מחשבות של מוצ"ש על שרשורים נפיצים ואנחנו (נשים)🤔אם מאושרת

יש בפורום כאן הרבה פעמים שרשורים בנושאים נפיצים( גיוס,מדיניות וכדו')

אני לא רוצה להכנס לתוכן בכלל, ולכן כותבת כאן בכלליות ולא בתגובה לשרשור מסויים.


 

השבת חשבתי על זה הרבה ,

בדרך כלל שרשורים כאלה מסתיימים בכך שכל אחת מתבצרת בעמדתה, ועל הדרך האוויר שלנו קצת/ הרבה מתעכר.

{ והשיח הזה מזכיר בכאב את הדברים האחרונים שאמר יוסי הרשקוביץ הי"ד לפני שנהרג - "אני רוצה לבקש מכל אחד באופן אישי לא להגיד לשון הרע על עם ישראל. לא לדבר על כך, לא לחזור על מה שהיה לפני. אין שמאלני, ימני, חרדי. יש רק יהודים. החמאסניקים הנאצים לא הפרידו. לא עניין אותם במה בחרנו או מה אנחנו חושבים. זה חשבון הנפש שצריך כל הזמן לשים לנו בראש - לא להגיד לשון הרע. בתקופת אחאב ישראל ניצחון את כל המלחמות שלהם כי לא דיברו לשון הרע. צריך להתגבר בזה. פה כשמתחילה שיחה בעניין - כולם משתיקים אותו. מדברים על כמה אנחנו טובים וכמה בחרנו בטוב".}


 

אבל הדברים האלה קורים בכל פורום- וירטואלי/ ממשי/ משפחתי/חברי.


 

כאן בפורום שלנו , שהוא פורום נשי,כואבת לי עוד נקודה -

נגיד מישהי קראה והשתכנעה שהדעה שלה שגויה- מה היא יכולה לעשות?! להכריח את בעלה לעשות משהו אחר? הוא יסכים רק כי נשים בפורום שכנעו את אשתו?

ואז מה יעשו - יתווכחו/ יכעסו / אפילו חלילה יתגרשו?


 

האם זה ראוי ונכון מה שאנחנו עושות כאן?

במאמרי הראי"ה יש מאמר של הרב קוק על זכות בחירה לנשים, הרב קוק התנגד מהרבה סיבות, בין היתר הרב כותב כך-

...אנחנו לא ירדנו ולא נרד למעמד כזה, ולא נרצה לראות את אחיותינו במעמד ירוד כזה. הבית אצלנו הוא גם עתה מכון קדש, וחלילה לנו להשבית את הזהר של חיי אחיותינו, ולתן מקום למרר אותם על ידי המולת הדעות ומחלוקותיהן בעניני הבחירות והשאלות המדיניות

...

על ידי מהומות הדעות וחלוקיהן, נהרס מצב שלום הבית והבדקים הקליליים שבמשפחה מוכרחים להביא פרץ גדול באומה....


 

סתם מחשבות של מוצ"ש קיץ עם הרבה זמן לחשוב🤔

בעז"ה שנזכה למלא את תפקידנו נאמנה ולעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו.

לגבי זה שאישה השתכנעה נגידהמקורית

את לא אחראית לתוצאה של מה שיהיה

לי למשל זה נשמע מצחיק שאישה תבוא תגיד 'הבנות בפורום אמרו'. אני מקווה שזה לא מה שבאמת נשים אומרות כשהן רוצות להעלות סוגיה זוגית מול הבעל

כי תכלס זה לא שהבנות אמרו, זה העובדה שהיא נפתחה למשו שהיא לא הכירה ויכול להיטיב איתה

בין אם זה העובדה שמנכיחים ונותנים מקום לתחושה שלה, בין אם זה העובדה שמנחיתים אותה למציאות בכך שמגיע לה...

