אנשים נורמלים לא מפנטזים על המוות של אנשים אחרים?
...
אני לא יודע כמה זה נכון.
...
אפילו הקרובים אליהם ביותר?
...
לא בגלל שהם רעים. הם יכולים אפילו להתבייש בתחושות שלהם,
אבל זה יהיה שם, ברקע, באיזה חלק נסתר במוחם...
...
?
...
זה נראה לי מאוד טבעי...
אולי מה שפחות, לפנטז שאתה הורג, אותם, או כל מישהו אחר...
יותר מכל את עצמך...
...
מחשבות לא פוסקות על מוות שליו, גואל, על השתחררות מכל מה שמעורב בחיים, יחד עם ההרגשה החזקה שכבר עשיתי את זה, שאפילו זה לא יעזור לי לברוח. עד שאשלים את התיקון שלי בהוויה. (בהוי').
...
אני מאבד הכרה וחוזר בחירחור אל העולם הזה. זה אשכרה קרה, אני לא ממציא. אני חולם על סוריאליזם ריאליסטי והמוח שלי מתפוצץ... כמה יקומים, כמה קיומים... צירי זמן מקבילים ותודעות שונות שלא נותנות לי מנוח.
...
אני עייף. אפס קטן שבוכה את הנשמה לאמא. יודע שהוא חייב אנשי מקצוע, עדיף כמה שיותר מוקדם...
...
