הכל בסדר. קחי נשימה. לא התחילה מלחמה ובכלל לא בטוח שתתחיל הלילה.

תארגני לך דברים שאת אוהבת, תשמעי מוזיקה מרגיעה.

ה' נתן אויב גדול בידי צהל, וזה סיבה לשמחה והודיה.

תאכלי משהו מתוק ותראי/תשמעי/תקראי משהו שיסיח את דעתך. הכל טוב 🇮🇱🇮🇱

תלכי לשירותים. הסיכוי שתהיה אזעקה בזמן הזה קטן.

רוב הסיכויים שחיזבאללה יגיבו מתישהו, אבל זה ממש לא חייב להיות הלילה...

וגם כשיגיבו, לא בטוח שירו לעבר השומרון. הגיוני שלא, או מעט.

בעז"ה מי שעזר לצה"ל לחסל אותו, הוא יעזור לנו וישמור עלינו!

בקושי יורים לאזור הזה, ובטח שזה חא יהיה על ההתחלה.

השומרון לא מעניין, כשיורים יורים לערים הגדולות.

את יכולה ללכת לשירותים ולהתקלח. 99 אחוז שלא יהיו לך אזעקות הלילה בכלל, ושאם תיפתח מלחמה, מספר האזעקות באזור שלך יהיה ממש נמוך יחסית לשאר הארץ. 

השומרון הרבה יותר מפחיד מאזעקותתת.

אחותי, זה אחד המקומות הכי מפחידים בארץ, ולא בגלל טילים. בגלל הנסיעות לשם, המערב הפרוע.

את חזקה הרבה יותר ממה שאת חושבת.

תעשי 20 נשימות עמוקות תוציאי אויר לאט,

תגידי שוב ושוב, ה', אתה שומר עליי. אין עוד מלבדך.

עד שתרגישי שהפחד מתפוגג 

אני לא מפחדת בשומרון

רגיל לכבישים ולרכבים פלסטיניים

לא מזיז לי

ואזעקות מלחיצות אותי...

לא קיצוני כי אני לא חרדתית ברוך ה' משום כיוון

אבל הרבה יותר ילחיץ אותי אם אני אשמע פתאום אזעקה

האמת שאני מבינה את החשש💖

פה ביומיום יש כל הזמן את החשש הזה ברקע

ויש גם אזעקות

ואין ממ''ד בכלל

אז גם אין מה לעשות כשיש

וגם אני בלב מפחדת

וכשבעלי היה מגוייס כל הזמן זה היה ממש חרדה בשבילי כל המצב

אבל כן משתפת

שמה שעוזר לי מול הפחד

זה

א. לא לראות חדשות בימים כאלה..הרגעות לא תמצאי שם

ב. לא להתעסק במה שלא באחריותי כמה שאפשר

להעסיק את עצמי בעשיה או במחשבות פרקטיות לא קשורות

להזכיר לעצמי שכולנו יחד במצב הזה

שיש פה מאות ואלפי תושבים בצפון וכולנו באותו מצב

ושאי אפשר לא לחיות שנה שלמה

אז גם עכשיו מתנהלת כרגיל ואפילו לבשתי פיג'מה

(בתחילת המלחמה ישנתי עם בגדים ועם חזיה 🫢🫢)

קומי תשתי תאכלי משהו טעים

תעשי משהו שיוציא אותך מהסבך מחשבות

בעיקר מקווה לטוב

ואם את בשומרון דוקא בעיני הכי בנחת כרגע

הם לא ירו לשם עכשיו

סביר להניח שהם יגיבו אבל או בהפגזה מסיבית לצפון או קצת ידרימו לכיוון המרכז

אבל ספציפית שומרון מרגיש לי יותר רגוע

שומרון תכלס באמת לא מלחיץ בהקשר של חיזבאללה

אבל מפחיד ממש לאורך כל השנה כל רגע כל דקה

כנל אזור יהודה וירושלים

אני גרה באזור ירושלים וברור שיש חוסר נעימות בהליכה סתמית ברחוב (חוסר נעימות = פחד תמידי כמעט)

אי אפשר לדעת מאיפה איזה פיגוע דקירה או ירי יבואו.. שה' ישמור עלינו תמיד!

זה לא נכון מה שאת כותבת. ממש לא מלחיץ כל רגע כל דקה. אני ממש לא חיה בפחד.

קודם כל, בתוך הישוב שלי (או ישובים אחרים לצורך העניין) אני הכי רגועה שיש. חיה לגמרי לגמרי כרגיל, הכי בנחת. אין שום פחד או לחץ.

