את מתארת כאן משהו ממש קשה

ולא שגרתי בכלל

נשמע חלום בלהות

וכמו משהו שצריך פיתרון מכיוון אחר

טיפול אנרגטי...

נסי ותודי לי

לילה טוב ❤️

אני בדיוק באה להתלונן שהבנדיט שלי קם ב4 וחצי כל בוקר וזה ממש לא הגיוני לתפקד ככה 🥵

אז התיאור שלך נשמע בכלל הזוי!

אני בשוק שעוד יש לך כוחות לשאול 'מה עוד'.

אלופה!!

ממליצה לנסות בכיוון של טיפול אלטרנטיבי,

יש אין סוף דברים.

אני מכירה 'מח אחד' אבל יש עוד המון...

(ברור שלא תמיד זה עוזר אבל אם ניסיתם כלכך הרבה הייתי מנסה גם את זה...)

בהצלחה רבה ♥️♥️♥️

בנדיט שקם ב4.5 כל בוקר זה בהחלט קשה! אצלנו היא לפחות קמה מאוחר, הבעיה היא שאני רוב הימים צריכה לקום מוקדם...

תודה על העידוד!

תודה על העצה, אני פחות חסידה של כל האלטרנטיבי, אבל אולי הגיע הזמן לנסות... תודה!

אני אכתוב כאן משהו שבטח יקפצו עלי

אבל לפעמים אין ברירה ורק ככה אפשר לטפל בבעיה

מלטונין. זה הורמון השינה שניתן לתת כתוסף לפני השינה.

כמובן תדברי על זה עם רופא הילדים

אבל לפעמים צריך לתת את זה במשך תקופה כדי לסדר לילד את השינה ואחכ זה כבר יזרום לבד.

שמעתי על ילדים כאלו, וככה טיפלו בבעיה.

יכול להיות שיש לה באמת גם כל מיני עניינים רפואיים

אבל יכול להיות שזה דברים שבשגרה, אבל בגלל שזה מקשה עליכם מאוד מאוד ביום יום ובלילות אז אתם רצים מרופא לרופא לחפש את הפיתרון ואם היא רק תישן כמו שצריך תרגישו פחות צורך לרוץ לרופא על זה.

יודעת שזה נשמע רע

אבל זה טבעי

וזה יכול לעזור ברמות

היה לי אח כזה כמו שאת מתארת וזה מה שעזר

לקח תקופה וזה עזר לסדר את זה

היום הוא כבר לא לוקח..

הבת שלי מגיל שנתיים לא ישנה טוב. על צהריים אין מה לדבר, בלילות היה לוקח שעות עד שהייתה נרדמת..

רק בגיל שבע שמענו על מלטונין.. והיום היא נרדמת בקלות ב"ה. 

קמה פעם אחת לשתות/ לאכול (כן כן, היא עוד עם בקבוק והיא בתת משקל ככה שלא בטוח שחכם לגמול אותה)

אבל סה״כ ישנה 12 שעות עם יקיצה אחת ונרדמת מהר

הבעיה היא שסטטיסטית היא חולה 1/3 מהזמן ואני לא מגזימה, בדקתי.

דווקא ממש אין לי התנגדות למלוטנין, או לתרופות באופן כללי (היא כבר מקבלת ) פשוט כאן לא נראה לי שזאת הבעיה 

יש הרבה ילדים שלא ישנים יותר מ3 שעות רצוף עד גיל מסוים , גיל שנתיים זה לא כזה חריג.

לילות לבנים עם ילדים חולים בגיל כזה, זה דבר נפוץ.

לרוב לא תמצאי מידע מדויק על זה ברשת ואמהות לא יודו בזה, זה מפריע לציור האימהי המושלם.

מה שחשוב להנמיך ציפיות שיתאימו למציאות, רוב הסיכויים שזה יעבור לבד בחודשים הקרובים.

אני מסכימה עם מה שכתבת

כי כאילו מצופה שיהיה אחרת כי ככה נשמע מאימהות אחרות

אבל בפועל הגיל הקטן הזה הרבה פעמים לא קל (בלשון המעטה..)

ועדיין נשמע חריג המצב

וזה יכול להיות כתוצאה מזה

כי רוצים להגיע למצב שלכאורה נשמע שככה זה אצל כל התינוקות

ואז רצים מומחה למומחה למצוא פיתרון לבעיה,

ולרוץ לרופא הזה וזה כי אולי זה מה שמפריע לה לישון

וכל הדברים האלו לא רק שלא עוזרים

אלא מחריפים את הבעיות ואת התסכול של ההורים.

צריך קודם כל להבין שילדה בת שנתיים היא עדיין חצי תינוקת

כמובן שאם יש בעיה בריאותית צריך לטפל

אבל יש דברים שהם כרוניים ואפשר לנסות להקל אבל באיזשהו שלב להרפות

זכור לי עם אחד הבנים, שהיה מנוזל מהיום שנולד.

ברור שהשינה שלו היתה גרועה ביותר בגלל זה.

כמה ניסיתי ונתתי לו תרופות לאלרגיה עוד כשהיה פיצי.. שום דבר לא עזר (והוא רק ינק ככה שזה לא היה בעיה בתמל)

באיזשהו שלב הבנתי שזהו, אני צריכה להרפות. הילד ממשיך להיות מנוזל עד עצם היום הזה (בן 5) אבל הפסקנו להאבק בזה ולדמיין שזה מה שיביא את השינה הרצופה

ב"ה בגיל שנה וחצי למד לישון טוב למרות הנזלת והכל

ואל דאגה היינו גם אצל רופא אאג מומחה

ואף עשינו לו באיזשהו שלב ניתוח שקד שלישי כי אסתטית זה נראה לא טוב כל הנזלת.. כמו שכתבתי הוא עדיין מנוזל...

