איך החלטתן על קו וגישה חינוכית בבית?אנונימית בהו"ל

הילדון המתוק שלי בן שנה וחצי, גם בגלל שהוא בכור ואנחנו הורים צעירים וטריים וגם בגלל כל מיני נסיבות כמו מילואים, עניינים רפואיים, עומס מטורף ועוד עניינים שהקשו עלינו את השגרה וגרמו לנו להיות על הקצה בשנה האחרונה נוצרה סיטואציה שאני לא כ"כ מרוצה מצורת החינוך שלו.

אני מרגישה שאני "רכה מדיי" עכשיו זה לא רע להיות רכה, ואני מאוד מתחברת לגישה ההיקשרותית ולזה שאני צריכה להיות משענת, מקום בטוח מחבק אוהב ומקבל תמיד, אני פשוט מרגישה שאני הרבה פעמים "מוותרת" לקטנצ'יק שלי ולא מצליחה באמת להציב גבול כמו שהייתי רוצה. נוצר מצב שהילד שלי מאוד בררן באוכל, לא אוכל הרבה, מה שאוכל לא בהכרח בריא כ"כ, הוא מתעורר עדיין בלילה כי הוא לא אוכל מספיק ואז רעב ואני פחות מאמינה בלתת לו לבכות, ולאחרונה הוא התחיל "לנצל" את זה ולא רק לקום לאכול, אלא מתחיל במסיבת פיג'מות ורוצה לצאת לשחק... אני גם מאוד מופעלת מהבכי שלו, וזה גורם לי לוותר מדיי בקלות, גם כשהדבר הנכון זה להציב גבול.

באופן כללי גם דברים כמו לא נוגעים בתנור/ לא רצים לכביש מטבע הדברים הוא מבין חלקית בגיל הזה וגם מאוד אוהב לבדוק גבולות אז אני צריכה להציב גבול חד משמעי, כשזה מסוכן זה נורא ברור לי, אבל אני מוצאת את עצמי מרימה את הקול ואומרת שזה אסור ומסוכן ונו נו נו.. והוא מחקה אותי "נו נו נו, פויה!" וממשיך בחיוך שובב וכובש ואני פשוט בד"כ מרימה אותו ומסיחה את דעתו ולא מרגישה שהגבול עבר ומתבאסת שכאילו צעקתי "לשווא" ושהרמת קול נהייתה דבר די שגרתי. מצד אחד אני מאמינה שמותר להרים את הקול וחובה להציב גבולות בכללי ובטח בדברים מסוכנים, מצד שני - אולי יש דרך אחרת שהוא יבין יותר?

אני תוהה לעצמי איך אני יכולה ללמוד להציב גבולות בצורה נכונה? איך בכלל לגשת לזה? איך "לתקן" את הרגלי השינה והאכילה שלו?

מצד אחד שיהיה פה סדר בבית ויהיה אפשר לנשום לרווחה ולא לרדוף אחריו ללא הפסקה ולהיות על תקן שוטרת, מצד שני שתהיה פה אווירה נעימה וכיפית ושמחה ושיהיה יותר מותר מאסור בבית

איך עושים שגבול יהיה גבול? איך מציבים גבולות בנעימות? איך מסיימים יום לא מותשות? איך נהיים עם בטחון בהורות שלי?

יש לכן מחשבות בנושא? מקום שאפשר לקרוא בו בצורה מסודרת על גישות חינוכיות שונות ועל כלים? פודקאסטים, ספרים?

פחות מחפשת המלצה גורפת על עינת נתן שנשמעת לי מקסימה, פשוט מחפשת משהו שיותר פורש בפניי מגוון גישות שאוכל לראות מה מתאים לנו כבית ומה פחות. אפילו שמות של גישות שאפשר להתחיל לקרוא בויקיפדיה.

אציין גם שיש חילוקי דעות ביני לבין בעלי בנושא ואנחנו תוהים איך לייצר קו אחיד בבית ומחפשים ממש משהו שישלב סדר וגבולות ברורים, אבל לא משהו נוקשה וכן עם הרבה חום ואהבה.