זה שיכול להיות שזה יביא אותה לעימות עם בעלה לא אומר שזה לרעתה. לרעתה זה להיות במקום שלא טוב לה בלי להצליח לתקשר את זה בצורה נכונה/ בכלל. ולא כל עימות מביא לגירושין. לפעמים זה מוביל לתהליך שהתוצאה שלו טובה


לאישה פרטית אין אפשרות לתהליך כזהאם מאושרת

היא חלק מכלל ,מחברה, ולכן אין לה באמת אפשרות לשנות אידיאולוגיה,

גם אם בעקבות מה שהיא קראה "נפקחו לה העיניים",

רוב רובם של הזוגות שאני מכירה לא באמת פנויים לעשות באמצע החיים שינוי דרך שישנה להם את כל החיים.


אם יש להם כזוג רצון אמיתי לעשות תהליך,אז כמו שכתבת - זה לא יקרה דרך הפורום.


ואם רק לה "יפתחו העיניים" - איזה תועלת מעשית תצא מזה?


לכן תהיתי איזה טוב בא לעולם מכל הדיונים האלה...

לא דיברתי על שינוי אדאולוגיה על התייעצותהמקורית

שקשורה בזוגיות האמת

ואני חושבת שאת ממש טועה בזה שאת אומרת שלהרבה זוגות אין זמן לשנות וכו. אנחנו בדור שהוא שיא השינוי. גם אידאולוגי אגב. 

ואת לא יודעת מה באמת מניע אנשים לשינוי/ נותן מוטיבציה. . יש אנשים שהעולם שלהם יכול להתהפך מסרטון. אעפ שאני מסכימה עם @oo שרוב האנשים מעדיפים לתדלק את עצמם בדעה שלהם 

בעיניי יש בזה תועלת. ולא כל שינוי בראש או בחשיבה של האישה הוא מועד לקונפליקטים זוגיים. וגם אם כן - אני לא רואה בעיה בבירור זוגי. לא רואה בעיה בהחזקה בעמדות שונות.

אם את חושבת שאין תועלת בכתיבה - אז כמובן שאת לא חייבת לכתוב

אני באופן אישי חושבת שכל דיון שנשאר מכבד ונידון לגופו לש עניין יש לו מקום. למה? כי אנחנו יצורים כאלה שאוהבים להגיד מה אנחנו חושבים. ולא תמיד זה בשביל השכנוע לפעמים זה רק בשביל להביע דעה ו'לדבר'

הבעיה היא שבהרבה נושאים נפיצים, נשים מדברות מתוך הכאב האישי ולגופו של אדם ולכן זה יוצא מפרופורציות. 

זה שזה קיים בדור לא אומר שזה טובאם מאושרת
על זה בדיוק הרב קוק מדבר במאמר שקראתי, כשבעולם יש משהו לא טוב , זה לא אומר שאנחנו צריכים להכניס את הרע הזה לתוך הבית שלנו.


אני חושבת ששינויים אידיאולוגיים צריכים לבוא מהנהגה ולא מהאדם הבודד שישלם מחירים כואבים בשביל השינוי הזה.


ואת צודקת לגמרי שאני לא חייבת לכתוב שם,לכן לא כתבתי שם אלא כאן, אבל מאז שלמדתי בחפץ חיים לשון הרע מזהם את העולם,למרות שאנחנו לא רואים את זה. מצער אותי  דיונים כאלה שלא הכי מוסיפים טוב לאוויר העולם...

אני חושבת שבדור שלנושיפור
עיקר השינויים הם דרך אנשים בודדים שמשתנים טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה עד שהציבור לאט לאט נראה שונה. ולא דרך המנהיגים. 
מסכימהoo
אני רואה את השינויים שמתרחשים אצל הציבור החרדי, מתחילים אצל האנשים הבודדים, אליהם מצטרפים עוד ועוד עד שמגיעים להרבה אנשים.


וגם המנהיגים (נניח של הציבור החרדי) של היום אינם המנהיגים של פעם ואינם יכולים באמת להוביל תהליך כלשהו בלי שיגיע מהציבור עצמו.

לא הבנתי מה הקשר לבעלרינת 24
אולי בהקשר של גיוס התכוונת?


בדרך כלל מדובר בויכוחים אידיאולוגיים ולא משהו שהמשפחה צריכה מחר בבוקר לשנות באורחות חייה.

גם,אבל לא רקאם מאושרת

לכל שינוי אידיאולוגיה יש השלכה זוגית.

ואם כמו שכתבת שזה רק ויכוח בלי השלכה,לכן תהיתי איזה תועלת יש מהויכוחים האלה כאן?