גם בכביש שאני יוצאת למרכז או לישוב אחר, רק בתחילת המלחמה היה לי איזה פחד, אבל ב"ה גם זה נעלם כלא היה.

גם הכביש שאני כן מפחדת לנהוג בו (רק לנהוג, אם בעלי נוהג ממש אין לי בעיה) זה רק בגלל הכביש עצמו, הפיתולים, לא בגלל בני דודים..

מה שכן, אני מסייגת, אני גרה במקום שב"ה רגוע מבחינה בטחונית. אולי אם הייתי גרה במקום קצת יותר חם הייתי אומרת משהו אחר, אבל את יודעת איך זה - של האחרים מפחיד יותר😉

בכל מקרה, אני חושבת שאסור לנו לחיות בפחד תמידי כזה, כמו שאת מתארת 

אני גרה בירושלים - לכיוון הגוש

וואלה אני כן דרוכה (פחד לא היה המילה הנכונה, אבל ברור שיש דריכות תמידית בנושא הבטחוני)

כל רכב בשוליים של כביש 60 כן גורם לי להיות יותר דרוכה

כל ערבי שעובר לידי בשכונת פסגת זאב אני כן בודקת ומוודאת שלא שולף סכין

החיים גורמים לנו להיות יותר דרוכים.

אני לא חיה בחרדה תמידית,

או פחד תמידי זה היה ניסוח לא נכון

אבל כן יש דריכות כל הזמן

10 זוגות עיניים על הסביבה

אלה החיים, תודה לה'

לא גרה בשומרון אלא בבנימין.

אבל הכי רגוע פה בעולם, בטח מתחילת המלחמה.

והמשפחה (בעיקר של בעלי) בחרדות ולא מסכימים להגיע לכאן. מעדיפים להשאר בבית הבטוח שלהם ב... שדרות, אשקלון וכו'

עולם הפוך ראיתי🙃

אם את שואלת אותי,

לתחושתי יש יותר ביטחון באשקלון - גם כשיש שם צבע אדום יש מאין "הכנה" לזה. יש כמה שניות להיכנס לממד

לעומת זאת פיגוע ירי / דריסה / דקירה - אין שום אפשרות להתגונן ברגע האמת.. זה פשוט מפתיע בלי הכנה מוקדמת. בלי זמן התגוננות.

גם ברמת הכמות, אני משערת שנהרגו יותר בפיגועים לעומת טילים.. (אם כי שטח ביצוע הפיגועים - כל הארץ | גדול בהרבה משטח נפילת הטילים - צפון ודרום רחוק)

ככה שלדעתי האישית, תחושתה של שוש בלבד

יותר מלחיץ לדעתי מגורים בירושלים / גוש / שומרון וכו לעומת מגורים באשקלון.

בשורה התחתונה, מבינה את המשפחה שלך  

בקריית שמונה או שדרות מאשר בישוב שלי.

גרתי במרכז רוב חיי, גרתי שם גם במהלך צוק איתן ושומר חומות. אני באמת מפחדת כשיש אזעקות, עוד יותר מפחדת מאז שאני אמא.

במלחמה הנוכחית, כאשר הייתי אצל ההורים במרכז, לא הייתי יוצאת מהבית, ממש פחדתי שתיהיה לי אזעקה ומה אני אעשה עם הילדה? הייתי צריכה לשכב עליה, ועוד עם בטן של הריון מתקדם.. מאותה סיבה גם לא הייתי נוהגת למרכז בלי בעלי. מצד שני, אצלנו בישוב, כל יום יצאתי עם הילדה לגינה, היא נפגשה עם חברות, אני בעצמי הייתי הרבה יותר רגועה, כי לא היה לי ממש לפחד. כל הזמן ראינו את כיתת הכוננות בישוב, הרבש"צ כל הזמן הבהיר לנו שצה"ל מסייר בכבישים באזור, באמת לא הייתה לי טיפה של פחד אצלנו בישוב (כן אסייג ואומר שבהתחלה כן פחדתי שיהיו טילים, אבל זה מה שהפחיד אותי, לא חדירה).

כן מוסיפה שאני גרה במקום שב"ה שקט בד"כ, מקומות אחרים בשומרון כן יותר מפחידים אותי (וגם, הדרך לשם יותר מפחידה אותי, לא כשאני שם)

לא באמת חי בפחד

רק מהצד זה נראה ככה

אני גרה בבנימין וחיה ברוגע הרבה יותר מתושבי הצפון/ דרום

וגם בירושלים אני רגועה

שמי שהולך לגור במקומות שנחשבים יותר מסוכנים, הוא בבסיסו אדם שפחות מפחד ולכן בפועל הוא פחות מפחד.

