ואם לא מגיעים לעבודה לא מקבלים משכורת.

בצה"ל אי אפשר לעזוב באמצע

המשכורת הנמוכה דומה אם אתה

יושב בכולל במזגן

או

נלחם בעזה עם סכנת חיים ממשית.

השירות הצבאי מוציא את האדם מהבית שלו למשך ימים ארוכים.  

החייל נמצא תחת משטר ומשמעת שונים מהקו החרדי.  

ביציאה לעבודה, יוצאים לכמה שעות וחוזרים הביתה, חוזרים לקהילה.

היה כבר קונטרס נפוץ שתקף בחריפות את הציבור החרדי "הכללי המתון" ש"הידרדר" למצב שהגבר יושב ללמוד תורה, אך האישה מתקשטת ומתהדרת ויוצאת לעבודה לפרנס, במקומות עבודה הפתוחים לכל ואף מנוהלים בידי מי שלא דאיגי בתורה ובמצוות. ושלא זו בלבד שבכך מחלישה את הצניעות והקדושה, אלא אף זו שמחלישה את מעמד לומד התורה כראש המשפחה, בהיותה המפרנסת ובעלת המאה, ההופכת לבעלת הדעה, ומחציפה פנים כנגד האברך היקר תוך שימוש בנשק הכספי והכלכלי.

בתחושה שלי זה באמת שהתהפך הגלגל באמת - שהנשים הן לא רק המפרנסות אלא מעבר לזה. בטח כשמדובר בנשים במשרה מלאה בהייטק.

בקונטרס היתה גם ביקורת חריפה על המקצועות שאליהם שואפות נשים חרדיות, לצורך הישג כספי וכלכלי (וגם לצורך ההגשמה האישית), שכמובן מפגישים יותר ויותר עם החברה הלא-חרדית, שלא לומר החילונית. הובהר שם ש"בכל הדורות" (מעין אוטופיה אנאכרוניסטית המקובלת בדרשות כאלו) היו היהודים האדוקים מעדיפים לחם צר ומים לחץ, ובלבד שהפרנסה תבוא בקדושה ובטהרה שלמה, ושמי ששואפים (או שואפות) לפרוץ גדר זו לטובת הסידור הכלכלי והנוחות הגשמית, הם בנפילה רוחנית נוראה אל התהום. הם הוקעו שם חד-משמעית כמהרסי היהדות הגרועים שבגרועים.

אני מאזינה לקו מסויים

אחת ההנהגות החוזרת ונשנית בלימוד היא

אף שהאישה יוצאת לעבוד וכו'

יש להיזהר שמתוך שהיא בעלת המאה שלא תהא בעלת הדעה (ממה שהבנתי זה אומר- מבטלת את דברי בעלה , מתייחסת אליו בזלזול וכד') 

כלומר ממה שהבנתי כמאזינה לקו הנ"ל  -

אין רע בלצאת לעבוד!

יש בעיה כששלום הבית נפגם או יותר חמור, נהרס על ידי יחס (הדדי) לא נאות מצד האישה לבעלה

וממילא להפך.

הטענה היא שמשרות מסוגים מסוימים יובילו אוטומטית לתוצאות שאת שומעת את האזהרות מפניהן. אין לי שום מידע אם זו אכן המציאות אם לאו, אבל הקונטרס הציג עמדה השוללת לכתחילה את אותם סוגי משרות.

העולם החרדי התקדם במובן מסויים

ובמובן מסויים נשאר אחור כדי להגן עקרונית על ערכים מהותיים.

נשים מפרנסות מתקדמות ועושות דברים (חלקן גם דברים שהמערכת לא אוהבת) כדי להתפרנס ולהתקדם.

דוגמא קיצונית: נשים חרדיות שמתפרנסות מאינסטגרם.

ובצד הגברי, הם נשארים רכים ומוגנים ועדינים בישיבה ונמנעים מחיכוך עם העולם החיצוני. ממש היפוך קוטביות בצורה הקיצונית שלו. 

זה לא רק שהאישה מתקדמת. זה גם שהגבר נשאר שפל וחלש (והפוך ממודל "גבר" במובן הביולוגי שלו). זה מפרק את המתח הזוגי משני הקצוות שלו.

בדקת פעם את הנושא שאתה מדבר??

רוב הנשים החרדיות מתפרנסות ממקצוע של הוראה/ גננות במגזר החרדי או מקסימום ממ"ד

ונשארות שמורות וצדיקות

כמה נשים חרדיות יש שהן מתפרנסות מהאינסטגרם? ועד כמה הן חרדיות??