ואם גברים מתווכחים?רינת 24
אז יש להם יותר מה לעשות עם זהאם מאושרת

אני רואה הבדל גדול בין איש לאישה-

לנשים מכל המגזרים ( חילונית-דתית-חרדית) יש יחסית אורח חיים דומה,

ולכן שינוי אידיאולוגי יבוא לידי ביטוי יותר אצל גברים- להתגייס לצבא, ללמוד בישיבה, ללמוד מקצוע,לעבוד - כל אחת מהאפשרויות האלה היא שונה מאד ויש לה השלכות מעשיות נרחבות מאד.

לעומת שינוי אצל אישה שפחות משפיע על חייה.כולנו כנשים מכל המגזרים - למדנו מקצועות חול בתיכון, למדנו תואר, ועקרות בית/עובדות . אין שום הבדל בין התנהלות של אישה ממגזר למגזר.

אז אם אישה רוצה לעשות שינוי אידיאולוגי , היא לא באמת יכולה להוציא את השינוי לידי ביטוי, היא חייבת לגרום לשינוי בבית- אצל בעלה.

ואם איש יעשה שינוי- גם אם אישתו לא תסכים עם זה- זה לא באמת ישנה לה את אורחות חייה.


נשיםoo
(וגם אנשים) לרוב לא משנים את דעתן בגלל שהשתכנעו בדעה אחרת, הצורך הטבעי שלהן הוא להתחבר לדעה שמאשרת את הדרך שלהן (אנשים שכן עושים שינוי, עושים אותו לרוב בגלל שהדרך הקיימת כבר לא מתאימה להם והם מחפשים באופן יזום דרכים חילופיות)


לא חושבת שיש בעיה להתבצר בעמדה שלך, זה הגיוני במיוחד כשיש דעות שמוצגות בצורה חד צדדית. הבעיה מתחילה שהדיון הופך לא ענייני, ירידה לפסים אישיים וכו. כשזה קורה האווירה נעשית פחות נעימה וגם רואים את הרמה האישית של כל מגיבה.

נכוןאם מאושרת
מסכימה עם מה שכתבת.
אני לאתקומה

בדיוק מסכימה עם הקשר שאת עושה בין דיון אידיאולוגי או שינוי עמדה אידיאולוגית לבין הקשר הזוגי.


קודם כל לגבי הטענה שהדיונים האלו "חסרי תועלת" - דיון שמתנהל בצורה מכובדת ולא רק הטחת האשמות אחת בשנייה, לי אישית כן גורם לפתוח את הראש. נכון, לא תמיד אכתוב את זה בדיון עצמו, ולפעמים ייקח לי עוד כמה ימים לעבד את הדברים בראש. אבל לשמוע מישהי שחושבת אחרת ממני כותבת טיעונים רציונאליים לגבי הגישה שלה, כן גורם לי להבין יותר. אני לא מצפה מדיון שישכנע את הצד השני. אני כן רוצה אחרי דיון להצליח להבין יותר, ואז גם לכעוס פחות על הצד השני. כשאני מבינה (גם אם לא מסכימה) יש אצלי מן אנחת רווחה.


לגבי הטענה השנייה - אני חושבת שכל אדם (אישה או גבר), צריכים לשאוף להיות במקום "האמיתי" מבחינה אידיאולוגית וערכית. זה לא תהליך בירור חד פעמי שנגמר באיזשהו שלב, אלו הם החיים שלנו. חיים של בירור מה ה' רוצה מאיתנו ואיך הכי נכון לעשות את זה.

הדבר הכי חשוב בשביל זה הוא לשאול שאלות ולא לפחד מעימות עם הדרך שבחרנו עד עכשיו, אחרת לא נתקדם.

אז כאן אני לא בדיוק מבינה את הטיעון שלך כלפי פגיעה בזוגיות.

א. אף אחת כאן לא כופה על אף אחת אחרת מעבר לדרך חיים שונה, זה פשוט עוד מקום שאפשר להיחשף בו לדעות שונות. בסוף האחריות על הבחירות ועל המעשים של כל אחת הוא שלה בלבד, לא משנה מה כתבו בפורום. (אגב, לפעמים אני חושבת שנותנים כאן קצת משקל כבד מידי לאחריות של כל אחת על הדברים שהיא כותבת, במקום להדגיש את האחריות של כל אחת על הדברים שהיא מקבלת כאן).