הנקודה זה לשחרר, ולהבין שככה זה ילדים

לא לכל בעיה יש פיתרון

והילדים לומדים באיזשהו שלב לישון טוב.

וכמו שכתבתי, אפשר לדבר עם רופא ילדים אולי לתת תרופה קצרה מלטונין כדי ללמד את הגוף שלה דפוס שינה נורמלי.

התינוקת שקמה בלילה? לא

התסכול שלה? לא

הוידוי שלה שתינוקת בת שנתיים זה קשה מדי? כן זה חריג, כנות עצמית ואי ייפוי למציאות.

ושכתוצאה מזה יש לה גם בעיות שינה

נכון שבגיל הזה יתכנו בעיות שינה בלי קשר לבעיות רפואיות אבל אצלה זה נשמע קשור

אבל אני חושבת שיש קשר בין התסכול הרב והרצון להגיע לשינה נורמלית איתה והבעיות הרפואיות הרבות שיש לה.. יתכן והם לא ככ רבות באמת אבל מרוב שרוצים להגיע לפיתרון רצים מומחה למומחה..

יכול להיות שיש לה בעיות בריאותיות קצת חריגות ויכול להיות שלא, זה לא מספיק ברור מההודעה, אבל השינה בכלל לא חריגה וזה הנושא העיקרי, הציפייה שזה יהיה אחרת, החשיבה שזה יוצא דופן, בזמן שזה פשוט לא חריג.

ואף אחד מהם לא היה כמו שהפותחת מתארת... (והייתה לי תינוקת מאתגרת והייתה לי גם תינוקת שהייתה חולה הרבה בשנתיים הראשונות שלה)

הפותחת אמרה שהבת שלה ישנה שינה רציפה אולי שלושה לילות מאז שנולדה - אז כן, בגיל הזה זה חריג. אצלי לרוב זה התחיל להתאזן בסביבות גיל שנה. וזה לא שאני מנסה לייפות את המציאות...

פותחת יקרה - את באמת נמצאת במצב מאתגר נורא! מתפללת בשבילכם שתמצאו את הפתרון במהרה, או שלפחות עם הגיל...

ובאמת - לא בטוח שכל הילדים שלך יהיו כך. כי זה באמת נשמע חריג, ורוב הילדים הם לא כך. מתפללת שתמצאו בבוא העת את הכוחות לילד/ים נוספ/ים, ושהם יהיו במצב הרבה יותר טוב... ❤️

וגם אפשר לספור על יד אחת את הלילות שהוא ישן ברצף מאז שהוא נולד.

ואין לו כלום, זה פשוט הילד.

הוא קם לבקבוק ונרדם חזרה, לא נשאר ער.

אס זה פחות מתיש.

אבל כן בגדול, אני בעייפות מתמדת.

הורדתי סטנדרטים בבית, והתפוקה שלי בעבודה מאד ירדה...

יש לה מחלת עור, מחלה בדרכי הנשימה, רגישות במערכת העיכול, ועיכוב גדילה מרוב שהיא חולה ומקיאה הרבה ולא אוכלת מספיק

זה לא חריג עכשיו ברמה של מחלה נדירה, והרבה כאן יכול לעבור עם הגיל (ויכול גם שלא) ועדיין אני מאמינה שזה לפחות קצת חריג.

אני מדברת על זה שהילדה אשכרה חולה בין 1/3 ל1/4 מהזמן!!! בדקתי!

לא תמיד היא חולה עם חום, אבל גם שיעולים ברמה של הקאה מה שגורם לה להיות ערה שלוש שעות בלילה זה סיוט, או שילשולים שגורמים להתעורר כמה פעמים בלילה כי שורף לה הישבן, או פריחה בעור שמגרדת לה ברמות שהיא מתעוררת או נזלת כתוצאה מאלרגיה ככה שהיא לא נושמת טוב ומתעוררת לשעתיים/ שלוש/ ארבע באמצע הלילה.

אשכרה כל לילה שלישי או רביעי!!! זה באמת נורמלי? אם כן זה מאוד יקל עליי להפסיק להתרוצץ מרופא לרופא, ויעזור לי לקבל החלטה שאני מסתפקת בילדה אחת חמודה וזהו כי ממש אין לי כח לעבור את הסיוט הזה עם עוד ילדים.

של בעיות בריאותיות

זה כן קצת חריג כשיש הרבה בעיות בריאותיות וזה מאד קשה.

נשמע שאת מנסה לטפל כפי יכולתך.

ניסית לבדוק התאמה של תזונה? רגישות יכולה לנבוע ממוצרי חלב/ ביצים/ בשר/ גלוטן/ מעובדים/ סוכר/ מטוגן ועוד.

המחלות בדרכי הנשימה מטופלות במניעה?

עם הגיל הבעיות יכולות להתאזן וגם השינה.

המצב יותר טוב ממה שהיה בעבר...

ניסינו לבדוק התאמה של תזונה, לא ראינו שיפור והיא גם ככה בררנית במזון אז הרפנו

פשוט להחזיר אותה לישון אלא נשארת ערה,

וזה קורה ממש כל לילה, בגיל שנתיים זה כן חריג.

אם הכוונה לתינוקת שמתעוררת למוצץ/מים וכו' וישר נרדמת חזרה, זה כבר פחות חריג.

וכאן בפורום אני לא מרגישה בכלל שמציירים' ציור אמהי מושלם', דווקא יש שיתוף בהרבה תחומים בגלל האנונימיות.

גם בפורום מייפים הרבה דברים ומשתיקים חלק מהקשיים שלא מסתדרים עם אידאולוגיה מסוימת.