קיצר מבולבלת. מרגישה טירונית, אבל אני באמת טירונית 😅

אשמח לעזרה וכיוונים ואנחנו פחות בקטע של הדרכת הורים כרגע, לא מרגישים שהמצב איום ונורא, חושבים שנוכל להסתדר לבד בינתיים רק רוצים סדר בבלאגן. אנחנו גם הולכים להשקיע בזה זמן וקבענו לעצמנו בתקופה הקרובה בע"ה דייט שבועי שיעסוק בנושאים האלו.

ממש אודה לעזרתכן כי אני קצת אבודה והרבה מבולבלת ;)

כשכתבת קו חינוכי - חשבתי שאת מתכוונת מבחינה תורניתמתואמת

מה שאת מתארת זה קצת אחרת, ואלה דברים שיכולים להשתנות הרבה פעמים במהלך החיים ואפילו בהתאם לכל ילד בפני עצמו...

אז לא קראתי לעומק את הדילמות שלך, אבל נשמע שיש עם הקטן שלכם הרבה דברים מורכבים, ובהחלט קשה להחליט ככה על גישה חינוכית אחידה ונוקשה... אז רק שלא יהיו לך נקיפות מצפון

מעבר לזה - אלה באמת דברים ספציפיים שיש לשקול בכל מקרה לגופו...

מסכימה שצריך לחפש גישה כלשהי להיצמד אליהשופטים

אבל כל מה שתיארת מזכיר את רוב הפעוטות בגיל הזה, שלא תהי מודאגת מדי

.

אני אהבתי את הספרים של לייף סנטר ואת הספר של הרב יעקובזון, יש לו שיעורים בקול הלשון, הלוואי והיינו מצליחים ליישם. 

אני חושבת שלא נכון להצמד לגישה חינוכית אחתמתנות קטנות ♥️

זה מוביל לנוקשות , ולא משנה מה הגישה. אני חושבת שנכון יותר ללמוד, לשמע , להקשיב לכמה גישות, ולקחת מה שמתאים לכם. דרך שעובדת עם ילד אחד, לא נכונה לאחיו  וזה גם משתנה בגילאים שונים, סיטואציות שונות ושלבי חיים שונים.

בעיני הגישות פותחות כיווני מחשיבה, מעלות דברים למודעות. וכל המיקס הזה מתחבר עם האינטואיציה ההורית שלנו שמולידה את דרך הפעולה באותו הרגע.

היצמדות לגישה אחת פוגעת באינטואיציה, וגם מביאה בעיני לנוקשות בדרך שלנו כהורים , התנהגות בסגנון מסןים לפי הגישה שלא תמיד מתאימה לסיטואציה, ולילד הספציפי בשלב בו הוא נמצא.  

מסכימה ממש.קמה ש.
מסכימה איתך מאד מאדעץ הלבבות💖

בעד להרחיב את הידע באמצעות קריאה של תוכן מקצועי לגבי גישות שונות ולהיות מחוברים לאינטואיציות ולקול ההורי שבדכ מכוון אותנו נכון בהתאם לילד.

כרגע נשמע שהכיוון הוא לסדר לעצמכם קצת את אזורי הגבולות.

מה ממש חשוב לכם שלא יעברו עליו בבית. תכתבו לעצמכם כמה נקודות כאלהמ( לא הרבה).

התנהגויות שאתם רוצים לעודד.

והתנהגויות שאתם מעדיפים שלא יהיו קיימות אבל לא באופן קריטי ומובהק, עם מרחב גמישות.

לגבי ההתנהגויות שאתם לא מוכנים לקבל תהיו עקביים וברורים באמירת הלא. בקו אחיד של שניכם.

הילד יזהה את העקביות והתתנהגות תמוגר בע"ה.

בהצלחה רבה!