ב. נגיד ומישהי עשתה איזשהו בירור (בלי קשר לפורום) והחליטה שיש דרכים יותר נכונות לעבוד את ה' מאשר הדרך בה היא חיה כרגע. מה היא תעשה? תדבר על זה עם בעלה, תשתף אותו, בזוגיות טובה יש מקום לשינוי והתקדמות של כל אחד גם באופן אישי. נכון, זה יכול להיות מאתגר אם בני זוג מגלים שיש ביניהם פער אידיאולוגי פתאום. אבל זה יכול לקרות אם או בלי קשר לפורום. וזה מאתגר, ואכן יכול להביא למתיחות. אבל זה לא קשור לפורום. זה קשור לבחירות של כל אחת. ובעצם הצד השני של זה אומר "אז את תבררו ותשאלו, כי אולי זה ייפגע לכן בזוגיות".

הדבר הטבעי והנכון הוא לברר ולבדוק את עצמנו כל הזמן, וכן, גם לדעת לומר "טעיתי". אם בגלל חשש מפגיעה בדינמיקה הזוגית נשאיר את עצמנו במקום ולא נבדוק את עצמנו, זה לא דבר טוב לפי דעתי.

הפורופ הוא בסך הכל עוד מקום להיחשף למידע. מידע יכול להיות דבר טוב, מידע יכול להיות פייק, עם מידע צריך לדעת להתמודד. אם לא נחשף למידע, לא נכיר הרבה דברים שיעזרו לנו, אבל גם בחשיפה למידע פשוט צריך להפעיל שיקול דעת ולהחליט מה אנחנו לוקחים ומה לא. אבל בעיניי זו לא סיבה להימנע מזה

יפה לך על ההבנה של האחראם מאושרת

 מיוחד שככה את חושבת ומנסה להבין את האחר, זה באמת עוזר להנמיך בלב רגשות שליליים על האחר.


כתבתי כאן על למה אני רואה בשינוי אידיאולוגי פגיעה בזוגיות יותר מאשר שינויים אחרים

אז יש להם יותר מה לעשות עם זה - הריון ולידה


ולגבי זה שכתבת שהמשקל של מה שכותבים בפורום פחות גדול ממה שמייחסים לו- את ממש צודקת,לכן מפריע לי כל הלשון הרע שבא לעולם בגללם למרות שהם אפילו לא באמת כאלה חשובים...

ממש התחברתישיפור
מסכימה איתךמאדם

לא רואה תועלת בכלל בכל הויכוחים האלה

סתם יוצר אווירה לא נעימה ובמקום לקבל תמיכה יוצא ההפך

הרי ברור שיש כאן מחלוקות.

מספיק זה שיש כמה דעות הלכתיות אז לפחות לנושאים ציבוריים בואו נניח.

לא נכנסנו לכאן כדי לשכנע את כולם להיות כמונו.

מוטו חיי, תלמד את מה שטוב בשני ואין בך כל השאר לא שייך אליך.

כן גם אם זה נראה שבגללו אתה כ"כ סובל. אין לנו למה להסתכל כך צריך לזכור שזה מה שה' קבע זה רק התגלות של זה בעולם.

ולהכניס לראש שכל אחד מוסר את הנפש שלו בשביל כולם בדרך שלו.

משפט חזק! לקחתי איתיאם מאושרת
חזק המשפט שכתבת-תלמד מה שטוב בשני ואין בך. לקחתי איתי לחיים. תודה!
😙רגשת אותי תודהמאדם
תודה שכתבת! המילים שלך תמיד מחזקות...❤️❤️❤️❤️אוהבת את השבת
❤️❤️❤️אם מאושרת
אני דווקא מרגישה שהדיונים כאו העשירו אותישיפור
עזרו לי מצד אחד לחדד את הדעה שלי ומצד שני להבין יותר את הצד השני שאני פחות פוגשת בחיים האמיתיים.


