מבחינה אמיתית את צודקת. לידה שמתחילה בהשראת לידה (ז"א שלא הגוף עצמו התחיל את התהליך, אלא 'כפו' עליו) זו לידה עם סיכון יתר לסיבוכים והתערבויות (היא תמיד כוללת התערבויות כי היא מתחילה בהתערבות, אבל בהחלט התחלה כזו יכולה לגרור התערבויות נוספות).
מצד שני, זה ממש לא מחייב שיהיו עוד התערבויות, ובטח שלא מחייב שיסתיים בקיסרי. יש הרבה לידות שמתחילות עם זירוז ונגמרות ביציאה טבעית של התינוק.
ובכל מקרה הדבר שהכי חשוב זה שיהיה בסופו של דבר תינוק בריא ואמא בריאה, ואם הישארות של העובר בפנים עלולה לסכן אותו, אז בוודאי שלידה עם זירוז, אפילו אם זה יגרור עוד התערבויות, עדיפה.
אני עברתי שלוש לידות בזירוז, בשבוע 37 ו-38 (מסיבה רפואית אחרת. פירטתי פה פעם יותר).
בכל הפעמים ניסיתי בהתחלה לקדם לידה באמצעים טבעיים. בחלק מהפעמים התחילו לי קצת צירים אבל לא משמעותיים שלא הובילו ללידה. אבל אני כן חושבת שאולי זה כן עזר לגוף שלי להתחיל להתכונן לאפשרות של לידה בקרוב ולהגיב טוב לזירוז.
בשתי לידות קיבלתי פיטוצין, בהתחלה במינון מאוד נמוך והעלו ממש בהדרגה. ב"ה בשתיהן אחרי כ-7 שעות מתחילת הפיטוצין התינוק יצא.
בלידה האחרונה שמו לי ג'ל פרוסטין, וזה ממש היה מספיק בשבילי להתחיל צירים סדירים (מלכתחילה התכנון היה לעבור בהמשך לפיטוצין אבל לא היה צורך). בהמשך עשו לי גם קצת דיקור סיני, וכשירדתי לחדר לידה נכנסתי לחצי שעה למקלחת ומיד כשיצאתי כבר הייתי בפתיחה מלאה וילדתי מיד.
בכל הלידות לא לקחתי אפידורל, ומבחינת החוויה שלי זה היה ממש טוב, ב"ה לא היו התערבויות נוספות והיו לידות מהממות ב"ה.
(אני כן אציין שבגלל החשש מהתערבויות ההורים שלי לקחו בשבילי רופא פרטי ללידה, פעמיים ילדתי בשערי צדק עם ד"ר פלוטקין, שהוא מקצועי וטוב ולא מחפש התערבויות כשלא חייבים, פעם נוספת לקחתי רופא בעין כרם שבכלל לא הספיק להגיע ללידה, אבל הגישה שם היתה מספיק טבעית שהלידה עברה ממש בסדר, ב"ה, גם בלי הרופא).
אם יש לך עוד שאלות, מוזמנת לשאול, אפשר גם בפרטי.
בעז"ה שיהיה בקלות ובשעה טובה, ובידיים מלאות...