הם השוליים ממש של הציבור החרדי ושם זה באמת אבסורד

אבל רוב גדול של הנשים במגזר החרדי מתפרנס ממקצועות כשרים ושמורים ללא מכשולות וכו'

המוטיב העיקרי של הנשים זה לפרנס בית של תורה ולא להיות אשת קריירה, נכון שיש כאלה שהן כן נשות קריירה אבל רובן מעדיפות עבודה שתאפשר להן לשלב את חיי המשפחה.

נשים חרדיות מתחנכות על הערך של לתת לבעל להוביל, להחליט ולהיות הגבר "אישה כשרה עושה רצון בעלה"

כמובן שיש זוגות כמו שאתה מתאר אבל אחוז קטן ממש במגזר החרדי

לגבי רוב הנשים החרדיות המבוגרות, אני חושב שאת צודקת. למעשה, כמו שהעידו פה ניקיות בעבר - הן בכוונה לומדות למבחנים של בית יעקב ולא היה להן תואר אקדמי כדי שלא יוכלו לעבוד בעולם החילוני או הממ"ד.

בחמש-שש שנים האחרונות יש לחץ מאוז חזק בעולם החרדי (להבנתי בעיקר הליטאי) להפנות את הנשים להייטק, בידיעה שזו כנראה הדרך היחידה להפעיל את "חברת הלומדים" בגלל השכר הגבוה המקובל שם. בתור מי שעובד כמתכנת+++ בין השאר מול המגזר הזה, אני רואה בדיוק איך זה נראה ואת השלכות הצד של זה.

(בעיקר, קשוח למי שלא מתאים לה באופן טבעי העולם הטכנולוגי ומי שלא רוצה להתפתח מקצועית)

ממש כללל הציבור החרדי 

כל כולו

ככה נוהג

ברור

מי שהולך לעבודה זה יותר סבבה ויותר מקול ואף אחד לא בודק עם מי הוא עובד ומה הוא עושה שם

מי שהולך לצבא בקהילות מסוימות יעשו עליו שיימינג ברמה מסוימת, לא יקבלו את הילדים שלו למוסדות חינוך (הכוונה לשמורים יותר ולא לחרדים מודרנים) לא יהיה שידוכים לילדים שלו מהמשפחות שבמיינסטרים

יש גם את העניין ההשקפתי שיש כאלו שסבורים במגזר החרדי שהמדינה היא לא טובה מעצם היותה והצבא הוא חילוני שרוצה לעקור את הדת ולכן לא ישרתו בכזה מקום. חוץ מזה שהרבה חרדים נמנעים מללכת למקומות עבודה מעורבים או גודרים את עצמם בחדר רק גברים או רק נשים וכדו', יש המון כללים להתנהגות והתנהלות במקומות עבודה מעורבים

את הצבא אי אפשר לעזוב.

אנשים שלא חזקים בדת עוזבים כשהם פוגשים את העולם הרחב וזה קורה בדרך כלל בצבא מה שנותן רושם בדרך כלל שגוי שהצבא הוא הגורם העיקרי לעזיבה של הדת.

בצבא יש יצרים חזקים יותר, אנשים ביחד ימים שלמים ושבועות שלמים ולעיתים גם במצבי קיצון והם מתנהגים אחרת לגמרי (אחוז גבוה בהרבה של מילים גסות לדוגמא).

יש אנשים שחוששים שלא בצדק להיות כפופים באופן יותר חזק למדינה (מה שמאפיין את הצבא) וכך היא יכולה לדרוש מהם לעזוב את הדת או להתחשב בצרכים הדתיים.

שים לב שמניתי גם הבדלים אמיתיים וגם חששות לא רציונלים.

מוותרים על משכורות גבוהות כדי לעבוד בסביבה שמורה רוחנית.

יש חברת הייטק שעובדות בה המון חרדיות במשכורת נמוכה מהרגיל בשוק

כי יש שם תנאים שמתאימים להן...

אני באמת לא בטוח שמוותרים על משכורת גבוהה מתוך בחירה אישית ורצון פנימי - ולא מתוך סוג של כורח למלא אחר הנחיות ההנהגה הרוחנית.

האם אישה חרדית נשואה הולכת לעבוד במקומות המותאמים לציבור החרדי (כמו מוקדי שירות לקוחות, כמו מתכנתות שעובדות במקומות עבודה מותאמים לחרדיות) - ולא למקומות עבודה רגילים, של הציבור הלא-חרדי, כי ההנהגה החרדית  מתווה את המסלול הזה?

