נראה לי שאני רגישה מאוד. מאז הילדות המוקדמת לוקחת הכל ללב, הכל מציף ומטלטל אותי. אחרי ששמעתי על המונח אנשים רגישים מאוד עניתי על השאלון, וכמעט הכל היה כן.
עכשיו אני בצומת. עד עכשיו עבדתי במשהו שדי התאים לי - אומנם עבודה מול קהל שדרשה ממני להתגבר על החרדה החברתית, אבל קהל בוגר ומעריך (לא הופעות, בכיוון של הדרכה. ואומנם הרגשתי לחץ מטפס לפני כל מפגש, אבל התגברתי והיה לי נחמד). לא אוכל להמשיך שם, ובני משפחה וידידים לוחצים עליי לחפש עבודה בתיכון (למדתי הוראה והתחום שלי נדרש), ואני מרגישה כל כך רע עם הרעיון הזה. בטוחה שבתיכון יש פחות גבולות, ושאקח הרבה ללב, ואחזור הביתה בוכה ומפורקת מדי יום, ולא יישאר לי כוח לילדיי הקטנים. אבל אולי מתרגלים? אשמח לתובנות של אנשים רגישים, ובעיקר כאלו שהצליחו למצוא לעצמם מקום מדויק בחיים וטוב להם.
... תודה...