איך החלטתן על קו וגישה חינוכית בבית?אנונימית בהו"ל

הילדון המתוק שלי בן שנה וחצי, גם בגלל שהוא בכור ואנחנו הורים צעירים וטריים וגם בגלל כל מיני נסיבות כמו מילואים, עניינים רפואיים, עומס מטורף ועוד עניינים שהקשו עלינו את השגרה וגרמו לנו להיות על הקצה בשנה האחרונה נוצרה סיטואציה שאני לא כ"כ מרוצה מצורת החינוך שלו.

אני מרגישה שאני "רכה מדיי" עכשיו זה לא רע להיות רכה, ואני מאוד מתחברת לגישה ההיקשרותית ולזה שאני צריכה להיות משענת, מקום בטוח מחבק אוהב ומקבל תמיד, אני פשוט מרגישה שאני הרבה פעמים "מוותרת" לקטנצ'יק שלי ולא מצליחה באמת להציב גבול כמו שהייתי רוצה. נוצר מצב שהילד שלי מאוד בררן באוכל, לא אוכל הרבה, מה שאוכל לא בהכרח בריא כ"כ, הוא מתעורר עדיין בלילה כי הוא לא אוכל מספיק ואז רעב ואני פחות מאמינה בלתת לו לבכות, ולאחרונה הוא התחיל "לנצל" את זה ולא רק לקום לאכול, אלא מתחיל במסיבת פיג'מות ורוצה לצאת לשחק... אני גם מאוד מופעלת מהבכי שלו, וזה גורם לי לוותר מדיי בקלות, גם כשהדבר הנכון זה להציב גבול.

באופן כללי גם דברים כמו לא נוגעים בתנור/ לא רצים לכביש מטבע הדברים הוא מבין חלקית בגיל הזה וגם מאוד אוהב לבדוק גבולות אז אני צריכה להציב גבול חד משמעי, כשזה מסוכן זה נורא ברור לי, אבל אני מוצאת את עצמי מרימה את הקול ואומרת שזה אסור ומסוכן ונו נו נו.. והוא מחקה אותי "נו נו נו, פויה!" וממשיך בחיוך שובב וכובש ואני פשוט בד"כ מרימה אותו ומסיחה את דעתו ולא מרגישה שהגבול עבר ומתבאסת שכאילו צעקתי "לשווא" ושהרמת קול נהייתה דבר די שגרתי. מצד אחד אני מאמינה שמותר להרים את הקול וחובה להציב גבולות בכללי ובטח בדברים מסוכנים, מצד שני - אולי יש דרך אחרת שהוא יבין יותר?

אני תוהה לעצמי איך אני יכולה ללמוד להציב גבולות בצורה נכונה? איך בכלל לגשת לזה? איך "לתקן" את הרגלי השינה והאכילה שלו?

מצד אחד שיהיה פה סדר בבית ויהיה אפשר לנשום לרווחה ולא לרדוף אחריו ללא הפסקה ולהיות על תקן שוטרת, מצד שני שתהיה פה אווירה נעימה וכיפית ושמחה ושיהיה יותר מותר מאסור בבית

איך עושים שגבול יהיה גבול? איך מציבים גבולות בנעימות? איך מסיימים יום לא מותשות? איך נהיים עם בטחון בהורות שלי?

יש לכן מחשבות בנושא? מקום שאפשר לקרוא בו בצורה מסודרת על גישות חינוכיות שונות ועל כלים? פודקאסטים, ספרים?

פחות מחפשת המלצה גורפת על עינת נתן שנשמעת לי מקסימה, פשוט מחפשת משהו שיותר פורש בפניי מגוון גישות שאוכל לראות מה מתאים לנו כבית ומה פחות. אפילו שמות של גישות שאפשר להתחיל לקרוא בויקיפדיה.

אציין גם שיש חילוקי דעות ביני לבין בעלי בנושא ואנחנו תוהים איך לייצר קו אחיד בבית ומחפשים ממש משהו שישלב סדר וגבולות ברורים, אבל לא משהו נוקשה וכן עם הרבה חום ואהבה.