אני חושבת שצדקת בהתחלה שאמרת שבדרך כלל אין צד שמשתכנע שהצד השני צודק ורוצה לשנות דרך חיים. בדרך כלל שינויים מחשבתיים הם קטנים והדרגתיים. ולכן אני חושבת שהחשש שיווצר מצב כמו שתיארת בהמשך הוא מאוד קטן.


כמובן שצריך מאוד להזהר כמה שיותר שהדיון יהיה מכבד ונעים. ומצער אותי כשיש נשים שנפגעות בדיון. וזה באמת חשש גדול כשיש דיון בנושא נפיץ בין אנשים עם דעות מאוד שונות. ועם זאת אני חושבת שזאת לא סיבה להמנע מדיונים.

את יכולה להגיד את זה על כל דבר ואני מאוד מקווהאנונימית בהו"ל
שהזוגיות לא קורסת מכל משהו שמישהי אומרת בפורום...
אבל למה מאנונימי?בארץ אהבתיאחרונה
מסתבכת כל פעם מחדש עם ההגדרה של מנוחה אחרי הלידההריון ולידה

לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.

אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.

ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.

אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?

נגיד דברים כמו-

לשטוף קצת כלים,

להכין ארוחת ערב/ צהריים

לחתוך סלט

לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)

יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.

בעיניי- מה שאפשר לעשות בישיבה,מוריה

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

זהו, שהדוגמאות שנתתי הן לא בישיבההריון ולידה

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

אולי לשבת ליד השיש? אפילו חצי ישיבהיעל מהדרום

לק"י

להשען על הרגל כזה.

בעייני לשטוף כליםytrewq

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

האמת שבועיים אחרי לידהאיזמרגד1

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

°^°^^ ממש ככה.יערת דבש

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

לדעתייראת גאולה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

תודה לכן! עשיתן לי קצת סדר למרות שחלק מהתגובותהריון ולידה

סותרות אחת את השניה

להכין אוכל אפשר לעשות הרוב בישיבהמתואמת

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

זה הרבה תלוי בהרגשה שלך! פיזית ונפשיתיעל...

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

לא ולאDoughnut

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

כשבעלי היה במילואיםאמאשוני

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

6 שבועות אחרי לידה אני לא עושה שוםדיאט ספרייט

דבר שלא כרוך בתינוק עצמו.

חוץ מ:

לחתל את הפעוט שלפניו (שכבר גדול בדר"כ ואז בעמידה) או בשכיבה על הספה

להכין כריכים קרים עם טונה, גבינה, פסטרמה עם איזה ממרח (בלי תוספות, חסות,עגבניות, מלפפון)

אני אוסיף

שמשתמשים בכלים חד פעמיים

כביסות בעלי ממלא

והילדים ממיינים לסל עם השם שלהם את הכביסה שלהם בלבד

לא מכניסים לארונות

הם מקבלים 3 שקלים על העבודה הזאת

לא רואה בעיה כמעט בשום דבר שכתבתכורסא ירוקה.

לי אמרו בבית חולים שמותר להרים עד בערך 7 קילו. מאמינה שהילדים שוקלים יותר, אבל אם בעלך יכול להכניס אותם למקלחת ולהוציא את יכולה לקלח ולהלביש.

חשוב לנוח ולשכב אל תתרוצצי ותתאמצי יותר מדי, אבל גם שכיבה סטטית היא לא בריאה. אחרי לידה יש יותר סיכון לקרישי דם ולנוח בלי לזוז עלול לגרום לזה עוד יותר.

מוזר שאמרו לך את זה! אני זוכרת שאומרים תמיד בפירושמתואמת

שמותר להרים עד משקל התינוק... (ואז כשנולדו לי התאומים התחכמתי ושאלתי האם מותר לי להרים את שניהם יחד ואמרו לי שלא... אף שהם נולדו במשקל קטן...)

לי אמרו שמותר לי להרים עד שתיהן יחד 🤷‍♀️מוריה

שבועיים אחרי לידה אני עדיין מרגישה כ"כ רע שאני לאשימושית

עושה כלום...

אבל בגדול ההנחיה היא לא להתאמץ יותר מידי- לא לעמוד 40 דק' רצופות, או להתכופף 4-5 פעמים רצופות וכו'

אני אישיתהשם שלי

כן מבשלת דברים פשוטים.

אם אפשר בישיבה אז עדיף. אולי לשבת על כסא בר ליד השיש?

אני גם מקלחת את הילדים.

אחרי הלידה הראשונה שהיתה בניתוח, בעלי עזר לי להכניס ולהוציא את הקטנה מהאמבטיה. ובימים הראשונים, קילחתי אותה עם אחותה הגדולה שעזרה לי.

אני לא מלבישה על שידת החתלה, אלא על מיטה או ספה.

לשטוף כלים בשגרה בעלי עושה, אבל אחרי לידות ששאבתי, כן שטפתי בקבוקים וחלקי משאבה, כולל באשפוז עצמו.

אני מתאוששת מהר אחרי הלידות, ולא מרגישה שזה פוגע בי.

היו הבדלים בין לידה ללידה מבחינת הכוחות והיכולות שלי. בעיקר מתי חזרתי לפזר ולאסוף את הילדים.

לא להרים!!אורוש3אחרונה

וכן בכללי לעשות כמה שפחות מכל מה שכתבת. אפשר להביא נערה לאח''צ ערב לעזרה בשעות הקשות ולאפס כלים וכו'.

מועבר לזה, הבעל שיתמודד... צריך בשיח ובתיאום ציפיות. אבל גוף של יולדת שדחקו אותו מיד לקצה אח''כ ידרוש תשלום בריבית וזה ''עולה יותר' מכל הבחינות.

הלפפפ בנות ישראל מה עושים עם השפם????עד חצות

הלכתי לקוסמטיקאית השבוע, הורידה לי את השפם בשעווה, תוך יומיים שלוש הכלללללל חזר!!! טונות שערות.. בשפם וגם בגבות.. פשוט סיוט!!

מה אתן עושות?????

חוט. לבד בביתהמקורית

כל כמה זמן צומח? זה לא משאיר פצעים? פגמנטציה?עד חצות

עונההמקורית

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

אפילציהDoughnut

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

^^ כואה אבל שווה.דיליה

הורדתי באפילציה ךפני שנים.

בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...

היוםDoughnut

יש שיטה חדשה של אפילציה עם פינצטה חשמלית וזה אפילו לא כואב. יש לי המלצה למישהי במרכז.

אני אשמח לשמועמישהי מאיפשהו

זה מתאים גם למקרה שיש הרבה שערות באיזור הסנטר?

ברור!Doughnut

זה בול המקרה, כמה טיפולים מדללים מאד ואם מתמידים זה ממש נעלם. יש לי המלצה למישהי נהדרת בבני ברק אם רלוונטי לך תפני בפרטי.

ממליצה ממש על סילק!!! מוריד בכמה דקותהרמה

לייזר!!!!ניק חדש2

לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.

אני מורידה ברצועות שעווה מוכנות אחת לחודש וחציאולי תדעו

לא נשמע לי הגיוני שגדל תוך כמה ימים אולי היא לא הורידה מהשורש...

פינצטה בביתאורוש3אחרונה

עזרה פליז- כאב/דיקרות בעוראור בקצה המנהרה

בהריון תאומים שבוע 32.

התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.

משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.

הצילו

תודה רבה

אולי יובש?מוריה

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

תודה לךאור בקצה המנהרה

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

יכול להיות שזה גםמוריה

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

זכור לי שמישהי פה פעם תיארה כזה דבראורוש3

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

תודה לכן. אני לא חוששת שזה משהו מסוכןאור בקצה המנהרה

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

ללדת בזמנו. 🫣מוריה

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

🤔 אני כרגע עסוקה בלשרוד. לאאור בקצה המנהרה

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

מבינה לגמרי. 🫶מוריה

וואי גם לי זה קורה תמיד וזה סיוט!!רק טוב=)

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

נשמע שאין פתרון לדבר בזה . רק לסבול בשקטאור בקצה המנהרה

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אולי דיקור או משהו אחר מהרפואה האלטרנטיבית?ואני שר

כן😒רק טוב=)אחרונה

אם באמת את חושבת שזה משהו שקשור למנחיש_לה_את_זה

ממש ממש ממליצה על טיפול אקוויליבריו. זה יקר (סביב ה600 ש"ח לפחות) אבל מכירה המון שזה ממש הציל אותן, ואצלי גם אם לא פתר את הבעיה עצמה עדיין ממש הקל עלי.

שאלה לנשים..אביול

שבוע טוב,

מוזר לי לכתוב פה... הייתי פעילה לפני כמה זמן ומאז אני קוראת שקטה...

בקיצר- אני כבר כמה שנים עם התקן לא הורמונלי (נובה טי).

אני רגילה כבר שהוא מכביד קצת תא הדימום בוסת, אבל עכשיו אני כבר שבוע וחצי והדימום לא מפסיק!

כמובן לא ברמה של למלא את הפד, אבל כן ברמה של דימום...

מה יכול לגרום לזה? זה מתסכל שכ"כ הרבה זמן לוקח להיטהר...

אני בעיקר שואלת כדי להביןאביול

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

בהחלט מומלץ לפנות לרופא/ת נשיםתהילה 4

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

ממליצה ללכת לרופאאליה:)

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

אם זה יותר מ4 שנים אז זה יכול להיות איתות שצריךשימושית

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

יכול להיות שההתקן זזאמאשוני

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

בדיוק חשבתי עלייך השבוע! את חסרה♥️המקורית

כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית

הלכת לביקורת?בוקר אור

לפחות כשלי היה לפני כמה שנים נחיה היתה ללכת כל חצי שנה לאוחטראסאונד

ההנחיה עכשיו היא-שימושיתאחרונה

ביקורת ראשונה כל חצי שנה ואח"כ כל שנה.

במקרה של שינוי דרסטי במשקל ללכת לביקורת נוספת

עריסה נצמדת קו אפס מבד ולא עץ, יש כזה?הרמה

בלי פער בגובה.

היתה לי מעץ והיה יותר קשה לנייד אותה בחדר

והיתה גם מבד אבל זה לא קו אפס ואז בלילה יוצא קשה להרים.

יש משהו שהוא גם וגם?

לא יודעת אם יעזור- יש לי של תאומים.מוריה

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

איזה ילד מושחל? הריצרץ נעצר באמצעהרמה

בצד של הריצרץ,מוריה

היה מין פוליגל מושחל.

הוצאתי אותו ואז נפתח יותר טוב.

בטח, נראה לי שיש הרבה, גם אני קניתי כזו.מתואמת

שאחפש לך את הקישור שלה?

קניתי מנגר שעושה לפי המידות של המיטה שלךבת.

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

כן אשמח ממש🙏🙏הרמה

לא יודעת אם קו אפס אבל ראיתי במשנת יוסף השבועחילזון 123

לי יש מבדשלומית.

זאת מהמשנת יוסף

אבל לא חושבת שיותר קל לנייד אותה מאשר של עץ, בסוף הבסיס מתכת...

אבל היא מעולה

אבל זה לא קו אפס זה פער נכון?הרמהאחרונה

אהלן, אשמח להמלצה על רופא לדיקור מי שפיריש_לה_את_זה

מפחדת ממש

צריכה המלצה על רופא סופר מקצועי

בעקרון בכללית אבל מוכנה גם לשלם פרטי (כמובן שאם יש מישהו טוב שבהסדר עם כללית אז עדיף..)

ובכללי אשמח להרגעות על הבדיקה ממי שחוותה, פעם ראשונה שאצטרך לעשות..

לא כתבת אזור. אם ירושלים מתאים לך- ד"ר נילי ינאיאמהלה

מדהימה

לא עשיתי, אבל יודעת שהיא מומלצת מאד מאד

צודקתיש_לה_את_זה

עדיפות לאזור המרכז

אבל יכולה גם לנסוע לירושלים בשביל מישהו מאוד מומלץ. תודה!

ד"ר שי פורתאפונה

עין כרם.

ד''ר נילי ינאי בעין כרםאורוש3אחרונה

זו לא בדיקה נעימה. אח''כ למיטה לנוח ולשתות יומיים ואז לאט לאט. אבל עובר ללא זכר. ולא נורא. גלידה בנסיעה עזרה

תבדקי החזר מסל ההריון (הבעיה עם ללכת פרטי בעין כרם שזה אומר שהכל פרטי, כולל המעבדה וזה יקר. כלומר מעבר לתשלום לרופא המבצע) או לקבוע ליום שהיא שם ולקוות לטוב.

אמרו לי בכללי בבלינסון נגיד ומניחה שבעוד מקומות שרק מומחים מבצעים, אם מרגיע.

משהי הייתה בהדסה בייבי במקום האישפוז?עדיין טרייה

אני לא רוצה להוסיף ימים בהם לא אהיה בבית עם הילדים רק להחליף את ה2 לילות של האישפוז אחרי הלידה בחדר פרטי בלי הפרעות של אחיות בלילה ואוכל נורמאלי. השאלה אם זה אפשרי? צריך אישור שיחרור מוקדם? אפשר לעשות את כל הבדיקות שעושים לתינוק כשנמצאים שם (משקל/צהבת/pku/שמיעה)?

אין שם בדיקות בכלל. לא כל המטפלות שם אחיות....אמהלה

זה מנותק לחלוטין מהבית חולים.

מסתבר שתצטרכי לחתום על סירוב אשפוז.

יש בהדסה כיום מחלקה ד' חדשה ומפנקת עם חדרים פרטיים, תתפללי שתצליחי לקבל שם חדר......

אני בניתי על זה אבל אז הבייבי היה צריך תמיכה נשימתית ואפילו ביות לא היה לי.....

(עכשיו נזכרת שגם במחלקה ד' לא כל המטפלות אחיות ותינוק שזקוק לניטור או בדיקה לא יכול להיות שם, בעז"ה שלא תצטרכו כלום)

שיהיה בשעה טובה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

תודה על התשובותעדיין טרייה

לגבי הבדיקות תארתי לעצמי שאין שם התכוונתי עד כמה זה מסובך לחזור למחלקה לבדיקות האלו המלונית קרובה למחלקה? מאפשרים בכלל לעשות אם הבדיקות אם השתחררתי?

בנוגע למחלקה הבנתי שיש משהו חדש כי אני הייתי לפני 4 שנים במחלקה ד' וזה לא היה חדרים פרטיים זה היה חדרים של 2 יותר פיציים מהחדרים במחלקה ג' (שם הייתי לפני 12 שנה אז בטח גם שם כבר השתנה) מקווה באמת שהתנאים השתפרו מאז.

צריך לחתום על סירוב אשפוזשלומית.

ואי אפשר לחזור למחלקה לבדיקות, הם לא עושים שם בדיקות לתינוקות שכבר שוחררו.

אגב, לדעתי האוכל בהדסה מעולה...

אני הייתי במחלקה ד בחדר מהמם טבל של 2.

משקל וצהבת כן יש להם שם את המכשירים אבל זה לא קשור לבית חולים (נניח לא יכולים לתת בפניה או להזמין רופא במידת הצורך)

תודה!עדיין טרייה

אם יש משקל וצהבת אז חסר לי רק הpku (אם הבדיקת שמיעה הראשונה יוצאת תקינה) אפשר לבקש להקדים את הבדיקה הזאת?

האמת שהכי מפריע לי בבית חולים זה אחיות שנכנסות באמצע הלילה + רעש של השכנה בחדר מרגישה שרק כשאני מגיעה הביתה אני משלימה שעות שינה (פחות קריטי לי אוכל למרות שאני בררנית ולא אוכלת יותר מידי בבית חולים).

הבית חולים שלא מעירים אותך לבדיקות- מעייני הישועהיעל...אחרונה

הייתי בכמה בתי חולים, תמיד בוחרת ביות מלא, גם כדי לישון כמה שיותר טוב בלי שיעירו אותי.. וכל פעם התחרפנתי מהיציאה המוזרה הזו להעיר יולדת בשביל לחץ דם. הלווווו, מה הקטע?!?!

בפעם האחרונה הייתי במעייני הישועה. בביות. הייתי רוב הזמן בחדר לבד, מחלקה שקטהההה ונהניתי מזה שלא מעירים אותי סתם והם מבינים שיולדת צריכה לישון

מישהי מכירה מאפרת באיזור שבי דרום או האיזור?הר את יש

מקפיצה לךאמהלה

הדר ג'אןEBM

מצוינת

תודה רבההר את ישאחרונה