 

וממליצהעץ הלבבות💖

על הספרים של חיים עומר-  הסמכות החדשה.

שיטל הסלים- האדומים, הכתומים והירוקים.

שהזכרתי בהודעה הקודמת זה שיטה של רוס, גם שווה קריאה. 

אצלנוoo
כל אחד בנה לעצמו קו חינוכי מול הילדים לפי האישיות שלו, יש דברים דומים ויש שונים, אנחנו מתייחסים לשוני כמו כל פער אחר בזוגיות.


אני בניתי גישה ע״פ התוצאות הרצויות, היה לי חלום של בית עם אווירה רגועה, הורים וילדים רגועים, מתקשרים בנעימות, ילדים שמתנסים ולומדים להיות מבוגרים טובים, משפחה שחיה יחד בכיף.


הדרך להשיג את התוצאה היתה ניסוי וטעייה, למידה והתפתחות.


עיקרי הדרך הם: סבלנות, גמישות, עקביות, בחירת קווים אדומים ולמידה מתמדת (מטעויות ומידע של אחרים)

אני ממליצה בחוםאחינועמית

על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו, איך להקשיב כך שהילדים ידברו", מאוד מאוד אוהבת את הגישה של הספר והוא מאוד פרקטי.

הוא גמיש וגם יש בו גישה חומלת כלפי ההורים, כלומר זה בסדר אם נעשה טעויות, והילדים שלנו לא רובוטים, אין 100% אף פעם אבל הגישה הכללית היא להבין את המקום של הילד, להבין את עצמך ושזה יעבוד בהרמוניה עד כמה שאפשר. להיות עקבית עם הגבולות אבל לא בקשיחות.

להיות יצירתית ולסמוך על עצמך כאמא.

(כל זה נשמע נורא באוויר אבל זה באמת ספר פרקטי עם הרבה דוגמאות מציאותיות ביותר...)

 

קניתי אותו לעצמי וקראתי כמה פעמים.

לגבי חילוקי דעות, זה הגיוני וטבעי.

אם את קוראת ספר או הולכת להרצאה אפשר להעלות נקודה לדיון זוגי, את ממילא לא מקובעת בגישה ספציפית אז בעיניי זו הזדמנות טובה לדון ולחשוב יחד.

ואתם יכולים להיות בגישות שונות כל עוד אתם עקביים ומגבים אחד את השני מול הילד (גם אם לא מסכימים תמיד).

 

תודה לכן, נראה לי שלא הובנתי.אנונימית בהו"ל

תכלס חוץ מאינטואיציה, איך החלטתן איך לפעול? לא מחפשת גישה, אלא לבנות לעצמי גישה... כן שיהיה קו אחיד בבית, תמיד יש יוצאי דופן.. אני לא בן אדם נוקשה, אם כבר לכיוון ההפוך 😅

איפה אפשר לקרוא על זה?

אני רואה שלפעמים מוזכר כל מיני אדלר, שפר, היקשרותית, התנהגותית, וינקוט כאלה.. איפה אפשר לקרוא על הגישות שיש כדי לסדר לעצמי את המחשבות ולעצב גישה חינוכית לבית שלנו. 

קוראים פה בפורום ואז מחפשים ברחבי הרשת הרחבותמתואמת

מודה שאף פעם לא קראתי יותר מדי לעומק על גישות החינוך השונות. פשוט לוקחת מפה ומשם דברים שמדברים אליי ומתאימים לי.

כן קראתי כל מיני ספרי חינוך (מעדיפה יהודיים) במהלך השנים, אבל לאו דווקא כאלה שעל פי גישה מסוימת...

אני חושבת שבדיוק בשביל זה כדאי לך הדרכת הוריםכובע שמש

לא באים להדרכה רק כשהמצב קשה...

בהדרכה ממוקדת של עד 4 מפגשים אפשר לקבל קו ברור שמותאם לכם כהורים, ביחד ולחוד, ולקבל כלים בהירים איך להיות ההורים שאתם שואפים להיות.

כלומר לחבר את הערכים שאתם רוצים לתכלס, לפרקטיקה חינוכית.

לדעתי זה יכול ממש לעשות לך סדר וביטחון.

פודקאסטים, קורסים וירטואליים,orly1

ספרים, קבוצות פייסבוק של מדריכות הורים

לא חושבת שאת צריכה הדרכת הורים פרטית

יש המון ידע באינטרנט.

בטיקטוק יש כמות מידעoo

גדולה מאד שלא מרוכזת בשום מקום אחר, בכמות, במגוון ובהגשה נעימה של סרטונים קצרים.

ממליצה גם על סרטונים בנושא חינוך ילדים וגם בהעצמה אישית.

אני לא חושבת שיש קו אחד בביתאמאשוני

יש דינמיקה בין שני הורים לכמה ילדים.

בסוף לכל אחד מדבר כלים שונים וזה תלוי גם במשאבים שיש.

אני כן בעד ללמוד משהו אחד מסודר, ואחרי שמבינים ומפנימים אז להמשיך ללמוד עוד.

השיטות שהייתי בוחרת זה לפי התוצאה שאני רוצה להגיע אליה וגם דרך שנראית לי מתאימה.

לא הייתי לומדת שיטה שבסוף לא משיגה את המטרה שאני שואפת אליה.

אני חושבת שאם יש מחלוקת מובנית או שוני בין ההורים, הצורך להגיע להסכמה כל הזמן יכול לגבות מחירים אסטרונומיים מהזוגיות.

כדאי לסכם על קווים אדומים (שממש ממש קריטיים, לא משהו כמו לא יותר מממתק אחד ביום ולא משהו כמו שהילדים יצאו עם נעליים אם יש הורה שזורם עם זה שיצאו יחפים)

אצלנו למשל קווים אדומים זה לא להרשות לטפס על הגג (קומה רביעית)

לא להסתיר דברים מהותיים מההורה השני, לא לאיים באלימות, דברים כאלו.

כל השאר יש מרחב מאוד גדול של כל הורה לפעול לפי ראות עיניו ולפי האישיות שלו, אחרת זה לנסות לסרס את השני כל הזמן.

יש דברים שאנחנו דנים בהם ומשתפים אחד את השני במה שחשוב לנו ועושים וויתורים בשביל השני, אבל בגדול כל אחד פועל כרצונו מול הילדים וזה לא מבלבל אותם בכלל.

זה כן פוגע בהרגלים, אבל זה כבר משהו אחר. זה לא פוגע בחינוך עצמו ואני לא חושבת שבעלי צריך להתאמץ להקנות את ההרגלים שחשובים לי ולהיפך. אני מצפה ממנו רק לא לזלזל במה שחשוב לי, וזה הדדי.


בקיצור, בסוף הבחירה היא לפי נטיית הלב, לא צריכה להיות מוסכמת וזהה על שני ההורים,

ואני אפילו חושבת שיש בזה יתרון והעשרה רגשית לילדים שהם יכולים לספוג דברים שונים משני ההורים בו זמנית.

חשוב רק כשבאים ליישם, להאמין ולהתמיד בדרך, אחרת קשה מאוד לראות תוצאות.


מחזקת אותך להתחיל ללמוד מעכשיו. אבל יחד עם זה מעודדת אותך להוריד לחץ ואשמה. אין צורך להרגיש לא טוב ולהצטדק. גם בלי מלחמה ומילואים ודברים מסביב זה לגמרי הגיל שהילדים מציבים בפנינו מראה ושלב מעולה להתחיל ללמוד לפני שמגיעים לתסכולים קשים מול הילד.


מבחינת כלים ללמוד מסודר אפשר מספרים, אני ממליצה יותר על פודקאסטים או מעקב אחרי תכנים מסודרים.

למשל על דינמיקה בין אחים פחות רלוונטי לכם כרגע, אז את יכולה לרפרף על זה ולהתמקד בדברים אחרים.

נניח יכול להיות שאצלכם יהיה יותר רלוונטי להתמקד בשאלה מה מקום סבא וסבתא בחינוך הילד, ואצל משפחה אחרת פחות יהיה רלוונטי.


בהצלחה רבה!

נשמע לי שהסוגיה היא בעיקר איזון של סמכות וחוםטוווליי

ואיך להיות סמכותית בלי להרים קול, ואיך לא להרגיש מוותרת ומופעלת על ידי הקטן יותר מדי וכו'

אלה סוגיות מאד חשובות, וטוב שאת עוצרת לחשיבה כשהוא עדיין קטן.

 

אני מאד נעזרת בספרים של הרב יעקובסון, בעיני השיטה שלו מאד אינטואיטיבית אבל ברורה ועוזרת להחזיק את הסמכות באופן רגוע ועקבי.

מדי פעם אנחנו עושים 'חזרות' על הספר כדי להתרענן ולחדש בתוכנו את הכוחות להצליח בזה.

אני רואה באיזון הזה דבר קריטי להתפתחות בריאות נפשית אצל הילדים (וגם אצלנו)

מנסה לענות לךבארץ אהבתי

ביקשת בסוף ההודעה שלך משהו שפורש בפנייך מגוון גישות, שתוכלו לראות מה מתאים לכם כבית.

אני לא מכירה משהו כזה. ולא בטוחה שקיים משהו כזה.

אבל בהחלט יש מגוון גישות, ויש הרבה חומר חינמי או במחירים לא גבוהים, והמון ידע פה בפורום, ואתם יכולים פשוט לשמוע ולהעמיק את ההיכרות שלכם עם מגוון גישות, ולראות מה מדבר אליכם.


אני כן רוצה להגיד משהו על מה שכתבת על איך שאתם מתנהלים עכשיו בבית.

כתבת שאת מתחברת לגישה ההיקשרותית, ולכן מתנהגת ברכות עם הילד ומתקשה לשים גבולות.

אז אני רוצה להגיד שהגישה ההיקשרותית יכולה להיראות מבחוץ ככזו שבאמת פחות שמים בה גבולות. אבל אני חושבת שזו הסכנה כשמכירים את הגישה באופן שטחי. למעשה בהחלט יש בגישה גבולות, וזו דווקא גישה שממש אין בה פחד מבכי של ילד. אז אם הגישה מדברת אלייך, הייתי מנסה ללמוד אותה יותר (הייתי מתחילה בבלוג ובפודקאסט החינמיים של רותי דריאל - 'בחזרה ללב ההורות'. אני מאוד התחברתי וגם רכשתי כמה קורסים שלה ללימוד יותר מעמיק, לי זה נתן הרבה).


מה שכן, אני רואה שהבן שלך בן שנה וחצי. זה באמת גיל פצפון. הבת שלי גם בערך בגיל הזה, וזה עוד לא ממש גיל של גבולות. ז"א, ברור שיש גבולות כחלק ממסגרת של הבית. אבל אני לרוב אשתדל למנוע את המפגש עם הגבול כדי שהיא לא תצטרך לחוות כל הזמן 'לא' (אם יש דברים שאסור לה לגעת - שלא יהיו בהישג יד. ארונות שלא מתאים שתפתח - לשים סוגר. אם בכל זאת פתחה - אני לא אגיד לה שאסור אלא אתן לה משהו שמותר לה מתוך הארון או אעניין אותה במשהו אחר ואז אסגור מהר, וכן הלאה).

ובגיל הזה ממש עיקר מה שעוזר זה להעסיק במה שכן מותר לעשות - לשבת לקרוא ספרים ביחד, לשחק, לצאת החוצה, לשתף בדברים שאפשר לתת לו תפקידים (שנה וחצי זה קצת קטן, אבל לאט לאט יש יותר הבנה ויכולת לשתף פעולה ואז אפשר לשתף בכל מיני משימות בבית).


בהצלחה! 

אני חושבת שבגיל הזה עדיין מוקדםפליונקהאחרונה

ללכת על שיטות חינוכיות. הוא עדיין תינוק ולא יכול להבין עדיין. בגיל הזה באמת שומרים כל הזמן ומדברים תוך כדי.

אמירה נו-נו-נו אף פעם לא עובדת. כמעט כל תינוק שהכרתי חשב שזה סתם צליל מצחיק.

לגבי שיטות, בכל אחת יש מן האמת אבל אף אחת לא מתאימה בכל מצב. 

מחפשת הרגעות...ליני(:

אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.

ישמצב שבכזא הכל תקין?

אוף

כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:
יודעת להגיד?
זה קצת גבוליהשם שלי

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.


עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

תודה!ליני(:אחרונה
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשונית

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


להחליף ממש ארוחהמדברה כעדן.

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....


טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

פירות מעוכים/ טחונים עם טחינה/ חמאת בוטניםיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.


ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.


אני מועכת הכל במזלג.

הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

כי היה לי איחורמותקקק
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
😱😱🫂🫂🫂רקאני
וואווו. הלם.באתי מפעםאחרונה

איזה נס שלא הוצאת את ההתקן!!

חיבוק , איזה חוויה מטלטלת! 

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.
לראשונה בחיי טבילה כשהבעל במילואיםבאתי מפעם

אמאל'ה, זה הזוי.

לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.

עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים  ,  מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ... 

מצטערת לשמוע♡יהלוםנוצץ

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

חיבוק ענק יקירתימדברה כעדן.

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

וואי חיבוק יקרהואני שראחרונה

אחת הטבילות הקשות שהיו לי...

בגדול משתדלת להתנהל כרגיל.

טובלת בזמן.

מתפללת מלא לה' שיקח את המסירות נפש הזאת וירשום אותה לזכותנו כזוג ומשפחה ולעמ"י.

אם יש משהו שהוא יכול לעשות כדי לעזור לך לעבור את זה יותר בטוב - להגיד לו! לא לצפות בשקט. נגיד "אני אשמח שתעשה לי משלוח של × שאני אוהבת בערב הטבילה כדי שארגיש שאתה איתי מרחוק" או אם הוא יכול להיות זמין בטלפון וזה יעזור לך לדבר איתו...

ולהיות בחמלה עצמית. מותר לבכות ולהתבאס. מותר להיות אדישה ומנותקת. מה שעולה לך באותו רגע.


זה באמת מהמסירות נפש שלנו במילואים!!

בעז"ה שלא יהיה לנו יותר מזה.

ותיפקדו בקרוב ממש!

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

לא התקנתי אצלו אבל הוצאתי אצלואנונימית בהו"ל

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

פתותית השרשור1375422
למישהי יש המלצה על רופא מתקין באזור בצפון- טבריה כרמיאל וכו?
התקנתי לאחרונה אצל דר ברונו גנפיקסחנוקה

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה


לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

לא היה לך קשה המרחק?1375422אחרונה

לא צריך לבוא לביקורת? ואם יש בעיות/רוצים לקצר את החוטים/זה כואב וכו

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
כןאהבה.

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקית

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

בדיקת מזוזות עוזרת. קריאת שמע מתוך הסידורמחי
חוץ מזה באמת לנסות לחשוב על דברים חיוביים לפני השינה, מצטרפת להמלצה להירדם עם הרפיה
אצלי קבוע היו סיוטים בהריונותעדינה אבל בשטחאחרונה
אח''כ גם בדקתי על זה בגוגל, וראיתי שזה קורה, וגם אני לפעמים הייתי הולכת לישון בחשש של מה סרט האימה שאני הולכת לראות הלילה..
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

אז נשמע שככה או ככהכמהה ליותר

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
צדקתכמהה ליותר

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעיין

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

וואו, איזה קשה!!!כמהה ליותראחרונה

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

 

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

אולי יעניין אותך