קיצר מבולבלת. מרגישה טירונית, אבל אני באמת טירונית 😅

אשמח לעזרה וכיוונים ואנחנו פחות בקטע של הדרכת הורים כרגע, לא מרגישים שהמצב איום ונורא, חושבים שנוכל להסתדר לבד בינתיים רק רוצים סדר בבלאגן. אנחנו גם הולכים להשקיע בזה זמן וקבענו לעצמנו בתקופה הקרובה בע"ה דייט שבועי שיעסוק בנושאים האלו.

ממש אודה לעזרתכן כי אני קצת אבודה והרבה מבולבלת ;)

כשכתבת קו חינוכי - חשבתי שאת מתכוונת מבחינה תורניתמתואמת

מה שאת מתארת זה קצת אחרת, ואלה דברים שיכולים להשתנות הרבה פעמים במהלך החיים ואפילו בהתאם לכל ילד בפני עצמו...

אז לא קראתי לעומק את הדילמות שלך, אבל נשמע שיש עם הקטן שלכם הרבה דברים מורכבים, ובהחלט קשה להחליט ככה על גישה חינוכית אחידה ונוקשה... אז רק שלא יהיו לך נקיפות מצפון

מעבר לזה - אלה באמת דברים ספציפיים שיש לשקול בכל מקרה לגופו...

מסכימה שצריך לחפש גישה כלשהי להיצמד אליהשופטים

אבל כל מה שתיארת מזכיר את רוב הפעוטות בגיל הזה, שלא תהי מודאגת מדי

.

אני אהבתי את הספרים של לייף סנטר ואת הספר של הרב יעקובזון, יש לו שיעורים בקול הלשון, הלוואי והיינו מצליחים ליישם. 

אני חושבת שלא נכון להצמד לגישה חינוכית אחתמתנות קטנות ♥️

זה מוביל לנוקשות , ולא משנה מה הגישה. אני חושבת שנכון יותר ללמוד, לשמע , להקשיב לכמה גישות, ולקחת מה שמתאים לכם. דרך שעובדת עם ילד אחד, לא נכונה לאחיו  וזה גם משתנה בגילאים שונים, סיטואציות שונות ושלבי חיים שונים.

בעיני הגישות פותחות כיווני מחשיבה, מעלות דברים למודעות. וכל המיקס הזה מתחבר עם האינטואיציה ההורית שלנו שמולידה את דרך הפעולה באותו הרגע.

היצמדות לגישה אחת פוגעת באינטואיציה, וגם מביאה בעיני לנוקשות בדרך שלנו כהורים , התנהגות בסגנון מסןים לפי הגישה שלא תמיד מתאימה לסיטואציה, ולילד הספציפי בשלב בו הוא נמצא.  

מסכימה ממש.קמה ש.
מסכימה איתך מאד מאדעץ הלבבות💖

בעד להרחיב את הידע באמצעות קריאה של תוכן מקצועי לגבי גישות שונות ולהיות מחוברים לאינטואיציות ולקול ההורי שבדכ מכוון אותנו נכון בהתאם לילד.

כרגע נשמע שהכיוון הוא לסדר לעצמכם קצת את אזורי הגבולות.

מה ממש חשוב לכם שלא יעברו עליו בבית. תכתבו לעצמכם כמה נקודות כאלהמ( לא הרבה).

התנהגויות שאתם רוצים לעודד.

והתנהגויות שאתם מעדיפים שלא יהיו קיימות אבל לא באופן קריטי ומובהק, עם מרחב גמישות.

לגבי ההתנהגויות שאתם לא מוכנים לקבל תהיו עקביים וברורים באמירת הלא. בקו אחיד של שניכם.

הילד יזהה את העקביות והתתנהגות תמוגר בע"ה.

בהצלחה רבה!

 

וממליצהעץ הלבבות💖

על הספרים של חיים עומר-  הסמכות החדשה.

שיטל הסלים- האדומים, הכתומים והירוקים.

שהזכרתי בהודעה הקודמת זה שיטה של רוס, גם שווה קריאה. 