אם את לא תעבדי במקום מותאם לחרדים - זה עלול לפגוע במשפחה? יחתים את המשפחה בכתם? הילדים  לא יתקבלו לגני הילדים ובתי הספר המסוימים של הקהילה? הבעל לא יוכל ללמוד בכולל המסויים שהוא רוצה?

ולא שום דבר.

זה מבחירה.

עובדה שיש מי שבוחר אחרת ולא קורה לו כלום.

כן אם בחורה רווקה תעבוד בסביבה חילונית יהיה לה יותר קשה בשידוכים

אבל אישה נשואה ובעלת משפחה- זה נטו מבחירה.

ואני לא אמרתי אם אני בעד או נגד.

בסך הכל הסברתי שכמו שלא הולכים לצבא, כך גם לא עובדים בכל עבודה...

להיות חרדי זה לא להיות חבר בכת!

לכל אחד יש בחירה חופשית.

מי זה "ההנהגה"

אך יש דברים שנעשים מתוך לחץ חברתי חיצוני.  

כמו שציינת לגבי רווקות.  שעלול לפגוע בשידוכים.  

לא רק אצל חרדים.

ולכל רווקה בכל חברה יהיו דברים שיכולים להפריע לה להתחתן

ללא ספק בעיני הסיבה העיקרית שרוב החרדיות עובדות במשרה במקום חרדי היא סיבה דתית.

אבל אם מתעקש שזו לא הסיבה היחידה, אז הסיבה השניה בתור היא שמקומות שמותאמים למגזר החרדי לרוב גם מותאמים לאימהות ומגלים יותר רגישות לזמנים וזמינות.

וזה לגמרי הופך את העניין לבחירה מודעת ורציונלית ממקום עמוק ללא קשר בהכרח ללחץ חברתי.

אכן המשכורות הרבה פחות מושכות במקומות עבודה האלו

אבל המעלות של סביבה שמורה + שעות עבודה מותאמות לאימהות (למשל להתחיל ב8 ולסיים ב2) הן מאוד משמעותיות

אומרת מהיכרות של משרד כזה ויודעת שיש לא מעט

בסדיר מתנתקים מהקהילה ומהבית למשך שבועות. אתה יכול לעשות שם מה שאתה רוצה: אין משגיח שישגיח עליך, אין הורים שינזפו בך, אין מבטים שינעצו בך אם תעשה עבירות. ולכן הרבה באמת מתדל"שים בשלב הזה

ואחוזי היציאה בשאלה בציבור הדתי לאומי בהתאם. לכל בחירה יש מחירים)

אני יהודיה ומכירה את היהדות שמבוססת על בחירה חופשית

חלק מהבחירה היא לבחור מה תהיה הסביבה שלך...

ומי שמגיע מחו"ל צריך להחליט האם לשלוח את הילדים לתיכון / ישיבה תיכונית / ישיבה קטנה

ויש צד שמשחרר?

וואו איזה הגדרה מעניינת

יש כמה הבדלים, שהמרכזיים ביניהם קשורים לסגירות מול פתיחות
 

לי ברור שגם היחס לציונות הוא רק נגזרת של השאלה הזאת

על לחץ חברתי

זה לא בסיס לשום דבר

בשום מקום

חיים בו.

אני מניח שאת מודעת להבדלים בין אורח החיים החרדי בישראל לעומת הקהילות החרדיות בארה״ב, שם נמצא הריכוז החרדי הגדול בעולם מחוץ לישראל.

לימודי החול במוסדות הליטאיים נלמדים לרוב מגישה של הכנה לחיי המעשה.

ישיבות רבות במגזר הליטאי, כמו נר ישראל, נוטות לעסוק בלימודי חול בהיקף ניכר, המתקרב במידה רבה להיקף בישיבות תיכוניות דתיות־לאומיות בישראל. חלק ניכר מהבוגרים שלהן פונים ללימודים אקדמיים. בתי ספר אלו נמצאים בריכוזי הליטאים בכל מדינות ארצות הברית, למעט בריכוזים השמרניים בלייקווד, ניו ג'רזי ובברוקלין, ניו יורק.

נתוני סקר על החברה החרדית כולה מעידים ש־ 15% מהחרדים בארצות הברית הם בעלי תואר ראשון וכ-10% נוספים — בעלי תואר שני.

מסקר שנערך ב־2021 עולה שההכנסה השנתית הממוצעת של משק בית ליטאי עמדה על 164,000 דולר, לא הרבה פחות מהכנסה של משק בית אורתודוקסי מודרני 188,000 דולר.

מדוע המצב בישראל שונה מהמצב בארה״ב?

