ביומיים האחרונים דווקא התאום "הממושמע" מגלה סימני מרד,
איך שמוציאים אותו מהגן דורש שאקח אותו לספארי "עכשיו", בוכה ומשתטח, עושה את זה סיוט בכמה חלקים מהדרך.
הם רצו ארטיק, זרמתי אותם כדי שיירגע מהבכי אבל גם אחרי שקבל ארטיק וישבנו לאכול כשקמנו הוא לא נתן יד, ויש שם מרכז מסחרי קרוב לכביש עם מכוניות, החליט שהוא רץ קדימה פתאום במדרכה (המקבילה לכביש) ולא מחכה. חושב שהוא גדול והוא מחליט. (חצוף- גם קבלת ארטיק ואתה גם בורח לי כשסיימת???) לא ידעתי מה לעשות (לרב בדר"כ הם ממושמעים ונותנים יד) לעזוב את התאום שאיתי ולרוץ קדימה או לחכות ולתת לו לרוץ? בקיצור, היה סיוט שאני לא רגילה אליו. אח"כ הוא השתטח והתפרע עד שנאלצתי להרים אותו על הידיים להמשך הדרך (נראה לי חטפתי נמק) פלוס במקביל לתת עוד יד וגם להחזיק פרחים שהרגע קניתי בחנות ארטיקים (השליתי את עצמי שעוד יש לי יכולת לסחוב) ונבלו כמעט מרב שמש ועומס.
וכדי ללכת איתם בדרך היותר בטוחה דרך הגינה-הביתה, נאלצתי בנוסף להיות בגינה ללא רצוני כי התאום שעיצבן אותי היום בנוסף לכל מעלליו גם קבע עובדה שנהיה בנדנדה רק ככה הסכים להירגע ולהפסיק לבכות ולהשתטח. ואז נאלצתי ללא רצוני, גם לסבול בכי, גם לקנות ארטיק, גם להסתכן באיבוד נשימה ולחץ כשהוא רץ, גם להרים אותו חצי דרך וגם להיתקע בגינה ובכל הדרך שאחריה כשהוא מחליט שהוא עולה על כל אבן וכו'.
זה ממש היה מעצבן והרגשתי שאין לי יותר מדי מה לעשות כי הוא לא הקשיב.
אה-והכי נורא?
הוא החליט שבכל מקום הוא לא בא אחריי ומורח את הזמן ונשאר,
וכשאמרתי לתאום הממושמע היום, אחיו, "בוא נתקדם כדי שהוא ילך אחרינו" האח המסור התחיל לבכות בהיסטריה כי חשב שבאמת אני מתקדמת ודאג לאחיו שלא אעזוב אותו באמת.
ובכל מקום הסתובבתי עם שני תאומים בוכיים,
אחד דרמה קווין שצריך לעשות הכל בדרכו
ותאום ממושמע היום, שגם לא נשמע לי ולא מבין את הרמז לעזור לי ולהציב דוגמא ולהתקדם כי חרד לאחיו.
אה, ובסוף התאום הלא ממושמע בכה בבית אבא אבא, כאילו מה עשיתי לו.
כאילו אני הפכתי את כל הדרך הזו שאמורה להיות בחמש דקות לסיוט של שעה וחצי כמעט.
אוף.
הבכי וההשתטחות והדרישה שלו מלחיצים אותי,
אני לא מעריכה דרישה ופינוק ואני רק רוצה להשתיק אותו ושלא יהיה פדיחה מול אנשים ולחזור הביתה,
היצירתיות נעלמה ממני,
דרשתי ממנו להתנהג יפה והוא התנגד,
וכל מה שהיה לי בראש כשחזרנו הביתה זה לתת פרס לאחיו שהתנהג למופת ולהעיר לתאום האמור וגם לדווח לאבא שלו על זה.
והכי גרוע שגם אתמול קרה משהו דיי דומה,
היה חם בטירוף, עומדים דווקא בשמש וממלאים מים בברזיה, לא רוצים ללכת, אני עם דלקת גרון ורוצה כבר לעוף משם,
התאום הזה מחליט שלא בא לו לבוא ובוכה מכל דבר שלא נראה לו, אחיו לא רוצה לעזוב אותו ומתחיל לבכות בהיסטריה
אני תקועה עם שני תאומים בוכיים
ומרגישה שאני צריכה לשחד אותם בממתק כדי שיבואו איתי או להביא עגלת תאומים למרות שהם ב"ה בקרוב בני 4 כבר, רק כדי שהדרך תהיה סופסוף מהירה.