אצלנוoo
כל אחד בנה לעצמו קו חינוכי מול הילדים לפי האישיות שלו, יש דברים דומים ויש שונים, אנחנו מתייחסים לשוני כמו כל פער אחר בזוגיות.


אני בניתי גישה ע״פ התוצאות הרצויות, היה לי חלום של בית עם אווירה רגועה, הורים וילדים רגועים, מתקשרים בנעימות, ילדים שמתנסים ולומדים להיות מבוגרים טובים, משפחה שחיה יחד בכיף.


הדרך להשיג את התוצאה היתה ניסוי וטעייה, למידה והתפתחות.


עיקרי הדרך הם: סבלנות, גמישות, עקביות, בחירת קווים אדומים ולמידה מתמדת (מטעויות ומידע של אחרים)

אני ממליצה בחוםאחינועמית

על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו, איך להקשיב כך שהילדים ידברו", מאוד מאוד אוהבת את הגישה של הספר והוא מאוד פרקטי.

הוא גמיש וגם יש בו גישה חומלת כלפי ההורים, כלומר זה בסדר אם נעשה טעויות, והילדים שלנו לא רובוטים, אין 100% אף פעם אבל הגישה הכללית היא להבין את המקום של הילד, להבין את עצמך ושזה יעבוד בהרמוניה עד כמה שאפשר. להיות עקבית עם הגבולות אבל לא בקשיחות.

להיות יצירתית ולסמוך על עצמך כאמא.

(כל זה נשמע נורא באוויר אבל זה באמת ספר פרקטי עם הרבה דוגמאות מציאותיות ביותר...)

 

קניתי אותו לעצמי וקראתי כמה פעמים.

לגבי חילוקי דעות, זה הגיוני וטבעי.

אם את קוראת ספר או הולכת להרצאה אפשר להעלות נקודה לדיון זוגי, את ממילא לא מקובעת בגישה ספציפית אז בעיניי זו הזדמנות טובה לדון ולחשוב יחד.

ואתם יכולים להיות בגישות שונות כל עוד אתם עקביים ומגבים אחד את השני מול הילד (גם אם לא מסכימים תמיד).

 

תודה לכן, נראה לי שלא הובנתי.אנונימית בהו"ל

תכלס חוץ מאינטואיציה, איך החלטתן איך לפעול? לא מחפשת גישה, אלא לבנות לעצמי גישה... כן שיהיה קו אחיד בבית, תמיד יש יוצאי דופן.. אני לא בן אדם נוקשה, אם כבר לכיוון ההפוך 😅

איפה אפשר לקרוא על זה?

אני רואה שלפעמים מוזכר כל מיני אדלר, שפר, היקשרותית, התנהגותית, וינקוט כאלה.. איפה אפשר לקרוא על הגישות שיש כדי לסדר לעצמי את המחשבות ולעצב גישה חינוכית לבית שלנו. 

קוראים פה בפורום ואז מחפשים ברחבי הרשת הרחבותמתואמת

מודה שאף פעם לא קראתי יותר מדי לעומק על גישות החינוך השונות. פשוט לוקחת מפה ומשם דברים שמדברים אליי ומתאימים לי.

כן קראתי כל מיני ספרי חינוך (מעדיפה יהודיים) במהלך השנים, אבל לאו דווקא כאלה שעל פי גישה מסוימת...

אני חושבת שבדיוק בשביל זה כדאי לך הדרכת הוריםכובע שמש

לא באים להדרכה רק כשהמצב קשה...

בהדרכה ממוקדת של עד 4 מפגשים אפשר לקבל קו ברור שמותאם לכם כהורים, ביחד ולחוד, ולקבל כלים בהירים איך להיות ההורים שאתם שואפים להיות.

כלומר לחבר את הערכים שאתם רוצים לתכלס, לפרקטיקה חינוכית.

לדעתי זה יכול ממש לעשות לך סדר וביטחון.

פודקאסטים, קורסים וירטואליים,orly1

ספרים, קבוצות פייסבוק של מדריכות הורים

לא חושבת שאת צריכה הדרכת הורים פרטית

יש המון ידע באינטרנט.

בטיקטוק יש כמות מידעoo

גדולה מאד שלא מרוכזת בשום מקום אחר, בכמות, במגוון ובהגשה נעימה של סרטונים קצרים.

ממליצה גם על סרטונים בנושא חינוך ילדים וגם בהעצמה אישית.

אני לא חושבת שיש קו אחד בביתאמאשוני

יש דינמיקה בין שני הורים לכמה ילדים.

בסוף לכל אחד מדבר כלים שונים וזה תלוי גם במשאבים שיש.

אני כן בעד ללמוד משהו אחד מסודר, ואחרי שמבינים ומפנימים אז להמשיך ללמוד עוד.

השיטות שהייתי בוחרת זה לפי התוצאה שאני רוצה להגיע אליה וגם דרך שנראית לי מתאימה.

לא הייתי לומדת שיטה שבסוף לא משיגה את המטרה שאני שואפת אליה.

אני חושבת שאם יש מחלוקת מובנית או שוני בין ההורים, הצורך להגיע להסכמה כל הזמן יכול לגבות מחירים אסטרונומיים מהזוגיות.

כדאי לסכם על קווים אדומים (שממש ממש קריטיים, לא משהו כמו לא יותר מממתק אחד ביום ולא משהו כמו שהילדים יצאו עם נעליים אם יש הורה שזורם עם זה שיצאו יחפים)

אצלנו למשל קווים אדומים זה לא להרשות לטפס על הגג (קומה רביעית)

לא להסתיר דברים מהותיים מההורה השני, לא לאיים באלימות, דברים כאלו.

כל השאר יש מרחב מאוד גדול של כל הורה לפעול לפי ראות עיניו ולפי האישיות שלו, אחרת זה לנסות לסרס את השני כל הזמן.

יש דברים שאנחנו דנים בהם ומשתפים אחד את השני במה שחשוב לנו ועושים וויתורים בשביל השני, אבל בגדול כל אחד פועל כרצונו מול הילדים וזה לא מבלבל אותם בכלל.

זה כן פוגע בהרגלים, אבל זה כבר משהו אחר. זה לא פוגע בחינוך עצמו ואני לא חושבת שבעלי צריך להתאמץ להקנות את ההרגלים שחשובים לי ולהיפך. אני מצפה ממנו רק לא לזלזל במה שחשוב לי, וזה הדדי.


בקיצור, בסוף הבחירה היא לפי נטיית הלב, לא צריכה להיות מוסכמת וזהה על שני ההורים,

ואני אפילו חושבת שיש בזה יתרון והעשרה רגשית לילדים שהם יכולים לספוג דברים שונים משני ההורים בו זמנית.

חשוב רק כשבאים ליישם, להאמין ולהתמיד בדרך, אחרת קשה מאוד לראות תוצאות.


מחזקת אותך להתחיל ללמוד מעכשיו. אבל יחד עם זה מעודדת אותך להוריד לחץ ואשמה. אין צורך להרגיש לא טוב ולהצטדק. גם בלי מלחמה ומילואים ודברים מסביב זה לגמרי הגיל שהילדים מציבים בפנינו מראה ושלב מעולה להתחיל ללמוד לפני שמגיעים לתסכולים קשים מול הילד.


מבחינת כלים ללמוד מסודר אפשר מספרים, אני ממליצה יותר על פודקאסטים או מעקב אחרי תכנים מסודרים.

למשל על דינמיקה בין אחים פחות רלוונטי לכם כרגע, אז את יכולה לרפרף על זה ולהתמקד בדברים אחרים.

נניח יכול להיות שאצלכם יהיה יותר רלוונטי להתמקד בשאלה מה מקום סבא וסבתא בחינוך הילד, ואצל משפחה אחרת פחות יהיה רלוונטי.


בהצלחה רבה!