למציאות הזאת.

אני למשל נולדתי באחד הישובים בנימין, עכשיו אני גרה באזור אחר. כשהייתי ילדה או רווקה לא פחדתי בכלל. זו היתה מציאות חיי והייתי רגילה לזה. עכשיו כשאני נשואה, ואני מגיעה רק פעם ב... פתאום אני מבינה איפה חייתי, והרבה יותר מפחיד לי לבוא להורים.

תמיד אומרים - ''הערבי של השכן מפחיד יותר.''

אני כן מפחדת מהרבה דברים

אבל זה נראלי בעיקר עניין של הרגל

כל אחד מפחד ממה שהוא פחות מכיר

נגיד אזעקות אני מכירה רק מכיוון של חדירה ליישוב...

פחות מטילים...

אז אזעקות מטילים מלחיצות אותי

אני מפחדת מפיגועי ירי בעיקר

גם דקירה

פשוט כי אלה התרחשו באזור שלי..

חדירה ואזעקות לא היה לנו בכלל (ב 07.10 היו 2 אזעקות וזהו)

אעזקה ברמת ההיגיון אני מבינה שיש איך להתמגן

וגם נראה לי סטטיסטית הרבה פחות מתים מזה לעומת פיגועים (אולי אני טועה, לא בדקתי נתונים מספריים)

והיה די הרבה אזעקות

בראשונה נבהלתי הייתי לבד... בעלי הלך כבר לתפילה

רצתי לבית של חמותי עם פיג'מה וכולם ישנו חזק חחח

אז חזרתי לישון

והאזעקות המשיכו אבל כבר לא נבהלתי קמתי התארגנתי וכשהגעתי אליהם שוב כבר כולם קמו

לוידעת לא הבהיל אותי מידי... הסתכלנו בשמים על יירוטים

רק חמותי הייתה בלחץ

ואזעקות בגלל חדירה הכי לא מפחיד חחחח

נועלים את הדלת וסוגרים תריסים...

שומעים פתאום בחוץ מלאאא צבא

כשהייתי קטנה רעדתי מפחד כל פעם שזה קרה (בד"כ אזעקת שווא אבל בסדר...)

ושם לא היה כמו בירושלים.. לגבי האזעקות

אחרי ה 07.10 המשמעות של חדירה פתאום מקבלת משמעות אחרת לגמרי

לפני כן לא העלתי בדעתי במה בדיוק מדובר..

כנראה כמו שאת אומרת, התרגלת

ספק מחבל אחד או שניים

מה שהיה בדרום היה הרבה יותר מפחיד....

בלי השוואה!

בסוף לשלם משכנתא בשמים זה גם לא איכות חיים...

במיוחד שהיום בכל מקום אני יכולה למצוא סיבה לפחד

אצלנו בעיר יש שמירה בכניסה, התארחנו לאחרונה שבת במרכז ולא היה שומר - זה הרגיש לי מלחיץ בהתחלה. כאילו - אין שומר!!!!!!!!

מצד שני משערת שאם מישהי מחדרה תבוא לעיר שלי היא תהיה בהלם מהרעיון שאני גרה בעיר שממש מעבר לגדר יש יישוב ערבי עוין..

אז בכל מקום יש חששות, לומדים עם הזמן לחיות לצד זה.

הנסיעה אולי בכבישים לא תמיד נעימה, יש לפעמים חשש ליד מכוניות בשוליים שלא יוציאו איזה אקדח

אבל בעלי אומר לי כל הזמן שתכלס פיגועי ירי יש בעוד מקומות בארץ..

מנסה לשכנע ולהרגיע את עצמי

אחרי הכל למרות החששות, שווה לי לגור במקום שאני גרה בו

אני קרובה לירושלים קרובה למשפחה הורים וכו.. המחיר שאני משלמת שווה לי

(באחת התקופות דיברתי עם מרכז חוסן שנתנו הרבה כלים להתמודד. אבל זה לא מנע את הפחד)

השומרון גדול . יש גם סוגים של יישובים ומקומות מגורים עם שמירה שונה ועם הכבישים שונים

לוידעת כמה זה קשור למיקום המדוייק בשומרון

נראלי יותר להרגל ולאופי

רק להגיד שאם האחות קבוע מתקשרת לספר על דברים ביטחוניים שהולכים לבוא, אפשר לחסום אותה

אף אחד לא צריך חרדות בימינו

ויש לנו מספיק לחץ בשומרון

לא צריך להוסיף 

חיבוק.

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