לא פלא שבעיניך זה לא חריג,

ובעיני דווקא כן.

ומנסיון עם ילד קשה, לי היה מאוד מרפה ידיים לשמוע ש'ככה זה אצל כולם'. כי לא, לא כל התינוקות קשים לגידול באותה מידה... 

שהילדה ישנה שלושה לילות רצופים בחיים. היא בת שנתיים. זה לא חלק מהלילות, זה לא מידי פעם, וזה סופר חריג.

שאר הילדים שלי לא היו ככה, אבל 1 מתוך 4 זה לא חריג, לא כל מה שלא קורה אצל כולם נחשב חריג, רק מה שקורה אצל אחוז מאד קטן.

במשך שנה שלמה בין גיל שנה לשנתיים, זה בהחלט חריג.

למה את חושבת שזה לא חריג? את מכירה הרבה נשים שככה הילדים שלהן?

אפשר לעשות סקר כאן בפורום

של מי הילד הכי מאתגר וכו'.. מי הכי לא ישנה בלילה. .

מי הילד שלה הכי עושה בלאגנים ושטויות

וכו כו

אוהבות להגזים עם הפרטים המאתגרים, ורק אחרי חקירה מבינים שהגזימו.

למשל, הבן שלי היה צורח בנסיעות, אי אפשר היה לנסוע איתו.

לפעמים כשמישהי הייתה אומרת משהו כמו: וואי סיוט לנסוע עם תינוק, הוא כל הזמן צורח ולא מפסיק, הייתי שמחה שהנה יש עוד מישהי עם החוויה שלי, ואחרי חקירה קצרה הייתי מגלה שכשהיא אומרת 'התינוק צורח כל הזמן' היא מתכוונת שהוא צרח נניח 10-20 דק'( בזמן אמת זה באמת מרגיש נצח), ואחר כך נרדם וכשהגיעו הביתה המשיך לישון במיטה שלו.

וכשאני הייתי אומרת שהתינוק צרח כל הזמן התכוונתי כפשוטו, צרח במשך נסיעה של שעתיים, וכשהגענו הביתה עוד היה צריך להרגיע, להאכיל ולהשכיב וכו'.

וכאמור, גם כאן בפורום הרבה נשים מעלות הרבה בעיות. תיאור של תינוק כמו שאת כתבת, שמתעורר במשך שנה שלמה כל שעתיים הוא בהחלט חריג מאוד. 

שאני מרגישה שיש פה הרבה אמהות שמודות בקשיים האלו ואף משתפות אותנו בהם

ויחד עם זאת גם מעודדות שזה נכון שקשה מאוד ומטלטל מאוד השנה-שנתיים-שלוש הראשונות אבל זה עובר, הילד גודל, אפשר יותר להבין אותו וגם לומדים להסתגל לחיים החדשים עם ילד/ילדים שתלויים בנו. 

רוב מוחלט של התינוקות בגיל שנתיים ישנים לילה שלם כברירת מחדל, ופה ושם קמים לשתות/פיפי/לילות קשים יותר באופן נקודתי בתקופת מחלה.

המצב שהפותחת מתארת הוא חריג.

זה כמו שמישהו תספר שהיא ובעלה כל היום רבים, לא היתה להם שיחה טובה כבר כמה חודשים, והיא מרגישה שאין לה פרטנר

ואת תנרמלי לה את זה ותגיד שכל הזוגות רבים, נישואין זה סיוט וסתם עושים אידאליזציה כדי לשכנע אחרים ליפול בפח ולהתחתן (?).

ועל זה דברתי בשקר הגדול של האמהות

גם הילדים שלי שישנו יותר טוב בגיל שנתיים, לא ישנו לילות שלמים. אם אצלי אף ילד לא ישן בגיל שנתיים לילות שלמים, המשפט שלך לא יכול להיות נכון, גם אם את חווית אחרת או חושבת אחרת.

אבל לא היו לי לילות לבנים כי הוא חזר לישון כשהחזרתי אותו.

זה מבאס לקום פעמיים בלילה לתינוק גדול, אבל אם היא צריכה להישאר ערה איתה זה כבר משהו אחר וזה באמת גומר...

זה מאד מאתגר ובד"כ סביב גיל שנה כבר מתחילים לישון לילות, מקסימום לקום להנקה / בקבוק 10 דקות...

לפותחת, חיבוק. קשה מאד!!! שווה לחזור ליועצת שינה.

ודווקא חשוב שתדעי שזה חריג, שאת מתמודדת עם קושי לא נורמאלי.

שבעזרת ה בילדים הבאים יהיה קל הרבה יותר, 

וגם עם הנוכחית מקווה שתכנסו לשגרה שפויה...

בהצלחה!!

 כל האמהות בארץ משקרות לכולן 

גם אם זה אמיתי זה לא היה מחזיק

אם היא רוצה, שתפנה אלייך מהניק שלה.

זה ממש לא אמור להיראות ככה..

הגיוני שתינוקות קמים, אבל לא עד גיל שנתיים ולא רצוף ולא במצב שאי אפשר להרדים אותם שוב.

נשמע ממש קשוח, ואת נשמעת מאוד עייפה ולא מצליחה להחזיק את התקווה.

ממש מתסכל שלא מוצאים בעיה. כנראה משהו פיזי שהוביל להתנהגותי,

אבל צריך מאוד להיזהר עם קביעות כאלו כי ממש יכול להיות שזה לא זה.

אולי שווה לשקול ייעוץ שינה נוסף אצל מדריכת הורים, ככה תקבלו את כל המעטפת, ועדיין להתייעץ עם רופא מתי לחשוד בבעיה שהיא לא התנהגותית (כמו חוסר נוחות לפני השינה, שינוי בתיאבון ומדדים אחרים)

יש ילדים שמפתחים חולי מסיבות רגשיות, הכל יכול להיות.