נשמע לי שהסוגיה היא בעיקר איזון של סמכות וחוםטוווליי

ואיך להיות סמכותית בלי להרים קול, ואיך לא להרגיש מוותרת ומופעלת על ידי הקטן יותר מדי וכו'

אלה סוגיות מאד חשובות, וטוב שאת עוצרת לחשיבה כשהוא עדיין קטן.

 

אני מאד נעזרת בספרים של הרב יעקובסון, בעיני השיטה שלו מאד אינטואיטיבית אבל ברורה ועוזרת להחזיק את הסמכות באופן רגוע ועקבי.

מדי פעם אנחנו עושים 'חזרות' על הספר כדי להתרענן ולחדש בתוכנו את הכוחות להצליח בזה.

אני רואה באיזון הזה דבר קריטי להתפתחות בריאות נפשית אצל הילדים (וגם אצלנו)

מנסה לענות לךבארץ אהבתי

ביקשת בסוף ההודעה שלך משהו שפורש בפנייך מגוון גישות, שתוכלו לראות מה מתאים לכם כבית.

אני לא מכירה משהו כזה. ולא בטוחה שקיים משהו כזה.

אבל בהחלט יש מגוון גישות, ויש הרבה חומר חינמי או במחירים לא גבוהים, והמון ידע פה בפורום, ואתם יכולים פשוט לשמוע ולהעמיק את ההיכרות שלכם עם מגוון גישות, ולראות מה מדבר אליכם.


אני כן רוצה להגיד משהו על מה שכתבת על איך שאתם מתנהלים עכשיו בבית.

כתבת שאת מתחברת לגישה ההיקשרותית, ולכן מתנהגת ברכות עם הילד ומתקשה לשים גבולות.

אז אני רוצה להגיד שהגישה ההיקשרותית יכולה להיראות מבחוץ ככזו שבאמת פחות שמים בה גבולות. אבל אני חושבת שזו הסכנה כשמכירים את הגישה באופן שטחי. למעשה בהחלט יש בגישה גבולות, וזו דווקא גישה שממש אין בה פחד מבכי של ילד. אז אם הגישה מדברת אלייך, הייתי מנסה ללמוד אותה יותר (הייתי מתחילה בבלוג ובפודקאסט החינמיים של רותי דריאל - 'בחזרה ללב ההורות'. אני מאוד התחברתי וגם רכשתי כמה קורסים שלה ללימוד יותר מעמיק, לי זה נתן הרבה).


מה שכן, אני רואה שהבן שלך בן שנה וחצי. זה באמת גיל פצפון. הבת שלי גם בערך בגיל הזה, וזה עוד לא ממש גיל של גבולות. ז"א, ברור שיש גבולות כחלק ממסגרת של הבית. אבל אני לרוב אשתדל למנוע את המפגש עם הגבול כדי שהיא לא תצטרך לחוות כל הזמן 'לא' (אם יש דברים שאסור לה לגעת - שלא יהיו בהישג יד. ארונות שלא מתאים שתפתח - לשים סוגר. אם בכל זאת פתחה - אני לא אגיד לה שאסור אלא אתן לה משהו שמותר לה מתוך הארון או אעניין אותה במשהו אחר ואז אסגור מהר, וכן הלאה).

ובגיל הזה ממש עיקר מה שעוזר זה להעסיק במה שכן מותר לעשות - לשבת לקרוא ספרים ביחד, לשחק, לצאת החוצה, לשתף בדברים שאפשר לתת לו תפקידים (שנה וחצי זה קצת קטן, אבל לאט לאט יש יותר הבנה ויכולת לשתף פעולה ואז אפשר לשתף בכל מיני משימות בבית).


בהצלחה! 

אני חושבת שבגיל הזה עדיין מוקדםפליונקהאחרונה

ללכת על שיטות חינוכיות. הוא עדיין תינוק ולא יכול להבין עדיין. בגיל הזה באמת שומרים כל הזמן ומדברים תוך כדי.

אמירה נו-נו-נו אף פעם לא עובדת. כמעט כל תינוק שהכרתי חשב שזה סתם צליל מצחיק.

לגבי שיטות, בכל אחת יש מן האמת אבל אף אחת לא מתאימה בכל מצב. 

פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך