אם כבר,

מה נחשב מאוחר?

אחרי שעה?

למחרת בבוקר?

למחרת בצהריים? בערב?

אחרי כמה ימים?

אגב, אציע הרהור כפירה, מותר גם ליזום את ההודעה הזו אם מתייבשים ועדיין במתח.

אבל חושבת שטוב שהגבר יהיה זה שישלח כי כך נהוג

( זה זוג שהצעתי והבחורה עדיין מחכה)

לדעתי אם צד אחד יודע שבוודאות לא - צריכה להיות דרך מכובדת לשלוח בהקדם ככל האפשר את המידע הזה, כדי שהצד השני לא יהיה במתח.

וזה לא שולל את האפשרות לנהל שיחה אחר כך שבה זה ייאמר בצורה מכבדת.

אני אישית מאד אוהב לקבל הודעה בבוקר "שלום, נהניתי לפגוש אותך, <כאן אפשר להוסיף קצת פרגון>, אבל <כאן מסבירים למה בכל זאת לא>. <כאן אפשר לאחל הצלחה ועוד ועוד>. אם חשוב לך אפשר שנדבר על זה בערב אחרי השעה 7"

אין סיבה שאבזבז שעתיים על התייעצות אם להמשיך למרות פער, כשהבחורה כבר מזמן ויתרה עלי

אני חושבת שאם היא לא רוצה כן יש עניין שתשקף כמה שיותר מהר .

אבל צריך לשים לב שלא ישר אחרי הדייט כי זה פוגע.. אלא שעתיים אחרי או בבוקר מוקדם..

אני אגיד לך יותר מזה בדרך כלל שבחור רוצה הוא רושם כבר בבוקר או באותו יום..

אם הוא מתלבט הוא מחכה עד הצהריים ואז כבר הוא מקבל בחורה שמרגישה שהתלבטו עליה..

למרות שיצא שאמרתי למישהו התלבטת אה? (כי לא התאפקתי )

והוא אמר לי לא רציתי להראות התלהבות יתר,

אז אולי לפעמים זה לא משקף התלבטות.

אבל ככה רוב הבנות שאני מדברת איתן מרגישות וזה לא נעים

והוא או מייבש ת'חיים או שאתה רואה שהוא לא איתך. כל השאר זה קונספירציות.

בואו, יכול להיות שהוא קם מאוחר והיה צריך להתארגן מהר אחרי התפילה לעבודה, יכול להיות שהוא היה עסוק בבוקר ופנה רק בצהריים, יכול להיות שהוא פחות איש של בוקר והעדיף לפנות כשיהיה עירני יותר.

אם מישהו פונה ביום למחרת תניחו שפשוט לקח לו זמן לענות, אל תהיו כה שיפוטיים ובמחשבות על דברים שלא בהכרח יש.

מעניין, אף פעם לא חשבתי על זה ככה (שאם הוא מתקשר רק בערב שאחרי, אז זה אומר שהוא התלבט..).
סתם כי במהלך היום עמוסים ורוצים לדבר כשיש זמן, ולכן יותר זורם בערב.

בכלאופן, בגלל שבאמת מקובל שהגבר יוצר קשר.. אז גם אם תכננתי לחתוך מחכה שהוא יתקשר ואז אומרת לו..
מרגיש לי שבהודעה מיד אח"כ זה יותר פוגע מלשמוע את זה בשיחה.. (כאילו חושבים "טוב, אז ידעת מהרגע הראשון וסתם מרחת אותי שעתיים..")

לו ולגאול אותו מייסוריו?

קרה לי כבר, וכשהחלטתי לתת צ'אנס, נאמר לי בסגנון, אוי, חשבתי שזה לא מתאים.

למה לא לומר? זה נשמע לי דרך ארץ.

כנ"ל על הצד החיובי, אם בעניין, אז למה לא לומר?

כן אם יש מצב שרוצים שהצד השני ירגיש לא נעים שמיד כתבו לא שלא מתאים לחכות שעה נגיד, אבל למה יותר?

הדייטים בערב ולכן לא ישלח הודעה באותו יום.. מרגיש לי שיכול לפגוע..
כשמדברים על זה בשיחה אפשר לומר את 'הלא' בצורה יותר נעימה. גם לשדר שחשבתי על זה והיתה לי התלבטות וככה פחות פוגע לדעתי..

באמת נקודה לחשוב עליה..
נאמץ;)

יצאתי לדייט לפני יומיים בערב ובגלל מה שקראתי כאן שלחתי הודעה מיד שהגעתי הביתה שמבחינתי אפשר להתקדם( בדרך כלל אני מחכה  לבוקר/ צהריים) הבחורה שלחה הודעה שהיא צריכה זמן לחשוב ובפועל " יבשה" אותי עד ערב אחרי ובסוף אמרה שזה לא מתאים.

זה הרגשה ממש לא נעימה שמתלבטים עליך...

( פעם ראשונה שפוסלים אותי...)

אני מבין למה זה לא נעים, אבל לצערי דווקא אני מעדיף שיתלבטו עלי, כי בדרך כלל אם לא מתלבטים זה אומר שאפילו לא רואים אופציה.

ובכל מקרה - הגישה הנכונה היא, שגם אם אתה החלטת מיד, תיתן לה מרווח. תכתוב "אני מעוניין להמשיך" אבל אתה יכול אפילו לכתוב לה שהיא לא חייבת להחליט מיד.

נראהלי שדווקא זה טוב ערב אחרי.
כאילו אם נפגשתם בערב, לשלוח למחרת בבוקר/בצהריים מתי מתאים להתקשר ואז כשמדברים כבר יש החלטה..

אחרי שהיא הסבירה בהודעה, מה הצורך שלך בשיחה?

יותר הסתדר לי ששלוחים הודעה מתי אפשר לדבר ואז בטלפון מסבירים יפה שזה לא מתאים ובהצלחה וזהו. לכן מעניין אותי איך אתה ביחס לזה

יש שני חלקים - האחד הוא באמת לדעת אם ממשיכים.

אבל חוץ מזה אנחנו בני אדם.

אם אמרו לי לא - אני כנראה ארצה לדעת מה קרה. אולי יסבירו לי על טעות שאני עושה. אולי היא תמליץ לי על חברה שלה שמתאימה. 

עקרונית היה מקום לעשות את שני הדברים האלה באותו זמן. אבל דייט ראשון הוא דייט שאחריו מיד יש שאלה אם בכלל בכיוון, ולכן טוב שכמה שיותר מוקדם תהיה תשובה עקרונית.

אם אתה רואה את הסיבה כאקט אנושי אז אני מבין את הכיוון...

באופן אישי, אחרי 3000 דייטים ראשונים במשך מספר שנים, לא חושד בעצמי שעשיתי טעות מוגזמת בדייט בלי לדעת אותה אחרי.

ואם הבחורה מספיק ישירה וכנה להגיד לי בטלפון בצורה מכובדת ויפה שזה לא מתאים ושיהיה בהצלחה לשנינו זה מספיק לי בצד האנושי. היא לא 'ברחה' בהודעה אלא דיברה טלפונית זה מעביר לי מסר "נפגשתי עם בנאדם וזה מספיק משמעותי גם אם לא המשכנו אח"כ".

וואלה אם בחורה חתכה אז מן הסתם היא עשתה את זה מסיבה טובה והיא מודעת לעצמה ואם לא - בעיה שלה לגמרי, לא רואה את עצמי נכנס למרחב האחריות שלה.

אם זה קצת יותר דייטים של איזור 5 - 6 ומעלה אז כבר נראה לי הגיוני שגם מי שחותך יאפשר לצד השני לשתף ברגשות שלו וגם ישתף בעצמו איך היה לו מה הוא קיבל וכולי..  וכמובן שככל שהקשר היה יותר זמן ויותר עוצמתי אז ככה יש יותר עניין להשקיע בכך כדי לסגור אותו כמו שצריך

בכל מקרה, אני כן שמח לשמוע פידבק, ופעמים זה גם "אתה בסדר גמור אבל לא מתאים לי" שזה חשוב לשמוע, או אפילו "אתה ממש מיוחד ומעולה ורק חבל שלא מתאים לי" כי אמירה כזאת קצת מעלה את האגו שנפגע מה"לא".

חוץ מזה - אולי היא רוצה לפסול אותי בגלל סיבה לא נכונה? כי היא הבינה ממני משהו שבכלל לא התכוונתי להגיד?

בקיצור, מכל סיבה שהיא ממש חשוב לי כן לשמוע אם יש משהו נקודתי וספציפי. אם זה סתם "לא בא לי" אז אכן אין לי מה לשמוע חוץ מאת האמירה "לא בא לי אבל לא בגלל שאתה לא בסדר" שהיא חשובה לי.

ומאותה סיבה אני מאמין שאם אני חותך חובתי לומר את זה בשיחה, כדי לאפשר לה להתייחס. יכול להיות שהיא חושבת כמוך שלא צריך, אבל אני לא יכול לקחת סיכון על חשבונה

אוקי, לי זה לא מעלה לי את האגו שנפגע כי בדרך כלל בשלב כזה זה בא מתוך מקום של ריצוי שלא ממש גורם להשתכנע שהוא נאמר בכנות אלא יותר מחוסר נעימות.

כמו בחורות שמייבשות אותך כל הדייט ואז בשיחה חותכות ואומרות "נחשוב על הצעות בשבילך".. בתור אחד שחושב על בנות שהוא יצא איתן אני לא יגיד אם אין לי משהו קונקרטי.

אני מבין מה שאתה אומר אבל מנגד, היא בחורה בוגרת והיא עברה דברים בחיים וגיבשה לעצמה יכולת לשפוט מציאות ולקבל החלטות על פי ההסתכלות שלה. מרגיש לי שזאת כניסה למרחב האישי של בנאדם וזה לא מרגיש לי לא שייך ולא נעים (יודע שזאת תחושה אישית שלי).

גם בתחילת הדרך שהיה אכפת לי על מה פסלו, ביקשתי והדגשתי בפניה שאני מבקש את זה מלפנים משורת הדין ואני מבין שזה יכול להיות לא נעים לה. 

אוקי, פה אנחנו באמת חלוקים. כאשר אני בוחר לא להמשיך אני מרשה לעצמי להשאיר את זה לעצמי וככה אני מתנהל גם מול בחורה שחותכת ממני. לפחות שנינו עקביים

אני גם יכול לסמוך על מישהי, אבל אם למשל היא תפסול אותי כי אני נמוך, אני יכול להגיד לה שזה פשוט לא נכון ואולי ישבתי על כסא נמוך והיא חשבה ככה.

ובתור אחד שמתייחס בכבוד למישהי שיצאתי איתה, אני מאמין שאם היא אמרה שאני בסדר ורק לא מתאים, היא מתכוונת לזה

להגיד "אתה מיוחד"/"אתה טוב".

מספיק "היה לי נעים לפגוש אותך, תודה" זה מספיק.

וגם האמירה "אתה בסדר" מרגישה לי קצת מיותרת, ברור שאני בסדר, היתה הו"א שלא?

להתעסק בטעויות של אחרים זה נשמע לי מעמיסה ריגשית שאפשר להסיר אותה בקלות וזה שהיא נמצאת היא בדרך כלל לא מועילה. כי או שהאדם טעה והוא לא ירצה להקשיב לך או שהוא פשוט לא טעה, שזה רוב המקרים.

גם אין אמון ברמה חזקה אחרי דייט ראשון ובצדק יהיה אפשר לא לסמוך על קריאת הסיטואציה של המדוייט, כי גם הוא גם נוגע בדבר.

לא דיברתי על להתעסק בטעויות של אחרים. אבל כיון שטעויות כאלה קורות, ממש טוב כשיש הזדמנות לתקן אותן.

הצגתי פורמט שכיף לקבל מול פורמט שפחות נעים. לא דרשתי מאף אחת להחמיא לי. בסך הכל אמרתי שכיף לקבל מחמאה שאומרת שהטוב שבי הוא נוכח ורואים אותו.  

כן, האמירה "אני לא מעוניינת בדייט שני" כוללת הנחה שאני לא מספיק טוב כדי שהיא מעוניינת לבדוק שוב. הסתברות מסוימת. במיוחד אם אני לא רואה את הפער. ולכן טוב לשמוע אם זה לא, אם אני בכל זאת "בסדר".

ובטח אם לא מדובר בדייט ראשון.

אם אפשר לתקן טעויות אז מעולה - ממה שאני מכיר בסיטואציה הזאת זה בדרך כלל לא מועיל ומוליד מעמסה ריגשית עצם המחשבה וההתעסקות בדבר.

לא חשבתי לרגע שדרשת. ואם זה מה שנעים לך - מדהים. ב"ה. 

אני לא חושב שההנחה הזאת מוכרחת וגם לא מסתברת. העיסוק אם להמשיך דייט או לא קשורה להתאמה וממש לא להערכה. הערכה נמדדת בסיטואציה הזאת בעיקר בהתנהגות מכבדת ולא ביחס לקבלת החלטות שכדאי מאוד שהיא תהיה רק עניינית לעצם הנושא (אם מתאים או לא). יש הרבה בנות שאני מאוד מעריך אותן ולא רוצה ליצור איתן קשר זוגי ולכן מסתבר שגם זה היחס אלי מתי שחותכים ממני אלא אם כן הרגשתי זלזול מרומז או מפורש מהבחורה.

כמובן שככל שהקשר יותר ממשיך יש יותר צורך לשתף ולהקשיב במידה ומחליטים להפרד.

אם התכוונת להודעה למי ששידך - 

אז אני לא מעדכנת אחרי פגישה אחת את מי ששידך אם אנחנו ממשיכים. (אם אנחנו לא ממשיכים, משתדלת להודות ולהגיד שלא הלך. וגם אם קורה אחרי כמה פגישות.). במילים אחרות, ברוב הקשרים שהיו לי השדכן לא 'ליווה' את הקשר, ולכן לא קיבל עדכונים בזמן אמת.

אם מדובר על התקשורת בין השניים שיצאו -

אני מתפלאת שאת כותבת כאן על הודעה, כי ההתרשמות שלי היא שהרוב המוחלט מצפים לשיחה, לא הודעה.

אבל בהחלט מזדהה עם עניין המתח.

לדעתי, בדייט ראשון יש משהו מוזר, לא טבעי, אולי גם לא הכי נעים. במיוחד אם זה מתלווה לתחושה ששופטים אותי, ושאני רק מחכה לגזר דיני.

וחלק מהותי מזוגיות זו תקשורת - אם יש משהו שיודעים מראש שיעכב את התשובה, להגיד את זה. מבחינתי, גם אם אומר שמתלבט זו תגובה.

לא יודעת מה נחשב בעינייך מאוחר, כתבתי על זה פעם כאן:

מגיע לו נקודות - לקראת נישואין וזוגיות

גם לרוץ על הדקה לתחנה

ולראות אם הספקתי לעלות על האוטובוס

או לחכות שעתיים לאוטובוס הבא.

כיףףףף 

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש