כל אחת מרגישה צירים אחרת, אז לכן אי אפשר להגיד לך בפירוש.

בגדול צירים זה כאב שהולך וחוזר, נחלש ומתחזק, בגלים, זה יכול לעזור לך לזהות אותו, אם תריגיש משהו חלש אבל בא והוהלך, בא והולך, אז שימי לב אליו.

זה יכול להרגיש כמו כאבי מחזור, כאב בבטן תחתונה, כאב בגב התחתון, יש כאלה שמרגישות גם בירכיים ובאגן, זה יכול להרגיש כמו כיווץ או כמו אגרוף, לרוב זה לא יהיה כאב חד ודוקר...

אלה אמורים להיות כאבים חזקים שמודגש שבאים והולכים

אם זה כאבי מחזור

התקשויות של הבטן

כאבי גב תחתון וכו'

כתבתי אמורים כי יש יחידות סגולה שלא מרגישות צירים

אבל בעז''ה יהיה לך וזה לא יפתיע אותך

והתעצבנתי חח

אבל כשהיה הבנתי...

כמו כאב מחזור שאני מרגישה ממש שמתהדק לי מהגב והבטן וקצת יורד לרגליים

והכי משמעותי שזה בא בגלים

גל של התכווצות, ואז נרגע לאט

לא כאב אחד מתמשך

האמת כשהיה לי התלבטתי אם זה צירים

ונסעתי לבית חולים וכל הזמן פחדתי שאולי יצחקו עליי ויגידו שאין שום צירים

בפועל היו צירים ברורים במוניטור...

לא פעם אחת

כמה פעמים

אבל יותר הגיוני בגב או בבטן... 

ילדתי לפני שהגענו לבית חולים. 

זה קיים, אבל ממש לא הרבה

לכן לדעתי הכללל שהוא שיש צירים ומרגישים אותם

הידיעה הזאת שהיא עלולה לפספס את זה לא יוסיפו לחרדות שיש לה גם ככה 

והאמת שחוויתי את זה.

בלידה הראשונה ירדו לי המים והגעתי לבית חולים לפני שהתחילו צירים.

בשלב מסוים אמרתי למיילדת שאני חייבת ללכת לשירותים ויש לי עצירות. בקיצור זה היה צירים ולא הבנתי שזה זה.

לפעמים הצירים גם מורגשים בגב ולא בבטן.

אצלי היה משהו דומה

התחילו צירים לא מאד כואבים שלא ידעתי עם זה זה ופתאום ירידת מים נהרות😂

הגעתי לבית חולים ובאיזשהוא שלב היה לי כואב ברמה לא הגיונית לעומת הפתיחה והאחות הציעה חוקן וזה באמת היה זה.

הצירים מרגישים אצלי מאד דומה לבעיות בעיכול רק בגלים.

אחרי החוקן הצירים חזרו להיות סדירים ושפויים לפתיחה.

אז לדעתי אצל כל אחת זה מרגיש קצת אחרת ולכן קשה לתאר את זה חד משמעית.

הייתי מגדירה כאבים בגלים קבועים שהולכים ומצטופפים

אני לא מתייחסת לצירים ברמת הכאב

צירים אפקטיביים מרגישים ואי אפשר לפספס!

הבטן מתנפחת ועולה למטה במשך זמן ארוך ואז מרפה

רק ככה אני מזהה צירים

זה שזה גלים

בא והולך

ואמורה להתקדם התדירות של זה

ותכלס הכאבים בגב הגיעו בשלב ממש מאוחר

הצירים התחילו ממש כמו כאבי מחזור, כמו שיש התכווצות בזמן וסת, בא והולך

אחכ המשיך בנוסף לכאב בגב 

אצלי אישית זה כאב חד בגב שבא בגלים. פעם פעמיים ראשונות אולי לא מבינים אבל כשאת רואה שזה חוזר על עצמו תתחילי לתזמן.

ושתדעי שהיה לי אותו פחד כמוך וכמה ימים לפני לידה ראשונה היו לי כאבי דקירות כאלה בגב כל כמה דקות וחשבתי שזה צירים, נחתי ועבר.

ואחרי כמה ימים כשהתחילו הצירים האמיתיים זה פתאום היה ממש גל של כאב. לא כזה שאי אפשר לעמוד בפניו, שיחקתי בטלפון, דיברתי עם חברה, אבל זה לגמרי היה מורגש. אז גם אם זה לא יגרום לך לבכות מכאב את תרגישי ותוכלי לתזמן, וכשהתזמון טוב תסעי גם אם זה לא כואב בטירוף. עם פחד כמו שלך את מעדיפה כנראה להעביר את הזמן במיון ולא בבית (אם התחלת את הנסיעה בתזמון צירים סביר)

זה מרגיש כמו המכשיר הזה שבודק לחץ דם רק על הבטן.

מרגישים שלאט לאט הכל מתהדק עד שזה ממש לוחץ ואז משתחרר לאט לאט. והכאב משתנה לפני התקדמות הצירים והלידה.

וגם המגיבות מעלי שזה מגיע בצורות שונות.

ממני, שבלידה השלישית שיגעתי את בעלי כל חודש תשיעי שאני לא יודעת אם זה צירים "נחשבים" ואם צריך לצאת לחדר לידה. וזה בהריון שלישי, כן?

בסוף, כשזה היו צירים לידה  לא הייתה התלבטות. לא יכולתי לדבר או לזוז מרוב כאב.

מצד שני, איתי בחדר במחלקת יולדות הייתה יולדת שילדה בלי אפידורל כי לא הספיקה, וטענה שלא כאב לה בצורה מוגזמת. אז באמת אין לדעת איך זה ירגיש אצלך ובאיזו עוצמה. קשה האי וודאות הזה אבל אין מה לעשות חוץ מלזרום...

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.