טבעי מזה?
והנה, מצאת. יש לך את השוקולד שנותן לך רגע לנשום.
יכול להיות שזה לא פתרון טוב,
יכול להיות שהוא פתרון לא יעיל
אפשר להגיד עליו המון דברים
אבל קודם כל שימי אותו במקום שלו.
הגוף והנפש שלך צועקים הצילו, במציאות באמת קשה ומאתגרת.
ואת רוצה לדאוג לעצמך, ואז מגיע השוקולד כפתרון.
אין כאן מה לכעוס על עצמך, אין כאן מה להגיד לעצמך שאת לא בסדר, אין כאן על מה להלקות את עצמך.
יש כאן זעקה גדולה שבעיקר צריכה להזמין המון המון חמלה ואהבה.
כן, אני בתקופה קשה.
כן, המצב כאן מטורלל
כן, בא לי שרק יעזבו אותי בשקט וייתנו לי לנשום.
אבל אני לא מצליחה, כי זה כל כך קשה. וכל פתרון דורש מאמץ. זה כמו הר לטפס עליו.
אז הפתרון הזמין והנוח הוא השוקולד.
וקודם כל לפני הכל, אני חושבת שתקשיבי לעצמך. לנפש שרוצה מנוחה, לגוף שעייף ותחבקי את עצמך ממש חזק על הכל. תאהבי את האישה הגיבורה שבך שקיבלה תפקיד שהיא לא בחרה בו, ומנסה להתמודד.
אחרי כל זה, אפשר לנסות לחשוב מה הלאה. מתוך מקום שלא מנסה להיאבק בשוקולד, אלא שמבין שהשוקולד הוא פתרון, ואת מנסה למצוא פתרון אחר.
אפשר להציע כל מיני דברים, השאלה מבחינה פרקטית מה מתאים.
נגיד בייביסיטר שתבוא מידי פעם
עזרה בכביסה וכלים
לצאת למסעדה עם חברות
אבל כל פתרון שיבוא, יעזור להסתכל עליו כפתרון לבעיית "אין לי אוויר" ולא לבעיית ה"אני אוכלת המון שוקולד".
יכול להיות שהשוקולד ימשיך ללוות אותך, אבל אני מאמינה שאם תתצליחי לתת מענה לקושי שהשוקולד בא לפתור, יהיה אחר כך גם יותר קל להתמודד עם האכילה שלו
תודה על התגובה!