היא נמצאת במסגרת במהלך היום?

היא מקבלת מעטפת של חום, ביטחון, אהבה ותשומת לב? (לא בקטע מאשים, פשוט למצוא אם יכול להיות חסר ומהו)

האם היה איזה עיסוק מיוחד עם בן משפחה אחר? (מחלה או אבל לא עלינו)

התערבות של אנשים אחרים בחיים שלכם?

השלכות מלחמה? מילואים?

כלומר, חוץ מזה שאת לא ישנה כי את ערה איתה, יש עוד איזה משהו משמעותי אצלך או אצלה שקרה בשנתיים האחרונות?

אם הכל ממש תקין וגם רפואית תקין, שווה ללכת על תהליך שילמד אותה לישון טוב. הגוף שלה גם זקוק לזה.

לא פירטת על התהליך של היועצת שינה, לא ברור אם זה עבד או לא עבד, איך היועצת ומה ההנחיות שהיא נתנה. עם יועצת שינה טובה בתהליך את אמורה לישון. אם היא ישנה או לא, זה כבר עניין אחר, אבל למה את לא ישנה? משהו בתהליך נשמע לי לא עד הסוף.

או ששווה להחליף מדריכה/ שיטת הדרכה, או שאתם באמצע התהליך וצריך לדבוק בו, או שאת צריכה להתחזק יותר ביישום התהליך שהוא לטובתכם.

קשה להבין מה בדיוק לא עובד שם.

בכל מקרה, מקווה ממש שישתפר ככל שהיא תגדל יותר ותלמד לעבור מחזורי שינה בצורה טובה.

לגבייך, זה לא הזמן לחשוב מה יהיה הלאה ולקבור חלומות או להביט בפסימיות על החיים.

תסתכלי על החצי שנה הקרובה ותקבלי החלטות רק לגבי תקופת הזמן הזו, בתקווה שעוד חצי שנה החיים שלכם ייראו אחרת, וממש יש מצב שזה יקרה!

שווה לשקול טיפול רגשי/ שיחות בשבילך.

יכול להיות שזו רק העייפות שמדברת מגרונך, וככל שתשני יותר זה יעלם, אבל זה יכול להיות שכבר הקושי הוא מעבר, וצריך לתת לזה התייחסות ומענה.

מסגרת חמה וטובה, ואנחנו מאוד מרוצים. הכנסתי אותה לשם עם הרבה חששות... עד גיל 9 חודשים היא הייתה איתי בבית ומאז היא באותה מסגרת.

במהלך השנתיים האחרונות לא היה משהו חריג מלבד המלחמה ומילואים כמובן, אבל זה היה גם לפני המילואים. במהלך ההריון שלה חווינו אירוע משפחתי מטלטל, לא יודעת כמה זה קשור.

היועצת שינה מאוד עזרה! ממצב שהילדה נרדמת רק על הידיים, היא נרדמת לבד לגמרי כשהיא בריאה. והיא מתעוררת רק פעם אחת בלילה שהיא בריאה ולא המון פעמים. לי אישית קשה לגמול אותה מהפעם הזאת כי היא בתת משקל מרוב שהיא חולה הרבה והרבה פעמים בלי תאבון ועם הקאות ושילשולים (יש רגישות במערכת העיכול, ויש אלרגיה מאובחנת ומטופלת, היה בינקות ריפלוקס שעדיין נותן את אותותיו, זה אשכרה ממשיך בקטנה גם בגיל הזה כל הרגישות במערכת העיכול)

רפואית יש כמה מחלות רקע, ככה שלא בדיוק הכל תקין. ברוך ה' זה לא משהו איום ונורא, היא מטופלת תרופתית ובערך 2/3-3/4 מהזמן היא בסדר, כלומר קמה רק פעם אחת בלילה וחוזרת לישון מייד אחרי הבקבוק.

תודה יקרה על העידוד, תודה, הלוואי ואת צודקת

השאלה מה גורם לה להיות חולה הרבה.

הייתי מתמקדת בזה ולא בשינה.

תנסי לזהות דפוסים מתי היא נהית חולה, בהחלט יכול להיות גם רגשי.

לא הבנתי אם המחלות רקע הם הגורמות למחלות הרבות או שזה לא קשור.

בכל מקרה, יכול להיות נגיד שבתקופת הריפלוקס היא עשתה הקשר ששווה לה להיות חולה כדי לקבל תשומת לב בלילה והיום היא נהיית חולה כדי לקבל את זה.

שמה סימני שאלה כי לא ממש הבנתי את כל ההשתלשלות וגם לא תמיד ניתן לדעת בוודאות.

אני חושבת שהדרכת הורים תסייע לך, יחד עם תמיכה רגשית עבורך,

וגם טיפולים אלטרנטיביים בשבילה.

זה ממש יכול לעזור לכם לעצור את המעגל הזה.

מבחינת רפואה מערבית אתם עושים הכל, ממליצה לך לתת לזה צ'אנס.

אבל זה צריך להיות בשילוב של טיפול אלטרנטיבי לה, ושחרור רגשי אצלך, כי אם כל פעם שהיא חולה את משליכה על המחלה הזאת את כל ההיסטוריה וכבר רואה איך את לא הולכת לישון בלילה, זה יקשה על הילדה להתגבר על ניצני המחלה ולחזור לקו הבריאות, כי מבחינת הילדה אם אמא מפחדת שאחרי האפצי הזה אני אמורה להיות חולה שלושה ימים, היא בטח יודעת. אז אני בטח אהיה חולה עכשיו שלושה ימים.

ואז התגובה הרגשית שלנו גורמת למציאות להתגשם.

שתדעי שמערכת חיסונית מושפעת מאוד ממצב רגשי. אז יכול להיות שהכל יעבור מעצמו עוד עמה חודשים, ויכול להיות שלאור העבר, צריך לעשות פעולה אקטיבית כדי לעלות על דרך המלך.

אז אם לא קשה לך זה הצעדים שהייתי עושה:

1. הדרכת הורים

2. ממשיכה עם היועצת שינה (אם היא מדריכת הורים אז עדיף מישהי אחת שלא תתבלבלי עם מיליון שיטות)

3. טיפול רגשי לך, וטיפול אלטרנטיבי לה.

4. המשך מעקב רפואי ותזונה רק כדי לסגור את הפינה שלא מפספסים משהו חשוב, אבל בלי להסתחרר רגשית.

חלק מהטיפול הרגשי, זה להסיר את האשמה וחוסר הביטחון בהורות. אני לא חושבת שעשיתם משהו לא בסדר או לא נכון, אבל אני כן חושבת (במגבלות מה שהצלחתי להבין) שיש לכם יכולת לשנות את הכיוון ולהשפיע אקטיבית על המציאות עכשיו.

זה כמו שנתקע לך האוטו, את לא אשמה בזה, זה לא שעשית משהו לא נכון, רצה הגורל שזו תהיה ההתמודדות שלך, אבל זה לא אומר שאין לך את היכולת לצאת מהבוץ ולהזמין גרר...

מקווה שכתבתי מובן..

בהצלחה!

הדרכת הורים שתתמקד במה? אשמח לקצת הכוונה כי לא כל כך הבנתי איך זה קשור

איזה טיפול אלטרנטיבי למשל היית מציעה? עתבו פה מוח אחד שאני לא מכירה, טיפול אנרגטי שאני במחילה אבל ממש לא מאמינה בזה... על איזה כיוון לברר? חשבתי אולי דיקור סיני, אבל לא יודעת אם זה מתאים.

המחלות רקע בהחלט קשורות וגורמות להרבה חולי ובכללי להחלשה של מערכות ויותר רגישות. תראי, זה מדעי.. גם הרופא אומר את זה.....

תודה רבה על התגובות המושקעות, בכללי אני מאוד נהנית לקרוא אותך

בחלק שלך בתהליך מול החלק שלה.

יכול להיות שהדרכת שינה נותנת מענה לזה, אבל בגלל שיש את כל המחלות אני לא בטוחה שזה מספיק.

מבחינת טיפול אלטרנטיבי אני גם חשבתי על דיקור סיני, אבל לא בטוחה מה כדאי, אפשר להתייעץ עם רופא ילדים מה נותנים בגיל הזה.

הרבה פעמים מצב רפואי אובייקטיבי גורם לקושי רגשי שמזין בעיות רגשיות ואז כדי להתגבר על הבעיה צריך לפתור גם את הבעיה הרפואית וגם את הבעיה הרגשית.

לפעמים הבעיה הרפואית כבר לא רלוונטית אבל ההתנהגות ממשיכה כי הרגשי/ נפשי ממשיך את זה.

נגיד אם היא סבלה מריפלוקס והקיאה הרבה, וכל הקאה את קמה אליה, אז היא עושה הקשר שבשביל שתקומי היא צריכה להקיא. ואז גם אחרי תקופת הריפלוקס היא תמשיך להקיא.

ולכן הטיפול במב כזה יהיה לא לקום אליה כשהיא מקיאה.

זה נשמע נורא, אבל בסוף זה מה שעוזר למצבים כאלה.

היה פה לא מזמן שרשור על הפסקות נשימה בדיוק מהסוג הזה.

כלומר זה יכול להתחיל מגיל ממש ממש קטן.

אז הדרכת הורים עוזרת לדבר הזה.

וגם אם המצב הוא 100% מדעי, יש צעדים שצריך לעשות עכשיו (ברמה המנטלית) כדי למנוע מהמצב הרפואי להפוך לכרוני.

כלומר כשכותבים שבהמשך זה משתפר, זה בתנאי שאין התניה שלילית שהורסת את המצב הטבעי שבו ילד ישן לילה שלם.

בקיצור, כל עוד יש בעיה רפואית שמטופלת עם תרופות, יכול להיות שכדאי לחכות ולראות איך מתפתח,

אבל אם את חושבת שיכול להיות שכבר נכנסתם למערבולת רגשית (והאמת קשה מאוד לא להגיע לשם לאורך שנתיים לכן אני מניחה שאתם כבר שם)

אז הדרכת הורים יכולה לסייע להחזיר אתכם למסלול לפחות מהבחינה הזאת.

הרבה פעמים כשאני לא בטוחה אם יש מעורבות רגשית, אני בודקת את התגובה כשאני לא בסביבה בכלל. למשל ילד שנרדם יפה אצל סבא וסבתא בלעדי, אני אבדוק כמה פעמים, ואם אני רואה דפוס שאצלם ישן יפה, אז אני יודעת שפיזיולוגית הוא יכול לישון לבד והעבודה פה היא יותר במישור הרגשי.

למשל יש לי ילדה גדולה שמפספסת, מחוץ לבית היא לא מפספסת. זה נותן לי מדד חשוב בתמונה.

תראי, בסוף תעשי מה שאת מרגישה שהכי נכון ג'י את מכירה את במציאות לאשורה.

אנחנו יכולות רק לזרוק כיוונים לבדיקה..

מן הסתם בדקתם...

אבל רק שואלת כי הבת שלי הייתה תקופה מאד ארוכה לא ישנה כמו שצריך בלילה ובסוף גילינו שהיו לה תולעים.

וחיבוק גדול! זה לא פשוט

מתוך כל ה103839 פעמים של יקיצות בלילה, פעם אחת הייתה תולעים.

תודה על החיבוק

נשמע מורכב ממש,

לא פירטת מה יש לילדה ומה כבר ניסיתם,

אולי אם תפרטי יהיו כאן הצעות קונקרטיות מה לעשות.

למשל, אולי לתת לה לישון אתכם במיטה/על מזרון על הרצפה קרוב אליכם? אולי לחלק את הלילה בינך לבין בעלך כדי שלכל אחד יהיו לפחות כמה שעות שינה רצופות? וכדו'...

וחיבוק גדול!

ותדעי שזה כן משתפר בהמשך, גם אם כרגע זה לא נראה ככה... 

יש לה רגישות במערכת העיכול, משהו בדרכי הנשימה, ועוד משהו בעור... היא מטופלת תרופתית ויש הטבה, אבל עדיין קשה ממש

מתלבטת, יתכן שאיתנו בחדר יהיה לה קל יותר? מעניין לשקול את זה

תודה על החיבוק והעידוד!

אם היא ערה כל הלילה, היא ישנה ביום הרבה בגן? היא מדברת קצת או מתקשרת בצורה סבירה?

איך היא מבחינה התנהגותית? גם מולכם וגם במעון (היא במסגרת?)

גם לי נשמע חריג, וששווה לדבר עם מדריכת הורים שהיא גם יועצת שינה בגישה שמתאימה לכם ולנסות לפרק את הסיטואציה ולהבין איך לגשת לזה.

פרקטית כרגע הייתי דואגת שמישהו יהיה איתה בערך שעה שעה וחצי ותשני לפני הלילה כדי שתגיעי ללילות כרגע פחות מותשת. מנסיון זה מציל חיים ואת השפיות.

ודבר אחרון, רק שתדעי שיש ילדים שיותר מאתגרים אותנו בצורות שונות, וכשזה ילד ראשון זה מפחיד ואולי מרתיע מלחשוב על ילדים נוספים. לא אומרת שאת חייבת ואם תרצי תגיעי לשם רק כשאת מוכנה כמובן, אבל תדעי שכמו שילד נוסף יכול להיות כמוה (ותגיעי לזה הרבה יותר מוכנה..), הוא גם יכול להיות הרבה יותר קל ונוח. אז אל תחשבי על זה כרגע כי נשמע שאת על הקצה, אבל רק תשמרי את העידוד הזה כשהמחשבות קופצות קדימה

היא לא ערה כל הלילה

היא ערה בערך 1/3 או 1/4 מהלילות, למשך שעה, שעתיים, שלוש, ארבע... נגיד שעתיים בממוצע.

אחרי לילה כזה לפעמים מתעוררת מאוחר ולפעמים לא

סתם ככה ישנה 12 שעות בלילה

במעון עושה שנצ של שעתיים

מתקשרת מהמם, ממוצע ואפילו מעל הממוצע

את יודעת, בודקת גבולות כמו כל ילדה בת שנתיים אבל סה״כ אופי מדהים ונוח, פעלתנית, סקרנית, ילדה מחבקת ומהממת, אנרגטית וגם יודעת לשבת ולהתרכז כשהיא מציירת או משחילה חרוזים, מאוד אוהבת ספרים ויצירות, מבשלת לבובות שלה מלא ואוהבת להיות איתי במטבח, מותק של ילדה במהלך היום!

אפשר אולי לבקש מרופא שיתנו לכם בדיקה בשבילה במעבדת שינה?

אולי במעבדת שינה יראו אם השינה שלה איכותית או לא, מחזורי השינה שלה וכו'..

השאלה אם זה בכלל פרקטי בגיל הזה?

והאם זה באמת בעיה בשינה או בכל המסביב והעניינים הרפואיים 

ממה שחשבתי בהתחלה.

מחרפן בהחלט, אני חווה את זה כרגע עם ילדה יותר קטנה. זה באמת קשה. מאד מאד. אבל זה שזה לא כ-ל הלילה זה פרט משמעותי.

הבת שלי הולכת לישון סביב 20-20:30, קמה לשעה עד 4 שעות באזור 12-1, וקמה ב6 כזה.

יש גם לילות טובים שהיא אוכלת וחוזרת לישון, ויש קיצוניים של 4 שעות ערות, אבל בממוצע, כמו שאת מתארת - שעה וחצי שעתיים ערות. יכול גם להיות בין 1 ל3 בלילה.

כשאני כמובן צריכה לקום ב6 לעבודה אם לא לפני.

וזה ממש משפיע. אני עייפה, אני מפלצת, אני לא אפילו בחצי מהתפוקה שלי בעבודה, אני עצבנית ואין לי כח לכלום. יש ימים שאפילו רק החרדה מזה שהיא תיכף תתעורר לא נותנת לי לישון מוקדם יותר.

מה עוזר לי -

- לנסות לסיים את כל מה שדחוף למחר לפני שהיא הולכת לישון, ולהירדם יחד איתה. ככה שהלילה שלי מחולק ללפני ואחרי חלון הערות שלה, אבל במצטבר הוא ארוך יותר מ3 שעות.

- לשנוצ בערב כשהיא באחריות מישהו אחר

- לקחת מדי פעם יום מחלה ולישון

- להעיר את בעלי כשזה קיצוני לי (גם אם זה לילה ממוצע, אבל אם אני על הקצה)

- להפריד חדרים!!! היא היתה עם אחיה באותו חדר וזה ממש הפריע לשניהם לישון. אין לי הסבר הגיוני כי הם לא נוחרים או מדברים מתוך שינה אבל השינה שלו פשוט השתפרה פלאים אחרי שהפרדנו אותם. (היה קם באמצע הלילה לבקבוק וחוזר לישון ועכשיו הוא ישן רצוף)

היא ישנה איתנו ואני חושדת שלהפריד אותה לחדר אחר יעזור, אבל קצת חוששת כי היא קטנה ומפחדת לא לשמוע אותה אם כן תקום.