מתוך בחירה חופשית של הציבור החרדי? 

בדיוק כמו כל הבדל בין חברה לחברה

זו לא אותה חברה

למרות שהם נמצאים תחת אותה קטגוריה

חייב להיות להם כסף. חינוך יהודי שם הוא יקר בטרוף ולמעשה כל מי שגר באמריקה ויש לו ילדים חייב להיות עשיר בשביל לעמוד בהוצאות.

ברור שהם עובדים.   

שהם עובדים ובמקצועות עם הרבה כסף כי אחרת הילד שלהם ילך לבית ספר ציבורי. לא אופציה.

מי שכן שולח ילדים ל public school זה החבר'ה הישראלים-היורדים. ושם באמת יש התבוללות פסיכית.

אבל עדיין

בכל חברה יש

ובטח אצל חרדים

אבל לא על זה מבוססת הדתיות שלהם.

שהדתיות מבוססת על זה?

בציבור הדתי לאומי יגידו, לעומת זאת, "צריך לפתח עולם רוחני שיעזור להתמודד גם מחוץ לחממה". זה עובד, פחות מהגישה החרדית (מבחינת אחוזי נשירה וכו')

כי יש המון מצוות שהם רק בין האדם לאלוקים ורוב מוחלט של החרדים נמנעים מלבצע עבירות בסתר

אפילו דברים קטנים של תלישת עור מהשפתיים למשל שזה לא משהו שאנשים אחרים יכולים לעלות על זה ולעשות שיימינג

אם זה היה בגלל לחץ חברתי אז היו מקיימים רק את המצוות שאפשר לראות. אין אף בן אדם בעולם שעוקב אחרי חרדי אם הוא מתפלל בבוקר או לא אם הוא מניח תפילין או לא

ועוד המון דוגמאות כאלה

שהלחץ החברתי הוא הכלי המרכזי

נכון שהוא כלי

אבל זה לא העניין המרכזי

בתור אחת שגדלה בציבור החרדי

לא נמנעתי מלעשות דברים לא מקובלים רק כי פחדתי מהתגובות...

נמנעתי בעיקר בגלל יראת העונש ופחד מה'

נראה לי זה הכלי המרכזי

אני לא חושב שנמנעת מלעשות עבירות רק (או אפילו בעיקר) בגלל לחץ חברתי. ניסחתי בזהירות מאוד

אבל אמרת שזה הכלי המרכזי

ואני חושבת שהכלי המרכזי הוא יותר ההפחדות בענייני גהינום ושכר ועונש

הצבא מאפשר לאנשים להתרחק מסביבת המגורים שלהם ולעשות בחירות שיותר מתאימות להם. זה נכון לגבי הסרת הכיפה אבל גם לגבי התחזקות וחזרה בתשובה, שינויים בלבוש, יציאה מהארון וכו'. הכל יותר קל כשאתה רחוק ממשפחת המוצא.

אם תשאל אותם בצורה מושכלת אם הם רוצים להוריד את הכיפה, לשמור מצוות ברמה נמוכה יותר או לצאת בשאלה, לצאת מהארון וכו' לפני שהם מתגייסים הם יגידו לך שממש לא

זה לא שזה הרצון שלהם ובצבא הם יכולים לממש את החזון הגדול

החברה משפיעה הרבה ולכל בן אדם יש יצר הרע וכשאין חיזוקים או עוגן רוחני כלשהו קשה הרבה יותר עד בלתי אפשרי להישאר כמו שנכנסים

אני מכיר קצת את צה"ל בהקשר הזה (אמנם את צה"ל של 2006-2009, אבל בצה"ל כמו בצה"ל לא השתנה כלום). בגדול יש לך בחירה. יש בית כנסת, יש רב, יש חברים דתיים יותר ופחות, יש ימי ישיבה.

ויש גם את הספסלים בחוץ עם העישון.

(ויש את המשרד שלי, שהיה סוג של אי עם אווירה אחרת לגמרי).

אתה בוחר.

כשרות למשל לפעמים קשה יותר.

1. חרדים לא הולכים לעבודה בגיל 18, אלא בגיל 23 ומעלה, אז הם כבר נשואים וחזקים יותר רוחנית.

2. אצל חרדים (גברים) לעבוד זה בדיעבד, כשאין ברירה. והנשים עובדות במקומות לא מעורבים.

3. הצבא הוא מרחב שהחילון והציונות נוכחות בו מאוד, וחייל מחויב לערכי הרעות והלאומיות. עבודה זה מקום שונה לגמרי, באים, עושים את העבודה, והלכים.

4.  אפשר להפסיק לעבוד אם מזהים ירידה רוחנית, בצבא אי אפשר.

5. צבא זה סידור ל-24 שעות, 365 ימים. עבודה זה 8/9 שעות, חמישה ימים. אתה משווה את האיטנסיביות?

6. לפחות בעיני חרדים הצבא נתפס כמקום שיש בו הפקרות מבחינה רוחנית. 

7. הצבא הוא "כרטיס הכניסה" להוויה הישראלית, מי ששירת בצבא כבר יהיה ציוני, ויהיה מחובר לתרבות הישראלית. החרדים רוצים להישאר בגטו שלהם. 

עד כאן לגבי הסכנה הרוחנית בצבא.

לא דיברנו על ערך לימוד התורה אצל חרדים (שגורם להם גם לא ללכת לעבוד).

לא דיברנו על כך שחרדים לא מוכנים להיות שותפים לפרויקט הציוני שהוא חילוני במהותו.

בדיוק כמו שהשמאלנים אמרו שהם לא מוכנים לשרת בצבא של דיקטטורה (בראיה המעוותת שלהם). 

החרדים עצמם שטוענים שלימוד התורה מגן, הם אינם מתגייסים, מתוך אי הכרה במדינת ישראל כמדינתם. יעידו על כך רחובות בני ברק, בית שמש ואלעד, וכל השכונות החרדיות בארץ, בלי דגלי ישראל ביום העצמאות.

ביום העצמאות האחרון באתרי החדשות הייתה ידיעה "מרעישה": בישיבת פונוביץ' הניפו דגל!
וואו!! אז ככל הנראה זה חריג, כי לא שמעתי ידיעה כזו מרעישה על ישיבת נתיב מאיר, כמשל, על הנפת הדגל.
הידיעה "המרעישה" היא תעודת עניות לישיבה, שבימים כתיקונם אינה מצדיעה ומוקירה לדגל הציוני.
מילא אלו שלא מתגייסים, אבל למה החברה החרדית מתעקשת לשכנע את אותם בחורים שכן בחרו להתגייס שהם "טועים"?
מדוע בחברה החרדית לא מעודדים, במקום שירות צבאי, לעשות שירות לאומי?
אין זאת אלא אי הכרה במדינה, ופחד שאינו מוסבר מהכרה במפעל הציוני.

היכן נמצאים בגיל 30 כל אלו שלא התגייסו בגיל 20 בגלל "לימוד התורה"?
מדוע רוב רובו של החרדים שנפטרו מגזירת הגיוס יוצאים לעבוד במקום ללמוד ולהמית עצמם באהלה של תורה?

גם אילו הייתי מקבל את הטענה "תורה מגנא ומצלא" כתירוץ לשמירה על עם ישראל, יואילו נא אותם אלו שבחרו להיות השומרים, למלא את תפקידם כשומרים.
אני מתכוון לכך ששמירה צריכה להיות 24/7/365.
בזמן ארוחת הצהריים, שיישארו שתי חברותות לשמירה בעמדה ליד הסטנדר, עד שיבואו אחרים להחליף אותם.
כנ"ל לאייש את עמדות השמירה בלילות ובסופי השבוע, בחגים ובחודשי הקיץ, בדיוק כפי שעושים בכל מקום שצריך שמירה.
כך היה בבית המקדש, עם הכהנים ששמרו בשערי המקדש בהר הבית, כך עושים בכל בסיס צבאי, וכך, להבדיל, עושים בשגרירויות ובארמון המלוכה.
כן. גם בליל שמחת תורה צריך שמירה, וגם בזמן התפילות וההקפות.

אז שיפסיקו לבלבל לנו בשכל, שיקבלו על עצמם 40 יום של תענית על "שבירת השמירה" בשמחת תורה, ושיכינו רשימת שמירה.

וכמו בבית המקדש, אם ראש המשמר רואה שומר ישן, שישרוף לו את החליפה ואת המגבעת.
למחרת ניתן לו חליפה חדשה, בצבע ירוק זית.
אחרי חצי שנה ומסע של 84 ק"מ יקבל גם מגבעת חדשה בצבע סגול.

א. באלעד יש דגלי ישראל בכל הרחובות, בבית שמש בשכונות מסוימות, לגבי בני ברק אני לא יודעת.

ב. בפונוביז' כל שנה תולים דגל ישראל ביום העצמאות- מורשתו של הרב כהנמן.

ג. רוב רובם של הבחורים החרדים לא יוצאים לעבוד אלא ממשיכים במסגרת של כולל (למעט המגזר החסידי ששם יותר יוצאים לעבוד)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז