מין משחק התגוששות, שמצמידים את כפות הידיים אחד עם השני ודוחפים, תניחי לו לדחוף אותך (עם מאמץ) ולהפיל אותך לספה.

גם מלחמת כריות מאד משחררת, את יכולה להגזים ולהעמיס פנים שאת נופלת מעוצמת הפגיעה של הכריות.

(חשוב לי לומר שאני לא מדריכת הורים או משהו בסגנון אז תבחני את הדברים מול מה שאת יודעת ומה שמתאים לך.

מה שכן הדברים נכתבים קצת מניסיון חיים ולמידה עצמאית, אז אולי משהו ממה שאכתוב יתאים לך, יועיל ויכוון.)

***

ממה שאת מתארת נשמע שאולי הוא מתוסכל וחסר אונים. ובעיקר זקוק לכלים שיעזרו לו להתמודד עם מצבים שהוא מרגיש בהם במצוקה, וכלים להצליח לווסת את הרגש שמתמודד איתו. עבור ילדים רגישים זה עוד יותר משמעותי לתת להם את הדרך לבטא את עצמם נכון ובצורה מווסתת ובמרחב בטוח עבורם.

ניסיתם לדבר איתו לפני שמתרחשת סיטואציה כזו?

עשיתם תצפיות משלכם כדי להבין מה הדברים המסויימים בסיטואציה שמביאים אותו להתנהלות הזו? מה הוא מרגיש שם שמעלה בו צורך להתגונן?

הייתי מנסה ללמוד את השורש, מהתבוננות מהיזכרות במצבים שבהם זה קורה, ואז יחד איתו מתוך הקשבה ואהבה לנסות להבין מה גורם לו להרגיש ככה, באיזו עוצמה הוא מרגיש את זה (אפשר להיעזר בסקאלה עם צבעים), אם יש משהו שעזר לו בעבר להירגע, אם היה רוצה שתחשבו יחד על איך אפשר לעזור לו, תלמדו אותו יחד איתו ותעזרו לו ללמוד את עצמו.

ככה הוא גם מבין מה הוא מרגיש, באיזו עוצמה ולומד כלים לעזור לעצמו שמתאימים לגבולות של הבית, מה כן אפשר לעשות ומה לא.

אפשר גם לחפש טכניקות להרגעה ולהפגת מתח שיכולות לעבוד עם ילדים והוא יבחר מתוכן בכל פעם מה שעוזר לו, ואם יבקש אתם שם לעזור ולכוון ולתת מרחב למידה בטוח עבורו.

מה שעולה לי בראש:

להציע חיבוק או ללכת איתו למקום רגוע ועם פחות גירויים עבורו, לקחת צבע ולצייר מה מרגיש על דף, לדחוף את הקיר בשתי ידיים חזק, לקפוץ במקום ולנער ידיים או לעשות פעולה שדורשת ריכוז בשתי פעולות גופניות בו זמנית (ידיים ורגליים), לנפח בלון (או טכניקות נשימה) ומאמינה שיש עוד בחוץ שמפרסמים מדריכי הורים וכדו'.

ובגלל שציינת שהוא מאוד רגיש כותבת כאדם רגיש מאוד, שיודעת שלפעמים הרצון להימנע להימנע מקונפליקטים גדול מהצורך להביע אסרטיביות בכל הקשר שהוא. גם כי זה מציף וגם כי האופי שואף הרמוניה ויש רצון להיות בסביבה תומכת ובטוחה. מה גם, שאנשים רגישים מושפעים יותר מהתגובות של הסביבה שלהם, וזה עלול להוביל למקום של ריצוי. מי שיכול לעזור שם זה ההורים והמבוגרים שסביבו, הם אלו שיכולים לתווך ולתת הרגשה של ראויות בצורה נכונה שתגדל אותו ותיתן לו כלים להתמודד עם מצבים כאלו, גם בבית וגם בחוץ.

(גם אמרת בכור, אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל לפעמים החוויה של הבכור הרגיש היא שבגלל שהוא גדול הוא צריך לוותר לקטנים יותר, להבין אותם, להתחשב בהם וכשהוא מביע רצון שסותר רצון של קטן או דורש ממנו לוותר על שלו, הוא מרגיש שהולך לאיבוד... ולא רואים אותו).

שולחת לך במסר תוכן של מייל שקיבלתי היום, שבדיוק נוגע לשאלה שלך ואיך אפשר להגיב.

לא יודעת למה עולה לי פתאום לראש אפשרות להוציא מתח מהגוף ע''י מעיכה או לישה של פלסטלינה/כדור פלסטיק נמעך שהוא קשיח או כדור ספוג שאפשר לזרוק על הקיר, או לתוך סל מסויים ולהגיד לו לדמיין שכל זריקה או מעיכה הוא מעביר את הרגש לכדור ומוציא אותו החוצה ממנו ואז כשנרגע יכול לבוא ותבינו מה אפשר לעשות.

שמעתי אתמול מישהי שאמרה שכל רגש נמצא אצלנו 90 שניות ועובר. אם נכיר בו ונגיד אני מרגיש/ה ... ונתבונן ברגש בלי להילחם או להתכחש אליו, הוא יעבור. אולי יהיה בידע הזה כדי לעזור בניהול זמנים בפעילויות ההרגעה או בהבנה שזה עובר מהר עם עבודה נכונה.

מכיוון שאנחנו מודעים לרגישות אנחנו דווקא כן מכוונים לאסרטיביות בין האחים ולכולם יש מקום להבעה בלי להתחשבן ולהתחשב אלא שיהיה ביניהם הרמוניה ולא כוחנות וזה עובד

אבל יש תקופות לילדים וזו תקופה של מעברים אצלו למשל מסיים גן ומתחיל בית-ספר

בתקופות כאלו הוא יותר מועד להתנהגות כזו

יום יבוא בע"ה ואתייעץ על איך עושים את זה, ואשמח ללמוד גם כן .

ונכון, מעברים באמת דורשים יותר תשומת לב והרגשה שרואים אותנו ושיש לנו כלים מתאימים לנו להתמודד. ומעבר מגן לבית ספר זו באמת קפיצה גדולה, ובמיוחד בתקופה הזו ובמצב של עמ''י זה גם משפיע על ההרגשה בלב ובנפש.. ופרידות.. וסיום של תקופה.

והוא הראשון שעושה את המעבר הזה.

כותבת שאלות כי זורמות ממני משום מה, תרגישי בנוח לא לענות עליהן: ויש לכם זמן שלכם רק איתו לקראת המעבר המשמעותי הזה? לשמוע איך מרגיש? איך אתם יכולים להיות עבורו שם?

לא יצא לי לחשוב על זמן כזה וטוב שהעלת את הרעיון..

אנחנו בעצמנו בין מעברי דירות ומילואים תוך כדי...

כתבתי ולא ידעתי מה כתבתי.. שמחה שהקשבתי לעצמי וכתבתי למרות שלא הבנתי למה זה עולה בי.

נשמעת תקופה שגם את צריכה חיבוק גדול וזמן ממלא עבור עצמך לקראת המעברים של כולם והמילואים...

שולחת לך חיבוק כזה מפה, מלא אהבה וכוחות ועצה טובה ומחזקת ומשמחת מתוכך לכל מה שאת צריכה בתקופה הזו🤍

את אישה ואמא אלופה!

שאפשר להרביץ לו.

חשוב מאוד לתת לכעס לצאת.

את לא מעודדת אלימות ככה, את נותנת לו לשחרר באופן בלתי מזיק. עדיף שירביץ לדובי מאשר שיהרוס דברים בבית.

אנחנו לפעמים נותנים לו להירגע בחדר לבד. (לא תמיד זה עובד/הוא מסכים)

ואפשר במקום לנהל שיחה נקודתית על מה שקרה הפעם, לנהל שיחה כללית על מה שגורם לו להגיע לקצה - עם הרבה חמלה והזדהות - ולבקש ממנו שיציע רעיונות להתמודדות במצבים כאלו. גם אתם יכולים להציע רעיונות, אבל חשוב שזה יבוא ממנו, כי כך הוא יפנים אותם יותר.

ואפשר להמציא איזו מילת קוד כזו שאתם אומרים בקול כשהוא מתחיל להתרגז - משהו שיזכיר לו את הרעיונות שלו להתמודד עם הכעס בזמן אמת.

האמת שאני זוכרת שההורים שלי נתנו פעם לאח שלי בשעת כעס לשבור צלחות שהם רצו להיפטר מהן, אז אולי זה דווקא לא רעיון כל כך רע למצוא דרך "אלימה" לפרוק את התסכולים...

אבל אולי במקום שק אגרוף אפשר לקנות טרמופלינה קטנה, שעליה הוא יקפוץ כדי לפרוק את הזעם. או משהו בסגנון...

בזמן רוגע לחפש שיטות שיכולות לעזור להירגע ולהכין לו קופסא ששומרים בחדר שברגע האמת מזכירים לו שהיא קיימת ומציעים לו ללכת לבחור מתוכה משהו מרגיע.

שמים בקופסאות נגיד בר בצק, כדור כח למעוך או קוצים תחושתי כזה, בועות סבון לנשוף עושה טוב, דפי צביעה, דובי, מה שהוא אוהב.

אגב אם כבר אתם חושבים לתלות סל איגרוף, הייתי מציעה לתלות גם נדנדת ערסל-בדכ מאוד מרגיע כשעטופים בפנים כמו במחבוא.

ללמד אותו (בזמן רגוע) טכניקות להרגע כמו ללכת לחדר להרגע/ נשימות/ לשתות משהו

להסביר מה לא ניתן לעשות בזמן כעס (לזרוק/ להזיק)

להסביר שבזמן כעס קודם נרגעים (לבד) ואח״כ מלבנים את העניינים

שק איגרוף זה סבבה, אבל לא באמת צריך אביזר כדי ללמוד לשלוט על כעס.

אל תשכחי שזה צריך להיות משהו שהוא יתחבר אליו ולאו דווקא את  .

שהרבה מדריכי הורים ממליצים עליו.

אלימות זה לפגוע באנשים/חיות/ להרוס חפצים.

שק אגרוף הוא חפץ ייעודי שנוצר לשם כך.

שמעתי רעיון נוסף- לקרוע ניירות או לצייר/לקשקש בצורה ש״מוציאה את העצבים״.

שאמא שלי פעם תלתה במקלחת גליונות ענקיים (של תכניות בנייה או משהו כזה) ואמרה לי שאני יכולה לצייר ולקשקש שם כמה שבא לי. הייתי כבר גדולה וזה די הצחיק אותי. היא בטח שמעה את זה מאיזה יועצת כזאת או אחרת. ודווקא עצבנות לא הייתה הבעייה אצלי. לא בטוחה שזה פתר משהו... אבל תמיד אפשר לנסות.

לק"י

לשם מתאימות שאלות על הגיל הזה.

פורום אמהות מיועד לגילאי בית ספר ומעלה.

והלכנו בערב המאוחר לכותל....

אמנם לפני אלול, לא היה כזה מפוצץ..

היינו במופע הללויה אש ומים בעיר דוד ולאחר מכן לכותל... היה נחמד.

לפני זה עשינו איתם סיבוב בשוק מחניודה וקצת בעיר...

למחרת נסענו איתם למוזיאון המדע, גם נחמד ממש. ובערב טיילנו איתם בגאולה

ומשם לקחת רכבת

לכותל ירדנו ברגל, בחזור לקחנו אוטובוס לרכבת כי כבר היו עייפים(וזה גם ככה עם המעבר)

מבחינת עומס לדעתי יהיה מלא רגיל אבל לא עמוס מאוד.. סיורי סליחות וכאלה הם בדכ בערב ויותר סמוך לר"ה.

אפשר לטייל סתם בעיר העתיקה. אנחנו עשינו לפני כשבועיים מסלול חווייתי ואתגרי עם משימות בדרך. אם תרצי, אשלח לך את הדפים שהכנו בשביל זה.

שולחת לך באישי. (תצטרכו לעשות בו התאמות למשפחה שלכם, כי זה מיועד למשפחה עם שמונה ילדים שיודעים לדבר)

הרעיון שבנינו הוא שעוברים בשמונה תחנות, ובכל תחנה אנחנו לוחשים לאחד הילדים מילה מתוך פסוק. בסיום מחברים בין המילים ויוצרים יחד את הפסוק השלם.

אז אפשר ללחוש לכל ילד כמה מילים מהפסוק, ואפשר גם לבחור פסוק או משפט אחר שקשור לירושלים וללחוש את המילים שלו רק בחלק מהתחנות.

מקווה שמובן...

המילים שלחשתם כל אחד זכר עד התחנה האחרונה? ואני אשמח לשמוע על התחנות

כמובן, הבאנו לה מילה קלה...

התחנות: כיכר ספרא, מגדל דוד, הקארדו, בית כנסת החורבה, החומה הרחבה, כיכר בתי מחסה, גן בית השלום, הכותל.

זה גם אתגר - לשמור את הפתק בשלמותו עד הסוף

(ואולי זה דווקא טוב שהם לא יסתכלו בפתק כשמקבלים אותו - אצלנו הבן הגדול ניחש די מהר את הפסוק הסופי רק בעזרת המילה שקיבל...)

אפשר גם להחביא בכל תחנה את הפתק והילדים צריכים למצוא ולהכניס למעטפה.

בסוכות אנחנו אוהבים ללכת לכותל ועם התחנות האלה זה יוצא טיול מושלם

אשמח גם אם מתאים לך

תודה

מהבחינה הזאת תהיי רגועה

האמת לא כדאי להגיע לשם עם רכב

אם כן אז חניון בתשלום קרתא או ממילא

יש גם את הר ציון אבל קשה למצוא שם חניות

אבל הכי טוב כמו שטארקו אמרה

לחנות בנחל צופים ולקחת רכבת

להשאיר את האוטו בשולי הרכבת הקלה (יש כמה חניונים שהם בחינם) ומשם ברק"ל. אם הילדים שלכם אוהבים רכבת זה אטרקציה בפני עצמה.

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

נשמע מאוד חמוד, תודה

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)

אולי משהו רקום, מגבת או חלוק מגבת, כרית / ציפית עם הדפס של תמונה וכיתוב,

בחנויות של הדפסות ומתנות יש הרבה דברים כאלו, החל מדובי, שעון, מעמד למכשירי כתיבה, או חריטה על נגן, עט ...

בקבוק חם (הכי כיף עם כיסוי פרוותי)

כרבולית מפנקת אפשר עם שרוולים וכובע

חלוק מגבת

קפוצון עם הדפסה של משפט וציור שקשור למשפחה.

תלוי באופי של הילדה וההרגלים.

אם מתאים לה אז יומן ועט לכתוב חוויות

או כוסות קפה (טבולות!) עם מלא שוקולדים לשעות הקטנות של הלילה עם החברות

או סט כלים למטבח אם היא מחובבות הבישול

שקית כביסה עם תמונה

קופסא לעוגיות מהבית עם משפט כלשהו

כל דבר שימושי כמו מצעים, מגבת, חלוק, בקבוק חם וכו'

קולאז של תמונות מהמשפחה, יצא ממש יפה.

עשיתי אותו דבר לבת קודמת שיצאה

טוב לראות אותך

אני אוהבת לקנות חפצים שימושיים

כי זה כיף להשתמש במתנה באופן יומיומי

לבנים קניתי ארנק/ מזוודה/ מצעים

לבנות אפשר גם

או תכשיט / תיק

אצלי השנה (לראשונה!) יוצאים שלושה ילדים מהבית (אחת למדרשה ושניים לישיבה קטנה), והאמת שלא ממש חשבתי על הרעיון של צ'ופר כזה🙈

ברגע האחרון, ביום שבו התאומים שלי יצאו לישיבה (זה היה אתמול, אבל כבר נראה לפני נצח), קניתי להם חבילת עטים סמלית והדבקתי פתק: "עת לחבוק ועט לרחוק מחבק - שתזכה להרגיש את חיבוקה של התורה, וגם את חיבוקם של אבא ואמא".

אבל אולי באמת לבת שלי (שנוסעת בעוד כשבועיים) כדאי שאשקיע יותר... אז אעקוב פה אחר הרעיונות...

שק כביסה זה רעיון נחמד מאוד! וגם עוד דברים פה נתנו לי כיוון. תודה יקירותי!! (ניפגש עוד כמה שנים...)

כרית, מנורת לילה, בקבוק שווה, תחשבי מה יהיה להן שימושי. לי עזר בזמנו להסתכל באתר של מוצרים להדפסה שהיה נגיש לי ולבחור משהו

מתכונים ותמונות

חפשי 'בר מתוקים בר/בת מצווה פרוג' ויהיו לך הרבה תוצאות

מזל טוב ובהצלחה!