- לדאוג לטמפרטורת חדר נעימה בשבילם - אצלנו הם מתעוררים יותר כשקר או חם להם

- להחליף חיתול באמצע הלילה כשהיא ישנה - היא מתעוררת יותר כשהוא מלא.

שום דבר ממה שכתבתי הוא לא פתרון קסם, ואני עדיין עייפה תמידית וצמאה לשינה ולקצת שקט.

הדבר היחיד שעוזר זה הידיעה שגם תקופוץ ממש קשות ותובעניות עם הילדים בעבר נראו לי כאילו הם לא ייגמרו לעולם (זה באמת התחושה הכי מיאשת שיש), אבל הן עברו. וגם זה יעבור, עם השפיות שלי או בלעדיה 😅

אז אני פה בשביל להראות שאפשר לעבור אתגר כזה עצום, להשאר שפויים, ולרצות עוד....

עד שהתאומות היו בגיל רבע ל3!!! לא ישנתי יותר מחצי שעה ברצף.

וגם הן...

הן רק ינקו, לא לקחו בקבוק ולא מוצץ. הייתי המוצץ שלהן עד גיל שנתיים ורבע.

אין לי מושג איך באמת שרדתי והלכתי יומיום לעבודה.

כשהן קצת גדלו והילדים בבית יכלו לעזור, הייתי נחה בצהריים.

בעלי- לא רלוונטי בלילות, אבל אם בעלך כן- לעשות תורנות, לילה-לילה או חצי לילה את חצי הוא.

לנצל כל רגע במהלך היום לשינה. וגם לזמן אישי ומפנק עבורך וגם לכם באופן זוגי 

(אני יודעת שלא ציינת את זה בהודעה שלך, אבל מנסיון- זה פוגע בזוגיות ובאנטימיות. אני הייתי בטוחה שלעולם נשאר אבא ואמא. ולא נדע יותר איך זה להיות בעל ואישה)

ולהבין שזה בסוף יעבור

יש תינוקות שבשנותיהם הראשונות הגידול שלהם קשה יותר

אבל בהמשך הם נרגעים, מתפתחים, גדלים ומביאים הרבה נחת.

בהצלחה יקרה

שיהיה לכם ממנה הרבה נחת

ושיהיה לכם הרבה כח וסיעתא דשמייא

תודה רבה על התגובה הזאת

וואי איך שרדת?? ונשמעת סיטואציה הרבה יותר מאתגרת משלי! באמת שואלת, אני לא מצליחה לתפקד בעבודה בימים שהיא קמה מיליון בלילה! אני גמורה! מותשת! המוח שלי לא עובד, אני רעבה כל הזמן ואפילו מדוכדכת...

כמו שכתבת לגמרי משפיע על הזוגיות והאינטימיות, משפיע על המעגל החברתי שלי, משפיע על כל החיים...

באמת מרגישה שהחיים סוגרים עליי, שזה כל עולמי במובן השלילי של הביטוי..

הלוואי הלוואי שזה עניין של זמן ושהישועה מעבר לדלת, תודה על התקווה

בעז"ה

כמובן שלא הכל יפתר מיד. אבל דברים ישתפרו לאט לאט

הבת שלי עם אוטופיק דרמטיטיס וכשהיתה תינוקת קטנה (4-10,12 חודשים)

היתה המוןןןן בוכה מתוך שינה

כי מסכנה גירד לה ממש

ואני חשבתי טוב זה יובש שמתי לה קרם לחות

אבל אז זה כבר נהיה לא סבבה

לקחנו לרופא עור שנתן סטרואידים חזקים לתקופה קצובה

וברוך ה׳ זה ממש איזן אותה

היא הצליחה לישון בנחת…

עדיין העור שלה רגיש מאוד (עכשיו היא עם הרבה עקיצות ואם אני שמה לה קצר בלילה היא מתחילה מתוך שינה להתגרד ומתעוררת צורחת) אבל ברגיל זה ממש עזר לה לשינה… מניחה שניסיתם כבר רופאי עור אבל עדיין מעלה

ובקשר לרפואה אלטרנטיבית

דיקור סיני יכול מאודד לעזור לבעיות נשימה

מאוד

וגם אוסטאופתיה

ממש תודה, כיוונים מעולים!

סטרואידים היא כבר מקבלת במינונים משתנים לפי עונות השנה חחח

אבל אולי באמת דיקור או אוסתאופתיה

תודה רבה יקרה 

בגדול סטרואידים של הפה לא תמיד עוזרים לשל העור זה לא אותו טיפול. הבת שלי טופלה במשחה שהרופא רקח לה מ2 מסוג מסויים של משחת סטרואידים, סוג מסויים של ווזלין, ואיזו משחה אנטיביוטית כדי שהפצעים שלה לא יזדהמו

בהתקפים הקשים רק זה עזר לה מסכנה…

ותבררי על אלטרנטיבי בקופה

במכבי יש ממש רופאת הכוונה את באה אליה עם הילדה מסבירה את הבעיות והיא מציעה לך את הטיפולים שיכולים לעזור באותם נושאים

מזה עזר

חמודי זה היה לו ממש קשוח

הוא לא הפסייקק לפלוט אבל ירד ממש בתדירות וגם פחות בכה, נהיה יותר רגוע

לתינוק (היה בזמנו כשאובחן בן חודשיים וחצי) פניסטיל/טינדן

והוא הורה לי לתת לו את המינון של כל היום לפני השינה.

לדבריו- התינוק חייב לישון לילה וגם ההורים שלו

ותינוק כאוב/מתגרד לא יכול לישון.

אז בתקופות של התפרצות אכן עשיתי כך (זה מרדים מאד)

אבל את חייבת אישור רופא בשביל זה, כי זה לקחת מינון משולש לפני השינה.

נותנים רק לתקופות קצובות כי זה עובר את מחסום הדם מוח משהו כזה וזה ממש לא בריא

מעבר לזה היא מקבלת תרופה נוגדת אלרגיה ללא אנטיהיסמינים אז אין את ההשפעה המרדימה

על האתגר וההתמודדות.

לא קראתי את התגובות אז מקוה שלא חוזרת על מה שכתבו לך.

הבן שלי בגיל של הבת שלך היה חולה בלי סוף כל שני וחמישי כמעט לא היה במעון, והלילות היו בהתאם.

התחלנו לתת לו מידי יום דובון ברזל של אלטמן, ויטמין סי גם בפלחי תפוז ג'לי, ופרביוטיקה בדובוני שוקולד כאלה. הוא ממש אוהב את זה. והפלא ופלא ב"ה הבחור התחזק ב"ה כבר כמה חודשים טובים לא חולה בכלל אפילו לא צינון.  שמח ואנרגטי. תודה לה' שנתן לנו את העצה והרעיון. תנסי ממש ממליצה

את התוספים. אבל חשוב לקחת בקביעות יום יום, אחרי שבועיים כבר ראינו שיפור

בהצלחה רבה יקרה

גם אצלנו תאבון זה חלק מהעניין

מחר נלך לסופר פארם בע"ה!!! זה דורש התייעצות עם רופא או שאפשר על דעת עצמי?

הראשון שיש כזה אופי של ילד..  

יכולה להגיד לך שהילדים שלי לא ישנים טוב, ויש חי גם מתבגרים.. אז נכון שזה לא לילות לבנים, אבל הקימות האינסופיות של כל אחד בתורו, עד שהגדולים נרדמים מתחיל סבב ב עם הקטנים.

יש לי גם בת שנתיים שעדיין יונקת וקמה בלילות, ולפעמים ערה גם שעות, ממש לא בתדירות שאת מתארת, אבל עדיין מעייף. ובכל זאת מפרספקטיבה של שנים יכולה להגיד לך שזה שווה ומשתפר ויש ביניהם גם ילדים נוחים יותר.

אז את לא צריכה להילחץ מעכשיו ממה שיהיה.

ודבר שני, מסכימה עם מי שכתבה פה שהייתי חושבת להעביר אותה לישון אתכם, אם את מצליחה לישון איתה, יכול להיות שזה כל מה שהיא צריכה. גם אם היא קמה מכאבים או שיעולים, יכול להיות שהנוכחות שלכם תרגיע אותה מספיק כדי להסתובב לצד השני.  

אתם הורים טובים לא דפוקים בכלל וברטר אבל ברור שאת מרגישה ככה כשלא ישנה.

הייתי שם

הרגשתי שכבר בא לי למות מחוסר שינה.

לא יכולתי חהשלים ביום וגם אם כן קצת פה ושם השתוקקתי ללילה שלם או לפחות ליותר משעתיים רצוף.

מזדהה איתך כל כך.

אצלנו השתפר משמעותית בגיל שנה וחצי.

הגענו כבר כמה פעמים למיון מרוב שלא ידענו מה יש לה.

היתה צורחת בלילות וזו ילדה לא ראשונה..

בדיעבד מה שאני חושבת שאצלנו היה שהיציאות שלה לא היו סדירות ואומנם לא היתה לה ממש עצירות אבל היתה עושה פעם בכמה ימים ואני חושבת שבכללי המערכת של העיכול והמעיים שלה פשוט התפתחה לאט והתחלנו לתת לה בקביעות נורמלקס וזה שיפר פלאים את המערכת עיכול שלה בעקיפין גם את השינה.

שוב זו לא אבחנה רפואית רק לב של אמא.

זה סיוט ורק כשהתחלתי לישון שוב הבנתי כמה חיתי על אויר ואיך בכלל שרדתי.

בחודשים האחרונים לפני שהשתפר כבר בעלי נרתם להתעוררות בלילות והיינונעושים לילה לילה זה קצת עזר לשפיות הזמנית.

שולחת לך חיבוק גדול זה באמת קשה מנשוא לא לישון

אולי היא התרגלה לישון במשך היום (במעון) והיום והלילה הפוכים.

אולי כדאי לראות איך לחזק אצלה את מערכת החיסון, או להעביר למסגרת קטנה יותר שתידבק פחות.

חוץ מזה כמו שאמרו לפניי - למצוא זמנים שבהם את כן יכולה לישון כי אפשר לאבד את השפיות ככה...

ילד שלישי שלי

חולה המון.

אני יכולה לספור על כף יד אחת את הלילות שישן לילה רצוף.

מסתובב בלילות.

מתלונן

לפעמים פשוט מתעורר.

לאו דווקא קשור לוירוסים.

לא יודע לישון רצוף. כל לילה הפתעה חדשה.

סיוט.

והוא גם קם ב5 או 6 בבוקר בשגרה.

במצבים חריגים 7 או 7 וחצי.חריגים 

הכי קשוח שלי מבין השלושה.

וכן, גם אני כרגע לא שוקלת יותר ללדת בדיוק בגלל החוסר שינה הפסיכי הזה.

זה לא שפוי. את נורמלית לגמרי.

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